סיפור הגבורה של חילוץ גופות צוות המסוק שלא יספור בתקשורת התבוסנית

כחבר משפחה של משפחת גומז מנחלים שבנם דניאל היה אחד מהטייסים במסוק שהופל במוצאי שבת, הדברים התקבלו מגוף ראשון, אבי המשפחה .

במוצאי שבת בשעה 2:30 התקשרו לבית משפחת גומז להודיע להם שהמסוק שהופל הינו המסוק של בנם דניאל .

מפקד הבסיס של דניאל הודיע להם בבוקר יום ראשון שינסו לחלץ את הגופות ביום ראשון בערב. פטריק אבא של דניאל אמר למפקד שמאוד קשה לו יהיה אם יפגעו חיילים בזמן הפינוי. "בני נהרג אני לא רוצה לסכן חיי חיילים אחרים בשביל להוציא את גופתו". מפקד הבסיס ענה בחוכמה "זו לא החלטה שלך, זו החלטה שלנו בלבד ".

הרב של הבסיס סיפר שהוא היה צריך להעביר שיעור בהלכה לקבוצת החילוץ שהורכבה משתי יחידות עילית. "בימים כתיקונם אני רב איתם לגבי בשר וחלב, באותו רגע כולם היו דרוכים לבצע את המשימה הקדושה על הצד הטוב ביותר ".

קבוצת החילוץ הועלתה על מסוק בדרך ליעד בלילה יום ראשון. כאשר התקרבו ליעד נתקלו באש חזקה שכוונה עליהם. המח"ט אמר לטייסים לא לנחות ולחזור לבסיס. קבוצת החילוץ החליטה פה אחד לא להשמע להוראת המח"ט ולנחות בכל זאת .

הקבוצה ירדה מהמסוק והטייסים חזרו הביתה בשלום .

הקבוצה חיפשו את הגופות ומצאו 4 גופות מתוך 5 גופות של צוות המסוק (אתמול נמצא גופת הטכנאית) וחזרו 4 ק"מ עד לגבול במסע רגלי עם גופות חבריהם .

פנו גורמי תקשורת לאבי המשפחה (רופא במקצועו) ורצו לראיין אותו. הוא אמר להם שהתקשורת תבוסנית ואינה מספרת את סיפורי הגבורה שהיו במלחמה בכדי שחלילה לא יעלו את מורל העם. בנוסף הגיע כתב של עיתון הארץ ואבי המשפחה אמר לו "לפני חודשיים פורסמה כתבה בעיתון שלכם על כך שנסראלה הוא רודף שלום, והלוואי והיה לנו עוד נסראללה בעזה . אני דורש מהכתב לפרסם התנצלות על דברי ההבל שפרסם לפני כחודשיים ".

התרשמות אישית שלי: מעולם לא הייתי בהלוויה צבאית. אני מקווה גם לא להתשתתף באירועים כאלו יותר. בהלוויה היו למעלה מ4,000 איש שהגיעו לישוב נחלים כאשר כל הדרכים היו מלאות ברכבים ומלווים. הלוויה היתה קשה אבל התחושה של אבי המשפחה על כך שבנו נפל והתקשורת בתבוסתנותה אינה מפרסמת את מעשה הגבורה פגע בו יותר .

יהיה זכרו ברוך .