נניח שהעובר שלך בשבוע 6 לפי תאריך וסת אחרון.

יש לרופאה סטטיסטיקה באיזה גודל צריך להיות עובר בשבוע כזה (וגם הסטטיסטיקה לה מתייחסת לשבוע 6 לפי וסת אחרון, לא מחשבים כלום לפי תאריך ההתעברות), וכנראה העובר שלך קטן ביחס לסטטיסטיקה הזאת.

כדאי לבדוק שוב בעוד כמה שבועות (מה שהיא אמרה לך), אבל איך תדאגי מדי, כי רוב הסיכויים שהכל בסדר.

יכול להיות מכשור לא מדוייק של הרופאה, ויכול להיות ביוץ מאוחר שלך.

לפעמים יש ביוץ מאוחר

הספירה מהוסת זה לא כי העובר נוצר בזמן הוסת, אין בכלל אפשרות כזו מבחינה ביולוגית. פשוט בגלל שקשה מאד לדעת מתי בדיוק העובר נוצר, אז מסתכלים על התאריך שהכי קל - יום הוסת, ומניחים שהעובר נוצר בדיוק שבועיים אחרי, כלומר בשבוע 3 פלוס 0. זה יום היווצרות העובר בעיקרון.

ואז כשעושים אולטרסאונד בודקים אם הגיל של העובר תואם להנחה הזו.

אם כן אז אחלה, ואם לא - אז מחשבים בכמה הוא גדול יותר (כלומר נוצר כמה ימים קודם) או קטן יותר (נוצר יותר מאוחר) ולפי זה נותנים "תאריך וסת אחרונה מחושבת" שהיא בעצם שבועיים בדיוק לפני שמעריכים שהעובר נוצר.

עכשיו כשמחליטים מה גיל ההריון לפי מה הולכים? וסת אחרונה או וסת מחושבת?

ממה שרופא אמר לי, אם הפער בין השתיים הוא עד 5 ימים - הולכים לפי הוסת האחרונה האמיתית. אם הפער הוא 5 ימים ןמעלה הולכים לפי המחושב.

כי נניח מישהי שיולדת תמיד מאוחר, עלולה למצוא את עצמה כביכול בשבוע 42, כשהיא בעצם רק באמצע 42 למשל.

אני חושבת שעד שבוע 10 כן מדייקים גם עם חמישה ימים. אבל אני לא זוכרת מה היה אצלי בדיוק (ת2נו לי בכמה הריונות את תאריך הווסת).

למשל אני זיהיתי בהריון הזה ביוץ מאוחר בכ3 ימים.

באולטרסאונדים של לפני שבוע 10 הוא באמת היה קטן בכ3 ימים ולא תקנו לי את גיל ההריון.

של יותר משבוע, ויתקנו את גיל ההריון.

לק"י

בתור מי שהגיעה לשבוע 41+4.

לא זוכרת בכמה תיקנו לי את גיל ההריון, אבל נניח שהיה פער רק של שלושה ימים ולא היו מתקנים, אז היו ממליצים לי על זירוז לפני שצריך וחבל.

תלוי באיזה שבוע עשו את הus הראשון ומה הסטיה. אני חושבת שאם זה עד שבוע 7 לא מתקנים ביומיים-3 ימים

אם זה שבוע 8-10 אז נניח 5 ימים

לא זוכרת בדיוק את הכללים אבל רופאי נשים מומחים בזה בעפ כבר

אולי @YaelL תוכלי להחכים אותנו קצת?

מתקנים?

לא מתייחסים לזה כעיכוב גדילה?

אם יש פער אחרי שבוע 14

ובאותו הריון לא היה פער לפני שבוע 10

איך מתייחסים לזה?

מתקנים???

ולקחת שבועיים בערך לפני יום הפרישה כיום הביוץ ואז עוד שבועיים אחורה כתאריך ווסת אחרון כביכול.

מכירה הרבה שעושות את זה כשהההפלגות ארוכות. ככה חוסכים כאב ראש של לשכנע את הרופא שהתינוק לא קטן אלא הביוץ מאוחר. 

לק"י

בהנקות זה לא תמיד ככה (אצלי).

וגם כשהיה לי מסודר מידי חודש, איחרו לי את התאריך. כנראה שהיה ביוץ מאוחר בהפתעה.

לפני הקליטה היה 43 ימים בין המחזורים, לפני כן 35 , לפני כן 38, לפני כן 31.. זה אפילו לא קרוב

ולפני שטבלתי הייתי עם חום ואחרי עקירה אז לא אכלתי כמעט שבוע, אז בטוחה שזה השפיע על הביוץ שזה מה שקצת מרגיע אותי

שבועיים בנוסף לתאריך הביוץ פשוט כי זה תאריך שקל לדעת אותו (יום תחילת הוסת)

המחזורים שלך בדרך כלל 28 יום או יותר?

ידוע לך מתי היה הביוץ?

מ30 ימים,

חודש לפני הקליטה קיבלתי אחרי 43 ימים

וביוץ אין לי מושג

אז אין שום משמעות לתאריך תחילת הווסת.

התאריך הזה מתאים רק למי שהמחזורים שלה בדיוק 28 יום כלומר שהיא מבייצת 14 יום מקבלת במחזור.

אם המחזור שלך הוא 40 יום אז את מבייצת יותר לכיוון היום ה26 כלומר גיל ההריון יהיה קטן ב12 יום מתאריך קבלת הוסת.

אמרת לרופא שהמחזורים שלך ארוכים?

כי זה יותר הגיוני שהמחזורים ארוכים מאשר להלחיץ שיש עיכוב התפתחותי, אני לא אמורה להבין בזה.

אוף נפלתי על שליחה מלחיצה

אבל תודה רבה על ההסבר שלך!! הרגיע אותי

לא לשאול מה אותך המחזורים...

בכל מקרה אם זה בדיקת אולטרסאונד ראשונה נשמע שהכל תקין.

את גיל העובר. כתוצאה מלידה הקודמת מבחינת זירוז וכאלה..

הרופא שינה לי את התאריך, ב 5 ימים קדימה.  (לפי האולטרסאונד הייתי בתחילת שבוע 8, והוא שינה לי לסוף שבוע 8)

הביאה לי ואמרה לי לעשות זה סקירה מוקדמת, ואני לא עושה מוקדמת אלא רק מאוחרת.

לא הבנתי למה לא יותר פשוט היה להגיד לי לקבוע אליה עוד שבועיים לראות שיש התקדמות?

למה התעקשה שאעשה סקירה ואשלם על משהו שהוא רק בדיקה שאפשר גם בבדיקה רגילה.

היא טענה שאני לא יכולה להתקדם לרופא להריון בסיכון בלי בדיקה שהכל תקין.

קיצר מלא סימני שאלה

אם גם ככה את רוצה לעשות אולטרסאונד, ותלכי במיוחד...

אם אין משהו מהותי מאחורי זה שאת לא עושה.

לחזור לאולטרסאונד כדי לראות שהעובר גדל.

קיצר הרופאה הזו לא מקצועית, פעם ראשונה אצלה , מפגש ראשון וקצר וכבר פעלה פעמיים בצורה לא שירותית ומשקפת

שנתנה לך את ההפניה בגלל השבוע שאת נמצאת בו, כי זו בדיקה שדי קרובה, מאיפה לה לדעת שאת לא מעוניינת לעשות את הבדיקה? לא צריך לייחס כוונות רעות.. לא מתאים לך אל תעשי.

ואם היא לא נראית לך אל תחזרי אליה.

היא אמרה לי לחזור עוד שבועיים לראות התפתחות של העובר אם הוא גדל או חלילה יש עיכוב התפתחותי, והביאה לי הפנייה של סקירה מוקדמת

ואפילו שאלתי אותה אם אוכל פשוט לתאם אליה שוב עוד שבועיים כדי שהיא בעצמה תגיד אם זה גדל ממה שראתה, אבל אמרה שלא, רק האולטרסאונד ששלחה לי. לא הבנתי מה ההבדל אבל זרמתי , עד שהגעתי הביתה והבנתי שהביאה לי סקירה מוקדמת 

וגם לא עושים בשבוע 12.. בטח לא אם יש סיכוי שיתקנו לך גיל הריון ויפחיתו שבועיים

חושבת שמשבוע 14

את בטוחה שנתנה לך הפניה אחת?

אולי הוציאה שתי הפניות, אחת לסקירה ואחת לא"ס רגיל?

שרשום "us מילדותי שליש ראשון"

גם אני חשבתי שאני טועה וזה אולטרסאונד רגיל, אבל בדקתי בגוגל

על הפניה לסקירה כתוב במפורש "סקירת מערכות מוקדמת".

לפחות ככה זה במאוחדת.

גם במכבי זכור לי שכתוב על ההפניה שזה סקירה

וזה תואם למה שאמרה לך, שרוצה עוד US למעקב גדילה

בכל מקרה,תתקשרי למוקד זימון תורים

לפי הקוד הם ידעו במה מדובר

נשמע שבכל מקרה כדאי א"ס שבועיים אחרי הקודם, לראות שיש גדילה מתאימה בשבועיים

ואז את בטוחה שהביוץ היה מאוחר והכל בסדר עם הגודל של העובר

בהצלחה!

ולא משהו מורכב

לפי מה שכתוב מדובר באולטרסאונד שעושה מומחה לסקירת מערכות ולרוב זה מתבצע וגינלי..

יש לי טראומה מבדיקות פולשניות בתחילת הריון ובגלל זה ציפיתי לאולטרסאונד רגיל כמו שעשיתי , דרך הבטן, רק לראות התקדמות

נשמע לי שקצת סיבכת את עצמך

יש לך הפניה לא"ס, רגיל

אצל טכנאית א"ס

בטני או וגינאלי? תבקשי בטני, לכאורה כבר יהיה אפשר

לא יודעת למה הרופאה הפנתה לטכניאת ולא אמרה לחזור אליה

אבל היא נתנה לך בדיוק מה שביקשת

מאז שהתחתנתי הרב אמר לעשות רק סקירה מאוחרת

כי בסקירות מוקדות יכולים להלחיץ שיש חשש למומים ולא בהכרח באמת יש וזה רק מלחיץ וגם ככה אסור להפיל וכו וכו.. אז נמנעת בהמלצת הרג

רגיל?

זה מה שלא הבנתי

לטכנאי אולטראסאונד, ולא קובע תור רק בשביל אולטראסאונד.

מן הסתם יש רופאים שכן היו בודקים בעצמם, אבל ההפניה שקיבלת נראת לי מאוד הגיונית... 

עוד שבועיים? סוג של כפתה עלי את הסוג אולטרסאונד הזה,

ואז שחייבו אותי על טופס התחייבות זה רק הכעיס יותר שהכל כלכלי בלי הקשבה

שאם ביקשת אולטראסאונד אז זה מה שהיא נתנה.

בתכלס בשביל לקבוע אליה תור לא נראה לי שהיית צריכה לבקש ממנה משהו, היא קובעת בעצמה תורים? אני מכירה שקובעים תור לרופא לבד,למתי שרוצים.

לא זכרתי שמשלמים על טכנאית אולטראסאונד, זה באמת נשמע לי מוזר ומבאס... 

כנראה שהיא חשבה שזה מה שאת צריכה.

זו הסיבה שיש טכנאיות אולטראסאונד, כדי לעשות אולטראסאונד. ואז הרופא פנוי להשקיע את זמנו בדברים אחרים, שרק רופא יכול לעשות, כמו הפניות, אבחונים על סמך באולטראסאונד, וכו'. 

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה

אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר

ואולי גם מסבך

כי לרובנו לא קל לסרב..

ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם

זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים

כשרוצים לייצר קשר

היתי מזמינה אלי

את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם

או יוזמת מפגש בימי חול

בחגים ,בחופשים

ואז לקוות שיזמינו בהמשך.

פחות לבקש להתארח...

כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)

רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי

(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)

לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.

לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל

מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.

מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל למה כמויות של אוכל?

אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו.. 

להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע

אם לא מגזימים בלעשות רושם

פשוט

להכין דברים שקל להכין בכמות

נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו

אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה

להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה

לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל

ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה

חזה עוף קל להכין מוקפצים

וכדומה

לא תמיד צריך כמויות ענק

ואומרת את זה כמשפחה גדולה

ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה

אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק

אם היא תציע אז סבבה

אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח

ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..

ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?

נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה

אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים

ולייצר יחד הוויי של בית

וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים

פשוט בעיני הדרך היא להזמין

לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני

או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..

קודם כל לגבי אחים שלך: מרגיש לי הכי בסיסי להתחיל מלהזמין אותם. מה זה משנה כמה ילדים יש להם? או אם הם רווקים בכלל? הכי משמעותי לדעתי קודם כל קשר עם אחים. וחושבת שכן שווה גם לפתוח את הראש לכיוון אחים של בעלך. כמובן לא מכירה את ההקשר המשפחתי אבל אולי זה כן אופציה אפילו אם הם קצת שונים וכרגע לא זורם.

לגבי הבני דודים מצטרפת לקודמותיי שאמרו שזה לא כ"כ יפה להזמין את עצמכם. לגבי מקום לינה, אולי יש באזור שלכם משפחות שנוסעות לשבת ומוכנות שישנו בבית שלהם? אצלינו זה מאוד מקובל.

באמת יש משהו מלחיץ בלארח אבל שווה לקפוץ למים... גם פעם ב3 חודשים נגיד לארח זה כבר מגוון.

דווקא לגבי לבקש מאורחים להביא חלק מהאוכל בעיניי זה סבבה לגמרי. לא חצי- חצי אבל משהו אחד או שניים שיעזור לך, לגמרי לגיטימי בעיניי 

כבר עניתי בגוף השרשור שפחות מתאים בעיני הרעיון לבקש להתארח אצל בני דודים, אבל רוצה להעלות לך רעיונות יותר קלים ליישום:

כמו שהציעו להזמין לארוחה. כי ארוחה אחת זה פחות מאיים מבחינת בישולים. אנחנו כן לפעמים עושים עם חברים ארוחות משותפות ומתחלקים ממש באוכל. אבל זה רק עם חברים ממש טובים שמחליטים כזה שישי בצהריים להצטרף וכל אחד מביא את שלו. זה קצת שאלה של דינמיקה. אבל בכל מקרה ארוחה אחת זה יותר קליל מאוכל לשבת ארוכה פלוס מקום לינה.

אפשר להתחיל מלהזמין חברים לקידוש אחרי התפילה אם את מרגישה שיותר קל לך. ואז זה להכין עוגה, עוגיות. לחתוך פירות בשבת ולהכין קפה. וזה קליל וזורם. דרגה מעל- להזמין לסעודה שלישית. ואז להכין ביצים להוציא טונה ולחתוך סלט ירקות. ומבחינת הכנה ממש אז נגיד משהו אחד כמו לזניה או פשטידה.

מתחברת למה שאמשוני הציעה על ארוחות זורמות משתנות. אנחנו ממש עושים ככה שבא לנו גיוונים. לצאת לגני שעשועים משתנים גם מגוון. אפשר גם לתאם שעה עם חברים.

אם את אוהבת להשקיע ויש לך אנרגיה אפשר לעשות שבת לפי נושא, קישוטים וקינוחים בהשראת הפרשה, העונה, החג בחודש.

משחק קופסא משפחתי חדש.

ספרים מספריה לגוון בהקראה או בקריאה, תלוי בגילאים. אם הן גדולים אולי לקנות ספר שמתאים לגיל וללמוד ממנו יחד. יש פניני הלכה ילדים שזורם למשל מגיל יחסית צעיר.

לעשות שבת של פתיחת אלבומים, ממש כיף ומגבש. עוברים על החיים שלהם כזה, הם ממש אוהבים. אפשר גם מזכרות אם יש לכם מהילדות שלכם.

אולי יש בת דודה או אחינית צעירה לא נשואה? אם יש מישהי זורמת שווה להזמין. זה ברמה של לתת מזרון לישון וממש יכול לגוון אווירה.

אפשר לצאת לשבת מדי פעם. נגיד גיסתי כמה פעמים לקחה אייר בי אנד בי בירושלים לשבת, הביאה הרבה חד''פ וקנתה בשישי שם באיזה קייטרינג או מקום שמוכר לשבת. זה כן מאמץ והוצאה אבל מאוד כיף ומגוון.

של אנשים פרטיים

יש שם מגוון אפשרויות גם מבחינת המחיר גם מבחינת הרמה וגם מבחינת מיקומים...

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.

את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?

תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.

את צודקת.

אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...

אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...

מה את אומרת?

מה הסיכויים שאחרי הראיון תרגישי בנוח לעבוד עם האישה הזאת? נמוכים מאוד.

אז תקלי על עצמך עכשיו.

למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו

ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך

אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.

בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך

כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי

מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).

ולא הייתי בוחרת לפי משכורת.. אם תהני שם זה שווה את זה גם אם יותר נמוך..

להכין חומרים זה קורה ואת תסתדרי אם את אוהבת את העבודה..

השאלה היא איך האווירה שם, איך הצוות וכזה...

לגבי המקום השני לא נשמע כזה שווה להגיע למקום בשביל 4א שעות .. אבל תלכי לפי הלב שלך

לפעמים בדברים האלה כדאי לפתוח כמה שיותר אופציות..

מקסימום תגידי אחרי הראיון שאת לא רוצה..

אני בדעה שמכל התנסות לומדים משו, אז מקסימום הראיון שם יחדד לך יותר מה את רוצה...

אבל אם מרגיש לך שלא בא לך ללכת לראיון אז לא! לכי עם הלב, תתפללי לה' ובע"ה יישלח אלייך הדברים הכי נכון עבורך. בע"ה!

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

לבוא קצת פחות עד שהגבולות יהיו יותר ברורים...

חיבוק גדול!!!

ולהיכנס בינך לבין בעלך זה קו אדום.

זה ממש לא שייך.

שלום בית קודם לכל

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

וטוב לשמוע שזה תואם גיל, מרגיע.

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

ןלגבי החברה, כן.. חשבתי על זה

מפחדת לקחת לה את העוגן שלה, מצד שני לא רוצה שזה יגביל אותה.

נחשוב על זה...

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה