יוצאים ילדים דומים לקופים ופילים … מאיפה האגדה הזו?

א. ברור שנרדמים מתי שהוא.  הגוף זקוק לשינה.  

למשל נכים שמרותקים למיטה.

לגבי א . חברה שלי עשתה ניסוי והסתכלה על סבא רבא שלה ז"ל שהיו לו עיניים כחולות והבן שלה יצא עם עיניים תכלת,  בלונדיני

ואין מאיפה!!! היא ובעלה שני שחורים

וב שאלתי כי לא נרדמתי ולא הבנתי למהה הרי אני על אפס שינה 😭 נרדמתי בסוף ב5 בבוקר עד 10

גם אצלנו זה לגמרי קרה.  

מהסבא (אבא של בעלי) לנכד שלו.  

גן "חלש".

הוא יבוא לידי ביטוי רק אם ב "דו קרב" של הגנים יעמוד מולו גם כן גן רצסיבי.

אם שניכם נשאים של הגן אז יש לילדים סיכוי מסויים.. ויכול להיות שלאף ילד לא יצא, אבל בדור אחרי זה כן.. 

ב. יש אגדה כזאת, אבל בסופו של דבר המראה הוא בעיקר גנטיקה, ולכן יהיה דומה להורים הביולוגיים.

אבל ברור שהיה מעורב כאן גם משהו ניסי. ליתר דיוק - היה פה נס שניתן בכלים של טבע.

פעם בעלי נתן לי לקרוא מאמר שמסביר את הסיפור של יעקב מבחינה מדעית, אבל לצערי אני כבר לא זוכרת את ההסבר...

בכל אופן, עינינו הרואות שזה לא כך במציאות של ימינו, וגם המחקרים הבסיסיים שיש בימינו מדברים על גנטיקה (שמושפעת מתכונות הזרע והביצית) ולא מעבר...

ויש סיפור, לא יודעת אם זה נכון

שאישה ילדה כושית כי היתה לה תמונה של אישה כושית בבית

אולי זה בגמרא או משהו

אבל זה חיזק לי שמה שרואים יש השפעה

יכול להיות שאפילו אי אפשר לקבל אותו כפשוטו...

בימינו, מה לעשות, כנראה הקיסר הזה יצדק... (וואי, איזו כופרת אני יוצאת פה🙈 אבל שוב, אני די בטוחה שהסיפורים האלה נועדו לתת משל כלשהו ולא הוכחה למציאות...)

שגם בסיפור הקיסר צדק וגם התנא ידע את זה, והמציא משהו כדי להציל את המלכה מהוצאה להורג.

טוב הגזמתי 😅

אחרים.

ירידת הדורות ושינוי הטבעים השפיעו מאוד כל האדם ועל כל הבריאה.

הרי אפילו הביצה מידתה היום איננה כמידתה כאז.

ו

בשביל השלום בית...

סתם לא מכירה את הסיפור אבל הגיוני שזה מה שהיה

לא שמעתי על הסיפור הזה

אפילו יש לי סיכום של השיעור.

מעתיקה לפה, למי שמעניין אותה...

(לא יודעת אם זה בהכרח ההסבר היחיד הנכון. בהחלט יכול גם להיות שהיה מעורב פה נס. אבל סה"כ זה הסבר הגיוני וגם מסתדר עם הפסוקים, בהתאם לפרשנות שמובאת פה...).

זה כן מתבסס על הרבה מושגי יסוד בגנטיקה, אז אם למישהי זה מורכב מידי, כנראה שהיא פשוט לא מספיק מכירה את המושגים שהשתמשתי בהם...

היום ידוע לכל שהסביבה לא יכולה להשפיע על תורשה. דברים חיצוניים שקורים לאדם או דברים שהאישה רואה בזמן ההריון לא משפיעים על הוולד.

יש מוטציות שיכולות להיגרם מקרינה או מגורמים אחרים, ואז הן יכולות להישאר לדורות הבאים ולעבור אליהם בתורשה.

למשל כושים לא נולדים כושים כי השמש מכהה אותם, אלא כי המוטציה של עור כהה הצליחה לשרוד טוב יותר במקום עם שמש חזקה ולכן הם אלו ששרדו והתרבו שם.

במקורות שלנו יש דברים שונים שלא מסתדרים עם המדע של היום. כמו הדין שמותר להרוג כינה בשבת כי היא לא פרה ורבה, למרות שהיום אנחנו יודעים שהיא כן פרה ורבה.

אבל יש גם דברים שהמשמעות שלהם היא יותר פנימית. כמו ר' יוחנן שישב על פתחי מקוואות כדי שהנשים יסתכלו עליו ויוולדו להן ילדים כמוהו. פה לא מדובר על השפעה על המראה על השפעה רוחנית, וזה וודאי אמת.

בפרשת ויצא נראה שיעקב השפיע על הצאן שנולד באמצעות דברים של הסביבה (מקלות מפוצלות וכו'), והיום אנחנו יודעים שזה לא נכון. איך זה מסתדר בכל זאת?

נלמד קצת על גנטיקה ומתוך כך נבין את הפרשה.

ניסיון של השפעת הסביבה על התורשה:

פעם רצו להביא תירס לגדל בסיביר. חשבו שאם יקפיאו אותו ובכך ירגילו אותו לקור של מקפיא, אז כשיוציאו אותו בסיביר הוא כבר יהיה רגיל לקור ויצליח לגדול שם, אבל זה לא עבד. הסביבה לא מצליחה לשנות את הגנטיקה.

מנדל היה הראשון שהצליח לחקור את דרך ההורשה הגנטית באמצעות מחקרים של זרעי אפונה בצבעים שונים.

רק בשנת 1900 שלושה חוקרים בעולם גילו שמנדל אכן צדק, וקיבלו את הדברים שחקר וגילה.

רק בערב פסח בשנת תשס"ג פיענחו את כל הגנום האנושי.

בתורשה הגנטית, יש תכונות דומיננטיות ותכונות רצסיביות. בתכונות דומיננטיות מספיק אלל אחד כדי שהן יתבטאו, ובתכונות רצסיביות - רק אם שני האללים מכילים את התכונה הזו היא אכן תופיע.

מה הקשר לפרשה שלנו? בפרשה יש התייחסות לצאן לבן והשכר שקיבל יעקב.

יעקב סיכם עם לבן שכל הצאן החלק יהיה של לבן, וכל העקודים, נקודים, טלואים וכו' (מי שהפרווה שלו לא חלקה) יהיה של יעקב.

התכונה של 'חלק' היא דומיננטית, והתכונות האחרות הן רצסיביות. כך לבני זוג ששניהם חלקים - אם שניהם נשאים, יש 25% סיכוי ללדת טלואים/עקודים/ברודים, ואם אחד ההורים לא נשא (אלא נושא שני כללים דומיננטיים של 'חלק'), אז בוודאי הוולד יהיה חלק (ואולי נשא, אם בן הזוג הוא נשא).

"וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כׇּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכׇל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו"

אחרי שלבן מבטיח ליעקב את הצאן שיוולד עם תכונה מיוחדת - עקודים/טלואים/ברודים/חומים, הוא משאיר ליעקב רק צאן חלק. מה הסיכוי שיוולדו לו צאן עם תכונה אחרת? לא גדול, כי רק לזוג נשאים יכול בכלל להיוולד תכונה אחרת, וגם זה רק בסיכוי של 25%.

איך עזר הקב"ה ליעקב?

בתקופת הייחום יעקב חלם על מלאך שכיוון אותו לזווג בין הנשאים שבצאן שלו, וכך הגדיל את הסיכויים ללידות של צאן עם תכונות מיוחדות.

"וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃"

"וְהָיָ֗ה בְּכׇל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרְﬞהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃ וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃"

'און יתר אצל הטרוזיגוטים' -

הטרוזיגוט הוא מי שנשא לתכונה שלא מקבל ביטוי בפועל. ידוע היום שבצאן מי שמתייחם מוקדם יותר הוא הטרוזיגוט.

יעקב בעצם מנצל את התכונה הזו - הוא מכוון את מי שמתייחם מהר להתרבות, וכך להגדיל את הסיכויים ללידת צאן שמבטא את התכונה הרצסיבית.

בפסוקים רואים שיעקב דאג להרבות בין 'הצאן המקושרות'- המבכירות, שמתייחמות מהר.

'ובהעטיף הצאן - לא ישים, והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב' - הצאן שלא התייחמו מהר (ההומוזיגוטים - שאינם נשאים לתכונה רצסיבית) - יעקב לא הרבה אותן וגם נתן אותם ללבן, וכך השאיר אצלו יותר צאן של נשאים.

איך המלאך מגלה את זה ליעקב? הרי זה לא ישר לגרום ליעקב להרוויח יותר שכר מאשר בדרך הטבע? 'כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך' - בגלל הרמאות של לבן, המלאך עוזר ליעקב להתמודד מול זה.

כמובן מעבר להשתדלות של יעקב בעקבות הנחיית המלאך, רואים את הברכה של הקב"ה שהביא לכך שלא נולדו רק 25% אלא 100% של עקודים, נקודים וברודים.

כדי לא לנקר עיניים ללבן הרמאי, יעקב מכר את הצאן שלו וקנה בכסף שקיבל שפחות, עבדים, גמלים וחמורים.

מה הסיפור של המקלות? למה יעקב השתמש במקלות שכביכול היו אמורות להשפיע על התורשה, אבל אנחנו יודעים שאין להן שום יכולת להשפיע?

יכול להיות שיעקב האמין בזה באמת, אבל יכול להיות שהוא עשה את מה שכולם עושים, כדי שלא ינקר עיניים יותר מידי, וכדי שלא יחשבו שהוא מרמה או מטיל איזה כישוף. כך היה מקובל לעשות (ואצל הבדואים עדיין עד היום משתמשים בשיטות כאלו), ולכן גם הוא עשה את אותם דברים, בנוסף למה שעשה בעקבות החלום ודברי המלאך.

"וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכׇל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן"

עוד דבר שיעקב עשה כדי להגדיל את השכר שלו - הפריד את כל ה'לא חלקים' מהצאן של לבן, והרבה אותן אחד עם השני. באופן הזה כל הצאצאים שלהם היו רק עם התכונות הרצסיביות וכך כל הצאצאים נשארו שלו.

ההפרדה הזו גם נצרכת כדי שלבן לא יוכל להאשים אותו שאת הצאן שנולד הוא הרבה עם ההורים שלהם. הוא הפריד שלא יהיה עוד פתחון פה עליו, כי עם רמאי צריך להיזהר יותר מהרגיל.

שה' יעזור לי, כמה עבירות עשיתי

באופן גורף חי מוצאו מחי

רדי הוכיח את זה כבר ב-1600

אין דבר כזה חי שמוצאו ממת

לא חיידק ובטח שלא כינה

זה לא הגיוני בכלל

אבל היופ אנחנו יודעים אחרת.

אם עשית את זה בחוסר ידיעה זה שוגג, אל תחמירי עם עצמך עכשיו. 

שעמד לרשות הפוסקים - ולמרות שהיום הידע המדעי התעדכן ומעוגן בעובדות מוצקות - ההלכות והפסיקות די משמרים את מה שנקבע בתקופה ההיא.    

כמו קטניות בפסח לאשכנזים, כמו הצורך בהגעלת כלים מנירוסטה, אף על פי שהחומר לא בולע כלום.  

ועוד ועוד ועוד.  

ממנו דווקא בהריון  מסכנים

וגם אצלי הגדול דומה לסבא ובקושי ראיתי , אבל זכור לי פעם אחת שנגעתי בבטן והסתכלתי על אבא שלי ואמרתי לעצמי כמה שאני אוהבת אותו כי הוא ממש דאג לו באותו רגע, אולי מספיק פעם אחת וזה משפיע חח

אפשר להיות מאוהבת בבעל, ועדיין להירתע מהריח/מהמראה/מהמגע שלו...

בכל אופן, לכן כתבתי את המילה "כמעט"

לעשות טריגר בכותרת, אצטרך הוראות לפורום

וההורים של העובר תמיד נפגשים עם הפונדקאית ואז הכל טוב

אני תוהה מה קורה אם היא לא רואה אותם או שמסתכלת על מישהו אחר יותר, מצב שהפונדקאית מחו"ל נגיד

א. יירדם בלילה אבל שינה כנראה הרבה פחות איכותית

כי כמה אפשר לשכב במיטה ברצף

צריך לזוז לפרוק קצת

להיות בחוץ וכו' - ככה לדעתי.

ב. למי הילד דומה אחרי פונדקאות - המורכב במיעוטו

את מזכירה לי שהייתה לי מורה לתנך דתייה שהסתכלה עליי הרבה וגם אמרה לי שהיא בוהה בי בכוונה תוך כדי השיעורים בגלל זה

זה היה קצת קריפי, מודה

ויש ילדים שבאמת לא דומים להורים שלהם. אנחנו במשפחה  מאוד לא דומים להורים האמת. 

הייתה בת בכלל כי מה שעניין אותה זה משו ספציפי בפנים חח (לא אפרט מאאוטינג)

ברור שלא שאלתי אבל, הייתי תיכוניסטית טיפוסית שמאוד מרוכזת בעצמה 

הסתכלה עליה כל ההריון 

והילדה לא ממש דומה....

לגבי ב-

אז אם אישה בהריון מסתכלת על השכן הילד שלה יוצא דומה לשכן? חחח

גם אם היא אשכנזיה והוא תימני?

חחח זה אגדה 

לא מבחינה אנטומית.

תמיד כשאני בהריון בעלי אומר לי לא להסתכל על פנים של רשע, נגיד כשרואים את המנהיגים הערבים מדברים ונואמים, אבל גם לא בהריון לא טוב להסתכל בפני רשע, אז בהריון עוד יותר...

ולגבי השאלה הראשונה, אני חוקרת את זה כבר הרבה זמן... חחח... מנוחה מאוד עוזרת ,  אבל זה לא שווה לשעות שינה מלאות. אבל כן יש מצב שאני אשן מעט מאוד בלילה, ולמחרת אנוח בלי להירדם במיטה בצהריים וזה יספיק לי. 

או דברים מגעילים

ולגבי השינה, מה הסקת בסוף? חח

שאם אשכב במיטה כל היום , בלי לישון, אז אצליח להרדם בלילה?

או שחייב להיות בפעולה?

המנוחה זה עוזר הרבה אבל לא שווה ממש לשינה.

נגיד שכשאת ישנה את מטעינה את עצמך ך100% סוללה, אז לשכב ברוגע במיטה, נותן לך 50% סוללה, ואם את גם עוצמת עיניים, בלי להירדם יתן לך 60%

זה משתנה גם מיום ליום כל פעם זה מטעין כמות שונה...

אז אם אני שוכבת כמעט כל היום, משמע אני צריכה רק להשלים 50% כדי להיות סוללה מלאה

זה מתבטא בשעות? שאצליח לישון פחות בלילה?

או מתבטא בשינה לא איכותית ועמוקה

אסור למישהי נשואה ליהיות פונדקאית (ככה קראתי בכתבה בפנימה לפני כמה שנים) אז בשאלה שלך רלוונטי רק לשאול אם יהיה דןמה לבן...  היא כן צריכה ליהיות אחרי 2 או 3 לידות (אלמנה או גרושה) 

ושאלתי תאורטית לגבי אם הילד דומה לפי הגנים או לפי מה שההריונית מסתכלת

והתנאים שאת אומרת הגיוניים האמת, לצפות ממנה לעבור הריון ולידה כשאין לה ילדים משלה ואין לה ניסיון בזה זה לקחת סיכון.

למרות שבסדרה "גוף שלישי" היא עברה הריון פעם אחת.. אבל זו רק סדרב

עדיף לא לכתוב דברים נחרצים בפורום. גם מהצד ההלכתי וגם מהצד שאנחנו לא יודעות מי פה עומדת מאחורי המסך ויכול להיות שיש פה נשים שנמצאות כרגע בתהליך כזה מאחד מצדדיו ואמירות חד משמעיות עלולות לפגוע/ להכאיב/ להסס וכו'

מכירה אישית זוג דתי ומקסים שמכון פועה הפנה אותם לפונדקאות והפונדקאית הייתה אישה דתייה נשואה.

בקיצור, בנושאים רגישים כאלה, כדאי להזהר מאד. 

היריון וללדת בבריאות. כלומר - לטובת התינוק שעתיד להיוולד ולטובת הוריו הביולוגיים.

התנאי שלא תהיה נשואה הוא מבחינה הלכתית - שלא ייראה כאילו התינוק הוא שלה. (ויש בזה עוד דברים מן הסתם, לא מבינה בזה...)

אצל חילונים זה לא כזה מופרך

אבל צודקת, בטוח יש עוד סיבות

מצאו פתח להתיר הלכתית פונדקאות גם אצל אישה נשואה והיום רוב הפונדקאיות הן נשים נשואות (קראתי לא מזמן מאמר של הרב יובל שרלו על העניין הזה)

כמובן, שמי שעומדת בפני שאלה כזו (בין אם מהצד שזקוק לפונדקאית, ובין אם מהצד שרוצה להפוך לפונדקאית) תשאל את רבותיה ולא תסתמך על זה.

בכל מקרה @מאמאמיה 3 לגבי ב שלך, ממש לא. אולי ידבקו בו אי אלו תכונות או הנהגות טובות של הפונדקאית בזכות החסד שלה, אבל ברור שיהיה דומה להורים שלו. גנטיקה פשוטה.

זה נכון שיש כל מיני הנהגות בהריון שקשורות להשפעה על העובר אבל בסוף הרבה מזה זה הנהגות/ אמונות תפלות.

כמו שכנראה עוד אף תינוק עוד לא נולד עם כתם לידה בצורת שוקולד או המבורגר כי זה מה שאמא שלו רצתה כל ההריון

וכמו שנולדים תינוקות שמחים מקסימים וחיוניים גם לאמהות שעברו הריון לא פשוט מבחינה נפשית

ככה גם בעניין הזה. התינוק יוולד דומה להורים הביולוגיים שלו כי את הגנים שלהם הוא נושא.

שתעשה מישהי צדיקה

ואם זה אסור אז זה מתנגש .

וכמובן לשאול רב לפני כל ספק

מצחיק שלא התחלתי עם שאלה הלכתית אלא שאלה ביולוגית וככה יצא.. 

מעשה במלך הערביים ששאל את ר׳ עקיבא אני כושי ואשתי כושית ילדה לי בן לבן, אהרגנה שזנתה תחתי? א״ל צורות ביתך שחורות או לבנות? א״ל לבנות, א״ל כשהיית עוסק עמה עיניה נתנה בצורות לבנות וילדה כיוצא בהן, ואם תמה אתה בדבר, למד מן צאנו של יעקב שמן המקלות היו מתיחמות שנאמר ויחמן הצאן אל המקלות (בראשית ל׳:ל״ט), והודה מלך הערביים ושבח לר״ע (תנחומא פ׳ נשא, במדבר רבה פ״ט).

העובר כבר מושלם מבחינת מראה חיצוני, תכונות וכו', אז... לא הגיוני

איך את יודעת?

בהריון של השני שלי רציתי שלבן שלי יהיה איבר בפנים כמו חברה שלי אז הסתכלתי עליה וכיוונתי וזה באמת קרה

חחחחח מרגישה ממש שטחית אבל באותו רגע זה היה ממש בצחוק, ערב אחד שנפגשנו ולא משהו קבוע ורציני

והוא יצא ככה, ולא היה מאיפהה

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי

שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה

בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):

ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'

ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות 

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

לא נכון להתחתן בלי מציאת חן.

אבל אולי שווה להעמיק ולא לחשוב על זה תקופה ולחזור ולבחון אם זה עדיין שם אחרי העמקת הקשר.

כי לפעמים כשהלב נפתח גם מציאת החן קוראת. 

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!