מתחתן ראשון (:

אבל בהחלט אשמח לדבר עוד קצת.

אלא עצם קיום האדם לבד, זה לא טוב מבחינת הקב"ה

למשל: אם האדם היה יחידי בעולם, הוא היה יכול לחשוב שהוא אלוה

או: הוא לא יכול לקיים את המטרה שלשמה הוא נוצר כמו שצריך (לעובדה ולשומרה)

אתה מנסה לתרץ את הפסוק,

כדי שהוא יתאים לקביעה המוזרה

של קדם?

מה יהיה איתכם צעירי לנ"ו מה?

ירגיש ככה זה לא יתאחה. הוא פשוט ישנה תקן לנשוי אבל אז הבדידות תהיה הרבה יותר מעיקה ותהומית כי יבין שזה הרבה יותר עמוק מזה.

כנל לגבי התקדמות אישית. יש אנשים שהם בראש של "אני אהיה הגרסא ההכי טובה שלי כדי שמישהי תאהב אתי וכו וכו" לא! כל אחד צריך להיות הגרסא ההכי טובה שלו קודם לעצמו. ההשתפרות שלנו לא אמורה להיות תלויה באחר. אני רואה את זה קצת בבחינה של אהבה התלויה בדבר בטל הדבר.. 

תחושת בדידות -

היא סימפטום בדר"כ, ובכן, לבדידות.

וכשאתה נשוי למישהי, ובכן,

רבותי, היא מקבלת מענה

וכבר לא ממש קיימת.

וגם פה זה בדר"כ הגורף.

להוציא את אותו נזיר מההימלאיה,

שהוא שיחק לעצמו בתחושות, עד שהוא מרגיש בדידות כשהוא נשוי, וחש שלמות וביחד כשהוא עם היקום 

אני דווקא לא כזה אוהב עצות מפורומים (also me: נותן עצות בפורומים חחח)

אולי זה קצת פוסטמודרניסטי, אבל אני לא מאמין שיש כזה דבר "מצב של בדידות"

זאת לא איזו אמת מטפיזית

שאם אתה יושב לבד בחדר אז אתה במצב של בדידות ואמור לחוש תחושת בדידות

ושאם אשתך יושבת לידך אז פתאום לא בודד לך

תחושת בדידות זאת תגובה (או נכון יותר: פרשנות) פסיכולוגית שלילית למציאות

אין שום דבר שמכריח אותך להרגיש בודד

כשאני הולך לסופר, לומד גמרא, בוהה בציורים במוזיאון, אני לא מרגיש "בודד"

זה לא כמו רעב או צמא שהבטן שלנו מקרקרת, אלא סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו

שאם נהיה ביחד יהיה טוב, ואם אני לבד אז משעמם לי

הנזיר הבודהיסטי הוא סתם דוגמה קיצונית אבל בהחלט יש הרבה אנשים שאינם נזירים בודהיסטים שמרגישים נחמד ושלמים עם עצמם ולא בודדים גם כשהם לבד

ולא נכנסים למערכת יחסים כי בודד להם, אלא מסיבות אחרות חיוביות

זה רש"י על הפסוק

לחילופין ב"ח על סימן א' בטור אבן העזר

האמת כבר טחנתי את הנושא הזה בשרשורים אחרים (ואגב נראה שזה הקונצנזוס ב־relationship advice columns)

– בדידות זה state of mind יש לך נזירים בודהיסטים בהימלאיה שלא דיברו עם אף־אחד 30 שנה רצוף והם מרגישים אחלה כי הם "מחוברים ליקום" או וואטאבר

– לא ראיתי אדם שהרגיש בודד שנכנס לזוגיות וזהו הוא לא מרגיש יותר בודד, מה שקורה זה שהמנגנון הזה פשוט נכנס לתוך הזוגיות או עובר איזו טרנסמוטציה (למשל לחרדת נטישה. אבל זאת לא הוריאציה היחידה)

– חוויתי על בשרי, חוויתי על בשרם של אחרים, ראיתי מסביב וגם נחשפתי בכללי לכל־כך הרבה צ'יזבטים של זוגיות אומללה שהמשותף לכולם הוא שהזוגיות התחילה מתוך עמדת נחיתות או חולשה. כלומר באופן כזה, שהתוצאה הסופית, לא הייתה יכולה לקרות, אם היו באים לזוגיות מתוך עמדת כוח של וואלה סבבה לי אחלה לי אני שלם עם עצמי ומתוך התחושה הנחמדה הזאת אני רוצה לראות עולם להכיר אנשים להקים משפחה להביא ילדים כו'. רק שלרוב אנחנו יותר מדי עצלנים בשביל להגיע לנירוונה הזאת (ואני בכלל זה)

אלא התאמה מופלאה, בין המצב שלך

למה שאת חש.

ובעגה המקצועית: תחושה

תלוי כמו כרונית הרגשת הבדידות.

זה תלוי האם יש מטען נוסף או שרק הבדידות.

אם זה רק בדידות בלי מטענים  נוספים אז אולי זה בעייתי.

עד כמה שידך משגת

"אפשר לציין כי אופיה של הדילמה בפסוק בן שתי מילים: אני בודד. אולם אדגיש כי בשעה שאני אומר "אני בודד" אינני מתכוון לומר שאני חי לבדי. ברוך השם, אני נהנה מאהבתם וידידותם של רבים. אני נפגש עם בני אדם, אני מדבר, מטיף, מתווכח, טוען: מוקף אני על-ידי חברים ומכרים. ועם זאת, החברות והידידות אין בהן כדי להפיג את החווייה מליאת הסבל של בדידות המלווה אותי תדיר. אני בודד משום שמדי פעם חש אני שנעזבתי והורחקתי על-ידי הכל, אפילו על-ידי ידידיי הקרובים ביותר, ודברי בעל המזמור (תהלים כז, י) "כי אבי ואמי עזבוני" נשמעים באוזניי כהמייתו הנוגה של התור. זוהי חווייה מוזרה, ולצערי אף אבסורדית, המולידה כאב צורב ומתיש וכמו-כן תחושה ממריצה ומזככת. הנני מתייאש משום שאני בודד, ועל-כן מתוסכל אני. מאידך, חש אני שכוחי נתחדש בי מפני שחווייה זו של בדידות דוחקת את כל כולי לעבודת ה'. " (מתוך ההקדמה לאיש האמונה הבודד\הרב סולוביצ'יק).

הרב סולוביצ'יק אומר שמעצם קיומינו כאדם יש בנו צד של בדידות, שטבועה בנו מבראשית, מאיך שה' יצר אותנו, ובגלל שהקב"ה יצר אותנו כך, זה חלק מהגשמת הייעוד שלנו, ויכולה להיות חוויה בונה וחיובית.

ולהדגיש: זה לא קשור לסטטוס הזוגי.

ומפנה גם לשרשור:

האם לרווקים יש מונופול על בדידות ? - לקראת נישואין וזוגיות

אבל אולי הכוונה גם לא היתה לבדידות אונטולוגית..

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).