שכתבתי כאן בתחילת המלחמה - על איך למלא עוד קצת את ארגז הכלים שלנו לימי המלחמה:

התמודדות עם מתח וחרדה:

הידיעה שגם אם נשבר נקום ויש לנו כלים לקום יכולה לחזק אותנו.

ניצור את הכלים הללו,

נזהה אותם 

והם יהיו איתנו כל הזמן כאשר נזדקק להם.

נדבר לעצמנו בדיבור עצמי מחזק וחיובי.

נאמר לעצמנו: "אני נשברת", "אבל אני יודעת גם לצאת משם".

"אני יודעת ליפול אבל אני גם יודעת לשים לזה סוף ולצאת משם."

ולתרגל את זה.

לשים לב גם לתחושות הגופניות שלנו כאשר אנו מתרגלות את זה - 

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני נשברת?

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני יוצאת מזה?

ככל שמתרגלים בהתחלה זה הרגשה של אינסוף יאוש, ממש יאוש אינסופי.

וככל שיודעים שיש את האפשרות לצאת מזה זה נותן לנו פרספקטיבה - עכשיו אני נשברת, יקח לזה זמן, אבל אני אצא מזה.

כולם נשברים לפעמים. וקמים.

ואני יכולה לשאול את עצמי -

בפעם הבאה שתישברי - איך תיגשי לזה אחרת?

למשל, אומר לעצמי שזה לא אינסופי.

למשל, אוכל להקצות את המקום והזמן להישבר. מתי שכן אפשרי לי כמו בלילה, בשירותים וכו', בכמה דקות שאני לבד באמצע היום וכן הלאה. 

ואז אני יודעת ששם, בזמן התחום והקצוב הזה – מותר לי ואני יכולה להישבר. ואח"כ אני גם אוספת את עצמי וקמה מזה.

אני יכולה להקשיב לעצמי, להקשיב לחרדה שלי, לתת לה מקום.

לאחר מכן ליצור מודעות (דף ועט זה תמיד מעולה) ולמפות – מהם מקורות המתח שלי? ממש לכתוב דבר דבר.

ואז לנסות לראות ולכתוב מה יכולות להיות הדרכים להתמודדות ולפריקת המתח?

אני יכולה להתחזק בידיעה שיש פתרונות. ויש אפילו כמה פתרונות אפשריים כמעט לכל בעיה. 

אני יכולה לחשוב בעצמי, אני יכולה להתייעץ עם חברות, אני יכולה ללמוד ולקבל כלים, אבל אני אצליח!

אני יכולה לשאול את עצמי איך התמודדתי *בעבר* וזה עזר לי?

ואיך אני בוחרת להתמודד *בהווה*?

ואיך אני יכולה להתמודד *בעתיד* אם וכש אצטרך?

איך אני מתמודדת עם המתח ביומיום שלי?

איך אני יכולה למצוא עוד דרכים יעילות לפרוק את המתח הזה שנוצר בי?

אילו תכונות טובות ועוצמות יש בי שיכולות לעזור לי גם עכשיו?

איזו מנטרה יכולה לחזק אותי אם אשתמש בה בעת הצורך?

ושוב – לתרגל את זה. 

התירגול חשוב מאוד.

ואז אוכל ממש לבנות תוכנית פעולה לאיך אני פועלת אם אני במצב הקשה.

כי יש משוואה מאוד פשוטה אבל גם מאוד חשובה שאומרת –

המתח שנוצר פחות המתח שמשתחרר = המתח שקיים בך עכשיו.

אפשר לשאול ולמצוא היכן את מרגיעה את עצמך?

למשל:

לעצור

לנשום

לכתוב

לחשוב

לשתף או להתייעץ עם אנשים 

כדאי לכתוב את הנוסחה האישית שמתאימה ונכונה לי ואת הרשימה של מה עוזר וכך בזמן אמת לתרגל, וכך תהיי גם את כמו חייל שמתאמן ומיומן. 

מיומנת בכוחות הנפש שלך

מיומנת בתעצומות הנפש שלך וביכולת לקום גם משבר ונפילה.

כמה דברים שיכולים לעזור ולחזק אותנו בזמנים קשים באופן כללי:

- דיבור עצמי,

חיזוק עצמי

מאוד יכול לעזור.

- לומר לעצמנו: "הכל בסדר. אני בסדר."

ממש לחזור על זה כמה וכמה פעמים כמו מנטרה, להאריך את המילה במלרע, לדבר את זה בטון רגוע ושלו. אפשר להגיד גם בקול וגם בלב.

- גם נשימות יכולות מאוד לעזור.

או לשאוף אוויר 6 שניות - ואז לשמור את האוויר בפנים 2 שניות - ואז להוציא את האוויר לאט 4 שניות

וככה לחזור על הסטים האלה עוד ועוד עד להקלה.

או "נשימת הקופסא" - לשאוף 4 שניות - להחזיק בפנים 4 שניות - להוציא (לנשוף) 4 שניות - להחזיק 4 שניות.

או תירגול של מיינדפולנס, מדיטציה קשובה לפחות 8 שבועות. לתרגל להחזיר את הקשב לכאן ועכשיו.

- לשתות מים, לאכול אם רעבים, לישון אם עייפים

- לשמוע שיר מחזק

- תפילה אישית או מזמור תהילים

- שיעור תורה מחזק

- לבקש חיבוק ארוך ועוטף

- לדבר את זה.

לדבר על זה.

עם חברה, עם האיש, עם אחות, עם הקב"ה, עם עצמי, עם איש מקצוע, עם כל מי שיעשה לנו טוב לשתף אותו.

- לצאת החוצה, לראות טבע, אנשים, אוויר, עולם.

- כמובן כמובן האמונה בקב"ה, הידיעה שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה, שיש סיבה ומסובב לכל.

- להיות בהרפייה

- הידיעה שעוד מעט זה יעבור ויוקל יותר

כי טבען של ירידות שהן בתנועה, ולאחריהן תגיע גם העלייה ב"ה. זה כמו גל שצריך לעבור כעת.

- לחשוב מה עזר לנו בעבר לצאת ממצב דומה

- להתחזק בטוב שבנו

- להתחזק בטוב שכן יש לנו בחיים

- להודות בפה לקב"ה על הטוב שיש לנו בחיים

- לראות איזה צעד, רק צעד אחד, נוכל לעשות כדי להתקדם אפילו טיפה במקום שבו אנחנו נמצאות אל המקום אליו אנחנו רוצות להגיע.

- לכתוב עם עט ודף את כל הרגשות וכל אשר על ליבנו

- לצייר ציור חופשי

- לדמיין את עצמנו במקום בו אנו רוצות להיות, לנשום לתוך זה, אולי בליווי מוסיקה מתאימה.

- להתפנק במשהו כיפי שיכול לשמח אותנו

- להיות עם הילדים / האיש שלנו / כל מי שאנחנו אוהבים עם דגש על הרגע הזה, על הכאן ועכשיו, וממש לשאוף את הרגעים הללו פנימה

- לחזור כל פעם לכאן ועכשיו.

גם בעזרת תירגול מיינדפולנס.

להיות בהווה. 

- להקשיב לגוף 

- להקשיב לרגשות ולזהות אותן

להוציא את הרגשות ולהביע אותן, לא להתעלם מהן

- בכי מרפא, הוא מתנה

- תזונה נכונה 

- תרגול של הכרת תודה, לכתוב 3 דברים טובים שקרו היום 

- שינה מספקת

- נשימות טובות, אפשר להוסיף דמיון שמכניסים אוויר וטוב ורוגע ומוציאים את הענן השחור של הסטרס.

- אם שייך לשאול איך אחשוב על זה עוד שנה או 5 שנים מהיום.

- ויסות רגשי:

א. לשיים את הרגש - מה אני מרגיש/ה? לעצור ולכתוב את זה, 

לפני השינה/בטבע/בזמן שקט אפשר ממש לכתוב: "אני מרגישה....."

ב. מהו סט החשיבה שלנו - משולש רגש, מחשבה, התנהגות:

מהי המחשבה שעולה לי למול הסיטואציה הספציפית הזו?

מה הרגש שעולה לי מול הסיטואציה הספציפית הזו?
מהי ההתנהגות שלי הנובעת מכך?

אפשר לשאול את עצמינו:

האם זה בהכרח כך?

האם יש דרך אחרת לראות ולחשוב על הדברים?

- להתחזק גם בזוגיות שלנו,

גם בעת ריב, לזכור להוסיף הרים של חמלה עצמית כלפי עצמנו והרים של חמלה עצמית כלפי בן/בת הזוג שלנו - אנו במצב מלחמה וקשה לכולנו.

מותר לריב, השאלה היא לא האם רבים אלא *איך* רבים נכון.

לומר מה אנחנו מרגישים 

לומר מה אנחנו צריכים 

ליצור בקשה ברורה.

ננסה לשמוע גם מה הצד השני מרגיש. מה חי בו בפנים.

הצד השני בעצם אומר לנו:

אני בכאב, יש לי צורך שלא מתממש.

זו הדרך שלו לומר "בבקשה", אפילו שזו דרך עקומה.

נאמר לבן/בת הזוג שלנו:

האם אתה מרגיש....?

כי אתה צריך.....?

לא לשמוע מחשבות.

אלא להבין שמחשבה יכולה להיות רק חלון ולשמוע את הצרכים מאחורי המחשבות. דיבור של צרכים.

"המילים הן חלון. או הן קירות.

הן דנות אותנו או משחררות אותנו." (ד"ר מרשל רוזנברג)

----------------------------------------------

שישה מרכיבים עיקריים לחוסן נפשי (מעובד בעיקר עפ"י דבריה של יהודית כץ):

1. מערכות יחסים – להתחזק בזה שאני לא לבד, אני לא עוברת את זה לבד.

להתקרב ולהתחזק מכל מערכת יחסים מיטיבה שיש לנו בחיים ומכל האנשים שיקרים לנו בחיים.

2. משמעות – יש משהו יותר חשוב, משהו יותר גדול, ואני מוצאת את המשהו הגדול יותר הזה להיאחז בו.

ההשגחה העליונה, תהליך הגאולה,  העתיד שיהיה טוב ב"ה, המדינה, האחדות, המשפחה, התקווה, ההשגחה העליונה. וכן הלאה.

3. מסוגלות עצמית – התחושה שיש דברים בידיים שלי. אני שמה עליהם את הפוקוס, אני ממקדת לשם את השליטה.

אני מחזירה שליטה במה שאני כן יכולה ומסוגלת ושם אני ממוקדת.

4. גמישות מחשבתית – איזה סיפור אני מספרת לעצמי על מה שקורה. האם אני מצליחה לראות עוד סיפורים, עוד גירסאות,

האם אני יכולה להוסיף סיפור שיש לו מסגרת יותר אופטימית ומחזקת לכל המתרחש?

5. מיינדפולנס ולהיות בנוכחות ברגע הזה– להיות בתוך הדבר עצמו. בכאן ועכשיו. ולעבור את הדבר הזה רגע אחרי רגע. לא צריך עכשיו את כל התשובות, אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו בתוך אירוע שעדיין קורה. בואו נעבור רק את היום. יום אחרי יום, רגע אחרי רגע. זה המצב. זה עכשיו.

6. אופטימיות ורגשות חיוביים - האם אנחנו יכולים בתוך הקושי למצוא גם את מה שטוב, את הרגעים הקטנים שתומכים בנו, את הדבר הטעים שאכלנו, את זה שקמנו בריאים ושלמים בבוקר, את השיחה הקטנה הטובה ההיא, הטלפון ההוא למישהו שאנחנו אוהבים, משהו אחד קטן בתקופה הזו שעושה לנו טוב. כל דבר קטן שעושה לנו טוב הוא חשוב.

------------------------------------

מודל התמודדות בזמן חירום – שלושת ה-L (ד"ר יעל דורון):

LOOK – מבט בעיניים.
בזמן חירום כדאי שנקפיד להביט אחד לשנייה בעיניים, זה מגביר אינטימיות ויש לזה ערך גדול.

LISTEN – להקשיב. להקשיב אחד לשני. לשמוע לסיפור של בן הזוג כמו שהוא מספר אותו. לא לקטוע, לא לבטל, להקשיב. 

גם הסיפורים הם נורא חשובים ויש להם גם ערך טיפולי לאדם של לעבד עם עצמו דברים. זה אקט תרפויטי. לספר את הסיפור מול עין אוהבת ואוזן מקשיבה ושומעת.

LINK – לקשר. לקשר את בן הזוג לכוחות שלו, לעבר שלו, לקשר שלנו, למה שטוב בו

- לא לחכות עם הדברים הטובים "ליום שיגיע", אלא לחגוג ולהינות מהחיים עצמם גם בכאן ועכשיו.

- להודות ולהגיד תודה

- להסתכל אחד על השנייה בעיניים טובות ואוהבות ולהגיד: אנחנו ננצח את זה. 
יהיה טוב. 

יש לנו כוח.
יש סיבות שבגללן הפכנו להיות זוג. 
התחלנו מאהבה מאוד גדולה. 
עברנו דברים לא קלים בחיים שלנו, 
יש לנו כבר דרכים ומנגנונים שאנחנו מכירים את עצמנו. 
באמת יהיה טוב.

* המקורות לחלק מהדברים שנכתבו/עובדו: יהודית כץ, ד"ר יעל דורון, ד"ר כרמי אומרו, ד"ר מרשל רוזנברג, ד"ר ג'ון גוטמן

בתפילה לבשורות טובות ולישועה שלמה לכל עם ישראל המתוק, בשלמות, בגלוי, בחסד וברחמים ובקרוב ממש ב"ה 🙏

רציתי לקרוא מה שכתבת אבל היה לי פה ילד שפוך, אז אחרי סיפור לפני השינה הקראתי לו את הקטע הזה בטון של סיפור, לאט, בקול נעים ובהטעמה, קראתי פעמיים. בינתיים הילד כמעט נרדם ואני ספגתי לתוכי את המילים שלך...

תודה לך ❤

תודה גם לך יקרה 🙏

ובאהבה ❤

ואני רוצה קצת להוסיף, בהשראת היום, שלי מאוד עוזר לראות את הטוב כשאני מסתכלת בפרספקטיבה רחבה יותר - לא רק על הרגע הזה ועל מה שקורה איתי באופן פרטי, אלא במבט רחב, על עצמי כחלק מעם ישראל כולו, על מה שהיה פה לפני 100 שנה, על הדרך שכבר התקדמנו כל כך.

ממש מוסיף לי לשמוע שיעורי אמונה שעוזרים להסתכל במבט כזה (אני שומעת בעיקר את הרב ראובן ששון, הרב אייל וורד, הרב חגי לונדין, הרב שמואל אליהו, הרב אורי שרקי, הדס לוינשטרן, ויש עוד הרבה).

ומצטרפת גם את מה שכתבתי על היום, מבט על הטוב שיש לנו ושאנחנו רוצים להודות עליו -

חג עצמאות שמח🇮🇱 - הריון ולידה

ותודה לך על המילים הטובות 🙏

רק אחד

כמה כוח והשפעה יש רק לאדם אחד.

נכון, לצערנו הגדול גם ברע.

אבל גם בטוב.

אנחנו מסתכלים בבעתה על מקום וזמן אבלנו,

בוכים אוי מה היה לנו

כמה אדם אחד רשע יכול לגזור מוות כ"כ גדול על כ"כ הרבה נשמות

כמה הראש של ציר הרשע פועל ודוחף להכחדה

כמה כל אחד מכוחות הרשע מסוגל לעשות כ"כ כ"כ כ"כ הרבה רע!!!

אבל

כמה כמה רק אחד יכול לעשות גם טוב!

אברהם אבינו – רק אחד. וכמה כמה אור וטוב וישועה הביא לעולם וגילה לאנושות כולה את מלכות ה'.

רק אחד. וכמה כוח והשפעה. לא יאמן.

ונכון, יש גם את ישמעאל ותולדותיו

אבל יש גם את יצחק אבינו. רק אחד. וכמה כמה אור וטוב וחיים ואמת הביא לעולם.

ונכון, יש גם את עשיו ותולדותיו

אבל יש גם את יעקב אבינו. רק אחד. וכמה כמה אור וטוב וחיים ואמת הביא לעולם.

פרעה – רק אחד. וכמה רע ואובדן והרג הביא לעולם.

אבל יש לנו את משה רבינו – רק אחד. שמרגע לידתו הפיץ אור ענק בעולם. מושיען של ישראל. וכמה כמה אור וטוב וחיים וגאולה הביא לעולם. רק אחד. כמה כוח יש באחד.

אברהם, יצחק, יעקב

משה, אהרון, יוסף, דוד ושלמה

שרה, רבקה, רחל, לאה

מרים, אביגיל, אסתר ודבורה

כל אחד וכל אחת מהם הביא והשפיע כמויות אדירות שלא יסולאו בפז של אור וטוב לעולם!

וגם בימינו אנו, וגם בתוכינו,

נכון, יש את הצורר הנאצי ימ"ש שהביא לעולם רק הרג והכחדה ורוע צרוף

ונכון, יש גם את הצורר החמאס ימ"ש שהביא לעולם כמויות של רוע, חידלון ומוות

אבל יש גם לנו,

בדורנו אנו,

צדיקי יסוד עולם,

אורות גנוזים,

קדושי עליון,

שהיום אנו מתייחדים עם זכרם,

שכל אחד וכל אחת מהם השפיע כ"כ הרבה אור וטוב *וחיים* בעולם

גם בחייהם עצמם היו כמלאכים ותרמו והשפיעו כ"כ הרבה טוב

גם במותם ציוו הם לנו את החיים

וגם מורשתם מעניקה חיים וטוב לכ"כ הרבה נפשות גם לאחר לכתם

וצדיקים הם, וצדיקים גם במותם קרויים חיים כיוון שאורם ודמותם מלווה ונוגעת בעוד ועוד לבבות, בעוד ועוד נשמות, ומאירה אור יקר ועצום לעולם כולו.

והרע? הרע בא עם רכב וסוסים

אבל אנחנו באים בשם ה'

הרשעים באו עם מוות והרג ורצו לאבד ולכלות

אבל אנחנו באים עם כוח החיים

ומוסיפים

כל אחד מעם ישראל מוסיף והולך, מוסיף והולך

תוספת חיים בעולם

תוספת חסד בעולם

תוספת ערבות הדדית בעולם

תוספת אור בעולם

תוספת טוב בעולם

ויש לנו אותם.

את האחד ועוד אחד האלו

את האחד הזה, את האחת הזו,

שמסתובבים בעולם, וטמונים בתוכם כמויות של אור וטוב שעוד יפציע ועוד נזכה לראות את כולו.

אולי התינוק שנולד אתמול? מי יודע מה כוחו והשפעתו כאן?

האם ידעו אבותינו במצרים כאשר נולד התינוק הזך והטהור, משה רבינו, שכאן התחילה גאולתם?

האם נדע אנחנו שכבר התחילה גאולתינו ובקרוב בקרוב ממש נראה את משיח צדקנו?

וכמה נשמח אז, בעת ישועתנו השלימה?

באותו אדם אחד הזה, משיח צדקנו.

וגם עד אז,

וגם תוך כדי

אותה הילדה המתוקה ההיא,

ואותו הדוד הזה,

והסבא,

והאחיין,

והחבר והחברה

והאיש ההוא והאישה ההיא –

מי יודע ומי יכול לשער סוד כוחם ועוצמתם שכבר עכשיו משפיעים הם בעולם ושעוד ישפיעו?

כי הטוב קיים.

ורק אחד. רק אחד יכול להשפיע כ"כ כ"כ כ"כ הרבה ממנו!!!

וגם את.

את רק אחת.

אבל את יודעת יקרה, את מצליחה לדמיין כמה כמה השפעה של טוב יש לך בעולם?

וגם אתה.

אתה רק אחד.

אבל האם תוכל לשער כמויות העוצמה של האור והטוב שתוכל להביא ולהוסיף ולהשפיע לעולם?

ואין הדבר תלוי אלא בך.

בך.

האחת שאת.

האחד שאתה.

שבידו הכל

ה' יתברך

הושיע את עמך!

הכל שלך

הכל מאיתך

רק בידך

שלח נא לנו ישועה שלמה בקרוב ממש ✡

שאלת: "האם ידעו אבותינו במצרים כאשר נולד התינוק הזך והטהור, משה רבינו, שכאן התחילה גאולתם?"

ואני עונה - הם אולי לא ידעו, אבל פרעה בהחלט ידע ועשה הכל כדי למנוע מהילד הזה להיוולד ולגדול...

באמת הדרך לא לשקוע היא לזכור שאנחנו חלק ממהלך כולל וממהלך גדול, שיש לו מטרה גדולה.

תודה על הכתיבה!

ושבת שלום

ותודה גם על החיזוק שאנו חלק ממהלך כולל עם מטרה גדולה ❤

ובאהבה יקרה, תודה גם לך שכתבת 🙏❤

המילים הנכונות..

ריגשת אותי כל כך כאילו דיברת אליי ישירות

כל כך מדויק, החיזוקים, להרים ולהודות ולדעת לנשום...

אם אפשר שזה יהיה מוצמד בפורום, שתמיד יהיה אפשר לקרוא את זה ולהתחזק

תודה רבה על כל המילים הטובות ומחממות הלב 

אני שמחה מאוד לשמוע שהדברים היו לטוב ולעזר ב"ה 🙏

ב"ה ממש

ושוב תודה על כל הפירגון המדהים 🙏

שאי אפשר אי אפשר להכיל יותר את הרע, הכי הגיעו מים עד נפש!!!!

אבל תודה שכתבת זה מחזק 

בהחלט יקרה. לגמרי לא ניתן להכיל עוד רע

והלוואי שהקב"ה יאמר די לצרותינו וישלח לנו את ישועתו השלמה שלמה במהרה ממש, בגלוי ובמתיקות גדולה 🙏

ובאהבה 🙏❤️

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

ולא בבית או בצד השני?

אני גם שונאת את פסח לכאורה, לא יודעת אם קשור לדת או לדרישות שהוא מביא איתו....

אבל לכאורה אם לא היה דרישות שעושות לי כאביי גב מטורפים ולחץ פנימי לא הייתי סובלת.

אז אני כן קשורה לפסח ואוהבת.

בלי העבודה מסביב.

אם היה לך קל ועזרה בלי סוף עדיין היית אומרת שרחוקה מהדת?

כי זה החלק הכי מבאס וכואב שכתבת....

זה מה שכתבת ''למי יש כוח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת'' תקדישי זמן לעצמך. להתאורר ולהתעסק עם מה שחשוב לך.

נשמע שאת בעומס ולחץ ואם זה משהו שחוזר על עצמו וקיים כבר תקופה, עוד מלפני המלחמה הנוכחית- נשמע שכדאי אצל רשת מקצוע- פסיכולוגית או עוסי''ת קלינית.

שכתבת את הנקודה בעצמך, שאין לך זמן ויחס לעצמך.

הדת וכנראה גם הזוגיות הם משניים, תניחי להם רגע ואל תתעסקי בהלקאה שם.

הם התוצאה ולא הסיבה.

קשה לשמוח בחג, בזוגיות, בילדים , כשאין עוגנים פנימיים חזקים שנותנים לך אוויר.

מה יכול להיות עוגן?

זמן לעצמך - שבעלך יעסיק אותם שעתיים בחג ותשבי עם ספר טוב, קפה ועוגה בחדר בשקט.

תפילי עליו קצת את הילדים.

מפגש עם חברה או טיול זוגי בערב עם בעלך או לבד,

אחרי החג, הגשמה חלום קטן בתחום מסוים שהוא שלך ללא קשר לילדים,

ספורט מסוים שאולי בהתחלה נשמע כמו מטלה ולא זמן איכות, אבל כשתעשי קצת תרגישי כמה הוא נותן.

תשחררי שניה את ההלקאה העצמית על זה שאת ממורמרת, זכותך,את "לא הבעיה". יש לא מעט סיבות, כל המאבק הזה במירמור והלקאה העצמית,  לוקחים את טיפת האנרגיה האחרונה שנשארה,

במקום זה תעשי לך פתחי איוורור בתוך כל הכאוס, שימי לילדים סרט ותעשי מקלחת מפנקת, כל דבר שיתן לך מעט אוויר.

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.