אני יודע, עכשיו לא פורים, אבל... שב"כ של פוריםימח שם עראפת

אי שם בשומרון. חשוון תשפ"ד.

וואי אחי, נמאס לי מכל הערבים האלה, כל היום פיגועים, חייבים איזה ברוך גולדשטיין אחד שיחזיר ת'הרתעה!

וואי לגמרי אחי.

מה אתם מבלבלים תמוח שניכם?? אולי תתחילו לעשות במקום רק לדבר?

וואלה צודק, בוא נרד לכפר לעשות שמח.

כן, יאללה, חחחח...

מה אתה צוחק? יאללה יאללה בוא נגנוב נשק לאיזה חייל בצומת...

די אני מת... חחחחח....

מערת המכפלה, הנה אנחנו באים...!

חחחח...

אוווו!! מוות לערבים!! ט-ט-ט-ט-ט-ה!!!

חחחח... יאללה שב כבר רמבו.

ברוך הגבר... נכנס למערה... דרך ת'נשק וירה... טה-נה-נה-נה-נה-נה....


בסיס הקריה בתל אביב, מרתפי האזנות השב"כ.

הסוכנת כ'(כרובית) מה יש לך לדווח?

קבל הסוכן ב'(ברוקולי) כי שלושה נערי גבעות מסוכנים מתכוונים לגנוב נשק ולחקות את הטבח שעשה ברוך גולדשטיין במערת המכפלה.

שמות?

המסוכן שבהם הוא רמבו, אך ייתכן שזהו רק שמו המחתרתי, והשניים האחרים עדיין אין זיהוי, צריך להעביר למעבדת זיהוי קולי.

יש צפי מתי הפיגוע עומד להתרחש?

עדיין לא.

אוקיי, תישארי בהאזנה, כל דבר חשוד לדווח לי ישירות, ברור?

כן המפקד!

עבודה יפה, תמשיכי.


כל הכוחות, מצב חירום! המתנחלים מתכננים לעשות פיגוע במערת המכפלה!!! תודיעו למג"ב להכפיל את השמירה בסביבות המערה. ואני רוצה שני צוותים שלנו במערה, מוכנים לנטרל אותם. ותזעיקו יס"מ שיחסמו את המתנחלים של חברון שלא ינסו לשבש את המבצע!

סבבה רק מה השם של המבצע?

מבצע טיהור שפכים.

אוקיי, הצוות של יוסי והצוות של מיכה הקשבה אליי!


המפקד! יש זיהוי! מדובר בשלושה נערי גבעות מהימין הקיצוני, מסוכנים לציבור, אחד מהם נעצר בעבר בהפגנה לאחר אלימות חסרת פרופורציות.

אווה, על מה הוא נעצר?

העלבת שוטר בעת מילוי תפקידו, אמר לו שהוא טמבל.

לא יאמן איזה אנשים אלימים יש בעולם הזה.

כן ממש, מה הרגשות שלו לא חשובים? הוא לא בן אדם??

אוקיי מי הם השלושה?

שמואל שוורץ, יוסף עמרני, ומנחם מנדל כהן.

מה משותף להם?

תלמידים בישיבה קיצונית בשומרון.

אוקיי, תשלחו את ר'(ראש כרוב) שידובב אותם כשהוא מוסווה.

כן המפקד, סוכן ר'! יש'ך ג'וב!

ושינסה לחלץ מהם הודאה!


אי שם בשומרון, בישיבה הקיצונית.

שלום, אני גמליאל, אתה לומד פה?

כן.

מה השם?

יוסף.

תגיד יוסף, אם נניח הייתי מחפש מישהו קיצוני, אתה מכיר מישהו?

אני הכי קיצוני אחי, מה אתה צריך? מאיזה עיתון אתה?

(הסוכן ב' לוחש באזנייה: בשבע זה של הקיצונים)

בשבע.

בשבע? וואלה אז אתה מכיר את אמא שלי אולי!

כן.. אה.. אולי.. בכל אופן, הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות.

בכבוד.

איך זה ללמוד בישיבה קיצונית?

סליחה?

התכוונתי איך זה ללמוד בישיבה הזאת, כאילו.

אה.. אתה יודע, לומדים.

ותגיד הערבים פה באזור, איך זה מבחינתך? זה לא מפריע?

האמת? מפריע, בעזרת ה' שהמדינה תקבל שכל ויחסלו את כולם אינשאללה.

ותגיד, בינינו, לא חשבת אולי לעשות משהו בעצמך כדי לשנות? עשית פעם תג מחיר?

מה? אחי מה זה השאלות האלה?

סתם מתעניין, אתה יודע...

וואלה אחי, סתם שתדע אתה נשמע שבכ"ניק אש.

מה? לא לא, אחי, אני לא שב"כניק!

אחי הכל טוב? אתה נראה קצת חיוור, אתה רוצה להיכנס שניה לישיבה לשתות משהו?

(ר' צא משם מיד! כל שניה קריטית, הוא עלה עליך! רוץ!)

לא, תודה, שלום!

אחי מה יש'ך, לאן ת'ה רץ?

(ר' מחכה לך רכב מילוט במרחק רחוב אחד, רוץ כמו הרוח!)

אחי! חכה שנייה, יש פה חובש אם קרה לך משהו!

ב' הוא רודף אחריי, ב' מה לעשות???

(תחתוך דרך החצר ימינה! עכשיו!!!)

מי זה ב'? אחי אתה בהתקף פסיכוטי?? עצור רגע!! תעזרו לי לעצור אותו!!!

ב' מצטרפים אליו עוד שניים!!!

(הרכב מולך, השחור, אתה רואה אותו? רוץ!)

אחי יש פה גם פסיכולוג!

כנס כבר ר'!

תודה לאל שאתה פה, נ'(נבוב) סע כמו טורנדו!!!


וואו, המפקד ראיתי את החיים חולפים מולי.

כן אה? אבל עדיין אין לנו מידע על מועד הפיגוע.

אין ברירה חייבים לעצור אחד מהם.

אם נעצור אותם הם ישתקו כמו דגים ויעשו את הפיגוע במקום אחר.

נכון. חייבים לשלוח להם עוד מדבב.

אפשר להפעיל את מודיע ג'.

לא, מודיע ג' הוא נכס חשוב מדי.

אז אפשר לשלוח את סוכנת ט'(טסלה), היא הוכיחה את עצמה כמדובבת מצויינת באולפנה הסמוכה, כשגילתה על המזימה השטנית לזרוק בלוני מים על שוטרים בהפגנות.

נכון, צודק.

לא, זה ליגה אחרת, וגם הם דוסים, לדוסים אסור לדבר עם בנות.

אז אפשר לשלוח את ש'(שפן).

רעיון מצויין.

נכון, לא יחשדו בו.


היי! אתה לומד פה?

כן, למה?

אוקיי אז צ'מע, אני כאילו מחפש ת'ראש ישיבה ש'ך כזה, ת'ה יודע איפה הוא במקרה?

וואי אחי, מאיפה צנחת? תל אביב?

רעננה כפרה, מאיפה אתה?

מעלי. הרב נתן נמצא בסוף המסדרון שמאלה, יאללה יחי.

מה יחי?

יחי אדוננו-מורנו-ורבנו-מלך-המשיח-לעולם-ועד!

אממ.. וואלה, אתה חבדניק כאילו?

למה כאילו? באמת.

וואלה, אבל זה כאילו ישיבה של קיצונים, לא?

מי זה מנדל? למה הוא מלכלך עלינו?

תירגע שמואל, הוא סתם צוחק..

כן אני רק צוחק, לא התכוונתי..

תירגע, אחי, (צ'אפחה שמטלטלת את ש'), גם אני צחקתי...

אה.. וואלה... אז מה אתם כאילו לומדים פה?

לא, באמת לומדים פה.

יפה.. אבל מה אתם עושים פה, אתם לא כאלה קיצוניים?

אנחנו הכי קיצונים, אחי, רק אתמול בלילה תכננו ברוך גולדשטיין חלק 2 במערת המכפלה!

חחח... די שמואל אני מת...

רציני כאילו? מתי?

מה מתי? גם אתה רוצה להישתתף? חחחח...

כן, ברור, מי לא ירצה?

אז בפורים הבא בעזרת ה'... חחחח....

באיזה שעה?

חמש בבוקר בכניסה של הערבים עם גליל ושש מחסניות... חחחח....

די די, שמואל אתה תעשה לי התקף אסטמה...

כן! אני יכול להבין מה שניכם עושים פה??? באיזה שעה השיעור מתחיל מר כהן ומר שוורץ??

הרב נתן, מהר! לברוח!!! חחח!!

שלום, איך אני יכול לעזור לך? אני מקווה ששני הליצים האלה לא הפריעו לך יותר מדי.

מה? אה.. לעזור?

כן, שמעתי שאתה מחפש אותי, אז באתי.

אה, בסוף הסתדרתי, תודה..

לאן אתה רץ? הכל בסדר?

(עבודה יפה ש'! רכב מילוט מחכה לך מאחורי הצפרדע!)


אוקיי, עכשיו יש לנו מידע, אני מציע שנתפוס אותם בשעת מעשה במסגד, ואז נוכל לתפוס את הנשק.

הם חמושים בנשק מסוג גליל, ככל הנראה להפגין סולידריות עם ברוך גולדשטיין שביצע את הטבח בנישקו האישי שהיה אז גליל. כעת כל שנותר לנו הוא להמתין.


אי שם בשומרון, שבט תשפ"ד.

היה היום פיגוע, מטען התפוצץ ליד הכביש.

יא-אללה, ימח שמם!! חייבים לשים איזה מטען בחזרה, להרים איזה מסגד.

כן, אה? אי אפשר ככה יותר. חייבים לעשות משהו.

אוי טאטע! תן שכל למדינה הזאת!!!


במרתפים בקריה:

המפקד!

מה יש הסוכנת כ'?

יוסף ושמואל רוצים להכין מטען חבלה ולפוצץ מסגד!

פורים הולך ומתקרב, ייתכן שהפיגוע המתוכנן שלהם ישולב לירי ואחרי כן בשעת איסוף הגופות והפצועים למטען חבלה רב עוצמה!!!

מה לעשות המפקד??

אני רוצה סוכנים שיעקבו אחרי כל תנועה שלהם! אני רוצה לדעת: מאיפה הם מתכוונים להשיג חומר נפץ?

כן המפקד!


יומיים לפני פורים, אי שם בשומרון:

בסדר, אז מי בא איתנו לחברון לחלק אוזניי המן ולקרוא מגילה לחיילים?

מנדל, אם אתה נותן לי לנהוג אני בא!

דבר עם אבא שלי, נראה לי הוא יסכים, שמואל אתה בא?

אמרת אזני המן קנית אותי!


המפקד נראה שהם מתוגברים באביו של מנדל, יוסף חיים כהן.

אוקיי, דיברתי עם הבילוש, הם שולחים שלושים מסתערבים שיסתובבו באזור המערה, אני רוצה לשלוח עוד 20 משלנו.

בסדר, הסוכן ד'(דג)! גייס לי כמה צוותים!

ודברו עם המשטרה שיהיו בתחנה כמה חבלנים!


ליל פורים, 3:45. תחנת המשטרה שליד מערת המכפלה.

אוקיי, המצלמות תקינות, החלפנו את המצלמות שהשבאב שברו אתמול.

הצוותים פרוסים באזור.

עבודה יפה.


5:00 בבוקר.

כולם להיות בהיכון, הם אמורים לבוא כל רגע!


6:00 בבוקר.

כנראה חל עיכוב כלשהו בתכניות שלהם.


8:00 בבוקר.

המפקד! הם בדרכם לחברון!

אני רוצה מזל"ט מעליהם עד שהם מגיעים!


9:00 בבוקר, מחסום בדרך למערת המכפלה.

שלום לך חייל יקר! שמעת הבוקר קריאת מגילה?

לא לזוז!!! כולם לצאת מהאוטו!!!

מה זה מאיפה צנחו פה כל אלה?? מנדל זה לא היה בלוז שאמרת לנו!!

כולם לצאת החוצה!!!

תוציאו את הארגז הזה מתא המטען! חבלן, חבלן!

תאזקו אותם!!!

אחי, מה קורה פה, תשחרר אותי, מה אתם עושים??

יא-אללה, כמה בלשים ושב"כניקים, בחיים לא ראיתי כל כך הרבה!!

אתם עצורים!! כל דבר שתאמרו יוכל לשמש נגדכם בבית המשפט, יש לכם זכות לשמור על שתיקה!!

חבלן, הצלחת לנטרל את המטען?

אממ... אם אתה מתכוון לכל האזני המן שיש פה בארגז, אז נראה לי שכן, הוא לא מהווה יותר סכנה לציבור.

מה?? אזני המן???

מה חשבת שיש שם? מטען חבלה שיפוצץ את מערת המכפלה???

כן, בדיוק, איפה הוא????

אתה רציני כאילו??? מה אתה דפוק????

הי יוסף, הרבי אומר שמצווה לאהוב כל יהודי, וש- -

סתום כבר מנדל, אתה יודע כמה זה מעניין את יוסף.

אבל שמואל- -

די כבר!!!

מספיק עם הקירקס הזה, אני עורך דין יוסף חיים כהן, ואם לא תשחרר אותנו תכף ומיד אני אתבע את השב"כ ואותך אישית!!!

תהפכו את האוטו! אמורים להיות פה רובי גליל ומטען חבלה!!

אה, אלה? הם בפיגוע שיהיה עוד חצי שעה בשכם!!

מה? יוסף על מה אתה מדבר?

שתוק מנדל! יוסף למה גילית להם? חחח...

טוב, חבר, אין פה כלום, זו הייתה התראת שווא, יאללה אני משחרר אותם.

כן, שחרר אותם, כולם לעלות לרכבים, התראת פיגוע בשכם!!!!


וואלה נעלמו די מהר הליצנים האלה.

כן אה? ברוך ה'.

רגע אולי נעשה את מה שלשמו באנו לכאן?

רעיון טוב, תאמר לי, חייל יקר, שמעת קריאת מגילה הבוקר?

וואלה לא.

כולם לשבת!!! מי שישמע קריאת מגילה יפה יקבל אוזן המן!

עם תמרים או שוקולד?

מה שתבחר!

יש!


וליהודים הייתה אורה ושמחה.

חחח חזק!ה' אור לי.

אחד הטובים.

ממש ממש ממש.

תודה תודה😁😇ימח שם עראפתאחרונה
שרק או חיה?Shandy

 

יש שני סיפורי אגדות

שממוחי לא יוצאים –

אחד אהוב, ואחד משונה.

 

כל אחד ומה שרצה –

בל או פיונה.

מי פה יהיה זה שישתנה?

 

האם אהפוך למפלצת ירוקה,

או שאתה תהפוך להיות בן אצולה?

 

לשניהם היה לב זהב

מתחת למעטה החספוס.

שניהן היו נסיכות,

 

אבל הסוףףףף,

אוי, הסוף.

אצל פיונה הוא כואב,

אצל בל הוא מהדהד.

 

וסופי, מה עליו?

 

אני???

אני נסיכה.

השאלה –

מה אתה.....

אני? אני אגיע על 🐎 לבן ואגיש לך 🌹 ורד אדוםפ.א.
תודהShandy

אבל בעיה קטנה

אני עולה רק על כרכרה

זה מסורבל לדהור עם שמלה😌

וכיאה לנסיכה אתה לא ההצעה היחידה😂

העונג יהיה לי להתחרות על ליבך מול נסיכים אחריםפ.א.
כי ככה זה בחיים האמיתיים- למשהו מיוחד במינו, יש הרבה ביקוש. והטוב ביותר 🏆 זוכה 
# שתיהן היו נסיכות...Shandy
העיקרxmasterxאחרונה

שאת יודעת מי את זה הצעד הראשון

אני אוהב את הבטחון שלך כדי שזה יעבוד את צריכה מישהו שיודע מי הוא, רואה מעבר למה שמונח מולו (כמו שתיהן) וגם יודע מה לעשות עם מה שימצא שם.

בן אצולה או מפלצת בסוף הוא זה שיכתוב את החוקים לאגדה שלך

שיזכור מי הוא ומי את גם כשכל השאר שוכחים

משמעות עוגן קבלה מה שהן חיפשו

מוקדש לתמימלה. וסליחה מראש.ימח שם עראפת

עמדתי בשדה הקטל כשהוא הופיע.

"מי אתה?" שאלתי.

שערו היה לבן, ארוך, סרוק. על כתפיו עטה אדרת אדומה עם שולי פרווה לבנים. הוא רכב על חד קרן מכונף, יפהפה. החד קרן היה לבן ורוד, וקרנו בהקה בזהוב.

האיש הביט בי ושתק. הבטתי בו בחזרה. שדה הקטל עוד טרי. חרבי מלאה דם קרוש, ופה ושם פזורות גופות אויבי.

"אמור עכשיו מי אתה, או שאנעץ בך את חרבי," איימתי ונופפתי כלפיו בחרבי מגואלת הדם.

החד קרן נרתע ורעמתו הוורודה התנופפה מעט.

האיש ליטף אותו. "למה"? הוא שאל.

פילבלתי בעיניי. מה זאת אומרת למה? חשבתי בכעס.

הזקן לא חיכה לתשובה. "קח", הוא אמר, והושיט לי את ידו. נטלתי אותה בהיסוס, מוכן לקצוץ אותה לחתיכות בחרבי.

"מה אתה רואה?" שאל האיש.

"אני רואה את שדה הקטל," עניתי בכעס.

"אמור לי, מה בדיוק אתה רואה?" דרש הזקן, והידק את אחיזתו בידי. הכנסתי את החרב לנדנה, בזעף. "אני רואה את גופות אויבי. אני רואה את חברי שלחם לצידי, אני רואה את גופתו שסועה לשניים. אני רואה דם, ואני רואה את העורבים חגים על הגופות."

"אינך מביט נכון," אמר הזקן והניד בראשו לשלילה. משכתי את ידי מידו וירקתי הצידה. "אני מביט מצויין," עניתי בכעס.

"מה אתה שומע?" התעלם הזקן מכעסי.

"אני שומע את יללות הנשים, גניחות הפצועים, בכי הילדים."

אינך מאזין נכון, לאט הזקן בעצב. "ומה אתה מריח?" שאל.

"ארור תהיה. אני מריח את מעיהם השפוכים של אויבי וחברי, את החיטה השרופה, את גללי הסוסים."

"אינך מריח נכון," הניד הזקן ראשו.

שלפתי חרבי בכעס. "אמור לי אתה!" שאגתי, "מה אתה רואה?! מה אתה שומע?! מה אתה מריח?!"

"אני רואה שדה חיטה, ענה הזקן בשלווה. וחד קרן יפהפה, ועץ ברוש עבות.

אני שומע ציוץ ציפורים, צהלות ילדים, שאגות ניצחון לוחמים.

אני מריח אדמה רטובה מגשם, תבשיל במדורה במחנה, וצוף מתוק נישא בידי דבורים."


"מקסים," אמרתי. ונעצתי את חרבי בליבו.

וואוגב'
כתוב מקסים, ואיזה סוף....🥺
תודהימח שם עראפת
לא אהבת את הסוף? אני אוהב להרוס סיפורים מסתבר
האמת? דווקא סוף חזק.גב'

פשוט בלתי צפוי.

כואב, עצוב.

ברררר🫣🫣🫣תמימלה..?

ההתנצלות מתקבלת למרות שאני עוד תוהה למה להקדיש לי אתזה😅🫣🫣

סתם, רציני רגע, אני לא מנתחת אותך או משו(או שכן אבל זה משפט טוב...😅) אבל נשמע שכתבת על ההסתכלות שלך על העולם, על ראייה "שגויה" (במרכאות כי אין דבר כזה באמת...), הסתכלות כל הזמן על השלילי, הסוף עוד יותר מדגיש אתזה, הוא מבין שיש גם טוב אבל כל כך מותש ממה שעבר עד שגרם לטוב הזה להגיע שלא מרגיש שהוא מסוגל להמשיך לחיות, אולי בגלל שמרגיש לו שלא מעריכים את מה שהוא עשה בשביל שיהיה שקט וטוב, אולי כי הוא עוד בטראומה....

אבל אנחנו לא בשוטל, זה פורום כתיבה והכתיבה מטורפת, ממש, הניגוד בין החד קרן הלבן הורוד והלבוש שלו האדום והלבן, (אולי כאילו הוא הבין שאפשר לשלב בין הדם של המוות לטוב... אולי לא...) התיאורים היו לי קצת קשים לקריאה אבל זה כבר באג שלי😜

בקיצור, כתיבה מהממת, תמשיך כך👏👏

מורכב, לא בדיוקימח שם עראפת
זה גם הבאג שלי ומן הסתם של עוד הרבה. אי אפשר לחיותנחלת

ככה. מנסיון. רק תארו לעצמכם, רגע לפני המיתה, יש אפשרות לסכם את החיים.

כך רוצים לסכם את החיים? היה נורא ואיום ואיכס ומריר ופויה (מחילה)?

צריך לעבוד, ולפעמים לבד קשה, על ראייה ותפישה כזו של החיים.

תראי איך הוא נאמן למשימה שלו להכרית את הרועפתית שלג

ואת כל מה שעומד מנגד למטרתו הטובה (אולי)

זה לא אומר שהאדם בעין רעה על מה שעובר עליו, אלא בעיקר שהוא לא מוכן להיות שבוי בקונספציה ופשוט לפזר נצנצים על כל הרע שבעולם.

זה יכול להיות ראוי לשבח, וככה לוחם צריך להיות בשדה הקרב.

אם הייתי נותן לו להנהיג מדינה? לא. אבל מה צריכה ממלכה יותר מאנשי לוחמה כאלה בחזית?

אגב @ימח שם עראפת הזכרת לי מעט את בני צרויה. אנשים עזים שלא נותנים לשום דבר לסנוור אותם ולעמוד בדרכם, שהמלך רוצה קרוב אליו, למרות שהם ממהרים להוציא להורג את מי שמסכן לדעתם את המלך אפילו נגד דעת המלך ממש.

 

אם נצנזר רגע את הדם והקטל והחרב והגופות- כתיבה יפה ממש ימקצוען!

יופי הבנתימח שם עראפת
חן חן ידידי
מזעזע. קצת אופטימיות בן אדם. יש מי שמנהל את העולםנחלת

והוא לא יתן לאדם להרוס אותו. לא.

כתיבה יפהפייהLavender

סוף קרינג'י   

תודהימח שם עראפת
אין בעד מה
אני מממממש אהבתיאברהם יאיר שטרן
וכן למר! ומהברך יתברךאברהם יאיר שטרן

איסתרק שם שם ע"א בשורות הרחבות וד"ל

ימח שם עראפת
איסתרק ספר מטופש, עם נירטיב חרדי אידיוטי
נכון, אבל עדיין מענייןאברהם יאיר שטרןאחרונה
אז לכתובxmasterx

אז את רוצה לכתוב

אוקי

אם את צריכה שמישהו יקרא את זה קודם

או להקריא למישהו

לבעל לחבר לחברה

עזבי

אל תהיי מאלה שכותבים וצריכים את הקהל שלהם

בלי קהל הם כלום

תעמדי מאחורי זה

תביאי את עצמך

אל תהיי צפויה אל תכתבי

אל תשעממי

תפתחי את הקרביים שלך תארזי את הבעירה הפנימית שלך

ששורפת הכל בפנים שמכלה אותך

ותפרשי אותה

הספריות מלאות כבר בשיממון

בואי נמנע מהן עוד אחת

כמו טיל או נשק שיוצא מהנשמה שלך

אחרת אל תוציאי את זה

אין דרך אחרת זו הדרך היחידה ותמיד היתה

עד שהבהונות יכאבו

היד תדמם על הנייר

בלי אהבה עצמית

חמלה

קבלה והכלה

תכתבי כי את לא יכולה אחרת

כי אין אפשרות נוספת

כי כואב ובלתי נסבל

צודק 🙂Shandy
והלוואי ונצליח
נכוןxmasterxאחרונה
מאוד חשוב
...רחל יהודייה בדם

 

הוא בוכה.

והם לא רואים.

הוא נעלם.

הוא בוכה.

והם רואים. 

אבל בשבילם הטיפה רק הופכת לנעלם אחר. 

וכשהם מוצאים את הנעלם החדש הם כמעט הרגו אותו

אבל הוא הרג את עצמו קודם.

 

מעניין מה הפירושזיויק
המבנה הזה יפהxmasterx
להשתלשל איתו ביחד
מחילה מה הקטע של השם?סופר צעיר

וגם למה אתה מכנה את עצמך: אדון, מאלף, שולט. זה קשור לעולמות הפי דידי?

...רחל יהודייה בדםאחרונה
אפשר לא לנהל את השיח הזה בשרשור?🙏
לא משנה התחרטתיShandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך י"ח בסיוון תשפ"ו 14:52

...
 

 


 

 

 

גם להתחרט מותרסופר צעיר
כן..Shandy

זה היה פריקה של לפנות בוקר.

אבל אם מסקרן אותך אשלח לך

יאללה פרקיסופר צעיר
ככה לסקרן ולברוח?xmasterx

תמונה שווה יותר מאלף מילים

אז אעלה שוב☺️Shandy

היה שם 2 טקסטים.


1.


הלכתי לפארק הפיראטים


היתה שם ספינה גדולה מעץ


ולידה נדנדה יפה לשניים


נראתה כמו כרכרה של נסיכות


עליתי עליה ראשונה


ואז אתה הופעת


חשבת אתה פיטר פן


ואני וונדי


"נעוף ונברח לארץ לעולם לא " אמרת


נחיה בטבע בחופש, רחוק


בלי חוקים של אף אחד ומגבלת זמן


נעוף על החיים ונראה עולם.


בהתחלה זה היה נשמע קסום


אבל מהר מאד גיליתי


שלעוף לא אהבתי


אז מהנדנדה ירדתי


ואותך שם לבד השארתי



הרי עליה עליתי לחפש נסיך על סוס


שיקח את המושכות לאיזה ארמון על צוק


והרי פיטר פן אינו נסיך אז


נכנסתי כאן לתסביך.



2.


הנדנדה הזאת


עשתה לי בחילה


פעם כן.


פעם לא.


פעם אני דוחפת, פעם אתה.


פעם אני למעלה, פעם אתה.


פעם אתה עוצר באבחה אחת וגורם לי כמעט להתרסק,


ופעם אני גורמת לך להתנדנד על מקומך, היי שם למעלה.


​רצינו לשחק.


התיישבנו יחד על הנדנדה.


התכוונו ליהנות.



אבל –


התחילו משום מה משחקי כוחות.


​ניסיתי לרדת.


אולי גם אתה.


אבל –


היינו כבר בתנופה.


זה היה קשה ומלחיץ.



אבל –


קפצתי.


אתה המשכת להתנדנד לבד,


וכן, איבדת קצת את שיווי המשקל


ראיתי שחור ולא הצלחתי להמשיך ללכת


אז נשארתי שם לידה יושבת


ירדת מסוחרר, מבולבל


אמרת לי -


"היה כייף


בואי נמשיך".


"לא". עניתי


"את פחדנית?!" שאלת קבעת


"לא אני פשוט לא יודעת להקיא.

יפה מאד מזל שבקשוזיויק
תודה😊Shandy
👏👏xmasterx

מעלה הרבה מחשבות וכיוונים אבל סוף סוף כתיבה שמעיזה משהו

תכתבי יותר

בעזרת ה'. תודה.😊Shandy
..Shandy

אם מעניין אותך

אני יכולה להעלות לפה שוב כמה טקסטים ישנים

האמת שהם נמצאים פה בפורום אבל לא מצאתי אותם.

אולי כן יצא לך לקרוא.

ברורזיויק
ברור מה?Shandy
שרוצים שתכתביזיויק
תעליxmasterxאחרונה

מעניין אותי

לא חופר כאן כל כך בעבר אז לא ראיתי

רב, קצין, פוליטיקאי. תיפח רוחכם.ימח שם עראפת

אל תיגע בי בחיים שלך!!!

צועק ילד. צועק על ילד אחר, קצת יותר גדול.

ילד במדים, קסדה, אפוד. על הכתף תלוי נשק.

ילד גדול, ואלים. הוא דוחף את הילד הקטן. לא כל כך קטן הילד. בן 15. הילד דוחף אותו בחזרה. אל תיגע בי!!! הוא צועק. העיניים שלו נעוצות עמוק בעיניים של הילד הגדול. העיניים שלו מביעות זעם ושנאה.

הילד הגדול מחזיר לו מבט קר וכועס ושונא. והוא שוב נוגע בו. דוחף אותו חזק, הילד נופל.

הילד קם, עם אבן. הוא זורק אותה על הילד הגדול. הילד הגדול צורח בזעם. יא בן ****!!! הוא תופס את הm16 שלו ודורך. קלינק-קלאאק. יש כדור בקנה.

הילד הקטן מסתכל עליו, מבועת. זועם. שונא. הילד הגדול מפיל אותו במכה חזקה עם הרובה. הילד הקטן צורח, בזעם, אני לא האוייב שלך!!!

ילד אחר מביט בהם פעור עיניים. מרים ידיים. בבקשה לא, הוא בוכה. אנחנו יהודים!

ילד גדול צורח. סתום תפה חתיכת אפס!!! הוא צורח. בום! בובובום!!! בובובובובובום!!!! הרובה של הילד הגדול יורק אש. ילד קטן על הברכיים מביט בעיניים קרועות לרווחה, משותק. ילד קטן על הרצפה, מדמם. ילד גדול עם רובה שיורק אש לכל הכיוונים.


****


איש גדול ליד פודיום. זקן לבן. דמעות. איש גדול אחר מחליף אותו. איש במדים. פלאפלים על הכתפיים. איש אחר מחליף אותו. כיפת בד, חליפה, עניבה.

הם מדברים, כולם. בזה הם טובים.

בררררררררררר🥺🥺🥺תמימלה..?

לא קראתי הכל, רק ריפרפתי אבל זה ממש ממש עצוב🥺🥺

אולי תכתוב משו קצת יותר שמח?🙏🙏

תיקון...?

כשהעולם יתנהג יפה אני אכתוב משהו שמחימח שם עראפת
מחשבה מייצרת מציאות?תמימלה..?

אולי קצת לצאת מהדיכאון של המצב...?

לגרום לחיוך במקום לדמעות...?

מציאות מייצרת מחשבה.ימח שם עראפת
אתה לא חושב שזה יכול לפעול גם הפוך?תמימלה..?
שאפשר להסתכל ולהדגיש ולכתוב על הדברים הטובים?
אפשר.ימח שם עראפת
זה יעלים את הרעים? לא. זה יגרום להם להתפרץ בשביעי באוקטובר.
אבל אתה לא הרמטכ"לתמימלה..?
אתה בנאדם שכותב, יפה מאוד אגב... למה להיכנס לדיכאון? תכתוב על משו שמח, שלא ירדו דמעות.....
ואולי...זה תלוי...בנו? בכל אחד מאיתנו? הרי הכלנחלת

מונהג מלמעלה, וזה כנראה תלוי בנו אם לא תעבור חרב בארצנו. יש הבטחה כזו, נכון?

מה  יצא לנו מעצבים והתלהמות? (למרות שזה כל כך מובן ומתבקש, הרי אפשר לפעמים

לצאת מהדעת בכלל חוסר צדק, חוסר אונים....)

אתה, אני, אתם...ז ה העולם. כשא נ ח נ ונחלת

נתנהג יפה, אז העולם יתנהג יפה.

פפפפ.ימח שם עראפתאחרונה
בחסות הקיץxmasterx

יוצאים לשאוף רוח

השמש שוקעת בים

הים לא מלא

הדגים ניצודים

והים לא ריק

מחשופים כמו פצעים פתוחים


התענוג חריף מדי

וחריף זה לא טעם

העצים עומדים כמו חיילים

60 אלף גיבורים עומדים סביבה

וזה כואב

החרב על הירך


הוא מציע שק כסף

מחפש להתארח

ואין יותר מקום

והנה הכל פרוש לפני

הסטריאוטיפ

והסטיגמה

ההגדרה והכלוב


והיא עומדת עם סימן שאלה מרוח עליה

לא מבינה למה

מבינה אבל לא רוצה

לשאול

לענות

לחפש


שם השיר איפה אני בכל העסק הזה

שם השיר אין שם

שאלת השאלותשפוי

היי לכולם, שאלה קטנה לכותבים שכאן,

כשאתם מרגישים שיש לכם רעיון מעולה בראש אבל המילים פשוט לא יוצאות על הדף, מה הדרך הכי טובה שלכם לשחרר את התקיעות הזו? 

אשמח לשמוע רעיונות או טיפים, כמובן שאפשר גם בפרטי כדי לא להעמיס כאן או סתם אם לא בא לכם לחשוף לכולם. 

תודה רבה!

מה שאני עושה זה ככהחתול זמני

ראשית אני שואל את עצמי: על מה אני רוצה לכתוב? מה מפריע לי? מה הסיפור שאני רוצה לספר? האם יש לי כמה סצנות בראש (גם אם נפרדות)? איך אפשר לחבר ביניהן?

 

גם אני בוחר כמה מילים מנחות שתלווינה אותי במהלך השיר (אני כותב כמעט רק שירה אבל גם בסיפורים קצרים אני משתמש באותה שיטה), מין "עולם קטן" של מילים

 

ואז מנסה להתחיל לחבר ביניהן

 

אני גם אוהב לכתוב בצד את האלפבי"ת כדי שיהיה לי יותר קל לחרוז / למצוא מילים עם מצלול מתאים

אצלי, אני חושבת על זה. יום ועוד יום, ומנסה בראשנחלת

כל מיני צירופים. אם יש משהו שמתחרז לי או רעיון שעולה בדעתי ואני חוששת לשכוח,

אני כותבת אותו על דף.  ולפעמים כותבת קודם על הדף, בוחנת, משנה פה ושם,

ומעלה אותו.

 

למשל, עכשיו יש לי, בס"ד, סיפור בחרוזים כמעט שלם אבל חלק ממנו פשוט לא

מסתדר לי. אז אני "הולכת" איתו עוד קצת, או כותבת את הסיפור לעצמי ומנסה

שוב...לפעמים כשזה לא הולך בשום פנים, אני מבינה שאני אולי צריכה פשוט

להשמיט את הרעיו, שבראש הוא נחמד, אבל המילים לא רוצות להתחבר, להתחרז,

בשום אופן...

 

וזה מביא אותי למסקנה שהכל מהקב"ה. הכל! בערב אחד, מזמן, עלו לי

פתאום כחמישה שירי ילדים, כך, לפני השינה. הם פשוט באו...

 

וכשהשם לא רוצה, לא יעזור שום דבר.

 

דיברתי כל כך הרבה על עצמי, סליחה. אני מציעה לך לכתוב את הרעיון

שלך, בצורה גולמית וגסה. פשוט לשפוך על הנייר מה שבא. ולאט לאט,

לעשות סדר בגולמיות הזו. מעט מעט. וסבלנות. לפעמים זה יכול לקחת

זמן. לא להתעקש . לא ללכת בכוח. לתת לדברים להסתדר בקצב שלהם;

לתת לקב"ה מקום להיכנס, להשתתף....לא לאנוס את זה...

כמו שמדוושים על אופניים ועוזבים - את זה שמעתי בקשר למאמץ

בלימוד תורה; אתה עושה ככל יכולתך, אבל לא בכוח, וזה, בעז"ה

יבוא מעצמו.

 

אגב, גם בציור , כך למדתי, זה כך: לא מתחילים בפרטים, אלא כמו

פסל שבתחילה לוקח גוש גולמי ומסתת אותו לאט לאט.

 

אולי כדאי לך לכתוב אנקדוטות קטנות. של יום יום. כמו שמשרבטים

בפנקס. משהו קל. לא צריך משהו גרנדיוזי.

 

בהצלחה!

 

גם קריאה של ספרות איכותית ולא "זבלית" - עוזר לפתח

מודעות וטעם טוב.

 

וואו, באמת שאלה קשה...תמימלה..?

אני גם אשמח לשמוע טיפים😅

האמת שאני רואה את הכתיבה מאוד בתור תחביב, וזה גם מצליח לי רק כשאני לא מכריחה את עצמי לכתוב, סתם לדוגמא, אתמול היו בדיוק 12 שנה לאירוע של שלושת הנערים הי"ד ורציתי לכתוב משהו, ניסיתי ופשוט לא הלך לי, אז פשוט הרגעתי את עצמי, אמרתי שיש לי זמן ועכשיו אני הולכת עם זה בראש(קצת כמו ש@נחלת כתבה) ומקווה שאצליח לכתוב, וגם אם לא-לא נורא...

כשאני כן חייבת לכתוב משהו במיידי אני פשוט כותבת הרבה מאוד פעמים עד שיוצא משהו טוב, זה לא נחמד ואני לא נהנית מזה ולרוב זה גם לא יוצא טוב מאוד אבל אם חייבים ואין ברירה....

בקיצור, אני יודעת על עצמי שכשאומרים לי לכתוב על משהו מסויים-אני לא מצליחה וזה די תלוי רק במצב רוח הנכון וכזה...

כתיבה זורמת חופשיתמשה

ואם לא, אז לא. מנחש שאם הייתי עיתונאי או כותב אחר לפרנסתי אז הייתי פועל אחרת.

עיקר השימוש שלי בכתיבה זו כתיבה רגשית. ושם הצורך קצת אחר.


(כתבתי כתבה ש'התפוצצה' בסוף שבוע שעבר, אבל אם לא אז לא נורא).

ואולי גם לפרק את זה, משהו קטן ששייך לרעיוןנחלת

פשוט לזרוק אותו על הנייר כמו איזה גוש בוץ (לא מהכיוון השלילי, אלא גולמי כזה לפני שצרים ממנו קציצות....)

עוד משהו קטן שמתקשר עם הרעיון ועוד אחד....לא צריך להיות מובנה לפי הסדר וכו', אפשר לכתוב סתם

כך, ואחר כך לעשות שם סדר. כשאפשר)

נכון. מסכימהShandy
תודה רבה לכולם על הטיפים!שפוי

'כולם' - אמנם כתוב בלשון זכר אך מופנה לשני המינים ;)

דבר נוסף והכי חשובנחלת

להיות אותנטי. לא להשתמש במילים וביטויים גבוהים כי נראה לך שזה יפה.

להיות אמיתי. ממש. לא להתייפיף,  שיהיה סלנג אבל שיהיה אמיתי;

להוריד את כל המיותר ולכתוב פשוט. כמו שמתאים לך. ללא יומרות.

ואז, דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב.

 

אפשר לראות כתיבה אמיתית אצל תמימה'לה (בפרוזה) ואצל

מגיבה נוספת שאיני מוצאת כרגע את תגובתה. סיפור פשוט

במובן הטוב של העניין. בלי התחכמויות לשוניות-ספרותיות.

 

כמובן, שאם הדרך שלך היא מילים של בית מרקחת וזה

לגמרי אתה, לאורך כל הכתיבה - זה בסדר.

 

הכוונה לא לכתוב למשל: תמהני במרום הייתי רוצה לדעת -

זה בסדר. בכל זאת, אנו כותבים ולא מדברים.

 

אלא יותר מכך. לעשות מאמץ מיוחד כדי שהדברים

ייראו יפה במיוחד, מילים גבוהות.

 

מקווה שהבנת.

 

בהצלחה רבה!

 

 

במרום - טעות. התכוונתי:במקום.נחלת
את יודעת שאת יכולה לערוך הודעה שכתבת?נקדימון
אם עדיין לא הגיבו עליה את יכולה לערוך אותה
תודה! איך?נחלת
הלחצן של 3 פסים שיש בצד שמאלנקדימון
יש שם "עריכה".
תודה רבה!נחלת
יאא, תודה🥹🥰תמימלה..?

ממש מחמיא לקרוא את זה, ועוד שזה הגיע בעקיפין כזה😅

תודה רבה🙏🥰

כלומר, לא לעשות מאמץ מעל איך שאתה,מאמץ מזוייף.נחלת
מי אמר שצריך לשחרר תקיעות?כְּקֶדֶם

אני אף פעם לא עושה בכוח. בייחוד לא בכתיבה

זה צריך לבוא לבד וכשזה בא זה בא

לעשות בכוח יכול לגרום לכך שעם התקיעה יצא משהוסופר צעיראחרונה

כוונתי שיהיה מאוד מביך לנסות בכוח וכך בזמן תקיעות עלול לברוח משהו שלא במקומו, וזה מאוד מוזר ללכת ככה ברחוב, לקוות שאף אחד לא שם לב, אבל גם לא להסתכל יותר מדי על אף אחד, כדי שלא יתהו לעצמם: למה הוא מביט בכולם? יש לו משהו להסתיר? אז למקרה כזה.

אולי יעניין אותך