מה הייתן עושות - מתנת יום הולדת לילד שהסתבכהמחי

אז יום ההולדת מתקרב, והילדון בן הכמעט 7 ביקש שעון ורמקול ליום הולדת.

האמת, לא יודעת למה מתנה אחת לא מספיקה, אבל אנחנו כמעט לא קונים לו דברים בשגרה, אז היום הולדת היה הזדמנות והסכמנו לקנות את שני הדברים.

הוא בחר שעון בפלאפון שלי והזמנתי, יגיע בזמן בעז"ה. אתמול בלילה אחרי שהוא נרדם חיפשתי רמקולים ומצאתי אחד ממש חמוד שהוא לא ילדותי מדי כזה שמרעיש עם שירים חופרים, עיצוב בוגר ואפילו עם מעמד שאפשר להעמיד עליו את הרמקול, בקיצור חשבתי שהוא יתלהב, למה לא. קצת יקר, אבל רציתי לשמח אותו וקניתי.

היום הוא ביקש לראות איזה רמקול הזמנתי. לא רציתי להראות לו, אמרתי שיהיה הפתעה. בסוף הוא ממש ביקש והראיתי לו. הרמקול לא מצא חן בעיניו, הוא התעצבן, אמר שרצה רמקול אלחוטי ולא כזה, וזה בכלל של ילדים קטנים, כעס וצעק.

עכשיו אני תוהה מה לעשות. להזמין עוד אחד? ממש לא בא לי. לא מבחינה כספית ולא מבחינה חינוכית שיחשוב שהוא יקבל כל מה שהוא רוצה. מצד שני, זו מתנת יום הולדת שהוא בחר וחלם עליה כבר הרבה זמן, ובעצם בחרתי במקומו וזה לא מה שהוא רצה. המטרה היא לשמח אותו, ואם הוא לא ישתמש בזה אז מה הרעיון.

מה הייתן עושות במקומי?

לא בדיוק תשובה, אבל אם הזמנת רק אתמול אולי אתקופצת רגע
יכולה עדיין לבטל את ההזמנה? 
חיבוק! מבאס התגובה הזו..אוהבת את השבת

אני חושבת שאולי אפשר להגיד לו שחושב לך שתדברו על זה מסודר בזמן שקט ורגוע..

ואז לחפש הזדמנות שקטה להסתגר איתו בחדר

אפשר עם שוקו ועוגיה לשניכם כמו ש @באר מרים הציעה פעם ומאז זה ממש עוזר לי בזמנים כאלה..


ואז לדבר על זה פשוט בנחת

לשמוע אותו בנחת וברוגע

לדבר איתו בגובה העיניים

לפעמים התפרצות כזו בכלל יושבת על משהו אחר

אולי אח"כ לדבר איתו על זה

שבחרת לו מהסיבות עך וכך

שחשוב לך שיהיה לו טוב והשקעת מחשבה

וחשוב לך שגם אם זה לא מה שחלם שיגיב בצורה מכובדת ונעימה


והבת שלי בוכה אז נאלצת להפסיק..

בהצלחה גדולה

שומעים כמה שאת אמא מדהימה

וזה מבאס שלפעמים זה מתקבל בדיוק הפוך ממה שתכננו...

חיבוקקק

מבחינה טכנית את אמורה להיות יכולה לבטל את ההזמנהאני10

מבחינה חינוכית אני חושבת שאת צריכה להחליט עם בעלך ולקחת את הילד לשיחה על זה.


תכלס, הייתי בכל מקרה מבטלת את ההזמנה - גם כדי לא לפספס את חלון הזמן שאפשר לקבל החזר וגם כי ממילא זה לא משיג את המטרה של לשמח את הילד.


אחכ הייתי לוקחת אותו לשיחה, ואומרת לו שביטלתי את ההזמנה של הרמקול כי הוא לא אהב אותה אבל אני ממש מתלבטת אם להזמין לו אחד אחר אחרי איך שהוא הגיב, כי את מצפה מילד בגיל שלו, בטח שמקבל מתנות לבחירתו ביום ההולדת לדעת להביע אכזבה בצורה יותר מכבדת.

את האמת, לא יודעת אם זה חינוכי ולגיטימי, אבל האמת שבעיניי כן הגיוני לתת לו לבחור את הרמקול שרצה, אבל הייתי עושה את זה רק כתלות באיך שהוא יגיב בשיחה.

כלומר אם אני רואה שהוא מבין מפנים ומתחרט, גם אם לא באופן רשמי אמר משהו מדויק כמו סליחה, אבל אני רואה את זה בתגובה שלו, אז כן הייתי נותנת.

אבל אם אני רואה שממשיך להתנהג בצורה לא מתאימה אז הייתי אומרת לו שאני ממש מצטערת אבל מתנה אחת זה די והותר ואולי בהמשך נקנה לו רמקול אם נרגיש שהוא מצדיק את זה בהתנהגות שלו.


כמובן הייתי מתאמת עם בעלי את התגובה, וגם מי מאיתנו שיותר בדיבור טוב עם הילד היה מדבר איתו. 

התחברתי לתגובה שלך🩷אמא לאוצר❤
וואו הזכרת לי סיפור מהעבר..עוד אחת!

עד היום חקוק אצלי.

היה לנו טיול בבית ספר וממש בניתי על ממתק מסויים שאני אוהבת שאבא שלי יקנה לי

אמרתי לו כמה פעמים וציפיתי

בקיצור הוא הגיע ורנה לי ממתק אחר לא לטעמי

ממש התעצבנתי והתבאסתי..

אבא שלי כעס מאוד שבמקום להגיד תודה זו התגובה שלי. אבל בתור ילדה התאכזבתי וזו הייתה תגובה טבעית..

מאז כל דבר שמביאים לי ולא חייבים קודם כל אני אומרת תודה.


שתי נקודות שעלו לי :

1. להראות לילד את הצד שלכם בסיפור ואיך מודים גם על דברים שלא בדיוק תכננו.. זה לגמרי שיעור לחיים..

2. התחברתי למקום של לקחת אותו לשיחה. אבל בשיחה עצמה בעיקר להקשיב ולא להגיע עם מסקנות מיד של - "טוב נקנה לך את מה שרצית"

אלא אתם תחשבו על זה.. ואז אחרי כמה ימים לבחור ביחד את המתנה שרצה. 

תבדקיבשורות משמחות

באתר שרכשת לגבי ביטול הזמנה ובמה זה כרוך. יכול להיות שעוד תוכלי לעצור את המשלוח ולא תחוייבי על כל ההזמנה.

עדיין לגבי התגובה שלו על מה שקרה הייתי משקפת לו את ההתנהגות שלו כלפייך בתגובה למה שקרה ושזה לא מתאים לסיטואציה ואיך כן להגיב בפעם הבאה

לוקחת אותו לשיחה נוספתאמאשוני

הפעם הוא כבר יודע מה המתנה שהזמנת.

להסביר לו את הסיפור כמו שכתבת פה מנקודת המבט שלך.

לא הייתי מכניסה טץ נושא שתי המתנות כי כבר הסכמת אז מה זה יעזור שהוא ידע, רק יעשה לו מצפון.

תשאלי אותו איך הוא מרגיש ותשאלי אותו אם יש לו רעיון לפתרון.


1. הוא צריך לתקן את ההתפרצות שלו ולתהנצך על הדרך שהגיב

2. אם הטעות מלכתחילה הייתה לא לשתף אותו אז עכשיו התיקון זה להעביר את הבעיה לצד שלו.


את יכולה להציע להחזיר את מה שנקנה בלי לפתוח ולהזמין משהו אחר, אבל יש לכך עלויות משלוח ואולי גם החדש יעלה יותר ותשאלי איך הוא יכול לגשר על פער המחירים.

אולי הוא מקבל מדי פעם דמי כיס או שיעבוד באיזה משהו  כדי לכסות על המחיר, שיביע שותפות ברכישת הציוד שהוא רוצה.


גיל 7 זה גיל שהם כבר מסוגלים לקלוט מורכבות אם משתפים אותם ולהבין חשיבה של מבוגר, ועצם ההתייחסות הרצינות לנושא מעבירה אליו מחויבות להגיב בצורה בוגרת וזה אחלה לימוד לחיים.

אניoo
הייתי אומרת לו שכבר הזמנתי, מתנה אחת הוא בחר ומתנה אחת לא, אם כשיגיע הוא לא ירצה את הרמקול אפשר לתת למישהו אחר והוא יסתפק בשעון.


לומדת לפעם הבאה לא להזמין בלעדיו


הוא לומד לנסות להנות גם אם הדברים אינם מושלמים

היה לנו משהו קצת דומה עכשיו, גם עם בן השבעמתואמת

שחוגג יום הולדת:

הלכנו לחנות מסוימת כדי לחפש את המתנה שהוא רצה. לא היה שם בדיוק את מה שהוא רצה (פליימוביל עם מנוף), אבל היו שם דברים שווים אחרים (ערכות פליימוביל אחרות). אבל מהאחים שלו הוא שמע שבחנות אחרת (שקרובה יותר לבית שלנו מהחנות הנוכחית) יש ערכה של מנוף - רק שהוא לא קלט שלא מדובר בפליימוביל אלא בסתם מנוף אחר... אז הוא לא בחר כלום בחנות הראשונה, והלכנו לחנות השנייה. רק שם הוא הבין שלא מדובר במנוף פליימוביל, וביקש שנחזור לחנות השנייה כדי לקנות את אחת מערכות הפליימוביל שראה שם...

לא הסכמתי, כי כבר הייתי מותשת. אמרתי לו שיבחר פליימוביל מהחנות השנייה, גם אם אין בה ערכות שוות כמו בחנות הראשונה.

למזלי הוא לא פצח במסע בכיות והתנגדויות (למרות שהוא לגמרי מסוגל לזה...) וקיבל את רוע הגזרה ובדרך הביתה אפילו התלהב כבר מהערכה שקנינו...


במקרה שלכם -

אולי כדאי לחכות שהרמקול יגיע ולהראות לו אותו בהתלהבות, ואז יש סיכוי שהוא כן יתלהב ממנו?

ואם לא - אז לומר לו שתשמרו את הרמקול הזה ליום הולדת של ילד אחר, ובע"ה ביום ההולדת הבא תקנו את הרמקול שהוא רצה.

כל זה בהנחה שאי אפשר לבטל את ההזמנה.

וכמובן - אחרי שמנהלים איתו שיחה בוגרת על כך שאתם ההורים האוהבים שלו, שרוצים לשמח אותו ולכן קונים לו מתנות ליום ההולדת. ונכון, לפעמים אפילו הורים קצת טועים ומתבלבלים, כמו שעכשיו התלבלבת והזמנת משהו שהוא לא בחר בעצמו, אבל עדיין צריך לזכור שהכול נעשה מאהבה ומרצון לעשות לו טוב.

ואולי לומר לו שיציע בעצמו פתרון מה לעשות עם הרמקול הזה...

תודה לכל מי שהגיבה! העליתן הרבה נקודות חשובותמחי

תמיד טוב לשמוע שזה לא קורה רק אצלנו בבית ויש עוד ילדים כאלה

כמובן שיש כאן גם עבודה מצידי להבין שהוא גדל וכנראה כבר לא מתאים לבחור דברים במקומו.

שכחתי לציין שדבר ראשון בדקתי אם אפשר לבטל את המשלוח וזה כבר לא היה אפשרי.

בכל אופן, אחרי ההתפרצות שלו והבהרה מצידי שאני מבינה שהוא רצה משהו אחר ובכל זאת התגובה הזו לא מקובלת עלי, והסבר על המחיר ושאני לא בטוחה שנוכל לקנות עוד אחד ונדבר עם אבא וכו', הוא היה עצבני עוד כמה זמן והמשיך לשחרר פנינים מסוגים שונים, בשלב מסוים לא התאפקתי ואמרתי לו שלא רק הוא כועס, גם אמא כועסת ומאוכזבת שמשקיעים לקנות לו מתנה וככה הוא מגיב. אחר כך התעלמתי מההתנהגות שלו והלכתי לעיסוקיי, ואחרי כמה זמן הוא נרגע.

אחרי כמה שעות הוא הגיע אלי מעצמו ואמר לי אמא, את יודעת, בסוף אני כן רוצה את הרמקול שקנית לי. אהבתי יותר את השני, אבל גם הרמקול הזה טוב, ואני שמח שיש לו מקל שיחזיק אותו ואני אוכל לנגן ולשיר תוך כדי. שמחתי איתו ואמרתי לו שאני מאוד שמחה שהוא הצליח להירגע ולהגיע למסקנה הזו ושהוא בא להגיד לי את זה. ואחר כך הוא חיבק אותי ואמר תודה שאת קונה לי מתנות ליום הולדת. זה היה ממיס!

נשמע כמו סוף מהאגדות 😅 אם מישהו אחר היה מספר לי לא הייתי מאמינה.

עכשיו אני רק מקווה שהוא באמת יחשוב ככה גם כשהוא יפתח את המתנה, ולא יתאכזב ויתעצבן פתאום על משהו אחר... אבל התפנית הזו נתנה לי תקווה שהוא כן מתחיל להתבגר טיפה ולראות לא רק את עצמו.

וואו, איזה מתוק הוא!מתואמת
תשבחי אותו על כך, תראי לו כמה את שמחה שהוא גדול ובוגר. בסופו של דבר זו המתנה הגדולה ביותר שהוא יכול לקבל - הידיעה שהוא כבר בוגר ושאמא שלו שמחה בו
אמרתי לו, ובזכותך בעז"ה אגיד לו שוב מחי

אני נזכרת שאחד הדברים שהוא אמר לי אחר כך, שהוא התעצבן כי הוא רצה לשמור את הרמקול במגירה שלו כדי שהאחים לא יגעו, ואם זה משהו גדול זה לא יכנס במגירה והוא לא רוצה שהם יקחו לו. ואחר כך הוא חשב שכנראה אפשר להפריד את הרמקול מהמעמד, אז אולי הוא לא יוכל להכניס את כל החלקים למגירה, אבל לפחות את הרמקול עצמו כנראה שכן.

אני כותבת את זה כי כל כך חשוב להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות של הילדים שלנו. תמיד יש סיבה מאחורי התנהגות שנראית לנו לא מתאימה או מוגזמת. לפעמים זה פשוט עייפות או רעב, אכזבה ותסכול, ולפעמים יש משהו עמוק יותר, אז תמיד כדאי לנסות לצאת מהסיטואציה, לא לקחת באופן אישי ולהסתכל על זה מהצד, לנסות להבין מה בעצם קרה פה. כאן זו סיבה שבחיים לא הייתי מנחשת לבד אם הוא לא היה אומר לי, ואני מאוד שמחה שהוא הרגיש מספיק פתוח לשתף אותי.

וואו, מדהים! את נשמעת אמא מהממת כל כך!מתואמת

אין פלא שגם הוא מגלה בגרות מהממת כזו

תודה על השיעור החשוב!!

זו הנחת היסוד שליoo
׳תמיד יש סיבה מאחורי התנהגות שנראית לנו לא מתאימה׳


כיף שילד משתף, כיף ללמוד תובנה חדשה.

וואי מהמםשקדי מרק
לגמרי סוף חלומי
איזה מקסיםשוקולד פרה.
ילד מרגש ומתוק.
אני מתפעלת ממש וחושבת שעשית את הדבר הכי נכוןבת 30

מה עשית?

א. הבעת הבנה לאכזבה שלו. לא ביטלת את הרגש שלו

ב. הצבת גבול ברור להתנהגות - שזה משהו שאולי מעצבן אבל נצרך מאוד.

ג. הסברת לו מה את מרגישה- לא נשארת מחוץ לתמונה אלא הצלחת להעביר לו את ההבנה שלא רק הוא בעסק, אלא גם את. וטוב שלא התאפקת!! זה ממש חשוב לדעתי שילדים לפעמים יבינו איך אנחנו מרגישות!!

וכל אלו ביחד גרמו לו, אחרי שהוא נרגע, לבחון מחדש  את הענין ולהגיב בצורה כ"כ כנה ויפה. 

אשרייך!!!

איזה ילד מתוק!הבוקר יעלהאחרונה
ואת אמא אלופה ממש! 
מזכיר לישיח סוד
שפעם אמא שלי קנתה לי לאיזה יומולדת 11 משהו שביקשתי אבל לא בדיוק… כמה בכיתי התעצבנתי צעקתי ופגעתי בה מאמינה שהיא נעלבה אז ממש. עד היום זוכרת וכואב לי.
חיבוק!מכחול

את עדיין יכולה להגיד לה שאת זוכרת את זה והיום מתביישת בזה, ומבקשת סליחה.

או שהיא לא זוכרת, ואז יוקל לך, או שהיא זוכרת, ואז הסליחה משמעותית 😃

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך