יכול להיות שקוראים לזה תלות רגשית.

בתכלס זה יכול לקרות גם עם ערבי או עם גבר נשוי.

וזה בכלל לא מעיד על אפשרות לחיבור זוגי בריא, או על אהבה בריאה.

ממליץ לך לחשוב באופן כנה מה השכל שלך דורש, אולי קל יותר בעזרת אדם חיצוני,

ואז עם הרבה גבורה, ואם צריך אז בצעדים דרסטיים, לבחור במה שנכון לך באמת.

אולי הקישור הזה יעזור לך קצת תלות רגשית - בית ספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים 

יש הרבה דמיון בין התאהבות לבין תלות רגשית.

בשניהם המוח מצייר את הדברים בצבעים מאד עזים ומאד סוחפים. 

בשניהם אתה מרגיש שאדם מסוים הוא חזות הכל בשבילך.

ובשניהם יש לאנשים נטיה לחשוב שהם איבדו את האפשרות לבחור את גורלם, כי הרגש שלהם תקוע איתו.

ולכן מה שחשוב זה לשים את הדברים בפרופורציות, ולהבין שאנחנו עדין יכולים לנווט את החיים שלנו מתוך שיקול דעת ובבחירה, ושהאדם שמצאנו הוא לא חזות הכל (גם אם באמת יש בו משהו מיוחד שמצא חן בעינינו), ושהדברים שעכשיו חיים לנו בדמיון וברגש בצורה עזה מאד - בסופו של דבר יעברו (וכמובן שיעברו טוב יותר אם נטפל בזה נכון). 

מה שגורם לנו להתאהב יכול להיות מסובך ונסתר ואנחנו לא תמיד מודעים לגורמים. לפעמים מתאהבים דווקא במי שבלתי אפשרי, לפעמים דווקא במי שלא טוב לנו. זה לא אומר שאת דפוקה בשום אופן, אלא שאת מורכבת, כמו כולנו.

את מבינה שקשר הוא בלתי אפשרי, לא הגיוני ולא טוב. מעולה. את מנסה להתרחק ולהפחית תקשורת - מצוין. את לא מצליחה לפעמים? הגיוני. תשתדלי לא להזין את המחשבות ומצד שני לא להלקות את עצמך על הפעמים שאת לא מצליחה. כך בעיניי לפחות.

ממש עוד מעט השנה נגמרת, ולא תתראו יותר. ולאט לאט... תשכחי אותו.

יבוא יום שכל זה יהיה זיכרון רחוק מאוד. אולי תקלטי שעשית לבנאדם אידיאליזציה שלא היתה נכונה במציאות, ואולי לא - אולי הוא באמת מאוד מיוחד, אבל פשוט לא קשור אלייך. ויגיע מישהו שיהיה גם מאוד טוב וגם מאוד מיוחד ומאוד מאוד כן קשור אלייך ולחיים שאת רוצה לבנות יחד בע"ה.

(ואגב, אולי האחד הזה יעורר רגשות סוערים דומים, ואולי... אולי לא? אולי הוא יגיע בתקופה אחרת בחיים, אולי הוא לא ילחץ על אותם מקומות רגישים בנפש שגרמו לה לסעור. יכול להיות שתצטרכי את התחושות האלה כדי לקשור את חייך בחייו ויכול להיות שתרגישי שבעצם אין בהן צורך)

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

תמשיכי הלאה ומיייד

מהרגע שאת קוראת את ההודעה הזאת

תפתחי כרטיס באתר שידוכים

תעייני בגברים מהגיל שלך מהמגזר שלך

ואחרי שבדקת את כולללללללם

ולא התאהבת באף אחד

תחזרי לכתוב פה תגובה,

לא לפני

עם סיפור דומה לשלך רק בהרבה יותר גרוע כי הבן אדם היה נשוי. ויותר גרוע כי הוא גם התאהב בה. ויותר גרוע כי שניהם דתיים. היא הייתה בוכה לי שהיא לא מסוגלת לחיות בלעדיו בחיים שלה, ומצד שני כלום לא יכול לקרות כי הוא נשוי)!!( הם שניהם היו מנסים להפסיק להתראות בשירות שלה, אבל עד שהיא לא עזבה שם לגמרי, מחקה את המספר שלו ולא ראתה אותו יותר, שום דבר לא עזר.

שולחת לך מלא עידוד, את בסיטואציה שרק נשמות מיוחדות יכולות לעמוד בה. ואת ממש לא דפוקה, אלה דברים שקורים.

אני מבינה שהוא לא באמת באופצייה שלך, רק קשה לך להוציא אותו מהמחשבה.. אבל בכל אופן מציעה לך לחשוב על עצמך בעוד 15 שנה ועם איזה חרטה היית מוכנה להתמודד אז- עם זה שויתרת עליו, או שויתרת על הערכים שלך.

והדרך באמת להתנתק זה לא לראות אותו לגמרי. עם כל הקושי. אם תעמדי על זה כאילו את נלחמת על החיים שלך, את תצליחי, ותראי שלאט זה יעבור. ❤️

זה לא שאחרי 5,6 שנות חיפוש גבר כלבבך, סוף סוף פגשת גבר שמוצא חן בעייניך..

את זה הייתי כותב לך גם אם הוא היה דתי כמוך. אלא רק בגלל ההפרש הגילאים החריג.

על אחת כמה וכמה שהוא לא דתי..

אבל זה נורמלי לחלוטין, לא מופקע בעייני שבמידת מה גם אני חשתי בעבר תחושות כפי שתיארת.

תראי, אולי (ושוב, אולי..) את מפרשת לא נכון את היחס שלו כלפייך כי הוא חילוני ויש להם תרבות אחרת ונורמות אחרות של צניעות..

סתם למשל בעבודה שלי

יש משהי שיכולה להגיד לי אחרי שאני עוזר לה  איזה נסיך, איזה מלך, או שהיא תקרא לי דבירוש במקום דביר..

או כשאני אכנס אליה לחדר לשאלה ויהיה רעש במסדרון היא תגיד סגור את הדלת (לא יודע אם אסור הלכתית אבל כן זה קצת מרגיש משהו לא צנוע..).

ולמרות שזה שיח מקרב, התנהגות מקרבת אני מודע לעובדה שכנראה בתרבות שלה ככה מדברים לכל גבר גם אם הוא לא בעלך .

אבל שאין הכרח כלל שמצאתי חן בעיניה במובן הזוגי..

מקווה שלא כתבתי שטויות. בהירות ובהצלחה!!

"יש אנשים שחיוך אחד שלהם יכול להמיס אותך לשבועות, חודשים. וכמה מילים שלו, שנאמרות בשקט שלו, ועם זאת בקלילות המיוחדת הזאת."

שהוא לא מרגיש כך כלפיך

ואין מה לאהוב אדם

שזה לא הדדי

אני הייתי חושבת איך להחזיר את השליטה אלייך, פנימה...

מצד אחד זה את המתאהבת, המופעלת וכו' אבל נשמע שזה גם מגיע מצידו, במיוחד שאת מאמינה שהוא גם חלק מהסיפור, זה לא רק התאהבות חיצונית במישהו לא מוכר ולא מושג. יש משהו באינטראקציה ביניכם שמעורר את זה, ואולי הוא במודע או לא מודע יוצר איתך קשר רגיש, שרואה אותך, שמרגיש אותך, במיוחד שהוא פוגש בחורה צעירה, יש בה משהו מחדש,  שיש בה דעה, יש בה עוצמה והרבה טוב,והוא רוצה בצדק, לשמוע להתעניין וכו'..

ולפגוש בחור בוגר, שעבר דברים בחיים, שעובד בעבודה קשוחה ועדיין רגיש, ויותר מכך, יודע איך להתנהל בחיים, כבר עבר את השלב הצעיר של החיים, משהו יציב משרה הרבה בטחון, אני לגמרי מבינה את המשיכה לכך וזה הכי טבעי..

הייתי מציעה אם זה אפשרי, (מכיוון נשמע שיש בך הבנה, וגם רצון להפחית מהרגש שמתעורר מהמפגש) לנסות קצת לצאת מ'המעגל', להחזיק בראש, את המקום שנמשך, לא להתעלם ממנו, ולבחור להיות פחות אישית, פחות לענות לשאלות אישיות, לא להיכנס לכך, להיות יותר עניינית, ולא דוקא להתרחק, כי לפעמים הבריחה היא בעצמה מפעילה.. אלא להיות בסיטואציה ולנשום, ולבחור להיות יותר אקטיבית במי את כן רוצה.. ואילו לחשוב על דברים אחרים באופן מודע, להחזיר לעצמך את העניין בחיים שלך, ובאמת להשתמש גם בהלכה כמשהו שקובע גבולות..

זה באמת באמת לא קל והרגש הזה הוא חזק וזה בעצם התמודדות מול יצר החיים, מול אנרגיה שמפרה את העולם ולהתנגד אליה זה כמו להתנגד לרצון טבעי

ונשמע שאת עושה עבודה עם עצמך, ועצם המודעות והכתיבה אני חושבת שיש בזה משהו ששובר, את מה שחולל מבפנים, וחושבת שלשתף עוד אנשים בסביבה, זה עוזר לצאת מהמקום שהדימיון לוקח, והוא יודע לקחת למחוזות רחוקים..

קצת לרדת לקונקרטיות... ולמוסס את הבועה..

הלואי שתרגישי שה' איתך, ותצעדי בדרך שמיטיבה עם עולמך

להיות בסיטואציה כזו במיוחד בגיל צעיר דורש הרבה כוחות, ואולי כל הסיפור יבנה בך קומה נוספת בע''ה

א. אין כזה דבר "יחסים בלתי אפשריים" - אפשר תמיד למצוא דוגמאות לאנשים שהתחתנו ככה. בין כל בני זוג יש פערים. אם את שואלת אותי, לבחור מלכתחילה בפערים משמעותיים של השקפת עולם ופער כזה של גילאים - זה לא משהו שהייתי נכנסת אליו מלכתחילה. כך גם שמעתי מזוגות מעורבים (דתיים-חילוניים), שלא ממליצים להיכנס לזה מראש.

ב. אני מאמינה שהרגשות שלך אמיתיים וכנים. שהאדם הנ"ל הוא אדם מקסים, שהתרשמת מהאישיות שלו והמידות הטובות שלו.

אבל...

ג. האם את מרגישה שאת מוכנה ובשלה לזוגיות על כל המשתמע מכך? אם לא היית פוגשת אותו, האם היית מתחילה לצאת לדייטים?

רוב האנשים (אבל לא כל) בגילאי 18-19 עדיין לא מוכנים לקשר כזה - מבחינה נפשית, מבחינה פרקטית.

האם ייתכן שהרגשות שלך מגיעים ממקום שבו - זה הפעם הראשונה שאת מחוץ לבית ולמסגרת, הפעם הראשונה שאת פוגשת מקרוב גברים רווקים? האם הרגשות נובעים מתוך רצון שלך לזוגיות כנה ואמיתית, או אולי מתוך משהו אחר?

ד. ב"ה יש המון אנשים מקסימים, שיש להם אישיות ומידות טובות. בהנחה שאת משרתת בתפקיד שאת רואה בו אידיאל ושליחות, אני מניחה שגם זה נמצא במניעים שלו להיות שם. בכלל, במסגרות כאלה בד"כ יותר קל לראות את הצד הזה של אנשים, מאשר במקומות פחות אידיאלסטים (נניח משרד רואי חשבון).

יצא לי לפגוש בחיי אנשים טובים ומקסימים, בעלי אידיאלים, אמיתיים, שמחים - דתיים, חילוניים, ערבים - אני מעריכה אותם, אבל זה לא אומר שאני מעוניינת בקשר זוגי איתם. לא כל בן אדם טוב ומקסים הוא מישהו שהייתי רוצה להקים איתו בית, שיש בו צד של שותפות נפשית, חינוכית, כלכלית. יש הבדל ע-צ-ו-ם בין קשר עמיתים לעבודה - לקשר בין בני זוג.

ממה שאני מבינה ממך, אין בינכם קשר קרוב. זה *כנראה* אומר שאת לוקחת את ההתרשמות שלך ממנו - בצד שאת מכירה אותו, שזה דרך העבודה - ו'בונה' מזה דמות. אבל בפועל, אין לך מושג מה קורה אחרי שעות העבודה. איזה סוג של אישיות יש לו בבית. זה עלול להיות מאוד שונה ממה שאת מציירת לעצמך בראש. חייבים להפריד בין פנטזיות למציאות.

ה. וזה לוקח אותי לנקודה הבאה - אני לא בטוחה שאת מפרשת נכון את היחס שלו אלייך - גם בגלל פער השנים. אולי זה יותר התייחסות אבהית מצידו? כאדם חילוני, הקווים שלו כנראה אחרים משלך. את בכלל מודעת לפן האישי שלו? אולי הוא נמצא בזוגיות? אולי יש לו רקע טיפולי, והוא ניגש אלייך באמצעות הכלים האלו?

ו. לדעתי חשוב לנרמל את התחושות שלך. כלומר, להבין מה בדיוק באדם הזה מצא חן בעינייך. להבין למה את מעריכה דווקא את הנקודות האלו. לזהות אלו מהדברים האלה את מכירה ואוהבת באנשים הקרובים אלייך (חברות, משפחה). ואחרי הבירור הזה -

ז. תמצאי מישהו בחיים האמיתיים, מישהו שאת מכירה, סומכת על שיקול דעתה, על ניסיון החיים. לדוגמה: מחנכת באולפנה שלך, רבנית (אני מניחה שהורים\אחים לא רלוונטיים). תדברי איתה. תספרי לה. דיאלוג זה הרבה יותר מוצלח מטקסט.

כי הנפש שלנו זה לא משהו שאפשר להגיד לו - תשחררי, וזהו, כבר אין כלום.

זה לא קל.

אבל לא כל מה שאנחנו מרגישים ברגש הוא גם עושה שכל.

לכן חשוב שיהיה לנו מישהו להתייעץ איתו, בכנות ובפתיחות, שיעזור לנו לשקף את המצב, אולי לפרש אותו בצורה אחרת.
ואם אין דמות כזאת, או שניסית ולא עזר - אולי כדאי לפנות לעזרה מקצועית. להתאהב במה שנראה בלתי אפשרי - זו תופעה שלא ייחודית רק לך...

מתאהבים בבלתי אפשרי? גלו למה - בטיפולנט

כמות הבנים שהיו עם פותחת השאלה, מהמר כזניחה.

ועל כן ההתאהבות יותר מהירה.

שבהכרח מי שהיו לו פחות קשרים בחייו -> יתאהב יותר מהר.

מעבר לזה,

נראה לי שזה קצת יומרה לקבוע מה ההסבר הנכון. אנחנו לא מכירים את הפותחת, לא מבינים בדיוק מה קורה שם, ומאיפה לנו לקבוע מה האמת?

ב"ה

אל תקבלי החלטה עד סוף השירות. פשוט תחליטי שעכשיו זה לא הזמן להקים משפחה.

ואז , אחרי השירות, אחרי שתתרחקי מהמקום. תוכלי לשקול את הכל מחדש. בסביבה נקייה יותר

 

נכון שזה לא מקובל בפורום דתי. 

אבל אין סיכוי שזה באמת יועיל?

בהתאהבויות מהסוג הזה, לצערי...

אני רוצה לגעת בשלוש נקודות- למה זה קורה באופן כללי, למה זה קורה לי באופן אישי, ואיך מתמודדים עם מצב כזה.
 

אתחיל בנקודה הראשונה ואצטט את דברי הרבי מפיאסצנה ב'צו וזירוז' (ט', א'): "נפש האדם אוהבת להתרגש, לא של שמחה לבדה רק גם סתם להתרגש אוהבת היא. אף להתרגש בעצב ובכי׳ רוצה היא..." אנחנו פשוט אוהבים להתרגש. זה גם מזכיר לי שורה בשיר של נרקיס- "שמישהו ישבור לי את הלב"- המוטיב הזה חוזר בלי סוף, בכל התחומים ובכל מקום. "אוהב האיש לראות מראות איומות, ולשמוע מעשיות נוראות עד כדי לבכות כדי להתרגש על ידן." האדם מוכן להתרגש גם כאשר המחיר הוא גבוה ולא משתלם בטווח הארוך.

תשאלי- אם כולם רוצים להתרגש- למה זה לא קורה לכל אחת? למה דווקא אני מתאהבת במי שאי-אפשר?

כאן את מגיעה לנקודה השנייה- למה זה קורה דווקא לי? כדי לענות על השאלה הזאת, אני חושבת שאת צריכה פשוט לערוך בירור מעמיק וחשוף מול עצמך, ביחס לעבר שלך, תכונות האופי היסודיות שלך, רמת הרגישות שלך, והחוויה הכללית שלך את המין הגברי. אני מאמינה שאם תערכי חשבון נפש איכותי, תצליחי לענות לעצמך בעצמך.

לסיום- איך מתמודדים עם זה? 

אני כמובן עונה מניסיוני האישי בלבד. ההתאהבות הלא-אפשרית הגדולה שלי הסתיימה לא מזמן.

מהכבלים הדמיוניים שקשרו אותי אליו השתחררתי כעבור שנה שלמה מרגע ההתאהבות הראשונית. 

ואיך זה קרה לבסוף? מתקופה בה רק מחשבה אודותיו גרמה לי להוזיל דמעות כמים ולערגה אינסופית להביט בו, ואפילו מהגב, ואפילו לשבריר שניה- להווה, בו אין לו אפילו חלק זניח בעולמי הפנימי, הוא לא מופיע במחשבות שלי כמעט וגם אם כן, הוא נעלם כלעומת שבא ונמוג.

התשובה- "רחוק מהעין-רחוק מהלב". הבעיה הייתה שהיו פרקי זמן קבועים בהם היה מגיע לאזורי וכך הייתי זוכה לחזות ביופיו המדהים בעיניי-שובר הלב, בהליכותיו המקסימות, בעדינות ובגבריות. אולם, לאחר תקופה תדירות ההגעה שלו הלכה ופחתה (באופן שכמובן שבר את ליבי לרסיסים בתחילה), עד שהוא פשוט הפסיק להופיע. ולאט לאט, גם במחשבותיי הוא ביקר פחות. לקח זמן, אבל בסוף השתחררתי ממנו תודה לא-ל.

את כמובן יכולה להשליך את העיקרון על המקרה הפרטי שלך ביחס לפרטיו.

ואל תשכחי, את צריכה קודם כל לרצות להוציא אותו מהראש, מהלך שדורש מאמץ שכלי טהור ועבודה עצמית מנטלית לא מבוטלת. 

אם לא תרצי להוציא אותו מהראש (להלן הסעיף הראשון), לא תעשי מאמץ אמיתי לשם כך, ו'מה עשינו בזה'.

נגעת בליבי, מאחלת לך הצלחה מדהימה,

מקווה שעזרתי קצת..

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.