רציתי לרשום את התגובה הזאת בדיוק 😂

בפ"ת עם תקציב של עד 2 מיליון בשכונות הדתיות אפשר מקסימום למצוא 3 חדרים בבניין בן 40 שנה 

יש את נווה מנחם, אלוני שילה ויש גם בנייה חדשה בכניסה ליישוב.

לכל אחד אופי קצת שונה, אבל לפי מה שאת מתארת יכול להתאים.

בפרויקט החדש זה 1,900,000 (לא סגורה על כמה חדרים) אבל זה בחדש.

אז זה משהו ששווה בדיקה

אבל זה לא המקום היחיד שאפשר לקנות כאן.

יש עוד שכונות עם בתים פחות חדשים

ברוכין פדואל רבבה יש מצב שעונה על ההגדרה

מניחה שתמצאי מדורגים עם גינה במחיר הזה, השאלה אם את מגדירה אותם כצמודי קרקע

מסקר שוק שעשיתי. אפשר להתפשר על דברים.

אבל למצוא ב2M.

5-6 חדרים צמוד קרקע?

או בישוב כרמל

שניהם נשמעים מה שאתם מחפשים

וגם כמו שאמרו כבר- ישובי גב ההר

יצהר, אלון שבות, ברכה וכו

ז.א. הוא דוס- אבל יותר ישיבת הגוש

נראה לי שהפותחת יותר מתאים ישוב בסגנון של ישיבות הקו

אבל מסכימה שאלון שבות לא סגנון דוס כמו שהיא מחפשת.

פעם קודמת שדיברתם על גב ההר הלכתי לבדוק בויקפדיה מה זה🤭

יש מצב אתן מסבירות מה זה ישיבת הגוש ישיבות הקו אני מכירה מרכז הרב ומבחינתי זה דתי ציוני

זה גם סטיגמתי, אבל גם מאוד ביקורתי.

ישיבת הגוש היא ישיבת הר עציון, הוקמה על ידי תלמידי חכמים גדולים, ולומדים בה עדיין תלמידי חכמים גדולים.

אחרי השלב שבו הבוגרים מסיימים ללמוד תורה כל היום (חלקם בשיעור ה', אבל יש שם גם הרבה אברכים בשיעורים גבוהים יותר, כל אחד פונה למסלול אחר. חלק ממשיכים ללמד תורה (בישיבות ובבתי ספר), וחלק בוחרים ללמוד מקצוע שמעניין אותם, מתאים לכישורים שלהם ורבים מהם תורמים בדרך הזו למדינת ישראל. כל זה לא סותר את העניין שהם ממשיכים ללמוד תורה גם כשהם פיזיקאים או רופאים למשל.

בקיצור, קצת נעלבתי בשמם באופן כללי, ובאופן ספציפי כלפי קרובי משפחה שלי שלמדו שם ולמרות שהם כבר אחרי שלב הלימודים הרשמייפ בישיבה, הדבר האחרון שאפשר להגיד עליהם הוא שהם לא יושבים ללמוד תורה

נשמע בעיני מעולה לא רואה בזה בעיה בכלל

את יודעת להסביר לי גם מה זזה ישיבת הקו ולמה הסדר לא חלק בהם?

ולמה כולם יודעים את המושגים האלה חוץ ממני🥲

אבל ב"ה בתור בת לבוגר הישיבה אני חושבת שגדלתי בבית סופר דוס פשוט עם תפיסת עולם שונה

יש הבדל בתפיסת העולם בין הקו לגוש ביחס לעולם החול. זה לא הופך אותם לפחות דוסיים (כמו שאני לא חושבת שהעובדה שתפיסת העולם החרדית שונה מתפיסת העולם הדתית הופכת אותנו לציבור פחות 'דוס')

ישיבות הקו מתאפיינות בהרבה לימוד אמונה (הרב קוק וכו) ויחסית הומוגנית- לדעת הרב יש משקל רב

ישיבות הגוש הרבה יותר שכלתניות וגם הרבה יותר חשיבה עצמאית ופלורוליזם (הרבנים השונים בתוך הישיבה לפעמים מחזיקים בתפיסות עולם שונות ולכולם יש מקום)

אם ישיבות הקו יותר השקפה חרדית לפי מה ש @אורות המלחמה אומרת אז איך הלימוד שם הוא דווקא יותר הרב קוק שזה פחות חרדי כיביכול

או שכשאתן אומרות השקפה חרדית התכוונתן למשהו שונה

זה חרדי לאומי. כלומר מאוד מקפידים על התורה והמצוות ודי סגורים בהשקפה, אבל כמו שאמרתי מאוד לאומיים. ולכן גם לומדים הרב קוק וכל זה. מכאן מגיע המושג חרדי לאומי...

וכמובן הם מתגייסים לצבא והכל

ובישיבת הגוש זה פתיחות גם בהלכה יותר

סתם מעניין אותח כי יש סביבי נשים שהולכות עם כיסוי ראש ומכנס לצורך העניין והם התחתנו עם ביינישם אז מעניין אותי איזה זרם זה

לק"י

חרדי הוא לא דתי יותר מדתי.

אם מתכונים לסגירות אז זה נשמע אחרת. אבל לא ברור למה הכוונה.....

(וזו לא תלונה כלפייך. לא את המצאת את ההגדרה הזאת)

אבל כל עולם ההגדרות הוא מרגיז, מסכימה איתך. 

אני חושבת שלא הגדרתי מספיק טוב כי קשה להגדיר. כל אחד זה עולם ומלואו. וגם אני לא חושבת שזה כ"כ נצרך. רק בשירות לאומי ובשידוכים נחשפתי לכל הסגנונות ומאז לא התעסקתי בזה.. 

אודה שלהבין את זה ממש עד הסוף זה קשה בלי להכיר אנשים משם... (מסוגי הישיבות הנל) 

מעון, עשהאל, נהוגות, בית חגי..

אולי כרמי צור? 

בית אל (יש חלקים חנוקים ויש פחות)

פסגות

מכמש

כוכב השחר

שילה (לא יודעת מה מצב הצעירים)

גבעת אסף 

אדגיש שדווקא אנחנו לא קווניקים. בעלי למד בישיבה שכביכול שייכת ל'גוש' אבל הכי שמרנית בסקטור של הגוש ואני למדתי במדרשה 'מרכזניקית', לא שההגדרות כאלה תופסות משמעות בחיינו, אבל אם כבר התחיל הדיון בנושא, אז דווקא אנחנו בכלל לא קווניקים, ויש גם גוש שמרנים 💪 זה פשוט לא המיינסטרים של הגוש לצערי אולי זה חלק ממה שמקשה עלינו למצוא קהילה כללבנו, מצד אחד פתיחות מחשבתית ומצד שני שמרנות הלכתית.

כן חשוב לנו מקום לא חנוק, שיש מקום לתרבות, לחומר, להנאה גשמית מהחיים ובעיקר אנשים עם רוחב אופקים ועומק מחשבה. ויחד עם זאת  שמרנות הלכתית אמיתית אני יודעת שזה מורכב, אבל מבחינתנו זה לא סותר

נגיד אלון מורה, יצהר, הר ברכה, כוכב השחר, בית אל - קצת "חנוק" לנו מדיי.

מצד שני באמת פחות סגנון אלון שבות, או השכונה הצעירה באבני חפץ (בהנחה שהכוונה היא ל'קדם')... מחפשים ישוב שלפחות הרוב עם כיסוי ראש מלא, חצאית ארוכה, תפילות במניין, קביעת עיתים...

תודה רבה על הכיוונים שהעלתן, גם דרום הר חברון וגם כמה ישובים בשומרון, ובבנימין... נברר עליהם בע"ה! תודה רבה רבה 🙏

אם יש רעיונות נוספים - נשמח לשמוע

הניסיון למצוא קהילה שהיא בדיוק 'בראש שלנו' זה קצת מורכב.

כי גם בתוך כל יישוב יש מגוון אנשים ואי אפשר להכליל את כולם תחת הגדרה אחת.

וגם לדעתי לא חייבים ש'כולם' יחשבו בדיוק כמונו בכל עניין...

אני יכולה להגיד שבישוב שלנו יש ממש הרבה סגנונות. אנחנו יחסית מה'דוסים' של היישוב, ויש פה גם לא מעט בסגנון הרבה יותר פתוח.

אבל יש לי חברות פה בראש שלי, וגם לבעלי, ויש לי גם חברות שאני לא מסכימה איתן על הכל ועדיין אנחנו חברות טובות, ויש לי גם חברות בכלל בסגנון מאוד אחר שבמבט חיצוני לא היית חושבת שאנחנו קשורות, אבל עדיין יש לי מה לקבל מהן וגם להן ממני.

והילדים לומדים בבית ספר עם כיתות נפרדות וצוות איכותי (כמו בכל מקום, לא הכל מושלם, אבל אנחנו סה"כ בהחלט מרוצים). ויש להם חברים מגוונים, וזה כן מעלה גם אתגרים, ויכול להיות שאם היתה לי אפשרות לבית ספר שכולו עם אוכלוסיה שיותר דומה לנו הייתי שוקלת את זה, אבל בגדול אני רואה שבאופן טבעי הם לרוב מוצאים חברים בסגנון החיים שלהם יותר דומה לשלנו. ובעז"ה מתפללים להצליח בחינוך שלהם למרות האתגרים...

וברור שלא צריך להיות חברים של כולם

אבל מנסיון שלנו ב2 קהילות שונות

קהילה אחת הייתה לנו ממש סגורה וחנוקה ברמה שהרגשתי שאין לי הרבה שיח משותף עם הנשים שם, ושהן מסתכלות עליי בעין ביקורתית ועל תפיסות מסויימות שלי ומחזיקות ממני "פחות" מהן כי אני עושה XYZ (עכשיו בואי שללכת להופעה של עידן חביב זה לא לאכול צ'יזבורגר נשמה, אל תסתכלי עליי כעל מוקצה)

ובקהילה השניה היה לנו מדיי פתוח, ברמה שהצניעות בלבוש נהייתה ממש נסיון עבורי, ועד כה כל חיי הייתי בסדר גמור עם חצאיות מקסי ומאז החתונה הייתי די בטוב עם כיסוי ראש מלא עד לאחרונה שזה ממש קשה לי שהרוב סביבי מתלבשות אחרת וזה מרגיש לי צעיר יותר ויפה יותר ונהיה קשה... וגם על בעלי זה משפיע שהרוב לא הולכים למניין בימי חול, אנחנו מרגישים פה קצת במלחמה על הרוחניות שלנו. מה גם שאין מענה מבחינת שיעורי תורה, ואני מרגישה שאין תחליף לפנים אל פנים, ולא משנה כמה שיעורים אשמע ביוטיוב בבישולים לשבת... וחיפשתי פה חברותא ולא מצאתי וזה מבאס. שלא לדבר על החשש מלגדל פה ילדים בצורה חינוכית שרחוקה משלנו... ומדובר בקהילה מקסימה ויש לי פה חברות ממש טובות ויהיה לנו קשה לעזוב. ובאמת יש כאן אנשי חסד ברמה מטורפת, אנשים של עשיה ולב רחב... אבל בסוף, אם זה מוריד אותי בעבודת ה' ואם אני חוששת על חינוך של הבן שלי ושל ילדיי העתידיים אז כנראה שהגיע זמננו לעזוב... 

לק"י

נשמע לי מאתגר מקום שכולם כמעט זהים, ומי ששונה מרגיש מוזר.

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡