אני נכשלתי בתאוריה, ורק בשני עברתי, אח"כ התחלתי ללמוד נהיגה בידני, כשהמורה שלי לוחץ עליי לעבור לאוטומט בגלל שיש לי בעיות קורדינציה, ואחרי תשעה עשר שיעורים שבאחרון כמעט עשיתי תאונה שלוש פעמים באותו שיעור, הוא הודיע שהוא לא מוכן ללמד אותי יותר בידני.
עברנו לאוטומט, הוא הפסיק ללמד נהיגה בידני ואמר שהדור שלנו לא מתאים לזה.
אחרי ארבעים ומשו שיעורים הוא הגיש אותי לטסט פנימי. נכשלתי.
הוא עשה לי בעצמו תיקון לטסט פנימי.
נכשלתי.
הוא רצה כבר לדלג על הטסט פנימי ולהגיש אותי לטסט, אבל הרמתי גבה והוא הגיש אותי שוב לטסט פנימי.
עברתי בקושי. כשהטסטר בא לצאת האוטו התחיל להתדרדר אחורה פתאום, והמורה שלי מבחוץ צועק: תרים ת'אמברקס!
אבל עברתי.
הוא הגיש אותי לטסט ראשון, אחרי 58(!) שיעורים. בדקה הראשונה לטסט הטסטר הזהיר אותי שאני עומד לעלות על המדרכה.
הנהנתי.
כעבור שנייה עליתי על המדרכה.
מזווית העין ראיתי את הטסטר משרבט משהו בדפים שלו. ניסיתי לתקן את הרושם הרע, הגברתי מהירות, ואז הוא אמר לי ימינה והייתי צריך להאט במהירות.
עברתי לנתיב הימני.
כעבור דקה: כבה את האיתות.
כיביתי.
סע מהר יותר! למה אתה נוסע כל כך לאט?? (כן, זה פסילה כי אתה מעכב את התנועה)
גימגמתי איזשהו תירוץ עלוב והשתמשתי במילים גבוהות שזה ישמע נכון: אני חושש מהרכבים שבצד.
הגענו לאיפה שהטסט נגמר, רציתי לחנות בסוף, אז נכנסתי מהר, פתאום הוא אומר לי: כל ההגה ימינה.
חניתי על שתי חניות.
היה כל כך ברור שלא עברתי.
כעבור כמה שעות, הודעה מהמורה: שניכם, עברתם!!!
יעס אחי, יש לי רישיון!
בוא נלך לדרוס כמה טרמפיסטים אומללים שלא שפר מזלם!
עוד איזה שבועיים נגמרת תקופת הליווי, ובינתיים גם אבא שלי עשה רישיון, אז יש מצב שהוא יקנה אוטו ואז אני אעשה מלאן פיגועי דריסה(השב"כ מאזין, אני חייב לתת לו משהו עסיסי)