אבל קל לי יותר, כי אני בבית... (עובדת, וקשה לפעמים לעבוד כשיש ילד בבית, אבל לפחות אין לי מעסיק לעמוד מולו...)

אבל אני בהחלט חושבת שראוי לעשות את המאמץ, למען ההורים העובדים האחרים... (וילדיהם)

לילד שחוזר לא בריא לגמרי, יש סיכוי גבוה להדבק בעוד משהו, זה בעיקר מגן על הילד שלך.

אני לא ממהרת לשלוח אחרי מחלה גם אם אין חום, מחכה שהילד יתאושש לגמרי.

במיוחד בתינוקות וילדים קטנים.

הגדול שלי בכיתה א' וכן שלחתי גם אחרי חצי יום בלי חום נגיד (אבל אחרי יממה של חום נמוך-גבולי).

בעלי ואני מתחלקים בימי המחלה... ומשתדלים להיות חזקים מול המעסיקים, זה מה יש💪🏽

(אגב מנהלת מעון אמרה לי פעם שמרגישים שאנחנו משאירים 24 שעות אחרי הורדת החום. שהילד מגיע בריא וחזק. לעומת ילדים שחוזרים אחרי מחלה קווצ'ים וברור שלא השאירו אותם 24 שעות בלי חום בבית).

מן הסתם זאת הכללה גסה.

באסה על הקווצ'יות😐

בלי קשר לחום. אם הוא חלש עדיין ונראה שיהיה לו קשה במעון אשאיר איתי. שוב, אני בחופשת לידה עדיין עם פיצית בבית אבל יכלתי להגיד לעצמי אני עם תינוקת וחייבת את המנוחה שלי.

לא יודעת מה אעשה שחזור לעבודה...

במעון יש צוות של 2/3 עד 16-17 ילדים. שתינוק לא מרגיש טוב והוא נודניק או חלש מי ישים לב אליו. רחמנות. שאנחנו חלשים רוצים לשכב ושקט מה תינוק שונה מאיתנו

זאת הדעה שלי, בלי קשר לחום או משהו כזנ

ושהגעתי לקחת המטפלת אמרה שהוא היה עצבני ונראה חולה

אז סיפרתי לה שככה הוא מתאושש וזה ממש תסכל אותי שלמרות כל ההשתדלות, כאילו חשבו ששיקרתי..

והוא באמת מהקטנים והרזים

בעיקר במעונות.

וגם בכללי חושבת שטוב לילדים לקבל יום התאוששות אחרי שחולים🙏

רק קשה להיות אמא עובדת לילדים קטנים

יותר הגיוני היה לא לעבוד בשנים האלו. אבל אי אפשר 

היה חולה פשוט כל הזמן משהו הזוייי

יומיים בריא שבוע חולה ככה עד גיל שנה וחצי

ממש לא יכולתי לחכות כל פעם שלא יהיה חום 24 שעות לצערי

אחרת לא הייתי עובדת

רק הוא בלי ילדים נוספים

ההנחיה לא לשלוח זה בגלל החשש להדביק אחרים

ולו אין את מי להדביק שם.  

בעיני חשוב ממש

וכל הכבוד לך!

ורק סיים מחלה עכשיו. אבל אולי כי אני עכשיו בבית בחל"ד

אמורה לחזור בספטמבר בעז"ה אז המצב ישתנה אני בטוחה

אם אני בבית בכל מקרה אז אשאיר אותה איתי.. למשל יום שישי.

סתם ככה אם עבר לה בערב והיא מרגישה טוב ובבוקר קמה בריאה אני שולחת.

מקסימום יתקשרו אני אגיע לאסוף..

שאת היחידה....

וגם, זה כלל חשוב את עושה לתינוק שלך טובה גדולה, אם הוא לא באמת הבריא להרגיש חולה בגן זה ממש לא נעים וכמובן יכול להדביק... 

אלא מסתכלת על הילדה-

איך היא נראית, חזר לה התיאבון, איך היא מתנהגת

וגם מתי היה החום האחרון..

אם בערב עוד היה לה חום אז ברור שלא אשלח גם אם בבוקר קמה מצויין.

אבל אם החום האחרון היה במהלך הבוקר ו24 שעות יחלפו במהלך היום של הגן אני שולחת (לצורך העניין במקרה שלך אם היא נראית לי טוב כן הייתי שולחת)

וגם תלוי בכמה ימים הייתה עם חום.

הייתה לי פעם שהיה לה פיק אחד של חום ואחרי שהוא ירד לא היה לה כלום. אז שלחתי יום אחרי כבר.

לעומת זאת, אחרי 3-4 ימים של חום השארתי בבית עוד יום כי זה הרבה יותר משפיע על הגוף ומצריך יותר התאוששות

ולא עלה לו?

כי אם כן אז מבחינתי זה גבולי כי כנראה שהוא היה בלי חום כבר מהלילה פשוט היה עם מוריד חום...

בדרך כלל אני בכל מקרה משאירה עוד יום להיות בטוחה שהמחלה עברה אבל אם אין שום פתרון והילד נראה טוב 12 זה בגבול הסביר מבחינתי.

באופן כללי לא יושבת על הילד כל הזמן עם מדחום.

אם לא מרגיש טוב נותנת אקמול ואז מבחינתי הוא חולה.

אם עובר יום שהוא בלי אקמול ונראה חיוני ועליז מבחינתי הוא בריא ולמחרת שולחת לגן.

בדר"כ אם במהלך היום נתתי משכך כאבים אז למחרת הוא יישאר בבית.

ויותר מזה.. ממתינה להתאוששות מלאה יכול להיות בבית גם שבוע+

מקס' הוא בא איתי לעבודה או שמבקשת לעבוד מהבית

אבל בהחלט מקפידה לוודא שהוא כבר לגמרי בריא, ולא על אקמול...

ילד חולה שפתאום קם בבוקר בלי חום אני לא שולחת,  הרבה פעמים החום עולה אחר כך שוב

במיוחד שכשנותנים אקמול גם ככה קשה לעקוב בדיוק מתי יש חום

עזבי כללים וכו,

בעיני לשלוח ילד כשאת יודעת שיש סיכוי שידביק אחרים זה פשוט פשע. מול הקב"ה והסביבה.

ולא משנה שאחרים עושים את זה

אני מקפידה בעיקר מול המצפון שלי

וכל הכבוד לך!

אבל כן שלא יהיה חום לזמן משמעותי ושהילדה מתנהגת כרגיל.

במקרה שלך, אם הפעם האחרונה שבדקתי חום והיה לה, היה בשעה 12, ובבוקר היא מתנהגת כרגיל, הייתי שולחת כרגיל. יותר מאוחר- הייתי משאירה בבית ליום נוסף.

רק אוסיף שלפעמים יש לה חום והיא מתנהגת לגמרי כרגיל 

בפועל היום לא היה לו חום

אבל הוא היה עצבני .. כפי שאמרו למעלה- לוקח זמן להתאושש ממחלה

זה פוגע במטפלות, ובאמהות אחרות..

העבודה של אמא מסוימת לא יותר חשובה מאמא אחרת.

וגם בעיני

עבודה לעולם

אבל לעולם לא תהיה לפני הילדים שלי!

גם אם צריך שבוע בבית…

ילד חולה צריך את אמא איתו! 

אני לא שולחת לגן יום אחרי שהיה חום באיזשהו שלב ביום, אלא משאירה עוד יום להתאוששות שבו הילד כבר בלי חום ומרגיש יותר טוב.

האמת, פחות מהקפדה על הכלל של ה24 שעות, אלא כי ככה הילד חוזר באמת בריא ומאושש

אבל נשמע לי שאם מ12 הוא בלי חום זה בסדר. גם הגננות אמרו לי ככה

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡