פשוט אין לי משו מעניין

אבל אני יספר שנגמר הקולה והשלוקים במקרר

אבא זה הדמות המחנכת!

בעזרת ה'

בית ספר זה בית חינוך

שאני למדתי הוראה

אני הייתי חייבת לרשום במערך

מטרות  חינוכיות וזה היה אמור להיות רשום בנוסח הזה

התלמידה תתחנך ליראת שמיים

אהבת. הזולת וכו'

וליומודיות שהן מנוסחות ככה

התלמידה תלמד כיצד לפתור תרגילים ללא מחשבון וכו' ...

לימוד זה יותר מעשי יותר פיזי

חינוך זה יותר רוחני כזה

לא יודעת...

ככה אני חושבת

אבל השעה אחת וחצי אז אם יהיו שינויים מחר תבינו

גם כן אתה ׳אבל למי אכפת׳

זהו ייבשו אותך.. תלמד לתייג אותי להבא

סתם אני גם ככה לא אראה אתזה בתדירות גבוהה אבל בסדר

בכל אופן,

משו מעניין הממ

היה יום לא מעניין במיוחד היום, אבל וואו נשבר לי הגב

אה ומחר ישלי נסיעה למקום מוכר ואהוב

אולי חוץ ממפוצלשת

אז אל תשחקי אותה

לכי תכיני באגטים

וסיקרנת לאן את נוסעת מחר

חח יאללה יאללה לך

נו לא עלית על זה?

מרתק מאד

זה הדיוק מה שחיפשתי

טוב קודם כל חצילים היה אתמול בפורום יחסית הרבה זמן זה כבר מעניין

חחח

דבר שני אני באמצע להסב מקצוע לשדכנית

( אם השידוך יצא לפועל נחשוב גם עליכם,

אבל תצטרכו לעמוד בתור😌)

ואגב לבנים יש שיער גבות מה זה עבה וקשה, ציפתי שהוא יהיה יותר עדין כי אתם לא מסדרים באופן קבוע אבל טעיתי

בין חברה בפורומים?

אגב, גם בנות לא מסדרות באופן קבוע, ע"ע פרידה קאלו

היא היתה אינטלקטואלית ובעיקר פמיניסטית, שמרדה במודל היופי. אני לא יודע עליה יותר מדי, אבל היא הייתה אישיות מאוד מיוחדת בתקופתה.

יש לה הרבה דיוקנאות בהם היא מוצגת בהידור אפילו שהיא מכוערת.

אני לא יודע לגבי הציור הזה ספציפית ולמה נמשלו הקופים.

את מן הסתם מדברת על אומנות בהקשר של משהו אסתטי, נעים ומרחיב לב. לדעתי לא בזה מצטמצם המרחב של האומנות.

לדעתי הכוח של האומנות הוא להביע בצורה לא שכלית רעיונות. לא רק רעיונות שכליים, אלא כל עניין בעולם. בין היתר גם עניינים אסתטיים.

אגב, גיגלתי עליה. היא הייתה ציירת ואלו ציורים שהיא ציירה את עצמה.

לפחות היתה מחמיאה לעצמה.

כמו שאמרתי, היא הייתה פמיניסטית. היא פעלה בתחילת המאה ה20, כש"סוגיית האישה" היתה הנושא הנידון הכי נפוץ אצל אינטלקטואלים. היחס לנשים היה מזלזל בכל העולם, נשים לא הלכו ללמוד ברוב העולם ולא היו להן זכויות ברוב העולם.

הן היו צריכות להיות ציפורים בכלוב זהב, שנראות תמיד טוב ומושכות, ומצחקקות כשהגברים עושים שטויות... בקיצור, הדרישות לאישה איך להיות ולהיראות בחברה היו מחמירות.

פרידה היתה אינטלקטואלית וחדה, ושנאה את הדרישות השוביניסטיות (לפי דעתה) של החברה על מודל היופי הנשי ועל הנשיות בכלל, ועשתה מרד פמיניסטי בו היא נשארה טבעית בכוונה. בציורים שלה היא הבליטה את השעירות שלה.

תראי למשל את הציור הזה, ותגידי לי שהוא לא אומנות, עם רעיון...

זה סוג דל מסיבת פרידה ארוכה לזמן עוד יותר ארוך שאני לא אהיה פה כמעט

ויאללה שדכי להם אינשאללה שישמח להם בפרצוף

ואם היית מתחילה את החלק האחרון ב''אגבה'' במקום ''אגב'' זה מעולה

אני לא נושמת

ואני אעיר את כל הבית בגללך

אז עד הזימון הבא אתה פה איתנו?

כל הכבוד לך

באמת

זה קשה

גם אני נסתי כמה פעמיים 

פשוט צריך לחסום את גוגל אז גם זה נחסם

לגוגל

לחסום אותו

שלא יהיה לי דפדפן

שכרנו אותו גדול שיכיל את כולנו ממישהו בשומרון, אוטו טרנטה כזה, ונסענו לשבת אצל סבא וסבתא. לרכב לא היה ביטוח צעיר, ונהגנו בו אני ואחותי ואבא שלי בדרך הלוך, למרות שאנחנו צעירים, כי אבא שלי בדיוק עבר טסט אבל הוא רגיל רק לרכב שבו הוא למד, וזה גם היה טרנטה שרק אני הבנתי מה עושים עם האמברקס וכו'.

אחותי נהגה רוב הדרך, והגענו. השבת עברה עלינו הנעימים, שמחים המאושרים מכך שיש לנו אוטו לכאורה.

במוצאי שבת סיכמנו שאני אנהג החוצה מהעיר כי אני מכיר את הדרך כי שם למדתי נהיגה, ואחותי תמשיך.

התיישבתי ליד ההגה, ואז סבתא שלי שאלה בדרך אגב, יש לאוטו ביטוח צעיר?

אבא שלי ענה לה שלא, והיא נבהלה נורא וביקשה שאבא שלי ינהג, ואמרה שלעולם לא נשכור רכב ממנו יותר, ושזה יכול להרוס לנו את החיים, ובקיצור השתגעה, ואמרה שאפשר לתבוע אותו לדין תורה, ושבחיים לא נעשה את זה יותר, ושהיא תקנה לנו אוטו.

אבא שלי נהג, אני ישבתי לידו כמו מורה נהיגה. היינו אמורים להחזיר את הרכב עם מיכל מלא, ולתדלק בסולר. הסתבכנו בתחנת דלק כי לא ידענו אם סולר זה גולד דיזל או שפשוט אין בתחנה סולר, ואז בסוף מישהו שתידלק שם חשב על הרעיון הגאונים של לבדוק בגוגל.

הקפצנו טרמפיסטים נהנים מעצמנו, וחזרנו הבייתה. הסיכום היה שנחזיר את האוטו ביום ראשון בבוקר, עד 8:30.

מכיוון שאבא שלי מעביר בבוקר שיעור דף יומי לפני ותיקים ואז נוסע לעבודה בטרמפים, סיכמנו שאני או אחותי נחזיר את האוטו.

סבתא שלי נבהלה וביקשה שאבא שלי יחזיר את האוטו כמה שיותר מהר, עוד במוצ"ש, והיא אמרה שהיא תיקנה לו אוטו ושלעולם לא יעשה את זה שוב ושזה כל כך מסוכן, והיא אמרה שהיא תבוא בבוקר להחזיר את האוטו, ושאני ואחותי לא נעשה את זה(סבתא שלי גרה ברחובות ואני גר ביצהר).

בסוף נסענו אני ואבא שלי להחזיר את האוטו, בשתיים בלילה, ואז חיכינו לטרמפ החוצה מהיישוב. סבתא שלי התקשרה אליי ואל אבא שלי ושאלה איפה אנחנו וביקשה שנעדכן כשנגיע, ואמרה שהיא כל כך מצטערת שבגללה החזרנו את האוטו באמצע הלילה, ואמרה שנזמין מונית והיא תשלם, ושהיא תקנה לנו אוטו.

כשנמאס לנו לעמוד בטרמפיאדה והתחלנו לרדת רגלית עצר לנו טרמפ ברוך ה', עד לבהד שלוש. ושם אחרי שנמאס לנו לחכות והתחלנו ללכת לכיוון חווארה הקטנה כדי להגיע לצומת הבאה עצר לנו טרמפ, עם שתי בנות שהיו קצת מופתעות לראות אותנו בכביש בתחילת חווארה, שני דוסים בבגדי שבת. הן לקחו אותנו עד הבית, ב3:00 בערך.

ואז למחרת ישבנו כזה ליד השולחן במטבח, אמא שלי וחלק מהילדים, ואז אמא שלי אמרה שסבתא קנתה לאבא אוטו.

אני הייתי בבחינת מה לעזאזל.

היא יכולה לקנות לי גם?

למרות שאני מאומצת?

אבל זה בסדר

עד שאני אפגוש אותה כבר יהיה לי

וכאילו מה, אני אסתובב עם נשק בלי ביטוח היא תקנה לי גלוק 17??

וגם יש צד שזה לא פייר כלפי שאר המשפחה שרק אותנו מפנקים ומוציאים עלינו מלא כסף.

בעיה שלה

יש לה שיקולים משלה

היא בנאדם מבוגר ואחראי

זה לא אמור להיות מובן מאליו

אבל זה ההנאה שלה

ההנאה שלנו הנשים לפנק את מי שאנחנו אוהבים 

שאני גם אשמח לרכב חדש

לעשות אפשרות למחיקת תגובות (או שיש ואני לא יודע 🤷‍♂️ )

שמישהו יגיד ל @משה 

או יכתוב במשוב, אין לי כוח...

נשמע קשוח 😔

מאחורי זה

כשר לפסח לא מכיל קלוריות. כי מה שגורם לנו לתפוח זה רק החמץ

סתם יצאתי דש"ח

דביל של חלומות

(אנדרדוס, שם, שם)

מכל ממה שהוא אומרפה

נראה שהוא בקיא בכל מה שזז

וגם במה שלא זז

(משתדל לפרגן)

אבל אז יכנסו פה לדיון

איך להתייחס לע"ז בימינו וכו'..

קרוב ל3 שעות. היה טוב!

(בלילה בקושי ישנתי😂)

בשבת התקדמתי מעל 100 עמודים בהאחים קרמאזוב והיה פרק כל כך נורא ועצוב (בחורה מתוקה בשם Lise, נכה ועשירה שנכנסה לדיכאון כל כך עמוק ולשנאה עצמית כל כך נוראית, בדיאלוג כל כך כואב וקשה עם אליושה. היו כבר כל כך הרבה טרלולים בספר והסצנה הקצרה הזו היתה שיא האימה והכאב). אז נלאיתי נשוא והנחתי את הספר בצד.

זו כבר פעם שניה שדמות נשית עדינה ופגיעה בספרות שמגיעה להרס עצמי בגלל משבר רוחני-השקפתי קורעת לי את הלב (הראשונה היתה קייטי מ"כמעין המתגבר")

משהוכמו שעתיים

+ ספר...

(בלילה בערך 10 שעות )

שעתיים

בד"כ כל הסיפורים על ליל הסדר

זה על דודות מציקות וכו'

ולא אוהב לקבל פרופורציות מצרות קשות יותר של אחרים - אני כל שנה בחגים מתנחם בזה שאין לי משפוח'ה מעיקה שנטפלת לי לחיים. אמא שלי אלופה ולמדה איפה באמת לא להציק ולא לעבור גבול - אז יש ממש אווירה משפחתית נוחה וכיפית. יש לי טולרנטיות אפסית לחטטנות וחוסר טאקט בנושאים רגישים, ברוך ה' אין אויבים בחגים

יש אנשים שחגים אצלם כל כך כל כך הרבה הרבה יותר אינטנסיביים מבחינה משפחתית/חברתית ועל כך אני אומר תודה

אמן שיחזיק מעמד.

קשה להמשיך לזכור את מה שלמדנו.

זו לא היתה אופטימיות בשקל. זו היתה הבנה שקולה, שהרגישה לי מאוד ישרה וצלולה. לא הולך להיות קל בהמשך אבל לפחות חוקי המגרש ברורים לי 

אל יתהלל חוגר כמפתח, בוא נראה איך ילך לי והאם לא אשבר 

יהיה נחמד אם תשתף. אפשר בפרטי אם אתה פוחד שיחריבו פה את האופטימיות שלך🙂‍↕️

בשביל להבין בכלל את הSetting אתה מוזמן לקרוא את הקטעים שפרסמתי בפרוזה וכתיבה. אמנם הם מרירים אבל זה המגרש בו אני משחק

אולי זה לא היה שמו האמיתי והתורה כינתה אותו כך?

לשנות את השם באהלן אהלן

אני את השם משפחה בקושי מעז לעברת, אז להיפרד משמי? הזיה

הבנאדם עצמו?

אם נשפוט כל אחד לפי מה שיודעים על המיקום והמגזר ממנו הוא מגיעה המצב יהיה ממש ממש רע......

למרות שבתור רקע כללי

יותר נוח להסתכל על הציבור שממנו אדם בא

כדי להבין מה הסגנון שלו...

סאטמר מפה או מחו"ל?

בחו"ל יש בהם המון מודרניים ופתוחים

וציונות או אנטי ציונות זה לא כל הסיפור

חחח יצא מצחיק עם הכותרות

ובתפילה מוריד הטל.

אבל בסדר, מי אנחנו שנגיד לא לשפע משמים?!

למרות שהיא חדשה

אולי יום אחד אני אוהב אותה

היא לא כ"כ הסגנון שלי הרגשתי לא ממש צנועה. מצד שני אין הרבה שמלות שאני מרגישה מאה אחוז צנועה איתם

היא מספיק טוענת שאני בעייתית אז אני לא יכולה כבר לדבר

ולגבי שאר השמלות- נראה לי שהתחזקתי...

אני חושבת שיש תקופות שיותר מוצאים ויש שפחות

אני נגיד דווקא מצאתי יחסית לאחרונה.

נשמע כמו אחד משניים: או שהיא צודקת והיא אמא שלך והיא רואה משהו שאת לא רואה וכדאי להקשיב לה, או שבאמת היא חופרת ונכנסת למקום שהיא לא אמורה להיכנס אליו ואז את צריכה להציב לה גבול.

שווה להתעמק מאוד. ואם יורשה לי  - לפעמים התחזקות היא בחירה אמיתית של הלב, ולפעמים היא בריחה ממשהו אחר שמתחבאת תחת אמתלה דתית.  זכיתי לצערי לחוות את שניהם.

חזק

אני לא חושבת שזה בריחה במקרה הזה... 

וגם אם כן, שנזכה לברוח להקב"ה זה המטרה של צרות בין היתר... כן צריך להיות אמיתיים עם עצמנו עם הרמה שלנו והכל, אבל מצד שני אם אני לא מושלמת במשהו מסוים ובמשהו אחר יותר קל לי להתחזק אז למה שאני אמנע את עצמי?

לגבי אמא.. אז ככה..

היא פשוט נגיד שונאת שאני אוספת את השיער. תמיד מחמיאה לי כשלא. אוהבת שאני מתאפרת... היא כאילו בטוחה שזה שאני לא נשואה זה כי אני לא "משווקת את עצמי" ומתגנדרת בהתאם לגילי לפי הבנות של חברות שלה! הן עושות ניתוחי אף, גוונים בשיער וכל מיני "שיפצורים". אני יפה כמו שאני וזו לא הסיבה שאני לא מתחתנת והיא יודעת את זה. אפילו לא מזמן בחור שעובד איתה שלח לה: "היי, יש מישהי שאני רוצה להתחיל איתה ומסתבר שהיא הבת שלך אולי תעזרי לי בזה?" (הוא לא מצא חן בעיניה אז היא נתנה לו תירוץ..) אז הניראות שלי זה לא הבעיה. אני פשוט לא רוצה כ"כ עדיין אז אני לא משקיעה על זה. אבל מרוב שהיא רוצה שאני אתחתן והיא רואה את כל החברות שלה כבר סבתות ומשווה אליהן אז קשה לה... באמת לפעמים בשבילה אני רוצה להתחתן יותר מבשביל עצמי.

אנחנו עובדים על מה ש"קל" לנו (כלומר להתקדם במה שאנחנו מרגישים שאנחנו טובים בו) ובדרך מפספסים את מה שבאמת קשה לנו ושם אנחנו צריכים להתקדם. אני כותב את זה בזהירות כי אני לא מכיר אותך. אז אני יכול רק לכתוב מה אני יודע ומרגיש ומה נכון באופן כללי.

לגבי אמא שלך -

אז היא רוצה שתתחתני. והיא מאמינה שהדך להתחתן זה רק (....). ובאיזה שהוא מקום (פרשנות שלי, בלי להכיר את הנפשות הפועלות ובכל זאת) נשמע שהיא ממש חוסמת (לפחות בתת מודע) אפשרות שתתחתני אחרת.

לפעמים אחד הדברים הכי קשים להורים (היי עבודה שלי) זה שהילד מצליח בצורה שהם האמינו/הרגישו שהיא לא אפשרית. אני עוד זוכר את החרפון של אבא שלי כשהבין שאני מצליח מקצועית גם בלי התעודות הפורמאליות שהם כל כך האמינו בהן. או לשמוע אותי כאדם בוגר אומר שאני מצטער שלא נשרתי בכיתה י'.

בחזרה אלייך

אם יש לך אנרגיה בגוף שרוצה להתחתן "בשבילה". אז לא. זה סימן אדום בוהק שצריך לעשות עליו דיוק. את צריכה שהחיים שלך יהיו מתאימים לחיים שלך. הורים צריך לכבד. לא לתת להם להשתלט על העולם.

בלי קשר לזה, יש מצב שאת מקצינה ואת פועלת בצורה שלא מדוייקת לך. שווה התבוננות בעיניי. אולי זו האמת מה שאת מרגישה ואולי זה כסות לכאב אחר שמסתתר שם.

מקווה שהצלחתי לכוון לנפשות הפועלות. אני לא מכיר אותן אז את הכל בהסתייגות.

הבנתי, כן... אני די עם מודעות עצמית בקטע הזה ב"ה. זה לא בא במקום דברים אחרים. 

מידות הנפש זה קודם לתורה ועיקר התורה. ואני יודעת שיש לי המון מה לעבוד על עצמי בזה. 

וואו מעניין הקטע עם ההורים. פשוט מפחיד להיות הורים אני כל פעם מגלה את זה יותר😅

אבל משה לא כל דבר זה בעיה... זה פשוט טבעי שאני ארצה לשמח את אמא שלי. לא מרגישה שיש פה השתלטות, פשוט היא ממש רוצה לדאוג לי בדרך שהיא חושבת.

ולהתבונן זו אכן עצה ששווה בכל מצב

תמיד

(גילוי נאות, גם בכובעי)

לפעמים הם לא יכולים, לפעמים הם עיוורים (רגשית), ולפעמים הם מאמינים בדרך מסויימת שהם חושבים שעובדת. זה לא אומר שהם צודקים, אבל זה אומר שהם רוצים טוב. וגם ילדים רוצים לשמח את ההורים שלהם.

אולי תלבשי את הבגדים שהיא אוהבת רק לידה. ובחיים הרגילים שלך תבחרי משהו אחר.

אני מאמינה שכשאני אהיה שלמה עם עצמי גם הסביבה תהיה שלמה איתי. פשוט יש דברים שאין לי לגביהם דעה מוחלטת כמו הסגנון של השמלה הזאת שעוד לא הבנתי למה אני מרגישה לא בנוח ושזה צמוד, האם אני מגזימה פה או שבאמת זה שמלה מהיצר הרע.. אז כשתהיה לי דעה איתנה הכל יסתדר....

תודה על האכפתיות

כשאני חי צמוד אליהם באמת אי אפשר לחיות כל הזמן בריצוי ואני חושב שבאופן כללי ריצוי זה מוות.

אבל יש גם צד אחר. לכבד אותם. כיבוד  הורים זה "משל אב". אני מתארח אצלו? אני יכול לשחק הצגה. גם אם הוא ואני יודעים שזו הצגה.

זה לא כי אני מרצה אותו. זה כי אני רוצה שבבית יהיה נעים.

מצד שני-אם יש הרבה שמלות שאת מרגישה לא צנועה איתן אולי... לא שהבעיה היא בך, לא בקטע כזה, פשוט אולי תנסי להבין למה זה קורה ולבדוק אם הן באמת לא צנועות או שזו תחושה שלך... לפעמים כשאת אומרת השמלה לא צנועה או כשאת אומרת שאת לא אוהבת אותה-הסביבה, גם אם היא הכי דוסית שיש-מתייחסת לזה ביותר הכלה... לפעמים גם ההיפך אבל....🤷

ושואלת את עצמי את זה מדי פעם. יש בגדים שזה צנוע רק יש משהו קטן לא בסדר, ואז בדיעבד אחרי שכבר קניתי אני כן אלבש אבל ארגיש לא בנוח. 

אחיות שלי אומרות שאני מגזימה, אבל אין לנו את אותם סטנדרטים של צניעות. 

ואני גם מרגישה כשמסתכלים עליי או יותר נכון כששומרי עיניים מזיזים ממני את המבט (אין יותר חזק מזה לגרום לי להתבייש)

ובכללי נראה שה' מצפה ממני באופן אישי כן להחמיר בצניעות. אולי בשביל בנות כמו @אני)))) זה לא החמרה כי היא באמת צדיקה... אבל באופן יחסי לסביבה אני כן לבושה מאד צנוע אז אני קוראת לזה החמרה(:

אולי אפשר לתקן בגד או אצל תופרת או באופן פרטי, נגיד להוסיף בסיס.

אם את מרגישה לא בנוח עם הבגד כנראה שאת צודקת.

תודה על המחמאה(: שאזכה באמת!!

אולי אכתוב לך בפרטי על הדברים הספציפיים.

הספקתי כבר להכיר אותך זה לא ברור מאליו הרמה שלך וזה מדהים..

תעשי מה שאת מרגישה שנכון, את ואחיות שלך לא אותו בנאדם והקב"ה לא מצפה מכן לאותו דבר!!

אל תרגישי חייבת לעשות את זה אבל גם לא שאת "מחמירה מידי" או כזה.....

זה מיוחד להיות באמת בשאיפה לצניעות במקום לנסות ללכת על גבולות המותר.

ויכול להיות שיותר קל לשנות את חנויות הבגדים שאת נכנסת אליהם..

צריך לפתוח פורום מתמודדי עייפות חח

צריך לישון בלילה.

אז מאוד הגיוני לרצות לדחות

כשאני סופר את העומר אני גם אומר לעצמי בראש - לא רק היום 4 שבועות ו3 ימים, אלא היום היום ה3 בשבוע ה5. יעני תפארת (3) שבהוד (5).

באופן כללי אני די גרוע בחישובים של כפל וחילוק בראש

העניין זה שיש הכל מול העיניים כל הזמן והעיקר שיש שעון שלא צריך לכוון כי הוא יודע לבד מה השעה (NTP).

דור הטיקטוק

רוצה הכל ביד ומיד