פערים ברצון למגע בשטח ציבוריאנונימית בהו"ל

בעלי דוס ואני קצת פחות.

כל השנים לפני החתונה דמיינתי את עצמי מטיילת עם בעלי יד ביד. מאוד מאוד אוהבת את זה, מרגש ומקרב אותי.


 

את בעלי זה מביך ולדעתו זה לא צנוע. נוצר מצב שכשאנחנו יוצאים לדייט ואני כולי נפתחת ומרגישה אהבה שאני רוצה לבטא גם במגע (סה"כ להחזיק יד בצורה שלא ממש שמים לב) ובעלי ישר נרתע ואז הלב שלי מתכווץ ואני נורא נפגעת, מרגישה דחייה כמו כאפה לפרצוף בזמן שהייתי הכי למעלה פתאום זה צניחה הכי למטה.

זה כבר שנים ככה. למדתי לא לגעת בו יותר אבל תמיד תמיד כשיוצאים אני ממש חווה כל פעם את הדחייה הזו שוב ושוב.

בדיוק יצאנו לדייט ובמקום לחזור שמחים וקרובים אני פשוט חונקת דמעות ומרגישה ריחוק. מבאס אותי שאני צריכה להתחשב ברצון שלו ומצידו אין לו איך למלא את הצורך שלי.

מניחהSARITDO

שכשהתחתנת ידעת מההמגבלות שלו בתור דוס

זה לא היה על עיוור או לפחות לקחת את זה בחשבון.


זה דבר ראשון

דבר שני רצון לקרבה ולמגע במקום ציבורי זה לא אמירה של מי יותר קרוב או מי פחות. זה יותר ענין של דת.

זה שהוא לא נוגע בך בציבןר זה לא אמור לתת לך סטירה אאכ חשוב לך להראות קרבה במקום ציבורי. בשביל המראה.

בשביל הקרבה רק את יןדעת עד כמה הקשר בינכם איתן.


אני  הייתי מבררת עם עצמי  קודם למה הקרבה הזו חשובה לי דוקא במקום ציבורי.


בכא לכבד רצון שלך כי בא לך קרבה ולא שהוא נתן לך סטירה אמיתית באמת

לא משתוות לדעתי לרצון שלו להיות יותר דוס.

זה לא בשביל המראה. זה ההווה. בבית זה כבר לא דייטירושלמית במקור
נכון צודקת בחוץ זה דייטSARITDO

את צקיכה לדעתי לצאת מקודת הנחה שזה לא שהוא לא רוצה בקרבתך

הוא פשוט מבחינתו לא יכול במקום ציבורי

אז ממך אני מבינה שאת צריכה טת הקרבה בנינוחות ודווקט בחוץ כי בבית הילדים מסתובבים?

אז כן מבינה אותך מאוד!!

גם לי יש ילדים גדולים

וזה מעיק וכובל ולא קל


אז כן אנחנו יוצאים למקומות מבודדים ממש ושם יותר פתוחים (בעלי מאוד דוס!!)

וגם בבית אנחנו כן מאפשרים יותר

כן גם שהילדים בבית רבים משתגעים...

נכנסים לחדר לכמה דקות להטעין את עצמנו מחדש...

נכון זה לא דייט בהגדרה אבל זה טיפ טיפה מעלה ונותן.

נראלי שהגבת בטעות אלי והתכוונת להגיב לפותחת...ירושלמית במקור
חשוב לי במקום ציבורי כי דווקא ביציאות הלב שלי נפתחאנונימית בהו"ל
ולא בבית בין הרי הכביסות והכלים וכשברקע בכיות ומריבות הילדים... זו אווירה אחרת.
מה עם דרך האמצע?כבתחילה
ללכת לדייט למקום בודד ושם ללכת יד ביד?
אנחנו גרים בעיר. בכל חור יש אנשים ובעלי תמיד בלחץאנונימית בהו"ל
שלא יראו
אז תצאו מהעירכבתחילה

גם אני גרה בעיר ויש מקומות מבודדים.


 

אם באמת רוצים, אפשר להגדיל ראש ולמצוא מקומות כאלה.

תני לבעלך למצוא את המקומות האלה. ככה גם הוא יהיה רגוע שזה מקומות שהם 100% ריקים ולא יהיה בלחץ שרואים אותו.

את יודעת מה? אחרי שאני מדברת איתואנונימית בהו"ל
ככה חשוף כשכל הדמעות זולגות (אל תשאלי למה זה ככה רגיש) אז גם אם נמצא פתרון מעפן כלשהו זה כבר מצב לא נעים ולא כייף ולא מגע כזה רציתי. הכי כייף שזה ספונטני ובאהבה ולא להרגיש כאילו כפיתי עליו משהו ושהוא מנסה לרצות אותי.


שהוא ימצא מקום? מנסה להיזכר מתי בכלל הוא אירגן לנו דייט פשוט ורגיל בלי סיבוכים של למצוא מקום מבודד... הוא לא יוזם דייטים, שגם זה מבאס כשלעצמו אבל נראה לי אני במוד מתבכיין היום 😐

אז הייתי מתחילה מזה. לבקש שיארגן. נראה מה ייצא...ירושלמית במקור
בקשה לדייט רגיל לא נענית? וזה לא נראהירושלמית במקור
לך דחוף יותר מהמגע?
אפשר למצוא בעירכי כל פה

מקומות בודדים יותר וחשוכים ואז זה יכול להיות סבבה לשבת נגיד על דשא בצד או ליד איזה מבנה ואפשר לתת ידיים בלי חשש שיראו..😀

קשה כשיש פערים גם כשהם הכי מובנים..🤗

גם אני בעיר ויש המון מקומות מבודדים (יותר ופחות)ים...אחרונה
דיברת איתו על זה פעם?מתואמת

הוא מודע לרצון שלך, ובעיקר למה שהדחייה שלו גורמת לך?

גם אם הוא לא יסכים בסוף לרצון שלך (ומודה - גם אנחנו נוהגים כמוהו) - לפחות הוא יכיל אותך, ויראה את הרתיעה בצורה יותר אוהבת ורכה.

וגם את - אחרי השיחה הפתוחה הזו תלמדי לקבל את הרצון שלו, ולא לנסות לאתגר אותו ב"כוח".

ובאמת אפשר ללכת על דרך האמצע, כמו ש @כבתחילה הציעה, ללכת יד ביד במקומות מבודדים.

דיברנו על זה אלף פעם.אנונימית בהו"ל

בשבילו זה עקרוני ממש ועדיין לצערי אני לא מצליחה לשחרר מזה. פוגע בי כל פעם מחדש לחוות את הדחייה.

 


 

בעצם למה השיח אמור להוביל? הוא לא מוכן למשהו אחר וזהו אני עדיין פגועה מזה כמה שהוא ינסה להגיד לי שזה אסור לדעתו.

השיח אמור ליצור אינטימיות ביניכםמתואמת

ולתת לך את תחושת הקרבה שחסרה לך, גם אם בסופו של דבר לא תקבלי בדיוק מה שאת רוצה.

ובשיחה הוא יוכל שוב לומר לך שהרתיעה שלו היא לא כיוון שהוא לר אוהב אותך, אלא מכיוון שיש משהו אחר שמונע אותו מזה.

בזוגיות לא חייבים להסכים על כל דבר, ובהחלט יכול להיות שמישהו מבני הזוג יצטרך לוותר, אבל כן חייבים לכבד זה את זה ולהראות אהבה בכל מצב, וזו בעיניי המטרה של שיחה כזו.

אבל מה שחשוב הוא שהשיחה תהיה מתוך נקודת מוצא אוהבת ורכה ולא מתוך התנצחות וויכוח.

אני באמת מנסה להביןאנונימית בהו"ל

אנחנו נשואים יחסית הרבה שנים וזה נושא שעדיין לא פתרנו בכל השנים האלו.

מדברים על זה, אני שומעת את הצד שלו והוא מביע את התנצלות על זה שנפגעתי. מפה והלאה לא משתנה כלום, איך זה אמור להרגיע אותי?

מבחינתי זו דחייה ואם שוב המציאות תחזור על עצמה ושוב אקבל דחייה אז ההתנצלות שקבלתי בשיח הזה לא שווה כלום.


לא יודעת איך לגשר על הפער. לפעמים אני חוזרת מהדייט ואומרת וואלה לא בא לי לצאת יותר בכלל!!!! סתם אכזבה, פגיעה, תסכול ועצבות. מי צריך את זה אם זה ככה.

אז אולי באמת לא צריך את זה?מתואמת

אולי זה הזמן ליצור שינוי בדרכים שלכם להתאוורר ולפתוח את הלב?

למשל -

לצאת לטיולים במקומות מבודדים, ואז אפשר לתת ידיים.

או למצוא דרך להפוך את הבית למקום אינטימי ומקרב, ואז לעשות דייט זוגי בתוכו.

או לצאת מדי פעם ללילה בצימר.

וכן הלאה... לשמור על האש בזוגיות שלכם בצורה שתתאים לשניכם ולא תגיע למקום הטריגרי של החזקת הידיים במקום ציבורי.

אבל רעיונות אחרים זה פעם באף פעםאנונימית בהו"ל
וביציאות הרגילות זה הרבה יותר מזדמן.


מאמינה שאפשר אחרת כי הרי יש מלא זוגות שחיים ככה. אני גדלתי בסביבה שונה ותמיד חלמתי על זה ורציתי שיתממש אצלי כבר ופתאום אני מבינה שלא אחיה את החלום הזה...


קשה לי עם זה שבבית הכל אפשרי ובחוץ כלום. כל המצבי קיצון האלו. כאילו בבית אוהבים ובחוץ אנחנו כמו שני זרים. זה פוגע בי. אני כותבת לך את התגובה הזו וכל הפרצוף שלי כבר התכסה דמעות... וואי מה יש לי חבל שיצאנו היום ☹️

אבל אי אפשר אחרתמתואמת

כי בעלך לא סובר כך... וכדי לשמור על הזוגיות שלכם את רוצה לכבד אותו ואת דרכו, נכון?

(ואם תאמרי - שהוא יכבד אותך ואת דרכך, אז יש בזה צדק. אבל מכיוון שנכנס פה העניין ההלכתי, גם אם אי כאלה שמקלים, אני חושבת שבכל זאת את זו שצריכה לכבד אותו ואת ההלכה שהוא חושב כנכונה... זה לעניות דעתי.)

ואולי תנסי למצוא איפה את כן אוהבת את ההקפדות ההלכתיות שלו, כדי לעזור לך לשמוח גם בהקפדה הזו, שקשה לך מאוד. למשל - אם הוא מקפיד לא להסתכל על נשים אז בכך הוא שומר על עיניו רק בשבילך... וכן הלאה.

זה רק הלתת יד או שזה מתבטא בעוד דברים?נקודה טובה
אולי תבדקי עם עצמך אם את בכלל מוכנה לקבל אופציהרחלי:)
שלישית? ואם את לא באה אליו בתחושה של חוסר אונים ואו הכל או כלום - כי אז כל מה שהוא יגיד וכל נסיונות הפיוס וההסברה לא יצרו ביניכם חיבור. זה פשוט נעילה פנימית שלנו. 
אני מבינה אותך אבל .דובדובה

יש לי בעל בול כזה.

אבל שהוא לבד איתי הוא הכי חם ומתוק ולכן אני לא לוקחת את זה ללב כי אני יודעת שזה נובע ממקום טהור שלו.

העיצה שלי זה שתלכו למקום מבודד הרחק אם זה כל כך מציק לך..

ותזכרי שהוא סך הכל הולך לפי ההלכה וזה לא אישי נגדך... אני למדתי להפריד ולהבין שזה ממקום ממש של קדושה שלו

ולא נפגעת מזה. אוהבת אותו נורא ומרגישה שזכיתי בו...

אני מכבדת אותו ולא אגע בו בציבור כי זה משהו מאוד חשוב לו. אבל זה בכלל לא נגדי. לדעתי את צריכה למצוא פשוט פתרון שירגיע אותך כי אם הוא דוס כמו שאת מתארת הוא לא יוותר על זה ולדעתי דווקא פה האישה צריכה להבין שזה גם שמירה עליה ועל בעלה... שהוא ככה מקפיד. תנסי להכניס לעצמך כמה זה חשוב וצדיק הוא.  

בשכל אני מבינה אבל ברגש זה אחרתאנונימית בהו"ל
זה מעלה לי בבת אחת את כל האלף סיטואציות שהרגשתי פגועה. בפרט בחתונה שזה היה לי שוק ואין לנו אשכרה תמונה אחת כמו שרציתי.
מבינה אותך ממש על הבאסה, בחתונה בכללללאורוש3

אבל שימי לב את כותבת ממש במילים איך כל פעם זה מעלה לך הכל. זה בעצם פגיעה ''קטנה'' אבל מרוב שהיא טריגר לכל השנים זה יוצא מפופורציה. וגם תחושת שבר של חלום שלא מתממש.

אז יש פה מקום לאיזו עבודה מצידך.

בטוחה שזו לא האכזבה היחידה שלך מהחיים. אז כמו שעשית עבודה בתחומים אחרים. גם פה.  

כי לתחושתי אין מצב שזה ישתנה מצידו. ככה נשמע.

אז צריך לנסות דרכים עוקפות שיטיבו איתך.

הייתי מעלה בפניו. אומרת שאת מבינה שזה מצב נתון. אבל את נשארת עם טעם רע ופגיעה. אז מה הוא יכול לעשות כדי לסייע לך להרגיש אהובה? משהו בבית לפני או אחרי הדייט? להחזיק ידיים ברכב? לומר משהו?

תנסו לחשוב יחד קצת. 

אוף, נשמע שזה ממש קשה לך 🙁מכחול
את חושבת שיהיה לך כיף שתעמדו מחובקים מול מראה בבית? או אפילו שתצטלמו כמה תמונות כמו שאת רוצה בבית (עם מצלמה שמחכה כמה שניות עם טיימר, לא עם צלם נוסף)? לא צריך תמונות פרובוקטיביות, אבל תמונות כמו שדמיינת שתצטלמו בחתונה. אולי בעלך יזרום?
גם בחתונה????דובדובה

טוב זה באמת כבר אחרת...

בחתונה החזקנו ידים.. וגם הצטלמנו מלא. אחכ כבר לא נגענו מאז מעולם לפני אנשים

קרה שבטעות ראו ששמתי עליו ראש אצל ההורים שלו בסלון ואז הוא ישר נבהל כזה...חחח איזה קטע זה עם הדוסים החמודים האלה. אצלי אישית בעלי מקפיד נורא בקטע הלכתי. במיוחד בצניעות. אני מכבדת אותו. אולי אצלך זה באמת יושב על החתונה. לבדוק לעומק. כי זה לא אמור לדעתי לגרום לך לכזאת תחושה של נפגעות. הרי זה בא ממקום לא אישי אלא עניין שלו עם ההלכה

אנחנו גם בחתונה לא נגענו בכלל...מתואמת

האמת שאני חשבתי שכן ניתן ידיים אחרי החופה, כי שמעתי שאומרים שצריך/כדאי לעשות כך, וקצת הופתעתי שבעלי לא רצה (ותכל'ס מכיוון שאנחנו ספרדים אז באמת לא היה צורך הלכתי בזה), אבל זרמתי איתו ובדיעבד אני מבינה ושמחה בגישה הזו.

יודעת שזה היה נראה מוזר לאנשים מסביב (אולי חשבו שזו חופת נידה...) אבל לא אכפת לי. זו ההלכה שבחרנו לנהוג לפיה, ואני שמחה וגאה בזה.

חחחחחח נכון גם אצלנו, אפילו בחדר ייחודמאמאמיה 3
רק דיברנו בלי מגע
למה אסור בחדר יחוד?דובדובה
לא מכירה את זה... מעניין
לא הלכה, אבל העדפנו את המגע הראשונימאמאמיה 3
לעשות אחרי החתונה ולא להתחיל בזמן שכולם מחכים באולם חחחח 
וואו איך אפשר?רקאני

בלי שום חיבוק?

עד שסוף סוף מותר...

כשהגענו למלונית היה מה שצריך חחמאמאמיה 3
בחיים לא שמעתי על כזה דבר. מה הסיבה?112233445566

זו החלטה שלכם או הדרכה מסויימת?

וואי אני בששוקק

החלטה שלנו אבל לא רשמית, פשוט לאמאמאמיה 3
התראנו שבועיים אז דיברנו והשלמנו פערים 
כן גם אצלי לא היה כלום בחדר ייחודאנונימית בהו"ל

ממש לא מרצוני. נורא רציתי וציפיתי שיהיה משהו וזה גם משהו שיושב לי על הלב. אוף למה אני בוכה בכל התגובות שאני רושמת...

בקיצור לא בגלל משהו פשוט האיש שלי נורא לחוץ שלא יראו חלילה אז כך זה יוצא. בבית זה אחרת לגמרי אבל אני צריכה גם בחוץ, לא שאנחנו זוג נשוי רק בבית.

בחדר ייחוד לא רואיםרקאני

זה בדיוק העניין של חדר ייחוד...

אני ממש ממליצה ללכת לטייל במקומות שקטים ומרוחקים.

אנחנו הלכנו אפילו לפארק מלא באנשים ופשוט חיפשנו פינה חשוכה בין העצים כי הייתי חייבת חיבוק...

אני גם הייתי במצב דומה, אבל בעלי כן נכנע לי לפעמים ונותן לי יד כשאני לוקחת לו אותה אבל זה לא באמת עוזר,

כי אם הוא לא מרגיש נוח עם זה, לא יעזור שהוא מתחשב בך....

למדתי להרפות.

כשיוצאים, מחפשים פינות שקטות...

אם יש רכב, אז בנסיעה מחזיקים ידיים (ויותר מזה אפילו...()

 

בבית יש לו גם איזה פחדים או שמשוחרר לגמרי?112233445566

אנחנו גם לא נוגעים בציבור בכללל

אבל החוסר נגיעה בחדר ייחוד נשמע לי ממש מוזר. 

נשמע שמה שכתבת בהודעה הפותחתשריקה

יושב על משהו עמוק יותר

 

גם אצלו

וגם בקשר שלכם

 

נשמע לי מאד מאד פוגע להגיע לחדר ייחוד ולגלות שאין שום מגע,

זה מקום סגור, שאף אחד לא רואה

ואת מגיעה עם ההשתוקקות הראשונית וציפיה שבעלך הטרי ירצה להתקרב אלייך

 

זה שהוא לא רצה מגע שם - (מבינה שאת מתכוונת שלא היו דברים פשוטים יחסים, כמו לתת יד/חיבוק?, לא ציפיות למגע אינטימי)

זה מוזר

ולא מקובל

ולא נראה לי עם בסיס הלכתי.

אתם בחדר סגור, זוג נשוי שמותרים זה לזה, אף אחד לא רואה, אין שום סיבה לא לגעת.

 

זה שהרגישות שלך בנושא כ"כ גבוהה- גם מאד הגיוני.

החוויה הראשונית שלך נשמעת לא נעימה

הגיוני שאולי היתה שם אכזבה / תחושה של דחיה.

וממילא הנושא מאד מציף אותך היום.

טבעי מאד לבכות כשאת נזכרת בחוויה הזו..

 

גם היום הוא לא מוכן לגעת מחוץ לבית כשלא רואים?

נגיד בחדר סגור ונעול כמתארחים אצל ההורים - יהיה מגע כלשהו? חיבוק?

 

 

 

הקושי שלך מאד מובן

ואם באמת אין שום מוכנות למגע מחוץ לבית, גם בסיטואציות שאן סיכוי שיראו אתכם -

אני חושבת שיש פה מקום גם ליעוץ מקצועי לשניכם,

ואולי, עם כל החוסר נעימות, לדבר עם רב שמקובל על שניכם כדי שיסביר לו מה במסגרת ההלכה ומה לא

 

חיבוק יקרה

כתבת יפה מאוד! מסכימה איתך לגמרי!רקאני
הפחד היחיד הוא שיראו.אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ח' באייר תשפ"ד 2:20

אם בטוח ב100%שלא רואים אז אין את הבעיה.

אהובה חיבוק ענק! אבל זה סוג של אופי, הרצוןמאמאמיה 3

לפרטיות, שהקרבה תהיה רק בבית שלכם, אפילו לא בחדר ייחוד שאולי יש מצלמות או משהו  ..

ככה אני וכנראה גם בעלי, כי שנינו לא חשבנו על לגעת בחדר

גם אנחנו בחתונה לא נגענו בציבוררוני_רון

חוץ מזה שנתנו ידיים מהחופה לחדר ייחוד, שיש עניין שהוא יקח אותי לתוך החדר.

בחדר ייחוד כמובן מלאאא מגע והכי שאפשר.

אבל ברגע שהצלם נכנס, לא נגענו שום נגיעה. בתמונות אנחנו אחד ליד השני, בלי מגע בכלל. קצת מבאס אבל בקטנה ממש.

 

אמאלהההה מבינה אותך כל כךךךךךקוטפת כוכבים

פער זה דבר ככ כואב

אני לא מכירה את הקושי הזה ספציפית כי גם אנחנו נוהגים בלי מגע בציבור אבל ככ ככ מכירה את הכאב של ''אני רוצה יותר''

או ''אני מתחילה משהו והוא נרתע מזה''

קודם כל חיבוק גדול

וככ ככ מבינה את זה..

אוף

זה כואב וקשה ומרחיק.

ככ מבינה אותך!!!

באלי להגיד לך שני דברים

שדבר ראשון ברוך השם שזה לא *את* ח'ו ולא *המגע* אלא רק ה *בחוץ*

שזה באמת לא קשור אלייך חס ושלום אלא נטו למסביב.. ואז יש יותר מקום להבין שזה לא פגיעה מולך אלא באמת לנסות לחשוב איך פותרים ומאפשרים מקום לשניכם בדבר הזה

ככ מזדהה איתך שבחוץ הלב נפתח יותר...

ממש מבינה את זה!! מרגישה את זה הרבה גם.

אז דבר שני שנובע מזה

אפשר באמת ללכת למקומות אחרים.. לא מכירה מציאות של עיר ככ אבל בטוח יש חורשות וגנים, או טיילת רחוקה, לא?

וואי הלוואי שתמצאו לכם!

תדעי שבשבילי אנחנו נוסעים מידי פעם לחוף הים לחוף שהוא מבודד יחסית ובשעה מאוחרת בשביל זה, בשביל להחזיק ידיים ולפעמים גם טיפה טיפה יותר מזה (חחח טיפה!!) זה ככ ממלא אותי בשביל כל הפעמים שלא..

בקיצור מותק מבינה אותך מאד

והלוואי שתמצאו את איך שכן יתאים לשניכם.

♥️♥️♥️

איזה כייף שיש הכלה והבנה ❤️אנונימית בהו"ל
ואאיי כמה יש לי להגיד על זההמאמאמיה 3

קודם כל, חיבוק ענקי , ההרגשה כל כך מתסכלת, מורידה,  שאני מבינה את הרצון לא לצאת, כי העניין הזה מוריד מכל היציאה כולה..


מצד שני אני יכולה להגיד מהצד שלי, שאני דתיה מבית, התחזקתי יותר מבעלי שגם הוא דתי מבית והתחזק יותר עם השנים, וכמובן שכשיצאנו שמרנו נגיעה, אבל גם כשהתחתנו , היינו מותרים, ואפילו כשהייתי בהריון שזה ברור שאנחנו מותרים- לא נגענו אחת בשניה אפילו לא ליד משפחה.

אני מאוד אוהבת לשמור את המגע לבית שלנו, לחדר (אפילו רק חיבוק או יד)

א. זה יכול להוביל לעיניים של אחרים, לגרום להם לצער אם אצלם אין זוגיות כזו , לא אשכח שפעם אחת בחיים פרסמתי בוואצפ תמונות שלנו מנופש (בלי תמונות עם מגע, רק היה חשק לשתף שאנחנו נהנים) ובדרך מהנופש עשינו תאונה.. הרגשתי שזה סימן לשמור את הטוב לעצמנו, לא לפרסם, לא להראות והברכה שורה על הנסתר , גם בזה..

ב. אצלי לפחות זה מביא תחושת מבוכה , מגע זה דבר אינטימי גם אם זה רק יד, ומביך אותי להביא לו יד שאנשים מסתכלים, לא יודעת לשים את הנקודה למה  אבל באמת שזה לא קשור לאהבה שלי לבעלי, זה פשוט מרגיש לי אישי מדי ושלנו מדי, שצריך להיות רק בחדרי חדרים שאף אחד לא רואה..

ג. אני יודעת שזה יכול לגרום לקנאה, או צביטה בלב, לאבא שרואה את הבת שלו נוגעת בגבר, שהבת גדלה לו ככה , או לאמא שרואה שהמאהב הקטן שלה פתאום מחובר לבחורה אחרת. לא מכוונה רעה, הרי ברור שהם רוצים שהילדים יהיו מאושרים ויתחתנו וכו , אבל עדיין זה יכול לגרום לקנאה ותחרות ומריבות

מבינה אותך כל כךחוזרת_שוב

דבר ראשון מהצד ההלכתי- מציעה להתייעץ עם רב שמוסכם על שניכם לגבי מגע במקום ציבורי שאין בו אנשים כרגע. למשל ללכת יד ביד בשביל צדדי יותר...

ולפי תשובתו לתכנן את הדייטים שלכם בצורה שתאפשר את המגע- אם זה דייטים בבית (לקחת בוקר חופשי ולאכול ארוחת בוקר שווה משותפת או דברים בסיגנון) ואם זה למצוא מקומות מבודדים יותר אם הרב אומר שזה בסדר.


ולבקש ממנו שההשתדלות שלך זה שלא יהיה מגע במקום ציבורי, וההשתדלות שלו זה ליצור דייטים במקומות לא ציבוריים במיוחד.

הוא לא צריך להתנצל שאת נפגעת, אלא למצוא פתרון.

אפשר אולי לקבוע ישר תאריך ביחד, אפשר לקבוע זמן לתכנן את הדייטים האלו ביחד.. אבל האחריות שלו היא להיות שותף לזה.

ואו מזדהה ממש!!SaK

מבינה מאד את הרצון למגע בחוץ!! קורה לי כל הזמן!!


ובעלי מאד לחות שיראו ומאד חשוב לו לשמור את זה.. גם לי אבל אני יותר משוחררת ומוצאת זמנים שלא רואים ..

זה חוסם אותו וכמה פעמים קיבלתי נזיפה קטנה והדיךה כזאת, לא בכוונה רעה שלו אבל זה ממש לא תחושה נעימה!!!!

רציתי להגיב מהצד השניאנונימית בהו"ל

בעלי ואני דוסים

הוא תמיד היה פתוח יותר ,לא רק בדת, גם באופי

אני מופנמת יותר 

הרבה פחות חברותית.

הוא מאוד רוצה לתת יד או מגע כלשהו 

ברחוב, אפילו באיזור שקטים וריקים

ואני לא מעונינת

והוא נפגע

ואני לא מבינה מה פוגע, הוא יודע שזה לא קשור אליו

זה קשור אליי

(בלי קשר לזה שאני פחות אוהבת מגע באופן כללי)

אני לא מעוניינת במגע ברחוב.

פעם נסענו למקום מבודד והוא ממש רצה לתת יד

ונתתי ולא מרצון

ואז רצו אלינו כמה דוסים לבקש עזרה

ואני כ"כ התביישתי

ומאז אני עוד פחות מעוניינת.

כשהוא מבקש מגע ברחוב,

עובר לי בראש: הנה ,זה מתחיל

והכל פה הולך להיהרס על השטות הזו.

לסיום:

פעם הוא הסביר לי שירגיע אותו מאוד אם רק אומר לו

באותם רגעים,

שאני אוהבת אותו ,ואני לא מעוניינת כרגע במגע, למרות האהבה שלי.

הוא טוען שזה נותן לו תחושה טובה וככה הוא לא מרגיש דחוי.

ועוד משהו:

יש מצב שבעלך לא מארגן דייטים, כי הוא יודע מה יקרה בסוף

ולכן מעדיף להימנע מזה.

מרגיש לי , עם כל הקושי שלך

שזה לא פייר לדרוש מבנ"א מגע כשהוא לא מעוניין, ולא משנה מאיזו סיבה.

זה מרחיק מאוד

ולא מעודד אותו לרצות לצאת איתך.

את צריכה להבין על מה זה יושב אצלך

כי להרגיש כ"כ דחויה ממצב כזה, עד כדי בכי גם שעות אחרי המיקרה

כשאת יודעת שאין קשר בין המגע לכמה הוא אוהב אותך

זה בעיניי יציאה מפורפורציות,

וכדאי לך לטפל בזה בהקדם.

יכול להיות שהוא גם צריך לטפל בעצמו,

אבל על זה אין לך שליטה.

לדעתי, ככל שתרפי

הוא יהיה מעוניין יותר לבוא לקראתך.

ככה זה אצלי בכל אופן

איזה נשמה שכתבת ככ בפירןטקוטפת כוכבים

מעריכה את השיתוף במקום ככ אישי

מעניין לקרוא מהצד השני באמת!

וואי כמה זוגיות וחיים זה דבר מאתגר לפעמים 🤭

שוני ופערים ולב ורגש גוף....

אח... ♥️

אין בזה בעיה של צניעותים...

ואפשר שישאל את הרב שלו בשביל האישור ההלכתי שיש לו צורך בו.

 

מעבר לזה, הרי כשאתם מטיילים יש אזורים יותר צפופים ואזורים שאפילו די ריקים מאנשים. כך שאפשר להשאיר את המגע למקומות שיש לכם יותר פרטיות.

או בכלל אם יוצאים לדייט בערב, זה פחות נראה כלפי חוץ

כך שאפשר למצוא את דרך האמצע שמצד אחד תוכלו להתקרב ועדין להרגיש שיש לכם פרטיות

אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר

בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.

להורים של בעלי פחות מתאים לארח.

נמאס לנו להיות הרבה בבית,

אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.

ביום יום אנחנו לא בקשר,

אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)

וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.

אנחנו עם 4 ילדים 

מה עםנעמי28
להתחיל להזמין אליכם קודם?
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
כי לא בטוחה שנמצא דירה לארח ואצלנו בבית אין מקום
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

 

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

למה מוזר?חילזון 123
לא הייתם בקשר ועכשיו אתם רוצים לחדש את הקשר.

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

גם לי נשמע מוזר להזמין את עצמכםנחת-רוח

אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה


אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר

ואולי גם מסבך

כי לרובנו לא קל לסרב..

ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם


זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים


כשרוצים לייצר קשר

היתי מזמינה אלי

את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם

או יוזמת מפגש בימי חול

בחגים ,בחופשים


נראה לי יותר הגיוני להזמין קודםאורוש3

ואז לקוות שיזמינו בהמשך.

פחות לבקש להתארח...

כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...

לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)


רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי


(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)


לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.


לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל


מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

עם האחיםבכינוי אחר
של בעלי פחות מתחברת לסגנון והאחים שלי עוד לא ניסנו, הם עם ילד אחד, שניים אז מתלבטת אם זה יתאים 
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
או שזו תקשורת לגיטימית במשפחה שלכם?

כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
להתארח אצלם.

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.


מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחר

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

לדעתי לא כככורסא ירוקה

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

אצלנו מקובל..טארקו

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל באמת לא אם מגיעים מרחוקטארקו
זו האופציה הכי רלוונטית בעיניהבוקר יעלה

אבל למה כמויות של אוכל?

אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו.. 

נראה לי את מדמיינת משהו מוגזם מדינחת-רוח

להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע

אם לא מגזימים בלעשות רושם


פשוט

להכין דברים שקל להכין בכמות


נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו


אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה

להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה

לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל

ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה

חזה עוף קל להכין מוקפצים

וכדומה


לא תמיד צריך כמויות ענק

ואומרת את זה כמשפחה גדולה


ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה


אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק

אם היא תציע אז סבבה

אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח

ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..


ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?

נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה

אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים

ולייצר יחד הוויי של בית


וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים


פשוט בעיני הדרך היא להזמין

לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני


או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..


לדעתי זה לא שייך, במיוחד שיש לכם 4 ילדיםרוני 1234
אפשר לארח משפחה מהיישוב/שכונה שלכם לארוחה אחת ואז זה פחות כבד מאירוח של שבת שלמה.
2 דבריםשלומית.

קודם כל לגבי אחים שלך: מרגיש לי הכי בסיסי להתחיל מלהזמין אותם. מה זה משנה כמה ילדים יש להם? או אם הם רווקים בכלל? הכי משמעותי לדעתי קודם כל קשר עם אחים. וחושבת שכן שווה גם לפתוח את הראש לכיוון אחים של בעלך. כמובן לא מכירה את ההקשר המשפחתי אבל אולי זה כן אופציה אפילו אם הם קצת שונים וכרגע לא זורם.

לגבי הבני דודים מצטרפת לקודמותיי שאמרו שזה לא כ"כ יפה להזמין את עצמכם. לגבי מקום לינה, אולי יש באזור שלכם משפחות שנוסעות לשבת ומוכנות שישנו בבית שלהם? אצלינו זה מאוד מקובל.

באמת יש משהו מלחיץ בלארח אבל שווה לקפוץ למים... גם פעם ב3 חודשים נגיד לארח זה כבר מגוון.

דווקא לגבי לבקש מאורחים להביא חלק מהאוכל בעיניי זה סבבה לגמרי. לא חצי- חצי אבל משהו אחד או שניים שיעזור לך, לגמרי לגיטימי בעיניי 

עונהאורוש3

כבר עניתי בגוף השרשור שפחות מתאים בעיני הרעיון לבקש להתארח אצל בני דודים, אבל רוצה להעלות לך רעיונות יותר קלים ליישום:

כמו שהציעו להזמין לארוחה. כי ארוחה אחת זה פחות מאיים מבחינת בישולים. אנחנו כן לפעמים עושים עם חברים ארוחות משותפות ומתחלקים ממש באוכל. אבל זה רק עם חברים ממש טובים שמחליטים כזה שישי בצהריים להצטרף וכל אחד מביא את שלו. זה קצת שאלה של דינמיקה. אבל בכל מקרה ארוחה אחת זה יותר קליל מאוכל לשבת ארוכה פלוס מקום לינה.

אפשר להתחיל מלהזמין חברים לקידוש אחרי התפילה אם את מרגישה שיותר קל לך. ואז זה להכין עוגה, עוגיות. לחתוך פירות בשבת ולהכין קפה. וזה קליל וזורם. דרגה מעל- להזמין לסעודה שלישית. ואז להכין ביצים להוציא טונה ולחתוך סלט ירקות. ומבחינת הכנה ממש אז נגיד משהו אחד כמו לזניה או פשטידה.

מתחברת למה שאמשוני הציעה על ארוחות זורמות משתנות. אנחנו ממש עושים ככה שבא לנו גיוונים. לצאת לגני שעשועים משתנים גם מגוון. אפשר גם לתאם שעה עם חברים.

אם את אוהבת להשקיע ויש לך אנרגיה אפשר לעשות שבת לפי נושא, קישוטים וקינוחים בהשראת הפרשה, העונה, החג בחודש.

משחק קופסא משפחתי חדש.

ספרים מספריה לגוון בהקראה או בקריאה, תלוי בגילאים. אם הן גדולים אולי לקנות ספר שמתאים לגיל וללמוד ממנו יחד. יש פניני הלכה ילדים שזורם למשל מגיל יחסית צעיר.

לעשות שבת של פתיחת אלבומים, ממש כיף ומגבש. עוברים על החיים שלהם כזה, הם ממש אוהבים. אפשר גם מזכרות אם יש לכם מהילדות שלכם.

אולי יש בת דודה או אחינית צעירה לא נשואה? אם יש מישהי זורמת שווה להזמין. זה ברמה של לתת מזרון לישון וממש יכול לגוון אווירה.

אפשר לצאת לשבת מדי פעם. נגיד גיסתי כמה פעמים לקחה אייר בי אנד בי בירושלים לשבת, הביאה הרבה חד''פ וקנתה בשישי שם באיזה קייטרינג או מקום שמוכר לשבת. זה כן מאמץ והוצאה אבל מאוד כיף ומגוון.

תודה, מה זה מה שכתבת בסוףבכינוי אחר
אייר בי אנד? נשמע מעניין
זה אפליקציה שמגיעים דרכה לדירות אירוחאוהבת את השבתאחרונה

של אנשים פרטיים

יש שם מגוון אפשרויות גם מבחינת המחיר גם מבחינת הרמה וגם מבחינת מיקומים...

לא הייתי מציעה להתארח..שירה_11
קודם יוצרת קשר ושיח מציעה להתארח לפחות בימי חול
המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

באיזה אזור?כורסא ירוקה

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

תודה!תותית11

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

תודה לךתותית11
מה מרגישים? 🫣
לניאדואנונימית בהו"ל

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.


בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

מבחינת כאבאנונימית בהו"ל

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות


אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אז למה גם ניפט?תותית11
כאילו אם התוצאה של מי שפיר היא ודאית? 
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
אז לא צריך לחכות המון שבועות למי שפיר בחוסר ודאות מוחלט אלא עם איזשהו כיוון
כי מי שפיראנונימית בהו"ל

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

אני בשבוע 16תותית11

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

לנואנונימית בהו"ל

אמרו 3-4 שבועות

אבלאנונימית בהו"לאחרונה

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

תודה על ההמלצה!תותית11

אני באמת ממש חוששת.

החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
שולחת לך חיבוק, ובאמת אם יש עוד משהו שאפשר לעזור, אשמח מאוד!
סקר על דיאפרגמהעם ישראל חי🇮🇱

1.מי מכן שהתנסתה וירדה במשקל מעל 4 קילו, הלכתן להתאמה חוזרת?


2.הייתן צריכות באמת התאמה מחודשת?


3.האם לוקחים את אותו הסכום כמו בפגישה הראשונה?

תודה לעונות !!

אני ירדתי ועליתי הרבה יותר112233445566

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

עונהרק לרגע9

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

כל רופאת נשים יכולה להתאים?עם ישראל חי🇮🇱
לא112233445566אחרונה
התייעצות חיפוש עבודהאנונימית בהו"ל

שלום חברות, אשמח להתייעץ איתכן

אני מורה, והמנהלת הודיעה לי שכנראה לא יהיו לה שעות בשבילי לשנה הבאה.

אני מורה למקצועות מאוד ספציפיים, שבד"כ צריך מהם מורה אחת בכל מוסד, ואני גם גרה בירושלים ורוצה ללמד רק בתיכון,

אז למרות שאומרים שחסרות מורות וכו - קשה למצוא עבודה בתחום שלי ובאזור שלי.

 

מישהי שאני מכירה אמרה לי שאיפה שהיא מלמדת יש 4 שעות פנויות במקצוע שלי, ועוד אופציה למילוי מקום של חל"ד באמצע השנה.

4 שעות לא עוזרות לי לוותק, שזה מבאס...

 

ומה העניין?

 

שהאישה הזו שאני מכירה משם (שבתפקיד רציני שם, ואמורה להיות בקשר רציף עם המורות כל הזמן) היא מישהי שכל פעם שאני לידה אני מרגישה שהביטחון העצמי שלי נוזל לשלולית.

גם בגלל שהכרנו באיזו תקופה שהיה לי בה ממש לא טוב, ואני לא יודעת איך היא תפסה אותי בה ומה היא חושבת עליי, וגם בגלל האישיות שלה.

אתן מכירות את האנשים האלה שלידן אתן נהיות נמלות?

פשוט אין לי חשק לעבוד איתה.

 

וגם כשדיברנו השבוע על המשרה היא זרקה לי משפט שפגע באחת הנקודות הכי רגישות אצלי בחיים (היא לא ידעה שזו נקודה רגישה אצלי...)

 

בקיצור - אתן ממליצות לי לעבוד שם או לא? (בהנחה שבכלל אתקבל חחח)

 

אגב, אני ממש ממש ממש אוהבת את העבודה שלי בהוראה, אז ממש רוצה להמשיך בה, אבל ב"ה מבחינה כלכלית אני בע"ה לא חייבת אותה...

 

אשמח לעצותיכן החכמות!

נשמע לי שהצירוף של אחוזי המשרה הנמוכיםרק רגע קט

והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.

את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?


תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.

נחתך לירק רגע קט
בקיצור, תחפשי עבודה, אבל תתפללי ותשימי לב אם את מרגישה שתצליחי להביא את עצמך בטוב עם האנשים שם.
תודה על התגובה! איזה כיף לראות כזו סייעתא דשמיאאנונימית בהו"ל

את צודקת.

אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...

 

אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...

מה את אומרת?

כן, תבטלי את הראיוןרק רגע קט

מה הסיכויים שאחרי הראיון תרגישי בנוח לעבוד עם האישה הזאת? נמוכים מאוד.

אז תקלי על עצמך עכשיו.

לא הייתי מכניסה את עצמי מראשוהרי החדשה

למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו

ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך

אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.

בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך

תודה רבה. בדקתי בהרבה תיכונים.אנונימית בהו"ל

כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי

מצאתי מקום שמחפשים בו לחטיבה (לשנה אחת, במקוםאנונימית בהו"ל

מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).

קרוב לבית הז משמעותיאוהבת את השבתאחרונה

ולא הייתי בוחרת לפי משכורת.. אם תהני שם זה שווה את זה גם אם יותר נמוך..

להכין חומרים זה קורה ואת תסתדרי אם את אוהבת את העבודה..


השאלה היא איך האווירה שם, איך הצוות וכזה...


לגבי המקום השני לא נשמע כזה שווה להגיע למקום בשביל 4א שעות .. אבל תלכי לפי הלב שלך


לפעמים בדברים האלה כדאי לפתוח כמה שיותר אופציות..

מקסימום תגידי אחרי הראיון שאת לא רוצה..

אני בדעה שמכל התנסות לומדים משו, אז מקסימום הראיון שם יחדד לך יותר מה את רוצה...

אבל אם מרגיש לך שלא בא לך ללכת לראיון אז לא! לכי עם הלב, תתפללי לה' ובע"ה יישלח אלייך הדברים הכי נכון עבורך. בע"ה!

אמא מורידהמעיין34

כמעט כל שבת של אירוח, אמא שלי מורידה אותי בפומבי

מקצינה את המגרעות שלי

ואני יודעת שזו לא בכוונה רעה

וגם דיברתי איתה והתנצלה

אבל תמיד זה חוזר על עצמו


מול בעלי,  הילדים, האורחים

אאוצ' . כואב ממש! חיבוק גדול ❤️באתי מפעם
תודה🫶מעיין34
אתם באים אליהם הרבה?בכינוי אחר

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

באים פעם בחודשיים כי אוהבת בבית , בלי קשרמעיין34

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.


ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אולי פחות לשתף אותה בענינים האלו..?זמינה

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

משתפת פחות, כמעט מינימוםמעיין34

אבל יש דברים שאי אפשר להסתיר

נגיד אני לא נוהגת ובעלי לוקח ומחזיר אותי למקומות (באמת באסה, אבל מדובר בטראומה של שנים)

או שאני בבית עם הילדים חינוך ביתי והוא מפרנס.


אפשר להסתכל על זה ככל הכבוד ואפשר להוריד ולהגיד שמסכן הילד ו"אני כמו מלכה בבית ובעלי עובד כמו חמור"

כשאצלינו זה קרה, הורדנו קצת מינון של פגישות עםנפש חיה.
המשפחה (כולל ההורים)                              לפעמים דיברנו על הסיבה ולפעמים לא. 
🫶מעיין34אחרונה
אויש כואב ממש.. לפעמים הכי טוב זה לתפוס קצת מרחק..אוהבת את השבת

לבוא קצת פחות עד שהגבולות יהיו יותר ברורים...

חיבוק גדול!!!


ולהיכנס בינך לבין בעלך זה קו אדום.

זה ממש לא שייך.

שלום בית קודם לכל

שאלת חברויות בגיל 5אנונימית בהו"ל

אקדים ואומר שאני מזהה על עצמי שיש לי כל מיני סצנות מהילדות שקופצות לי ואני די בטוחה שבגלל זה אני לוקחת את זה קשה יותר ופה אתן נכנסות


וואו יצא לי ארוךךך


הבת שלי המתוקה בגן טרום חובה. מאוד אוהבת ללכת לגן, מאוד מאוד אוהבת את הגננת.

היא הגיעה עם 2 חברות מהגן הקודם ונשארה חברה מאוד טובה של אחת מהן.

לאחרונה היא מספרת לי שנגיד חברה שלה עזבה מוקדם באיזה יום והיה לה משעמם כי לא היה לה עם מי לשחק

אז שאלתי אותה למה היא לא שיחקה עם בנות אחרות (בצורה קצת יותר נעימה ופחות ישירה) והיא אמרה שאף אחת לא רוצה לשחק איתה.

זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות.

ניסיתי לשאול אותה אם היא פונה לחברות לשאול אם הן רוצות לשחק איתה והיא לא ענתה תשובה נחרצת.


מאוד מזכירה את אמא שלה, זה אין ספק


חייבת לציין שלא מזמן חגגנו לה יום הולדת, כשהזמנו את החברות כולן מאוד שמחו להגיע והיתה אווירה מעולה.

(כן היה לי קצת מוזר שאחת החברות רצתה לשבת ליד מישהי אחרת ולא ליד הבת שלי שהיתה ילדת היומולדת אבל חוצמזה היה מעולה).

בנות מתקשרות להזמין אותה לשחק איתה וכשאנחנו פוגשות חברות בגינה הן מייד רוצות לשחק איתה.


אבל לי היה קשה כל המשפטים שלה אז התקשרתי לגננת ואיך שאמרתי לה שהיא אומרת לי שילדות לא רוצות לשחק איתה היא אמרה לי שהיא חייבת לעצור אותי ושאני אדע שזה הפוך, היא ילדה מהממת ושמחה אבל ביישנית וזוג צמוד עם החברה מהגן הקודם. עד פורים הם דיברו ביניהן לא בעברית בכלל (הן הגיעו מגן קודם לא דובר עברית) ורק לאחרונה עברו לעברית והן די משדרות אל תיגעו בי.

היא אמרה שלפעמים היא רואה את הבת שלי עומדת בצד וצופה באחרות וכשהיא שואלת אותה הם רוצה להצטרף למשחק עם הבנות היא אומרת שלא.

שיצאה קבוצה של בנות יחסית דומיננטיות והבת שלי על הצד היותר שקט וביישן והיא פורחת במקומות שהיא מרגישה ביטחון ושייכות, הגיוני סהכ.


היא המליצה לי להזמין אלינו עוד בנות וככה במקום הבטוח שלה היא תפתח יותר וזה ישפיע גם בגן.


ואזזז השבת היא סיפרה לי שהשבוע הגיע תורה להיות מוכרת בחנות, זה משהו שהיא מחכה לו המון זמן. הזוג שלה היה החברה הטובה ואז היא אומרת לי שבדרכ יש שורה ארוכה (תור ארוך) ואליהם הגיעו רק 3 בנות לקנות.

זהו אני נגמרתי סופית.

שאלתי אותה איך זה הרגיש בשבילה אז היא אמרה לי חצי במבוכה שהם אמרו פרק תהילים שיבואו יותר אנשים אבל לא הגיעו, זה ממש מוזר אמא.

אני שלולית. עצוב לי מאודדדדד

בעלי לא מבין מה הסיפור, היא לא לקחה את זה ככ קשה, הגננת מספרת כמה היא מקסימה ושאם אני ממש רוצה אפשר להזמין עוד בנות אבל שבגדול טוב לה, בשישי היא כן סיפרה לי שהיא שיחקה עם עוד כמה בנות.


אבל אני מרגישה שבגלל החסכים שלי אני יותר מידי עסוקה בזה ונשבר לי הלב בשבילה ואני רק מזיקה.

אשמח מאוד מאוד לעיצות

באה להרגיעפילה

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

וואו מהזה אופייני בגיל הזנאוהבת את השבת

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש


ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....


וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..


עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

וואו תודה שהזכרת ליאנונימית בהו"ל
כמה אני צריכה לשדר לה שאני מאמינה בה וביכולות שלה כי היא באמת מדהימה!! (אובייקטיבית כמובן חח)

וטוב לשמוע שזה תואם גיל, מרגיע.

מצטרפת להמלצה להזמין אלכם ילדות אחה"צדיאן ד.

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

 

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

איזה כיף שזה משפיע ככה מהר!אנונימית בהו"ל

ןלגבי החברה, כן.. חשבתי על זה

מפחדת לקחת לה את העוגן שלה, מצד שני לא רוצה שזה יגביל אותה.

נחשוב על זה...

אני דווקא לא הייתי מפרידה בכוחמנגואיתאחרונה
חברה אחת טובה זה משמעותי מאוד
מזל טוב ענקשושנושי

לחברת הפורום היקרה @רוני_רון להולדת הבייבי

 

התאוששות קלה ומלא מלא נחת מכל הילדים

 

מחכה לסיפור לידה בדחיפות!!!

מזלטובבב!!!נועה לה
התאוששות קלה ומהירה וגידול מלא בנחת!!! 
מזל טובבב וואו, מרגש ממש אחרי כל מה שהיה!אורוש3
רק נחת ובריאות @רוני_רון
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה והרבה נחת
וואי מזל טוב יקרה❤️❤️❤️❤️❤️חמדמדה
מזל טוב!!אפרסקה
יהההה מזל טוב!השקט הזה
מזל טוב 🎉סטודנטית אלופה
שתגדלו אותו בנחת ושמחה
יאאא מזל טוב!! מרגש!מאוהבת בילדי
וואו צמרמורותתת.. מזל טוב!!!פרח חדש
מזל טוב רוני רון יקרה!!!אחת כמוני
מזל טובבברקאני

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

איזה מרגש זה שכולן מגיבות לייייי באיחולים חחשושנושי
חח לפחות עד שהיא תגיב ירושלמית במקור
מזל טוב!שמ"פ

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון


מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

וואי מזלטוב! לגמרי מחכות לסיפור!ירושלמית במקור
מזל טוב!!!❤️❤️פצלושון
מזל טוב!! שתרוו ממנו המון נחת❤️יעל מהדרום
וואי מזל טוב סופסוףףףף!❤️Doughnut
המון מזל טוב!!יערת דבש
מזל טוב!! איזה מרגש!!התלבטות טובה
שרון ממנו המון נחת. התאוששות קלה! ❤️
איזה מרגש. מזל טוב😍צלולה
בריאות והמון נחת!
מזל טוב! איזה מרגש!מכחול
מזל טובבב!! איך חיכיתי לזה! איך אתם???אוהבת את השבתאחרונה
אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

מעניין אותי מה הכוונהשלומית.

במשתדלים מאוד לחסוך, כי אנחנו ג5 נפשות ולא משתדלים מאוד לחסוך ומוציאים פחות מזה בד"כ.

סתם כדי להבין...

( מה שכן אצלינו הילדים בצהרון ובעלי אוכל צהריים בעבודה אז זה כבר חסכון כך שמן הסתם בבסיס אתם צריכים יותר)

אולי יעניין אותך