כנראה שלילד לא ברור מה מותר ומה אסור בבית, וכשההורים אומרים משהו, ההורים מתכוונים לזה..

לא הזכרת את בעלך, האם הוא מעורב? נשמע שאת מתמודדת עם הכל לבד וזה בהחלט לא קל..

אני חושבת שאתם צריכים לחשוב ביחד מה מתאים לכם שיהיה בבית, איזה דברים אתם מסכימים ועל איזה לא.. ברגע שזה יהיה ברור לכם, יהיה לכם יותר קל לעבוד עם הילד ולהציב לו גבולות.. כרגע נראה ששום דבר לא ברור..

אם את מוציאה משחק לצורך העניין, מה הגישה שלכם? שכל אחד יקבל משחק לבד? שהילדים ילמדו לשחק יחד ולשתף אחד את השני?

את לא צריכה לצעוק או להרים את הכל, פשוט להיות ברורה.. אם אמא אמרה משהו אז עושים.

לקבוע זמן לדברים..

כרגע אוכלים.. ברגע שתסיים אוכל להוסיף לך עוד.

כרגע מתקלחים, בלי וויכוחים.. אפשר לתת לו להיות שותף לשים לו סבון על הידיים שיסבן את עצמו..

וחשוב מאוד שאת ובעלך תתנו גיבןי אחד לשניה... אם את מרגישה שיש דברים שפחות יש לך סבלנות אליהם לשתף את הבעל.. שתשמחי שהוא יהיה יותר נוכח בסיטואציה כזו או אחרת..

חשוב להיות עקביים, מספיק שתערערי בסמכות שלך והילדים יזהו את זה.. אם את רואה שזה לא עוזר אולי שווה להיעזר בהדרכת הורים.. כל עוד הם קטנים חשוב לעבוד על זה.. ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר קשה.

שיהיה לכם בהצלחה! 

בכללי, גם עם ילדים טובים, הכי קשוח זה שלושה קטנים יחד...

נגיד ברביעי בע''ה כשיבוא, הגדול שלך יהיה כבר יותר עצמאי, זה יותר קל .. עכשיו זה שלוש תינוקות. קשוח.

מנסה לענות.

נשמע שהגדול שלך מחפש כל הזמן יחס ומקום. הוא הבכור , הוא ''נמצא פה קודם'', למרות שהוא לא זוכר את  זה מן הסתם, אבל הוא מרגיש את זה. הוא רוצה להרגיש שהנוכחות שלו משמעותית, חשובה, גדולה, הוא גם רוצה להרגיש בייבי שלך כמו האחרים.. אז הוא עושה כל מיני קטעים מעצבנים כדי לקבל יחס.

מה שאני מציעה זה לחשוב על איזה גבולות את לא מוכנה לוותר, למשל - לא מוכנה להקשיב לו כשהוא רוקע וצורח , את אומרת ברוגע- 'ככה לא מדברים איתי, תבקש יפה- אמא, אפשר בבקשה עוד אוכל? ' כשתרצה לדבר יפה אני יענה לך, עכשיו אני לא מקשיבה. ולא להתייחס עד שהוא מפסיק עם זה. או שאת מחליטה שגבול שלך זה שאת אומרת פעם אחת ללכת למקלחת והוא מיד מקשיב לאמא.  מה שהחלטת שהוא גבול, תעמדי עליו. 

ובמקביל לחשוב איך אפשר לתת לו את המענה הרגשי,  למשל , לאפשר לו להישאר ער אחרי שהקטנים הלכו לישון, לתת לו להתרפק עלייך ולספר לו סיפור בנחת בספה. לתת לו המון מילים חמות *ומעצימות*.

לאפשר לו דברים ש''רק לגדולים מותר'', למשל צלחת זכוכית - 'רק לך אני מרשה, כי אתה גדול, לקטנים זה לא מתאים כי הם לא יודעים להיזהר, אבל אתה גדול יודע שלא משחקים בצלחת, אז אתה יכול צלחת שבירה. '

לעשות דברים לעצמי.

האמהות מגדירה אותי בהרבה מאוד רבדים.

אבל,

אני אשה

אני בן אדם

חוץ מלהיות אמא,

אני עושה דברים שטובים לי לעצמי

מתאווררת, יוצאת, עושה ספורט כיף פינוק טיפוח.

משקיעה זמן בזוגיות, בגבר.

חוץ מזה, לצאת מהבית עם כל ילד אחד על אחד לעשות משהו כיף, מחזקת קשר אישי.

ממה שכתבת נראה שהוא מושך אותך למאבק על המקום שלו. תינוק חדש הגיע, הרבה דברים הטלטלו ועוד לא התייצבו. במאבק איתך הוא משאיר אותך "איתו", הוא מפעיל את מה שהכי מעצבן שזה הריבים מול האחים שלו. או אחותו לוקחת לו, או שזה קורה "במקרה" כשאת מניקה את התינוק...

הוא טועה לחשוב שהוא צריך להאבק איתך או איתם על המקום שלו אצלך בלב. ואת יכולה ללמד אותו שזה לא נכון. ואת לא צריכה לעשות בהכרח דברים מיוחדים ( קשה ליצור זמן רק איתו זה נראה לי ממש מאתגר אחרי לידה עם שלושה קטנים). את יכולה לעשות את כל העבודה בלב שלך ( על הספה, לצורך העניין 🤭). להזכיר לעצמך את הדברים הטובים שבו. להזכר איך הוא היה תינוק, באהבה הזו שיש לתינוקות. כמה את מתפעלת ממנו. מההתפתחות שלו. ממש להשקיע ולהתכוון ולהרגיש את זה.

מאמינה שזה יעשה שינוי אצלך וכל דבר שתגידי לו יקלט אחרת.

ואגב, לא חושבת שאת צריכה להפסיק הנקה. שיריבו ויצרחו. כשתסיימי, תבואי לעזור.

זה השפה של הילדים, יותר מדויק

כמו שבעבודה את לא מדברת אותו דבר כמו שתדברי עם בעלך לצורך העניין..

דבר שני, את צריכה אולי עזרה וגם יותר זמן לעצמך.

ובנוסף, כדאי לחשוב על דברים שמטרגרים אותם וגורמים להתפרצות כמו רעב, עייפות, רצון לתשומת לב. זו לפעמים הם מביעים צורך בצורה לא מילולית וצריך לקרוא אותם נכון

ועוד - לא כולן חייכניות במצב כמו זאת מתארת. הלוואי.

שולחת חיבוק❤️

יותר מילדים אחרים בני גילו, הוא בסה"כ בן 4.5, זה פצפון. אני זוכרת שגם אני קראתי את העצה הזאת בתור אמא צעירה וחשבתי שהפנמתי, אבל רק עכשיו בבת הזקונים שלי אני מבינה כמה ציפיות שמנו על הבכור, שיוותר, שיחכה בסבלנות, שיבין.. כל זה ברור לנו,  אבל הוא עדיין ילד קטן.

ובשבילך, חיבוק גדול. הקושי עוד ישתלם בע"ה, בינתיים תנסי לקחת עזרה וזמן לעצמך כמה שניתן.

חושבת שככל שתקדימי לתת לו יחס מעצמך הוא לא יבקש (להכין לו קערה גדולה מראש רק שלו, לקרוא לו לשבת לידך, להשאיר אותו חצי שעה אחרי שכולם ישנים כי הוא גדול). אם את מכירה את הספר, למלא את הדלי, אז ממש זה. 

לא רוצה לחזור אליה!😆

אני קוראת אותך ושומעת את עצמי...לפני עשור בערך..

והיי

אני בשוק שהיום יש לי גדולים (וקטנים)

וזה אחרת!!!±++++

פחות אינטנסיבי עם הקטנים!!!!

הם נהיים החלק הקל🥳🤠👻

זוכרת את הקושי..

שולחת הרבה כוחות וחיבוק!!!!!!!

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

חשוב לפרגן!!!

קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר

אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

לק"י

כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

אף פעם לא ישנתי לפני 12

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר

הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן

יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות

וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

לי יש לנסינו חשמלית דו"צ והיא אחלה (עד כמה שלשאוב אחלה בשבילי).

צריך גם התאמה של גודל הקאפ לגודל שלך, זה משפיע על היעילות והכאב (בכל מקרה לא אמור לכאוב!)

משאבה של אוונט

שיכולה להיות גם ידנית וגם חשמלית

אבל היא חד צדדית

אני אישית מעדיפה דו"צ שיהיה כמה שיותר מהר

ולנסינו מעולה לי

קישור:
משאבת חלב חשמלית ניידת PHILIPS AVENT עם מסאג' חכם וסטימולציה של פרחים - שואב טבעי לתינוקות Mimics - AliExpress 1501 

לא ניסיתי, 

לי יש את של לנסינו, דו"צ, חשמלית..  והיא סבבה, ותו לא. 

אני חושבת שהיא לא מאוד שקטה אבל היא יעילה ואת יכולה לשלוט בעוצמה אז זה לא כואב

יש לי לנסינו חשמלית דוצ, זה לוקח חצי שעה ומרתק אותך למקום.

עם אוונט  ידנית תוך 10-15 דקות הצלחתי להגיע לריקון, וזה ממש נוח כי אני מתאימה לעצמי את העוצמה אם יש גודש וכאלה. ממש אהבתי אותה

לי עם לנסינו לקח 10-15 דקות

היום שומעים עליה פחות 

אבל שמעתי שהיא גם אחת המעולות.. 

לא ניסיתי אבל ממש מעניין אותי לבדוק אותה

Ardo melia

כמו הביאמבה אבל להבנתי המשאבה יותר חזקה

שואבת לי טוב ולא כואבת

מה שכן לפני כמה ימים לא שאב לי ככ מצד אחד וכאב ונראה לי לא היה מונח טוב אז עכשיו יותר שמה לב לזה

אני משתמש בו פעם ביום יומיים לא הרבה

אני הזמנתי סט חילופי ככה שתמיד יש לי שתיים שזה נח ( לחזרה לעבודה )

אם משהו יכול להביא לך מחו"ל זה ממש חצי מחיר 

מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?

אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים

כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..

והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"

קראה אותך והרגיעה אותך

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!