יוצאים ילדים דומים לקופים ופילים … מאיפה האגדה הזו?

א. ברור שנרדמים מתי שהוא.  הגוף זקוק לשינה.  

למשל נכים שמרותקים למיטה.

לגבי א . חברה שלי עשתה ניסוי והסתכלה על סבא רבא שלה ז"ל שהיו לו עיניים כחולות והבן שלה יצא עם עיניים תכלת,  בלונדיני

ואין מאיפה!!! היא ובעלה שני שחורים

וב שאלתי כי לא נרדמתי ולא הבנתי למהה הרי אני על אפס שינה 😭 נרדמתי בסוף ב5 בבוקר עד 10

גם אצלנו זה לגמרי קרה.  

מהסבא (אבא של בעלי) לנכד שלו.  

גן "חלש".

הוא יבוא לידי ביטוי רק אם ב "דו קרב" של הגנים יעמוד מולו גם כן גן רצסיבי.

אם שניכם נשאים של הגן אז יש לילדים סיכוי מסויים.. ויכול להיות שלאף ילד לא יצא, אבל בדור אחרי זה כן.. 

ב. יש אגדה כזאת, אבל בסופו של דבר המראה הוא בעיקר גנטיקה, ולכן יהיה דומה להורים הביולוגיים.

אבל ברור שהיה מעורב כאן גם משהו ניסי. ליתר דיוק - היה פה נס שניתן בכלים של טבע.

פעם בעלי נתן לי לקרוא מאמר שמסביר את הסיפור של יעקב מבחינה מדעית, אבל לצערי אני כבר לא זוכרת את ההסבר...

בכל אופן, עינינו הרואות שזה לא כך במציאות של ימינו, וגם המחקרים הבסיסיים שיש בימינו מדברים על גנטיקה (שמושפעת מתכונות הזרע והביצית) ולא מעבר...

ויש סיפור, לא יודעת אם זה נכון

שאישה ילדה כושית כי היתה לה תמונה של אישה כושית בבית

אולי זה בגמרא או משהו

אבל זה חיזק לי שמה שרואים יש השפעה

יכול להיות שאפילו אי אפשר לקבל אותו כפשוטו...

בימינו, מה לעשות, כנראה הקיסר הזה יצדק... (וואי, איזו כופרת אני יוצאת פה🙈 אבל שוב, אני די בטוחה שהסיפורים האלה נועדו לתת משל כלשהו ולא הוכחה למציאות...)

שגם בסיפור הקיסר צדק וגם התנא ידע את זה, והמציא משהו כדי להציל את המלכה מהוצאה להורג.

טוב הגזמתי 😅

אחרים.

ירידת הדורות ושינוי הטבעים השפיעו מאוד כל האדם ועל כל הבריאה.

הרי אפילו הביצה מידתה היום איננה כמידתה כאז.

ו

בשביל השלום בית...

סתם לא מכירה את הסיפור אבל הגיוני שזה מה שהיה

לא שמעתי על הסיפור הזה

אפילו יש לי סיכום של השיעור.

מעתיקה לפה, למי שמעניין אותה...

(לא יודעת אם זה בהכרח ההסבר היחיד הנכון. בהחלט יכול גם להיות שהיה מעורב פה נס. אבל סה"כ זה הסבר הגיוני וגם מסתדר עם הפסוקים, בהתאם לפרשנות שמובאת פה...).

זה כן מתבסס על הרבה מושגי יסוד בגנטיקה, אז אם למישהי זה מורכב מידי, כנראה שהיא פשוט לא מספיק מכירה את המושגים שהשתמשתי בהם...

היום ידוע לכל שהסביבה לא יכולה להשפיע על תורשה. דברים חיצוניים שקורים לאדם או דברים שהאישה רואה בזמן ההריון לא משפיעים על הוולד.

יש מוטציות שיכולות להיגרם מקרינה או מגורמים אחרים, ואז הן יכולות להישאר לדורות הבאים ולעבור אליהם בתורשה.

למשל כושים לא נולדים כושים כי השמש מכהה אותם, אלא כי המוטציה של עור כהה הצליחה לשרוד טוב יותר במקום עם שמש חזקה ולכן הם אלו ששרדו והתרבו שם.

במקורות שלנו יש דברים שונים שלא מסתדרים עם המדע של היום. כמו הדין שמותר להרוג כינה בשבת כי היא לא פרה ורבה, למרות שהיום אנחנו יודעים שהיא כן פרה ורבה.

אבל יש גם דברים שהמשמעות שלהם היא יותר פנימית. כמו ר' יוחנן שישב על פתחי מקוואות כדי שהנשים יסתכלו עליו ויוולדו להן ילדים כמוהו. פה לא מדובר על השפעה על המראה על השפעה רוחנית, וזה וודאי אמת.

בפרשת ויצא נראה שיעקב השפיע על הצאן שנולד באמצעות דברים של הסביבה (מקלות מפוצלות וכו'), והיום אנחנו יודעים שזה לא נכון. איך זה מסתדר בכל זאת?

נלמד קצת על גנטיקה ומתוך כך נבין את הפרשה.

ניסיון של השפעת הסביבה על התורשה:

פעם רצו להביא תירס לגדל בסיביר. חשבו שאם יקפיאו אותו ובכך ירגילו אותו לקור של מקפיא, אז כשיוציאו אותו בסיביר הוא כבר יהיה רגיל לקור ויצליח לגדול שם, אבל זה לא עבד. הסביבה לא מצליחה לשנות את הגנטיקה.

מנדל היה הראשון שהצליח לחקור את דרך ההורשה הגנטית באמצעות מחקרים של זרעי אפונה בצבעים שונים.

רק בשנת 1900 שלושה חוקרים בעולם גילו שמנדל אכן צדק, וקיבלו את הדברים שחקר וגילה.

רק בערב פסח בשנת תשס"ג פיענחו את כל הגנום האנושי.

בתורשה הגנטית, יש תכונות דומיננטיות ותכונות רצסיביות. בתכונות דומיננטיות מספיק אלל אחד כדי שהן יתבטאו, ובתכונות רצסיביות - רק אם שני האללים מכילים את התכונה הזו היא אכן תופיע.

מה הקשר לפרשה שלנו? בפרשה יש התייחסות לצאן לבן והשכר שקיבל יעקב.

יעקב סיכם עם לבן שכל הצאן החלק יהיה של לבן, וכל העקודים, נקודים, טלואים וכו' (מי שהפרווה שלו לא חלקה) יהיה של יעקב.

התכונה של 'חלק' היא דומיננטית, והתכונות האחרות הן רצסיביות. כך לבני זוג ששניהם חלקים - אם שניהם נשאים, יש 25% סיכוי ללדת טלואים/עקודים/ברודים, ואם אחד ההורים לא נשא (אלא נושא שני כללים דומיננטיים של 'חלק'), אז בוודאי הוולד יהיה חלק (ואולי נשא, אם בן הזוג הוא נשא).

"וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כׇּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכׇל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו"

אחרי שלבן מבטיח ליעקב את הצאן שיוולד עם תכונה מיוחדת - עקודים/טלואים/ברודים/חומים, הוא משאיר ליעקב רק צאן חלק. מה הסיכוי שיוולדו לו צאן עם תכונה אחרת? לא גדול, כי רק לזוג נשאים יכול בכלל להיוולד תכונה אחרת, וגם זה רק בסיכוי של 25%.

איך עזר הקב"ה ליעקב?

בתקופת הייחום יעקב חלם על מלאך שכיוון אותו לזווג בין הנשאים שבצאן שלו, וכך הגדיל את הסיכויים ללידות של צאן עם תכונות מיוחדות.

"וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃ וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃"

"וְהָיָ֗ה בְּכׇל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרְﬞהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃ וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃"

'און יתר אצל הטרוזיגוטים' -

הטרוזיגוט הוא מי שנשא לתכונה שלא מקבל ביטוי בפועל. ידוע היום שבצאן מי שמתייחם מוקדם יותר הוא הטרוזיגוט.

יעקב בעצם מנצל את התכונה הזו - הוא מכוון את מי שמתייחם מהר להתרבות, וכך להגדיל את הסיכויים ללידת צאן שמבטא את התכונה הרצסיבית.

בפסוקים רואים שיעקב דאג להרבות בין 'הצאן המקושרות'- המבכירות, שמתייחמות מהר.

'ובהעטיף הצאן - לא ישים, והיה העטופים ללבן והקשורים ליעקב' - הצאן שלא התייחמו מהר (ההומוזיגוטים - שאינם נשאים לתכונה רצסיבית) - יעקב לא הרבה אותן וגם נתן אותם ללבן, וכך השאיר אצלו יותר צאן של נשאים.

איך המלאך מגלה את זה ליעקב? הרי זה לא ישר לגרום ליעקב להרוויח יותר שכר מאשר בדרך הטבע? 'כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך' - בגלל הרמאות של לבן, המלאך עוזר ליעקב להתמודד מול זה.

כמובן מעבר להשתדלות של יעקב בעקבות הנחיית המלאך, רואים את הברכה של הקב"ה שהביא לכך שלא נולדו רק 25% אלא 100% של עקודים, נקודים וברודים.

כדי לא לנקר עיניים ללבן הרמאי, יעקב מכר את הצאן שלו וקנה בכסף שקיבל שפחות, עבדים, גמלים וחמורים.

מה הסיפור של המקלות? למה יעקב השתמש במקלות שכביכול היו אמורות להשפיע על התורשה, אבל אנחנו יודעים שאין להן שום יכולת להשפיע?

יכול להיות שיעקב האמין בזה באמת, אבל יכול להיות שהוא עשה את מה שכולם עושים, כדי שלא ינקר עיניים יותר מידי, וכדי שלא יחשבו שהוא מרמה או מטיל איזה כישוף. כך היה מקובל לעשות (ואצל הבדואים עדיין עד היום משתמשים בשיטות כאלו), ולכן גם הוא עשה את אותם דברים, בנוסף למה שעשה בעקבות החלום ודברי המלאך.

"וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכׇל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן"

עוד דבר שיעקב עשה כדי להגדיל את השכר שלו - הפריד את כל ה'לא חלקים' מהצאן של לבן, והרבה אותן אחד עם השני. באופן הזה כל הצאצאים שלהם היו רק עם התכונות הרצסיביות וכך כל הצאצאים נשארו שלו.

ההפרדה הזו גם נצרכת כדי שלבן לא יוכל להאשים אותו שאת הצאן שנולד הוא הרבה עם ההורים שלהם. הוא הפריד שלא יהיה עוד פתחון פה עליו, כי עם רמאי צריך להיזהר יותר מהרגיל.

שה' יעזור לי, כמה עבירות עשיתי

באופן גורף חי מוצאו מחי

רדי הוכיח את זה כבר ב-1600

אין דבר כזה חי שמוצאו ממת

לא חיידק ובטח שלא כינה

זה לא הגיוני בכלל

אבל היופ אנחנו יודעים אחרת.

אם עשית את זה בחוסר ידיעה זה שוגג, אל תחמירי עם עצמך עכשיו. 

שעמד לרשות הפוסקים - ולמרות שהיום הידע המדעי התעדכן ומעוגן בעובדות מוצקות - ההלכות והפסיקות די משמרים את מה שנקבע בתקופה ההיא.    

כמו קטניות בפסח לאשכנזים, כמו הצורך בהגעלת כלים מנירוסטה, אף על פי שהחומר לא בולע כלום.  

ועוד ועוד ועוד.  

ממנו דווקא בהריון  מסכנים

וגם אצלי הגדול דומה לסבא ובקושי ראיתי , אבל זכור לי פעם אחת שנגעתי בבטן והסתכלתי על אבא שלי ואמרתי לעצמי כמה שאני אוהבת אותו כי הוא ממש דאג לו באותו רגע, אולי מספיק פעם אחת וזה משפיע חח

אפשר להיות מאוהבת בבעל, ועדיין להירתע מהריח/מהמראה/מהמגע שלו...

בכל אופן, לכן כתבתי את המילה "כמעט"

לעשות טריגר בכותרת, אצטרך הוראות לפורום

וההורים של העובר תמיד נפגשים עם הפונדקאית ואז הכל טוב

אני תוהה מה קורה אם היא לא רואה אותם או שמסתכלת על מישהו אחר יותר, מצב שהפונדקאית מחו"ל נגיד

א. יירדם בלילה אבל שינה כנראה הרבה פחות איכותית

כי כמה אפשר לשכב במיטה ברצף

צריך לזוז לפרוק קצת

להיות בחוץ וכו' - ככה לדעתי.

ב. למי הילד דומה אחרי פונדקאות - המורכב במיעוטו

את מזכירה לי שהייתה לי מורה לתנך דתייה שהסתכלה עליי הרבה וגם אמרה לי שהיא בוהה בי בכוונה תוך כדי השיעורים בגלל זה

זה היה קצת קריפי, מודה

ויש ילדים שבאמת לא דומים להורים שלהם. אנחנו במשפחה  מאוד לא דומים להורים האמת. 

הייתה בת בכלל כי מה שעניין אותה זה משו ספציפי בפנים חח (לא אפרט מאאוטינג)

ברור שלא שאלתי אבל, הייתי תיכוניסטית טיפוסית שמאוד מרוכזת בעצמה 

הסתכלה עליה כל ההריון 

והילדה לא ממש דומה....

לגבי ב-

אז אם אישה בהריון מסתכלת על השכן הילד שלה יוצא דומה לשכן? חחח

גם אם היא אשכנזיה והוא תימני?

חחח זה אגדה 

לא מבחינה אנטומית.

תמיד כשאני בהריון בעלי אומר לי לא להסתכל על פנים של רשע, נגיד כשרואים את המנהיגים הערבים מדברים ונואמים, אבל גם לא בהריון לא טוב להסתכל בפני רשע, אז בהריון עוד יותר...

ולגבי השאלה הראשונה, אני חוקרת את זה כבר הרבה זמן... חחח... מנוחה מאוד עוזרת ,  אבל זה לא שווה לשעות שינה מלאות. אבל כן יש מצב שאני אשן מעט מאוד בלילה, ולמחרת אנוח בלי להירדם במיטה בצהריים וזה יספיק לי. 

או דברים מגעילים

ולגבי השינה, מה הסקת בסוף? חח

שאם אשכב במיטה כל היום , בלי לישון, אז אצליח להרדם בלילה?

או שחייב להיות בפעולה?

המנוחה זה עוזר הרבה אבל לא שווה ממש לשינה.

נגיד שכשאת ישנה את מטעינה את עצמך ך100% סוללה, אז לשכב ברוגע במיטה, נותן לך 50% סוללה, ואם את גם עוצמת עיניים, בלי להירדם יתן לך 60%

זה משתנה גם מיום ליום כל פעם זה מטעין כמות שונה...

אז אם אני שוכבת כמעט כל היום, משמע אני צריכה רק להשלים 50% כדי להיות סוללה מלאה

זה מתבטא בשעות? שאצליח לישון פחות בלילה?

או מתבטא בשינה לא איכותית ועמוקה

אסור למישהי נשואה ליהיות פונדקאית (ככה קראתי בכתבה בפנימה לפני כמה שנים) אז בשאלה שלך רלוונטי רק לשאול אם יהיה דןמה לבן...  היא כן צריכה ליהיות אחרי 2 או 3 לידות (אלמנה או גרושה) 

ושאלתי תאורטית לגבי אם הילד דומה לפי הגנים או לפי מה שההריונית מסתכלת

והתנאים שאת אומרת הגיוניים האמת, לצפות ממנה לעבור הריון ולידה כשאין לה ילדים משלה ואין לה ניסיון בזה זה לקחת סיכון.

למרות שבסדרה "גוף שלישי" היא עברה הריון פעם אחת.. אבל זו רק סדרב

עדיף לא לכתוב דברים נחרצים בפורום. גם מהצד ההלכתי וגם מהצד שאנחנו לא יודעות מי פה עומדת מאחורי המסך ויכול להיות שיש פה נשים שנמצאות כרגע בתהליך כזה מאחד מצדדיו ואמירות חד משמעיות עלולות לפגוע/ להכאיב/ להסס וכו'

מכירה אישית זוג דתי ומקסים שמכון פועה הפנה אותם לפונדקאות והפונדקאית הייתה אישה דתייה נשואה.

בקיצור, בנושאים רגישים כאלה, כדאי להזהר מאד. 

היריון וללדת בבריאות. כלומר - לטובת התינוק שעתיד להיוולד ולטובת הוריו הביולוגיים.

התנאי שלא תהיה נשואה הוא מבחינה הלכתית - שלא ייראה כאילו התינוק הוא שלה. (ויש בזה עוד דברים מן הסתם, לא מבינה בזה...)

אצל חילונים זה לא כזה מופרך

אבל צודקת, בטוח יש עוד סיבות

מצאו פתח להתיר הלכתית פונדקאות גם אצל אישה נשואה והיום רוב הפונדקאיות הן נשים נשואות (קראתי לא מזמן מאמר של הרב יובל שרלו על העניין הזה)

כמובן, שמי שעומדת בפני שאלה כזו (בין אם מהצד שזקוק לפונדקאית, ובין אם מהצד שרוצה להפוך לפונדקאית) תשאל את רבותיה ולא תסתמך על זה.

בכל מקרה @מאמאמיה 3 לגבי ב שלך, ממש לא. אולי ידבקו בו אי אלו תכונות או הנהגות טובות של הפונדקאית בזכות החסד שלה, אבל ברור שיהיה דומה להורים שלו. גנטיקה פשוטה.

זה נכון שיש כל מיני הנהגות בהריון שקשורות להשפעה על העובר אבל בסוף הרבה מזה זה הנהגות/ אמונות תפלות.

כמו שכנראה עוד אף תינוק עוד לא נולד עם כתם לידה בצורת שוקולד או המבורגר כי זה מה שאמא שלו רצתה כל ההריון

וכמו שנולדים תינוקות שמחים מקסימים וחיוניים גם לאמהות שעברו הריון לא פשוט מבחינה נפשית

ככה גם בעניין הזה. התינוק יוולד דומה להורים הביולוגיים שלו כי את הגנים שלהם הוא נושא.

שתעשה מישהי צדיקה

ואם זה אסור אז זה מתנגש .

וכמובן לשאול רב לפני כל ספק

מצחיק שלא התחלתי עם שאלה הלכתית אלא שאלה ביולוגית וככה יצא.. 

מעשה במלך הערביים ששאל את ר׳ עקיבא אני כושי ואשתי כושית ילדה לי בן לבן, אהרגנה שזנתה תחתי? א״ל צורות ביתך שחורות או לבנות? א״ל לבנות, א״ל כשהיית עוסק עמה עיניה נתנה בצורות לבנות וילדה כיוצא בהן, ואם תמה אתה בדבר, למד מן צאנו של יעקב שמן המקלות היו מתיחמות שנאמר ויחמן הצאן אל המקלות (בראשית ל׳:ל״ט), והודה מלך הערביים ושבח לר״ע (תנחומא פ׳ נשא, במדבר רבה פ״ט).

העובר כבר מושלם מבחינת מראה חיצוני, תכונות וכו', אז... לא הגיוני

איך את יודעת?

בהריון של השני שלי רציתי שלבן שלי יהיה איבר בפנים כמו חברה שלי אז הסתכלתי עליה וכיוונתי וזה באמת קרה

חחחחח מרגישה ממש שטחית אבל באותו רגע זה היה ממש בצחוק, ערב אחד שנפגשנו ולא משהו קבוע ורציני

והוא יצא ככה, ולא היה מאיפהה

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה

זה פשוט הבדלים בין רופאים

יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.

זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

אם כמובן זה מתאפשר מבחינה טכנית למבנה העין וכו'.

במדידות ובדיקת התאמה הם לוקחים בחשבון גם ניתוח תיקון

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

בביטוח שיש בקופת חולים

ובהסכם של קופת חולים עם המקום

הפער לאותו ניתוח באותו מקום בין השתתפות קופות חולים יכול להגיע לאלפי שקלים (מניסיון), אז צריך לברר ספציפית.

שעשתה

המספר עלה לה ובמהלך הזמן גם הסתבך ונהיה קרע ברשתית

מורכבת עם הראייה

עכשיו יותר בסדר אבל כן זקוקה לטיפות קבוע

והנזק לרשתית הרופאים אמרו לה שזה כנראה וודאי מהניתוח

יש פה עניין של סיכוי מול סיכון

זה גם תופעה שהחלה הרבה דיי הרבה שנים מהניתוח אבל ממה שהבנתי ממנה זה אחת מהסיכונים לטווח רחוק של הניתוח

במשקפי קריאה..

קצת מוקדם יותר מאנשים ללא משקפיים..

אולי הגיל קצת משתנה אבל ממה שהבנתי זה די מחייב שיהיה 

שלפי מצב העיניים שלי עכשיו, לא בטוח שאני אצטרך משקפי קריאה. אבל עם אני אעשה לייזר, אז אני כן אצטרך אחרי גיל 40.

(לא בטוחה שהבנתי אותו מדויק. בכל מקרה לא עשיתי לייזר ולא שוקלת לעשות כרגע).

לאנשים צעירים יש מספר מינוס - קשה להם לראות למרחוק וזה נובע משרירי עיניים שכאילו חזקים יותר מהנדרש.

כשהגוף מזדקן ונחלש שרירי העיניים נרפים, אז למי שהיה מינוס והיה לו קשה לראות למרחוק יכול להיות שיתבטל לו המספר ויראה בסדר אבל אם עושים ניתוח אז אחכ יותר סביר שיצטרכו משקפיים ל ספר פלוס - קושי לראייה מקרוב.

מנגד זה טיפה יותר מסובך כי יש גם מולטי פוקל - אנשים שבמקביל צריכים מספר פלוס ומספר מינוס.

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.

ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…

ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.

אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה

וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל

לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.

בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.