בפן הפקידותי

לא מצריך תואר, כן מצריך לימודים קצרים

עבודות בלי תואר יש.

עבודות לבין אדם כושל - אין.

אם רמזת את זה על עצמך, את לא בן אדם כושל.

אף אחד לא כזה. החיים עוד לפנינו וכולנו עושים טעויות אבל ממשיכים לחיות. טעיות זה חלק מהחיים. הטעות ההכי גדולה האמיתית היא לחשוב שכישלון זו ההגדרה היחידה שלנו ולכן להתייאש. אסור לתת לזה מקום כיזה פשוט שקר

הבנאדם צריך עבודה מגוונת

לא כזאת שכולאת אותו במקום אחד קבוע

משהו להסתובב כי יש לי קוצים, אולי משהו עם לעזור לאנשים

שחיטה, הנדסאים, טכנאים, עבודה  בבניין, בניית ציפורניים, ספרות, סייבר, תכנות, נהג מונית, משגיח כשרות, מנופאי, מעליתן, אוטוזבל, נהג משאית, דוגמנות, ספורטאי, נהג קטר, טייס, פראמדיק, סייעת, מנקה, שיפוצניק, מאבטח, יועץ תקשורת, חשב שכר, מדריך שיקום, דוגם מים בבריכות ומקוואות, חווט, איש שיווק, סוכן נדלן, קאוצ'ר, יחצ"ן, מורה לגיטרה, לוקח דמים בבית חולים, כתב, מזכיר...

להמשיך?

חחחח מה זה כל אלו שניה אני הולכת להיות דוגמת מים בבריכות

סתם, תודה

הבעיה היא בי שאני מחפשת משהו מושלם במקום להבין שבכל עבודה יש באסה

במקום להיכנס בה על 200 קמ"ש על כך שהיא לא מעוניינת להיות אקדמאית? כמו שעשית לי?

או שלמדת מהתגובות של משה ואריק על כך שאולי לא 99 אחוז מאיתנו עובדים במקצוע שדורש תואר שני, וזה לא הבסיס בשביל לקנות לחם מהסופר?

או שהבנת שלצאת עליה זה חסר תועלת? כמו הפתגם בערבית שלמדתי מיוסף חדאד, שאם אתה לא אוהב את זה, תצטרך להתמודד עם זה?

או שלמדת לא להתערב בחיים של אחרים? ולהחיל את עקרונות התעסוקה שלך על עצמך בלבד?

אבל סתם אהבתי את הרעיונות 

בגלל זה אני מחפשת מקצוע שהוא לא מהנל, אלא מקצוע כמו עו"ד סיעוד רפואה 

וגם מאמנת אישית.

הוראה

אדריכלית - לימודים אבל לא דווקא תואר

לתפעל קייטרינג- או בוטיק עוגות/ בגדים

מדריכה עם קשישים/ נוער/ חנ"מ

wolt

אז מצטרף לקודמיי - למחוק מהר את הביטויים הללו..

את מוערכת פה מאד.

בכל מקרה..

אממ הנהלת חשבונות, חשב שכר, יועץ מס,  תעודת הוראה ללא תואר.

אולי טלרית בבנק.(כך כותבים?)

הנדסאי זה לא תואר וזה רק שנתיים. ואפשר להרוויח יפה.

הנדסאי מכשור רפואי..

בהצלחה..

הנה: https://www.osimhistoria.com/osim-psychology/ep66-cbt

אין כזה דבר "בן אדם כושל", כולנו מצליחים ונכשלים לסירוגין.

שנית, יש הרבה משרות לבעלי מיומנויות רלוונטיות. אפשר ללמוד לבד ובחינם עריכת וידאו ואז למצוא משרה של עורך וידאו בעמותה/מכללה כלשהי.  כנ"ל עיצוב גרפי, הקמת אתרי וורדפרס ועוד. יש המון סרטי הדרכה ביוטיוב.

תודה גם על הרעיונות!

זה נראלי מזה כיף מהצד לדבר כל הזמן עם האנשים המתוקים שקונים שם

גם שהם מלאים באגרסיות הם כאלה חמודים ומתוקים

כולנו יודעים שאת גאונה

יאללה ללמוד

כלומר ברגע שאת מתחתנת עם רב, אוטומטית את רוכשת את

התואר והתפקיד, רבנית.

הכל. מתכנות, ai, עריכת וידאו, devops. מה שתרצי...

בינתיים אני לא אפרוש😅😭

א. הבנתי שלכולם גרוע לא רק אני טובעת פה

ב.הבנתי שאני לא צריכה לשאוף לשלמות זה לא או הכל או כלום

ג. יש אנשים טובים שבשמחה מוכנים לעזור 

ד. הבנתי שאפשר לפרוס את התואר לכמה שאני רוצה לפי הבחירה שלי

ה. הבנתי שהמשקפיים שלי מלוכלכות (עזבו)

תודה לכולם😊

ומחצית מבעלי התארים לא עובדים בתחום התמחותם.

ו(כמעט) כולם עובדים.

מה זה אומר עלינו כחברה מקדשת ציונים ומה זה אומר על האקדמיה באופן כללי?

כשאני מסתכל סביבי דווקא בעלי תארים מתקדמים לא מרוויחים הרבה כסף (ביולוגיה, הוראה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ואפילו הנדסה ומדמ"ח) ודווקא כאלה שלמדו מהבית או בקורסים מזורזים הצליחו לבנות הון משמעותי.

מתחילים בשכר נמוך יחסית, תגמולי שכר מבוססים על גמולי השתלמות, תגמול גדול יותר לאקדמאים, ועוד תוספת

לבעלי תואר שני - וכך נפתחו בארץ בתחילה המון מכללות פיקטיביות כשלוחות של אוניברסיטאות בחו״ל (רובן נסגרו בגלל מכת זיופים של תארים - כולל בכירים במשטרה!)

זו גם הסיבה לפתיחת הרבה מכללות בכל חור בארץ.  

אליק רון חשוד בקבלת תואר אקדמי במרמה

ויאמר לכזותו של המגזר החרדי שנלחם בתופעה הזו (אמנם מהסיבות האנוכיות שלו). הם היחידים שמריצים עכשיו פרוייקט לבטל אקדמיזציה למקצועות. אני לא בטוח שאני מסכים עם כל הסיבות או המטרות שלהם אבל בגדול אני שמח שהם עושים את זה.

מי יעשה את זה? ההורים הפולנים שרוצים שיהיה להם בן אקדמאי? (גילוי נאות וכו')

צועדת לאחור: ישראל ירדה מתחת לממוצע ה-OECD בשיעור הצעירים בעלי תואר אקדמי | כלכליסט

אז אולי זה אומר שאנשים לומדים תארים שלא מתאימים להם או שאין בהם עבודה, אבל זה לא אומר שדוחפים כאן יותר מידי ללימודי תואר באופן כללי או שלא משתלם לרוב האנשים ללמוד תואר.

כמו שכתבתי בתגובה אחרת, עדיין השכר ההמוצע של בעלי השכלה גבוהה גבוה יותר.

זה יכול להיות עריכת דין (מקצוע שבו פשוט יש חובה חוקית להיות אקדמאי), רופא (שם השכר הוא במידה רבה פיקציה, כלומר שכר מאוד גבוה אחרי כמעט 15 שנה בלי שכר בכלל או שכר מינימום) או מתכנת.

ומהצד השני "מדעי הדשא" ומדעי המדינה וכל מיני שטויות שגם שם - בחלקם יש ייתרון בלהיות אקדמאי למשל אם אתה עובד מדינה רק בגלל שעברת את התעודה.

יהיה מעניין לראות את זה בחלוקה יותר מדוייקת.

"השכר החודשי הממוצע לבעלי תואר ראשון עומד על כ-13,900 שקל לחודש, לעומת 10,800 בלבד בקרב חסרי השכלה אקדמית, כלומר: פער של 2,100 שקל לחודש - וזה עוד לפני פילוחים מעמיקים יותר, שכן יש מקצועות לימוד אקדמיים שיתבטאו בהפרשי השכר באופן גדול בהרבה."

לכו לאוניברסיטה, זה יהיה שווה לכם יותר מ-2,000 שקל בחודש - וואלה כסף

דבר ראשון, לפעמים עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ (בהקשר של הסיכוי להיכשל).

דבר שני, לחסוך לימודים, תקופה שבה אתה משקיע שעות ללא עבודה, תוך שאתה מוציא הרבה על הלימודים, זה גם כסף.

מאז שפרשתי מהלימודים חסכתי 100k.

דבר שלישי, שים לב למשהו מעניין. נשים משכילות יותר ומרוויחות פחות מגברים. למה? כי יש ענף גדול שרובו גברים, לא דורש השכלה גבוהה ומאוד ריווחי להרבה מאוד אנשים.

אני מתכוון למי שבא אלינו הביתה לשפץ או להתקין דברים, עובד 20 דקות ותופר 400 ש"ח, כשכל מקביליו לתפקיד היו עסוקים והיו יכולים להגיע עוד שבועיים.

דבר רביעי, כל הקורסים שמכשירים אנשים תוך חודשים לעבוד בפרסום, עיצוב גרפי ואבטחת מידע זה ענף חדש. וכמעט כל מי ששאלתי אותו המליץ ללכת על זה ולא על תואר שנמשך שנים.

דבר חמישי, הם לוקחים בחשבון גם עבודות מועדפות שהשכר מינימום בגלל אספקה קבועה של בוגרי צבא (ומי שחכם ילך לעבודה דומה לאחר מכן וירוויח יותר)

ואחרון, הארי טרומן, מארק צוקרברג. סטיב ג'ובס ודונלד טרמפ ועוד רבים וטובים היו ללא השכלה אקדמית או עם השכלה חלקית מאוד.

אבל כנראה לא תוכל להתמיד בזה עד גיל מבוגר.  

כשאתה בוחר לעצמך תחום עיסוק מקצועי ומקור פרנסה לחיים, צריך לחשוב על העתיד הרחוק.  

לעבוד פחות קשה ולהרוויח יותר כסף, בפחות מאמץ פיזי.  

ולחסוך לאורך השנים הרבה (מיליונים במצטבר) לגיל פרישה. 

בכללי יש לשאוף להגיע למצב שהכסף שלך עובד יותר טוב ממך בשלב מסוים של החיים, זה נכון לכל עבודה.

ואפשר גם להיות אב בית או איש אחזקת מבנה.

יצא לי פעם לדבר עם בחור אמריקאי, מנהל בכיר באינטל.

הוא סיפר לי שהוא היה בנאי (ככה הוא תיאר את זה. אולי שיפוצניק, אולי ממש פועל בנין), והוא היה מרוויח לא רע, אבל הוא שם לב שהמשכורת שלו נשארת אותו דבר. ואז הוא עבר להייטק והמשכורת שלו התחילה לצמוח משמעותית עם השנים. פחות או יותר. זאת היתה שיחה של כמה דקות בלבד.

קודם כל אני הגבתי לו על המשפט "כשאני מסתכל סביבי דווקא בעלי תארים מתקדמים לא מרוויחים הרבה כסף"

מסכים ששני הדברים הראשונים שכתבת הם שיקולים שצריך לקחת בחשבון, אבל בד"כ אם בעלי תואר מרוויחים יותר- תוך כמה שנים הם יחזירו את ההפרש של תקופת הלימודים (וגם יפרישו יותר לפנסיה).

3- ההבדל בין גברים לנשים הוא שנשים הרבה פעמים עובדות במשרות חלקיות, וגם אולי בגלל שהן לא דורשות שכר כמו גברים או שפחות מעריכים אותן.

לא יודע לגבי שפוצניקים, אבל בכ"מ מדובר על מקצוע אחד, לא על כל מי שאין לו תואר..

4- אולי, לא מספיק מכיר

דבר אחרון- לא טענתי בשום מקום שמי שלא עושה תואר לא יכול להיות מליונר, ככה שהדוגמאות שהבאת לא רלוונטיות. דיברתי על מי מרוויח יותר בממוצע.

אז רציתי רק לומר בתור אחד שנכשל בקורסים ופרס את התואר, פריסת התואר הייתה אחד ההחלטות הטובות שקיבלתי בחיים. 

אוסיף שכישלון בקורסים היה לי מאוד קשה אבל ממרחק של שנים זה בנה קומה נוספת באישיות.

וכן, יש לזה מחיר כלכלי אבל היה שווה

עבודות בלי תואר - יועץ משכתנאות/פנסיה, מדריך שיקומי, אבטחה

...

מקווה בשבילך שהשכר והתנאים הנלווים שלך, הם כמו בהייטק… 

לא משנה מה הוא למד.

הניסיון הוא מהשירות הצבאי.

ובתכלס בתחום מה שהכי חשוב זה הניסיון.

השכר אותו שכר ברגע שאתה טוב 

יש מלא מקצועות בלי תואר,

בעיקר מקצועות, הרבה מהם קשורים ליגיע כפיים, אבל יש גם נהגים, מאפרות, מדריך טיולים, יועץ משכנתאות ועוד

אבל תודה

את לא בן אדם כושל, גם אם היו כישלונות בדרך, לכל אחד ואחת מאיתנו היו כישלונות בדרך, זה פשוט חלק מהמסלול בחיים שצולחים אתגרים, אין פה משהו שמעיד שאת כושלת.

להיפך, יש הרבה שמעיד על הצלחותייך ךמרות האתגרים.

קשה לי להאמין בזה כשאני בשלב של הכישלון ולא של הקימה ממנו

גם אם קמתי מהרבה כשלונות לפני

ליבי איתך ואם יש דרך שאוכל לעזור מוזמנת בשמחה לומר לי.

חחח עכבר חמוד

הייתי באחד מנקודות השפל בחיים שלי. מישהו שאני מכיר עבר לידי, ראה אותי, קלט את הפרצוף שלי, ואמר לי "בסוף אתה תצליח יותר ממה שאתה חושב". זה הלך איתי הרבה שנים אחר כך.

היום אני נמצא במקום הרבה יותר טוב, שלא חשבתי שאהיה בו אי פעם.

כי עדיין חסרים לי דברים שאני מאד רוצה (זוגיות, לדוגמה למשל ולשנינה), אבל כן הרווחתי הרבה דברים שלא הייתי מודע ליכולת שלי להשיג אותם או לא הייתי מכוון לזה.

בשביל אדם כושל שום דבר לא יעזור

בשביל אדם שמצליח, יש הרבה דרכים, לא כולן מחייבות תואר אקדמי

וכמובן, אם לא היה ברור, אני לא חלילה קורא לאף אחד אדם כושל. להיפך - אני מבקש ממי שקורא לעצמו כושל בגלל שאין לו תואר אקדמי, שייקח לתשומת ליבו שכשלון והצלחה תלויים בו (וקצת בגזרת ה', שגם בקשר לזה יש לאדם מה לעשות), ויעבור לצד המצליח בחיים.

מאחל הרבה הצלחה

אני מודעת למה שכתבת, לזה התכוונתי...

ואני לא רוצה לעבור לצד המצליח. אם הייתי רוצה זה היה קורה. 

לא כי אני לא רוצה את התוצאה, כי אני לא רוצה את הדרך עצמה. יש לזה שורשים עמוקים יותר.

וברגע שתביני עד כמה המחיר שאת משלמת הוא גבוה, ועד כמה כדאי לעבור לצד השני, הגישה שלך תשתנה.

ומאחר ומדובר בשיעור מאד קשה, כדאי ללמוד אותו לבד ולא לחכות למורה פרטי שגובה מחיר גבוה.

רק בדרך הלא נעימה? אין דרך אחרת לרצות? (לגבי המשפט הראשון)

הרי כבר עכשיו את יודעת שהצד המצליח הוא יותר טוב, אבל זה לא מספיק כדי לקפוץ מעל הגדר ולעבור לשם.

רק פחד, או הבנה שאת מפסידה את עצמך, יכולים לגרום לך לעשות כזה צעד.

הרי כרגע את רוצה את הצד הנכשל. את צריכה לשנוא אותו ולפחד ממנו. ברגע שזה יקרה, כבר לא תהיה לך סיבה להישאר שם

אבל עדיף לשים דברים על השולחן כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר ברור.

באמת מייחל להצלחתך. מעומק הלב. יש לי הרבה חמלה על הסיטואציה הזאת, שאת מבינה במודע שאיבדת את הרצון להצליח.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים