ביות חלקי היה עומס היסטרי

ביות מלא היה נהדר ולא הרגיש עמוס בכלל

בהצלחה 

לפני 6 שבועות (יואו הזמן טססס)

באפס הפרדה היה ממש חצי ריק.

לא עמוס בכלל!

הייתי שם לא מזמן ולא מעט

גם באפס הפרדה

היה מפוצץ בקטע לא נורמלי

אף פעם לא ראיתי את עין כרם ככ מלא..

גם המיון יולדות והחדרי לידה וגם המחלקה של ביות מלא

מבחינת העומס היה סיוט.

במיון יולדות ובחדרי לידה היו מהממות כולן אבל בהחלט השפיע העומס, חיכיתי המון זמן להיכנס לחדר לידה למרות שהייתי לגמרי בלידה פעילה. אבל חייבת להגיד שברגע שנכנסתי לחדר לא הרגשתי שזה משפיע כהוא מה על קבלת ההחלטות..

במחלקה היה סיוט ולא השתלטו על העומס בכלל.

אבל עומס זה דינמי ברמות... לא באמת אפשר לדעת

יכולה להגיד לך שחברה ילדה שם יומיים לפני והיה רגוע ממש.

זה לגמרי עניין של מזל כמה יולדות פתאום מגיעות וכו'.

בשערי צדק אגב תמיד ממש עמוס. לפעמים קצת פחות ולפעמים קצת יותר אבל מאד מאד עמוס גם בחדרי לידה וגם במחלקות מכירה מלא נשים שחצי מהאשפוז היו במסדרון..

ילדתי שם לפני שנתיים אז בטח פחות רלוונטי לך😉

אבל היה עמוס בטירוף ולא חזרתי לשם בגלל זה

ילדתי אח''כ במקום אחר והחוויה היתה הרבה יותר טובה כי לא מיהרו אותי 

והתינוק לא יוצא בכלל מהחדר אם את לא רוצה

וזה ההבדל בין אפס הפרדה לביות מלא

ואין אפשרות כזאת בשערי צדק

למיטב זיכרוני בשערי צדק את הבדיקות הראשונות אחרי הלידה עושים בתינוקייה. האבא יכול ללוות, אבל האמא נלקחת למחלקה ורק אחר כך התינוק מגיע אליה.

(ככה זכור מלפני שבע שנים. הייתי בביות מלא גם לפני שנתיים ורבע, אבל מכיוון שהייתי אחרי קיסרי הגעתי לשם רק יממה אחרי הלידה...)

רק בדיקת רופא לפני שחרור הייתי צריכה לגשת לחדר רופא שהיה דלת מול החדר שלי. 

ובדיקות ראשוניות ממש לא בתינוקיה, אלא בחדר אחיות קטם כזה בתוך המחלקה, ובעלי היה שם איתו בזמן שאני התארגנתי בחדר.

אבל לפני שנתיים וחצי הייתי באפס הפרדה בשערי צדק.

התינוקת עלתה איתי ישר למחלקה מהחדר לידה, וכל הבדיקות נעשו בחדר שלי.

היה רגוע ממש, וחצי מהזמן גם הייתי לבד בחדר. (אבל זה ממש תלוי בתזמון, מניסיון שלי בלידה אחרת)

יש חדר רופאים אבל את מגיעה עם התינוק לפני השחרור.

כל שאר הבדיקות היו אצלי בחדר. כולל טיפול באור.

לא נפרדנו לרגע

הייתי בימים ריקים יחסית

הבנתי שבד"כ עמוס שם מאוד

אני אישית ילדתי לפני שנתיים בעין כרם - היה מעולה.

לאחרונה אני שומעת מיותר ויותר נשים, ודיי מופתעת שזה נכתב גם פה

אני שומעת על זה שיש פיצוץ (!!!!) בעין כרם

על שערי צדק לא שומעת על זה

מתחילה לחשוב אולי כן שווה לי ללכת לשערי צדק למרות שאני ברמה העקרונית, לא יודעת - קשה לי עם הבית חולים הזה

אבל מתחילה באמת לחשוב שברמת העומס עדיף ללכת לשם ולא להדסה. 

אני אישית הייתי לאחרונה במיון יולדות של שערי צדק,

תוך שעה סיימתי את כל התהליך - קבלה מוניטור אולטרסאונד ורופא, כל זה בשעה 2200..

היה ממש ממש ריק ורגוע

לדעתי מדהים!!!

מה גם כיף שם, שיש מערכת כריזה לניהול המספרים

זה עשה לי ממש רוגע בלב שלא צריכה לריב עם אנשים מי לפני ומי אחרי בדומה למה שקורה בהדסה 

בחיים לא ראיתי דבר כזה וראיתי עומסים...

היסטרי שאישה בתשיעי צריכה ללכת לסחוב כיסא ממקום אחר מחוץ למיון כדי שתוכל לחכות לא''ס!

אני ברחתי... זה היה לפני חודש -חודשיים

תמיד בכל שעה וזמן

חוץ מזה שלדעתי הבעיה בשערי הצדק היא שאני מרגישה שהם לא יודעים להתמודד עם העומס שיש להם שם.

בהדסה גם כשיש עומס מתמודדים עם זה הרבה יותר טוב

והייתי שם לא מעט במיון לפני.

לפעמים עמוס, לפעמים עמוס מעט, ולפעמים תוך שעה וקצת סיימתי הכל.. עניין של מזל.

בביות מלא דווקא לא היה עמוס במיוחד.

הייתי לילה אחד לבד בחדר, ובכללי היה רגוע.

חוויה מאוד מאוד טובה! האחיות כ"כ נעימות ומסורות

הגעתי בשעות הצהריים והיה ממש ריק (יחסית לבקרים)

ובביות מלא היה מלא אבל לא מפוצץ

חדרי לידה וגם אשפוז ביות מלא היו ריקים

הפתיע אותי בהתחשב בחוויה האחרונה שנשארתי במסדרון ממתינה לחדר

בעין כרם לידה קודמת

התחננתי ליועצת הנקה שאמורה להיות במחלקה

היא הגיעה רק שעה לפני השחרור

אמרה שהיא מאוד עמוסה, אמרה גם שנותנת שירות רק בביות מלא

אבל תשמח לנסות לעזור..

היו אחיות במחלקה, שממה שיודעת כולן אמורות גם לתת מענה. אבל כל פעם שביקשתי עזרה אמרו שיירשמו אותי

בתור ליועצת

מה מצב היועצות הנקה בשערי צדק?

בפעם הקודמת זו הייתה הלידה הראשונה והיה קצת מבאס שיומיים שלמים לא היה מענה חוץ מלדחוף בקבוקי מטרנה

** לא הייתי בשעצ

וגם אם כן כל פעם באה מישהי אחרת וסותרת את מה שהיועצת הקודמת אמרה..

בלידה הראשונה יצאתי מבולבלת לחלוטין ורק כשהגעתי לבית של אמא שלי והיא ישבה איתי - מהניסיון שלה.. בלי ללמוד מקצועית - ההנקה נכנסה למסלול

מבחינתי היה עדיף פשוט להזמין מישהי פרטית.

מי שהכי עזרה בסופ הייתה סתם אחות עם קצת ניסיון

הנקה של ילד שלישי שהייתה לא פשוטה בכלל

והיועצת הנקה בעצמה כשראתה אמרה לתת מטרנה

כנל עוד אחיות שניסו לעזור שאמרו שאין מה לעשות 

גם בשערי צדק וגם באסותא

התחננתי ליועצת הנקה

בשערי צדק הגיעה רק בתידרוך על השיחרור שהייתי צריכה להיות בו, לכן בעצם לא פגשתי יועצת והייתי ממש חייבת

באסותא לקח לה כמעט 24 שעות והייתי בסבל נוראי עד אז

זאת בעיה כללית בבתי חולים

וגם שימו לב שהרבה פעמים זה בכלל *מדריכות* הנקה ולא יועצות (הכשרה הרבה יותר קצרה ופחות מקצועית..)

כבר בחדר לידה הגיעה יועצת הנקה ואחר כך במחלקה הגיעה עוד אחת וכשראתה שיש לי מבקרים, שאלה מתי יתאים והגיעה שוב.

לא הייתי במחלקה שמוגדרת רשמית ביות.

מוסיפה - לא היה עומס, לא בחדר לידה (ילדתי מהכ והיו איתי 3 מיילדות), לא במחלקה (ביקשתי ביות אבל במחלקה ספציפית. אישרו לי וגם הייתי לבד בחדר לילה וחצי. אישרו לי גם תוספת עוד לילה לאשפוז בלי שום בעיה)

כי ילדתי בסופ"ש

אבל כשהייתי בביכורים, היתה שם יועצת הנקה מהממת!!

עזרה לי ממש, חיכתה שהתינוקי יקום, הציעה לי פתרונות, ואפילו הגדילה לעשות ונתנה לי את המספר האישי שלה!

אז אם את הולכת לבית החלמה, הרבה פעמים יש שם יועצות הנקה.

כן מצטרפת להמלצה, שאם יש קושי בהנקה, לפנות ליועצת הנקה מיוזמתך. (בלאומית יש אופציה של 2 שיחות עם יועצת הנקה חינם. בקופ"ח, בזום או בטלפון)

תפני למוקד MOM של לאומית, תשאלי שם...

כבר הייתי באם וילד וטלזסטון

ביכורים הכי אהבתי

גם האחרים היה טוב אבל זה היה במיוחד.

האוכל טעים ובשפע, החדרים יפים ממש ומטופחים (לקחתי חדר זוגי עם בעלי) אוירה נעימה ורגועה.

מסייגת שלא השארתי את התינוק בכלל בתינוקיה, המשכתי עם הביות המלא

כן הבאתי אותו לשם למקלחות והחלפת טיטול, ונתקלתי באחיות מקסימות.

כי בהדסה בייבי הייתי למשך שבוע, רק ביום האחרון היא "התפנתה" להגיע אליי

בסוף הלכתי לשתיים פרטיות, אבל עדיין היה מבאס כי בניתי על השבוע הזה בבית החלמה גם בשביל להתרגל לעניין

אבל כמובן, בע"ה לא תגיעי לזה

לדעתי אם יש קושי משמעותי בהנקה עדיף להיעזר ביועצת הנקה חיצונית. יש לי המלצה למישהי מירושלים, שלדעתי די זולה, אבל לא יודעת אם היא מגיעה לבתי חולים. (היא גם דולה, אז אולי כן...)

וזה מפחיד אותי 😐🫤

אני תמיד כל-כך נגד המקום הזה

בעיקר בגלל השיח על זה שהם בגישה פחות טבעית, יותר מזדרזת

ושעמוס שם תמיד

מבינה שזה אחרת ממה שחשבתי עד כה

בקיצור, התלבטויות

בשערי צדק גם מקבלים שובר לבית החלמה ללילה חינם?

ממליצה לך ללכת לסיור

סה״כ נחמד שם

למרות העומס

עומס זה ממש ממש עניין של מזל. ילדתי בהדסה 4 פעמים, בכל פעם היה משהו אחר. מה שכן - תמיד הרגיש לי שהמיילדת היתה סופר מקצועית וזה בעיניי הכי חשוב. הרבה תפילות ושיהיה בהצלחה ובידיים מלאות בעז״ה

אבל הצוות של החדרי לידה שם מקצועי בטירוף. יכולה לכתוב לך בפרטי על החוויה שלי משם.

תבחרי שני בתי חולים,

וברגע האמת פשוט תרימו טלפון (אצלנו בעלי התקשר) למיון יולדות ותגידו שאתם רוצים לבוא ותשמחו לדעת מה רמת העומס.

אצלנו בית חולים אחד היה נשמע עמוס, האחות היתה נשמעת לחוצה ולא מרוכזת, אמרה "לא יודעת מה להגיד לך"

לעומת זאת בבית החולים השני היה נשמע רגוע, היא אמרה "לא עמוס, בואו!" ובאמת היה רגוע ממש כמעט בלי יולדות.

הדולה שלי אמרה לנו לעשות את זה ואמרה שזה תמיד עוזר... 

את האמת..

כי בסוף הם מקבלים מלא כסף על כל יולדת והם לא רוצים לוותר עליו בכזאת קלות

אבל לכן ציינתי את איך שזה היה. שמענו בין השורות איך האחות נשמעת.

כשיש עומס שומעים את זה. 

ובאמת אין ככ מה להפסיד, רק רציתי להסביר שזה לא תמיד עוזר 😅

ומה שכם יכול לקרות שכשהתקשרתם באמת היה  רגוע ואופס כשהגעתם חצי שעה- 40 דק אח''כ כבר התמלא ממש.. זה גם קורה😅 

היא אמרה שהיא גם לא יודעת מה יהיה המצב עד שנגיע.

לי ברגע האמת זה עזר לקבל החלטה כי ממש התלבטתי בין שני בתי חולים. 

רק טבעיות, אף אחד לא לחץ עלי כלום והיו מיילדות מהממות תמיד חוץ מפעם אחת אחת שבקבלה לא בחדרי לידה

שהייתה חמודה והכל אבל פחות מקצועית בליילד כי הייתה מתחילה

לא הרגשתי עומס. המחלקה מלאה אבל רגוע. 

ואוסיף שהייתי גם לילה במחלקת נשים לפני כן כי חיכיתי לזירוז, ובאה אלי מטפלת בדיקור סיני מקסימה ממש. שמה לי כמה מחטים למשך חצי שעה וזהו..אבל זה ממש היה יעיל ובסוף לא הייתי צריכה זירוז.

מעבר לזה- הצוות פשוט מקסים. הרופאות, הרופאים, האחיות, המילדות. באמת- ממש ממש כולם (חוץ מהמנקה הערביה הזעופה) היו פשוט ניעמים ומקסימים ורגועים וכל דבר קיבל מענה מיידי ויעיל במאור פנים. 

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

זה יותר מוזר להזמין את עצמכם אליהם אם לא הייתם בקשר לא?

אם הקשר נורא זורם וקרוב ואת מכירה אותם ככאלה שיזרמו על זה -אז זה מעולה

אבל ככה האמת נשמע לי מאוד מוזר

ואולי גם מסבך

כי לרובנו לא קל לסרב..

ולארח משפחה לשבת שלמה גם אם תעזרי קצת בבישול זה עדיין טרחה..למצוא מקום לינה.לארגן את הבית לבשל דברים שברגיל לא תכננת.ובעיקר שבת שלמה אין שקט או פרטיות ולא לכולם זה תמיד זורם

זה לגמרי סבבה כשיש כבר קשר כזה ומכירים

כשרוצים לייצר קשר

היתי מזמינה אלי

את כולנו עלול להלחיץ לארח אז לא הגיוני להפיל עליהם

או יוזמת מפגש בימי חול

בחגים ,בחופשים

ואז לקוות שיזמינו בהמשך.

פחות לבקש להתארח...

כמו שיש דברים שמלחיצים אותך (אני ממש מבינה אני גם ככה) אז יכול להיות שגם להם לא מתאים...

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)

רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי

(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)

לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.

לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל

מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.

מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

אם מישהו מגיע מקרוב אז הגיוני להתחלק באוכל אבל מישהו שמגיע מנסיעה לא הייתי מצפה/מבקשת שיביאו אוכל. גם התארגנות לבוא לשבת זה בפני עצמו הרבה התעסקות לפני ואחרי.

אבל אתם כבר עם 4 ילדים, בעיניי זה יכול להיות נקודת זמן טובה ליצר לכם ביחד משפחתי בלי אנשים חיצוניים. שבתות בבית יכולות להיות גם טובות.. 

להציע לחברים לאכול יחד

ואז מחליטים איפה יותר נוח(אצלנו או אצלם) ומה מכינים כזה או איך מתחלקים

זה לא ממש לארח רשמי כזה אלא יותר זורם כייפי.. 

אבל למה כמויות של אוכל?

אפשר לבקש להכין מנה או קינוח. להתחלק לגמרי, פחות מקובל אצלנו.. 

להכין כמות זה לא כמו שזה נשמע

אם לא מגזימים בלעשות רושם

פשוט

להכין דברים שקל להכין בכמות

נגידלא דברים של אחד אחד בהכנה ..כמו קציצות טיגונים וכו

אבל נגיד להכניס לתנור 2 -3 מגשי עוף זה לא יותר עבודה

להכין אורז או קוסקוס בכמות זה אותה העבודה

לשים מגש גדול של תפו''א בתנור כנ''ל

ותמיד אפשר לקנות שעועית ירוקה -ברוקולי-כרובית- כתוספת פשוטה

חזה עוף קל להכין מוקפצים

וכדומה

לא תמיד צריך כמויות ענק

ואומרת את זה כמשפחה גדולה

ולא צריך לעשות כדי להרשים.בפשטות...לשדר פשוט כיף להפגש וזאת המטרה

אם את מזמינה לארוחה אחת לא חושבת שנעים לבקש להתחלק

אם היא תציע אז סבבה

אבל מקובל שמי שמזמין לארוחה זה כי סבבה לו לארח

ובעיני כדאי קצת לפתח מיומנות כזאתבחיים..כי זה כיף לארח ולהפגש עם אנשים..וזה נטו להתיידד עם הסיטואציה ולא להתרגש ממנה יותר מדי..

ולגבי שבתות בבית- למה בעצם זה משעמם? אולי אפשר לחשוב איך אתם ממלאים את השבת בהתרחשות שטובה לכם?

נכון עם ילדים שבת היא גם אתגר והשקעה

אבל אפשר לייצר אוירה מתוקה ושמחה ברגעים מסוימים

ולייצר יחד הוויי של בית

וכמובן לא סותר שכיף לגוון ולהפגש עם אנשים

פשוט בעיני הדרך היא להזמין

לא לבקש שיזמינו..זה יכל להיות כשיש הדדיות וקשר קיים בעיני

או להרים טלפון לחברה שגרה לידך ומרגישה במח.. ולומר וואי בא לנו לאכול יחד אתכם השבת בסעודה בבוקר בא לכם שנאכל יחד אצלינו או אצליכם? ושכל אחד יביא איתו אפילו את האוכל ונעשה משהו כזה בזרימה בלי שאף אחת תצטרך לטרוח..

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.

והקושי שלך מולה, ממש כדאי להימנע.

את רוצה להצליח להביא את עצמך במלאות במקום שבו תעבדי, ואם את מכירה אותה ואת עצמך לידה ויודעת שזה יהיה מאוד קשה, למה לך להיכנס למצב כזה?

תתפללי שהקב"ה יכוון אותך למקום הנכון. אני התחתנתי סמוך אחרי סיום הלימודים שלי ועשיתי הפסקה של שנה מהוראה, ותוך כדי ההכנות לחתונה חברה מהלימודים ממש "נזפה בי" שאני לא מחפשת עבודה וזה כבר סוף שנה ואני צריכה לחפש מקום. אבל אני הרגשתי שתוך כדי ההכנות לחתונה זה יותר מדי, וב"ה חודש אחרי החתונה חברה סיפרה לי שאח שלה מחפש מורה שתעבוד איתו והגעתי לבית ספר מצוין.

את צודקת.

אני צריכה להתחזק במידת הביטחון, כי אני פשוט חוששת לא למצוא...

אני מתלבטת אם לבטל את הריאיון שקבעתי שם, כי גם ככה עמוס לי עכשיו בטירוף, ולנסוע לשם זה יהיה ממש מאמץ...

מה את אומרת?

למקום שהייתי יודעת שיהיה לי מורכב בו

ונשמעת ממך שזה יכול ממש להשפיע עליך

אז אני לא הייתי עושה בכלל ראיון. בייחוד שזה גם לא מספיק שעות עבורך.

בדקת בתיכונים אחרים? מציעה לך לחפש במקומות אחרים ולחשוב אולי עדיף להתפשר על לימוד יסודי או חטיבה נניח, אם זה מקום טוב יכול להיות שתראי שזה דווקא בסדר לך

כמעט לא מחפשים מורים למקצועות שלי

מורה שיוצאת לשבתון) ודווקא קרוב לבית שלי, אבל המשכורת נמוכה משמעותית מאשר בתיכון, וגם החומר שונה, אז אצטרך להתחיל להכין חומרים מהתחלה).

אלבומים זה באמת יקר

מציעה שתבדקי אם יש להם הנחות מדי פעם ואז לחכות לזמן של הנחה כדי להדפיס (אם אין לחץ של זמן)

או לחילופין לחפש קופון הנחה מלכתחילה לאתר אחר וללכת עליו.

אני עושה אלבומים בwow, פתיחה מלאה, ובאמת חיכיתי לרגע של מבצע כדי להדפיס כי המחיר המלא מוגזם. זה עדיין לא זול, אבל מזכרת משמעותית להמשך...

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.

ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש

ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....

וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..

עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.