גם בסימולציות קיבלת ציון דומה?

מה הציון שאת צריכה בשביל הלימודים?

לא יודעת מה רוצה ללמוד

פעם חשבתי על רפואה אבל הבנתי שפחות מתאים עם חיי משפחה

לפי זה תחליטי אם זה משמעותי ללמוד באוניברסיטה על פני מכללה ותראי מה הציון שאליו את צריכה לשאוף בפסיכומטרי.

האם היה שיפור משמעותי בין המועד הראשון לשני? כי אם לא לא בטוח שלהמשיך לנסות שוב ושוב יעזור...

אחות לא מאבחנת

לא מנתחת

את רוצה ללכת על התחום הרפואה, פרה רפואה וביולוגיה? את יכולה ללמוד ביולוגיה ולעשות הסבה לסיעוד או לרפואה אחר כך אם תצטייני.

ואולי כדאי לך לקחת פסק זמן ולחשוב מה את באמת רוצה לעשות בחיים יחד עם שיקולי המשפחה וכו' אולי את בעצם רוצה להתמקצע במקצוע שאינו מצריך פסיכומטרי כמו רוב מוחלט של המקצועות היום.

לכי לטייל, לעבוד, לנקות את הראש, אולי תלכי למכון להכוונה מקצועית ותחליטי מה את רוצה לעשות בארבעים השנה הקרובות?

את יכולה גם לנסות להתקבל למכינה באוניברסיטה ואם תצצטייני שם תוכלי להתקבל גם לרפואה.

באוניברסיטאות הכוונה ולא מכללות

וללא מכינה

יש מעט מאוד מקצועות שעוברים דרך האקדמיה, רפואה, סיעוד, הנדסה, עבודה סוציאלית, חשבונאות, משפטים, חינוך.

רוב האקדמיה זה תארים שנותנים ידע בלבד שעדיף ללמוד באינטרנט או לא ללמוד בכלל.

למעלה ממחצית מהעם איננו אקדמאי וכמחצית מהאקדמאים לא עוסקים בכלל במה שלמדו, אז במה 75 אחוז מהעם עובדים? בה-מ-ו-ן מקצועות שאינם אקדמיים.

זאת ועוד ניתן ללמוד באוניברסיטה הפתוחה ללא פסיכומטרי, ניתן להתקבל להמון מכללות על בסיס בגרות בלבד או על תנאי או עם מכינה או מבחן תי"ל או פסיכוטכני אפילו לחלק מהאוניברסיטאות אם את רוצה ללמוד מדעי הרוח והחברה אפשר להתקבל בלי פסיכומטרי ובאופן כללי, הפסיכומטרי הפך די מיותר בשנים האחרונות.

אפשר גם להתחיל באופ או במכללה ולעשות אפיק מעבר לאוניברסיטה.

דפקת את הפסיכומטרי? כמעט שום דלת לא נסגרה בפנייך.

הרבה מהם מקצועות רווחיים ביותר, מנופאים, בניית ציפורניים, אינסטלטורים, טייסים, דווקא רוב מקצועות האקדמיה סובלים מתמחור על הפנים.

אם את רוצה תואר לשם תואר בבקשה, תלכי על הקל מדעי הרוח והחברה.

עם תואר

לדוג פסיכולוגיה, רפואה

טכנאי מעליות צריך רישיון חשמלאי עוזר, רישיון נהיגה וקורס קצר של מעליות והופס הוא מקבל 15k-20k.

זאת אופציה בשבילך

אני יכולה לעזור לך בפרטי.

ככה תוכלי לעקוף את תנאי הקבלה המחמירים בארץ.

אבל גם שם הלימודים לא פשוטים.

לק"י

משהו בתחום הרפואה?

משהו ניהולי?

כי גם אחות מתעסקת בתחום הרפואה, ויש מגוון של תחומים גם כאחות.

את רוצה להיות רופאה כדי להיות מקבלת ההחלטות?

אל תלכי על חינוך כי זה תואר קל יחסית.

אם את רוצה תואר לשם תואר, תחפשי משהו קל יותר. גם אם אין בו עבודה.

ואם לא זה, אז מה כן??

בין חינוך לרפואה יש מגוון רחב.

למה דווקא פסיכומטרי ומקצוע אקדמאי?

מילדות החלום שלי זה להיות רופאה

אבל מבינה שבילתי אפשרי עם משפחה וכנראה אאלץ לוותר על החלום (גם בגלל הפסיכו)

אז חושבת על ביולוגיה סיעוד כלכלה

לפעמים מוכנים לחלופה של תעודת בגרות עם הישגים גבוהים מאוד.

אם לא תחשיבי לעשות השלמות של קורסים במכינה

מה עם קדם רפואה?

אני לא סגורה מה הדרישות

אבל חייב להיות ברור לך שעם ציון כזה את תצטרכי בגרות או ציונים במכינה גבוהים.

רק אל תשווי את עצמך להתקדמות של חברות אחרות.

זה לא יקדם אותך, כנראה רק ילחיץ אותך לבחור משהו בחיפזון כדי לישר קו עם כולן.

המסלול שלך הוא שלך.

ובסוף בתמונה הגדולה, השנים הבודדות האלה לא משמעותיות.

יותר משמעותי שתבחרי לעשות משהו שאת אוהבת.

אני בת 21

יש לי חברות שהם כבר שנה שנייה בלימודי תואר

ולא רוצה להיות זאתי מאחור

אני באמת חושבת לוותר וללכת ללמוד חינוך למרות שלא אוהבת 

ממורה שלא רוצה (ורואה את השליחות שלו בחיים) לעסוק בהוראה.
 

זה יהיה מתסכל בשבילך וזה יהיה פוגעני כלפי התלמידים (והתנסחתי עדין)!

תנשמי עמוק, תשכחי מהחברות ותבררי עם עצמך (ואם צריך גם ביעוץ חיצוני) מה תעשי טוב ויעשה לך טוב בחיים.

בהצלחה רבה רבה

לק"י

(אחרי שנתיים שירות ושנת חופש, שכללה פסיכומטרי ועבודות מזדמנות).

התחתנתי כשסיימתי והתחלתי לעבוד.

זה לא גיל מבוגר......

כן מציעה לך לעשות חושבים טוב מה את רוצה ללמוד, כדי לא להמרח עם זה שנים.

לפעמים צריך להפרד מחלומות, או לדחות אותם.

תנאי קבלה לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך ובית הספר היסודי

על המועמדים לעמוד באחד מן התנאים הבאים: ממוצע בגרויות - 90 ומעלה + ציון עובר בבגרות באנגלית בהיקף 4 יח"ל לפחות + ציון עובר במקצוע מורחב בהיקף 5 יח"ל ציון התאמה 535 ומעלה

חוץ מזה שאולי התנאים פה די בסיסים ולא קשים כל אחד כמעט עם ציון של 90 ומעלה ..ובאנגלית 4

אבל הקאץ בחינוך שזה שוחק וצריך להיות עם עור של פיל .

זה לא מקצוע להתפשר עליו ,כי פשוט לא תשרדי.

וצריך להיות טובים בזה .. לא כל אחת יודעת לדבר יפה מול קהל.

גם אם תהיי טובה מפקחים / עבודה מעשית 

יעבירו עליך הרבה ביקורת 

צריך לדעת לשים פס ולהיות חזקה

א. אל תלכי ללמוד הוראה (משערת, כי אמרת מכללה) אם את לא רוצה בזה.

ב. תנסי לחשוב מה את כן רוצה בלי לחשוב על עניין המשפחה.

למה?

כי בעז''ה שיגיע ממש מהר, אבל אם יתעכב באיזשהו אופן- תחושת החמצה תגדל.

כי הרצון עוד יוכל להשתנות המון פעמים עבור המשפחה, ונראה לי שעדיף לאפשר לו להשתנות כשהיא תגיע ולא לכפות עליו עכשיו.

כי אפשר לדון על היכולת לשלב בין השניים.

כי ילדים צריכים אמא ששמחה במה שהיא עוסקת בו ומרגישה שהיא ממצה את הכוחות שלה- גם בבית, אבל גם מחוץ לו.

ג. תוהה לעצמי האם עד עכשיו ניגשת לפסיכו' כשאת עם יעד מוגדר וברור.. לא יודעת אם בפער גדול, אבל אני חושבת שזה כן משהו שיכול להשפיע על הציון.

ד. הציעו כאן כבר בדיקה של תחומים קרובים. קצת באותו עניין, מציעה גם לבדוק אפשרויות של הסבה מתארים מסוימים (למשל זכור לי שמביו אינפורמטיקה אפשר לעשות הסבה לרפואה, או שמניהול מערכות בריאות אפשר לעבור לסיעוד וכו'). זה יכול להקל מעט על הדרישה בציון פסיכו' גבוה..

ה. לגבי ההשוואה לחברות- קל להגיד, ובכ''ז, כדאי לעבוד על להפסיק איתה כבר מעכשיו, ועדיף שאת תהיי המדד הבלעדי לעצמך. את תהיי 'זאתי מאחור' אך ורק אם תתפסי את עצמך ככזאת..

מציינת גם שסוף החיים דינאמיים, ו'עיקוף' בתחום האקדמי לא מעיד על יותר מדיי אם בכלל. ויותר מזה- לא מחוייב המציאות שהוא יימשך, וגם לא מחייב שהוא מביא איתו 'הובלה' בכל תחומי החיים. 

חשבתי על סיעוד במכון טל

אבל יש מלא לבטים

ואז אמרתי אולי מקצוע של עבודה מול מחשב?

אז כלכלה

ואז אמרתי רגע אולי מחקר?

אז ביולוגיה כימיה

אני לא יודעת מה להחליט

ויש לי שבוע להחליט

ולמה רק שבוע להחליט?

שגם היו במקום שלי ואומרים שעוד שנה של פסיכומטרי אני מגיעה לציון הנדרש

ריאלי?

כתבת בתגובה אחרת ששיפרת בלי להשקיע כמעט, אם את חושבת שאת יכולה לעשות שיפור כזה משמעותי, את יכולה לנסות להשקיע הכל ואז לראות אם את מגיעה לטווח של 700. זה הבדל עצום בין 400 ל700.

אם את מתקרבת לציון שצריך אבל לא משיגה אותו, נראה לי שעדיף ללכת על מסלול עוקף כלשהו שמאפשר הצטרפות לרפואה בהמשך ולא לבזבז עוד ועוד זמן וכסף על פסיכומטרי.

זה או ללמוד עכשיו תואר בביולוגיה עם נגיד מכינה

או סיעוד במכון טל

או עוד שנה פסיכומטרי

רפואה זה גם ככה המון שנים, צריך נשימה ארוכההה

שיפרתי מ80 ל130 במילולי בלי ללמוד מילולי ובקושי השקעה

כמה נקודות עליה בכמותי

עשרים נקודות עלייה באנגלית

מכירה אנשים עם פסיכומטרי גבוה בהרבה שהחליטו להפסיק לנסות לשפר לרפואה ובחרו מסלולים לאטרנטיביים. למשל אפשר ללמוד ביולוגיה ולעשות הסבה 4 שנתית לרפואה.

אגב בדרך כלל יותר קל לשפר ציון נמוך בשלב מסויים מגיעים לגבול היכולת האישית ואז הרבה יותר קשה לשפר.

לא הצלחתי להבין עד כמה את סגורה על רפואה כי בחלק מההודעות כתבת שהבנת שזה לא מתאים לך משפחתית וכו. אני חושבת שאם הולכת על רפואה את צריכה להיות סגורה על זה לגמרי אחרת זה מסלול ארוך וקשה שקשה לסיים אותו בלי רצון מאוד חזק.

יש להן מחשבונים לחישוב ציון משוקלל פסיכומטרי ובגרויות, ותיראי כמה את צריכה להוציא בפסיכו

פה יש פירוט על כל האונברסיאטאות, וגם קישורים תנאי קבלה לרפואה (2024) | מכון נועם

וכן יש לי סיכוי

אני סופר חכמה

1. להיות מאחורה מהחברות זה פשוט לא רלוונטי כי זה הבדל רק בהתחלה, הפער בשנות הניסיון בתחום בו תעבדי יהיה זניח אחרי שתעבדי כמה שנים, ואם תלמדי רפואה אז גם ככה תסיימי לימודים אחרי החברות עכשיו.

בנוסף, את תמצאי חברות חדשות בלימודים אם תחליטי ללמוד ולכן כבר לא תהיה מאחוריהן.

2. כדאי לחשוב מה את רוצה ומה מתאים למסלול חיים שתרצי ואז לראות אם באמת לימודים אקדמאיים זה הדרך. כלכלית ממש לא בטוח שזה משתלם, אבל כסף זה לא הכל בחיים, חשוב שיהיה מקצוע שתאהבי בתור התחלה אבל גם שתתפרנסי בו.

3. ביחס לשיפור פסיכומטרי, לשפר מ460 ל700 נשמע לי אתגר מאוד דורש וכדאי לחשוב עד כמה בא לך להשקיע לילות כימים במשך שנה או שנתיים בתקווה שתצליחי כשזה לא ברור כי מדובר בשיפור מאוד דרסטי.

ראיתי שהערת שאת חכמה ולכן בטוח תצליחי, לא חולק לרגע על חכמתך כי אין לי מושג מי את, אבל פסיכומטרי בודק צורת חשיבה מסוימת ולא חכמה. ממילא, קשה מאוד לשפר פסיכומטרי באופן דרסטי כזה.

4. נשמע מדברייך פה שאת מתלבטת בין רפואה, סיעוד, ביולוגיה וכלכלה.

אם הרפואה חשובה לך בשל ההיבט המעשי, אני מציע לבדוק אם ניתן להתקבל למסלול ארבע שנתי אחרי סיעוד ואם כן אז להתחיל בסיעוד ולנסות להתקבל לרפואה בהמשך אם תרצי.

אם עולם הרפואה קורץ לך בגלל הדאגה לאחרים ומבחינתך זה יכול להיות גם במחקר, אולי ביולוגיה עדיף ובהמשך תחליטי אם לנסות להתקדם במחקר בביולוגיה או לנסות להתקבל לרפואה במסלול ה4 שנתי.

אם כלכלה מעניין אותך, זה לא קשור לרפואה אבל זה אופציה מעניינת שאני מכיר חברים שלמדו וחלקם מבסוטים מהתואר וחלקם פחות אז את יכולה לנסות את כלכלה ולראות אם זה התחום שתיהני בו. אולי כדאי למצוא מישהי שלמדה כלכלה כדי להתייעץ איתה בנושא ולהבין מה עושים עם התואר.

למשל, בעזרת השאלון הזה: CareerExplorer

שנית, לאחר בחירת התחום לבדוק אם ניתן לרכוש את המיומנויות המתאימות בעזרת ספרים/סרטונים ביוטיוב/קורסים/מכללה.

היום יש מלא תחומים שניתן ללמוד לבד או באמצעות קורס כזה או אחר, בלי קשר לפסיכומטרי, להתקבל למקום העבודה הראשון ומשם להתקדם הלאה.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.