פלוס מינוס

בסלנג קוראים לזה "תיק בנות שירות"

רציתי להוכיח לאמא שלי שזה מסוכן להגיד לי לסחוב את זה😩😆

היא רוצה שאני אתחיל ללכת עם זה כי היא טוענת שאני הורסת את כל המזוודות

אבל מה עדיף שאני אהרוס את הגוף שלי? אני עם תיק רגיל בקושי מצליחה ללכת

מזוודה תולשת לי תיד ואני כמעט מתגלגלת איתה במדרגות אבל זה עדיף מכאבי גב ורגליים

הבגדים שוקלים גג שלושה קילו, והם עיקר המסה.

יש שמפו, ספרים, קוסמטיקה... אני לא רואה איך עוברים את ה9 קילו במקסימום

באמת חשבתי שזה שוקל לפחות 20 קילו

ממש לא נראה לי שאת אמורה להגיע למשקלים כאלה, אבל יש מצב שאני טועה. 20 קילו כבר נשמע לי לא הגיוני בשום אופן.

יש משחק של הרצועות והכתפיות, זה צריך לשבת טוב על הגב ככה שכשעומדים זקוף המשקל מתחלק יפה ולא גורר את הגוף אחורה

כי הוא נוח ואפשר לכת איתו מלאא

וואי יש תיקים כל כך זולים שמתפוררים על הכתפיים והריצרצים חד פעמיים וכו'

צריך להשקיע בתיק, אחרת זו התכלבות לשמה

משתדל לפקפק באמינות של הgpt אבל כאן זו מתמטיקה...

אני מאלה שסוחבות את כל הבית...

3 הדברים הכי כבדים זה מצעים, מגבות, ומחשב נייד. כן אני מכניסה אותו למזוודה כי בנוסף אליה אני הולכת עם תיק גב קטן וגם המחשב שלי כבד לא מהקומפקטים (אבל ב"ה אחלה מעבד) אז מעדיפה לשים בפנים מאשר לסחוב עליי. וגם המטען שלו כבד. 

ומספיק שיש לי איזה בגד מבד של קורדרוי, ג'ינס, או עור, והמשקל עולה.

ולפעמים אני מכניסה ספרים דקים. 

ולפעמים תוקעת גם אוכל כדי לחסוך לי, לדוג' חבילת פסטה/ פתיתים זה עוד 500 גרם בשניה.

בקיצור המזוודה שלי תמיד מפוצצת...

אם היה יותר מקום ויכולת סחיבה הייתי מכניסה עוד (נגיד עוד זוג נעליים..) ככה זה בד"כ

עכשיו כמה אתה מעריך שזה שוקל?😅 

חח סתם אבל שתדעו שגם מזוודה זה קשה, בעיקר במקומות עם מדרגות אני לא יודעת מה יותר דופק תגוף במצב כזה...

נ.ב סליחה על החפירה

יש יתרונות וחסרונות לכל דבר אבל מבחינת ניידות תיק גב עדיף!

את יודעת איזה סיוט זה באוטובוסים להרים את המזוודא לאוטובוס או לתא מטען? וכשתא המטען מפוצץ את לא יכולה לעלות לאוטובוס גם כשהוא ריק

וגם כמה שהתיק כבד כשהוא על הגב זה פחות מורגש כי זה מתחלק כזה לגוף קצת וזה לא שאת צריכה לעשות איתו מסע

ובמזוודא את אשכרה סוחבת את כל המשקל עם הידיים שלך, מטורף.

ואם גלגל של המזוודא מתקלקל פתאום זה בכלל נהיה בלתי אפשרי לתפקד ככה.

קיצר יגעתי ומצאתי שתיק גב עדיף.

הרבה דברים אני משאירה שם

אבל תמיד יהיה מה לקחת איכשהו...

עם מזוודה והנהג היה כזה זקן וכאילו היה צריך להכניס את המזוודה לתא מטען ואני רואה אותו מגיע כדי להכניס את המזוודה ואני כזה מסתכלת עליו מסתכלת על המזוודה ושוב מסתכלת עליו ואז על המזוודה ומבינה שזה לא ילך אבל אמרתי כזה ניתן לו לנסות והוא מנסה מנסה מנסה ולא עלה בידו(תרתי משמע) עד שהגעתי והוצאתי והצלתי וגאלתי.

או נגיד שנגיד באתי לעלות על אוטובוס ובחור ישיבה נחמד ניסה להכניס לי את המזוודה לתא מטען לבד(זה לא אפשרי בעליל) והוא התחיל להסתבך שם כי גם היה עמוס והייתי צריכה לעזור לו.

מבינה? אם הייתי מגיעה עם תיק זה היה הרבה יותר פשוט!!

אני רגילה...

כן זה מטורף ותחשבי שאני עולה ויורדת קומות... 

אבל השרשור הזה גורם לי לחשוב על זה שוב...

אני לא מאמינה אבל שאני אצליח לסחוב את הדבר הזה יואו איךך

וגם הכל בלגן בפנים, לא?

כשכולן באות עם תיקים אני התעקשתי על מזוודה הייתי בטוחה שזה יותר קל וגם תיק נראה יותר מסורבל

יש לך ניסיון עם תיק בסוף?

תיק זה מושלם

לכל דבר

כל תיק

חוץ מתיק שהוא על הכתף, זה נורא אל תעשי את זה

חחח מה

תיקים שנתלים על הכתף? על כתף אחת.

זה נורא זה לא נוח זה.. קיצר פחות

אז תשקלי תיק מלא על המשקל בבית ותוכלי לדעת

אני עדיין ממש מופתע שזה מגיע למשקלים כאלה בתיק נורמלי יומיומי

את יכולה לקצר את הכתפיות ולסגור  על המותן את הקליפסים זה יושב בול על הגוף אלא אם כן את מטר חמישים שאז את תבלעי בתוכו

האסון הגדול בצרפת. הנה וויקיפדיה-

"קוראסון (מקור השם והמצאתו)

הקוראסון (בצרפתית: Croissant; נהגה בשיבוש עברי כ"בורקס צרפתי") הוא מאפה שמרים מקופל המזוהה עם המטבח הצרפתי. על פי הסברה העממית (והבדיונית), המאפה הומצא על רקע אירוע אקלימי טראומטי בצרפת של המאה ה-19 הידוע בשם "האסון הקר".

רקע היסטורי: האסון הקר

בחורף של שנת 1836, פקדה את צרפת צניחת טמפרטורות קיצונית ששיתקה את המדינה. התקופה, שזכתה לכינוי "L'Astre Froid" (האסון הקר), גרמה למחסור חמור בחומרי גלם ולקיפאון של מלאי הבצק במאפיות המרכזיות בפריז.

המצאת המאפה

המאפה הומצא על ידי אופה צרפתי קשיש בשם ז'אן-לוק פטיסייה, שפעל ברובע המארה. בשל הקור העז, הבצק שבמטבחו התקשה והפך לשכבות דקיקות של גבישי קרח וקמח. פטיסייה, בניסיון להציל את המלאי, החל לקפל לתוך הבצק הקפוא כמויות גדולות של חמאה מומסת כדי לרכך אותו.

פטיסייה עיצב את המאפה בצורת סהר (Croissant), אך בקרב המקומיים השתרש השם "קור-אסון" (מהלחם המילים בעברית מודרנית: "קור" ו"אסון"), כהנצחה לטרגדיה האקלימית שבה נוצר.

מאפיינים

מרקם: השכבות הנוצרות מהקיפול בקור מסמלות את שכבות הקרח של חורף 1836.

צורה: סהר, המסמל את הירח הקר שנראה בשמי פריז במהלך ימי האסון.

השפעה תרבותית: עד היום נהוג בצרפת לאכול קוראסון כשהוא חם מאוד, כ"תיקון" היסטורי לקור ששרר בעת המצאתו."

נא לא להאמין לכ-ל מה שאני שולח, בעיקר דברים שנראים שנכתבו בAI

תערוגעלךה

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הַמְּהַלְּכִים בַּחֲרָבוֹת צוּנָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַדֻּבִּים הַלְּבָנִים, הָאֲדִירִים בְּקוֹמָתָם וְהַצְּחורִים בְּפַרְוָתָם. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּר כְּפוֹרָם לָעַד, וְיִזְכּוּ לְמָנוֹת גְּדוֹשׁוֹת שֶׁל כַּלְבֵי יָם מְדֻשָּׁנִים עַל שֻׁלְחָנָם. יִתֵּן הַבּוֹרֵא וְלֹא יִמַּס קַרְחִינָם, וְתַעֲמֹד לָהֶם זְכוּת סְבָלָתָם בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹדַחַת, וְיִזְכּוּ לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הַשֶּׁלֶג הַנִּצְחִיִּים עַד בּוֹא הַקּוֹר הַגָּדוֹל, אָמֵן וְאָמֵן.

למרות שעכשיו עם הgpt החדש כבר לא צריך להתיימר ללמוד עריכה... הדברים שאפשר לעשות איתו פשוט לא יאומנו

אה, אני רואה שעשית את זה עם gemini

אין עוד שיר שהכעס בו כל כך מופשט וכל כך מוצדק

במופלא ממך אל תדרוש

אין לב יש ראש

אחת שתיים שלוש

ולפני אחד מה אתה סופר

אני יותר בסגנון

ה הא האר הארי פוטר

הוא תמיד היה אומר לתלמידים: "עבור לא תעברו! (את המבחנים)"

רבי דמבלדור: מי שיבוא לקבר של משפחתי במכתש גודריק בראש השנה הלועזית, אפילו יגיע לגיהנום מאבדה קדברה של וולדמורט, אמשוך אותו בשרביט ואוציא אותו משם חזרה ליער האסור.

או כמו שאמר רון להרמיוני: אני להורים ואת למכתש גודריק.

אבל וולדמורט מהדר להגיע לקבר של דמבלדור עצמו בראש השנה כסגולה לבן בכור, ולעשות תשליך באגם

שמעתי על זה לפני המון זמן ומאז לא ראיתי מישהו שמכיר

שאתה מכיר את זה גם

עד שהסתכלתי שנית וראיתי שטעיתי?

האמנם תעתוע ראיה?

וואו כל הכבוד על ההתמדה! איזה משמח!

אולי יש לך עכשיו "נפילת מתח" כמו אחרי סיום אתגר?

לבכות זה סבבה. גם יוסף בכה בפרשה.

איזה לב טהור יש לך!

זה שאת יודעת שזה היצר הרע לא מספיק לבד כדי לא ליפול...

אי אפשר לענות ליצר בשכל בלבד. כולם ככה. יש שלבים בהתחזקות. 

וזה הטבע שלנו, נופלים וקמים.

לא כדאי לעשות עניין מכל נפילה. זה לא מועיל באותו רגע. בד"כ אם קול בתוכך מכה אותך בתירוצים דתיים זה לא היצר הטוב אלא היצר הרע שהתחפש ולא צריך להקשיב לו. ה' אוהב אותך תמיד, ודרך התורה היא של נועם ושמחה. זה גם מנגנון פסיכולוגי שכשאנחנו מאשימים את עצמנו זה סוג של בריחה מהתמודדות אמיתית... אז אל יאוש, כל רגע הוא חדש לגמרי, תמיד אפשר לחזור בתשובה, לתקן וללמוד להבא. אנחנו לא מושלמים. כל מה שה' רוצה זה לראות שאת מתייחסת אליו ברצינות. ואז להתקדם בקצב הנכון.

נ.ב. תזהרי מבנים באישי... תשמרי על עצמך ממש.

איפה שיש את האומגה

ישבנו במעין "עין כאלב" נדמה לי, משהו כזה

עין אבו כלאב

An / A Book Club

נסעתי לפה ברכב

חם פה