מחשבות על הנקה בעקבות השירשור שהיהממשיכה

היה פה בימים האחרונים שרשור דעה על להניק תינוקות של אחרים לעזרה.

וואו פשוט היה לי קשה לקרוא את זה

אני לא יודעת למה אבל להניק גם ילד שהוא שלי כרגע נראלי רחוק ממני ממש.(עוד אין לי ילדים) 

ולקרוא שיש נשים שיסכימו להניק ילדים של אחרים עורר בי בחילה וגם הערכה. באיזשהו שלב הפסקתי לקרוא כי לא רציתי אנטגוניזם

לא יודעת מאיפה האנטי הגיע אלי

מקווה שכשיגיע הזמן כן אנסה וזה יראה לי טבעי.

כל אחת והדפקות שלה.

העיקר בעלי לא מבין מה הבעיה בלהניק ולמה אני נגד(אני לא נגד, מי שמניקה אני הכי מעריכה. זה פשוט נראלי מנותק ממני)-כל המשפחה שלו מניקות עד גיל די מאוחר את הילדים.

אני יודעת שלא לכל אחת זה מתאים.

אז כל המניקות, שמניקות את ילדיהן וילדי אחרים אתן תותחיות ממש! לא מובן מאליו בעיני

 

❤️בארץ אהבתי

אני חושבת שאנחנו עכשיו בדור שעוד מתקן את 'פגעי' הדורות שניסו למכור לנו שתמ"ל יותר בריא מהנקה, וההנקה נזנחה.

למי שגדלה בבית של אמא מניקה, או חוותה אחיות גדולות מניקות, זה הרבה יותר טבעי (עדיין זה יכול להיות מאתגר וקשה ממש, ולא תמיד זה הולך, אבל לפחות הנטיה והרצון להניק הוא יותר טבעי בד"כ).

אבל למי שלא חוותה מקרוב הנקה, אני יכולה להבין שזה מרתיע ומרגיש מוזר ממש.


מעריכה אותך על הרצון לרצות להניק. ועל היכולת שלך להעריך את מי שזה כן טבעי לה.

אני מאמינה שאם תבחרי כן לנסות להניק, ותרצי להתחבר לזה, תוכלי ללמוד לאהוב ולהתחבר לפלא שהקב"ה ברא בגוף שלנו. ואת תעבירי את השינוי לדורות הבאים, לילדים שלך זה כבר יהיה טבעי...


(כמובן אני לא באה לשכנע לשום כיוון. רק כותבת מהמקום שלי. אני מגיעה ממקום אחר לגמרי ממך, כל החיים שלי עד גיל +17 אמא שלי הניקה, אז זה הכי טבעי בשבילי, וגם אני אוהבת להניק עד גיל מאוחר...)

תודה לך על התגובהממשיכה

האמת שגם אמא שלי הניקה תמיד. אותי ספציפית הניקה רק חודש אבל את שאר הילדים רגיל.

אחיות שלי מניקות. אז לא יודעת איפה זה נתקע אצלי.

אולי זה קצת נראלי חייתי. שבכל מקום נשים מרגישות בנוח להפשיט את עצמן מול אנשים גם אם זה רק בנות וכו',


העניין שאני יודעת שזה הכי קל להתיאש בהתחלה. כי זה קשה וכואב. אז גם מי שמאד רוצה להניק צריכה להתאמץ על זה מה יהיה איתי?

ה' יעזור

אפשר להניק בצורה צנועהאוויר לנשימה

גם בבית וגם בחוץ

מניקה בחוץ רק עם כיסוי

ובבית כשהבנים שלי נמצאים מניקה בחדר..

לי היה מאוד קשה בהתחלה, אבל לא לכולן זה קשה. אפשר לנסות ולראות אם את מתחברת

אם אף פעם לא הינקת למה את חושבתאמאשוני

שזה קשה וכואב וגם מי שמאוד רוצה צריכה להתאמץ על זה?

סביר להניח שזה מה שאת שומעת, כי מי שזורמת לה ההנקה לא תבוא ותגיד שסבבה לה,

כי בד"כ פורקים את מה שקשה או את מה שהוא מיוחד. לא את מה שטבעי וזורם.

העובדה שזה מעסיק אותך ככה מעידה שמשהו שם לא יושב לך טבעי מראש ואז זה ביצה ותרנגולת.


לפני שיעשו פה עליהום על כמה הנקה זה קשה,

אז אומרת שבתור סטודנטית פעמיים בתקופות הנקה היינו נפגשות בחדר הנקה עשרות סטודנטיות והיה טבעי וזורם. פה ושם עלו קשיים, לא ברמה של משהו מטורף.

נכון שיכול להיות שמי שכ"כ קשה לה לא הייתה מגיעה לחדר הנקה, ועדיין לרוב הגדול היה טבעי להניק.

טבעי זה לא אומר שאין קשיים, אלא שיש קשיים כמו כל דבר אחר, לא חושבת שדווקא הנקה יש בה קושי מטורף לעומת קשיים אחרים בחיים.

תמיד יהיו את אלו שיותר ואת אלו שפחות כמו עקומת פעמון, וזה מה שהופך את זה לטבעי.

גם להתפנות בשירותים יש את הספקטרום של בין חולי דיאליזה דרך אלו שסובלים ממעי רגיז או תסמונות אחרות ועד אלו שבד"כ יש להם יציאות תקינות ולפעמים יש עצירות או להיפך.

עדיין רוב האנשים לא מפחדים מללכת לשירותים, אלא חיים עם זה בטבעיות ואם נתקלים בבעיה מטפלים בה...

ההבדל הוא שלהתפנות בשירותים עושים עוד לפני שיכולת החשיבה מתפתחת ואז זה כבר פעולה מוכרת,

לעומת הנקה שמתנסים בה בפעם הראשונה אחרי שהשכל מתפתח ואז אם חושבים על זה יותר מדי זה עלול להפחיד ולהיות לא טבעי.

הקושי והכאב זה לא מה שמפחיד אותיממשיכה

אני פשוט חוששת שגם ככה זה רחוק ממני ואני אומרת לעצמי אני אנסה בכל זאת. וברגע שמוסיפים על הקושי הנפשי גם קושי וכאב פיזי זה מיאש הרבה יותר מהר ועוד יותר מרחיק.

וממה שאני רואה סביבי ואני לא מנותקת. בטח בלידה ראשונה ובכללי אחרי כל לידה בשבוע הראשון זה כואב וקשה.

ובאמת הבעיה שלי שזה נראה לי לא טבעי בכלל. אני רק מדמיינת את זה וזה גורם לי ריחוק.

מה יהיה?

ואת צודקת. כל הבעיה שזה לא טבעי לי. וכמה שמסביבי לכולם זה טבעי ואני לא מכירה מישהי שלא מניקה מרצונה. עדיין.

את רואה סביבך את מה שמפחיד אותךאמאשוני

אם תפחדי מכייס ברחוב, חצי מהאנשים יראו לך כייסים בפוטנציה.

אם לא תחשבי על זה, לא תראי את כל החשודים הפוטנציאליים.

אם את חוששת שאכלת אוכל מקולקל אז תרגישי כל מיני תחושות בבטן שאולי מרמזות על קלקול קיבה גם אם האוכל תקין לחלוטין.


אני עברתי 4 לידות ויש לי אחיות וגיסות ופגשתי נשים במחלקות ויש לי חברות ושכנות ואני לא גרה במערה, ואני לא רואה שלכולן כואב וקשה ההנקה בשבוע הראשון.

יש קושי של להתרגל למשהו חדש, אבל זה לא שונה מאוד מחששות מכל דבר חדש.

ראית פעם תלמידי נהיגה חדשים? לא טבעי להם לנהוג כי הם לא התנסו בזה, מבחוץ זה נראה פחד אלוהים אבל כשמגיעים לזה, עוברים את זה.


את ההורמונים והשינויים שקורים לגוף כדי להכין ללידה והנקה את לא רואה, את הבונדינג בחדר לידה את לא רואה.


גם אני מפחדת מאוד מדברים כמו גיל הבלות וגיל הזקנה. פעם כל זקן שהייתי רואה ישר חשבתי כמה הוא מסכן,

ככל שאני מתבגרת זה נראה לי פחות ופחות מפחיד ואני מצליחה לראות גם את הדברים היפים שיש בגיל הזקנה ולא רק את הקושי וההלם מאיבוד העצמאות.

אותו דבר גם פה, מרחוק זה יכול להיראות יותר מפחיד ממה שזה באמת.


אבל יש לך שליטה כבר עכשיו להבין שהפחד שלך מזין את עצמו, את יכולה ללמוד על המנגנון הזה כדי לפרוץ אותו ולאזן את החשיפה כדי לאזן את הנפש עד שתוכלי להניח לנושא.

זה לא לעבוד על עצמך, זה לעבוד על הפחד, כי היום מה שאת חושבת ומרגישה כלפי הנקה הוא לא משקף את המציאות, אלא משקף כתמונת ראי של המקום הנפשי שלך כשאת חושבת על הנקה.

מה יהיה איתך?חילזון 123

יהיה בסדר בע''ה, תניחי לזה בינתיים....

זה ממש לא קשה וכואב לכולן בהתחלה

ואם זה יהיה לך חשוב את תצליחי והכל יהיה בסדר...

כרגע זה אולי נראה לך מוזר, אבל כשיהיה לך תינוק את תראי שזה נראה אחרת. (כמובן תלוי גם ברצון שלך).


בכל אופן כשזה יהיה לך קרוב ורלוונטי תוכלי לקרוא על החשיבות של ההנקה ואיך עושים את זה וכו' וזה יוכל לעזור לך עם ההתחלה של זה ויהיה בסדר. לא נראה לי שאת צריכה לדאוג ככ כרגע.

ואם לא, אז תמיד יש תמ''ל וזה אופציה שקיימת

אנחנו בהחלט חיות😊אם מאושרת

נראה לי לגיטימי אם לא נעים לך ולא מתאים לך לא להניק.ממש בסדר שיש לכל אחת רגישות מסויימת ,ואם הנושא הזה רגיש לך - תעשי מה שטוב לך.


אבל- כן חשוב לבנות הסתכלות נורמלית על הגוף  שלנו.

יש 4 דרגות בבריאה- דומם,צומח,חי, מדבר,

ולכל דרגה יש כל מה שיש בדרגות מתחתיה.

מכיוון שאדם הוא דרגה מעל חי,יש לנו את כל מה שיש לחיות,

לא יודעת למה המילה "חייתי" (כמו שכתבת) נהפכה לדבר מרתיע,

בדיוק כמו חיות- אנחנו אוכלות,שותות,מתפנות וגם מניקות.

כמובן שתפקידנו כמדבר זה לא להשאר בדרגת החי אלא להעלות-

אז אנחנו לא אוכלות כמו בהמה, אנחנו מברכות לפני ואחרי ,שומרות על הגיינה ונימוס אבל בהחלט כן אוכלות!


אותו דבר בדיוק גם בהנקה-

בביקור ברפת את רואה שהפרה מניקה את העגל שלה-זה נהדר!

אז אנחנו לא מניקות כמו הפרה שכולם צופים בנו, יש שמיכות וסינרי הנקה ומטפחות - מבחר רב. ולא צריך להניק ברפת או בככר העיר,

אבל בהחלט אנחנו כן מניקות!


חייתי, למה? אימהי ממש בעיניירשרשרש

בעיניי זה פלא, רגע של אינטמיות של אימהות וקרבה ככ גדולה לתינוק. רק את יכולה להרגיע אותו, הוא כל כולו קשור אלייך ומשתוקק לינוק. זה פלא פלאי שאין לו אח ורע.

הרגעים שהם נרגעים תוך כדי הנקה הם קסומים, פתאום העיניים שלהם מתמקות בך בהכרת הטוב, והם מרפים מכל הלחץ הזה להרוות את הצימאון, עד שהכל מטפטף להם על הלחיים.. וואי! מתיקות בשיאה!!!

ואני ממש רואה בזה קדושהרשרשרש

תראי כמה מדרשים איזכורים מרגשים יש לנשים מניקות בתנ"ך ובמדרשים-

משה שלא הסכים לינוק מנוכריה, אנטונינוס שבזכות שינק מאימו של ר' יהודה פעם אחת התגייר, חנה שהתפללה להניק ילד משלה..

התורה הקדושה מתייחסת להנקה כהשפעה רוחנית-

מי שזוכה לינוק מאישה כשרה הזכות הזו עומדת לו ומשפיעה עליו.

כשאני מניקה אני שרה לתינוק שלי פיוטים וניגונים, מתפללת עליו. זו זכות אדירה. זה ממש קדוש קדוש בעיניי. זה פלא איך אני צינור לשפע לתינוק קטן. 

חייבת לציין שזה כמעט אותו דבר בתמלעדינה אבל בשטח
גם שם כמעט רק אני יכולה להרגיע, גם עם תמל העיניים שלו עלי, וגם עם תמל מטפטף לו על הסנטר.. וגם כשאני מאכילה בתמל זה רגע של אינטימיות וקרבה ענקית לתינוק 
גם ביoo

זה עורר בחילה רק הכותרת, לא נכנסתי לקרוא.

גם לי יש אנטי הנקה (אחרי שהנקתי קצת 2 ילדים ושאבתי קצת ל1 והילד האחרון לא הנקתי בכלל)

לא רואה בזה דפקה, רואה בזה בחירה וגאה בזה. 

חד משמעי לא דפקה ממשיכה
גם אותי הרעיון הרתיעשיפור

וכשהתינוק נולד זה היה ממש מוזר אבל תוך כמה ימים התרגלתי וזה הפסיק לכאוב והנקתי עד גיל מאוחר. ועדיין בין לבין תינוקות מוזר לי לחשוב על זה, אבל כשיש לי תינוק זה זורם בטבעי.

רק רוצה להגיד שגמני הייתי ככהדיאן ד.

ובתור בחורה ונשואה בלי ילדים ממש דחה אותי הרעיון של ההנקה.

לא יודעת להסביר, אבל זה הרגיש לי כאילו להפוך את עצמי לפרה.

ומאוד אמרתי לעצמי שאם לא יתאים לי אז לא!

היום לא חייבים. יש תחליפים מעולים

וילדים גדלים מצויין גם בלי לינוק ויש להם קשר מעולה עם אמא שלהן

(אני לא ינקתי ויש לי קשר מאוד קרוב וטוב עם אמא שלי)

 

ולא יודעת מה קרה אבל כשילדתי פשוט רציתי את זה

והיה קשה להניק והתאמצתי מאוד ובסוף הנקתי

 

אז לדעתי תניחי לעצמך, זו תחושה לגמרי לגיטימית

ולא משנה מה יקרה כשתלדי אם תניקי או לא

הכל בסדר!

מותר לך להניק, מותר לך לא להניק.

 

ואגב, אין מצב בעולם שאני אסכים להניק ילד של מישהי אחרת

וגם לא שהילד שלי יינק ממישהי אחרת.

(מסייגת שאולי אולי רק אם הילד יהיה מורעב ברמות ולא תהיה שום שום שום אופציה אחרת...

אבל זה יהיה רק כי ארחם ממש על התינוק שבוכה מרעב וממש לא אעשה את זה בשמחה)

 

מצטרפת לנאמר, ההרגשה שונה מאוד לפני ואחרי הלידהקופצת רגע

מה שאת מרגישה עכשיו הגיוני,

ייתכן מאוד שאחרי הלידה תרגישי אחרת, משהו ביחס לגוף משתנה סביב הלידה. 

הרגעת אותי,ממשיכה

אני כל הזמן אומרת לעצמי שהכל בסדר

ויש תחליפים ולא לכל אחת זה מתאים.

באמת בהשלמה ומה שיגיע יגיע

לוידת למה השירשור שהיה כאן ערער אותי.

תודה!

מסכימה שמשהו תמיד יכול להשתנותרשרשרש

ואני גם ממש מבינה את המקום שלך, כי האזור הזה הוא אינטימי וצנוע, ועד כה הוא לא שימש לייעוד הזה.

אבל ממש מפריעה לי ההשוואה לחיות.

כי רואים בבסיס שהקב"ה ברא אותנו שונות מחיות. אנחנו מניקות סמוך ללב וזה הסימן הכי ברור לכך שהנקה היא קשורה ללב, פנים בפנים מתוך קרבה ולא פנים באחור כמו חיה. 

לגמרי הכל בסדרדיאן ד.

ולא צריך להתרגש אם יש אנשים שחושבים שזה חובה להניק.

תעשי מה שמתאים לך ולתינוק שיהיה לך בעז"ה.

תראי . זה ממש בסדר להחליט שזה לא בשבילךבאורות

אני מכירה לא מעט נשים שזה הגעיל אותן/היה נראה להן גדול עליהן ומראש החליטו לקחת כדורים לייבוש חלב. והן מגדלות את הילדים בשלווה ונחת.

אני גם מכירה כאלו שחשבו שלא יניקו וברגע האמת התאהבו בעניין.

אם כן רוצים להניק או לפחות לנסות לדעתי ממש חשובה פגישה עם יועצת הנקה *לפני* הלידה. ושיהיה לך אותה זמינה לבוא אליך לאשפוז שאחרי הלידה.

בדרכ גם אם יש בעיות הרבה פעמים אחרי חודש עולים על הגל וההנקה ממש זורמת וכיפית. (והיו לי מליון בעיות בהנקה הראשונה שלי). אבל נשמע שיש כאן עניין שיושב מעבר לזה אצלך, ולא רק החשש מהקושי. אז אם זה משהו שכן חשוב לך לנסות הייתי מנסה לברר על מה הז יושב ואם זה משהו שאת רוצה בכלל לפתוח או להחליט שאת שמה בצד ולא מנסה להתעסק בזה. שזה גם ממש בסדר. 

שאלה למחשבה - ראית את אמא שלך מניקה? אחיות?מיקי מאוס

את לא חייבת לענות כמובן

אבל זה מאוד מאוד משמעותי


אישית גדלתי עם זה,אמא שלי הניקה בצניעות אבל הבנתי שזה מה שקורה, והיה לי הכי טבעי בעולם גם כילדה וגם כנערה שזה התפקיד של השדיים שלנו

רק הרבה אחר כך הגיע העניין המיני.

והאמת - שאולי להפך,היה לי מוזר שזה איבר מיני פתאום, שיש לו גם מובנים אחרים

אבל התרגלתי גם לזה


וכשאני רואה את הבת שלי מניקה בובות (וגם את הבן 😁) זה משמח אותי


אני במקומך לא הייתי מוטרדת מזה לפני שזה רלוונטי,רעיון טוב להמנע משרשורים כאלה


תנסי להיזכר מה היתה המחשבה שלך על יחסי מין בפעם הראשונה שנחשפת לזה (ואולי גם בפעמים הראשונות שזה קרה... כל אחת והתהליך שלה וכמה זמן ותהליכים שזה לקח)


לקראת לידה כן כדאי קצת ללמוד ולקרוא על זה,עדיף לא ממקרי קצה כמו להניק תינוק אחר או כמה זה כואב 😉 אבל ברמה הפשוטה והבסיסית ביותר

ואז אחרי הלידה להתנסות

בלי להתחייב לכלום! בלי לקבל החלטות

פשוט לבדוק איך זה...

לתת לזה את ההזדמנות...


בעיני זה רגעים מופלאים להניק את התינוק שלך

(ואין לי מושג מה דעתי על הנקת תינוקות אחרים זה לא מעסיק אותי)


אבל גם אם לא תצליחי להתחבר ולהנות מזה- אז לא חייב.ב"ה יש תחליפים טובים

זה ממש הגיוני מה שאת מרגישה כי עוד אין לך ילדים.באתי מפעם

את רואה את האזור הזה בתור איזור אינטימי ומיני כרגע,

אחרי שאת יולדת ואת מניקה זה הופך פתאום להיות משהו אחר לגמרי, זה דאגה, חיבור, הכי אמא שיש...

ביומיום כשאני לא מניקה, אין מצב שאני אחשוף את האזור הזה ליד מישהו, זה כ''כ פרטי, פתאום אחרי לידה אני מוצאת את עצמי מניקה ליד נשים אחרות, מכוסה, אבל לא נורא אם רואים קצת ולא כ''כ אכפת לי כי פתאום המקום מקבל התייחסות שונה בנפש וזה פלא שאין לתאר. אבל באמת לא תביני עד שלא תחווי את זה, אז חבל על השכנועים שלי, בע''ה כשתגיעי לגשר, תביני. וגם אם לא, אפשר להתרגל לזה בקלות, כי זה הורמונים שמנהלים אותנו.

כמו למשל, שתסבירי לילדה צעירה על קשר אינטימי בין בני זוג, היא תזדעזע ותיגעל ... אבל כשהיא תגדל יהיה לה הורמונים שינהלו את הרצונות שלה. ככה גם בהנקה, ההורמונים דוחפים אותך לרצונות שלך , מפלאי הבריאה. 

כשיגיע התינוק שלך בע''האורוש3

זה ירגיש לך ממש ממש אחרת.

וגם אז לא כולן מניקות וזה בסדר. ולפעמים לידה ראשונה יותר קשה ואח''כ קל. ולפעמים מושלם מהרגע הראשון. זה לא משנה. בכל מקרה מה שאת מרגישה עכשיו פשוט לא יהיה רלוונטי. אני מכירה מלא שהגעיל אותן וברגע שהגיע התינוק הן הרגישו אחרת לגמרי. כל המח והגוף וההורמונים מכווננים לזה. באמת אל תדאגי.


ותעזבי מניקות אחרים. זה ממש מיעוט ולא סטנדרטי (לא אומרת כביקורת או משהו) אם לא עושה לך טוב אל תתעסקי בזה. 

קצת בטעות הגעתי לפורום9080

מבטיחים לך שזה יגיע כשיגיע הילד שלך, אבל זה לא מחייב וזה בסדר.

אני לא אהבתי להניק והפסקתי כי לא אהבתי ואני 4והבת את הילדה שלי אהבת נפש.

מותר לא לאהוב. מותר לך להכין את עצמך לזה שאולי לא ואולי בסוף כן.

אל תתרגשי גם אם לא תתחברי להנקה. הרבה מאוד אמהות גידלו ילדים אהובים ומחוברים על תחליפי חלב. 

אני חושבת שבגלל שעוד לא יצא לךעדיין טרייה

להניק זה מאוד הגיוני מה שאת מרגישה יש סיכוי גדול שהתחושה שלך בנוגע להנקה תשתנה.

אני חשבתי שלא אתחבר לזה לפני הלידה הראשונה ידעתי שזה הכי בריא אז ידעתי שאנסה אבל לא חשבתי שאניק למרחקים בטח לא אשאב וכו.

בסוף יצאתי סוג של פריקית הנקה (לא שאני מניקה עד גיל 3 כן אבל את כל הילדים הנקתי עד שנה וחצי ככה ולא שילבתי תמל בכלל מה שדרש הרבה שאיבות).

יש גם השפעה למה שאת רגילה מהבית בעלך רגיל לזה שמניקים ולכן זה נראה לו הכי טבעי ורגיל שיש אם אצלך במשפחה זה לא ככה אז התחושות שלך ממש הגיוניות.

אם עוד לא הנקתאורות המלחמה

למה את עם כאלה רגשות שליליים סביב זה?.

זה. נכון שההתחלה היא קשה אבל אחר כך לרוב זה זורם... כל אישה ומה שיש לה, אני מאוד סבלתי בהתחלה ואחרי חודשיים שלוש הכל זרם לי והנקתי עד גיל מאוד מאוחר... יש בזה חיבור מיוחד לתינוק וזה המזון הכי טוב לתינוק, יותר מכל תמל. 

אני רואה הנקה סביביממשיכה

ובמיוחד אלה שמניקות עד גיל מאוחר

זה פשוט יוצר אצלי דחיה.

שילדה שהולכת ומדברת מגיעה לאמא שלה ומושכת לה בחולצה שרוצה לאכול.

בעיני לא רלוונטי-ודברים מסוג זה יוצרים אצלי דחיה.

 

הבעיה שלי לא שיזרום או לא. מכאב אני לא מפחדת

פשוט לא מתחברת לקונספט.

אני נראלי סבבה  עם זה

זה כולם שאומרים שיהיה לך ילד תרגישי שונה

ע"ע כאן בשרשור.

 

מתייחסת למה שכתבת פהפייגא

כתבת שדוחה אותך ילד שבא ומושך בחולצה.  

אפשר להניק לתקופה קצרה. נניח עד חצי שנה. יש הבדל גדול בין הנקה של תינוק קטן לתינוק גדול

(אני הנקתי עד גיל שנה וחצי בדכ)

מבינה אותךאנונימית בהו"לאחרונה

אני כן ראיתי אמא מניקה ואחות

ובהריון הראשון הסברתי לכל העולם ואשתו שאני לא אניק וזה מגעיל..

בסוף הנקתי מהחדר לידה שנתיים..  אגב באפס בעיות. לא כאב לי אפילו יום. ב"ה!

וכדורים לייבוש חלב זה לא תמיד הכי נעים בעולם.

אבל, אצל הבאים הנקתי פחות. כמן שאת אומרת ילד ש הולך ומדבר... לא התחברתי

ומה שאני באה לומר לך

תבבואי פתוחה

בלי הצהרות

ומה שיקרה יקרה

תדעי שאפשר לביות אמא מעולה בלי להניק

תדעי שהקשר שלך עם הילד מהנסיון שלי ךא קשור למשך ההנקה בשיט,

ותדעי שאם תניקי- מרצון שלך ומחיבור לר יענין אותך מה זה נותן לילד שלך וכו אבל זה יתרום לבריאותו ולבריאותך.

וכל החלטה היא לגיטימית! כי אף אחד לא יתמודד עם הבחירה שלך חוץ ממך.

רק אומר שטכנית לי יותר קשה לא להניק. בקבוקים לנקןת לדרוג למים רתוחים ותמל בכל מקום... יותר קל לי להניק!

לשאוב נניח מגעיל אותי מעולם לא שאבתי מרגיש לי פרתי כזה כמו שאת מתררת. מול הילד שלי לעולם לא הרגשתי ככה...

משתפת מאצליהמקורית

אף אחת לא הניקה סביבי. לא אמא לא אחיות לא בכלל

מטרנה זה האוכל של התינוק עבורן כעובדה

אני החלטתי שאני זורמת ומה שיהיה יהיה. הייתי ה'מוזרה היחידה' מהמשפחה שלי


והנקתי רק את הבכור שלי (יש לי 2) באזור ה5 חודשים ושילבתי שאיבה

נהניתי מכל רגע. ההתנסות הייתה לי טובה, לא כאב לי בכלל בכלל, הוא זרם מהרגע הראשון ב"ה. היה שפע חלב והיה טוב.

כשנולדה הקטנה כבר לא רציתי כי זה תלותיות גדולה שהיא רק בי ולא תאים לי שאיבות עוד פעם. גם לא הנקה. אז נתתי מטרנה והכל היה טוב

ועדיין הייתי 'מוזרה' בעיניי המשפחה של בעלי, כי 'תניקי לפחות 3 חודשים, זה בריא..'

מסקנה: קודם כל אל תקשיבי לאף אחת ותעשי מה שאת רוצה וזהו. זה עניין של רצון שלך נטו. אבל אם את רוצה אל תמנעי מעצמך את הניסיון ותבואי לזה בראש פתוח

אני ממש מאמינה בזה שהנקה לא מתאימה לכל אחת. גם אצל אותה אישה יכול להיות שלא מתאים להניק את כל הילדים. וזה ממש בסדר

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

נכון, כתבתי כתגובההבוקר יעלה

למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.

לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין

פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד. 

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28אחרונה

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך