אמהות לגדולים וגם לניובורן, מתי ואיך אתן נותנות יחס אישי לילדים האחרים? מרגישה שאני כל כולי שקועה בטיפול בתינוק ובקושי יש לי זמן לאכול בעצמי שלא נדבר על להתייחס אליהם... מבואסת כי מרגישה מאוד רחוקה מהם.
כאבי גב- אני כל הזמן עם כאבי גב בגלל ההנקה. אני עם כרית הנקה שלא עוזרת לזה.
יש לכן איזה טיפ לזה? יש לי 3 כריות במיטה שאני כל פעם מנסה לעצב בצורה אחרת+כרית הנקה ועדיין הגב שלי גמוררררר
אני לא יודעת איך את ממוקמת ביחס לכריות אבל בעיני מה שמונע כאב גב זה להקפיד על העיקרון שהתינוק עולה אלייך ולא שאת רוכנת אליו.
יכול לעזור דווקא לשים כרית לתמיכה מתחת לראש של התינוק
ולא תמיד הולך לי
קשה לי להרים אותו עד הסוף אלי
אני מניקה עם כרית הריון ענקית שהזמנתי מאמזון,
שוכבת על הגב לכיוון הצד של התינוק, הוא שוכב לצידי על הכרית בצד של ההנקה, אני שמה את החצי עיגול השני של הכרית לתמיכה בצד שטיפה מתרומם...
מקווה שמובן
נקודתי או מפושט?
שואלת כי גם לי היה אחרי הלידות, וקיבלתי כל מיני תרגילים לעשות (בסוף זו לא היתה הבעיה בכלל🫤)
להניק כשהיד נתמכת גבוה מספיק (על כסא עם ידיות+כרית נגיד)
לא להתרומם משכיבה לישיבה דרך הגב, אלא דרך הצד,
להתכופף לאט לאט לרצפה עם הידיים ולהתרומם לאט חוליה אחרי חוליה
ולשים לב גם לתנוחה של הראש-צוואר
אני מנסה בזמן אמת להבין איזה שרירים אצלי עובדים ואיזה רפויים
ובמיוחד בלילה
לפעמים זה ממש ברמת הזווית של הצוואר
אני לא מפרידה אבל אם מישהו חולה ויש תינוק פצפון משתדלת שלא יתקרב מדי ויהיה צמוד אבל לא ברמה של להסתגר בחדר אחר..
לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה אבל זה לוקח זמן עד שהמאזן המשפחתי מתאפס אחרי כל לידה.. מספיק כמה דקות ולא חייבים לצאת ולהתנתק מהכל אםשר סתם לשבת לשחק משחק קוםסא עם איזה יחד או לקרוא לו להתכרבל איתי במיטה בערב או בבוקר או מתי שיוצא.. זמנים קטנים מתי שאםשר אצלי ממש עוזרים.. לפעמים גם יוצאים מחוץ לבית ליוצר זמן אבל לרוב זה במסגרת הביתית
בקשר להפרדה בין בני בית חולים לבין התינוק -
כשילדתי את הקטנה כל השאר אצלנו חלו בקורונה (או היו מאומתים), ובאמת אני והיא התבודדנו מהם. וזה היה קשוח... לא חושבת שהייתי עושה את זה עם כל מחלה אחרת (כולל הקורונה בצורתה היום).
נראה לי שחשוב לשמור על כמה כללים בסיסיים: שטיפת ידיים בסבון לפני שנוגעים בתינוק, לא להשתעל/לנשום עליו וכו'. יותר מזה זה כבר באמת משגע...
בקשר ליחס לגדולים - חכי... תני לעצמך זמן. מניחה שעוד לא עבר שבוע מאז הלידה, נכון? זה זמן שאת עדיין מפורקת, עדיין לומדת את התינוק החדש, עדיין מוצאת מחדש את המקום שלך כאמא.
במקביל גם הילדים מוצאים את המקום שלהם במשפחה מחדש, והם לאו דווקא צריכים אותך בזה. הכי חשוב שלא תדחי אותם בצורה לא נעימה ("לא להשתעל על התינוק!" "אני עכשיו מיניקה אז לצאת מהחדר!"), אבל כן אפשר בנעימות להסביר שאת והתינוק צריכים הרבה מנוחה עכשיו, ובע"ה עוד כשתתאוששו יהיה לכם זמן להיות ביחד.
בהמשך תזמיני בכל פעם ילד אחר לשבת לידך כשאת מיניקה כדי שתדברו ביחד, או שתשתפי אותם בטיפול בתינוק ("אתה יכול לזרוק את הטיטול לפח, חמוד?"), ולאט לאט תחזרי לעצמך ותוכלי להיות פנויה גם אליהם כמו תמיד...
בקשר לכאבי הגב - את בטוחה שהם רק מההנקה? אולי זה תוצאות לוואי של ההיריון? או משהו אחר?
אין לי עצות, לצערי...
שוב מזל טוב והרבה נחת!
לגבי כאבי הגב, בהריון האמת ב"ה לא היה לי בכלל! אבל באמת כל הגוף עדיין כואב, בעיקר האגן, יכול להיות שהגוף מראש יותר רגיש וחלש אז כל תנוחה לא טובה גורמת לכאבים הרבה יותר חזקים ממצב רגיל.. גם קראתי שלפעמים אחרי לידה יכול להתפתח אוסטאופורוזיס בגלל ההריון ובריחת סידן. מקווה שזה לא הסיפור.
ואם יקרה וידבק הוא יתחסן ויתחזק מזה.. הכל בסדר.. ה' ברא גוף פלאי... וככה זה הולך..
אולי קל לי כי אני לא טיפוס לחוץ מדי אבל ככה אני מאמינה.
לאחרונה ראיתי משפחה שכולם נדבקו במלה מדבקת חוץ מההניובורן..
ושם הם גם בודקים בדיקה ממממממש לא נעימה וכןאבת לשלול דלקת קרום המוח
אז אחרי שעברתי את זה
אני אמנם בכללי לא לחוצה
אבל כן היתי מאוד שומרת עליו
כמה שאפשר
לא היתי משתגעת מדי אבל כן בהחלט מרחיקה את הילדים ומטפלת בו מקרוב את ק אני
אצל אחד הקטנים שלי שנולד, הוא היה בן חודש ומשהו, העלה חום כי נדבק מאחותו ושלחו אותי ישר למיון, כי עם פיצקים זה ישר למיון כדי לשלול משהו, לא זוכרת מה... והיה לי ממש לא נעים שדקרו אותו ועשו לו בדיקת שתן עם מחט דרך הבטן התחתונה... כי הילדה שהדביקה אותו כל הזמן נצמדה אליו, בדיעבד, חבל שלא ניסיתי יותר להרחיק אותה.
טוב, עברו מאז כמעט חמש שנים... עכשיו כבר יש לי ניו בורן חדש 🥰
השתדלתי להרחיק אותם היום יחסית
בעלי זה יותר מורכב..
אי אפשר הרמטית
וגם לחץ לא עוזר
השתדלות מספיקה
לא כל מחלה צריכה בידוד (וואי כמה זמן לא השתמשנו במושגים האלה ברוך ה').
אפשר להפריד כלים ומגבות אבל לא מעבר
לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה
אבל לוקח זמן עד שהבית חוזר לעצמו.
לא קרה כלום אם הגדולים שלך מקבלים קצת פחות זמן אמא.
תני לעצמך את הזמן להתאושש
לגבי כאבי גב בהנקה, לדעתי תנסי גם בלילה לשבת על כסא נח, זקוף ולהישען עם הגב
בהמשך יותר קל להניק גם במיטה.
א. לגבי חולים- אני חושבת שתינוקות לא נדבקים כ"כ מהר בדר"כ. הייתי פשוט מקפידה שהילד החולה לא יחזיק או יחבק וינשק את התינוק.
ב. זה ענין של עוד טיפה זמן שיביא איתו עוד טיפה כוח. לא יודעת באיזה גיל הגדולים שלך אבל אם נניח הם בענין של לשים את התינוק במנשא, אז זה יכול להיות ממש כיף להם, וגם לאפשר לך לאכול ולשבת איתם קצת. מעבר לזה, יש זמנים כמו ארוחות, שאפשר שהתינוק יהיה עלייך- יונק או ישן ואת איתם ליד השולחן , מספרים לך מה היה היום וכו'- זה מעט תשומת לב אבל זה ממש טוב.
האמת אני מפרידה ככל הניתן בגיל הפיצי.
רפואה שלמה!!
לגבי האחרים , לאט לאט הדברים יתאזנו. תנסי לקרא להם אליך לדיבור נחמד גם תוך כדי הנקה.
לגבי תשומת לב, בערך שבועיים אחרי הלידה אני עדיין כאובה והדבר היחיד שאני חושבת עליו זה עלי ועל התינוק.
כך האחרים מסתדרים עם חברים, חוגים, סבא וסבתא,
פיצות, שולחת אותם לקנות ארטיקים..
אם הספקתי להתעיחס אליהם עשר דקות ביום (לכולם יחד) יופי, אם לא, לא.
אחרי התרופה הראשונית בשלב שכבר פחות כואב לי בעצמות ואני מסוגלת לצאת מהחדר,
אני משתדלת להניק לפני שהם באים ואז התינוק ישן או עלי במנשא או בידיים,
אבל הראש והעיסוק סביב הילדים.
מסדרת שיהיה מי שיביא לי אותם הביתה, ואז זה חוסך לי להתעייף מהיציאה,
הם חוזרים נניח ב16:15 אחרי איסופים, אני איתם עד 17:30-18:00 לבד,
ואז בעלי חוזר ומארגן ארוחת ערב ומקלחות ואני עוזרת לו.
נגיד הוא מקלח אחד, יש לי זמן להיות עם השני,
או אחד נכנס לאמבטיה ואני יושבת לידו לקשקש..
בערך ב19:00 הולכת לנוח ולטפל בתינוק, ואז עוזרת בהשכבות.
זה יוצא 3 שעות מאוד אינטנסיביות, שאר היממה משתדלת לנוח ככל האפשר.
עם מתחברת היה לי יותר קל עם התינוק בלילות.
הרבה פעמים הייתי נכנסת לשינה טובה מ20:0-21:00 עד 22:00- 23:00 ואז קמה לאכול, לארגן קצת את הבית, להתקלח, לטפל בתינוק וכו.
כלומר לא הייתי מצליחה לחבר את זה לערב, באמצע הייתי קורסת לישון שעתיים כי האחר"צ עם הילדים גומרררר
זה עד שמתחזקים ואז גם יוצאים החוצה וכו.
אני הייתי מקפידה מאד על חיטוי הידיים, אוורור החדרים ושהילדים לא יתקרבו אליו.
אם הבעל לא חש בטוב שגם הוא יתפוס מרחק לכמה ימים.
בעניין הטיפול בשאר הילדים
לידה זה רגע שמפרק את המשפחה, ולוקח זמן עד שכל אחד מוצא את המשבצת שלו בחזרה.
זה טבעי וזה נורמלי.
לוקח זמן לאמא להכיר את התינוק
תוך כמה שבועות הטווח שבין ההנקות מעט גדל ומשך ההנקה מתקצר, את גם תתאוששי יותר בעז"ה
ובעז"ה תחזרי גם להיות יותר פנויה לילדים.
כשהבעל ירגיש יותר טוב בעז"ה, הוא יכול אחה"צ אם נמצא בבית להיות אחראי על התינוק לשעה, כדי שאת תוכלי להיות פנויה לילדים.
והכי חשוב- לא להזניח את עצמך
את חייבת לאכול טוב. לבקש מאחד הגדולים או מהבעל להכין לך קופסת סלט/ירקות חתוכים שרק תצטרכי לשלוף מהמקרר.
שיהיה בבית לחם בריא וטעים, תמרים, אגוזים לנשנוש בזמן ההנקות, ולשתות מלא מים
וכמובן כשהילדים בלימודים, לנצל כל רגע שהבייבי ישן ולישון ביחד איתו.
בהצלחה יקרה
הילדים שלי וגם בעלי (בעלי למשל עם משהו בעין.. אז מאוד מלחיץ אותי) קיבלו ממני 'הנחיות' לימים הראשונים של התינוק
לא יודעת כמה זמן זה יחזיק
אבל אם יחזיק את השבועיים הראשונים זה ממש ישמח אותי.
כל פעם שרוצים לגעת בתינוק, שוטפים ידיים עם סבון.
התינוק כל הזמן בחדר שלי, בזמן שהם בבית.
בבקרים אני לבד אז מוציאה אותו.
לא מרימים אותו ללא רשות שלי.
לגבי הגדולים,
אני ממש מבינה אותך. מרגישה שאני כאילו מתגעגעת אליהם אבל הם פה לידי. הרגשה מוכרת.
מזכירה לעצמי שאלו ימים של בעיקר 'אני והתינוק'. עוד קצת אני אתחזק, התינוק יכנס למסלול יותר מסודר של אוכל ושינה ואתפנה יותר לגדולים.
פה ושם קצת מתעניינת עם ילד מה שלומו, איך היה בלימודים אבל לא מה שהם רגילים ביום יום.
אני מסתכלת על השבועיים - שלושה ראשונים האלו כמו דבר אחד ארוך. והזמן הזה בעיקר מוקדש להתחזקות שלי וטיפול בתינוק. טיפול טוב ומסור עכשיו הוא בסיס חשוב להרבה דברים בהמשך.
עוד נגיע לשלב שאני אצטרך לתמרן בהכי טוב שאפשר גם בין הגדולים והקטן. אבל לא בימים הכל כך ראשונים.
הרבה מזל טוב והרבה נחת!!
הרבה נחת והתאוששות קלה! 🌷
לגבי הילדים האחרים, זה טבעי ומובן. בטוחה שבהדרגה וככל שתתחזקי והזמנים עם התינוק יהיו יותר מסודרים, תמצאי את האיזון והדרך להיות פנויה גם אליהם. 💗
איזה מרגש! ומשמח לקרוא שבעלך איתך ( ולא בצבא). התאוששות קלה והרבה נחת!
לגבי הכאבי גב - לי מאד עוזר לשבת על הרצפה , או על מיטה נמוכה, והראש של התינוק על כרית על הברכיים שלי,
וככה זה גם נותן לי זמן להיות יחד עם הילדים- אני מניקה בסלון על השטיח ושאר הילדים יושבים או מסתובבים סביבי , וכך אני איתם.
ונראה לי חשוב לאחים היחס ממני, דווקא אחרי כניסת אח חדש למשפחה,אז אני מעדיפה שאם מישהו נמצא בבית- הוא יחזיק את התינוק להוציא אוויר וכו' ואני בינתיים יכולה לבשל או לכבס יחד עם הילדים וכך יש לנו זמן יחד.
יש גיל שאוהבים לשבת לידי ולהאכיל בובות.
( אני מכינה ערימת שמיכות וערימת כריות וכל דכפין יכול לקחת)
יש גיל שרוצים ליטוף.
יש גיל שישבו סתם לפטפט איתי.
עכשיו כשאני כותבת לך-אני שמה לב שזה מדהים איך זמן ההנקה הופך לזמן מרגוע משפחתי😊
בגלל הסימפיזיוחיזיס כדי לא להחמיר את המצב
אז הייתי מניקה בשכיבה על הספה וכל אחד מניח עלי ראש במקום אחר.
אבל אני אוהבת ששוכבים עלי זה לא מציק לי
אם למישהי זה מפריע אז זה אחרת..
ויכול להיות שלפעמים הייתי שמה סרט תוך כדי , בשביל שיניחו עלי ראש אבל יהיה לי שקט ולא כולם ידברו או יריבו תוך כדי...
איך היתה הלידה??
אני לא מפרידה תינוק מילדים חולים. האמת לא בטוחה שיצא לי להתקל בסיטואציה, ב"ה לא חולים כאן הרבה, אבל בכל מקרה לא רואה את עצמי מפרידה ..
בקשר ליחס לילדים הגדולים - זה נראה לי ממש סביר ואפילו מתבקש שבמשך שבוע-שבועיים הם לא יהיו במוקד תשומת הלב. ממש טבעי וכדאי לקבל את זה ככה ולא להתאמץ או לרחם עליהם. הם מבינים שיש התרחשות בבית, תינוק חדש, אפשר להסתפק במחוות שמזכירות להם שאת אוהבת אותם גם אם לא פנויה כרגע ליותר מזה - נשיקה כשיוצאים/חוזרים, מבט בעיניים, חיוך - זה ממש מספיק. אם יש לך כח לקרוא להם סיפור או לפטפט איתם תוך כדי הנקה - בכלל שיחקת אותה.
בקשר לכאבי הגב - את יכולה להיניק בשכיבה?
לגבי ההנקה, בלילה אני מניקה בשכיבה באמת, הוא קצת תופס לא טוב ככה אז במהלך היום אני משתדלת להניק בישיבה בתנוחה רגילה/פוטבול. אבל לא מצליחה להשאר לא כפופה מרגישה שתהיה לי גיבנת בסוף ההנקה הזאת.
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.
לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.
•לערוך שולחן מראש, מוקדם
•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...
•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג
•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...
אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.
•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.
•אוכל מיוחד שאין בד"כ.
•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...
•חידון. חידות בציורים...
אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום
רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....
וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.
אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים
שום דבר חיצוני/אורחים.
עורכים שולחן סדר מפואר
לבושים בבגדים יפים
בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים
את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...
יש אוכל טעים
והכל נראה חדש ונקי.....
בהצלחה לכם.
בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.
שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.
זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.
אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.
מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).
השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.
ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב
למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?
אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה
והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר
אז לאיפה זה נעלם??
ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר
כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.
לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין
לא יודעת למה זה ככה קשה לו
דפוק
אין לי מילה אחרת
גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו
באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה
ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד
שוכבת פה בוכה
כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.
מרגישה אישה לא מוערכת
ממש ככה
ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי.
ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות
ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה
כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם
לא כי אני רוצה באמת
אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.
אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה
התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה
למרות שיצאה ממני גם לפניה
והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער"
-מצטער שמה?
שאני לא עונה על הציפיות שלך
השם תשלח לו שכללללל
מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד
@בעלי
שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.
מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.
אני מבינה כמה זה כואב
וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו
אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן
את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?
אז את רוצה לבחון את זה
ואומרת איך את רוצה שזה יראה
אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.
פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.
אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.
ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.
ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"
אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.
זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.
אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו
אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק
מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...
אז אני אתחיל...
אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית
מצאתי עבודה שתפורה עלי בול
אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.
תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא
הביא לי משהו שכל כך מדויק לי...
ומה איתכן?
לא חייבים משהו גרנדיוזי..
איזשהי גאולה
משהו שהתהפך או השתנה לטובה,
כיתבו לנו: )
פסח כשר לכולן
פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל
בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח
התחלתי מוקדם, אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.
ממש תחושת שחרור
ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה
מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..
שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי
שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית
אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.
האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅
ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄
כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..
אלא של אתגר מתמשך...
אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות
לא של גאולה כמו בדמיון שלנו
מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...
וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי
אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).
לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.
בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.
אז זו הגאולה שלנו😊
(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך
משחק קלפים חמוד ממש!
קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר
משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")
להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:
מטרת המשחק
להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".
מהלך המשחק
* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.
* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).
* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".
* אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.
* אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.
* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.
קלף "גנב האפיקומן"
זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".
טיפים למשחק:
* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.
* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.
חג שמח ובהצלחה בחיפושים!
יש כמה משתנים:
ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר
צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום
רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון
בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.
בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.
שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.
איך עושים את זה?
כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.
במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.
במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.
המשחק הוא הצלבת מידע.
נחזור לדוגמא שלנו:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.
אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.
אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:
אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.
ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..
ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.
מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה
הוא אמר לשטוף טוב וזהו
תודה רבה
עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר
שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף
כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.
תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח
אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.
אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.
לא יכולה לפרט.
צירופי מקרים לא סבירים.
הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.
אתגרים שונים עם 3 ילדים
מצב רפואי ונפשי סבוך
הכל ביחד
אה וערב פסח כמובן
מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף
צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.
אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד
שתראי ותרגישי ניסים גלויים!
כל כך לא פשוט.
מתפללת בשבילך...
בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!
אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...
מתואמתמתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️
שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!
שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!
שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡
