אבל לאנשים יפים יותר קשה לא לחיות בהצגות ולא להתמקד בחיצוניות אז מה שאתה אומר הגיוני

לאנשים יפים יש את הקשיים שלהם כי כל הזמן הם שומעים מחמאות על היופי ויש משפט "מחיאות כפיים הן כמו סכין ומחמאות הן רעל". וזה נכון מבחינה מסויימת שמחמאות יכולות להסיט אנשים מדרך הישר. 

וכן, גם הכחשה של זה שהם יפים... זה מהבנה של השקר של המשפט הזה. אדם הוא לא באמת יכול להיות מוגדר... יופי או חוכמה או כל תכונה לא יכולים להגדיר מישהו... זה לא הוא, זה לא שלו, זה יכול להלקח ממנו כל רגע. ותחשוב שהם רגילים שהרבה פעמים מכבדים אותם ופותחים להם דלתות רק בגלל משהו חיצוני כזה ולא מה שהם בעצמם והשווי האמיתי שלהם.

ועל גבי זה לפעמים גם פחד שיום אחד הם לא יהיו יפים ואז מה הם שווים אם זה כל מה שמגדיר אותם...

ואגב חלק מזה נכון גם על אנשים עשירים ומכובדים ועוד בעלי יתרונות ניכרים לעין בעיני בני אדם.

לקח לי זמן להזכר במישהו יפה שראיתי לאחרונה אבל בסוף נזכרתי שהייתי צריכה לדון אותו לכף זכות על השחצנות שלו וזה בדיוק מה שחשבתי.

לא...

אני לא מכירה שהם דיסקרטים אבל אמרתי באופן כללי שהם מסתבכים לפעמים עם להראות את מי שהם באמת

הרגשה שהם מיוחדים ויפים,

ללא קשר למעשיהם.

וזה מביא אותם להרגשה של חוסר יציבות כללית

ושל אי צורך להשתפר.

תמיד המראה שלהם יכפר על כל מה שהם יעשו

והם יוכלו להתדרדר ברמה המוסרית

אתה חושב שאתה עושה להם טובה

בזה שאתה שם לב ומעריך את יופיים החיצוני

בעוד שאתה גורם להם להשחתה/

והתדרדרות או אי השקעה בתחום המוסרי.

ועל ידי כך נגרם להם נזק.

בתור מנגנון איזון ופיצוי/ בנסיון לסחוט עוד מחמאות מהתחום החיצוני על חשבון המוסרי

מתפתח אצלהם מנגנון "הכחשת היופי"

בקיצור לא טוב להם ולא לעולם ההתלהבות והאדרת והילול חיצוניותם. וידוע שתלמידי חכמים

אם היו מכוערים יותר, היו גם חכמים יותר בהתאמה.

תחשוב היית האפרסק הזה

שמבחוץ נראה הכי יפה

ומבפנים כולו חום כזה

והיה בא מישהו ומנסה להלל אותך על

יופייך החיצוני?

מצד שני לפעמים זה מחזק מישהו

כי הוא מרגיש אהוב.

לכן תתפעל מהאלה שהם פרווה כאלה

שיאמינו למחמאות שלך מחד,

ומאידך לא קיבלו הרבה מחמאות עד לרוויה.

אבל זה הזוי מה שנכתב כאן.. (עוד לא קראתי את כל התגובות) מסכנים תוקפניים דיסקרטיים פחות חכמים מה זה השטויות האלה? (מחילה)

אוקיי אני לא אומרת על עצמי אבל נגיד המשפחה שלי.. ברוך ה' ה' חנן אותנו ביופי חיצוני שזה בא עם המון מחמאות והכל.. אוקיי? עכשיו אנחנו לא היחידים ואני מכירה עוד אנשים יפים וזה פשוט תלוי סגנון/ חינוך/ אורח חיים בדיוק כמו כל דבר גשמי אחר... תלוי כמה נותנים לזה משמעות, תלוי כמה שמים על זה דגש, וכמה עושים מזה עסק.. אצלינו זה פה ושם בדיבור אבל בחיים לא החשבנו את זה עד כדי כך.. ואנחנו משפחה מאד חברותית ואהובה ברוך ה', ומאד מקפידים על מידות ופנימיות כי זה הדבר החשוב.. ותסלחו לי אבל אם בטעות הכרתם מישהו או 2 ש"לא ייתנו לכם להכיר אותם" בגלל שהם יפים לכאורה, אז תבינו שהם קצת מחפשים צומי ולא מעבר..

ולגבי ההתכחשות ליופי, א' סתם כי לא נעים לומר "וואלה נכון אני מהממת" וגם זו קצת גאווה.. וגם אנשים שיש להם גם קצת מידות טובות ושכל חוץ מיופי, מבינים שזה נחמד וטוב אבל בסוף היופי נעלם עם הגיל/ פוחת והולך.. אז בד"כ נוטים פחות להחשיב את זה... 

בשביל שתשדרגו גם את שאר היכולות.

שהוא נתן לכם, ולא כדי שתתבססו רק על הבונוס הזה

ותזניחו את כל המידות הטובות,

לימוד התורה, האנושיות, והמוסריות.

ישר כח שהשכלתם במשפחתכם.

להשתמש במתנה שה' חנן אתכם

בצורה מאוזנת ובריאה.

 קראתי פעם באיזה עיתון שראיינו דוגמנית ותיקה ובקשו ממנה מהנסיון שלה טיפ לבחורות יפות, והיא אמרה בערך ככה " היופי פותח דלתות, מה לעשות ככה העולם עובד, אבל מהנסיון שלי , בהרבה מ "הדלתות" האלה לא ממש כדאי להכנס... אולי לכן  שאדם יפה באופן בולט יהיה קצת חשדן לגבי המניעים של מי שמנסה להתקרב אליו.

מצד אחד את ה'אדם היפה' אנחנו מכירים מתרבות שחורטת על דגלה החצנה וחוסר בצניעות ובמוסר.

ומצד שני יש משיכה ליופי בין בבריאה, בין באנשים, בין באמנות. האם המשיכה הזאת רעה מיסודה?

או האם הרצון ליופי הוא כלי שצריך לדעת איך להתייחס אליו? 

יכול להיות שאדם שנחשב יפה בתרבות נתקל בדואליות הזו. מצד אחד, הוא לא רוצה להיות חלק מתרבות ההחצנה,

ומצד שני אין לו כלים להתמודד עם כישרון היופי שניתן לו משום שבשונה מכישרון החכמה והאמנות אותם ניתן לנצל לעשייה ופיתוח, את היופי קשה לנצל לעשייה של קודש, ואילו אף התפתחות בתחום נחשבת כגאווה וכלא מועילה לאדם. 

(ה"עשייה" בתחום היא דוגמנות שזה תרבות זרה לקודש ולענווה.)

אז יוצא שבתת המחשבה של אדם יפה כלפי היופי יושב עיקרון שהיופי הוא בעצם לרועץ ולא דבר טוב, וזה הפוך מהרצון להתקרב ליופי והרגש הטהור שיוצא מראיית דבר יפה, וזה יוצר ניגוד ובלבול בנוגע לנושא.

אבל זה לא אומר שזה רק דבר חומרי שלא שייך לקודש.

כמעט כל עבודת המקדש מבוססת בצורה כזו או אחרת מבוססת על סימטריה שזה אחד מההופעות הישירות של יופי, יופי מסמל שלימות. ולשם האדם והעולם שואף כי זה האלוקות. לכן נמשכים לזה. לכן אין דבר יותר נשגב מאשר יראת שמים שמעורבת עם יופי כי זו תכלית השלימות 

בעצם יוצא שלאדם היפה קשה כי הוא מזהה גם בתוך עצמו מקום לרצונות הלא טובים.

ואם נלך על התהליך של הכנעה הבדלה המתקה-

אז קודם האדם צריך להבין שהוא בבעיה (מה שתיארת, ההכנעה), ואז להסיח דעת מהיופי ולהתחבר יותר לפנימיות (הבדלה/יפייפיה נרדמת), ולפתח אותה (תיקון מידות בעיקר), ואז לחזור אל היופי ולהמתיק אותו מתוך אי ההשתעבדות אליו.

ההמתקה היא שהאדם רואה את החוץ כביטוי של הפנימיות, ואז ממילא העשיה האמיתית היא על אותו כיוון- הקרנה של היופי של הפנימיות גם דרך החיצוניות היפה. אדם כזה הוא בעל יכולת גבוהה יותר לרפא ולשנות אחרים כי הוא נוגע בכמה רבדים בנפש שלהם, וכשהדברים מסונכרנים אז נוצר שינוי כולל בנפש של הצד השני.

גם בחיפוש הזוגיות הפוקוס של אותו אדם לא יהיה על הרצון לקבל אלא על החיבור.

בקיצור, ככל שיש יותר יופי צריך יותר פנימיות וחיבור לפנימיות כדי לא להיפגע מהיופי וכדי לנצל אותו לטובה.

(אפשר גם לשלב תהליך של הבדלה ע"י המתקה, שהאדם מסתכל על היופי ומחדיר לעצמו שזה אמור להיות ביטוי לפנימיות יפה, וזה דוחף אותו להתקדם).

אגב, זה נכון לא רק ליופי אלא גם ל"חן" שזה דבר נרכש ולא תלוי רק בגנטיקה. אדם שמאיר פנים מתוך שמחה פנימית ואהבת הבריות.

עד היום יצא לי לחשוב לשני דברים: אחד זה התייפות של אשה לבעלה שזה בוודאי מצווה, והשני זה התנאות במצוות... אז אני חושבת שלבת דתיה יש הזדמנות ממש לעשות קידוש ה' בזה שהיא מתלבשת גם צנוע וגם יפה, ושמחה באיך שהיא מתלבשת ולא מרגישה מוגבלת ואז זה יכול לגרום לעוד בנות לרצות להתלבש ככה.

אבל כן בסוף אני חושבת למרות שזה לא כתוב בהלכה במפורש שככל שמישהי יותר יפה היא צריכה יותר להיות צנועה כי היא כאילו צריכה להתאמץ יותר כי היא מושכת תשומת לב יותר.

ואם במקרה נתקלת במספר אנשים יפים שמתנהגים בצורה מסוימת, זה לא מעיד על הכלל.

וברצינות, אני לא חושבת שיש כ"כ קשר. זה אופי של אנשים.

חח?

מי כאן יודע משהו על המראה שלך?

לא כל מי שצופר ברחוב

רוצה "להתחיל איתך"

תפעילי ראש מידי פעם

כל מי שמכיר אותי יודע שלא אכתוב סתם

ו@כְּקֶדֶם סוגשל אח שלי... ובהחלט יודע איך אני נראית😌

הרי לפי דעתו הקודש והיופי ביחד זה הכי טוב

אז למה הוא לא מתארס איתך?

אמרתי לך תפעילי ראש

לפחות אל תנסה לפגוע באנשים.

אף אחד כאן לא עשה לך כלום, וגם אם כן זה אפילו עוד יותר גרוע לנסות לנקום בהנחה שאתה שומר מצוות

ידוע לכולנו, שאני לא מכיר אותה.

והיא התחילה כשהתחיל לרמוז רמזים..

כנראה היא רמזה לך משהו.

ואתה כאילו בטעות עושה את עצמך

לא מבין.

חבל בשביל הילדים העתיידיים שלכם

שישמחו כבר לבוא לעולם, שככה אתם עושים משחקים שיכולים להמשך שנים

דרך החשש העצום בתקופת הדייטים מכך שהבחור לא רוצה אותי אלא רק את הגוף שלי.

ועד אנשים שמקנאים בבעלי ובטוחים שממש כיף לו ונהדר לו בחיים כי הוא מצא אשה יפה.

וגם בנים סובלים מזה חחח

אבל בטח לכן זה יותר מטריד

יוצא שהורדתי בחורים כי שמתי לב שהם אומרים כן כן על דברים והרגיש לי סתם מהתלהבות וזה מבאס

זה צרות של עשירים בתור אחד שנראה ממש מצוין ומזדהה עם המבטים והמחמאות, עדיין יש לי הרבה הרבה יותר מהמראה שלי, אבל אם לא היה לי את המראה שלי הייתי אוכל קש, כמו שכתבתי אתמול, מכיר 2 אנשים מקסימים באופי עדינים תורנים בקיצור סופר איכותיים שבנתיים לא הולך להם עם בחורות בכלל

אני לא חושב שיש לי ערכים לא טובים

ובכלל לא התייחסת לחלק האחרון בתגובה

העניין הוא לא רק המראה חוזר ואומר יש בי עוד, אבל העולם שטחי אין מה לעשות וקיבלתי בונוס מטורף אז אני מחבק אותו ומטפח אותו

ועדיין מעדיף להיות ה שמקבל מחמאות ועיניים מאשר להיות אחד שבחורות אומרות לו לא כל דייט שני

העולם לא שטחי אם לא הבנת, אתה זה ששטחי.

מה אתה רוצה לומר בכל ההודעות האלה?!

קיבלת מתנה, תגיד תודה ותשמור עליה בצניעות. 

אם יש לך יופי זה מוריד מהמחויבות שלך לתפקיד שלך בעולם? אולי הפוך. 

עשית משהו בשביל להיות יפה? זה מעיד כמה הנשמה שלך יפה? כמה טיפחת אותה?

לחברים שלך אל תדאג...

אם אתה חושב שלהיות יפה זה הדבר הכי קריטי בדייטים אתה טועה.

יופי הוא לא חסר חשיבות אבל הוא בהחלט לא צריך להיות אישיו בפני עצמו

כל מי שיש לו רגליים על הקרקע לא מגדיר במושגים כאלה אנשים

יש לאנשים משיכה ליופי, אז מה? בגלל זה מזכירים לעצמנו שיופי זה כמו טעם באוכל, זה כדי להנעים לנו את המלאכה כאן, זה לא אומר שכל היום נחשוב על שוקולד. זה לא אומר שזה מה שנבחר לאכול לארוחת בוקר.

ולגבי מה שאתה כותב על אנשים ממוצעים בדייטים, זה ממש לא נכון ברוב המקרים, עובדה שרוב האנשים ממוצעים ורובם נשואים. ויש הרבה מכוערים שנשואים ליפות. אבל הם לא נשואים להן בגלל זה. ולא שאני מייפה את המציאות, אבל אתה בוחר איך להסתכל עליה ובאיזה אנשים להקיף את עצמך. ובעיקר, איזה מין אדם להיות.

אני לא אמרתי שזה הדבר היחיד, אני בעצמי טוען שיש בי עוד ואף פעם לא באתי למישהו ואמרתי לו שמפני שאני יותר יפה ממנו אז מגיע לי יותר, ובנוסף אף פעם אבל אף פעם לא נהייתי חבר של מישהו או שלא הסכמתי להתקרב למישהו בגלל המראה שלו, אני פשוט טוען שבסוף העולם כן שטחי -(לא רק בעניין מראה) ואין מה לעשות, הבאתי את חברים שלי בתור דוגמה לאנשים מאוד מקסימים באופי שתקועים בבוץ השידוכים ואני יודע מדיבור איתם שגם הרבה או בעיקר בנות פסלו אותם ולא הם שפסלו, אני יודע שבסוף בעז"ה הם יתחתנו אבל אני פשוט רואה את המציאות כפי שהיא

למה אתה בטוח שזה בגלל החיצוניות?

אני חושבת שלרוב לא מורידים בגלל חיצוניות (סגנון כן),

חיצוניות מושפעת הרבה גם מהאופי של הבן אדם.

יכול להיות מישהו שאולי נראה יפה מאוד ואחרי שמתחילים לדבר מבינים שזה בכלל לא קשור ואז לחיצוניות שלו אין השפעה.

ומישהו שנראה לגמרי ממוצע אבל עם חוכמה ועולם פנימי עשיר וכו' ,זה לגמרי שם אותו במקום אחר.

אחד מהם גם די נמוך והוא אמר לי וואי אם היו לי כמה ס"מ אבל באופן כללי כי שניהם בעלי חכמה ועולם פנימי עשיר לפחות לדעתי אך אני סבור שאני לא היחיד שחושב כך

גם כאלה מתחתנים.

וישנם המון בחורים ובחורות יפים שעדיין לא התחתנו וחבריהם הפחות יפים כבר נשואים באושר.

החיצוניות.זה נתון ככל הנתונים. לא זה יקבע אם תתחתן. והמציאות מוכיחה את זה.

אבל זה כן קובע כמה בנות ירצו להכיר אותך כמה עושות לך עיניים מבטים מחמאות אפילו הן יכולות לפעמים להיות יותר נחמדות אליך מבלי להכיר אותך 

אני לא בטוחה שהדבר שאתה מתאר הוא חיובי.

בחור ירא שמיים לא היה רואה את זה כיתרון... ככה נראה לי.

את טוענת שאני לא ירא שמיים?

אולי הדרדרתי לאיודע

חוץ מזה תאכלס את מכירה גבר או בכלל אדם שלא אוהב שטופחים לו על האגו??

אני מאוד אוהב ומעריך את הערכים הדתיים כי בשורשם הם טהורים - (בתור אחד שיש לו חברים חילונים גם ויודע מה האווירה שם), מה שמפריע לי זה חלק מהגישה של אנשים דתיים בעיקר בבינו לבינה - למשל זאת מהשאלה עם הטעם שכתבתי לה בציניות בואי נכיר ואנשים פה יצאו עלי או זה שיש בנות שזה לא צנוע להתחיל איתן במציאות או להחמיא להן, והעניין שאין אצל דתיים יציאות נטו בשביל הכיף וכו'

יצאתי עם מישהו שקרוב לגובה שלי, חשבתי שיפריע לי עד שהתחיל לדבר.

משם כבר לא היה לזה משמעות.

שאלה תיאורתית

היית נגיד מסכימה לצאת עם גבר שנמוך ממך או אפילו גבוה ממך ב5 ס"מ?

זה מובן למה יש פער.

כשבחורים מבתכלים על בחורה יפה זה באמת מטריד ואם עושים את זה בלי טאקט זו הטרדה מינית

לעומת זאת שבחורות מסתכלות על בחור יפה זה רק יעלה לו תאגו על פי רוב

יש כאלה שזה יציק להם אבל לא בקטע מטריד

מי בדיוק טרול פה?

כמעט כל התגובות כאן הן בסגנון של "אנשים יפים הם זוועה" או "יופי זה נגד הקדוש ברוך הוא" "אנשים יפים יהיו טיפשים"

זה אמור להיות לינץ'? 

אני אמור עכשיו להתבייש בעצמי שנולדתי עם פנים סימטריות? 

אתם בכלל מודעים למה שקורה פה?! וזה מה שעורכי האתר החליטו לשים בראשי?!!

🤡

אם הנושא הזה היה מעניין אותי, הייתי מחפשת מחקרים בנושא, שבו בדקו כמות רצינית של אנשים יפים (וכמובן בהשוואה לאנשים שלא נחשבים כך).

מעבר לזה, איזה אדם כן אפשר להכיר באמת?

האם את עצמך אתה מכיר באמת?

לא מרגישים יפים 24/7

הם כן יודעים שיש התפעלות מסוימת כלפיהם וגם אם הם רגילים לשמוע את זה , זה לא אומר שהם מרגישים כך.

אז לגבי זה שיש להם נטייה לא לראות את היופי שלהם יכול להיות.

לא יודעת אם מסרבים לתת לך להכיר אותם .. כמו שלפעמים שפוגשים מישהו יפה מצפים ממנו אוטומטית להתנהגות מסוימת,שלא תמיד מתיישרת עם מה שנוח או נכון לו... 

לכן הוא יעדיף שתתיחס אליו בלי שום צפייה וכו'.

לדוג אני רואה ילדה יפה, אני אחשוב אוטומטי בטח היא גם נעימה ועדינה ומתוקה, אבל יכול להיות שהיא יותר חדה וחכמה ...

 זה פשוט לא הדברים הראשונים שעולים, ואז האנשים שתייגת אותם לא ירצו לבלות בחברתך.

ופחות ירגשו בנוח להיות איתך ולהראות את החסרונות שלהם .

בנוסף , יש משהו שאנשים מפחדים קצת מאנשים יפים או שוב מתייגים אותם נניח כסנובים ואז כל החוסר ביטחון של האדם שמולם וכל המגננות שלו יוצאות החוצה .

זה קורה בעיקר בדייטים .. ואז משליכים על האדם "היפה" את החוסר ביטחון שלך .

נניח הציעו לך בחורה יפה , והיא לא עונה לך אתה מדמיין שנו .. ברור בטח היא לא בעניין שלי 

כאשר בפועל היא באמת לא יכלה לענות .

אז מה שקורה פה מדמיין סיפורים ובסוף מפיל את זה עליה .

כלומר תרגיש שזה גדול עליך (וזה אפילו לא קשור אליה) ואז תברח בשניה הראשונה של טעות מצידה ותפיל את זה עליה .

נניח ענתה לך אחרכ אבל בלי חיוך או יבש, ואז תגיד הנה נו צדקתי היא באמת סנובית.

ואת זה לא היית עושה לבחורה אחרת- פחות יפה, שלא מעוררת אצלך ,חוסר ביטחון או את המגננות שלך .

כמו כן אדם יפה לפעמים נראה לנו שלם, ואין באמת דבר כזה שלם לכן כל חיסרון שלו , אולי מתעצם.

אני חושבת המחמאה הכי מרגשת עבור אדם "יפה" שהיופי הפנימי שלו מקרין על החיצוני .

בהצלחה 

לקחו מאות אנשים וחילקו אותם לקבוצות.

לקבוצה אחת הראו תמונה של אשה מכוערת, וסיפרו שהיא שכחה תינוק ברכב והתינוק נפטר.

כל אחד היה צריך להצביע בפתק, באופן חשאי ובלי יכולת לתאם עם חברי הקבוצה האחרים, מה צריך להיות העונש שלה.

לקבוצה אחרת עשו את אותו התרגיל אבל עם אשה יפה.

חשוב להגיד ששתי הקבוצות היו דומות במאפיינים (פיזור של גיל, גזע, דת, רמת הכנסה וכדומה).

באופן מפתיע, או שלא, האשה המכוערת ''נשלחה'' לכלא לשנים רבות, בעוד האשה היפה הייתה יכולה להסתפק בעבודות שירות. אנשים יותר ריחמו עליה, הבינו שהיא שגתה, היו בטוחים שהיא אדם טוב שמעד.

על האשה המכוערת הם לא חשבו את כל זה ופשוט הצביעו שהיא צריכה להיות הרבה זמן בכלא...

זו רק דוגמה. מחקרים מראים שוב ושוב שאנחנו נוטים לחשוב שאנשים יפים הם טובים יותר, חכמים יותר, חברותיים יותר וכו'.

כל בית הדין/כל גורם עם סמכות. נותן לה

כל מיני בקשות הזויות

בהתעלם מעובדות שאני מציג

כאילו שאנחנו בתחרות היופי עכשיו.

גם אשתו של פוטיפר היתה רשעה

מה קשור היופי הזה

אלוקים יעזור

הטענה היא "יש אנשים רעים שהם יפים" והמסקנה שלך היא: "אנשים יפים הם רעים"

אנשים יפים חוו יותר אכזבות ושברון לב מקשרים עם אנשים שהאינטרס שלהם לא היה להכיר את מי שעומד מולם ואת האישיות שלו,

ולכן בשביל להגן על עצמם הם לא יפתחו את הלב שלהם בקלות.

כמו״כ להרגיש יפה ולהיות יפה אלו 2 דברים שונים,

כשאתה מקבל הרבה מחמאות על היופי שלך אתה מתרגל וזה לא מרגש אותך ולא נכנס ללב.

מחמאות אמיתיות על האישיות הן אלו שמרימות (בין השאר) את הערך העצמי,

לפעמים אנשים יפים בגלל החיצוניות שלהם מקבלים פחות פידבק על מי שהם באמת- קשה ככה לבנות ערך עצמי אמיתי.

יופי מבטא טת המראה הפנימי של הנפש והרוח של האדם. זה הכל

לא חסרים אנשים מושחתים בעלי יופי חיצוני

בתנ"ך לעומת זאת היו הרבה צדיקים יפים, יוסף היה יפה תואר, שרה אימנו אך גם אבשלום למשל היה יפה תואר

את א' אני לא מכיר אישית הגם שהכרתי הרבה אנשים יפים.

לגבי ב', בחלק מהמקרים זה סתם בלוף ולא מתכוונים לזה באמת, כמו ענווה מעושה או משהו.

יש מקרים פתולוגיים של שנאה עצמית שמתבטאת גם בשנאת הגוף שלהם.

חלק מהמקרים האלה אינם אלא שנאה עצמית קלאסית, שלדעתי, המנוע העיקרי שלה אינו חוסר מודעות, אלא פשוט חלק ממיינדסט דיכאוני.

מעבר למיינדסט הדיכאוני, שנאה כלפי הגוף יכולה להתפתח מכל־מיני הערות לא נעימות / הטרדות כו' (בעיקר רלוונטי אצל בנות. ואל תגידו לי שגם בנים סובלים מזה – אולי כן – אבל זה ממש אבל ממש לא אותו דבר). זה גם יכול להיות תגובה מתגוננת מפני "מחמאות" לא נעימות (יש הבדל בין להגיד "איזו פצצה חתיכה את" לבין "את חמודה כמו נסיכה" מבחינת מה שזה משדר...)

ברמת מודעות גבוהה יותר, מישהי יפה אמרה לי בזמנו, שהיא לא אוהבת שמחמיאים לה על היופי, אלא על דברים פנימיים כו' (אילו כליות שוות יש לך?). יש בזה מימד של דיסוציאציה מהגוף, וגם מימד של חוסר הבנה של ערך היופי.

לא יודע, אחותי היפה תמיד שמחה כשאומרים לה שהיא יפה.

לא מסכימה לגבי דיסוציאציה מהגוף. זה לא מראה על חוסר הבנה של ערך  היופי, יופי זה דבר נהדר ומקסים וכיף להסתכל על אנשים יפים, אבל תכלס הם לא עשו כלום כדי שזה יקרה לכן מובן שלא תרצה לקבל מחמאה על דבר שלא השקיעה בו מאמץ ואין לה כמעט השפעה עליו.

אם כי, במקרה הספציפי ההוא, זה היה מהסיבות שכתבתי
 

הדיסוציאציה באה לידי ביטוי בכך ש"האני היפה" הוא לא "האני האמיתי" או משהו כזה, לאו דווקא מצד זה שזה בא בלי מאמץ. נגיד אפשר להחמיא לה שהיא מצחיקה, הגם שחוש הומור (או היעדרו) זה לא בדיוק משהו שיש לנו השפעה עליו נראה לי. דוגמה דומה יכולה להיות להעריץ מישהו כי הוא עשיר, והוא ירגיש שמעריצים אותו על משהו חיצוני, הגם שהוא עבד מאוד קשה בשביל זה.
 

כאילו, ברור שלא עבדתי קשה בשביל להיות הנסיך היפיוף שאני, אבל זה לא אומר שלא נעים לי לשמוע מחמאות מהסיבה הזאת. כלומר אני לא חושב שזאת סיבה מספיקה כשלעצמה (לרוב עכ"פ). אם זה לא היה נעים לי, זה היה בא מתוך סלידה (אולי תת־מודעית) כלפי האני החיצוני שלי, או רגשות לא פתורים ביחס אליו, או משהו בסגנון.

עריכה: סתם נדמיין סיטואציה שבה האביר על הסוס הלבן ניגש לנסיכה ואומר לה, שמעי, אני שרוף עלייך ורוצה לחיות איתך באושר ועושר. "לא, מפיתום," אומרת לו הנסיכה, "דבר ראשון אתה לא רוצה להיות איתי, דבר שני לא התאמצתי בשביל זה שתאהב אותי." אז החלק הראשון זאת סתם הכחשה, והחלק השני, ובכן, כאילו דה, אבל זאת לא התגובה המצופה! זה אמור להיות נחמד להרגיש נאהבים ורצויים. הריאקציה המתגוננת אינה נובעת מתוך זה שהיא לא התאמצה בשביל שיאהבו אותה, אלא מתוך כל־מיני רגשות לא פתורים, אולי דימוי עצמי נמוך (לא מגיע לי שיאהבו אותי), אולי חרדת נטישה, אולי היא סתם שונאת בני־אדם. אותו דבר ביחס ליופי, זה אמור להיות מאוד נחמד להרגיש יפים, במיוחד אצל בנות יש בזה ביופי ובחן ביטוי לאיזושהי שלמות ועניין גדול ("אין אישה אלא ליופי"), תגובה של "אל תחמיא לי על יופי כי לא התאמצתי בשביל זה" מעידה לדעתי על איזשהו נתק ביחס ליופי וחוסר אהבה / הערכה כלפיו.

גם במשמעות המחמאה, יש שני סוגי מחמאות, יש מחמאה כמו "כל הכבוד לך על המאמץ", אבל כשאני אומר למישהו שהוא יפה, זה לא "כל הכבוד לך שאתה יפה", אלא פשוט להסב לבו לעניין הזה ולאשר את הידיעה הנעימה הזאת, כמו ש"אני אוהב אותך" זה לא "כל הכבוד לך שאני אוהב אותך", אלא כנ"ל להזכיר ולאשר ידיעה נעימה.

שטויות 

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.