יותר נכון הוכחה
אני למדתי אבל לא זוכרת מאיזה ספר או פירוש
שלאדם הראשון וחווה לפני החטא היה עור מיוחד כמו הציפורניים שלנו ואחרי החטא הוא השתנה ונהיה כמו שלנו כיום
וכזכר לחטא אנחנו מסתכלים בהבדלה בברכת מאורי האש בציפורניים
כי אחרי שאדם גורש מגן עדן הוא הצית אש לראשונה וזה היה במוצאי שבת אם אני זוכרת נכון
אשמח לביאורים והוכחות
על העור המיוחד
ועל המנהג להסתכל בציפורניים בהבדלה
אמנם אני זוכר משו על כך שנר ההבדלה הוא זכר לכך שבמוצש אדם הראשון הדליק אש, אך אני לא זוכר כלום אודות כך שאנו מושיטים אצבעותינו לנר כאינדיאנים בגלל אדם הראשון
מצאתי שזה מובא בבראשית רבה
"ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות"
ובפרקי דרבי אליעזר פרק יד
"מה היה לבושו של אדם הראשון? עור צפורן וענן כבוד המכסה עליו"
לגבי הקשר לנר ההבדלה, גם אני שמעתי פעם שזה קשור להבדלה אבל לא יודע איפה זה כתוב
מדרשים יפים ככל שיהיו אינם באים לספר על מציאות שהייתה, אלא שהבין משהו בדרך משל.
ישנם שטוענים אחרת, ולכן הם יאלצו לחפש עיר בבבל שהייתה בגודל של כדור הארץ עם טריליון אנשים.
כמו כן הם יאלצו גם להביא תולעת שמיר לסיתות אבני המקדש.
וגם הם יאמרו שאכן אשמדאי העיף את שלמה ונעשה מלך במקומו.
בקיצור אני פוסק כמו הרמב"ם שלא היתה ולא נבראה תולעת השמיר, וכך פוסקים רוב הראשונים והאחרונים, שמדרשים אינם באים לספר על מציאות, אלא משלים מהם רצו חכמים ללמד אותנו דבר מה.
היא שאלה, אני עניתי.
אבל בכל מקרה הרבה גדולים בעלי אמונה לא פחות יצאו נגד הרמב"ם בעניין הזה
אז להגחיך מה שקשה להאמין בו לא יהפוך את זה לצודק יותר
היה לי ולו וויכוח על זה
והייתי צריכה עזרה
ולכן בקשתי ממכם
ותייגתי אותו
הוא לוחמני
אל תתייחס אליו
תודה על המענה🙏🏼🙏🏼😃
אבל כמו שכתבתי בתוכן בתגובה הקודמת.
(ומה שהזוי בעינינו ונגד הטבע לא בהכרח לא קרה.. זה לא קשור
בכללי זה לא נשמע לי הזוי כל כך הדבר הזה)
לומר שהתורה לא דיברה על זה בכלל, ופתאום האמוראים מזכירים שכך וכך היה. מוזר מאד.
ולא הבנתי אם הטענה בתוכן זה הטענה של אותם פוסקים או שלך
הם חשבו שזה הזוי בעצם או שהאמוראים אמרו את מה שלא כתוב? השני זאת טענה מאד מוזרה.. יש המון דברים שלא כתובים מפורש וכן בחז"ל.
כל מה שהזוי לא קרה לדעתך? גם קריעת ים סוף?
ואם זה לא כתוב בתורה וכן אצל התנאים? (אגב, מדרש זה לא אמוראים אלא תנאים. ר' אליעזר זה לא תנא?)
מנסה להבין את בסיס הטענה. מה גורם לסיפור על משהו מעל הטבע להיות נכון או רק משל?
מכיוון שאני באמצע דיון נורא חשוב בפורום אחר, סתם, דיון שטותי רצח, אין לי כח ללכת לחפש לך מקורות.
הנה זה מוזכר מזמן המשנה
מבקש אמונהאו שאתה מדבר גם על הפירקי דרב"א שהזכרת
בכל אופן זה עדיין קושייה שאין לכך איזכור בתורה. מפשט הכתוב אתה ממש לא יכול לדרוש את זה.
מקודם אמרת שהבעיה שזה לא מוזכר בתקופת המשנה..
עכשיו כשזה כן מוזכר אתה מחפש קושיה אחרת? יש המון דברים שמקובלים מחז"ל במאורעות התנ"ך ולא כתובים מפורש
זה קצת נראה כמו קודם לירות את החץ ואח"כ לסמן את מטרה
פשוט מאד.
בכל אופן, אני פורש לישון.. לילה טוב
הרי ברור שבכל מעשה שכתוב בתורה (וגם בסתם ספר היסטורי) קרו בתוכו עוד דברים שלא נכתבו, אבל תכלס זה קרה, אז עבר מפה לאוזן
כמו 10 ניסים שנעשו בים סוף, כמו ניסים שנעשו לפנחס כשדקר את זמרי וכו'.. ואי אפשר גם לכתוב הכל היה יוצאת לנו ספרייה שלמה
זה כמו שלא נאמר שכיוון שכתוב ששרי בלק הלכו להביא את בלעם ולא כתוב שפטפטו בדרך אז מוכח שכל הדרך הם שתקו 
לכן עדיין לא הצלחתי להבין את בסיס הטענה שלך
חשוב כקליפת השום, אין לזה שום נפק"מ.
לכן אם התורה רואה לנכון לציין זאת, אבל היא לא רואה לנכון לציין שפעם אדם וחווה, האנשים הראשונים בעולם (!) היו נראים כמו עמודי שיש, ואחרי שחטאו פתאום הם הפכו להיות מה שאנחנו מכירים כיום, זה מאד מאד מוזר.
שים לב שעל הנחש לא כתוב בתורה שהיו לו רגליים, אבל כשה' מקלל אותו הוא אומר לו על גחונך תזחל, משמע שכן היו לו רגליים, אבל כשאדם וחווה חוטאים אין שום איזכור לכך שהם היו נראים כמו עמודי שיש.
כתוב שיש עץ דעת טוב ורע בגן. וכתוב שאדם קרא לכל החיות שמות. מי שאין בו דעת, לא יכול לעשות זאת. לכן ודאי שהיה בו דעת, וכפי הכתוב העץ נותן דעת להבחין בין טוב לרע, לכן ברגע שאכלו ידעו שזה רע ולא צנוע להיות ערומים, (כפי שעד היום גם לגויים יש גדרי טוב ורע, אחד מהם זה לא ללכת ערומים ברחוב) ומיד הם תופרים להם עלי תאנה.
כעת, זהו הפשט הפשוט. מדרש כזה מעלה תמיהה רבה אם נאמר שהוא נכון.
"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים"
התורה העדיפה להאריך ולספר בשיחות שלהם יותר מלהאריך בדברים שנלמדים מהם הלכות
(חוץ מזה שאין בתורה משהו ששווה כקליפת השום חס וחלילה לומר כך)
אבל אתה מדבר על זה שאדם קרא לפיל פיל ולפינגווין פינגווין, את מי זה מעניין?
כל דבר בתורה חשוב, וכל דבר לא נמצא סתם. אמרתי שזה חשוב כקליפת השום ללמדך שאדם היה בר דעת וזה בא לחזק זאת. זה לא הלכה, זה סיפור.
"למד לשונך לומר - איני יודע"
באמת שאין לי מושג למה הדברים האלה נכתבו. ויתכן שזה באמת משל...
רק רציתי להגיד שזה לא בהכרח כך רק כי זה הזוי. זאת דעתי לפחות
טוב.
אבל אם לא אצליח, בינתיים אאלץ ש... לא להאמין לך 😛
אבל לא דחוף הכל טוב
מעניין העסק הזה של מדרשים...
אבל ככלל אני חושב (כמו אלו שחולקים על הרמב"ם) שלא כל מה שהזוי בהכרח לא קרה במציאות
מכל מקום כן צריך לדעת להבחין מה נאמר כמשל ומה לא.
והאמת והשלום אהבו 🙏
גמרא מדרשים ומשנה | שאל את הרב - כיפה
https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%96%D7%9C/
לגבי מה שלא כתבו עליו עדיין, חיפוש בגוגל הניב את זה:
בנוסף, חכמים מספרים6 שהאדם הראשון בעצמו נהג כך כשנבראה האש במוצאי השבת הראשונה בהיסטוריה: לפני שחטא האדם הראשון בחטא עץ הדעת, כל רקמת עור הגוף שלו הייתה כמו ציפורן. לאחר החטא, ביום שישי, הפשיטו את מעטה הציפורן מכל גופו והשאירו אותו רק בראשי אצבעותיו. כשנברא האור במוצאי שבת, הסתכל האדם הראשון על עצמו, הביט בציפורניו ושמח כשראה שבכל זאת נשאר לו משהו מהציפורן שעטפה את כולו קודם.
6. מאירי, מסכת ברכות, דף נג, עמוד ב – "בשם המדרשות". ומסיים: "ויש בזה הערה למבינים".
הקישור פה: למה מסתכלים על הציפורניים בהבדלה? - ככה מברכים על האש במוצאי שבת
ואגב יש לך שם מהממם ונדיר!
( מרגיש לי שאני מחמיאה לעצמי😉)
אני בחרתי;) ובהחלט שם מהמם ונדיר.
(מותר לך)
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת 
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונה