ומתי החלטת ללכת לבי''ח? הוא עזר מיד או שלקח זמן?

בלידה הראשונה עשה קצת צירים

בלידה השניה (שהיתה כמו ראשונה, כי הראשונה נגמרה בקיסרי) זה התחיל לעשות צירים מרווחים שהצטופפו וילדתי למחרת בבוקר

@זמני לשליש1  @יגל ליבי ו @עדיין טרייה - תוכלי לענות גם איזו פתיחה הייתה לפני ותול כמה זמן הבנת שהסטריפינג עושה את עבודתו?

@^כיסופים^  ו @למה לא123 מה הייתה התדירות של הצירים לפני?

תודה שעניתן: @ענבלית @נהורה @אמא לאוצר❤ @טוט  @שושנושי 

עזרתן לי נשאר עכשיו לקוות שזה יעזור!!

היו התקשויות לא כואבות

הייתי כבר 41+2 ולדעתי זה קידם כי הגוף היה מוכן והיה צריך את ה'פוש'

עשו לי סטריפינג בבוקר ובאזור 12 התחילו צירים לא מאוד יזקעם וצפופים אבל הבנתי שמתקדם ללידה

אחרי שעתיים בערך נכנסתי לחדר לידה עם פתיחה חמש וחצי

לא משהו קבוע

פה ושם ציר לא כואב מדי במשך כמה שבועות כבר, ממש שיגע אותי (ספוילר- גם בהריון הזה אותו הדבר! חחחח)

והאמת שהתכוננתי לכאב מטורף ממה ששמעתי על סטריפינג וממש לא כאב לי כמו שמתארים.

בדיקת פתיחה כאבה לי יותר

מעניין אם זה קשור לשבוע שהיית בו.

אני בשבוע מוקדם יותר,מאבל המליצו לזרז והעדפתי לחכות לטבעי אז המשכתי לסטריפינג בלבד

אבל כבר עברו הרבה שעות מאז

יש צירים כואבים מאז אבל רחוקים ולא סדירים 

יותר לתנאים שהגעת איתם לסטריפינג

אם היו כבר צירים/ פתיחה/ מחיקה

ואני לא זוכרת תוך כמה זמן נהיה לי סדיר מאז שעשו לי כי לא תיזמנתי מיד

ניסיתי להתעסק בדברים אחרים והלכתי לישון

התעוררתי מכאבים והתחלתי לתזמן ואז כבר היו לי כל חמש דק' וב"ה התקדם מאוד מהר

אבל בלידות חוזרות אין לזה משמעות

עשיתי כמה פעמים במשך 3 ימים וכל פעם קידם..

בשני המקרים הצטרכתי לקבל פיטוצין לווריד

אנחנו שאלנו ואמרו לנו שאפילו אם יש דימום זה נחשב דם מכה ולא אוסר (ספרדים)

תמיד חשוב לשאול ולא לפסוק הלכה בפורום...

בסוף ההריון במטרה לזרז, לא עזר או קידם משהו משמעותי.

לעומת זה סטריפינג שעשו לי תוך כדי לידה פעילה כן עזר לקדם מהר יותר...

הייתי עם צירים לא סדירים ולא כואבים כל כך

עשיתי סטריפינג במעקב הריון עודף בפתיחה של 1.5 ומחיקה מלאה

איך שיצאתי מהבי"ח התחילו צירים צפופים ועוצמתיים יותר

חזרתי הביתה ותוך כמה שעות חזרתי למחלקת יולדות ב"ה

קידם את הפתיחה ל5

לא היו ממש צירים

פקיעת מים בטעות הטיסה את הלידה

פעם שניה עשו לי כמה פעמים סטריפינג ולא עזר.

הפעם הראשונה כבר היו צירים וזה היה בשבוע מתקדם.

בפעם השניה ניסו לזרז לידה מאפס תנאים וזה לא השפיע בכלל

30 שעות לאחר מכן הורידו אותי לחדר לידה בלי ציר אחד

והתחלתי פיטוצין

פעם ראשונה לא עזר;)

פעם שניה התפתחו צירים אחרי שש שעות בערך

בשתי הפעמים הייתי בפתיחה 2

ולא תוך כדי.

אני שואלת כי עשו לי בפתיחה 2 ויש לי כאבים מאז כבר כמה שעות. מתי אדע אם זה אכן עושה משהו או שיעלם?

שורה תחתונה בפעמיים שעשו לי זה מאוד עזר!

אני פשוט התחלתי להרגיש צירים סדירים שהובילו ללידה ואז ידעתי שזה היה מועיל.

כל האיזור מאוד מאוד כואב אחרי סטריפינג, השאלה אם את גם מזהה כאב שבא והולך? אם כן, אז הגיוני שזה צירים שמתחילים.

עכשיו בפירוט כי תמיד כיף לכתוב ולקרוא סיפורי לידות😉

לידה אחת- שבוע 39+2 קבעו לי תור לסטריפינג כי העובר היה גדול והרופאה לא רצתה שאגיע לתאריך.

בפועל, יום לפני הייתי במעקב שגרתי ולא אהבו את הלחץ דם (הייתי אחרי יום סידורים עם הילדים בבדיקות, לאיזה אמא לא יהיה לחץ דם גבוה??)  אז שלחו למיון, שם כמובן הכל היה תקין ורצו לשחרר אותי. ביקשתי כבר שייעשו לי שם את הסטריפניג כדי לחסוך לי נסיעה ביום למחרת.

עשו לי, כאב בטירוף!!! שיחרור אותי הביתה.

כמה דקות אחרי התחילו צירים, בעלי רצה לחזור לבי"ח, אני התעקשתי לסוע הביתה הייתי חייבת מקלחת ובגדים נקיים. רבע שעה מהבית הבנתי שצריך לחזור🙈

חזרנו לאותו בית חולים, אותו הצוות...

המיילדת שעשתה לי את הסטריפניג קיבלה אותי בהלם על החזרה המהירה😅 בדיקת פתיחה וישר לחדר לידה, הבחור נולד כמה שעות אח"כ (לפי דעתי האפידורל עיכב, אבל זה כבר לסיפור אחר🤭)

לידה אחרת- שבוע 40, הולכת למעקב בגלל שהגעתי לתאריך, יש ממש מעט צירים וגם לא כואבים בכלל. אבל כל ציר יש ירידה בדופק 🥴

נשארת למעקב במיון נשים וכשזה מחמיר רוצים להכניס לניתוח חירום. עוד בדיקה אחרונה לפני הניתוח והכל בסדר (אבל גם הצירים הפסיקו, לכן גם אין ירידה בדופק) רוצים להחזיר למיון נשים ואני מסרבת בתוקף (שם לא שמו לי מוניטור צמוד ולא הסכמתי שיינתקו אותי מהמוניטור) אחד הרופאים ממש לא סימפטי ומתבאס שאנחנו תופסים מקום בקבלה. ומאיימים עלי בזירוז אם לא יתקדם כלום. בעלי מבקש שייעשו לי סטריפינג, מיילדת אחת מסכימה למרות שהרופא לא ראה צורך. עושה לי אחד (שוב כואב בטירוף!!!!) ואז מתחילים צירים רצינים וסדירים שמובילים לפתיחה משמעותית וישר לחדר לידה❤️

מהחוויה שלי, ישר להגיד כן לסטריפינג ולקוות שזה מאוד יכאב🙈

כואב לי מאז ויש גם צירים מזה

אבל מנסיוני מהלידה הקודמת הסטריפינג עשה צירים ולא קרה כלום

אמרתי לרופאה שזה לא מספיק כאב חחח

שוב תודה 

עוד לא בחדר לידה, אבל כן היו צירים

באמת אחרי כמה שעות יחדתי אבל כבר הייתי בהריון עודף לא יודעת אם זה מה שעזר 

פעם אחת בשבוע 40 והרחיב אותי מ2 סנטימטר ל4 ועדיין לא ילדתי אבל בקושי כאב

ואז אחרי שבוע שהסתובבתי ככה עשו לי סטריפינג שכאב בטירוףףף והורידו לי את המים וילדתי שעתיים אחרי

לק"י

הייתי כבר עם צירים בפתיחה 3.

כנראה שעזר. 

הגעתי עם צירים סדירים אבל לא צפופים..

הייתי עם פתיחה 3.

10 או 20 דקות לאחר הסטריפינג הייתה לי ירידת מים וילדתי תוך שעתיים.

הכל התקדם ממש מהר, הצירים היו אפקטיביים ולא התאמצתי בלחיצות העובר פשוט החליק..

בלידה השלישית עשו לי זירוז בגלל סיבה מסויימת, הייתי ללא תנאים.. ביקשתי שיעשו לי סטריפינג בתקווה שזה יעזור, אך זה לא עשה כלום ובסוף קיבלתי פיטוצין.. 

עשו לי ,במצב שיש פתיחה )לא הרגשתי)

בלידה אחת היו לי צירים לא סדירים,זה ממש עזר ,מרגע שעשו נכנסתי לצירים סדירים שהובילו ללידה

בלידה אחרת לא היו צירים,זה התחיל לי צירים שקצת  לא התקדמו,עשו לי שוב סטריפינג ואחרי 3 שעות ילדתי..

אז אצלי זה עוזר ממש

הפסיק בלילה ומאז יצא אולי הפקק ורגוע מצירים

אני-רוצה-ללדתתתתתת

לידת בזק  חזרתי עם תפיחה מלאה

הייתי אחרי שבועיים צירים

הגעתי בלי צירים סדירים (צירונים כאלה של תשיעי הרגילים) ופתיחה של חצי.

עשו לי סטריפינג בסוף הבוקר (11-12)

השתחררתי הביתה

ובלילה התחילו צירי לידה ובבוקר ילדתי ב"ה

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.

את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?

תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.

את צודקת.

אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...

אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...

מה את אומרת?

מה הסיכויים שאחרי הראיון תרגישי בנוח לעבוד עם האישה הזאת? נמוכים מאוד.

אז תקלי על עצמך עכשיו.

למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו

ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך

אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.

בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך

כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי

מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).

ולא הייתי בוחרת לפי משכורת.. אם תהני שם זה שווה את זה גם אם יותר נמוך..

להכין חומרים זה קורה ואת תסתדרי אם את אוהבת את העבודה..

השאלה היא איך האווירה שם, איך הצוות וכזה...

לגבי המקום השני לא נשמע כזה שווה להגיע למקום בשביל 4א שעות .. אבל תלכי לפי הלב שלך

לפעמים בדברים האלה כדאי לפתוח כמה שיותר אופציות..

מקסימום תגידי אחרי הראיון שאת לא רוצה..

אני בדעה שמכל התנסות לומדים משו, אז מקסימום הראיון שם יחדד לך יותר מה את רוצה...

אבל אם מרגיש לך שלא בא לך ללכת לראיון אז לא! לכי עם הלב, תתפללי לה' ובע"ה יישלח אלייך הדברים הכי נכון עבורך. בע"ה!

זה גם לא מספיק שעות, הייתי ממשיכה לחפש אולי מתגמשת, במקצוע/ בגיל וכו...  

ומתפללת על זה. ספציפית.

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

אבל יש דברים שאי אפשר להסתיר

נגיד אני לא נוהגת ובעלי לוקח ומחזיר אותי למקומות (באמת באסה, אבל מדובר בטראומה של שנים)

או שאני בבית עם הילדים חינוך ביתי והוא מפרנס.

אפשר להסתכל על זה ככל הכבוד ואפשר להוריד ולהגיד שמסכן הילד ו"אני כמו מלכה בבית ובעלי עובד כמו חמור"

לבוא קצת פחות עד שהגבולות יהיו יותר ברורים...

חיבוק גדול!!!

ולהיכנס בינך לבין בעלך זה קו אדום.

זה ממש לא שייך.

שלום בית קודם לכל

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

בסוף זה קרה...

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

זה נקרא מעוררות אהבה, יש שיעור פעם בשבוע על זוגיות מאנשי מקצוע /רחלי ורוחמה. שבוע אחרי זה זום הרחבה עם שאלות.

אבל ההיילייט של התוכנית זה קבוצת עבודה בוואטספ, הם קוראות לזה חדר מיון של זוגיות. את מגיעה עם הבעיה בזמן אמת ויש שם נשות מקצוע מדהימותתתת שנמצאות איתך ומפרקות איתך ביחד לפי הלימוד.

גם שמעתי מלא המלצות וגם הייתי  בעצמי ואני מרגישה את השינוי.

ממליצה 

אני אישית מאוד מתחברת בנושא זוגיות לפודקאסטים של:

- שושי זליקוביץ  

- רחל בולטון

- נחמי בצון

הן מדברות הרבה על להתמקד בהתקדמות אישית

הלוואי שתתחברי ויעזור גם לך ❤️

יש בספוטיפיי

אשה ללא מאמץ

את רחל ונחמי אני מוצאצ דרך יוטיוב 

גם אנחנו היינו אחרי טיפול ארוך

שנראה שלא צלח

ועכשיו אנחנו בטוב ב"ה

לפעמים לוקח לדברים זמן לשקוע

כל עוד יש רצון

לא לוותר

עוד יבואו ימים טובים

קפצו לי סרטונים שלה בפייסבוק ונראה לי שהיא גם עושה קורסים

יש לה תכנים מדהימים שמשנים את החשיבה