איך תגיע הגאולה? משתפת ממחשבות ברוח התקופהדיאן ד.

היום שמעתי שנועה ארגמני סיפרה שכשבאו לחלץ אותה היא היתה באמצע לשטוף כלים בבית של השובים שלה.

חשבתי לעצמי שבטח ככה תגיע גם הגאולה שלנו הגאולה השלימה והמלאה שכולנו מחכים לה כ"כ.

 

נהיה אולי עסוקות עם הילדים, עם הכביסות, אולי כלים.

אחרי יום ארוך עם מלא משימות שלא נגמרות, מותשות מעבודה קשה ומקוצר רוח.

דואגות וחוששות ממלחמה, מחבלים, מחלות ושאר הצרות שיש בעולם.

ופתאום...

פתאום זה פשוט יגיע.

ומישהו ידפוק לנו בדלת ויגיד: "הוא הגיע! משיח כאן, הגיע זמן הגאולה"

 

ואי אפשר לתאר את השמחה הגדולה והעצומה שתהיה לנו אז.

אולי חלקיק מהשמחה הזאת טעמנו השבוע.

ואז תהיה זאת שמחה שלמה, אמיתית מכל הלב!

ואוווו איזו מחשבה מהממת!!!שירה_11

לא חשבתי לע זה בכלל

 

אנחנו כל כך כל כך מחכים

והאמת שזה גם קצת מלחיץ לא?

מה יהיה אחרכך?

נישאר חיים??

למה לא?שיפור
כישירה_11

שכר ועונש וזה...

לא??

 

זה הכי מפחיד אותי האמת

לא יודעת, נראה לישיפור
שמי שמשתדלת לשמור מצוות ולהיות יהודייה טובה תהיה בסדר
נושא מסובך ומלחיץשירה_11

הייתי רוצה לחכות ולצפות ב100 אחוז כמו כולם

נשמע לי קצת לא הגיוני

חחח אני כמוך🙈 לצד הציפייה יש פחדאנונימיות
מעניין אותי מאיזה מקורות לימדו אתכם על המשיחבארץ אהבתי

כי אני באמת לא מבינה על מה אתן מדברות...

כל המקורות שאני מכירה על אחרית הימים הם אחרים לגמרי.

גם כל מה שמזכירים פה על 'גוג ומגוג' לא ממש ברור לי. אני מכירה את הנבואה של יחזקאל (בפרקים ל"ח-ל"ט) על גוג ומגוג, ושם מדובר על מלחמה בה העמים באים על ישראל ועל ירושלים, ובסופו של דבר הקב"ה מנצח את כל העמים ויש קידוש ה' גדול.

אז נכון שמלחמה זה זמן של דין, ויש אבדות כואבות. אבל עדיין לא ברור לי מה הקשר בין המקורות שאני מכירה למה שאתן מזכירות פה על הפחד הגדול ממה שעלול לקרות לנו בזמן הגאולה.

איך שאני רואה את הדברים, הקשיים של חבלי משיח שרואים בדרך לגאולה, זה מה שאנחנו חווים עכשיו. הגאולה זה הטוב הגדול שנזכה להגיע אליו בסוף.


מעתיקה לכאן את סיום הנבואה על גוג ומגוג, אותי זה מרגש...

"לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲ-דֹנָ֣י יֱ-הֹוִ֔ה עַתָּ֗ה אָשִׁיב֙ אֶת שְׁב֣וּת יַעֲקֹ֔ב וְרִחַמְתִּ֖י כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְקִנֵּאתִ֖י לְשֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃ וְנָשׂוּ֙ אֶת־כְּלִמָּתָ֔ם וְאֶת־כׇּל־מַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָעֲלוּ־בִ֑י בְּשִׁבְתָּ֧ם עַל־אַדְמָתָ֛ם לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ בְּשׁוֹבְﬞבִ֤י אוֹתָם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְקִבַּצְתִּ֣י אֹתָ֔ם מֵאַרְצ֖וֹת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְנִקְדַּ֣שְׁתִּי בָ֔ם לְעֵינֵ֖י הַגּוֹיִ֥ם רַבִּֽים׃ וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְ-הֹוָה֙ אֱ-לֹ֣הֵיהֶ֔ם בְּהַגְלוֹתִ֤י אֹתָם֙ אֶל־הַגּוֹיִ֔ם וְכִנַּסְתִּ֖ים עַל־אַדְמָתָ֑ם וְלֹא־אוֹתִ֥יר ע֛וֹד מֵהֶ֖ם שָֽׁם׃ וְלֹא־אַסְתִּ֥יר ע֛וֹד פָּנַ֖י מֵהֶ֑ם אֲשֶׁ֨ר שָׁפַ֤כְתִּי אֶת־רוּחִי֙ עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲ-דֹנָ֥י יֱ-הֹוִֽה׃" (יחזקאל ל"ט, כ"ה-כ"ט)

תודה על זה! באמת מרגש! שנזכה בקרובאם_שמחה_הללויה
זה חינוךoo

של בית יעקב

מנטרות, הפחדות והקטנת האישה. לכל אמונה אפשר למצוא מקור כלשהו.

דווקא לא גדלתי בבית יעקבאנונימיות
סתם איזה מורה אי שם בגיל הרך שתיארה סיטואציה מפחידה בהקשר של גאולה
מוחה על ההכללהדיאן ד.

אני למדתי בבית יעקב וספגתי ערכים ורוח שונה לגמרי ממה שאת מתארת.

לגמרי יש בבית יעקבשושנושי

המון ערכים מעולים ומדהימים

אני ספציפית בכל הנושא של שכר ועונש

עבודת ה' מיראה (שזה נכון, אבל חוששת שאצלי זה נכנס חזק מידי)

שם טיפה אני מעורערת

אם כי זה מגיע גם מהבית

ממש לא רק מההרצאות בכנס שלפני ראש השנה.. 

 

צריך ללמוד לקחת מכל מקום את החיובי

זה חד משמעית החינוך בבי"ערקאני

לא יודעת איפה חונכת.

אבל זה הדרך שלהם....

מה? למה גאולה זה קשור לעונשים?חילזון 123

אנחנו העם של ה'

הוא אוהב אותנו

והבטיח עוד לנביאים לפני 2000 שנה שיביא את הגאולה

אבל הגאולה זה משיחשירה_11

ומשיח זזה מי שזכאי 

"ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון"

 

בסוף זה גם זה

לא יודעת אולי אני לא מספיק בקיאהחילזון 123

אבל כל הדיבור הזה על ''יום הדין'' נשמע לי קצת נוצרי.


משיח רק למי שזכאי?

תמיד צריך לשאוף להיות טובים

אבל כתוב שגם אם ''לא זכו'' הגאולה תהיה בעיתה

אל תחיי בפחד מזהאני10

את עושה את רצון ה? משתדלת כמה שאת יכולה? מתאמצת?

כולם נופלים אחותי אבל את חיה חיים של תוה ומצוות, זה לא סתם כותרת, את באמת בזה.

קל לחיות בסיסמאות האלה שאנחנו כל הזמן חוטאים, והבדיחות על יום כיפור שבין נעילה לערבית כבר מדברים לשון הרע על החזן של נעילה. אני גם גדלתי ככה בידיעה שאני חוטאת בלי הפסקה וגרועה ובחיים לא אהיה מספיק טובה.. ואז חשבתי על זה ממש, ממקום של לרצות להשתפר ובאמת ניסיתי להבין איפה אני יכולה להשתנות להשתפר, איפה החטאים הגדולים שלי יושבים. וכן יש לשון הרע פה ושם בכל מיני סיעואציות מפוקפקות שזה על הגבול, אולי מקומות שיכלתי להיות יותר נחמדה או משהו. אבל עבירות ממש? ממש לא.

ואני ממש *ממש* לא איזה צדיקה גדולה, לא מחמירה בכלום ולא עושה יותר מהחובה. אבל את החובות אני עושה.

ואני בטוחה בטוחה שגם את.

תדוני את עצמך טיפה לכף זכות.

תחיי את התורה מתוך ידיעה שאת עושה טוב, שאת חיה נכון, ולא מתוך פחד וחששות. 

את צודקת כישירה_11

אני גם גדלתי ככה 

וכאן טמונה הבעיה, חונכתי בבית ספר (לא בבית.) שיום יבוא ואנחנו ניתן דין על חטאינו, זה נכון, אבל זה היה מוקצן מדיי, שיענישו אוץנו ואנחנו לא היינו רוצים לדעת את העונשים שיש בשמים 

כי וואי וואי מה אנחנו הולכים לחטוף

אני צריכה לעשות עבודה עם עצמי

כי במקום לחכות לגאולה ואני מחכה ממש אני יותר עסוקה בלפחד מהעונש, אני משתדלת ברמות שאני יכולה אבל על כל הפעמים שנפלתי אני אחטוף

זה תמיד בראש שלי...

תמיד אפשר לעלות דרגההמקורית

מסילת ישרים כותב שעבודת השם מתוך יראת החטא (פחד מהעונש) זו דרגה מסוימת בעבודת השם

מעליה יש יראת הרוממות, שעובדים את השם מתוך ידיעה כי הוא רוצה להיטיב איתנו.  זה תיאור מתומצת מאוד כי ברור שיש עוד הרבה באמצע

מצאתי שזה דומה קצת לכיבוד הורים של אנשים בוגרים, שמעריכים את כל ההשקעה של ההורים בהם מגיל קטן ומכבדים אותך מתוך הכרת הטוב ולא כי 'חייב' או מצופה. זה יותר נביעה פנימית מתוך הסתכלות על כל הטוב שהשם עושה איתנו ונותן לנו


תשובה מעל הכל. ולא תלויה רק במעשים בפועל. הרצון הוא מה שחשוב

מחשבה טובה עולה כמו מעשה לפני השם יתברך. והעיקר שיכוון לבו לשמים. כמו שכתוב במשנה:" לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה יכול להיבטל ממנה"

חובת ההשתדלות שלנו היא קודם כל להיות ברצון תמידי ובמחשבה לעבוד את השם והשם לא בוחן תוצאה כי אם את הדרך.


מצאתי שלדור שלנו האמירות על עונשים פחות תופסות כדרך בעבודת השם ויותר מרחיקות. 

תשמעי בסופו של דבראני10

בטוח עשית חטאים. כולם עושים. אבל לעובדה שאת לא מתכוונת וככל הנראה רוב החטאים שלך בשוגג יש משמעות גדולה, וגם באמת באמת אם תשבי ותנסי לרשום על דף, באמת, איזה חטאים עשית, תראי שאת לא כזו גרועה כמו שגרמו לך לחשוב.

הכל טוב, ואף אחד לא יחטוף על דברים קטנים שהוא עשה בטעות, בדיוק כמו שאת לא מצפה מהורה או בעל סמכות אחר לתת עונש "מחטיף" על טעות שגם לא היתה איזו אסון מטורף. לא חיללת שבת, לא אכלת לא כשר. אני מהמרת שאם תשבי עם דף ככל הנראה יהיה רשום שם לשון הרע לא במזיד.

אפשר לפחד מהעונש על מה שכן עשית, אבל קודם תביני אם בכלל עשית משהו חמור לפני שאת מפחדת

לדון לכף זכות כל כך חשוב מתחבר עם תורת אזמרהאם_שמחה_הללויה
של רבי נחמן. הוא אומר בסוף שבזה תלויה כל התשובה. על ידי רדיפה עצמית אי אפשר לחזור בתשובה, רק ליפול עוד יותר למטה.


"וכן צריך האדם למצא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד (כמבאר אצלנו כמה פעמים). ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה, חס ושלום, אף-על-פי-כן אסור לו לפול מזה, רק צריך לחפש ולמצא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצוה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתם, הינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדושה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על-כל-פנים היה איזה נקודה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה כנ"ל, ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב. על-ידי-זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה, בבחינות "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" 

יש על זה שירחילזון 123
לא חושבת שזה קשוראורות המלחמה
להפך, בגאולה יש את תחיית המתים. יש רבנים שמלחיצים ומזכירים כל הזמן את גוג ומגוג, אבל יש מספיק רבנים שסוברים אחרת. הגאולה היא לא משהו מפחיד 
הנה עוד נפגעת בית יעקבשושנושי

חחח סתם לא בטוח

בדיוק כתבתי על זה בשרשור פעם

אני מבינה את החרדה שלך

כי גם אני חונכתי שלא כולם זוכים

ובינינו, מאיפה לי הזכויות?


בקיצור מבינה..

אמאלה דייקתתתשירה_11

אני אכן נפגעת בית יעקב

לא מצליחה להשתחרר מהחרדות

איזה עצוב שזה ככה...אורות המלחמה
נכון זה נורא ואיום את לא מבינה כמהשירה_11

גדלתי על זה לצערי הרב מאוד

אני לא מצליחה להבין איך את מצליחה להיות דתיהישוב הדעת

אם זה הצורת הסתכלות שלך על הקב''ה


אם הוא מפחיד

מעניש

מאיים


אז מי רוצה קשר ככה?


אם גאולה היא מפחידה ומאיימת ומי יודע אם נשאר בחיים

אז עזבו עדיף כבר גלות


אפשר וכדאי ללמוד פנימיות ןחסידות זה פותח עולם מושגים כל כך אחר

עם כל כך הרבה שמחה וחיות וחשק ואהבה וחיבוק

אני יודעת שהוא טובשירה_11

אבל כשצריך להעניש הוא מעניש... 

ואת צודקת...

 

עם כל מה שהחדירו לי ל גאולה, יש מחשבות כאלה לפעמים...

 

אבל זה לא עובד ככה!רקאני

כשצריך להעניש... הוא כולו טוב.

 גם העונשים הם טוב כי הם מביאים לתיקון הנשמה שלך

הקב"ה לא "מרוויח" מלהעניש אותך, גם אם לא התנהגת יפה...

 

והוא נתן לנו את כוח התשובה.

ואת צמה כל יום כיפור,

אז העוונות מתכפרים.

ואת מלאה זכויות אינסוף....

את מגדלת ילדים לעבוד את ה'- זה התכלית.

בשביל זה באת לעולם.

ואת מקיימת את התפקיד שלך!

אז ממה את כל כך מפחדת???

נכון שהעונש הוא גם טובשירה_11

אבל שורה תחתוה לא רוצה להיענש בידיי שמים, זה לא עונשים של בשר ודם זה מפחיד.

אם נכנסים לזה אז גם כל השבויים בעזה עוברים תיקון מפחיד, וזה המסלול שהנשמה שלהם צריכה כנראה, ענייני גלגולים.

 

מבינה אותי?

זה כאילו שאלה לא פתורה שיש לי

אני לא חושבת שהשבויים בעזה הם בעונשרקאני

הם לא מקבלים עונש על איזה חטא שעברו עליו

הם כן בדרך לתקן את הנשמה עוברים מסע ייסורים שאין איך להבין אפילו

אבל זה לא מתוך עונש

לא התנהגת יפה- לך לפינה

לא.

זה מתוך אהבה וזה הדרך הכי טובה להגיע לתיקון הנשמות

ונכון שזה מפחיד וכואב אבל את לא שם.

והם קיבלו כוחות מיוחדים להתמודד עם זה,

כוחות שלנו אין אותם...

את יש לך את המסע שלך ואת במקום הנכון, יש לך תפקיד ואת ממלאת אותו.

אז למה לך לפחד?

כי יותר מפחיד לא להיות דתיהחולת שוקולד

מי שמאמין בתורה ויש לו גישה כזאת דווקא כן ישאר דתי- הפחד יניע אותו לנסות להימנע כמה שאפשר מהאיום והעונש

זה לא ממש כי הוא רוצה קשר 

בדיוק בשבת קראתי שיש 3 דרגות לעבוד את ה'אם_שמחה_הללויה

דרגה 1 לעבוד את ה' מיראת העונש

דרגה 2 לעבוד את ה' מפחד לאבד את הקשר איתו

דרגה 3 לעבודה את ה' מתוך רצון להמליך את ה' (גם אם מובטח שלא תקבלי את העונש וגם לא תאבדי את הקשר איתו את לא חוטאת כדי שלא יהיה חילול ה'.וזאת דרגה הכי גבוהה

קראתי בספר של הרב ארוש "עץ הדעת"

מה פתאוםאורות המלחמה
הקב"ה הוא רחמן. יש שכר ועונש אבל לא עד כדי כך... 
אני מאמינה שד' הוא טוב ומייטיבדיאן ד.

והגאולה תהיה גאולה שלימה ואנחנו נזכה לה בטוב וברחמים.

 

 

מהמם!!! (איפה שמעת את זה?)קמה ש.
מישהי סיפרה לידיאן ד.

וחיפשתי קצת ברשת וראיתי שהיא באמת סיפרה שהיא היתה באמצע לנקות כשנכנסו הביתה והיא לא האמינה להם בהתחלה שזה צה"ל.

תודה!!קמה ש.
מעניין!אני מדמיינת אחרת,אפילו מתחבר לי למשל שלךאם מאושרת

שמונה חודשים התפללנו כולנו לשיחרורם,

שמונה חודשים הם ייחלו לצאת מאפילה לאורה,

שמונה חודשים החיילים מתאמנים ( ועוד מספר רב של שנים בפז"מ שלהם,כי הם ביחידות מובחרות)

וב"ה הרגע הזה קרה,


כך גם הגאולה- עלינו להיות שותפים בהבאתה-

בתפילות,בכינון המדינה, מוסדותיה,צבאותיה, תרבותה ורוחה,

בציפיה תמידית לגאולה ובעז"ה בשלב המתאים

הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים

אני מתחברת לכיוון שלךשיפור
מדהים! מתחברת ממשדיאן ד.
שמונה חודשים זה כמעט תשע שזה כמו הריון ולידהנפש חיה.
כתבת מהמם!בארץ אהבתי

אני רואה שאת כתבת לפני את הפסוק במלאכי.

וגם כיוונת לאותו כיוון כמו מה שאני כתבתי.


 

עכשיו גם שמתי לב שגם במלאכי הפסוק מדבר על כך שלפני שהקב"ה מופיע פתאום, קודם יש שלב של פינוי הדרך לקראת בואו של הקב"ה. וזה גם חלק מהגאולה. וזה ממש מה שאנחנו חיים עכשיו.


 

כל פעם מרגש אותי לראות כמה המדינה משקיעה בבניית כל הדרכים לירושלים ובמיוחד לכותל, ואני חושבת איך כל הדרכים האלו בסופו של דבר ישמשו אותנו לעליה לבית המקדש.

גם אם בית המקדש עוד לא בנוי, הדרך אליו כבר נסללת

"כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה" (ישעיהו מ', ד')

 

תודה ששיתפת! כל כך מחזק, כל כך פשוטשידור חוזר
זה מזכיר את הפסוק במלאכיבארץ אהבתי

"הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא..." (מלאכי ג', א')


ומצד שני, הנביאים גם מתנבאים לנו גם על "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן..." (ישעיהו נ"ב, י"ב), "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כז, יב)

וזה מה שאני רואה עכשיו. המשיח עצמו עוד לא פה, אבל הגאולה מתרחשת לנו מול העיניים.


זה לא רגע אחד שפתאום הכל משתנה.

יש רגעי שיא שבהם קורים דברים יותר במהירות, ויש זמנים של התקדמות יותר איטית, ויש גם רגעים שנראים כאילו הלכנו אחורה.

אבל אנחנו כבר חיים כל כך הרבה מהנבואות שניתנו לנו. רק צריך להסתכל קצת בפרספקטיבה של תקופה ולא של רגע.

וצריך לדעת לראות את זה. ולהודות על זה.

שלא נפספס את הגאולה שבאה אלינו בדרך אחרת ממה שדימיינו, לא ככה פתאום כמו בסיפורים, אלא צעד אחרי צעד, בשינויים קטנים, 'קמעא קמעא'.

כדי שכשהמשיח יגיע, ובית המקדש כבר יהיה בנוי, לא נצטרך לחכות לו שיגיד לנו 'ענוים עמודים, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים - ראו באורי שזורח'. שנצליח לראות ולזהות שאנחנו כבר בגאולה...



(אני יודעת שנגעתי פה בנושאים שנויים במחלוקת... לא רוצה לפגוע באף אחת שלמדה או רואה את הדברים אחרת ממני, אבל באמת כותבת מתוך התפיסה שלי והדברים שאני לומדת ורואה, ומאמינה בהם בלב שלם. מי שחושבת אחרת יכולה לדלג הלאה, או יכולה לפתוח את זה לדיון - כמובן בכבוד ובנעימות...)

איך אני אוהבת את הפסוק הזהחיים חדשים🍃

מקנאה בכל בנשים הצדיקות פה שממש חיות בתודעת גאולה אמיתית. הלוואי שאזכה גם

מדהים! התחברתי ממשדיאן ד.

וכל הכבוד לך על הידע והציטוטים!

וואו תודה על זה!חיים חדשים🍃

הצלחת לרכך קצת את הלב שלי, שקצת התאבן בשנה האחרונה... 

וואי.... ריגשת ממש! אני נראה לי אהיה באמצע כביסותבאתי מפעם

כי זה בערך מה שאני עושה כל החיים 🤣

הלכתי להפעיל מכונה. 

🤣🤣דפני11
גם חשבתי על זה לעצמישושנושי

לפחות שמשיח ימצא אותי בפוזה טובה

אני כל היום רובצת על הספה, פשוט בושות!!!!

חחח... הכי פאדיחה להיות באמצע סרטבאתי מפעם
עשית לי צמרמורתפרח לשימוח🌷
אמאלה מה עשית ליייי, צמרמורתתתתתמאמאמיה 3
איזו מחשבה מדהימהשושנושי

תודה לך ששיתפץ אותנו

האמת מחזק אותי עכשיו

ריגשת אותי! תודה ששיתפת את הדימוי הזהאם_שמחה_הללויה
וזה נכון, אומרים שגאולה תגיע במפתיע, כמו אבדה שנמצאה
אמן!!אורות המלחמה

כתבת מהמם!

חג שמח

וואו! הלוואי בקרוב ממש!!!!רקאני
כתבת יפה. חשבתי על זה גםביבוש

אין ספק שזה עבר להרבה יהודים בראש. תמיד למדו אותנו שהוא יגיע פתאום.

והנבואות שלמדנו כל החיים מתחילות ללבוש צורה של מציאות. 

זוכרת איך תיארו לנו המון פעמים שבימות המשיח הקב"ה ייקח חבל ויתלהו מקצה העולם עד קצהו וכולם יחזיקו בחבל, ולאט לאט הוא ינער אותו בחזקה ורק בודדים שילפתוהו חזק, הם יזכו לימות המשיח ולגאולה. אני לא חושבת שזה הפחדות, זה פשוט המציאות שתהיה, והיא כבר כאן. כתוב שבימות המשיח השנאה ללומדי תורה ושומרי המצוות תגבר מאד, ושאנשים מתוכנו ישנאו אותנו, ולא אומות העולם כמו כל הדורות, וזה לדעתי הבירור שיש עכשיו. תמיד בהיסטוריה של עם ישראל מי ששם רגליים לשומרי המצוות היו אומות העולם ו"הגויים", וכעת רואים בחוש איך אנחנו במדינת "היהודים" חוששים מהעתיד הרוחני שלנו. אין ספק שזה מפחיד, אבל לא בקטע של חרדה, אלא: מה אני עושה עם זה? איך אני מכין את עצמי לביאת המשיח? 

וצריך גם להבין שאם לא נזכה לזה, ואולי נמות כחלק מתהליך הגאולה, זה גם בסדר ולא מפחיד. ככה הקב"ה מנהל את העולם.

רק רוצה לדייק משהובארץ אהבתיאחרונה

מה שתיארת פה על 'חבלו של משיח' - זו לא נבואה.

זה משל שהביא ר' אלימלך מליז'נסק ומסביר את הקושי שיהיה בתקופה של ערב הגאולה (האמת שאני ממש לא גדלתי על זה ולא הכרתי את זה, בעקבות מה שכתבת פה עשיתי חיפוש והגעתי למקורות).


ואני חושבת שחשוב להבחין בין נבואות על הגאולה, לבין אמרות חז"ל ורבנים על הגאולה.

הנבואות על הגאולה הן נבואות של טוב, של עולם שמגיע לידי שלמות. הנבואות מדברות על קיבוץ גלויות (שאנחנו ממש רואים בעינינו), על פריחת השממה שהיתה פה בגלות (שגם זה נראה לעין ללא שום ספק), וגם על שלום בין העמים ואפילו בין בעלי החיים, ובניין בית המקדש שיהיה אור לכל העולם (לחלק הזה אנחנו עוד מתפללים).

יש גם נבואות על מלחמת גוג ומגוג (שבה כל העמים עולים על ירושלים, אבל בסופו של דבר הקב"ה מביא לניצחון ולקידוש ה' גדול), ויש גם נבואות שמדברות על איך כל מי שלא עבד את הקב"ה וכל עובדי האלילים יישפטו ויתביישו בטעות שבה הם חיו.

ויש גם נבואות פחות מובנות שלא בהכרח יודעים איך לפרש, וכנראה שלא נבין הכל עד שזה לא יקרה.

אבל בגדול - הנבואות על הגאולה הן נבואות על העולם שמגיע לשלמות, דרך עמ"י שחוזר לארצו ומגיע לתיקון שלם בגשמיות וברוחניות.


ויש גם אמרות של חז"ל ושל רבנים על הקושי של התקופה הזו שלקראת הגאולה. על הבלבול שקיים בה, ועל זה שצריך הרבה כוח להחזיק בדרך האמת.

וזה בהחלט דברים שאפשר לראות היום, כמו שכתבת. ואנחנו באמת צריכים להתחזק בחיבור לקב"ה ולהבין שכל הקשיים הם חלק מהתכנית, ואילו חבלי הלידה של הגאולה.


אבל אלו לא נבואות על הגאולה. אלו אמרות שמכינות אותנו לקושי שמופיע לקראת הגאולה, ומכוונת אותנו לדרך לעבור את התקופה הזו, בתהחזקות בחיבור לקב"ה למרות כל הבלבול שמסביב.

ובעז"ה כולנו נצליח להתחזק ולהתקרב לקב"ה, ולזכות לאור הגאולה השלמה שתאיר את כל העולם.

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

יואוווווו חחחחחשושנושי
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוסאחרונה

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

דלקות אוזניים אחרי כפתוריםshiran30005

אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!

לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר

מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.

ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?

וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח

פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג

וואי מתסכל😒 רפואה שלמה!שיפור
ממה שאני מכירה דלקת אוזניים זה לא מדבק. אולי נכנס משהו לתוך האוזן שגורם לדלקת? חברה שלי אמרה לי שהייתה צריכה לקלח את הילד עם אטמים אחרי ניתוח כפתורים, גם לכם אמרו ככה, אם לא אז אולי צריך?
נראה שכדאי להתייעץoo

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

אוי, לא...מתואמת

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

עונהshiran30005

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...


וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

תמשיכי לשמור מאוד טוב ממים.פרח חדש

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אבל איך רואים חור אם יש כפתור?shiran30005
רופא היה מצליח לראות מן הסתם לא? 
לרופא רגילעוד מעט פסח

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

כבר פעם שלישית שיש הקאות כמה שעות ואזshiran30005

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

מענייןעוד מעט פסח
פעם ראשונה שאני שומעת על זה 
ויכול להיות שהדלקת באוזנייםooאחרונה

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

הכפתורים אמורים ליפול בשלב מסויםמתואמת

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים!אור עולה בבוקר

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

האמת האאג שלנו בשיבא לא היה נראליshiran30005

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

אם נתניה רלוונטי לךעוד מעט פסח
יש לי המלצה לרופא תותח עם תורים זמינים (הלכתי בפרטי דרך המשלים, היה שווה כל שקל).
אני במכבי, ומעדיפה את שיבא כיshiran30005

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

ניתחתי שלושה ילדיםעוד מעט פסח

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.


אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

רופא שלנו תמיד נותן אנטיביוטיקה בפהפילה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

אצלינו היא אומרת- מתחילים בטיפות ואםshiran30005

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
בקטע של ילדים?הרמה
שלקחתי הילדים רגועים😉 באמת אין קשרDoughnutאחרונה
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
כןDoughnut
הבונגסטה היתה לי הרבה יותר טובה מהדקלקטין. עם הדקלקטין לא הקאתי אבל עדיין היו לי מלא מלא בחילות, עם הבונגסטה היתה הקלה משמעותית גם בבחילות.
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפור
למישהי זה עשה עצירות קשה? אוף מה עושיםהרמה
הי חברות. המלצתי באמיתי לכן מאינונימיאנונימית בהו"ל

יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון

רוצה להמליץ עליו ממש

הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי

והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו

גם אני ממליצה עליו!מתואמת

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

ומה החידוש של זה1112
 מה היתרון שלו
בדיוק מה שמתואמת כתבהעכבר בלוטוס

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

יש לה גם קו טלפוני מעולה עם טיפים ללפני חגים/שבתנפש חיה.אחרונה

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

סיפור הלידה שלי (מפה בניק אחר..)Sharing

ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.

במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים.  אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.


ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.

כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..

סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.

מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.

בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.

פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.

אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.

היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!

בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.

אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.

המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.

אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.

לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..

אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.

בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".

- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..

ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.

אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.

וב"ה ללא קרעים ותפרים.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. 

וואו כולי צמרמורותאוזן הפיל

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

וואו איזה סיפור! מרגש!דיאן ד.

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

וואי תמיד כיף לקרוא סיפורי לידההשקט הזה
תודה ששיתפת ואיזה אלופה את שהתמודדת ככה
וואוו מלא מזל טוב!מאוהבת בילדי

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

 

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

וואו איזו מרגשת!🩷Doughnut
איזו אלופה את, שיהיה הרבה במזל טוב! 
מרגש ממש! כל סיפור לידה הוא כל כך מיוחד ומרגשואילו פינואחרונה

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

בוקר של מצפון ממשהריון ולידה

באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים

לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה

בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק

אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה

מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.

אוף

את בטוחה שזה בעלך ?פילה
לפעמים תינוקות שורטים את עצמם די חזק. 
^^ ואם העור שלה יבש, אז גם נשרטים יותר בקלותיעל מהדרום
כן, יש לו ציפורן אחת שישר הוא אמר שחושב שהיא אשמההריון ולידה

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

אאוצ'. אבל יכול לקרות גם לאנשים עירניים וזהיריםיעל מהדרום
גם לאנשים זהיריםאיזמרגד1

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

וואי גם לי קרהרקאניאחרונה

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

מהממת תודה♥️ מרגישה את החיבוק מרחוק!אנוונימית1
חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תודה רבה♥️♥️♥️אנוונימית1אחרונה

אולי יעניין אותך