אני לא נכנס לדיון הדתי או ההלכתי.
הטענה המקורית הייתה, שאם המשפחה שלי הייתה חטופה, אז הייתי חושב אחרת. שזאת טענה שאני לא מבין. הרעיון הוא שכיוון שאיני שרוי בדחק סובייקטיבי, אז לא אכפת לי, ומצדי להקריב אותם. זאת לעומת אם הייתי חווה את אותו דחק, אז היה לי אכפת, וכיוון שהיה לי אכפת, זה היה מתגבר על השיקולים האחרים.
אז על זה אפשר לומר, שלמשפחות החטופים לא אכפת מביטחון המדינה, ולא מאזרחים וחיילים שיירצחו בוודאות מוחלטת כתוצאה מעסקה שבה ישוחררו המוני מחבלים. אז יכול להיות שלשנינו לא אכפת אחד מהשני, ויכול להיות, שלשנינו אכפת כהקרובים שלנו נמצאים בסיכון. במקרה של עסקה, הקרובים שלי נמצאים בסכנה, לכן מה, אי־אפשר להבין אותי אם אני מתנגד? אתה מבין, כשאני אומר את זה, זה נשמע מזעזע, ואני אשם בכך שאיני מביע חמלה. אבל, משום־מה, זה לא תקף לצד השני.
בכל־מקרה, אלה לא השיקולים שלי, אלא פשוט התבוננות פילוסופית.
מבחינה אמונית, אני חושב שיש אמונה סטואית, שלא מפחדת מסבל (לא אישי ולא של אחרים) ושמה בראש שיקולים קולקטיביסטיים (משמעת עצמית, חובה, הקרבה), ויש אמונה שמבוססת על חמלה, דאגה ורגש.
אתה לא נביא ואין לך זכות כיהודי לוותר על צעד של חמלה בגלל מניפולציה עתידית לכאורה.
=> אתה מדבר על "מניפולציה עתידית לכאורה". אותה טענה בדיוק הושמעה בעסקת שליט. האם זה באמת "תרחיש היפותטי רחוק", הרחק מ"הכאן והעכשיו"? או שבוודאות מוחלטת, רוצחים שישתחררו, יחזרו לרצוח? לא מדובר ב"אולי" "שמא" "נראה מה יהיה "כשנגיע לגשר נחצה אותו" אלא כשמשחררים מחבלים אנחנו מוכרים את החיים של אנשים שיירצחו בעוד חצי שנה, שנה, אולי קצת יותר, אולי כמה מאות אנשים, אם שחררנו אסירים אסטרטגיים. זאת המשמעות. אפשר לומר שאנחנו מעדיפים להסתכל על ההווה, ולקחת את הסיכון הזה, אבל לא למרוח את המציאות.
ספורו של המלך חזקיהו שלא רצה להביא ילדים לעולם ממחיש דרך מחשבה כזאת.
=> ובכן הרבה הבדלים יש... העניין של חופש הבחירה, העניין שהמשכת שושלת בית דוד חשובה יותר מאשר אסון מקומי, כו'. אבל מה שזה אומר, זה שאין שום מקום לחשיבה אסטרטגית. כאילו, למה לשלוח בכלל חיילים לעזה, בידיעה שיכול להיות שהם ימותו? בינתיים הם חיים ואנחנו מעדיפים שזה יישאר ככה. אם לא נשלח אותם, וזה יגרום לכך שחמאס ישחטו את כולנו מחרתיים, טוב, זאת בעיה עתידית, היפותטית, אנחנו חיים בהווה.
ביחס להשגחה, אפשר גם לשבת בחיבוק ידיים ולקוות לטוב. ההשגחה היא עניין של הקב"ה ומאיתנו מצופה לעשות את הדבר הנכון בין אם זאת עסקה ובין אם לא, אגב העסקה הקודמת הייתה טובה מאוד ומי שהתנגד אכל את הכובע. לגבי העסקה הנוכחית אני לא מעורה בפרטים.
בכלל ההצעה האחרונה היא הצעה ישראלית אז למה ביבי מסייג מיד את דברי ביידן ???
=> לא יודע אני לא אחראי על ביבי. כנראה להרגיע את הרוחות מהצד הימני או משהו.
