יוצאים ילדים דומים לקופים ופילים … מאיפה האגדה הזו?

א. ברור שנרדמים מתי שהוא.  הגוף זקוק לשינה.  

למשל נכים שמרותקים למיטה.

לגבי א . חברה שלי עשתה ניסוי והסתכלה על סבא רבא שלה ז"ל שהיו לו עיניים כחולות והבן שלה יצא עם עיניים תכלת,  בלונדיני

ואין מאיפה!!! היא ובעלה שני שחורים

וב שאלתי כי לא נרדמתי ולא הבנתי למהה הרי אני על אפס שינה 😭 נרדמתי בסוף ב5 בבוקר עד 10

גם אצלנו זה לגמרי קרה.  

מהסבא (אבא של בעלי) לנכד שלו.  

גן "חלש".

הוא יבוא לידי ביטוי רק אם ב "דו קרב" של הגנים יעמוד מולו גם כן גן רצסיבי.

אם שניכם נשאים של הגן אז יש לילדים סיכוי מסויים.. ויכול להיות שלאף ילד לא יצא, אבל בדור אחרי זה כן.. 

ב. יש אגדה כזאת, אבל בסופו של דבר המראה הוא בעיקר גנטיקה, ולכן יהיה דומה להורים הביולוגיים.

אבל ברור שהיה מעורב כאן גם משהו ניסי. ליתר דיוק - היה פה נס שניתן בכלים של טבע.

פעם בעלי נתן לי לקרוא מאמר שמסביר את הסיפור של יעקב מבחינה מדעית, אבל לצערי אני כבר לא זוכרת את ההסבר...

בכל אופן, עינינו הרואות שזה לא כך במציאות של ימינו, וגם המחקרים הבסיסיים שיש בימינו מדברים על גנטיקה (שמושפעת מתכונות הזרע והביצית) ולא מעבר...

ויש סיפור, לא יודעת אם זה נכון

שאישה ילדה כושית כי היתה לה תמונה של אישה כושית בבית

אולי זה בגמרא או משהו

אבל זה חיזק לי שמה שרואים יש השפעה

יכול להיות שאפילו אי אפשר לקבל אותו כפשוטו...

בימינו, מה לעשות, כנראה הקיסר הזה יצדק... (וואי, איזו כופרת אני יוצאת פה🙈 אבל שוב, אני די בטוחה שהסיפורים האלה נועדו לתת משל כלשהו ולא הוכחה למציאות...)

שגם בסיפור הקיסר צדק וגם התנא ידע את זה, והמציא משהו כדי להציל את המלכה מהוצאה להורג.

טוב הגזמתי 😅

אחרים.

ירידת הדורות ושינוי הטבעים השפיעו מאוד כל האדם ועל כל הבריאה.

הרי אפילו הביצה מידתה היום איננה כמידתה כאז.

ו

בשביל השלום בית...

סתם לא מכירה את הסיפור אבל הגיוני שזה מה שהיה

לא שמעתי על הסיפור הזה

אפילו יש לי סיכום של השיעור.

מעתיקה לפה, למי שמעניין אותה...

(לא יודעת אם זה בהכרח ההסבר היחיד הנכון. בהחלט יכול גם להיות שהיה מעורב פה נס. אבל סה"כ זה הסבר הגיוני וגם מסתדר עם הפסוקים, בהתאם לפרשנות שמובאת פה...).

זה כן מתבסס על הרבה מושגי יסוד בגנטיקה, אז אם למישהי זה מורכב מידי, כנראה שהיא פשוט לא מספיק מכירה את המושגים שהשתמשתי בהם...

היום ידוע לכל שהסביבה לא יכולה להשפיע על תורשה. דברים חיצוניים שקורים לאדם או דברים שהאישה רואה בזמן ההריון לא משפיעים על הוולד.

יש מוטציות שיכולות להיגרם מקרינה או מגורמים אחרים, ואז הן יכולות להישאר לדורות הבאים ולעבור אליהם בתורשה.

למשל כושים לא נולדים כושים כי השמש מכהה אותם, אלא כי המוטציה של עור כהה הצליחה לשרוד טוב יותר במקום עם שמש חזקה ולכן הם אלו ששרדו והתרבו שם.

במקורות שלנו יש דברים שונים שלא מסתדרים עם המדע של היום. כמו הדין שמותר להרוג כינה בשבת כי היא לא פרה ורבה, למרות שהיום אנחנו יודעים שהיא כן פרה ורבה.

אבל יש גם דברים שהמשמעות שלהם היא יותר פנימית. כמו ר' יוחנן שישב על פתחי מקוואות כדי שהנשים יסתכלו עליו ויוולדו להן ילדים כמוהו. פה לא מדובר על השפעה על המראה על השפעה רוחנית, וזה וודאי אמת.

בפרשת ויצא נראה שיעקב השפיע על הצאן שנולד באמצעות דברים של הסביבה (מקלות מפוצלות וכו'), והיום אנחנו יודעים שזה לא נכון. איך זה מסתדר בכל זאת?

נלמד קצת על גנטיקה ומתוך כך נבין את הפרשה.

ניסיון של השפעת הסביבה על התורשה:

פעם רצו להביא תירס לגדל בסיביר. חשבו שאם יקפיאו אותו ובכך ירגילו אותו לקור של מקפיא, אז כשיוציאו אותו בסיביר הוא כבר יהיה רגיל לקור ויצליח לגדול שם, אבל זה לא עבד. הסביבה לא מצליחה לשנות את הגנטיקה.

מנדל היה הראשון שהצליח לחקור את דרך ההורשה הגנטית באמצעות מחקרים של זרעי אפונה בצבעים שונים.

רק בשנת 1900 שלושה חוקרים בעולם גילו שמנדל אכן צדק, וקיבלו את הדברים שחקר וגילה.

רק בערב פסח בשנת תשס"ג פיענחו את כל הגנום האנושי.

בתורשה הגנטית, יש תכונות דומיננטיות ותכונות רצסיביות. בתכונות דומיננטיות מספיק אלל אחד כדי שהן יתבטאו, ובתכונות רצסיביות - רק אם שני האללים מכילים את התכונה הזו היא אכן תופיע.

מה הקשר לפרשה שלנו? בפרשה יש התייחסות לצאן לבן והשכר שקיבל יעקב.

יעקב סיכם עם לבן שכל הצאן החלק יהיה של לבן, וכל העקודים, נקודים, טלואים וכו' (מי שהפרווה שלו לא חלקה) יהיה של יעקב.

התכונה של 'חלק' היא דומיננטית, והתכונות האחרות הן רצסיביות. כך לבני זוג ששניהם חלקים - אם שניהם נשאים, יש 25% סיכוי ללדת טלואים/עקודים/ברודים, ואם אחד ההורים לא נשא (אלא נושא שני כללים דומיננטיים של 'חלק'), אז בוודאי הוולד יהיה חלק (ואולי נשא, אם בן הזוג הוא נשא).

"וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כׇּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכׇל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו"

אחרי שלבן מבטיח ליעקב את הצאן שיוולד עם תכונה מיוחדת - עקודים/טלואים/ברודים/חומים, הוא משאיר ליעקב רק צאן חלק. מה הסיכוי שיוולדו לו צאן עם תכונה אחרת? לא גדול, כי רק לזוג נשאים יכול בכלל להיוולד תכונה אחרת, וגם זה רק בסיכוי של 25%.

איך עזר הקב"ה ליעקב?

בתקופת הייחום יעקב חלם על מלאך שכיוון אותו לזווג בין הנשאים שבצאן שלו, וכך הגדיל את הסיכויים ללידות של צאן עם תכונות מיוחדות.

"וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃"

"וְהָיָ֗ה בְּכׇל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרְﬞהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃ וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃"

'און יתר אצל הטרוזיגוטים' -

הטרוזיגוט הוא מי שנשא לתכונה שלא מקבל ביטוי בפועל. ידוע היום שבצאן מי שמתייחם מוקדם יותר הוא הטרוזיגוט.

יעקב בעצם מנצל את התכונה הזו - הוא מכוון את מי שמתייחם מהר להתרבות, וכך להגדיל את הסיכויים ללידת צאן שמבטא את התכונה הרצסיבית.

בפסוקים רואים שיעקב דאג להרבות בין 'הצאן המקושרות'- המבכירות, שמתייחמות מהר.

'ובהעטיף הצאן - לא ישים, והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב' - הצאן שלא התייחמו מהר (ההומוזיגוטים - שאינם נשאים לתכונה רצסיבית) - יעקב לא הרבה אותן וגם נתן אותם ללבן, וכך השאיר אצלו יותר צאן של נשאים.

איך המלאך מגלה את זה ליעקב? הרי זה לא ישר לגרום ליעקב להרוויח יותר שכר מאשר בדרך הטבע? 'כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך' - בגלל הרמאות של לבן, המלאך עוזר ליעקב להתמודד מול זה.

כמובן מעבר להשתדלות של יעקב בעקבות הנחיית המלאך, רואים את הברכה של הקב"ה שהביא לכך שלא נולדו רק 25% אלא 100% של עקודים, נקודים וברודים.

כדי לא לנקר עיניים ללבן הרמאי, יעקב מכר את הצאן שלו וקנה בכסף שקיבל שפחות, עבדים, גמלים וחמורים.

מה הסיפור של המקלות? למה יעקב השתמש במקלות שכביכול היו אמורות להשפיע על התורשה, אבל אנחנו יודעים שאין להן שום יכולת להשפיע?

יכול להיות שיעקב האמין בזה באמת, אבל יכול להיות שהוא עשה את מה שכולם עושים, כדי שלא ינקר עיניים יותר מידי, וכדי שלא יחשבו שהוא מרמה או מטיל איזה כישוף. כך היה מקובל לעשות (ואצל הבדואים עדיין עד היום משתמשים בשיטות כאלו), ולכן גם הוא עשה את אותם דברים, בנוסף למה שעשה בעקבות החלום ודברי המלאך.

"וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכׇל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן"

עוד דבר שיעקב עשה כדי להגדיל את השכר שלו - הפריד את כל ה'לא חלקים' מהצאן של לבן, והרבה אותן אחד עם השני. באופן הזה כל הצאצאים שלהם היו רק עם התכונות הרצסיביות וכך כל הצאצאים נשארו שלו.

ההפרדה הזו גם נצרכת כדי שלבן לא יוכל להאשים אותו שאת הצאן שנולד הוא הרבה עם ההורים שלהם. הוא הפריד שלא יהיה עוד פתחון פה עליו, כי עם רמאי צריך להיזהר יותר מהרגיל.

שה' יעזור לי, כמה עבירות עשיתי

באופן גורף חי מוצאו מחי

רדי הוכיח את זה כבר ב-1600

אין דבר כזה חי שמוצאו ממת

לא חיידק ובטח שלא כינה

זה לא הגיוני בכלל

אבל היופ אנחנו יודעים אחרת.

אם עשית את זה בחוסר ידיעה זה שוגג, אל תחמירי עם עצמך עכשיו. 

שעמד לרשות הפוסקים - ולמרות שהיום הידע המדעי התעדכן ומעוגן בעובדות מוצקות - ההלכות והפסיקות די משמרים את מה שנקבע בתקופה ההיא.    

כמו קטניות בפסח לאשכנזים, כמו הצורך בהגעלת כלים מנירוסטה, אף על פי שהחומר לא בולע כלום.  

ועוד ועוד ועוד.  

ממנו דווקא בהריון  מסכנים

וגם אצלי הגדול דומה לסבא ובקושי ראיתי , אבל זכור לי פעם אחת שנגעתי בבטן והסתכלתי על אבא שלי ואמרתי לעצמי כמה שאני אוהבת אותו כי הוא ממש דאג לו באותו רגע, אולי מספיק פעם אחת וזה משפיע חח

אפשר להיות מאוהבת בבעל, ועדיין להירתע מהריח/מהמראה/מהמגע שלו...

בכל אופן, לכן כתבתי את המילה "כמעט"

לעשות טריגר בכותרת, אצטרך הוראות לפורום

וההורים של העובר תמיד נפגשים עם הפונדקאית ואז הכל טוב

אני תוהה מה קורה אם היא לא רואה אותם או שמסתכלת על מישהו אחר יותר, מצב שהפונדקאית מחו"ל נגיד

א. יירדם בלילה אבל שינה כנראה הרבה פחות איכותית

כי כמה אפשר לשכב במיטה ברצף

צריך לזוז לפרוק קצת

להיות בחוץ וכו' - ככה לדעתי.

ב. למי הילד דומה אחרי פונדקאות - המורכב במיעוטו

את מזכירה לי שהייתה לי מורה לתנך דתייה שהסתכלה עליי הרבה וגם אמרה לי שהיא בוהה בי בכוונה תוך כדי השיעורים בגלל זה

זה היה קצת קריפי, מודה

ויש ילדים שבאמת לא דומים להורים שלהם. אנחנו במשפחה  מאוד לא דומים להורים האמת. 

הייתה בת בכלל כי מה שעניין אותה זה משו ספציפי בפנים חח (לא אפרט מאאוטינג)

ברור שלא שאלתי אבל, הייתי תיכוניסטית טיפוסית שמאוד מרוכזת בעצמה 

הסתכלה עליה כל ההריון 

והילדה לא ממש דומה....

לגבי ב-

אז אם אישה בהריון מסתכלת על השכן הילד שלה יוצא דומה לשכן? חחח

גם אם היא אשכנזיה והוא תימני?

חחח זה אגדה 

לא מבחינה אנטומית.

תמיד כשאני בהריון בעלי אומר לי לא להסתכל על פנים של רשע, נגיד כשרואים את המנהיגים הערבים מדברים ונואמים, אבל גם לא בהריון לא טוב להסתכל בפני רשע, אז בהריון עוד יותר...

ולגבי השאלה הראשונה, אני חוקרת את זה כבר הרבה זמן... חחח... מנוחה מאוד עוזרת ,  אבל זה לא שווה לשעות שינה מלאות. אבל כן יש מצב שאני אשן מעט מאוד בלילה, ולמחרת אנוח בלי להירדם במיטה בצהריים וזה יספיק לי. 

או דברים מגעילים

ולגבי השינה, מה הסקת בסוף? חח

שאם אשכב במיטה כל היום , בלי לישון, אז אצליח להרדם בלילה?

או שחייב להיות בפעולה?

המנוחה זה עוזר הרבה אבל לא שווה ממש לשינה.

נגיד שכשאת ישנה את מטעינה את עצמך ך100% סוללה, אז לשכב ברוגע במיטה, נותן לך 50% סוללה, ואם את גם עוצמת עיניים, בלי להירדם יתן לך 60%

זה משתנה גם מיום ליום כל פעם זה מטעין כמות שונה...

אז אם אני שוכבת כמעט כל היום, משמע אני צריכה רק להשלים 50% כדי להיות סוללה מלאה

זה מתבטא בשעות? שאצליח לישון פחות בלילה?

או מתבטא בשינה לא איכותית ועמוקה

אסור למישהי נשואה ליהיות פונדקאית (ככה קראתי בכתבה בפנימה לפני כמה שנים) אז בשאלה שלך רלוונטי רק לשאול אם יהיה דןמה לבן...  היא כן צריכה ליהיות אחרי 2 או 3 לידות (אלמנה או גרושה) 

ושאלתי תאורטית לגבי אם הילד דומה לפי הגנים או לפי מה שההריונית מסתכלת

והתנאים שאת אומרת הגיוניים האמת, לצפות ממנה לעבור הריון ולידה כשאין לה ילדים משלה ואין לה ניסיון בזה זה לקחת סיכון.

למרות שבסדרה "גוף שלישי" היא עברה הריון פעם אחת.. אבל זו רק סדרב

עדיף לא לכתוב דברים נחרצים בפורום. גם מהצד ההלכתי וגם מהצד שאנחנו לא יודעות מי פה עומדת מאחורי המסך ויכול להיות שיש פה נשים שנמצאות כרגע בתהליך כזה מאחד מצדדיו ואמירות חד משמעיות עלולות לפגוע/ להכאיב/ להסס וכו'

מכירה אישית זוג דתי ומקסים שמכון פועה הפנה אותם לפונדקאות והפונדקאית הייתה אישה דתייה נשואה.

בקיצור, בנושאים רגישים כאלה, כדאי להזהר מאד. 

היריון וללדת בבריאות. כלומר - לטובת התינוק שעתיד להיוולד ולטובת הוריו הביולוגיים.

התנאי שלא תהיה נשואה הוא מבחינה הלכתית - שלא ייראה כאילו התינוק הוא שלה. (ויש בזה עוד דברים מן הסתם, לא מבינה בזה...)

אצל חילונים זה לא כזה מופרך

אבל צודקת, בטוח יש עוד סיבות

מצאו פתח להתיר הלכתית פונדקאות גם אצל אישה נשואה והיום רוב הפונדקאיות הן נשים נשואות (קראתי לא מזמן מאמר של הרב יובל שרלו על העניין הזה)

כמובן, שמי שעומדת בפני שאלה כזו (בין אם מהצד שזקוק לפונדקאית, ובין אם מהצד שרוצה להפוך לפונדקאית) תשאל את רבותיה ולא תסתמך על זה.

בכל מקרה @מאמאמיה 3 לגבי ב שלך, ממש לא. אולי ידבקו בו אי אלו תכונות או הנהגות טובות של הפונדקאית בזכות החסד שלה, אבל ברור שיהיה דומה להורים שלו. גנטיקה פשוטה.

זה נכון שיש כל מיני הנהגות בהריון שקשורות להשפעה על העובר אבל בסוף הרבה מזה זה הנהגות/ אמונות תפלות.

כמו שכנראה עוד אף תינוק עוד לא נולד עם כתם לידה בצורת שוקולד או המבורגר כי זה מה שאמא שלו רצתה כל ההריון

וכמו שנולדים תינוקות שמחים מקסימים וחיוניים גם לאמהות שעברו הריון לא פשוט מבחינה נפשית

ככה גם בעניין הזה. התינוק יוולד דומה להורים הביולוגיים שלו כי את הגנים שלהם הוא נושא.

שתעשה מישהי צדיקה

ואם זה אסור אז זה מתנגש .

וכמובן לשאול רב לפני כל ספק

מצחיק שלא התחלתי עם שאלה הלכתית אלא שאלה ביולוגית וככה יצא.. 

מעשה במלך הערביים ששאל את ר׳ עקיבא אני כושי ואשתי כושית ילדה לי בן לבן, אהרגנה שזנתה תחתי? א״ל צורות ביתך שחורות או לבנות? א״ל לבנות, א״ל כשהיית עוסק עמה עיניה נתנה בצורות לבנות וילדה כיוצא בהן, ואם תמה אתה בדבר, למד מן צאנו של יעקב שמן המקלות היו מתיחמות שנאמר ויחמן הצאן אל המקלות (בראשית ל׳:ל״ט), והודה מלך הערביים ושבח לר״ע (תנחומא פ׳ נשא, במדבר רבה פ״ט).

העובר כבר מושלם מבחינת מראה חיצוני, תכונות וכו', אז... לא הגיוני

איך את יודעת?

בהריון של השני שלי רציתי שלבן שלי יהיה איבר בפנים כמו חברה שלי אז הסתכלתי עליה וכיוונתי וזה באמת קרה

חחחחח מרגישה ממש שטחית אבל באותו רגע זה היה ממש בצחוק, ערב אחד שנפגשנו ולא משהו קבוע ורציני

והוא יצא ככה, ולא היה מאיפהה

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,

שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),

ולצאת לכמה שעות.

אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.

אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.

זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!

וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

ויש לזה אחריות

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד

וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים

תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית

לנקות כינים

לקחת לרופא עור

לתקן את המשקפיים

תולעים

סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש

ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה

זה לגמרי מעל לכוחותיי

לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה

עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.

אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.

אמאלה זה מתיש.

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!