אבל לאנשים יפים יותר קשה לא לחיות בהצגות ולא להתמקד בחיצוניות אז מה שאתה אומר הגיוני

לאנשים יפים יש את הקשיים שלהם כי כל הזמן הם שומעים מחמאות על היופי ויש משפט "מחיאות כפיים הן כמו סכין ומחמאות הן רעל". וזה נכון מבחינה מסויימת שמחמאות יכולות להסיט אנשים מדרך הישר. 

וכן, גם הכחשה של זה שהם יפים... זה מהבנה של השקר של המשפט הזה. אדם הוא לא באמת יכול להיות מוגדר... יופי או חוכמה או כל תכונה לא יכולים להגדיר מישהו... זה לא הוא, זה לא שלו, זה יכול להלקח ממנו כל רגע. ותחשוב שהם רגילים שהרבה פעמים מכבדים אותם ופותחים להם דלתות רק בגלל משהו חיצוני כזה ולא מה שהם בעצמם והשווי האמיתי שלהם.

ועל גבי זה לפעמים גם פחד שיום אחד הם לא יהיו יפים ואז מה הם שווים אם זה כל מה שמגדיר אותם...

ואגב חלק מזה נכון גם על אנשים עשירים ומכובדים ועוד בעלי יתרונות ניכרים לעין בעיני בני אדם.

לקח לי זמן להזכר במישהו יפה שראיתי לאחרונה אבל בסוף נזכרתי שהייתי צריכה לדון אותו לכף זכות על השחצנות שלו וזה בדיוק מה שחשבתי.

לא...

אני לא מכירה שהם דיסקרטים אבל אמרתי באופן כללי שהם מסתבכים לפעמים עם להראות את מי שהם באמת

הרגשה שהם מיוחדים ויפים,

ללא קשר למעשיהם.

וזה מביא אותם להרגשה של חוסר יציבות כללית

ושל אי צורך להשתפר.

תמיד המראה שלהם יכפר על כל מה שהם יעשו

והם יוכלו להתדרדר ברמה המוסרית

אתה חושב שאתה עושה להם טובה

בזה שאתה שם לב ומעריך את יופיים החיצוני

בעוד שאתה גורם להם להשחתה/

והתדרדרות או אי השקעה בתחום המוסרי.

ועל ידי כך נגרם להם נזק.

בתור מנגנון איזון ופיצוי/ בנסיון לסחוט עוד מחמאות מהתחום החיצוני על חשבון המוסרי

מתפתח אצלהם מנגנון "הכחשת היופי"

בקיצור לא טוב להם ולא לעולם ההתלהבות והאדרת והילול חיצוניותם. וידוע שתלמידי חכמים

אם היו מכוערים יותר, היו גם חכמים יותר בהתאמה.

תחשוב היית האפרסק הזה

שמבחוץ נראה הכי יפה

ומבפנים כולו חום כזה

והיה בא מישהו ומנסה להלל אותך על

יופייך החיצוני?

מצד שני לפעמים זה מחזק מישהו

כי הוא מרגיש אהוב.

לכן תתפעל מהאלה שהם פרווה כאלה

שיאמינו למחמאות שלך מחד,

ומאידך לא קיבלו הרבה מחמאות עד לרוויה.

אבל זה הזוי מה שנכתב כאן.. (עוד לא קראתי את כל התגובות) מסכנים תוקפניים דיסקרטיים פחות חכמים מה זה השטויות האלה? (מחילה)

אוקיי אני לא אומרת על עצמי אבל נגיד המשפחה שלי.. ברוך ה' ה' חנן אותנו ביופי חיצוני שזה בא עם המון מחמאות והכל.. אוקיי? עכשיו אנחנו לא היחידים ואני מכירה עוד אנשים יפים וזה פשוט תלוי סגנון/ חינוך/ אורח חיים בדיוק כמו כל דבר גשמי אחר... תלוי כמה נותנים לזה משמעות, תלוי כמה שמים על זה דגש, וכמה עושים מזה עסק.. אצלינו זה פה ושם בדיבור אבל בחיים לא החשבנו את זה עד כדי כך.. ואנחנו משפחה מאד חברותית ואהובה ברוך ה', ומאד מקפידים על מידות ופנימיות כי זה הדבר החשוב.. ותסלחו לי אבל אם בטעות הכרתם מישהו או 2 ש"לא ייתנו לכם להכיר אותם" בגלל שהם יפים לכאורה, אז תבינו שהם קצת מחפשים צומי ולא מעבר..

ולגבי ההתכחשות ליופי, א' סתם כי לא נעים לומר "וואלה נכון אני מהממת" וגם זו קצת גאווה.. וגם אנשים שיש להם גם קצת מידות טובות ושכל חוץ מיופי, מבינים שזה נחמד וטוב אבל בסוף היופי נעלם עם הגיל/ פוחת והולך.. אז בד"כ נוטים פחות להחשיב את זה... 

בשביל שתשדרגו גם את שאר היכולות.

שהוא נתן לכם, ולא כדי שתתבססו רק על הבונוס הזה

ותזניחו את כל המידות הטובות,

לימוד התורה, האנושיות, והמוסריות.

ישר כח שהשכלתם במשפחתכם.

להשתמש במתנה שה' חנן אתכם

בצורה מאוזנת ובריאה.

 קראתי פעם באיזה עיתון שראיינו דוגמנית ותיקה ובקשו ממנה מהנסיון שלה טיפ לבחורות יפות, והיא אמרה בערך ככה " היופי פותח דלתות, מה לעשות ככה העולם עובד, אבל מהנסיון שלי , בהרבה מ "הדלתות" האלה לא ממש כדאי להכנס... אולי לכן  שאדם יפה באופן בולט יהיה קצת חשדן לגבי המניעים של מי שמנסה להתקרב אליו.

מצד אחד את ה'אדם היפה' אנחנו מכירים מתרבות שחורטת על דגלה החצנה וחוסר בצניעות ובמוסר.

ומצד שני יש משיכה ליופי בין בבריאה, בין באנשים, בין באמנות. האם המשיכה הזאת רעה מיסודה?

או האם הרצון ליופי הוא כלי שצריך לדעת איך להתייחס אליו? 

יכול להיות שאדם שנחשב יפה בתרבות נתקל בדואליות הזו. מצד אחד, הוא לא רוצה להיות חלק מתרבות ההחצנה,

ומצד שני אין לו כלים להתמודד עם כישרון היופי שניתן לו משום שבשונה מכישרון החכמה והאמנות אותם ניתן לנצל לעשייה ופיתוח, את היופי קשה לנצל לעשייה של קודש, ואילו אף התפתחות בתחום נחשבת כגאווה וכלא מועילה לאדם. 

(ה"עשייה" בתחום היא דוגמנות שזה תרבות זרה לקודש ולענווה.)

אז יוצא שבתת המחשבה של אדם יפה כלפי היופי יושב עיקרון שהיופי הוא בעצם לרועץ ולא דבר טוב, וזה הפוך מהרצון להתקרב ליופי והרגש הטהור שיוצא מראיית דבר יפה, וזה יוצר ניגוד ובלבול בנוגע לנושא.

אבל זה לא אומר שזה רק דבר חומרי שלא שייך לקודש.

כמעט כל עבודת המקדש מבוססת בצורה כזו או אחרת מבוססת על סימטריה שזה אחד מההופעות הישירות של יופי, יופי מסמל שלימות. ולשם האדם והעולם שואף כי זה האלוקות. לכן נמשכים לזה. לכן אין דבר יותר נשגב מאשר יראת שמים שמעורבת עם יופי כי זו תכלית השלימות 

בעצם יוצא שלאדם היפה קשה כי הוא מזהה גם בתוך עצמו מקום לרצונות הלא טובים.

ואם נלך על התהליך של הכנעה הבדלה המתקה-

אז קודם האדם צריך להבין שהוא בבעיה (מה שתיארת, ההכנעה), ואז להסיח דעת מהיופי ולהתחבר יותר לפנימיות (הבדלה/יפייפיה נרדמת), ולפתח אותה (תיקון מידות בעיקר), ואז לחזור אל היופי ולהמתיק אותו מתוך אי ההשתעבדות אליו.

ההמתקה היא שהאדם רואה את החוץ כביטוי של הפנימיות, ואז ממילא העשיה האמיתית היא על אותו כיוון- הקרנה של היופי של הפנימיות גם דרך החיצוניות היפה. אדם כזה הוא בעל יכולת גבוהה יותר לרפא ולשנות אחרים כי הוא נוגע בכמה רבדים בנפש שלהם, וכשהדברים מסונכרנים אז נוצר שינוי כולל בנפש של הצד השני.

גם בחיפוש הזוגיות הפוקוס של אותו אדם לא יהיה על הרצון לקבל אלא על החיבור.

בקיצור, ככל שיש יותר יופי צריך יותר פנימיות וחיבור לפנימיות כדי לא להיפגע מהיופי וכדי לנצל אותו לטובה.

(אפשר גם לשלב תהליך של הבדלה ע"י המתקה, שהאדם מסתכל על היופי ומחדיר לעצמו שזה אמור להיות ביטוי לפנימיות יפה, וזה דוחף אותו להתקדם).

אגב, זה נכון לא רק ליופי אלא גם ל"חן" שזה דבר נרכש ולא תלוי רק בגנטיקה. אדם שמאיר פנים מתוך שמחה פנימית ואהבת הבריות.

עד היום יצא לי לחשוב לשני דברים: אחד זה התייפות של אשה לבעלה שזה בוודאי מצווה, והשני זה התנאות במצוות... אז אני חושבת שלבת דתיה יש הזדמנות ממש לעשות קידוש ה' בזה שהיא מתלבשת גם צנוע וגם יפה, ושמחה באיך שהיא מתלבשת ולא מרגישה מוגבלת ואז זה יכול לגרום לעוד בנות לרצות להתלבש ככה.

אבל כן בסוף אני חושבת למרות שזה לא כתוב בהלכה במפורש שככל שמישהי יותר יפה היא צריכה יותר להיות צנועה כי היא כאילו צריכה להתאמץ יותר כי היא מושכת תשומת לב יותר.

ואם במקרה נתקלת במספר אנשים יפים שמתנהגים בצורה מסוימת, זה לא מעיד על הכלל.

וברצינות, אני לא חושבת שיש כ"כ קשר. זה אופי של אנשים.

חח?

מי כאן יודע משהו על המראה שלך?

לא כל מי שצופר ברחוב

רוצה "להתחיל איתך"

תפעילי ראש מידי פעם

כל מי שמכיר אותי יודע שלא אכתוב סתם

ו@כְּקֶדֶם סוגשל אח שלי... ובהחלט יודע איך אני נראית😌

הרי לפי דעתו הקודש והיופי ביחד זה הכי טוב

אז למה הוא לא מתארס איתך?

אמרתי לך תפעילי ראש

לפחות אל תנסה לפגוע באנשים.

אף אחד כאן לא עשה לך כלום, וגם אם כן זה אפילו עוד יותר גרוע לנסות לנקום בהנחה שאתה שומר מצוות

ידוע לכולנו, שאני לא מכיר אותה.

והיא התחילה כשהתחיל לרמוז רמזים..

כנראה היא רמזה לך משהו.

ואתה כאילו בטעות עושה את עצמך

לא מבין.

חבל בשביל הילדים העתיידיים שלכם

שישמחו כבר לבוא לעולם, שככה אתם עושים משחקים שיכולים להמשך שנים

דרך החשש העצום בתקופת הדייטים מכך שהבחור לא רוצה אותי אלא רק את הגוף שלי.

ועד אנשים שמקנאים בבעלי ובטוחים שממש כיף לו ונהדר לו בחיים כי הוא מצא אשה יפה.

וגם בנים סובלים מזה חחח

אבל בטח לכן זה יותר מטריד

יוצא שהורדתי בחורים כי שמתי לב שהם אומרים כן כן על דברים והרגיש לי סתם מהתלהבות וזה מבאס

זה צרות של עשירים בתור אחד שנראה ממש מצוין ומזדהה עם המבטים והמחמאות, עדיין יש לי הרבה הרבה יותר מהמראה שלי, אבל אם לא היה לי את המראה שלי הייתי אוכל קש, כמו שכתבתי אתמול, מכיר 2 אנשים מקסימים באופי עדינים תורנים בקיצור סופר איכותיים שבנתיים לא הולך להם עם בחורות בכלל

אני לא חושב שיש לי ערכים לא טובים

ובכלל לא התייחסת לחלק האחרון בתגובה

העניין הוא לא רק המראה חוזר ואומר יש בי עוד, אבל העולם שטחי אין מה לעשות וקיבלתי בונוס מטורף אז אני מחבק אותו ומטפח אותו

ועדיין מעדיף להיות ה שמקבל מחמאות ועיניים מאשר להיות אחד שבחורות אומרות לו לא כל דייט שני

העולם לא שטחי אם לא הבנת, אתה זה ששטחי.

מה אתה רוצה לומר בכל ההודעות האלה?!

קיבלת מתנה, תגיד תודה ותשמור עליה בצניעות. 

אם יש לך יופי זה מוריד מהמחויבות שלך לתפקיד שלך בעולם? אולי הפוך. 

עשית משהו בשביל להיות יפה? זה מעיד כמה הנשמה שלך יפה? כמה טיפחת אותה?

לחברים שלך אל תדאג...

אם אתה חושב שלהיות יפה זה הדבר הכי קריטי בדייטים אתה טועה.

יופי הוא לא חסר חשיבות אבל הוא בהחלט לא צריך להיות אישיו בפני עצמו

כל מי שיש לו רגליים על הקרקע לא מגדיר במושגים כאלה אנשים

יש לאנשים משיכה ליופי, אז מה? בגלל זה מזכירים לעצמנו שיופי זה כמו טעם באוכל, זה כדי להנעים לנו את המלאכה כאן, זה לא אומר שכל היום נחשוב על שוקולד. זה לא אומר שזה מה שנבחר לאכול לארוחת בוקר.

ולגבי מה שאתה כותב על אנשים ממוצעים בדייטים, זה ממש לא נכון ברוב המקרים, עובדה שרוב האנשים ממוצעים ורובם נשואים. ויש הרבה מכוערים שנשואים ליפות. אבל הם לא נשואים להן בגלל זה. ולא שאני מייפה את המציאות, אבל אתה בוחר איך להסתכל עליה ובאיזה אנשים להקיף את עצמך. ובעיקר, איזה מין אדם להיות.

אני לא אמרתי שזה הדבר היחיד, אני בעצמי טוען שיש בי עוד ואף פעם לא באתי למישהו ואמרתי לו שמפני שאני יותר יפה ממנו אז מגיע לי יותר, ובנוסף אף פעם אבל אף פעם לא נהייתי חבר של מישהו או שלא הסכמתי להתקרב למישהו בגלל המראה שלו, אני פשוט טוען שבסוף העולם כן שטחי -(לא רק בעניין מראה) ואין מה לעשות, הבאתי את חברים שלי בתור דוגמה לאנשים מאוד מקסימים באופי שתקועים בבוץ השידוכים ואני יודע מדיבור איתם שגם הרבה או בעיקר בנות פסלו אותם ולא הם שפסלו, אני יודע שבסוף בעז"ה הם יתחתנו אבל אני פשוט רואה את המציאות כפי שהיא

למה אתה בטוח שזה בגלל החיצוניות?

אני חושבת שלרוב לא מורידים בגלל חיצוניות (סגנון כן),

חיצוניות מושפעת הרבה גם מהאופי של הבן אדם.

יכול להיות מישהו שאולי נראה יפה מאוד ואחרי שמתחילים לדבר מבינים שזה בכלל לא קשור ואז לחיצוניות שלו אין השפעה.

ומישהו שנראה לגמרי ממוצע אבל עם חוכמה ועולם פנימי עשיר וכו' ,זה לגמרי שם אותו במקום אחר.

אחד מהם גם די נמוך והוא אמר לי וואי אם היו לי כמה ס"מ אבל באופן כללי כי שניהם בעלי חכמה ועולם פנימי עשיר לפחות לדעתי אך אני סבור שאני לא היחיד שחושב כך

גם כאלה מתחתנים.

וישנם המון בחורים ובחורות יפים שעדיין לא התחתנו וחבריהם הפחות יפים כבר נשואים באושר.

החיצוניות.זה נתון ככל הנתונים. לא זה יקבע אם תתחתן. והמציאות מוכיחה את זה.

אבל זה כן קובע כמה בנות ירצו להכיר אותך כמה עושות לך עיניים מבטים מחמאות אפילו הן יכולות לפעמים להיות יותר נחמדות אליך מבלי להכיר אותך 

אני לא בטוחה שהדבר שאתה מתאר הוא חיובי.

בחור ירא שמיים לא היה רואה את זה כיתרון... ככה נראה לי.

את טוענת שאני לא ירא שמיים?

אולי הדרדרתי לאיודע

חוץ מזה תאכלס את מכירה גבר או בכלל אדם שלא אוהב שטופחים לו על האגו??

אני מאוד אוהב ומעריך את הערכים הדתיים כי בשורשם הם טהורים - (בתור אחד שיש לו חברים חילונים גם ויודע מה האווירה שם), מה שמפריע לי זה חלק מהגישה של אנשים דתיים בעיקר בבינו לבינה - למשל זאת מהשאלה עם הטעם שכתבתי לה בציניות בואי נכיר ואנשים פה יצאו עלי או זה שיש בנות שזה לא צנוע להתחיל איתן במציאות או להחמיא להן, והעניין שאין אצל דתיים יציאות נטו בשביל הכיף וכו'

יצאתי עם מישהו שקרוב לגובה שלי, חשבתי שיפריע לי עד שהתחיל לדבר.

משם כבר לא היה לזה משמעות.

שאלה תיאורתית

היית נגיד מסכימה לצאת עם גבר שנמוך ממך או אפילו גבוה ממך ב5 ס"מ?

זה מובן למה יש פער.

כשבחורים מבתכלים על בחורה יפה זה באמת מטריד ואם עושים את זה בלי טאקט זו הטרדה מינית

לעומת זאת שבחורות מסתכלות על בחור יפה זה רק יעלה לו תאגו על פי רוב

יש כאלה שזה יציק להם אבל לא בקטע מטריד

מי בדיוק טרול פה?

כמעט כל התגובות כאן הן בסגנון של "אנשים יפים הם זוועה" או "יופי זה נגד הקדוש ברוך הוא" "אנשים יפים יהיו טיפשים"

זה אמור להיות לינץ'? 

אני אמור עכשיו להתבייש בעצמי שנולדתי עם פנים סימטריות? 

אתם בכלל מודעים למה שקורה פה?! וזה מה שעורכי האתר החליטו לשים בראשי?!!

🤡

אם הנושא הזה היה מעניין אותי, הייתי מחפשת מחקרים בנושא, שבו בדקו כמות רצינית של אנשים יפים (וכמובן בהשוואה לאנשים שלא נחשבים כך).

מעבר לזה, איזה אדם כן אפשר להכיר באמת?

האם את עצמך אתה מכיר באמת?

לא מרגישים יפים 24/7

הם כן יודעים שיש התפעלות מסוימת כלפיהם וגם אם הם רגילים לשמוע את זה , זה לא אומר שהם מרגישים כך.

אז לגבי זה שיש להם נטייה לא לראות את היופי שלהם יכול להיות.

לא יודעת אם מסרבים לתת לך להכיר אותם .. כמו שלפעמים שפוגשים מישהו יפה מצפים ממנו אוטומטית להתנהגות מסוימת,שלא תמיד מתיישרת עם מה שנוח או נכון לו... 

לכן הוא יעדיף שתתיחס אליו בלי שום צפייה וכו'.

לדוג אני רואה ילדה יפה, אני אחשוב אוטומטי בטח היא גם נעימה ועדינה ומתוקה, אבל יכול להיות שהיא יותר חדה וחכמה ...

 זה פשוט לא הדברים הראשונים שעולים, ואז האנשים שתייגת אותם לא ירצו לבלות בחברתך.

ופחות ירגשו בנוח להיות איתך ולהראות את החסרונות שלהם .

בנוסף , יש משהו שאנשים מפחדים קצת מאנשים יפים או שוב מתייגים אותם נניח כסנובים ואז כל החוסר ביטחון של האדם שמולם וכל המגננות שלו יוצאות החוצה .

זה קורה בעיקר בדייטים .. ואז משליכים על האדם "היפה" את החוסר ביטחון שלך .

נניח הציעו לך בחורה יפה , והיא לא עונה לך אתה מדמיין שנו .. ברור בטח היא לא בעניין שלי 

כאשר בפועל היא באמת לא יכלה לענות .

אז מה שקורה פה מדמיין סיפורים ובסוף מפיל את זה עליה .

כלומר תרגיש שזה גדול עליך (וזה אפילו לא קשור אליה) ואז תברח בשניה הראשונה של טעות מצידה ותפיל את זה עליה .

נניח ענתה לך אחרכ אבל בלי חיוך או יבש, ואז תגיד הנה נו צדקתי היא באמת סנובית.

ואת זה לא היית עושה לבחורה אחרת- פחות יפה, שלא מעוררת אצלך ,חוסר ביטחון או את המגננות שלך .

כמו כן אדם יפה לפעמים נראה לנו שלם, ואין באמת דבר כזה שלם לכן כל חיסרון שלו , אולי מתעצם.

אני חושבת המחמאה הכי מרגשת עבור אדם "יפה" שהיופי הפנימי שלו מקרין על החיצוני .

בהצלחה 

לקחו מאות אנשים וחילקו אותם לקבוצות.

לקבוצה אחת הראו תמונה של אשה מכוערת, וסיפרו שהיא שכחה תינוק ברכב והתינוק נפטר.

כל אחד היה צריך להצביע בפתק, באופן חשאי ובלי יכולת לתאם עם חברי הקבוצה האחרים, מה צריך להיות העונש שלה.

לקבוצה אחרת עשו את אותו התרגיל אבל עם אשה יפה.

חשוב להגיד ששתי הקבוצות היו דומות במאפיינים (פיזור של גיל, גזע, דת, רמת הכנסה וכדומה).

באופן מפתיע, או שלא, האשה המכוערת ''נשלחה'' לכלא לשנים רבות, בעוד האשה היפה הייתה יכולה להסתפק בעבודות שירות. אנשים יותר ריחמו עליה, הבינו שהיא שגתה, היו בטוחים שהיא אדם טוב שמעד.

על האשה המכוערת הם לא חשבו את כל זה ופשוט הצביעו שהיא צריכה להיות הרבה זמן בכלא...

זו רק דוגמה. מחקרים מראים שוב ושוב שאנחנו נוטים לחשוב שאנשים יפים הם טובים יותר, חכמים יותר, חברותיים יותר וכו'.

כל בית הדין/כל גורם עם סמכות. נותן לה

כל מיני בקשות הזויות

בהתעלם מעובדות שאני מציג

כאילו שאנחנו בתחרות היופי עכשיו.

גם אשתו של פוטיפר היתה רשעה

מה קשור היופי הזה

אלוקים יעזור

הטענה היא "יש אנשים רעים שהם יפים" והמסקנה שלך היא: "אנשים יפים הם רעים"

אנשים יפים חוו יותר אכזבות ושברון לב מקשרים עם אנשים שהאינטרס שלהם לא היה להכיר את מי שעומד מולם ואת האישיות שלו,

ולכן בשביל להגן על עצמם הם לא יפתחו את הלב שלהם בקלות.

כמו״כ להרגיש יפה ולהיות יפה אלו 2 דברים שונים,

כשאתה מקבל הרבה מחמאות על היופי שלך אתה מתרגל וזה לא מרגש אותך ולא נכנס ללב.

מחמאות אמיתיות על האישיות הן אלו שמרימות (בין השאר) את הערך העצמי,

לפעמים אנשים יפים בגלל החיצוניות שלהם מקבלים פחות פידבק על מי שהם באמת- קשה ככה לבנות ערך עצמי אמיתי.

יופי מבטא טת המראה הפנימי של הנפש והרוח של האדם. זה הכל

לא חסרים אנשים מושחתים בעלי יופי חיצוני

בתנ"ך לעומת זאת היו הרבה צדיקים יפים, יוסף היה יפה תואר, שרה אימנו אך גם אבשלום למשל היה יפה תואר

את א' אני לא מכיר אישית הגם שהכרתי הרבה אנשים יפים.

לגבי ב', בחלק מהמקרים זה סתם בלוף ולא מתכוונים לזה באמת, כמו ענווה מעושה או משהו.

יש מקרים פתולוגיים של שנאה עצמית שמתבטאת גם בשנאת הגוף שלהם.

חלק מהמקרים האלה אינם אלא שנאה עצמית קלאסית, שלדעתי, המנוע העיקרי שלה אינו חוסר מודעות, אלא פשוט חלק ממיינדסט דיכאוני.

מעבר למיינדסט הדיכאוני, שנאה כלפי הגוף יכולה להתפתח מכל־מיני הערות לא נעימות / הטרדות כו' (בעיקר רלוונטי אצל בנות. ואל תגידו לי שגם בנים סובלים מזה – אולי כן – אבל זה ממש אבל ממש לא אותו דבר). זה גם יכול להיות תגובה מתגוננת מפני "מחמאות" לא נעימות (יש הבדל בין להגיד "איזו פצצה חתיכה את" לבין "את חמודה כמו נסיכה" מבחינת מה שזה משדר...)

ברמת מודעות גבוהה יותר, מישהי יפה אמרה לי בזמנו, שהיא לא אוהבת שמחמיאים לה על היופי, אלא על דברים פנימיים כו' (אילו כליות שוות יש לך?). יש בזה מימד של דיסוציאציה מהגוף, וגם מימד של חוסר הבנה של ערך היופי.

לא יודע, אחותי היפה תמיד שמחה כשאומרים לה שהיא יפה.

לא מסכימה לגבי דיסוציאציה מהגוף. זה לא מראה על חוסר הבנה של ערך  היופי, יופי זה דבר נהדר ומקסים וכיף להסתכל על אנשים יפים, אבל תכלס הם לא עשו כלום כדי שזה יקרה לכן מובן שלא תרצה לקבל מחמאה על דבר שלא השקיעה בו מאמץ ואין לה כמעט השפעה עליו.

אם כי, במקרה הספציפי ההוא, זה היה מהסיבות שכתבתי
 

הדיסוציאציה באה לידי ביטוי בכך ש"האני היפה" הוא לא "האני האמיתי" או משהו כזה, לאו דווקא מצד זה שזה בא בלי מאמץ. נגיד אפשר להחמיא לה שהיא מצחיקה, הגם שחוש הומור (או היעדרו) זה לא בדיוק משהו שיש לנו השפעה עליו נראה לי. דוגמה דומה יכולה להיות להעריץ מישהו כי הוא עשיר, והוא ירגיש שמעריצים אותו על משהו חיצוני, הגם שהוא עבד מאוד קשה בשביל זה.
 

כאילו, ברור שלא עבדתי קשה בשביל להיות הנסיך היפיוף שאני, אבל זה לא אומר שלא נעים לי לשמוע מחמאות מהסיבה הזאת. כלומר אני לא חושב שזאת סיבה מספיקה כשלעצמה (לרוב עכ"פ). אם זה לא היה נעים לי, זה היה בא מתוך סלידה (אולי תת־מודעית) כלפי האני החיצוני שלי, או רגשות לא פתורים ביחס אליו, או משהו בסגנון.

עריכה: סתם נדמיין סיטואציה שבה האביר על הסוס הלבן ניגש לנסיכה ואומר לה, שמעי, אני שרוף עלייך ורוצה לחיות איתך באושר ועושר. "לא, מפיתום," אומרת לו הנסיכה, "דבר ראשון אתה לא רוצה להיות איתי, דבר שני לא התאמצתי בשביל זה שתאהב אותי." אז החלק הראשון זאת סתם הכחשה, והחלק השני, ובכן, כאילו דה, אבל זאת לא התגובה המצופה! זה אמור להיות נחמד להרגיש נאהבים ורצויים. הריאקציה המתגוננת אינה נובעת מתוך זה שהיא לא התאמצה בשביל שיאהבו אותה, אלא מתוך כל־מיני רגשות לא פתורים, אולי דימוי עצמי נמוך (לא מגיע לי שיאהבו אותי), אולי חרדת נטישה, אולי היא סתם שונאת בני־אדם. אותו דבר ביחס ליופי, זה אמור להיות מאוד נחמד להרגיש יפים, במיוחד אצל בנות יש בזה ביופי ובחן ביטוי לאיזושהי שלמות ועניין גדול ("אין אישה אלא ליופי"), תגובה של "אל תחמיא לי על יופי כי לא התאמצתי בשביל זה" מעידה לדעתי על איזשהו נתק ביחס ליופי וחוסר אהבה / הערכה כלפיו.

גם במשמעות המחמאה, יש שני סוגי מחמאות, יש מחמאה כמו "כל הכבוד לך על המאמץ", אבל כשאני אומר למישהו שהוא יפה, זה לא "כל הכבוד לך שאתה יפה", אלא פשוט להסב לבו לעניין הזה ולאשר את הידיעה הנעימה הזאת, כמו ש"אני אוהב אותך" זה לא "כל הכבוד לך שאני אוהב אותך", אלא כנ"ל להזכיר ולאשר ידיעה נעימה.

שטויות 

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

@איזו

ויש מגוון עצום של אנשי מקצוע.

וצריך למצוא את הסוג והאדם המתאים לאירוע.

באופן אישי, נעזרתי באנשי מקצוע שונים לדברים שונים. לי חשוב ניסיון החיים של האדם, וגם סוג ההכשרה.

לא דומה בעיניי אדם שעשה קורס של חודשיים אצל מאמן אחר ומגדיר את עצמו כמאמן לחתונה ועוסק בזה שנה, לבין אחרים שלמדו טיפול בצורה רצינית יותר במסגרות אחרות, ועוסקים בזה מספר דו ספרתי של שנים.

יש היום המון גישות טיפוליות. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע, להשקיע זמן וכסף, ולא התאים לי. יצא לי ללכת לאנשי מקצוע אחרים, שמאוד עזרו לי. מצאתי שהגישה של האחרים דיברה אליי הרבה יותר מהראשונים, שלא היתה לי מועילה. 

בעיני שווה להשקיע זמן ומאמץ למצוא אדם שיוכל לעזור לך, במיוחד אם מדובר במשהו שיש בו דפוס חוזר. אפשר לפתח מיומנויות וכלים, שלענ"ד יסייעו גם בחלק הבא של המסע הזה.

אורך ההכשרה ושנות הניסיון לאו דווקא מעידים על התאמה ואיכות,

וזה נכון לכל דבר ועניין..

לגבי טיפול, הפרמטרים החשובים הם התאמה בהשקפת עולם וחיבור בין-אישי.

צריך להכיר המלצות אישיות על מאמנים

והשאלה שלו נראת לי שיא הטריוויאלית.

לא בטוח הייתי קופץ דווקא לרעיון הזה.

יכול להיות שכן יש צורך אבל יכולות להיות גם עוד אופציות..

אנחנו לא יודעים אם זה קורה לו באופן חד פעמי או שזה קורה לו לאורך זמן 

ובאופן טבעי אנחנו לא יודעים עוד משנים ביחס לסיטואציה

בעיני, האמירה ללכת לאיש מקצוע היא לא אמירה נטרלית.

היא אמירה שיש לה משמעות מסויימת ולכן הייתי אומר אותה במידה ויש תשתית מסויימת.

יש הרבה עניינים שקשורים לרגש שאפשר במקרים מסויימים לדבר בין חברים או עם דמות חינוכית אפילו...

כמובן, בלי לגרוע כלל וכלל מהצורך והחשיבות והתועלת המרובה שיש באנשי טיפול ומקצועות טיפוליים.

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.