אתם בני 30, אני מניח שנולדתם בארץ, סיכוי סביר שגם הוריכם נולדו בארץ.

גם אם לא, בוודאי רוב בני גילכם בישראל נודלו בישראל וגם הוריהם נולדו בישראל.

אם כך, למה זה מעניין אתכם מאיפה הסבא והסבתא של השכנים שלכם הגיעו?

מעולם לא עניין אותי לדעת מאיזו גלות הגיעו הסבים של חבריי, האם השכנים ממולי אוכלים שעועית בפסח, והאם החברים של הילדים שלי אוכלים בשר בר"ח אב...

(כן אעדיף לגור במקום שלכל הפחות יש בו בית כנסת אשכנזי, אבל אני מניח שלא רק נוסח התפילה מטריד אתכם...)

אין עניין להכחיש

הם רוצים קהילה חמה- עדיפות לספרדים, כי ספרדים ידועים כאנשים חמים...

אני לא מכיר הרבה ישובים קהילתיים וחמים כמו הקיבוצים (שהקימו אשכנזים),

לא מכיר דמויות יהודיות שמשדרות חום ואחדות כמו הרבי מליובאוויטש (זאת לא עיירה בטוניס...),

לי אישית יש שכנים אשכנזים וגם מזרחים, כולם מאוד מאוד חמים ואוהבים לארח ומכינים עוגות מעולות... אני לא מצליח לחשוב על הבדל אחד ביניהם שניתן לשייך לארץ לידתו של הסבא

דווקא לגור רק ליד אנשים "כמוך'', לא נראה לי כמו מעשה שמחנך את הילדים לחום 🤷🏼

לא אומר שהוא לא צודק בגדול.

למרות שאני מסכים איתך וחוויתי על בשרי לא מעט חום מאנשים שמוצאם באירופה במילואים בתקופה האחרונה.

ניראלי צריך להגדיר מה הכוונה לחום כי ניראלי ההגדרות שלכם שונות.

וזה בסדר כי כל אחד רוצה חום בצורה שהוא מגדיר חום ובצורה שטובה לו.

נ.ב

חינוך ילדים לחום צריך להיות מהבית ולא מהשכנים 😉

שיש הרבה משפחות שמחוברות זו לזו באופן חזק, מארחים ומתארחים הרבה? יש פעילויות, שיעורים, מפגשים, אירועים בחגים, שיעורים קבועים בימות החול ובשבתות? יש סעודות משותפות בשמחת תורה בסוף התפילה בצהריים?

יש פעילויות לקהילה עם הילדים בל״ג בעומר?

מה עוד למשל?

(כל זה לא קשור לעדות המזרח.  קיים ונפוץ בעשרות קהילות דתיות לאומיות, בלי קשר למוצא העדתי.  גם אצלנו בקהילה. הרוב המוחלט אשכנזים. בית הכנסת אשכנזי.  

יש בקהילה מבוגרים שהיו ממקימי הקהילה, ועם השנים, באופן טבעי, נכנסו הרבה משפחות צעירות לקהילה והם אלו שמאד פעילים היום.  

דווקא בקרב המשפחות סביב בית הכנסת הספרדי - אין כמעט שום פעילויות חברתיות.  )

אבל קהילתיות זה לא אותו דבר כמו ספרדיות.

ובתור אשכנזיה שהתחתנה עם ספרדי, גיליתי אחרי החתונה שבציבור הדתי לאומי קיימת מציאות בה ספרדים שרוצים להיות 'חלק' מהקהילה, צריכים 'להשתכנז'.

אין אצלנו אפליה של ממש על רקע עדתי (למרות שכן שמעתי גם על קהילות שלא היו מוכנות אפילו לבדוק רב ספרדי בבחירת רב לקהילה, למרות שהקהילה מעורבת, או ישיבות שלא ימנו רב ספרדי בתור ר"מ כי הוא לא יוכל להיות חזן בימים נוראים).

אבל בהחלט יש מציאות של קהילה שמרגישה שהיא לגמרי 'מגוונת' כי יש בה גם הרבה ספרדים, אבל אף אחד לא ישים לב שהטון השולט הוא מאוד אשכנזי, והספרדים משתלבים בו, אבל לא באמת מבטאים את עצמם עד הסוף.

ב"ה אני חושבת שבדור שלנו יש הרבה תיקון לזה. המצב כן הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם.

ובאופן אישי אנחנו ממש לא חיפשנו קהילה לפי העדה שלה, ואנחנו גם מתפללים בכל בתי הכנסת של הישוב, כל פעם לפי מה שמתאים לנו.

אבל אני לא חושבת שהניסיון להגיד שקהילה עם אירועים חברתיים היא כמו קהילה ספרדית, או עונה על אותו צורך. 

שלנו, יש ייצוג למשפחות ספרדיות (מרוקאיות, טריפוליטאיות, תימנים, תוניסאיות) בתוך קהילה שרובה אשכנזים, ובית הכנסת אשכנזי (נוסח ספרד).  

בחודש אלול יש אצלנו בבית הכנסת סליחות של עדות המזרח, לאחר חצות הלילה, מידי ערב מר״ח אלול, וסליחות אשכנזיות שמתחילים בשבוע שלפני ראש השנה.  

בימים נוראים יש מניין עדות המזרח במרתף בית הכנסת, עם אורחים רבים מהסביבה שמצטרפים. מתקיים באולם האירועים של בית הכנסת. והתפילות בנוסח האשכנזי באולם הראשי הרגיל.  

וממש באותה שכונת מגורים, חלקם ממש שכנים שלנו, יש משפחות ספרדיות רבות שאינן בקהילה אלא משתייכות לבית כנסת אחר - בית כנסת של עדות המזרח.  

ויש בית כנסת שלישי של תימנים.  
 

במנהגי התפילות ברור לי שיש הבדל.  

ולכן גם המניינים הנפרדים בימים נוראים.  

אבל מהם ההבדלים ביום יום, השונים והמאפיינים קהילות ספרדיות?

שואל ברצינות על מנת להכיר.  

אני חי במקום הזה מאז נולדתי, עם חברים מכל קצוות העדות והמנהגים, ולא יורד לי האסימון למה הכוונה מנהגים ואורח חיים של ספרדים … 

כי באמת אני לא ספרדיה בעצמי, וגם חיה בקהילה מעורבת (וגם ההורים של בעלי לא גרים כחלק מקהילה ספרדית).

אני כן יכולה לראות שוני בסגנון של משפחה ספרדית לעומת אשכנזית בכל מיני היבטים. אני כן יכולה להראות איך רוב הישיבות הוותיקות הלכו בכיוון מאוד אשכנזי, לא רק בנוסחי התפילות אלא גם בסגנון לימוד. אני כן יכולה להגיד שלפני שהתחתנתי חשבתי שאני מכירה מה זה ספרדים, כי באמת היו לי הרבה חברות ספרדיות, ורק אחרי שהתחתנתי הבנתי שיש פה עוד הרבה יותר להכיר.

אני באמת מאמינה שלחיות בדור של קיבוץ גלויות זו זכות גדולה, ולכן ממש לא חושבת שצריך לחפש רק להמשיך את מה שהיה בדורות הקודמים. בעיני זה ממש נס שדור אחד אחורה כל אחד מהסבים וסבתות של הילדים שלי נולדו בארץ אחרת, ועכשיו שיש לכולם נכדים משותפים. ולכן ממש לא חיפשנו קהילה שמשמרת דווקא תרבות מסוימת.

אבל אני כן חושבת שהיו פה כמה דורות שבהם התרבות האשכנזית קצת השתלטה על תרבויות אחרות, בלי לשים לב אפילו. ואני יכולה להבין שיש מי שמנסה לחפש מקום שכן שימר את התרבות והסגנון הספרדי. אבל אני באמת לא מספיק מכירה בשביל לתאר את ההבדלים.

כי ככל שאני חווה ורואה, אין הבדלים משמעותיים ומהותיים בין משפחות אשכנזיות ומזרחיות, במעמד כלכלי מבוסס, בעלי השכלה גבוהה.  

עם זאת, אני כן חושבת שבפועל יש הרבה דברים טובים שהגיעו לכלל הציבור שהגיעו מהתרבות הספרדית. הישראלי המצוי היום הוא ממש לא כמו האשכנזים האירופאים של פעם. לאורך הדורות יש יותר השפעה הדדית, וזה בעיני חלק מהיופי של קיבוץ גלויות.

(אך גם דברים פחות טובים…)

זה חלק מהמחיר של קיבוץ גלויות כל כך גדול כפי שקיים במדינת ישראל.  

צריכים לשמר את מה שמוסיף ומחבר 

היכולת של הנהגת המדינה להתנהל מול מדינות ערב הסובבות אותנו - בשפה ״מזרחית״

מנהיגי המדינה לדורותיהם מתנהלים לפי התרבות המערבית מול מדינות ערב המוסלמיות - ונכשלים.  

ואת פירות הכישלון כולנו אוכלים.   

בתור ספרדיה שההורים שלי "התקדמו" ועברו לגור באזור מאוד אליטיסטי ואשכנזי תמיד הרגשתי שאני לא יכולה להיות עד הסוף אני, הרגשתי צורך להסתיר את עצמי ואת מוצאי..

במה זה בא לידי ביטוי?

בסלנג, בחום ואהבה, בעממיות, בפשטות, בפתיחות, בכנות, ביכולת להכיל מציאויות מורכבות גם הלכתית, בשמחת חיים..

כל זה היה חסר לי בילדות הייתי צריכה ללמוד את השפה של הסביבה שלי ולהתנהג בהתאם..

לא להרעיש יותר מידי, לצחוק באיפוק, לחשוב על מה שיוצא לך מהפה, לשים לב שהאהבה של למי שמולך לא יותר מידי, להתנהג אובר בנימוס..

ודאי שהאהבה שלי לאנשים כלל לא קשורה למוצא שלהם אבל כשאני חושבת איפה לגור ארגיש יותר בנוח להיות בסביבה שדומה לי בסגנון..

לרוב, מתפקדים יותר כמוסד קהילתי כמו מיני מתנס.

בגלל סיבות שונות שאולי מישהו חקר פעם. שאני מניחה קשורות למה שקורה בישיבות הסדר ומכינות\השפעת רוחות המערב ועוד\הרב עובדיה יוסף שאיחד את כל המסורות למסורת מזרחית\ספרדית אחת\מעבר בני העיר יוצאי עדות המזרח ליו"ש והתרוקנות בתי כנסת בערי המרכז.

בתי כנסת עדות המזרח "הזדקנו" ולא עשו אדפטציה.

בתי כנסת חדשים נהיו אוטומטית כלליים-ישראלים-אשכנזים "ממוסדים" וצריך לפעמים אפילו להתקבל לקהילה.

מגמה כללית כזאת.

אני לא יודעת אם בית כנסת תימני של צעירים בראש העין מתפקד בצורה "קהילתית" אולי זה גם משהו תרבותי של אל תיכנסו לי לחיים.

הספרדים ידועים כאנשים חמים,

והאשכנזים כאנשים קרים.

ברור שיש גם שם וגם שם אנשים שהם ההיפך,

אבל בגדול זה האופי של האנשים,

וזה משפיע על הסביבה.

אני למשל כשאפגוש את חברותיי הספרדיות, זה יהיה מיד חיבוק.

והחברות האשכנזיות שלי- אני לא יכולה לדמיין חיבוק איתן...

זה כמובן בגדול, כי יש גם וגם,

ואני עצמי אשכנזיה ומחבקת את כולם..

אבל כן חושבת שהאופי שלי יותר קר ועצור...

בסוף, בתוך קהילה ההבדלים האלה בולטים.

במוסדות, בבית כנסת...

היא הגדרה לחום?!

יש שיגדירו חום בזה שכל אחד שאני רואה ברחוב אני מתעניין לשלומו באמת ונותן לו בוסה וחיבוק מתמסר.

פעילות חברתית ותשלום דמי חבר לא הופכים בהכרח קהילה לחמה.

שהמקום שאני גרה בו לא יהיה מורכב מסוג אוכלוסיה אחד.

מאוד מתרחקת מאיזורים שהם רק אשכנזיים, ספרדים, תימנים...

ממש לא מתחברת לזה. לא אוהבת את הגאווה המנטלית והעדתית הזאת.

כישראלית חשוב לי להתערבב ולא מאמינה בעדתיות בכלל.

גם במנהגים, מאמינה שכל זוג צריך לבחור את מה שהוא אוהב בכל מנטליות ולהפסיק להגדיר מנהגים ומנטליות מעצבנת כ"תורת אימך"...

כל מנטליות והחסרונות שלה. כולל זאת שלי.

אכפת

לך

?

ואני עדיין לא מבין מה אכפת לך, וזו גם לא פעם ראשונה שאתה עם ההרגל המגונה הזה מנסה לשכנע אנשים לא ללכת לקהילות הומוגניות למרות שהם רוצים.

מה אכפת לך? למה כל כך כואב לך שאנשים מעדיפים קהילות הומוגניות?

ראית כאן שניסיתי לשכנע אותה?

שאלתי אותה שאלה, ובינתיים לא קיבלתי תשובה.

מבטיח לך שאני לא מתכוון לשאול אותה באישי, לא מתכוון לשאול אותה מתחת לבית עם מגפון, לא מתכוון לשלוח לה את השאלה בדואר רשום.

אם היא תרצה לענות אני אשמח, אם לא זאת כמובן זכותה המלאה, אני בכל מקרה אצליח להירדם בלילה.

כמובן לא תקפתי אותה, בניגוד למה שאתה עושה עכשיו.

''וזו גם לא פעם ראשונה שאתה עם ההרגל המגונה הזה'' - זו לא סקרנות אלא התקפה.

לא אשיב עוד בנושא זה, כל טוב 🌷

היה קיים המושג ''מסורתי'', למשל יהודי שמגיע לבית הכנסת רק בשבת, עושה קידוש עם טלוויזיה דלוקה, הולך למשחק המרכזי בכדורגל בצהרי השבת אבל לא יעשן כי עדיין שבת.

אותו יהודי מסורתי, בדרך כלל, או לפחות כך היה במשך עשרות שנים, הוא יהודי מעדות המזרח.

אז עכשיו להאשים את האשכנזים בלייטיות? נו שוין.

בכל עדות ישראל יש חילונים, דתיים, לייטים, מסורתיים... להגיד ש''הציונות הדתית האשכזנית'' היא יותר לייטית, נראה לי כמו גזענות ותו לא.

ואם החשש הוא מלייטים, לא יותר פשוט לשאול איפה יש קהילה ''תורנית'' (בדומה למה שהפותחת כתבה), במקום להניח הנחות לא מבוססות על עדות?

בלי עדות.

רק המושגים.

מסורתי אומר הדת היא הכיוון הנכון.

אני באופן אישי רוצה אבל לא יכול.

אם וכאשר יתאפשר לי אהיה דתי.

ורבים מהם אגב,

מתחזקים ונהיים דתיים (לפעמים חרדים גם) לעיתים יותר מהוריהם.

דתי לייט אומר בריש גלי-

למה צריך להגזים?

הדברים האלו מיושנים.

חלקם מיותרים.

מה שהתאים אז לא מתאים עכשיו.

חלקם יורדים מהדרך ונהיים פחות מהוריהם או בכלל לא.

עכשיו תשאל את עצמך,

מה המוצא של המסורתי ומה המוצא של הדתי לייט?

תשאל את עצמך גם למה כשספרדי חוזר בתשובה הוא הופך לחרדי ומצביע ש"ס.

תסתכל על האבסורד -

בחור ספרדי, חייל קרבי -

הולך מצביע ש"ס מייצר ילדים אברכים.

מה זה אומר על עלינו הדתיים האשכנזים מבית?

מה זה אומר על מוסדות הציונות הדתית? 

הרבה מסורתיים אומרים ''אני לא מאמין שאם נאכל פיתה בפסח אז ישות כלשהי תכעס עלינו, אבל זה מה שאבותינו עשו אז גם אנחנו נעשה''.

המסורת חשובה, ההלכה לא.

אתה אומר שרבים מהם מתחזקים, אבל מתעלם מזה שרבים מאוד מהילדים המסורתיים של לפני 30 שנה, הם המבוגרים החילונים של היום.

הרבה פעמים המסורתיות לא שורדת במעבר בין דורות, בדיוק כמו הרפורמים בארה''ב שגם אם הם כן הולכים לבית כנסת ומדליקים חנוכיה ליד עץ האשוח, אצל הילדים שלהם זה כבר נעלם.

גם דתי לייט לא בהכרח רואה בזה אידיאל, ולא אומר ''אין טעם לשמור''.

הרבה פעמים זה מגיע מחוסר כוח, נוחות וכיוצ''ב.

כי היום המסורתיים החילוניים זה לא המסורתים של לפני 30 שנה .

הלוואי שהלייטים של היום היו המסורתיים של לפני 30 שנה.אלו  שנדחקו החוצה מישיבות \נשלחו על ידי המוסדות ללא הבנת הוריהם לקיבוצים חילונים\מוסדות מפאי ועברו פה שמד רוחני!.

הילדים של כולם כבר מושפעים מרוחות זרות.

הבני דודים ה"מסורתיים" שלי בחלקם נגררו אחרי זוגיות עם אוכלי שרצים, שונאי ימין, מתנגדי ברית מילה ועוד. ודעותיהם הומרו בהתאם. אם היו בכלל דעות.

אתה החלטת לקרוא למסורתי דתי לייט ולדתי לייט מסורתי.

בסדר, יאללה זורמת.

ועדיין רוב מי שמקיימים בגלל המסורת לעיתים בלי אמונה של ממש הם אשכנזים - למשל חנוך דאום, למשל הרפורמים בארה"ב.

ורוב מי שמקיימים מעט, אבל מתוך אורתודוקסיות הם מזרחים.

ואני לא מצדיקה אף אחד מהם אגב.

הייתי רוצה ששני המגזרים האלו חזרו בתשובה שלמה.

ואין קשר למי יהיו הילדים שלהם?

למה זה קשור?

זו ירידות הדורות.

אני דיברתי על האדם עצמו, היום אני מאמין שמשהו חסר לי - מחר אני מסוגל להשלים אותו.

לחילופין אם אני מאמין שאיפה שאני זה טוב, מחר אני נשאר ככה ואף פחות. 

היה לי דיונים עמוקים על זה לאחרונה

הטבת לבאר

המסורתי זה סתם התפתחות אבולוציונית שיותר נובעת מבורות\סביבה. המסורתי נשאר אורתודוקס (ולא יודע שיש בכלל עוד זרמים).

בכל אופן זה דיון מעניין אבל ממש ממש לא אותו דבר.  והאמת שהדיון אפילו מיותר.

תראה לי את האשכנזי שייטמע בכיף בקהילה מזרחית. אחרי שבזכות שליטה על המוסדות, המסורת האשכנזית השתלטה על כל המיינסטרים ודחקה החוצה מסורות יפיפיות מעדות המזרח\ספרד מגיע מישהו שרוצה להישאר במסורת שלו ומצפים שהוא יהיה עוד ספרדי מחמד.

יכול להיות ששואל השאלה שאל אותה מתמימות אבל השאלה מראה על גודל החוסר הבנה של מה זה מסורת ישראל. ולהשוות בין לייט למסורתי מראה עוד יותר חוסר הבנה.

ואני כותבת בתור אשכנזיה

כי עד שהתחתנתי עם ספרדי מהפריפריה לא יכולתי להבין על מה הכותבת מתכוונת

הציונות הדתית די "בלעה" תרבותית את העולם הדתי הספרדי

והאמת שב20 השנים האחרונות יש מקומות שרואים בהם התעוררות לדוגמא ובבתי הספר נותנים מקום גם ליהדות הספרדית (תרבותית, הלכתית, רוחנית וכיו')

וזה מתבטא גם בעולם החברתי

יצא לי לראות לא מעט שבשם ההתערות החברתית נאלצו לזנוח את התרבות והמנטליות שלהם

הבדל תרבותי ומנטלי שמתבטא ברמה הקהילתית.

בתרבות האשכנזית אין מצב שאישה תספר לבת שלה שהיא הולכת למקווה. הכל חייב להיות בשושו והתפיסה היא שזו החובה ההלכתית (יש לזה גם מקור בהלכה, זה לא מצוץ מהאוויר, ובכל זאת זו לא האופציה היחידה).

בתרבות הספרדית המקורית, המקווה הוא חלק מהחיים. כל נשות הקהילה (וגם הילדות) מלוות את הכלה למקווה בערב החתונה, אמא בהחלט תיעזר בבנות שלה כדי לצאת למקווה בערב (בלי להתבייש להגיד לאן היא הולכת), ולפעמים גם תיקח איתה את הבת למקווה.

אבל היום בקהילות ציוניות-דתיות ממוצעות, גם כאלו שיש בהן הרבה ספרדים, זה יהיה ממש לא מקובל (ואפילו יותר גרוע) אם אישה תגיע עם הבת למקווה. ממש אין לזה מקום באווירה הקהילתית. ספרדיה שרוצה להרגיש חלק, חייבת לקבל עליה את הלך הרוח האשכנזי...

וזו רק דוגמא אחת.

בטוחה שיש עוד הרבה דברים.

זו לא הציונות הדתית כמו הפערים התרבותיים בין ״האליטה״ האשכנזית הציונית, חילונים ודתיים, בפוליטיקה, בכלכלה, באקדמיה, בהון ובשלטון, בצמתים המרכזיים של התפתחות הציונות לפני הקמת המדינה ואחרי הקמת המדינה, הפערים בין המעמד הסוציואקונומי הבינוני והגבוה, ובין הפריפריה והמעמדות הסוציואקונומיים הנמוכים.  
 

 הרבה מהמסורות והמנהגים העממיים של התרבות המזרחית שהיו בארצות המוצא, הוחלפו בתרבות מערבית ואורח חיים מערבי - בעקבות רכישת השכלה גבוהה, עיסוק במקצועות של המעמד הגבוה (צווארון לבן מול צווארון כחול), צבירת הון ורכוש, ועלייה בסולם המעמד החברתי.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.