תחושות שאני כועסת על עצמי עליהם
כל פעם שקורה משהו לחייל, או מזכירים את החטופים, או איזה דו''צ או משהו, זה פשוט שובר לי את הלב.
ואני ממש כועסת על הקב''ה על זה-
אני כל פעם אומרת לו- הם יצאו כדי לקיים את המצווה הכי חשובה שקיימת- 'עזרת ישראל מיד צר' ותודה לה' שיש מדינה. כי בכל פוגרום באירופה מתו ככ הרבה יהודים. ה' יעזור.
ואז קורה להם משהו, מישהו נהרג.
וזה כואב לי בלב
לא חשבתי שכבר נשארו לי דמעות. אבל הן מפתיעות אותי כל פעם מחדש שקורה משהו לחייל.
למה מגיע להם? הם הולכים לשמור על עם ישראל. להרים קרן ישראל. אז למה שוב ושוב הם נפגעים? נהרגים?
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)