לידה קודמת הרגשתי שאני מעדיפה שלא יהיה איתי אף אחד בלידה (עניין שתמיד חשבתי עליו עוד מלפני ההריון) והבאתי בסוף דולה בסטאז ואת בעלי..בדיעבד מיותר.
הלידה הזאת שוב לא בא לי אף אחד בלידה אבל מרגישה לחץ להביא מישהו רק למקרה שאני אתחרט וכי כולן עושות את זה. אבל בתוך תוכי מרגישה שאני לא רוצה איתי אף אחד ואני לא מתכוונת רק לחדר לידה עצמו אלא לשעות שלפני עם הצירים ןהכל..
אז..מה עושים? ריאלי להיות לבד? לא שמעתי בחיים על מישהי שילדה לבד רק עם צוות של הבית חולים.
שכנה שלי (לשעבר...) פגשתי אותה לבד בקבלה והבנתי גם שבעלה לא היה בלידה.
תעשי מה שהכי טוב לך!
אני כן חושבת שכדאי לקחת מישהו ליתר ביטחון, גם חס וחלילה למקרה חירום וגם אם פתאום לא תרצי להיות לבד, זה בהחלט יכול להשתנות מהרגע להרגע..
אבל לתאם ציפיות לפני להגיד שאת רוצה להיות לגמרי לבד.
כי כולן עושות את זה, בעיני ממש לא שיקול🤷
הבעיה היא שלפעמים צרכים בלידה משתנים
ולכן צריך להיות ערוכים לתרחישים
מה עם אופציה שבעלך יגיע איתך לבית חולים
ויפרוש לפינה כל שהי- אפילו לא בחדר לידה
ובמידה ותזדקקי לו מסיבה כל שהי- הוא יהיה במרחק קריאה?
גם אם לא טוב לך שהוא איתך בחדר..
אם יהיה עומס והמיילדות לא יהיו פנויות
או אם בפועל תרגייש צורך
או אם תצטרכי תמיכה רגישת ברגע קשה
תשהיה האופציה
רציתי להיות לבד, אבל גם רציתי שבעלי יהיה זמין אם אצטרך, אז הוא נסע איתי, ישב על הכורסא בחדר לידה והיה עסוק בעניניו (לישון, עיתון, תהילים, יצא לדבר בטלפון/ לעשן) היו שלוש שעות שהייתי לבד כששלחתי אותו להוציא את הילדים בבוקר.
תכלס מה שהוא עשה זה לרשום במשרד ללידה ולקנות לי אוכל אחרי הלידה. לי זה היה מעולה.
שיהיה מלווה במידה שתרצי משהו מהצוות ולא תקבלי רק בהפעלת לחץ
שמישהו ימקד אותך ואת הרצונות שלך מהלידה
אפשר שבמהלך הלידה ממש המלווה יצא מהחדר אבל שיהיה בקרבה וגם מיד אחרי הלידה בהתאוששות להיות לבד?... לא כדאי
כמה לידות...פודינג ונילאוהבת ללדת כך
אבל:
*לחשוב מה את עושה עם עצמך בזמן הלידה/ בזמן כאבים
מביאה גם תעסוקה לזמנים שבין לבין
מוזיקה, (הבאתי גם חומר קריאה קליל וזה היה מעולה בשבת...)
*לחשוב מה צריך טכנית מהצוות
ולהודיע להם שאת בלי מלווה
ואיך אפשר להשיג אותם בקלות
(עירוי שנגמר, כל צורך שהוא...)
יש מקומות שהיה יותר קשה בטכני
כי בעלי היה באמצע להחנות את הרכב.
אבל אם זה מה שטוב לך אז לדעתי תעשי את זה. אם אפשר, הייתי מביאה מלווה שישב בחוץ ליתר ביטחון אם תצטרכי משהו.
אבל משתפת שללידה של הקטן הבאתי דולה, ובעלי ואמא שלי היו גם - לסרוגין וביחד.
הם נכחו איתי ביומיים וחצי שקדמו ללידה-בכל הזרוזים ועד פתיחה מתקדמת.
אבל בפתיחה מלאה ובשלב הלחיצות בקשתי מכולם לצאת, ולדולה לא קראתי בכלל (היא הלכה לנוח בפתיחה שש או משהו כזה, לא זוכרת, ואמרה שאקרא לה בפתיחה תשע או לקראת פתיחה מלאה🙄 היא כ"כ עצבנה אותי לפני כן שברור לי שגם אם לא הייתה הולכת לנוח הייתי מבקשת שתצא ולא הייתי רוצה אותה נוכחת לידי)
התחברתי למיילדת המהממת לגמרי, ורציתי רק חדר חשוך וסגור ואותה.
בסוף היה ניתוח, כי שובבי סרב לצאת
אבל ברור לי שאם הייתה לידה, היא הייתה רק עם המיילדת המקסימה ההיא.
את מכניסה אותי ללחץ עכשיו כי בדיוק מבררת על דולות לללידה
ייתי מרוצה מהדולה הלידה הראשונה אבל באלי לגוון ללידה השנייה (לא ברור מה הרצון בגיוןן, פשוט באלי מישהי אחרת וגם יותר זולה..)
מקווה לא לאכול אותה
אני הרגשתי בלב אחרי שסגרתי איתה שהיא לא בשבילי. היא סופר מקצועית ומנוסה מאוד אבל האופי שלה מלכתחילה לא התחבר לי, ובכל זאת המשכתי איתה, בגלל איזו סיבה, ולא ביטלתי, רק קיוויתי לטוב בלידה, שכאמור, קרתה בלעדי נוכחותה.
אם את מתחברת לאישיות של הדולות וזה מרגיש לך טוב וזורם, אל תלחצי, בע"ה יהיה בסדר בלידה.
אצלי כבר נקודת הפתיחה הייתה שונה, זה הכל..
לק"י
אני לא הייתי מרגישה בנוח לבקש.
וגם מה עושים? מחליפים למישהי אחרת אם אין בנמצא מיילדת פנויה?
ב"ה שהיו לי מיילדות נחמדות.
שני קיסריים מאחוריי, ללא אף לידה נרתיקית.
ככה שלי זה פחות רלוונטי. אבל תודה, טוב לדעת!
נאסרנו בשלב מוקדם והוא לא עזר לי פיזית אז הובכתי ללחוץ בנוכחותו (לראשונה בחיי, לא ידעתי מה זה לחיצות, הלידה הראשונה והיחידה הקודמת הייתה בניתוח מתוכנן)-כשאני יודעת שאני לא לוחצת טוב, ואין לי כ"כ שליטה על התחושות הפיזיות בהשפעת האפידורל.
(הוא דווקא מאוד רצה להשאר ובקש פעמיים שכן וגם ניסה לעזור במילים אבל פשוט לא רציתי אף אחד. לא ככה דמיינתי את זה, בכלל לא, הייתי בטוחה שהוא יהיה איתי בלידה המרגשת שדמיינתי אבל לא, הרבה חלומות לא התגשמו שם..
ב"ה היה ניתוח מרגש ( אם אפשר לקרוא לזה כך..) והוא היה נוכח בו וגם קיבל מיד אחריי את הקטן לידיים)
הנוכחות הנשית של המיילדת עזרה לי מאוד
והאופי שלה היה בול בשבילי.
אין לי ספק שלו הייתי יולדת רגיל, הייתה לי חוויה מהממת איתה.
לדעתי להיות לבד בסיטואציה שאת עם אנשי צוות שלוחצים עלייך ולא תמיד את יכולה לחשוב בבהירות ובלילות זה לא כדאי.
בסופו של דבר עם כל הרצון הטוב אנשי הצוות הם לא 100% בראש שלך ולדעתי חובה שיהיה מישהו "מטעמך".
כמובן שלא מכירה אותך ורק את יודעת הכי טוב מה מתאים לך.
לכל מקרה שכן תצטרכי משהו.
אבל לא עזר טכנית בשום דבר. פשוט היה איתי למה שרציתי.
ממליצה מאוד שיהיה איתך מישהו, יכול לחכות מחוץ לחדר אם את מעדיפה.
למקרה שיהיה צוות פחות נחמד / עומס גדול, ותרצי מישהו שיעזור לדאוג שיבואו אלייך כשאת צריכה אותם.
בעלי לא הספיק להגיע.
זה לא חוויה מדהימה, כן?
את מעבירה את הצירים לבד, אם את צריכה אחות אין לך אף אחד שיקרא לה אז משאירה וילון פתוח וכל פעם שהיא עוברת את מנסה לקרוא לה בתקוה שתבוא, כשאת מרגישה שהגיע הזמן לחדר לידה את פשוט צריכה לצעוק בתקוה שישמעו ויבינו את הדחיפות (המלצה - תצרחי "אני צריכה ללחוץ!" הן באות בשניה 😅)
בלידה עצמה הלבד קצת מבאס וגם אחכ פשוט מחכה לבד בחדר עד שמישהו יבוא.
זה לא אסון, באמת. אבל כיף זה גם לא.
לק"י
לפני לידה אחת שהייתי עם זירוז 
במחלקת נשים, הייתי לבד. כי היה לי מיותר שבעלי יהיה.
קראתי לו רק כשהבלון יצא. אז באמת הייתי צריכה שמישהו ינדנד להם להעביר אותי כבר הלאה משם😅
הפכה לבלון אמיתי. אז התכוונתי לזירוז הקרוי בלון.....
בשביל זה יש כפתור שקורא אינטרקום שקורא להם
בהלם שאין את זה בכל בית חולים וממש צריך לצעוק להם
אני ילדתי 2 לידות בעין כרם והייתה התיחסות מהירה לכל בקשה/ שאלה שלי. ילדתי גם בבית חולים אחר עם יחס הרבה פחות טוב וגם איטי מאד.
והייתי בהלם שקראתי לאחות והיא הגיעה תוך רגע.
ושהיא הציעה לי להכנס לחדר לידה עוד לפני פתיחה 4 אם אני רוצה אפידורל.. בלידה הראשונה הגעתי בפתיחה 4 ולא הכניסו אותי כי לא היה מקום
אני מנסה להבין את הסיטואציה פשוט.
בזמן הזה (קצת פחות משעה סך הכל, כלומר ראו שזה מתקדם מהר, כי נבדקתי באמצע והייתי על 7) נתנו לי פשוט לחכות עם המוניטור. כל פעם שהרגשתי שמשהו מתקדם, או כשהייתי צריכה שירותים אז הייתי צריכה לחכות שאחות תעבור ולקרוא לה.
כשהבנתי שאני צריכה אותן דחוף פשוט צרחתי שאני לוחצת ובשניה הגיעה אחות שניסתה לעזור לי לחכות, רצה עם המיטה מהמיון לחדר לידה ותוך 3 דקות מהרגע שנכנסתי לחדר לידה הייתי אחרי...
לא יודעת למה לא לקחו אותי לחדר לידה כשראו שאני בפתיחה 7 (בערך 20-30 דק אחרי שהגעתי), או שחיכו לחדר פנוי, או שחשבו שזה יהיה איטי, או שחיכו למרדימה.. הכל קרה כל כך מהר והייתי בהלם מהסיטואציה ומהלבד אז באמת לא יודעת.
אבל לא מומלץ, את לא יודעת מה יהיה ואלו החלטות תצטרכי לקבל תוך כדי.
באופן אישי, מזל שבעלי היה איתי כי המיילדות לא הגיעו בזמן הלידה, אלא רק אחרי שכבר יצאה.. (למרות שהייתי בחדר לידה כבר כמה שעות)
גם אחותי היתה כמה שעות עם צירים והיה עומס ובקושי התייחסו אליה.. אז לא כדאי להגיע לבד.
אז היא פשוט יצאה לשם
והייתי מכוסה בסדין אז הוא לא ראה, הוא היה ליד הראש שלי וגם היה בהלם..
שאני מרגישה שאני עומדת ללדת, אבל היא לא בדיוק האמינה לי
והלכה
גם אצלי לא התייחסו להתקדמות המהירה שהרגשתי וזלזלו בי ממש, עד פתיחה 10 ששם פתאום האחות יוצאת בריצה וקוראת לצוות שאני כבר בלידה🥴 לההה מה את אומרת!!
אבל אצלך זה נקסט לבל, וזה יכול לקרות לכל אחת. אני מבינה שזה מעומס שלהם אבל זה בהחלט לא נעים
ושיצא מתי שלא מתאים לך?.
נראה לי ממש אומלל להיות לבד. זה הרבה כאבים, והרבה פרוצדורות כואבות, והמיילדת לא צמודה אלייך....
את בטוחה שזה היה מיותר? היית מסתדרת בלעדיהם?
אז החוויה שלי ממש טריה....
נראה לי ממש אומלל להיות לבד, מצד שני, מאוד יכולה להבין את הרצון שלך.
לדעתי, חשוב מאוד שיהיה איתך מישהו זמין (בעל) והוא לא חייב להיות ממש בתוך חדר הלידה, אבל נגיד לרשום את עצמך בקבלה, זה פרוצדורה שיכולה להיות סיוטית בצירים, שבעלך יעשה את זה. למשל, כשנכנסתי לבית חולים הסתבכנו עם המעליות, מאיפה נכנסים, למרות שאנחנו מכירים שם, היה שינויים וכו'.. אני הייתי כאובה בטירוף ובטח שלא אני חיפשתי את המעליות... אני לא יכולה לדמיין את הסיטואציה בתוך הצירים לחפש איך מגיעים לקומה הנכונה. ובנוסף, באחת הלידות שלי היתה לי מיילדת קצת ... בטטה נקרא לזה... כאילו לא היה לה כח לילד אותי, לצערי רק בדיעבד קלטתי מה היה לי קשה, תוך כדי הלידה לא קלטתי את הסיטואציה והרגשתי כל כך אומללה ... אם את נופלת על מיילדת לא משהו, אז לפחות מלווה שיהיה איתך.. בנוסף, חס וחלילה אם יש סיבוך כלשהו, מאוד לא נעים להיות לבד, וגם מפחיד לקבל החלטות לבד.
אז תשקלי שוב את מה שכתבתי,... בהצלחה בכל החלטה שתהיה!!
רק לגבי התהליך עצמו של הלידה, שאהיה לבד. בנות תודה לכולכן אני חושבת שכן אבקש ממנו להיות במרחק קריאה, רק לא ממש בתוך החדר איתי.
תודה על כל הנקודות שהעליתן.
"וואי, איך את כל כך שמנה?"
"ממש רואים שהיית בהריון"
"את נהיית הר''
.
.
.
הערות צובטות, נכון?
לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.
אז למה כשזה לצד השני זה מותר?
למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.
.
.
.
זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.
לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.
זה נושא רגיש.
גם אצל מישהי ששוקלת מעט.
.
.
.
אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.
אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?
אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?
.
.
.
משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.
אז שתדעו- לפעמים זה לא.
לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.
אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.
.
.
.
והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.
והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.
כי מבחינתי
זו לא
מחמאה.
חג שמח🌟
עם ההטרדה עם ההערות כאלו
זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי
אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)
בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב
כי זה לא פוגעני בעיניהן
אלא שיח מתוך קנאה
ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)
אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון
ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.
ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.
אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...
חיבוק❤️
בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב
לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.
לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.
בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.
ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..
הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰
אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.
אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.
אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...
אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?
כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.
בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂
ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.
אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.
אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.
אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.
שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.
כך גם במשקל.
אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.
אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.
מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,
אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,
ולא בצד השני.
מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏
ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️
של השיח שהוא עליי ולא על האחר.
ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍
אז אין לך מה לחשוש❤️
ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך..
בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.
אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך
אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.
אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.
לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.
משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).
נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה.
עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע
(סייג לחוכמה שתיקה)
אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה
לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה
באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא
אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק
זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל
ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!
הזוי ..
ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-
עוד רגע את נעלמת
את בטוחה שאת אוכלת?
מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...
למה את ככ רזה?
ועוד ועוד 🤦
פשוט
לא
רלונטי!!
אוף
והדוגמאות שנתת- בדיוק!
אחד לאחד...
ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.
בתור נערה קראו לי ילדת שואה
עפרון..
ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..
יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.
זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.
זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.
אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.
הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!
וזה לא תורה גדולה
אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה
אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד
רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.
אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..
ומאוד האיר את עיני.
מאז זה נמצא אצלי בראש.
תודה שהזכרת לכולנו♡
אנא עזרתכן
יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים
גילאי שנה עד 12
כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום
יש רעיונות למקומות מתאימים?
לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק
מצד שני המזג גם קצת מגביל
ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…
תבורכו!
הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב
למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?
אבל אנחנו מגיעים מרחוק
כמעט לא מכירים את הצפון
ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו
גמישים
זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.
אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.
אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.
זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים
אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..
לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.
בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.
מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו
אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.
אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.
בטח שרוצים טבע
אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד
וכמובן אלביש היטב
הבת שלי רוצה אגמון החולה
זה שווה?
וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים
לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים
אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.
אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.
והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה
החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..
ולכן זה יותר מסלולים יפים
והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...
החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..
אולי איזור הכנרת
יש את מסלול הארבל שהוא מהמם
אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת
ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף
ואז שווה לבקר
למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...
בהצלחה!!
לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב
גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה
וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...
כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...
סכר אלומות -
חונים ליד האתר 'רוב רוי'
והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.
הליכה ממש נעימה וכיפית.
עוד מקום יפה- יער שוייץ
אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-
אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..
השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי
ונוף לכנרת ולא קר שם
בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
ל3 שעות וחצי!
זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.
הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.
מבחינתי זה היה מושלם!!
אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀
יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.
איך היה לך הבוקר?
אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..
(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)
הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.
גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!
אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?
כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר
מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..
לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.
ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...
מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.
אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)
אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים
והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות
היה פה ערב יפה ב"ה.
האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...
וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום 
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
ואני ממש מכירה את זה..
תשתפי אותו!
🙂❤️
תודה שוב על הרמת הכפפה!
רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,
ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..
לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...
מקווה שמחר ילך טוב יותר..
אשרייך לגמרי!!
אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!
ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!
בהצלחה היום! תעדכני..
הייתי כמעט 3 שעות ללא...
שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.
ואי כזה משמח לשמוע!
קשור מאוד לנושא השרשור
הרב אייל ורד:
הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...
אני חודשיים אחרי לידה ויש לי יובש וקצת נפיחות בכפות
מאוד שורף לי וכואב לי שם
יש לי גם שערות שם שמאוד מציקות.
איך אפשר להוריד אותן? עם סכין אני לא אוהבת .
דבר שני יכול להיות שיש לי שם ורידים ( היו לי בהריון)
יש דרך לטפל בזה?
אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.
אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.
בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.
נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.
לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.
וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..
היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?
הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.
התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.
הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה
יכול להיות בעייתי.
גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..
החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.
יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף
אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה
או להישאר עם הטילון של האינגלזינה
השיקולים בעד לקנות:
נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי
וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…
נגד:
חבל על הכסף יש כבר טיולון
אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות
בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...
בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.
וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)
הרבה יותר קליל וכיפי.
וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...
לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית
מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?
זה כזה כבד ומסורבל
לא מבינה מה טוב בזה
)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(
אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר
יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.
אפשר לתלות קניות.
חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.
בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים
עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.
בערך עד גיל שנה.
כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...
הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף.
שהטיולון הנפרד יותר סגור
העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה
רגע שולחת תמונה
כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם
וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם
קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן
לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו
ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת
באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר
קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק
מקסימום לילד הבא אקנה חדש
ההנקה של התינוקת הולכת ומתמעטת כל הזמן...
בימים האחרונים היה נראה שהיא ממש "פיטרה" אותי מתפקיד המינקת שלה☹️ בכל פעם שהצעתי לה לינוק, היא כאילו לא הבינה מה אני רוצה ממנה בכלל...
רק מי שמכורת הנקה תוכל להבין אותי❤️
בכל אופן, היום הייתי בכותל, ובין שאר התפילות הרבות שלי החלטתי להתפלל על זה - שהיא תרצה לחזור לינוק.
חזרתי הביתה, אספתי אותה מהמטפלת, ואז כמה זמן אחר כך - פתאום הרגשתי שיש עת רצון, ושוב הצעתי לה לינוק.
והיא ינקה! כאילו מעולם לא עשתה הפסקה! עם ה"משחקים" הרגילים שלה, אבל עדיין. ואפילו שני צדדים!
גם עכשיו היא יונקת, אחרי שקראתי לה מהקצה השני של הסלון (אחרי שאחותה הציקה לה כתמיד) - משהו שאף פעם לא קרה, נדמה לי. (כי היא למדה להתנהל בעצמה בגיל יחסית מאוחר)
וזהו, זה משמח אותי😊
ואני מרגישה שזה ממש נס!
וממש מתאים לחנוכה!
שמזכה לניסים רבים!מתואמת (בדרך כלל בכסלו אנחנו הולכים יחד ביום הנישואין שלנו, אבל השנה הוא היה בימים הגשומים והסוערים, אז העדפנו לא לצאת... אז הלכתי רק אתמול)לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞
עבר 36 שעות מאז שהתחיל
כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב
אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...
בהצלחה יקירה!
לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...
מזל טוב, תרגישי טוב!!
תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים
)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)
ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב
אצלי ממש עזר
רק סחטתי להקלה
כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם
עדיין כואב...
ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים
ואני לוקחת אדוויל
אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.
אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).
1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?
2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים
אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?
אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.
מנסה לחשוב מה הכי הגיוני
נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...
נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה
מה המרחק מהבית?
אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה
היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא
גרים רחוק. אזור השעה נסיעה...
לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...
אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.
לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה
אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר
אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך
וגם של התנהלות
למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...
אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.
הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.
עוד נקודות
כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים
האם יש שם ואצלכם מייבש
מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(
אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)
תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת
אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים
1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח
2. כן עדיף
תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק
ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי
