שאת יולדת ביוספטל

שמשהו יצטרך להחזיר אותך הביתה לאיפה שאת גרה ברכב פרטי או מונית

את שלכי תדעי באיזה מצב תיהי ועד כמה תיהי מסוגלת לשבת נסיעה ארוכה ברכב (תפרים וכו')

וגם הבייבי - לכי תדעי עד כמה ישוש על נסיעה ארוכה ברכב (הבן שלי בנסיעה מהבית חולים, לא ידוע לי עד היום מה הסיםור אבל הוא שונא נסיעות. כבר בניסעב הראשונה כל הדרך זז בחוסר נוחות. טוב שזו הייתה נסיעה של חצי שעה רק)

וגם, בעלך יצטרך להביא לאילת סלקל לנסיעה

בקיצור - אני לא הייתי עושה את זה

יש גם אופציה נוספת, שתלדי לפני.. 

אם זה רק עם האנשים מהעבודה -חד משמעית לא

ללדת לבד בלי בעלי לא אופציה בכל מקרה

אם את עם בעלך וסבבה לך ללדת באילת

אז סבבה ..

קודם כל אצלי לפחות בסוף תשיעי אי אפשר להנות מכלום בערך ... זה נשמע יותר כמו סבל,

את לא ישנה, את בקושי זזה, בקושי נושמת, החום בלתי נסבל, גם כשאת בתוך מזגן מתקשה לנשום.

דבר שני, ללדת בסוף 38 זה סיכוי סביר ומכובד, ממש לא הייתי לוקחת סיכון שבעלי לא יוכל להיות איתי בלידה, בטח שלא לידה ראשונה.

חשבתי שהנופש איתו, אז אמרתי לעצמי, מקסימום פורשים לבית חולים שם. אבל גם זה לא נח, נסיעות הביתה ארוכות ואי אפשר לקפוץ להביא משהו. קיצור. לא. 

המחלקת יולדות ביוספטל היא לא הכי מקצועית בעולם ממה שאני שמעתי, ובתי חולים אחרים אם צריך לעבור זה רק במסוק..

סוף שבוע 38 עלולה להתפתח לידה. אם את לא רוצה שזה יהיה שם הייתי מוותרת. קחי את הימים האלו לנוח ולאגור כוחות בבית לקראת הלידה.

את הגדול שלי. לא ממליצה לאף אחת ללדת שם.

זה שאנחנו בחיים היום זה ניסי ניסים 

ואם לא מסתבך - מעולה.

יש גם נשים שיולדות בבית, ברכב או באמבולנס 🙊 יוספטל לא יותר גרוע מהאופציות האלו.

באמת יוספטל לא נחשב מקצועי. אבל יש נשים שיולדות שם והכל טוב ב"ה.

אם הייתי יודעת לפני שילדתי שם כמה הם לא ערוכים אין מצב שהייתי יולדת שם 

עם כל הבאסה...

דווקא נשמע לי נחמד לקחת את הימים האלה כחופש ולסדר דברים שאת צריכה לפני הלידה, או סתם לצאת להתאוורר 🙂

אחת העובדות סוף חודש שמיני ויוצאת לכן התלבטתי גם.

המחשבה הראשונית שלי הייתה שהיריון ראשון עדיף שלא. 

סוף שמיני זה ממש שונה (למרות שאני גם אז לא הייתי נוסעת, לא מפחד ללדת אלא מסיבות אחרות.. אבל זה כבר אינדיבידואלי).

וזה שזה הריון ראשון לא לגמרי אומר, כי בהריונות שונים אפשר ללדת גם אחרי הזמן וגם לפני

איתם,

לכן אמרתי שאם אפשרי לך, ובא לך, את יכולה לבקש חופש 🙂

סופרת את הזמן עד שהלידה תבוא.

ובכל זאת, מצטרפת למה שאמרו לך פה (בעיקר בהקשר של להתנתק מהבעל ומהסביבה התומכת בזמן שיכולה להתפתח לידה)

אני גם הייתי בסיטואציה דומה,

ממילא רוב מוחלט של הדברים לא תוכלי לעשות איתם.

לא אטרקציות, לא דברים בחום ולא שחיה מעורבת (אם את מקפידה על זה)

אין שם נחלים או דברים שיהיה נחמד לעשות יחד.

המקסימום זה על האש או הופעה של אומן אם יהיה לטעמך.

אני בשביל זה לא נוסעת לשלושה ימים לאילת.

אפילו שופינג די משעמם לעשות לבד כשכולם באורות מהבילויים והכל סובב סביב זה.

באסה, אבל בפעם הבאה 🙂

אם את מחליטה לנסוע, אז בהצלחה ותהני!

מעבר לכל הדברים החכמים שכתבו לך - שגם בלידה ראשונה בהחלט יכולה להתפתח לידה בשבוע 38

קצת קשה לדעת מראש איך תרגישי

וסליחה אם אני לא מעודדת

אבל אני בסוף 38 בקושי החזקתי את עצמי על הרגליים

לא הייתי מסוגלת נסיעה ארוכה

כבר הייתי צריכה הרבה עזרה טכנית מבעלי

ובאופן כללי בדיוק הייתי מאד מכונסת בעצמי ולא פנויה לאנשים

מניחה שזה שונה מאישה לאישה

אבל

א. את בהריון ראשון, את לא יודעת איך את בחודש תשיעי

ב. מניחה שגם אצל אותה אישה זה יכול להשתנות מהריון להריון

אני תכננתי לעבוד עד 39+0

ובסוף לא הייתי מסוגלת ועבדתי עד 38+0, ומאז לא עשיתי בבית כלום, רק רבצתי...

הרבה פעמים כשיש פה שרשורים כאלה אני בדעה של תסעי ומקסימום תלדי במקום אחר ממה שתכננת..

בהריון הראשון שלי יצאתי לחופש עם המשפחה של בעלי בשבוע 37, בהריון השני נסעתי לשבת משפחתית ג"כ בשבוע 37

אבל לאילת ממש לא הייתי נוסעת.

רחוק, חם, לחזור משם עם תינוק נשמעת לי כמו חוייה לא רצויה

וסוף 38 זה ממש זמן הגיוני ללידה

גם בלידה ראשונה

אני גם בסוף הריון נוסעת חופשי לאן שאני רוצה בטח עד התאריך המשוער.

כי יודעת שהלידות שלי אף פעם לא קצרות 

ותמיד מקסימום אסע שעה וחצי עם צירים (או ירידת מים) לבית חולים שאני רוצה ללדת בו

אבל אילת...

ממש לא.

זה כבר לא שעה וחצי אלא יותר 4-5 שעות.

ואם זה בלי הבעל אז מי בדיוק ינהג?

נסעתי גם בשבוע 38-39

אבל עם בעלי

ובהנחה שמקסימום אלד במקום אחר

ותכלס יש גם נח כי י שלי בייביסיטר בקלות הסבתא והדודות חח

פחות בגלל הסיכוי ללידה למרות שזה גם כבר מתחיל להיות משמעותי. יותר כי לא חושבת שהייתי נהנית בשלב כזה....

אבל סוף ההריון שלי היה סיוט... אז מאוד תלוי איך את מרגישה

כתבתן נקודות חשובות…

נוטה לא לצאת לנופש.

אם יש מישהי שבכל זאת חושבת שכן אשמח לשמוע. 

היי,

הקדימו את הנופש…

זה אומר שאהיה תחילת 37.

דעתכן?🙏

נשמע שאת ממש מחפשת את התשובה שתגיד לך לנסוע.

אם זה נכון וממש קורץ לך לנסוע- את תסעי.

מקסימום תסבלי 😅

אם תשארי בבית, כל הזמן (גם אחרי הטיול) ינקר אותך הספק והחמצה שאולי אם היית נוסעת היית נהנית.

אם תסעי- מקסימום לא תהני ותשארי במקום סגור במלון או בקניון כל הזמן.

אבל אז תדעי לפחות שלא פספסת שום דבר.

כשהייתי בחטיבה, שברתי את הרגל וזמן קצר לאחר מכן היה טיול שנתי שלושה ימים לאילת, ולא יכולתי לצאת לטיולים ארוכים.

כולם הרימו גבה למה אני יוצאת בכלל אם אני לא יכולה לצאת למסלולים,

אבל בסה"כ זכורה לי חוויה טובה יחסית ושמחתי שיצאתי.

זה לא בדיוק אותו דבר כי בטיול שנתי יש את החוויה של הלילה,

אבל אולי גם לך יהיה נחמד.

הייתי הולכת על פי הרוב,

ולרוב לא יולדים בתחילת 37, אז לא הייתי כ"כ חוששת מזה.

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

ממש תודה!

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם

שירגיש טוב! 

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

ארבל

גפן

יסכה 

שתקבלו טת הנבואה מהרהה

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן

אםשר פשוט לבקש?

אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

לק"י

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!