איך אתם מתמודדים איתם?
אם הצד השני כבר עף גבוההההה
ואתם מבחינתכם ממש עוד בגישוש זהיר וזעיר.
איך מתווכים את זה בלי לפגוע, אבל גם בלי להשלות?
(ותתייחסו לזה כאילו מדובר באנשים בתחילת דרכם בעולם הדייטים, סבבה? כי ככה ביקשתי. תודה).
איך אתם מתמודדים איתם?
אם הצד השני כבר עף גבוההההה
ואתם מבחינתכם ממש עוד בגישוש זהיר וזעיר.
איך מתווכים את זה בלי לפגוע, אבל גם בלי להשלות?
(ותתייחסו לזה כאילו מדובר באנשים בתחילת דרכם בעולם הדייטים, סבבה? כי ככה ביקשתי. תודה).
לפעמים התחושה שהוא עף מוטעית.
מכל מיני סיבות.
לפעמים יש בן אדם שהוא עם חברה, בעבודה, בבית כנסת.
והשני כרגע בבדידות באופן כללי.
אז הראשון מקבל תחושה שהוא כל עולמו של השני
בגלל הצורך שלו בחברה.
אם שכלית זה מתאים אני אומר תמשיכו
רגשות עולים ויורדים זה נורמלי.
לא להלחץ, לתת לו את התחושה של הקשר
שהרי זה מה שבודקים לפני חתונה.
ממילא אף אחד לא יחליט בשבילך
מה איכפת לך שהוא עף על הקשר?
שיהנה כמה ימים עד שיתרגל
זה מישהו שבא ממנטליות של מספר פגישות מצומצם.
כבר הסברתי לו שאצלי זה עובד אחרת.
אבל עדיין...לא נעים לי שיחשוב שאם עשינו כך וכך פגישות אז זה בטוח כן,
כשמבחינתי זה נטו אומר שנעים לי סה"כ ואני מעוניינת להכיר עוד, אבל אין לדעת מה יהיה בסוף.
בפרט את
ותחשבי
האם יש סיכוי להתאמה ופוטנציאל לחיים משותפים
בעתיד
אם כן תמשיכי
לא כדאי שידבר איתך על לפגוש הורים ולהתקדם כשאת לא שם.. זה יוצר עוד יותר אי נעימות
זה תקשורת.
לשתף את הצד השני בזה שאצלך הדברים מתבשלים על אש נמוכה. את מתקדמת לאט ובטוח. שאת צריכה את המרחב ואת הזמן לתת לקשר להתפתח.
לדבר איתו על המנטליות השונה. זה לא שהוא עשה משהו רע, שגיאה, טעות - זה משמח שהוא מעוניין ורוצה בקשר הזה - אבל את בשלב בסיסי יותר בקשר. שחשוב לך להכיר את האדם שמולך, ופגישות בודדות זה לא מספיק לך. שאת עדיין לא בטוחה בקשר.
להגיד שאת קצת נבהלת מהקצב שלו. שנראה שאתם פותחים פער ביחס לקשר. פער שייתכן ויצטמצם בעתיד. אבל את לא רוצה להישאר הרחק מאחור ולהיפרד על הרקע הזה, אלא לבחון את הקשר עוד. לשאול אם הוא מוכן להמתין לך. לתת לך את הזמן הזה להתבשל. את הזמן לצמצם את הפער הזה - מתוך ידיעה שזה פחות מקובל בחברה שלו.
התווך נועד בעיקר בשבילך ובשביל הצלחת הקשר ולא בשביל 'לא לפגוע'.
זה לא שלא חשוב לא לפגוע. זה חשוב מאוד. אבל זה לא תמיד בידיים שלנו ולא תמיד כדאי נקח 'אובר' אחריות על כך.
המטרה שלשמה הכנסנו זה הקשר כשלעצמו.
אז הכיוון יהיה למקד את הבחור/ה מה עושה לך טוב ומה יגרום לך להרגיש בנוח.
ככל שזה יהיה יותר ענייני לטובת הקשר ועם אכפתיות ביחס לקשר אז הוא יקח את זה טוב גם אם אולי זה יהיה קצת קשה, אבל זה יבנה בו משהו הקושי הזה.
כל העניינים שקשורים ל"איך להגיד" באילו מילים בדיוק להשתמש הם קשורים קודם כל לעמדה הנפשית. ברגע שהעמדה הנפשית היא מכוונת ומדוייקת (לא למטרות זרות, בלי קשר לאגו, עם רצון לטובת הקשר והתקדמתו ומימושו) אז ממילא המילים הנכונות יוצאות.
אני חושב שהרבה עניינים הם נכונים גם לאנשים בתחילת דרכם וגם לאנשים שיש להם כבר קילומטרג'.
מה דעתך על לדבר עם מי שהכיר ביניכם??

לא לעשות אותו כל כך מוזנח עם השיער והכיפה...
בגלל שזה ספירת העומר נסלח
כיפה שחורה.
או לפחות לא כזווווו גדולה.
ואמיתי, לא הצלחתי לרדת לעומקה של התמונה, אבל סחטיין על היצירתיות.
ניסיתי לצייר אותך קצת יותר נורמלי אבל לא הלך לי.


ואת לא קשורה בכאלה חבלים. זה הרזייה בשיטת סדום.

נפלאארץ השוקולד
משהזה AI. נשתדל להשתפר בפעם הבאה.
לתווך את זה באופן כזה שאת משדרת שאת רוצה שזה יצליח ואת רואה פוטנציאל ואת צריכה שהוא ילחיץ פחות. להגיע ממקום חיובי.
ולא לפחד כשמתפלק לו.
[ובכלל, לא תמיד התחושות שלנו הן מה שהצד השני חושב.]
היא הרגישה בהתחלה שאני לחוץ ומלחיץ אותה, ובסוף היא היתה זו שלחצה 😜
בהצלחה רבה!!
מזל טוב!!!! איזו בשורה משמחת
בניין עדי עד 💫💐
ותגלה לנו מה הסוד.... איך קורה שזה בסוף קורה🙃
תודה תודה!
זה פשוט קורה!!
ה' גדול! 🙏🙏
לא להתייאש. לא לוותר. להמשיך לדרוש מה' את הטוב ביותר בשבילך. להאמין שהוא שומר עלייך ומרחיק ממך את מה שלא מתאים לך. (באמת! לא סתם. זה נותן ביטחון גדול בדרך.)
נניח משהו בסגנון-
הייתי שמחה שנעשה תאום ציפיות בנוגע לקשר,
מי מתחיל?😊
ובתורך- מצד אחד ב"ה טוב לי, נעים לי להיפגש...
ומצד שני אני מריגשה עדיין בשלבים מאד ראשוניים, אין לי עדיין שום וודאות לגבי ההמשך.
אפשר להוסיף-
חשוב לי שלא יהיה מצב של עוגמת נפש חלילה ולכן שיתפתי בתחושות שלי. אני גם מרגישה שיותר מזה, יש פעמים שיש לי קצת חשובת מחוייבות כלפי הקשר, לא לאכזב אותך, וזה גורם לי במקום להנות להיות על הברקסים ולמתן את ההתקדמות שלנו.
1. להגיד במפורש שאין שום וודאות לגבי ההמשך,
זה קצת גורם לזה שלא יהיה לזה סיכוי. זה נותן ווייבים של חוסר רצון.
המטרה היא לעזור לזוג לבוא ממקום פחות לחוץ אבל לא להוציא את הרוח מהמפרשים..
2. פחות לקחת אחריות על הצד השני. לדבר על המקום שצד אחד לא רוצה לאכזב את הצד השני, זה קצת לצאת המקום שנכון שתהיה בו. אל תדאג (כביכול) לצד השני. לתווך לו מה אתה צריך.
אנשים מגיבים אחרת לדברים
אבל הבסיס חייב להיות שיתוף ולא הסתרה
כי אחר כך יהיה עוד יותר קשה. שיחה כנה ופתוחה לא פוגעת. אין טעם לפחד מפגיעה. וכמובן שאסור ולא צריך לפגוע.
לקלל.
מותר פה?
יש ציווי בתורה: "לא תקלל". אך מיד כתוב הפתרון: "חרש". אם תלחש בשקט, בחרש, את הקללה, לא עברת על לאו בתורה....😜
וברצינות, יש כל מיני קללות שניתן לאומרן, כמו: "שימותו כל המחבלים/העזתים", או: "ימח שם ערפאת/סינאוור/היטלר וכו'". גם הרבה פעמים העניין הוא לא הקללה, אלא רצון להוציא קצת רגש. את יכולה לצעוק בקול (או במקלדת שלך לכתוב עם הרבה סימני קריאה): "שיחזרו בתשובה כל השמאלנים!!!!", "טעטע, תגאל אותנו כבר!!!!!" בבחינת: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל הא-לוהים מן העבודה".
לא תקלל חרש- כלומר: לא תקלל בשקט. בקול מותר וצריך.
@#$#@#$2345@#$%
אפשר שהתורה רצתה לומר: חשבת שמותר לקלל בשקט? אסור! "לא תקלל (-אפילו ב) חרש!"
כתוב: "לא תשנא את אחיך בלבבך"....
כיוון שברור שאסור לשנוא בגלוי (שכן כתוב: "ואהבת לרעך כמוך"), התורה רק מוציאה מהאפשרות שנותרה, ומדברת רק עליה, בלי קשר להשוואה לדבר אחר (בקיצור, רואים מפה שהכלל הזה מכלל לאו אתה שומע הן לא מוחלט)
איך זה מסתדר לך עם "משנאיך ה' אשנא"?
וברצינות, היא כמובן לא באמת מתכוונת שזה הפירוש.
המדרש במפורש אומר שמדובר רק על המינים והמשומדים....(הפוסקים כתבו כמדרש. זה נמצא ממש בתחילת השו"ע, בסימן א', המשנה ברורה והביאור הלכה מדברים על כך).
אל תדאגי, לא חשבתי שזה היה ברצינות....זה היה ויכוח לשם ניצוח, בקטע הטוב....
נ.ב בחוברת מאמרים שהוציאו בישיבה שלי מישהו דן על כך, יש על זה שיטות ראשונים בעניין במדוייק, אבל בגדול זו התשובה.
לא יודע אם המחלוקת הזו נוגעת גם לכלל הזה, אבל יש מחלוקת בין התנאים במסכת קידושין האם אומרים מכלל הן אתה שומע לאו או לא (זו מחלוקת הלכתית עם נפק"מ). ממילא אותו דבר יהיה בזה. אם כשכותבים משהו אתה לא יכול לשמוע את הצד השני, זה נכון בשני הדברים.
ולא מה שחתולה התכוונה.
את מה שחתולה התכוונה (לדעתי) שמים תחת דברים אחרים, כלליים יותר, כמו "ועשית הישר והטוב"
לא יודעת מה היה, אבל קחי 
אני מקווה שמצאת לעצמך מקום לפרוק את הכאב והתסכול או מה שזה לא היה...
זה היה בצחוק.
וברצינות, יש גמרא שמדברת על העניין הזה, אביא אותה:
"תנו רבנן: כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קורין אותן לשבח, כגון ישגלנה - ישכבנה, בעפולים - בטחורים, חריונים - דביונים, לאכל את חוריהם ולשתות את מימי שיניהם - לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם, למחראות - למוצאות. רבי יהושע בן קרחה אומר: למחראות - כשמן, מפני שהוא גנאי לעבודה זרה. אמר רב נחמן: כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה זרה דשריא, דכתיב כרע בל קרס נבו, וכתיב קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו'. רבי ינאי אמר מהכא: לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו, אל תקרי כבודו אלא כבידו. אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא: שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודה זרה ואנחיה בשין תיו שלו. אמר רב אשי: האי מאן דסנאי שומעניה שרי ליה לבזוייה בגימ"ל ושי"ן. האי מאן דשפיר שומעניה - שרי לשבוחיה, ומאן דשבחיה - ינוחו לו ברכות על ראשו. הדרן עלך הקורא את המגילה עומד" (תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כה עמוד ב).
רש"י: "בגימ"ל ושי"ן - (ה) בר גירתא - זונה, שמה סרייא - שם מוסרח, כך הוא בתשובות הגאונים, מותר לבזות גם את אמו שילדתו, ורבותי מפרשים: גיופא שייטא שטייא" (רש"י מסכת מגילה דף כה עמוד ב ד"ה בגימ"ל ושי"ן). הגהות הב"ח מסכת מגילה דף כה עמוד ב אות (ה: "(ה) ד"ה בגימ"ל ושי"ן. נ"ב בר גיורתא תרגום ירושלמי הנואף והנואפת גיורא וגיורתא".
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםאחרונהוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)