ופתאום אני מבנינה כמהעולה מעון ושאןי לי עבודה לשנה הבאה וגם לבעלי לא

והכל לא נודע ומלחיץ

ולילד שלי אין מקום באף אחת מהאופציות שרשמתי!!

והיה לי ברור שהוא יתקבל כי יש לנו כבר ילד במעון!

אבודה ממש ממש!!

לא לאחים או ממשיכים...

אני ממש אובדת עצות!!

המנהלות עושות קבלה של הילדים

והחל מרגע זה הקבלה למעון והרישום זה רק באחריות מנהלת המעון..וגם זה התשובה שהתמת יתנו לך

כך שלמנהלת נמעון אין באמת מילה...

ואין לי אופציה למטפלת פרטית! לא יכולה לפרט מחשש לאאוטינג אבל זה לא שפוי!

יש איך לערער? אם מי אפשר לדבר? זו באמת אופציה יחידה שלנו!

איך זה עובד?

ולא הבנתי...

מי שלא התקבל עכשיו מה עושה??? 

לבת שלייש מעון

אבל אני חושבת על אלה שלא...

אני מרגישה באיזה מדינת עולם שלישי אנשים צריכים לדאוג לעצמם

הזיה של ממש

זה לא שחור לבן

אבל עדיין אחרי הסבסוד כואב מאוד על הורים שמחוסר ברירה נאלצים להישאר בבית ולא יכולים לחזור לעבוד..

הם גם צריכים להתקיים ממשהו.

שסבסוד כזה בכלל קיים ואפילו חלקי,

מאשר לחשוב שאנחנו מדינת עולם שלישי בגלל שלא כולם מקבלים את זה...

לפחות זו דעתי. 

שאת רוצה לשלוח

את רוצה/צריכה לחזור לעבוד 

רק רוצה לזכות לפרנס את המשפחה

נרשמת בזמן, יש סבסוד אבל אין מקום

במקרה הזה מה עוזר לי הסבסוד?

אני צריכה את מקום העבודה והמשכורת

מאוד יפה מצידך - כדאי וצריך להודות תמיד,

אבל לאותה אמא שנשארה בלי מקום, כל זה לא מקדם אותה.

עם כל הרצון הטוב להודות,

קשה לי לשמוע על הסבסוד שלי כשיש לי שכנה שצריכה להתפטר ממקום העבודה בגלל שלא מצאה בשום מסגרת מקום פנוי. זה עצוב

הלוואי וכולן היו יכולות לאפשר לעצמן להישאר בבית בשלוש שנים הראשונות.

טעות קריטית בהגדרה 

התכוונתי שעל אף שיש סבסוד וכו

עדיין נשמע לי תמוה שיש הורים שצריכים לעשות שמיניות כדי למצוא מקום במעון 

מי ישמע איזה אקדמיה 

בגלל שיש מדיניות רווחה.

המשמעות היא - שכר נמוך, בירוקרטיות, מחסור בצוות ומכל זה יוצא שאין מספיק מקומות לכל הילדים.

בנוסף, יוצא שמול מסגרות מסובסדות המטפלות הפרטיות צריכות "להתחרות", אז מגיעים אליהם רק מי שאין לו מקום במסגרות של המדינה + מי שיכול להרשות לעצמו לשלם פרטי. לא תמיד זה מספיק בשביל לקיים מסגרת, אז מעדיפים לסגור.

אם הסטנדרט הוא שכל אחד דואג לעצמו, אז זה מעביר יותר את האחריות לאנשים לדאוג שהם יוכלו לעמוד בהוצאות האלו (או יתכננו את החיים בצורה שמתאימה למסגרות הקיימות ולמקצוע).

כשיש מדיניות רווחה שלא מספיקה לכולם, זה מה שיוצר את המצבים האלו של הורים ש"נתקעים".

כ3,000 שח למעון לילד זה מעבר למוגזם

קובעים האם זה מוגזם?

זה עול כלכלי מאוד כבד, זה כן.

אבל מבחינת עלות?

זה משהו שצריך לבדוק בצורה אמיתית

אבל לא נראה לי שיש כאן איזה מישהו שעושה קופה על הגב שלנו.

גם ככה התנאים במעונות המפוקחים לא אידיאלים מבחינת צפיפות ומבחינת שכר למטפלות

3,000 שח למעון?

זה עוד שכירות

לא כולם הייטקיסטים עם משכורת 5 ספרות

הייטקיסטית עם 5 ספרות.

אני מרוויחה מתחת לממוצע במשק, בסדר?

מבחינת תחום העיסוק שלי, אני ממש בסוף שרשרת המזון מבחינת יוקרת העבודות.

אז אנחנו גרים לא במקום חלומותינו, אבל השכירות בו "הגיונית", בהתחלה היינו בלי רכב עד שהצלחנו להגדיל הכנסות. היינו מצטמצמים הרבה. לא היו לנו שני ילדים במעון במקביל.

זה לא שאני לא מבינה את הקושי, יש אצלנו מצוקה של מטפלות (גם פרטיות), והייתה תקופה שנשארתי כמה חודשים עם אחד הילדים בבית כי פשוט לא הייתה מסגרת בשבילו.

אבל זו לא הייתה הפתעה בשבילי, אני לא כועסת על המדינה שלא "מארגנת" לי מקום. זה מתסכל, זה באסה. ממש ממש.

אבל אני כן לוקחת את זה בחשבון ומבחינתי זו אחריות שלי ולא של המדינה לדאוג לזה.

זה נושא שקרוב לליבי, כי באמת זה כל כך קשה להיות במצב כלכלי מאתגר, שאתה מרגיש שאתה נחנק.

אבל ב"ה מרגישה שלמרות "הנתונים" שלנו, הצלחנו למצוא לנו דרך שאנחנו שמחים בה וטוב לנו בחיים, גם אם הם לא "מצטלמים" טוב. אז חשוב לי להגיד שעם כל התסכול, הרבה דברים זה עניין של בחירה.

וכשאנחנו יכולים לבחור, זה ממש מקל על ההתמודדות. מתפללת שרק תהיה לנו תמיד את האפשרות לבחור, ולא ניקלע לניסיון שבו נרגיש שאין ברירה.

ומשלמת 2500 שכירות שזה צחוק לעומת מרכז

אבל הכל פה בהתאם לשכירות

וזה עדיין קשוח

מכון במחיר כזה הוא אם מסובסד או מעון זול.. ואם זה שכירות כפולה זה שכירות זולה..

לא מצדיקה את המחיר רק משקפת מציאות..

לנו כנראה לא יהיה מקום במעון המפוקח (כרגע ברשימת המתנה) אבל ידעתי שיש מצוקת מקום ולאור הנתונים שלנו ידעתי שזה כנראה מה שיהיה.. נרשמנו גם לפרטי..

וגם בעלי בתחום החינוך

אנחנו גרים במקום עם שכירות יקרה

יש פה מצוקה של מקום במעונות כמו בכל מקום ואפילו יותר

ובכל זאת שילמנו השנה על ילדה אחת במעון תמת (שעוד לא הצלחנו לקבל את הסבסוד עם כל הטפסים) וילדה אחת אצל מטפלת פרטית כי לא היה מקום במעון תמת.

איך? בעלי הגדיל הכנסות והלך לעבוד גם בתור מורה בנוסף להיותו ר"מ בישיבת הסדר.

אידאלי? לא. ממש לא.

רמת החיים שלנו בסיסית מאד, לא מוציאים על מותרות (כן מחזיקים רכב) וכרגע בלי שאיפות גדולות לקניית בית וכו'

אבל זו הבחירה שלנו לגור פה, וזו הבחירה שלנו ללדת ילדים ברווחים כאלה שיש לנו שתיים בגילאי מעון ואנחנו מוצאים את הדרך להתמודד עם זה.

הבת שלי כן התקבלה לתמת שנה הבאה אבל אם לא הייתה מתקבלת, הייתה ממשיכה אצל המטפלת הנוכחית הפרטית והיינו מוצאים את הדרך לשלם בדיוק כמו שהצלחנו השנה

מטפלת פרטית ושילמתי פחות. זו גם אופציה

אבל בלי קשר, אף פעם אי אפשר לסמוך על קבלה למעון מסובסד. כי זה מוגבל במקומות.

3900 מלחיץ ממש 

להגשה בקשה לסבסוד לשנת 24

עוד אין לשנת 25

שייך להתקשר אליהם? אני מנה להימנע מהמתנה מפרכת 

ואין לי נסיון נחמד עם נציגים, לרוב הם לא באמת יודעים את הכללים (ע"ע ביטוח לאומי לדוג)

 או שפשוט לחכות

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..