בהכרזת העצמאות הכתב: "מדינת ישראל...תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין..."ואזרחות שווה ומלאה".
ובדיוק מהסיבה הזאת, הכרזת העצמאות מהווה דוגמא לסכיזופרניה המשקפת בנאמנות את האבות המייסדים החילוניים, שמעולם לא היה להם האומץ להודות ששני העולמות שלהם, זה היהודי וזה המערבי, מהוויםשתי דרכים מקבילות שלעולם לא יוכלו להיפגש, שהרי החלק החשוב של הכרזת העצמאות שמצטטים רק באופן נדיר אומר: "אנו מכריזים בזאת על הקמתה של המדינה היהודית" (המונח יהודי חוזר על עצמו כמקשר בין העם לארץ).
אם כן מב פירושה של מדינה יהודית? מהי ההגדרה המינימלית שכל ציוני יסכים לה? וודאי פירושה של מדינה יהודית היא רוב יהודי, מכיוון שרק מדינה עם רוב יהודי יכולה להחיל ריבונות יהודית, תעניק ליהודי את הזכות להיות אדון לעצמו ולהחליט את רוצה הוא להוביל את ספינתו, וכמובן יהפכהו לחופשי ממסעות צלב,איקווזיציות,פוגרומים ואושוויצים, שהיו פרי נחלת העבר.
זה ברור שאם יהיה מיעוט יהודי בארץ ישראל, אזי לא יהיה הבדל בין מיעוט יהודי בפולין או ברוסיה או אפילו בעירק.
מצויין לאחר שהבנו את המושג מדינה יהודית אנו יכולים לחזור לצד הדמוקרטי של ההכרזה.לצמד המילים מדינה יהודית דמוקרטית,מילים שהי גורמים לצחוק אם לא היה זה נושא כה רציני.
איך מדינה ישראל יכולה להיות דמוקרטית אם היא הובטחה להיות יהודית? או איך היא יכולה להיות דמוקרטית אם היא יהודית?
שהרי אם לפי חוקי הדמוקרטיה יש הבטחה למיעוט הערבי שהוא יהיה שווה זכויות (שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור. האם אין הכוונה בכך בדיוק למילים אלו: שוויון מוחלט ומדויק,הכולל את הזכות להפוך לרוב בצורה דמוקרטית ושקטה?
וודאי זוהי הכוונה של הדמוקרטיה- ומשום כך זוהי סופה של המדינה היהודית.
מצד שני אם אנשים יתעקשו להשאיר את המדינה יהודית אזי נצטרך לקחת מהערבים את "זכותם" הדמוקרטית להפוך לרוב.גם אם הם יעשו את זה בדרכי שלום, דרך תינוקות וקלפיות.
אני לא שונא ערבים בגלל שהם ערבים,אני פשוט אוהב יהודים, ואני לא יכול לתת לאויבים של היהודים להרוס את המדינה (או היהודים)באמצעות יריות או לידות.
סבלנו נורא בגלות, אלפיים שנה הסתובבנו אנה ואנה מחפשים את הדרך חזרה לביתינו, וכל כך סבלנו מהיותינו "מיעוט", תודה רבה, אך לא עוד.
אני רוצה את המדינה שלי, לא שתי מדינות ולא עשרים ושתים מדינות שיש לערבים.
רק מדינה אחת, אך לא פחות ממדינה אחת, ולכן לא יהיה שום פשרה.
היום בגליל ובנגב יש כבר רוב ערבי, וואדי ערה בלב ישראל מהווה גוש ערבי מוצק. היום "המשולש הקטן" אזור שגרים בו מחצית מהתושבים היהודים ישראלים, הוא יהיה ערבי לגמרי,מה יקרה מחר? כמה ערבים ישבו בכנסת? ומה יהיה בעוד 15 שנה? כמה יגיעו לשם בדרכי שלום אבל עם כמויות? האם יש לערבים הזכות התיאורטית הזכות להוות רוב?
האם יש משהו שמאמין שהערבים ישאירו את ישראל כמדינה יהודית, עם "חוק השבות" שמתייחס רק ליהודים, עם המנון שמדבר על "נפש יהודי הומיה", ויום עצמאות שמציין את התבוסה הערבית?
איני שונא ערבים בכלל לא, אך אני אוהב את העם שלי, ואני רוצה שיהיה לו מדינה משלו, שיחיה בה חופשי מטרור וזוועות. האם אנו צריכים אפילו לחשוב מה יקרה אם הערבים יעלו לשלטון, מה יעלה בגורל היהודים? תיראו מה הם עושים לעצמם בלבנון, וראו מה הם עשו ליהודים לפני קום המדינה, וראו מה הם עושים כיום ליהודים הכל רחבי הארץ.
ישנם הרבה יהודים שנמצאים בבעיה אידיאולוגית שאינם רוצים להודות בה. חסר להם האומץ לבחור בין יהדות וציונות לבין מדינה מערבית דמוקרטית.
תשאלו את בני עדות המזרח אם הם רוצים לחזור לחיות תחת שלטון הערבים, להם יש נסיון והם אינןם מעוניינים לחזור למצב כזה.
אחרי אלפיים שנות גולה מלאים בשפיכות דמם של מיליוני יהודים וגירושם מכל ארצות העולם, לא אני רוצה מדינה משלי, ואם זה בא לידי ביטוי בבחירת ציונות ויהדות ורוב יהודי על פני דמוקרטיה ומערביות שיהיה כך אני בוחר בציונות.
ואם אתם חושבים שדברי הינם דברי טרור, אז שתדעו שהטרור היהודי האמיתי זה: שיהודים חיים בפחד מדכא בפני בחירה בין היהדות שלהם לבין הדמוקרטיה שלהם. זהו טרור-פחד היהודי הגרוע שאפשר להעלות על הדעת הקשר לאינטלקטואל חילוני יהודי מערבי.
באהבת ישראל ברוך
ובדיוק מהסיבה הזאת, הכרזת העצמאות מהווה דוגמא לסכיזופרניה המשקפת בנאמנות את האבות המייסדים החילוניים, שמעולם לא היה להם האומץ להודות ששני העולמות שלהם, זה היהודי וזה המערבי, מהוויםשתי דרכים מקבילות שלעולם לא יוכלו להיפגש, שהרי החלק החשוב של הכרזת העצמאות שמצטטים רק באופן נדיר אומר: "אנו מכריזים בזאת על הקמתה של המדינה היהודית" (המונח יהודי חוזר על עצמו כמקשר בין העם לארץ).
אם כן מב פירושה של מדינה יהודית? מהי ההגדרה המינימלית שכל ציוני יסכים לה? וודאי פירושה של מדינה יהודית היא רוב יהודי, מכיוון שרק מדינה עם רוב יהודי יכולה להחיל ריבונות יהודית, תעניק ליהודי את הזכות להיות אדון לעצמו ולהחליט את רוצה הוא להוביל את ספינתו, וכמובן יהפכהו לחופשי ממסעות צלב,איקווזיציות,פוגרומים ואושוויצים, שהיו פרי נחלת העבר.
זה ברור שאם יהיה מיעוט יהודי בארץ ישראל, אזי לא יהיה הבדל בין מיעוט יהודי בפולין או ברוסיה או אפילו בעירק.
מצויין לאחר שהבנו את המושג מדינה יהודית אנו יכולים לחזור לצד הדמוקרטי של ההכרזה.לצמד המילים מדינה יהודית דמוקרטית,מילים שהי גורמים לצחוק אם לא היה זה נושא כה רציני.
איך מדינה ישראל יכולה להיות דמוקרטית אם היא הובטחה להיות יהודית? או איך היא יכולה להיות דמוקרטית אם היא יהודית?
שהרי אם לפי חוקי הדמוקרטיה יש הבטחה למיעוט הערבי שהוא יהיה שווה זכויות (שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור. האם אין הכוונה בכך בדיוק למילים אלו: שוויון מוחלט ומדויק,הכולל את הזכות להפוך לרוב בצורה דמוקרטית ושקטה?
וודאי זוהי הכוונה של הדמוקרטיה- ומשום כך זוהי סופה של המדינה היהודית.
מצד שני אם אנשים יתעקשו להשאיר את המדינה יהודית אזי נצטרך לקחת מהערבים את "זכותם" הדמוקרטית להפוך לרוב.גם אם הם יעשו את זה בדרכי שלום, דרך תינוקות וקלפיות.
אני לא שונא ערבים בגלל שהם ערבים,אני פשוט אוהב יהודים, ואני לא יכול לתת לאויבים של היהודים להרוס את המדינה (או היהודים)באמצעות יריות או לידות.
סבלנו נורא בגלות, אלפיים שנה הסתובבנו אנה ואנה מחפשים את הדרך חזרה לביתינו, וכל כך סבלנו מהיותינו "מיעוט", תודה רבה, אך לא עוד.
אני רוצה את המדינה שלי, לא שתי מדינות ולא עשרים ושתים מדינות שיש לערבים.
רק מדינה אחת, אך לא פחות ממדינה אחת, ולכן לא יהיה שום פשרה.
היום בגליל ובנגב יש כבר רוב ערבי, וואדי ערה בלב ישראל מהווה גוש ערבי מוצק. היום "המשולש הקטן" אזור שגרים בו מחצית מהתושבים היהודים ישראלים, הוא יהיה ערבי לגמרי,מה יקרה מחר? כמה ערבים ישבו בכנסת? ומה יהיה בעוד 15 שנה? כמה יגיעו לשם בדרכי שלום אבל עם כמויות? האם יש לערבים הזכות התיאורטית הזכות להוות רוב?
האם יש משהו שמאמין שהערבים ישאירו את ישראל כמדינה יהודית, עם "חוק השבות" שמתייחס רק ליהודים, עם המנון שמדבר על "נפש יהודי הומיה", ויום עצמאות שמציין את התבוסה הערבית?
איני שונא ערבים בכלל לא, אך אני אוהב את העם שלי, ואני רוצה שיהיה לו מדינה משלו, שיחיה בה חופשי מטרור וזוועות. האם אנו צריכים אפילו לחשוב מה יקרה אם הערבים יעלו לשלטון, מה יעלה בגורל היהודים? תיראו מה הם עושים לעצמם בלבנון, וראו מה הם עשו ליהודים לפני קום המדינה, וראו מה הם עושים כיום ליהודים הכל רחבי הארץ.
ישנם הרבה יהודים שנמצאים בבעיה אידיאולוגית שאינם רוצים להודות בה. חסר להם האומץ לבחור בין יהדות וציונות לבין מדינה מערבית דמוקרטית.
תשאלו את בני עדות המזרח אם הם רוצים לחזור לחיות תחת שלטון הערבים, להם יש נסיון והם אינןם מעוניינים לחזור למצב כזה.
אחרי אלפיים שנות גולה מלאים בשפיכות דמם של מיליוני יהודים וגירושם מכל ארצות העולם, לא אני רוצה מדינה משלי, ואם זה בא לידי ביטוי בבחירת ציונות ויהדות ורוב יהודי על פני דמוקרטיה ומערביות שיהיה כך אני בוחר בציונות.
ואם אתם חושבים שדברי הינם דברי טרור, אז שתדעו שהטרור היהודי האמיתי זה: שיהודים חיים בפחד מדכא בפני בחירה בין היהדות שלהם לבין הדמוקרטיה שלהם. זהו טרור-פחד היהודי הגרוע שאפשר להעלות על הדעת הקשר לאינטלקטואל חילוני יהודי מערבי.
באהבת ישראל ברוך