לפרק זמן של 5-8 שנים אפשר להשקיע בסיכון גבוה יותר עם פוטנציאל תשואה גדול יותר.

קופת גמל להשקעה זאת אפשרות אפשר לבחור בה מסלולים שונים אם מדובר ב5 שנים אז אפשר לבחור במסלול כללי אם מדובר ב7 שנים ומעלה אפשר לבחור להשקיע במסלול מנייתי (או מסלול פסיבי מחקה מדד) זה תלוי גם באופי שלכם של כמה אתם מסוגלים לראות תנודתיות בכסף.

קופת גמל להשקעה לא קשורה למעסיק ולא נגזרת מהמשכורת היא מוגבלת להפקדה של כ80 אלף בשנה פר אדם.

ונעלבתי בשם העם הנשי...

הבנקאות ושוק ניירות הערך בישראל.

קרן כספית - השקעה סולידית ביותר.

קופת גמל - אינספור אפיקי השקעה. ברמות סיכון שונות.  

לטווח של שנים קדימה - ברור שעדיף להשקיע בקופת גמל.  

יש קופת גמל דרך המעסיק (לפי מבנה השכר והסכמי השכר האישיים והספציפיים שלך), ויש קופת גמל להשקעה באופן עצמאי. לא דרך המעסיק.  

מהן קרנות כספיות?

קרן כספית – קרן נאמנות קצרת טווח, שמהווה תחליף לפיקדונות הבנקים. קרנות אלו משקיעים באפיקי השקעה סולידיים קצרים עם מח"מ של עד 90 יום כשרף המינימום לדירוג האג"ח הוא AA. הקרנות יכולות להשקיע עד כ 50% מנכסיהן בפקדונות ג'מבו בבנקים. הקרנות יכולות להשקיע עד 25% מנכסיהן באג"ח לא סחירות בטווח קצר מאוד של עד חודש.

יתרונותיה של קרן כספית שקלית עבור המשקיע:

1. אין עמלת דמי שמירה בבנק (עמלה הנקראת לעיתים "דמי ניהול" של הבנק) בעקבות תקנות בנק ישראל. כלומר התשואה כולה הולכת לטובת קונה הקרן. (נכנס לתוקף בתחילת 2013)

2. אין עמלת קניה/מכירה ללקוח מצד הבנק אצלו רוכשים את הקרן. בנוסף אין עמלת שיעור הוספה (למעט קרן אחת -בדקו) המגיעה למנהל הקרן.

3. מנהל הקרן אינו משלם עמלות קניה מכירה (או משלם עמלות אפסיות) כשהוא מנהל את הקרן. כלומר נשאר יותר תשואה לקונה הקרן.

4. דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות הכספיות אפסיים ועומדים על כ 0.13% בממוצע בלבד. בנוסף לעיתים יש מבצעים של עד 0 דמי ניהול.

5. התשואה דומה מאוד לריבית בנק ישראל וברוב מוחלט של המקרים גבוה יותר מכל ריבית על פקדון לטווח של עד 90 יום.

6. טווח ההשקעה המקסימאלי (בממוצע בקרן) של הקרנות עומד על 90 יום. כלומר סיכון נמוך.

7. סיכון נמוך עקב השקעה במגוון פקדונות ואג"חים בדרוג מקסימאלי. במקרים רבים הסיכון נמוך אף יותר מהשקעה בפקדון.

8. אין צורך בסכום מינימאלי להשקעה. ניתן אפילו לקנות בשקלים בודדים ללא עלויות נוספות.

9. ניתן להשקיע בהוראת קבע.

10. מס ראלי - תשלום המס על הרווח הינו רק על הרווח מעל לגובה האינפלציה. כלומר אם האינפלציה 2% והתשואה השנתית היא 2% - המשקיע בקרן פטור ממס. בפקדון המשקיע משלם 15% נומינלי על הרווח בכל מקרה.

11. נזילות - ניתן לקנות או למכור את הקרן בכל יום מסחר. פקדון חייבים לסגור לתקופה על מנת לקבל ריבית מועדפת.

12. דחיית מס - אין צורך לשלם את המס עד למימוש (מכירת) הקרן. כך ניתן לצבור רווח גבוה יותר לאורך זמן.

13. ניתן לקזז את תשלום המס עם הפסד מנייר ערך אחר. כלומר במידה והרווח על ההשקעה בקרן עלה מעל לאינפלציה ויש צורך לשלם מס אזי ניתן להפחית תשלום זה על ידי קיזוזו עם נייר ערך או קרן אחרת (פטורה) שעליה המשקיע הפסיד. לא ניתן לקזז מס על רווח מפקדון.

14. שקיפות - מנהלי הקרנות מפרסמים את ההרכב המדויק של הקרן ונתונים רבים אחרים. (הכל מופיע בעמוד הקרן באתר FUNDER).

15. יכולת השוואה - ניתן להשוות בכל יום את התשואה ונתונים אחרים עם קרנות אחרות (אתר FUNDER מספק כמות עצומה של נתונים בנושא זה ומאפשר השוואה קלה ונוחה).

16. פיקוח - לכל קרן נאמנות יש נאמן שמפקח על מנהל הקרן שיעמוד כל יום בהתחיבויותיו. בנוסף רשות ניירות ערך מפקחת באופן הדוק על מנהלי הקרנות ועל הנאמנים.

17. וותק - הקרנות הכספיות כבר צברו ניסיון. הן קיימות מאז תחילת 2008 ובכל שנה הרוויחו למשקיעים בהן תשואות חיוביות וגבוהות ביחס לפקדונות באותה שנה.

18. יתרון לגודל - הקרנות הכספיות כבר מנהלות סכום ענק של מיליארדי שקלים והיכולת שלהן לדרוש ריבית גבוה על הפקדונות בתוך הקרן גדולה משל כל טייקון אחר.

19. רכישה בטוחה - אין צורך לתת מחיר קניה או מכירה (לימיט) בזמן הקניה או המכירה מכיוון שהקרן לא סחירה בבורסה ומחיר הקניה או המכירה צמוד לתוצאות הקרן במדוייק.

20. הקרנות הכספיות הינן הקרנות בעלות הסיכון הנמוך ביותר מבין כל המכשירים הקיימים כיום בישראל ומשמשות בהרבה מקרים רבים כקרן הראשונה להשקעה אצל חסרי ידע פיננסי מוקדם.

בסיסיות:

- מה מידת הסיכון שיכולים / רוצים לקחת

- האם יש עוד מקורות כספיים לגיבוי

- האם מועד השימוש בכסף, קשוח או גמיש 

ודאי שיש מקורות כספיים, זה סכום שאנחנו מרגישים בנוח שלא יהיה זמין הוא יושב כבר כמה שנים בעו" שוברור שחבל. אבל משאירים טווח ביטחון מעבר להוצאות הרגילות.

סיכון בינוני בהתחשב שאולי נצטרך בטווח יחסית קצר להוציא. כרגע אין לו ייעוד מסוים. אין לנו דירה ולא חושבים בשנה הקרובה לקנות, אבל כן ציינתי שנרצה אפשרות יציאה אחת לשנה למקרה שכן נתקדם לדירה או השקעה משמעותית אחרת. 

התובנה הבסיסית הזו, המובאת בגמרא:

וא"ר יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו (בבא מציעא מ״ב.), נכונה גם כיום.  

⅓ מהכסף במסלול השקעות ניירות ערך בדרגת סיכון גבוהה - שילוב של בורסת ישראל ובורסה ארה״ב

⅓ במסלול השקעות ני״ע סולידי

⅓ בקרן כספית. 

נשמע שזה פחות או יותר חצי חצי כמו הראשונה והשלישית ולכן מיותרת

לפי הסיכון שלכם - מחקה מדד מנייתי או אם סיכון נמוך יותר אז אג"ח. שוב - אני לא אמליץ איזה כי אין לי רשיון השקעה ובלה בלה בלה.

אם תצטרכו פה ושם חלק מהכסף אפשר פשוט למכור קצת ולהשתמש בזה. לא צריך "לשבור את הכל". תמיד האוטו יכול למות פתאום או שצריך להחליף איזה מכשיר בבית שהתקלקל, אז מוכרים  ניירות ערך וקונים מה שצריך.

קרן כספית נחשבת סולידית.

בקופג להשקעה את יכולה לבחור את המסלול. 5 עד 8 שנים זה לא טווח מספיק ארוך (בעיניי) ללכת על 100 אחוז מניות או מחקה מדד שזה גם בעצם מניות, אולי מסלול כללי של 40-50 אחוז מניות ולקחת בחשבון שגם זה סיכון.

אין קשר למעסיק (המעסיק יכול להפריש לקרן השתלמות, אולי זה מקור הבלבול פה) ולכן גם אין קשר למשכורת.

הכותרת הייתה בצחוק, אם כי באמת אלו שעונים על שרשורים כלכליים הם בדרכ גברים.

אז איך פותחים קופת גמל, ואיפה כדאי לפתוח?

כדאי לעשות סבב טלפונים בין בתי השקעות (הראל, מנורה, מור, מגדל, אנליסט וכו (אפשר לחפש עוד בגוגל)) ולשאול מה דמי הניהול. מי שמציע לך את דמי הניהול הכי זולים - אפשר לעשות עוד סבב ולשאול אותם אם הם יכולים להציע הצעה יותר טובה מזה. וללכת על מי שמציע את ההצעה הכי נמוכה.

אולי גם למקומות עבודה גדולים יש הטבות בנושא דמי ניהול בבית השקועת מסוים - כדאי לכם לבדוק עם מקומות העבודה שלכם.

(וסתם כותבת פה - קרן כספית - זו לא ממש השקעה. יותר חניה של הכסף וניסיון שלא יאבד מערכו כמו בעו״ש. אני רואה שיש אנשים שגם הציעו לך להשקיע את הכסף עצמאית. את זה אפשר לעשות על ידי פתיחת חשבון מסחר וזה יותר מסובך וצריך לדעת לעשות זאת בייחוד שפה ההשקעה היא לטווח בינוני ולא לשים רק על מחקה מדד (לדעתי לפחות)) ככה שקופג נשמע רעיון טוב. לא המלצה.

לא חכם במיוחד.  

ברור שצריך לדאוג לדמי ניהול נמוכים, אך עוד יותר לתשואה טובה.  

כשבוחנים ובודקים בית השקעות, בודקים מה היו התשואות מתחילת שנה, ובשנה האחרונה.

אתר גמלנט וגם אתר Funder מספקים כלים מצויינים לבצע השוואות בין אפיקי השקעות שונים.  

בשנים האחרונות אלטשולר- שחם ירדו מצמרת בתי ההשקעות, מיליארדי ש״ח נטשו אותם, וכדי לפתות לקוחות, הם נתנו דני ניהול נמוכים ביותר.  

זו דוגמה למה לא מסתכלים רק על דמי ניהול אלא התשואות הרבה יותר חשובות.  

(בינתיים אלטשולר חזרו לככב בתשואות מצויינות).  

לרוב, בתי ההשקעות ואפיקי ההשקעה המציגים תשואות מצויינות, יגבו דמי ניהול גבוהים יותר לעומת בתי השקעות שהתשואות שלהם נמוכות.   

ולגבי העתיד - תמיד אפשר להתנייד מחברה לחברה.

אגב, בניוד אפשר לפעמים להשיג דמי ניהול עוד יותר טובים מאשר מציעים לך בבירור הראשוני.  

האמירה שהעבר לא מעיד על העתיד - נכונה גם לעצם תוחלת החיים שלנו.  

מי שלא מוכן לקחת סיכונים בניהול תיק ההשקעות שלו, שלא יתעסק עם זה.  שהכסף יישאר באפיקים הסולידיים ביותר.  

סיכונים שקולים לתשואה.  

ככל שהסיכון גבוה יותר, ההסתברות לתשואה מצויינת יותר, לאורך זמן,  גבוהה יותר.  

לכן גם משקיעים בתמהילים שונים.

כפי שציינתי בתגובה קודמת - כמו ⅓, ⅓, ⅓. 

אלא פשוט למעשה שאין בו תועלת לדעתי.

וברור שלפעמים העבר מעיד על העתיד, אבל לא במקרה שלנו.

כנראה שלא נגיע להסכמה..

תשואה היא אף פעם לא מובטחת. אפשר כמובן להסתכל על הטבלה אבל זה אף פעם לא יעיד על תשואות העתיד. דמי ניהול הם דבר ודאי, לא כמו תשואה שהיא אינה מובטחת.
הנה - וגם בסוגריים כתבת שאלטשולר חזרו לככב - מה למדנו? שכל פעם יש כוכב אחר שמכה את השוק יותר. בהצלחה בניחוש.

פה וגם בתגובה הקודמת

מצטרף 

להגדיר ייעוד.  

והשקעה נבונה של כספים, בלי להגדיר יעד עתידי לשימוש באותם עשרות אלפי שקלים (ומאות אלפים בהמשך, בעזרת ה') - היא צורך מתבקש. 

בשבילך פרסומת

״תמיד איתך שוקולד פרה״ 😜

בעלי כל הזמן צופה בסרטונים בנושא השקעות

אני ממש מתלבטת אם ובאיזה רמה אני יכולה לסמוך עליו, כי משתדלת מאוד לסתום את הפה ולתת לו יד חופשית

אשמח לשמוע מכם

השקעה לטווח ארוך של הרבה מאוד שנים (נגיד 15 שנה וגם אז הוא רוצה לקחת הלוואה מהקרן ולא להוציא את הקרן עד גיל 60 שלא יהיה מס+

סנפ500

כל חודש הפקדה של כ- אלפיים שח

כרגע יש שם במצטבר כ 30 א''ש

בהתחלה עשה דרך חברת השקעות, מנורה אם לא טועה

כרגע עבר לאינטראקטיב שזה יותר עצמאי ופחות דמי ניהול (יכול להיות? חחח אין לי מושג מקווה שלא מקשקשת)

בנוסף, התלבטות על פתיחת עוסק פטור מסיבה מסוימת (...)

מה שהוא עושה, זה באמת שווה?

אני סומכת עליו

רק לפעמים יש מלא כתבות נגד סנפ500 ועל הסיכון שלו

מתלבטת אם זה באמת שווה 

הבעיה הנוספת היא,

שהוא ממש 'פריק' של סנפ500

מלא דברים נמצאים שם

הקרנות פנסיה שלנו

חיסכון לכל ילד

קרן השתלמות ואולי עוד

אולי יש המלצה למשהו אחר כדי שלא הכל יהיה על קרן צבי אחת?

הוא בגישה שאם סנפ נופל, כל העולם יהיה בקריסה ולכן זה לא יכול לקרות

לא יודעת מה לומר עלתזה, בחיי... 

רואה פה בהודעות קודמות ששאלתם מה המטרה,

אז לנו אין ממש מטרה

יש לנו כבר דירה (עם משכנתא מאוד מכובדת כמובן)

כרגע החלטנו להכניס עד החתונות של הילדים, למרות שעם הקמצנות שלנו מתאים לנו לעשות חתונה ממש זולה (אני פשוט לא מאמינה בקטע הזה שעושים חתונה בעלות מטורפת מכל ההשקעות של כל השנים, זה לא פייר)

אם זה למספיק שנים כלומר 10+, עד היום זה לא אכזב (בין לבין היו קריסות, שלא תחשבי לרגע שלא היו). אבל צריך לדעת שזה סיכון גבוה (מניות) וזה בסדר גמור.

עד היום זה היה סבבה, זה לא אומר שמהיום זה יהיה סבבה ואני לא יועץ השקעות ובלה בלה בלה. אני גם משקיע  הרבה יחסית ב S&P ואני חושב שזה בחירה בסדר גמור. שוב - בלי התחייבות לתוצאות.

מעודד אותי מאוד לשמוע!!!!

זה בסדר לדעתך שכל החיים שלנו נמצאים רק שם?

יש לך אולי המלצות לדומים בתחום?

זה הקטע שהוא מתחיל עכשיו באוקטובר לימודי ייעוץ השקעות, סתם לתחביב

לכן עסוק בזה כל הזמן.

לא מבינה למה זה חשוב

כל הרשת מוצפת בכמה היועצי השקעות לא יודעים ולא תורמים

אבל יאללה זה שלו, שייהנה

כדי שאם סל אחד ייפול, לא כל הביצים יישברו.

אלא מה?

המדד הזה לכשעצמו מכיל 500 סלים שונים, מתחומים שונים ומשונים (נדלן, הייטק, פיננסיים, תשתיות, אנרגיה, תיירות, מדיה, ומן הסתם עוד כמה שאני לא זוכר עכשיו).

כלומר המחשבה שאם זה מדד אחד אז "החיים הכלכליים שלנו תלויים בדבר אחד" - שגויה.

גם מבחינת פיזור גאוגרפי, נכון שכמעט כל החברות במדד הן מארצות הברית, אבל ההכנסות שלהן מגיעות מכל העולם (למשל פייסבוק ונטפליקס מקבלות כסף ממשתמשים בכל העולם ולא רק בארה"ב), וגם ארה"ב עצמה היא מדינה עצומה כך שיש פיזור מבחינת אסונות טבע וכדומה (רעידת אדמה או הוריקן בצד אחד של ארצות הברית, לא ישפיעו על הצד השני. אסור לשכוח שטיסה מישראל לאיטליה אורכת פחות שעות מאשר טיסות מסוימות בתוך ארצות הברית...).

לגבי מה שבעלך אומר "שאם סנפ נופל, כל העולם יהיה בקריסה ולכן זה לא יכול לקרות" - זה כמובן לא נכון. כל העולם בהחלט יכול להיות בקריסה, וזה כבר קרה מספר פעמים בעבר הרחוק והקרוב. השפל הגדול של 1929, משבר הסאבפריים, משבר הקורונה - כולם הפילו את הבורסות באמריקה חזק מאוד ביחד עם נפילות בכל העולם.

מה שכן, עד היום בכל פעם שהייתה נפילה כזאת, היא הסתיימה בשלב מסוים ולא נמשכה לנצח. כאשר היא הסתיימה, המדד עלה הרבה יותר ממה שהוא היה לפני הנפילות.

זאת בדיוק הסיבה שהשקעה במדד הזה לא מתאימה למי שצריך את הכסף בעוד שנה, אבל אם מדובר בטווח הרחוק אז רוב הסיכויים (אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה) שההשקעה הזאת תשתלם.

אתם ממש מחזקים לנו את השלום בית

מתחילה להבין שהוא לא עושה שטויות חח

תודה על זה!

כלומר זה המדד שהכי הרבה כסף בעולם מושקע בו.

זה אומר שגם אם הוא עושה שטויות, לפחות הוא עושה שטויות ביחד עם מיליוני אנשים אחרים

בוודאי ששוק המניות יכול ליפול, וחזק - ודווקא בתזמון שצריכים את הכסף ואין אפשרות לחכות כמה שנים לתיקון.

על פני שנים רבות, ברור שההשקעה הכי טובה היא בשוק המניות.  

אבל לזכור ולקחת בחשבון שיגיע היום ותצטרכו את הכסף שחסכתם.

לבית חדש, לחתן ילדים, או אירוע משמעותי אחר.

ואם בתזמון הפרטי שלכם הכסף בדיוק צנח, השקעה של שנים, עלולה לרדת לטמיון.

זה קרה ב 2008 למשל.  

וקרה ב 2020.  

ראי בגרפים.

לכן כדאי מאוד לפזר מקצת הכספים במסלולים פחות מסוכנים.

שוב, להדגיש- הכל שאלה של תזמון, מתי תצטרכו את הכסף.  

בנפילה של 2020, השווי של s&p500 חזר כמעט 4 שנים אחורה.  

בנפילה ב 2008 הנסיגה היתה אפילו יותר חזקה.  

יש לך המלצה למסלולי מניות פחות מסוכנים?

אך בגדול - להשקיע נתח מסויים בבורסה בארץ.  

אתר funder  מציג ניתוח השוואתי של מדדי מניות מובילים.

בשנת 2022 למשל, דווקא שוק ההון הישראלי היה עוגן הרבה יותר יציב לעומת הבורסות בארה"ב.

השוואת מדדים: ת״א 35 מול S&P500 , Nikkei225 דאקס ו FTSE - עשור של אכזבה לת״א 35

תודה!!!

השקעה בשוק הישראלי כמעט אף פעם לא משתלמת יותר מזה האמריקאי. השוק הישראלי גם הרבה יותר ריכוזי וחשוף לאירועים שישפיעו עליו בצורה קיצונית יותר.

להמליץ על השקעות על סמך שנה אחת? נראה לי מסוכן.

השוואת תשואות:

ב-10 השנים האחרונות:

ספ500: 180%

תא 125: 56%

ב-5 השנים האחרונות:

ספ500: 84%

תא 125: 34%

ב-1 השנים האחרונות:

ספ500: 23%

תא 125: 7%

מתחילת שנת 2024:

ספ500: 15%

תא 125: 2%

מתחילת שנת 2022:

ספ500: 14%

תא 125: מינוס 10%

שים לב:

אמנם בשנת 2022 המדד הישראלי ירד פחות מהמדד האמריקאי,

א-ב-ל

מתחילת שנת 2022 ועד היום - המדד הישראלי במינוס של 10%.

לעומת זאת המדד האמריקאי (שכאמור ירד יותר) כבר החזיר ממזמן את מה שירד ואף עלה ב-14% מתחילת שנת 2022 ועד היום.

אז איפה עדיף להשקיע, במי שיורד יותר אבל מהר מאוד מתקן ועולה הרבה יותר,

או במי שיורד מעט אבל נתקע ולא מצליח לעלות בחזרה?

אתה הבאת את שנת 2022 כדוגמה לשנה מוצלחת, אבל אם הייתי שם 100,000 ש"ח בשנת 2022 במדד הישראלי, היו לי היום 90 אלף ש"ח בלבד.

אם הייתי שם במדד ספ500, היו לי היום 114 אלף ש"ח - כלומר 27% יותר!

רוצה למסגר לי

ממש מעודד ומשמח 

למשל לגבי הנתון מתחילת שנת 2022 ועד היום:

וכך אפשר לסמן עם העכבר כל תקופה שרוצים, ומיד רואים על הגרף בכמה המדד עלה/ירד בתקופה הזאת

חמוד ממש

טוב לדעת 

(מאז גם מור כבר לא כוכב כזה גדול... בשוק ההון צריך להיות עם אצבע על הדופק ולהגיב לשינויים.  לא ללכת לישון)

אז למה דווקא בישראל? למה לא צרפת? אנגליה? מצרים?

זה שאנחנו גרים כאן לא הופך את הבורסה כאן ליותר טובה, וכמו שאזרח אמריקאי ממוצע לא משקיע כאן בשביל לגוון את התיק שלו, כך אין סיבה מיוחדת שאנחנו נעשה זאת.

במילים אחרות:

יש סיבה אמפירית להשקיע בישראל?

אנחנו חיים בישראל ויכולים להגיב ביתר קלות לשינויים פוליטיים, כי אנחנו חיים כאן ומבינים ומעורים מה קורה .

לעומת להגיב לשינויים בבורסה בפריז בעקבות משברים פוליטיים בצרפת  

אם פרצה עכשיו מלחמה, הבורסה תיפול יותר מהר ממה שתצליח להגיב. 

כנ"ל כל שינוי אחר.

ובכל מקרה, אם אתה מתכוון להשקיע לטווח ארוך, אתה לא אמור לחפש בכל יום האם קרה משהו והאם כדאי למשוך את הכסף.

אלה שמרוויחים הכי הרבה הם אלה שלא מנסים לתזמן את השוק ולנצח אותו.

השקעה בשוק המניות היא השקעה טובה לטווח ארוך.

השאלה "האם אני יכול להשקיע לטווח ארוך" צריכה להישאל בכל שנה מחדש, ולא רק בשנה הראשונה.

כלומר אם אני חוסך בשביל לחתן את הילדים, והילד שלי כבר בן 21 - כנראה השקעה לטווח ארוך כבר לא מתאימה לי, ובגלל זה אני אוציא את הכסף ממדד ספ500 ואעבור למשהו סולידי יותר.

עם השנים.

ברוך שבעלי כיוון לדעת מבינים נוספים בתחום.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)