אז,המתוקה שלנו כבר כמעט בת חודשיים (איך הזמן עובר מהר😅)
נולדה עם מום בלב, ב"ה היא בסדר ואנחנו במעקב בבית חולים
עד,שצטרך ניתוח (בע"ה מתפללים שזה יהיה שתגדל).
אני יודעת שאני צריכה לשאול רופא ולא םה אבל אולי תצליחי
להרגיע/לנרמל עד התור שלנו אצל הרופאה.
היא מאוד ישנונית ישנה מלא מלט מלא. יכול להתעורר לאכול ותוך כדיי להירדם. יום אחד רציתי לקלח אותה והיא ישנה
תוך כדיי😅(בסוף התעוררה🙈).
ברגע ששמים לה מוצץ בפה העיניים פשוט מתחילות להיעצם(ולפעמים גם בלי מוצץ)
זה הגיוני לגיל הזה?אני יודעת שהלב,שלה עובד יותר קשה
מלב רגיל אבל בבדיקות שהיינו לפני שבועיים הכל היה טוב
ואין סימנים מיוחדים להתאמצות יתר.
יודעת שלא נכון להשוות אבל אני זוכרת מהילדים הגדולים שלי
שהיו ממש עירניים בגיל הזה ואני דואגת...
מרגישה שאני ממש,רגישה אליה ואן אומרים משהו קטן בטיפת חלב אז אני ישר נכנסת להיסטריה ושמשהו לא בסדר איתה.
היא מרימה את הראש שהיא שוכבת על הבטן אבל ממש לזמן קצר....
מקווה שהובנתי... או המסע הזה מתיש!
היא כזאת מתוקה שמתחשק לי לשמור עליה 'עטופה'
ומצד שני הרופאה אומרים לא לרחם ולהתנהג אליה כילדה רגילה לכל דבר😅🙈
הלוואי תהיה לכן עצה או אפילו מילה טובה
🫨😞
יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבת