איפה להשאיר את הילד בלידה?שושנושי

אז ככה,

ממש תכף יולדת, בחודשיים הקרובים

צפויה ללדת בעז"ה בקיץ, אחרי היציאה לחופש הגדול אלא אם כן החיים יפתיעו.

 

יש לי שתי אופציות לגבי הבן שנתיים

השהות שלו אחרי הלידה למשך כמה ימי הבראה

 

בשני ימי אשפוז של הלידה הוא יהיה אצל חמותי ביחד עם בעלי.

 

אחרי הברית אני רוצה ללכת לכמה ימי הבראה עם בעלי במלונית,

תוהה איפה להשאיר אותו

 

חמותי, אישה מהממת בחסד עליון

הקטן שלה כבר עשה בר מצווה, כלומר - גדול.

משערת שיהיה לתינוקי קצת משעמם שם

כל פעם שהיא עושה לו בייביסיטר אני מגיעה לאסוף ורואה אותו על המחשב. 

לא בקטע מאשים חלילה, אבל ככה קורה.

קצת מבאס אותי שהילד יהיה שם כמה ימים וזה מה שיעשה כל היום - יצפה בסרטים (...)

במיוחד שאנחנו בתהליך גמילה ממש חזק וכבר חודש לא נחשף לסרטונים בכלל (גם לפני לא היה דבוק למסך, אבל כן למטרת בייביסיטר היו ימים של חצי שעה פה ושם כדי שאוכל להתאפס, בחודש האחרון לא קיים)!!!!

 

יודעת שאם יהיה שם, במיוחד לכמה ימים רצופים, הוא יהיה על המסך.. חבל לי על זה.

 

אופציה שנייה,

גיסה מהממת עם כעשרה ילדים

משפחה גדולה שמחה ומאושרת

יהיו לבן שלי חברים שם

בני דודים בני גילו

גיסתי מבחינתה זו ממש לא טרחה כי גם ככה היא צריכה להעסיק את השבט שלה..

הגדולות שלה בנות 12-14 ממש מתחננות שנביא אותו

אני סומכת עליה

יודעת שיהיה לו מה לעשות, יהיה לו המון תעסוקה בריאה ומפתחת

 

החשש הוא מכך שהבן שלי לא כלכך מכיר אותם,

הם מתגוררים בעיר אחרת, מרחק שעה וחצי נסיעה

ברור לי שההתחלה תהיה מאתגרת עבורו

עד שיתרגל

 

מצד שני,

עדיף להיות תקוע על מסך במקום מוכר או להנות במקום לא מוכר?

 

גם חמותי נגיד מאוד נקייה, לא משחררת לכן ממש קל לה שהוא על המחשב

ככה אין בלאגן של צעצועים שמאוחסנים במחסן או חלילה בימבות שלא ישרטו את הקירות

אוכל - היא מכינה אבל בשעות של ילדים מתבגרים

בכל פעם שהבאתי אותו אליה תמיד דאגתי להביא לו ארוחות שהיא רק צריכה לחמם במיקרו, כנל גם ירקות חתוכים..

מרחמת עליו קצת.. אצל גיסתי הוא יוכל לאכול חופשי כמה שרוצה (מרגישים שאני בטראומה מעניין האוכל שם? אני פשוט תמיד מסתובבת מורעבתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!)

ומעל הכל יהיה בחברת עוד המון המון ילדים!!!

 

בקיצור, מתלבטת ממש

 

בעלי גם תוהה,

אם יילך לגיסה

בטח נצטרך לשלם להם על זה

כמה בערך מקובל לשלם על כל העניין?

 

נ.ב. שלא תטעו, לא מאשימה לרגע את חמותי על ההתנהלות שלה

זה שהיא מסכימה לעזור זה כבר חסד מטורף!!!

אני כנראה הייתי משאירה אצל החמותשיפור

פשוט כי גם ככה עובר שינויים אז לא הייתי רוצה שינחת במקום לא מוכר.

אלא אם כן יש אופציה לבוא אליהם פעם-פעמיים בשבועות הקרובים כדי שיכיר

אני הייתי משאירה אצל הגיסהדיאט ספרייט

נשמע שזו לא טירחה מיוחדת עבורה ועוד ילד זה רק עוד מאמץ נוסף שמתחלק עם שאר בני הבית.

אני מאמינה שהם ייעשו מאמצים לגרום לו להרגיש נעים ורצוי ואת עצמך יכולה להביא לו דברים מוכרים ואהובים שיעשו לו הרגשה נעימה.

כמו שמיכה מוכרת או צעצועים אהובים.

לגבי תשלום, אתם מכירים את המשפחה שלכם הכי טוב, אבל באופן אישי לא בטוחה שיש ציפייה לתמורה כספית.

אפשר לתת משהו נחמד סמלי שמביע הערכה.

אם הייתי מקבלת כסף על סיוע מהלב ובאהבה אני חושבת שהייתי נעלבת. 

הייתי משאירה אצל הגיסהברונזה

אבל עושה מאמצים שבחודשיים יכיר אותם יותר

מפגשים, שיחות וידאו גם להראות לו תמונות או סרטונים שלהם ובעיקר לספר

חושבת שלטובתו ולטובתך זה עדיף..

גם שיגיע לשם עם חפץ או חפצים מוכרים מהבית ממש יעזור

עוד משהו שנזכרתי עכשיוברונזה

שהייתי בכיתה ח' דודה שלי התגרשה גירושים מאוד כואבים וסבא וסבתא שלי מימנו לה ולחברה מלון ל5 ימים

4 ילדים שלה באו אלינו

ביננו זה לא היה קל בכלל! אבל עזרתי המון (אני הבכורה) כי הבנתי שזה המצב..

אחרי 5 ימים קשוחים היא הביאה לאמא שלי מתנה כתודה והייתי בהלם וממש שימח אותי שהביאה גם לי זוג עגילים

לא ציפיתי ופתאום ההפתעה והתודה הזאת כל כך עשתה לי טוב על הלב

אז ממליצה לך לתת משהו, אפילו קטן לבנות הגדולות שיעזרו עם הבן שלך..

מסכימה איתך ממש!רקאני

בתור דודה שגידלה את האחיינים שלה...

כל פעם שאחיות שלי העריכו וצ'יפרו שימחה אותי

ושמרתי עליהם באמת בכיך ובאהבה

לא יודעת , כנראה עם חמותךפליונקה

כי אמירה של גיסתך שילד בן שנתיים ועוד שובבון לא מהווה טירחה , קצת מוזרה לי. אפילו לצאת איתו היא לא תוכל בלי עזרה של גדולות.

זה העניין - שהבנות הן אלה שידאגו להכלשושנושי

הגדולה שלה בת 19

בעיקר מי שיהיה איתו אלה שתי אחיות בנות 12-14..

ככה שבאמת עבור האמא יש פה פחות טרחה

היא לא צריכה לצאת איתו לגינה

לא צריכה לקלח

מוסיפה חצי תפוח אדמה למרק שגם ככה מכינה

לא צריכה להעסיק אותו במיוחד כי גם ככה העדר שלה משחק..


 

היא אומרת שמעבר לכל זה מבחינתה זו אטרקציה לילדים לחופש הגדול, ככה יהיה להם טיפה גיוון המיוחד שהם מאוהבים בילד הזה (ברור ברור חחח)

 

היא גם עובדת במהלך השנה בחינוך לגיל הרך,

כלומר יש לה המון אהבה וסבלנות לילדים 

גדולה שלה בטח תעבודפליונקה
ואם היא לר יוצאת לגינה ולא מקלחת , ולא משחקת אז את בעצם מביאה את הילד לבת ארבע עשרה שלה? 
מה הבעיה בנערה בת 14רקאני
חחחח ומה הבעיה בבת 14שושנושי

שגם ככה מגדלת את השיירה אחריה?


אני הרי לא מצפה שהאמא היא זו שתקלח תלביש

תעשה קוקו ותספר סיפור

אני צריכה את הדמות שלה יותר לאחריות

מעבר לזה כל מה שקורה במהלך היום? סבבה לי שבת 14 תהיה איתו 

אין בעייה בבת ארבע עשרהפליונקה

בעייה שמפילים על בת ארבע עשרה חבורה של קטנים ועוד בן דוד קטן ושובב לכמה ימים.

ועוד בהתנדבות. ראיתי בנות כאלו בגינה. הן אומנם אחראיות אבל שחוקות ועצבניות.

אני עושה את כל אלה בעצמי , אומרת לך בכנות , עוד ילד קטן לחבורה זה לא עוד תפוח אדמה למרק. 

ואין שום סיבה שילדה שגם ככה יש לה מלא מטלות תשמח לעוד כמה.

מבינה את מה שאת כותבת.שושנושי

אחשוב על זה באמת

אם כי אתמול בערב האחיינית הזאת היא דווקא התקשרה להתחנן

אבל את צודקת

אם כי תראי, זה יהיה לשלושה ימים - לא מעבר.

מתוךחופש גדול של חודשיים, כנראה נסבל.

הכל טובבוקר אור
 י שילדים שנהנים מזה. גם אני בגיל 14 מאוד נהניתי לשמור על אחים שיוכח ילדים אחרים ולא,מרגישה שזה ניצול. זה גם עניין של נורמות 
כשהייתי בת 14רקאני

נהניתי מאוד לשמור על אח שלי ועל אחיינים שלי

ואני רואה את גיסות שלי בגילאים האלה נהנות מאוד

אם יש הערכה ותגמול (לאו דווקא כסף, איזה שוקולד ומכתב תודה)

אז הבנות נהנות...

כמובן שלא צריך להגזים...

כל המתנות שאצטרך לחלק, ממש עושק חחחחחשושנושי

מתחילה לשקול את כל העניין

חחחח בקטנה חבילת קליקרקאני

ומכתב הערכה לכל בת...

את יכולה לשלם מלכתחילה ואז אין צורך במתנות 😉אני10
שום דבר בחיים לא בחינם חח
השאלה איך מסתכלים על זהאורות המלחמה
היא אמרה שבנות הדודות מתחננות אליו. אז ברור שיהיה להם קשה כי זה יהיה כמה ימים (אישית לא הייתי יוצאת לכמה ימים מיד אחרי לידה, מספיק יש את הימים בבית חולים ואת כל הקושי עם הלידה.... נשמע לי טו מאצ לילד) אבל לבנות הדודות זה לא נשמע נורא 
זה לא נשמע בעייתי בכללאורות המלחמה
זסה לא שבת 14 תעשה את הכל. עדיין אמא שלה מפקחת באזור... 
זה ממש הגיוניאמא לאוצר❤
ככה זה עם משפחה גדולה בטח עם בנות גדולות
הייתי משאירה אצל הגיסה ואםרקאני

יש אופציה לתת לו בחודשיים הקרובים

מידי פעם להכיר אותם זה יכול להיות אחלה

נגיד לעשות איתם שבת, לבקר איזה יום...

שיכיר את הילדים ואת הדודה...

ולגבי התשלום אין לי מושג...

 

ואיזה אלופים אתם!רקאני

עם הגמילה מהמסך!

תקשיבי היה קשהשושנושי

וכן תמידהיו  לאורך הדרך רעשי רקע של למה לא בעצם?! כי זה מפתח ובללה

בפועל הילד למד לשחק עצמאית

במשחקי דמיון מטבח בובות 

הטירוף שהיה לי תמיד סביב הדרישה לשיר אחר, והפעם דווקא סרטון אחר

הייתי כל היום סביב הריצה לעבר להחליף סרטון בהתאם לבקשתו

נכון שז היה כל פעם רק לחצי שעה מקסימום, אבל כל פעם לשמוע את הבכי על זה שאמרתי שמספיק

ההתחלה הייתה מאתגרת אבל עכשיו תודה לה' - פשוט נחת!!!

ככה גם שבת הפכה להיות שבת אחרת

כי תמיד היה בוכה מחוץ לחדר עבודה שנשים לו סרטונים, זהו - נגמר!

הוא כבר לא מבקש להיות על המחשב, התרגל לנורמה אחרת

אין כיף מלראות אותו נכנס לבית אחרי המעון ורץ לעמודון ספרים שלו או סתם לשכב ולנוח איתי ביחד 

מטורף!!!רקאני

אלופי ממש!

הלוואי שגם אצליח עם ילדיי העתידיים...

פשוט אל תתחילי עם זה, לא מסובך שושנושי
בעזרת ה'!רקאני

זו אכן השאיפה...

וואו! איזה מדהים לראות פירות, את אלופה!שמש בשמיים
אני ניראלי הייתי משאירה אצל הגיסהחמדמדה

וכזה מספרת לו עליהם אולי עושה שיחת וידאו או מראה תמונות אם אין אופציה ללכת לבקר


ולגבי תשלום- לא ניראלי כסף אבל כן מתנה יפה לגיסה ולבנות אולי סכום קטן או מדו קטן לכל אחת

כי אומנם את מביאה לאמא את הילד אבל ברור לכל שהאחיות הגדולות נותנות יד

אני גם הייתי משאירה אצל הגיסהבוקר אור
ואיזה אלופה היא!
ממש תודה לכן על המענהשושנושי

כתבתן דברים מזה חכמים שפשוט גורמים לי לחשוב - יותר חחח

 

חושבת שאנסה לעשות שבת שתיים אצל הגיסה, ככה  נראה איך הבן שלי שם

אם מתרגל אליהם ובאמת נהנה בחברתם כמו שהיה לפני חצי שנה באירוח האחרון

נשמע רעיון מצוייןשיפור
רעיון טובאושר אקספרס
נשמע שעם הגיסהאפונה

ולבלות יחד בזמן שנשאר.

אבל האמת שהייתי חושבת פעמיים אם ממש נצרך להשאיר ילד בן שנתיים בלי שני ההורים לכמה ימים מיד אחרי לידה...

אם זה לא ממש קריטי לא הייתי עושה את זה.

אני רוצה אחרי הברית, כלומרשושנושי

48 שעות מהלידה חוזרת הביתה או להורים

איתו 5 ימים עד הברית

אחרי הברית אני לא יכולה להתעסק עם זה, לכן חייבת בית הבראה

ממש חושבת שגם בעלי צריך את ההפוגה הזאת

לכן כן מתחשק לי שנלך ביחד.

אבל זה באמת שיקול, אם להתעלל בו ככה כלכך הרבה מייד אחרי הלידה.

 

מצד שני, האם הנוכחות איתי עדיפה? בלידה הקודמת היה לי ממש קשה

פיזית כאב לי כל הגוף

הייתי חלשה

ישנתי בלילה עם כדורי שינה במרשם מרוב חולשה, בעלי זה שקם לתינוק

 

אם זה יהיה ככה גם הפעם, לא בטוחה שהבן שלי ירוויח משהו מזה שאהיה נוכחת בסביבה. אני כלכך מקווה שזה יהיה אחרת!!!

אם כי כן חבל שגם בעלי לא יהיה נוכח, אבל הוא גם בנאדם עם כוחות מוגבלים - לא יודעת איך ישרוד את האחרי..

זה לא להתעלל!רקאני

לדאוג שאמא שלו תרגיש טוב זו לא התעללות!

זה בהחלט שיקול שצריך לעשות אבל אל תלקי את עצמך יותר מידי!

לגבי הסוף - אני ממש טובה בזה שושנושי
אל תשתמשי בביטוי הזה בכלל "להתעלל"דיאט ספרייט

ההיפך -

את אמא שצוברת כוחות כדי להיות אמא יותר טובה.

את לא מניחה אותו בכניסה לבית יתומים ושיטפלו בו רוחות השמיים ואנשים זרים,

את שמה אותו לכמה ימים אצל המשפחה שלו.

זה לגמרי לגמרי בסדר. 

❤️💓שושנושי
אצל החמותאלומית

לדעתי ההכרות חשובה יותר מעוד כמה שעות על המסך..

ומנצלשת, מה זה אומר בתי הבראה?

צריכה ללדת גם וחולמת על חופש עם בעלי, אין לי ילדים להשאיר

את מקבלת מימון מהקופה.? איפה?

עונהשושנושי

אם יש לך ביטוח משלים בקופה

יש החזר של כ 400 ללילה

יש הבראה ליולדת לדוגמה בהדסה בייבי וביכורים בירושלים

שם יש תינוקיה כמו שיש בבית חולים

אם לא קריטי לך תינוקיה את יכולה ללכת לדעתי לכל מלון אחר מוכר ולקבל החזר של 400.ללילה


תשאלי בקופה שלך מה הנוהל

לא זה ולא זהאמאשוני

לדעתי ממש לא שייך, אחרי שנעלמת וחזרת, להיעלם שוב לכמה ימים.

כשתחזרו הוא יהיה כ"כ הפוך שלא בטוחה שזה עדיף.

למה לא לצאת לנופש איתו?

או שתצאי בלי בעלך שלפחות אבא יהיה איתו.

מהמסכים לא הייתי דואגת בשלב הזה, אבל מהפרידה הארוכה אחרי שכבר ילדת והגעת הביתה, זה יותר מטריד.

ילדים לא מבינים שמבחינתך זה המשך של אותו אירוע של הלידה.

אולי עדיף לוותר על היציאה. אם זה בשביל הרענון הזוגי אפשר לחכות עד אחרי החגים שהכל יירגע והוא יחזור למסגרת, ואם זה בשביל המנוחה אחרי לידה או שתנוחי בבית ובעלך/ הבנות של גיסתך/ חמותך יעסיקו אותו במהלך היום, או שתצאי בלי בעלך.

מצטרפתאישהואימא
כשאני ילדתי את הבת שלי , הבן שלי(הבכור) היה בן שנה וחצי. סך הכל נעדרתי 2 לילות, הייתי אמורה להשתחרר אחרי שבת אבל ביקשתי להשתחרר בשישי(ילדתי ברביעי בלילה). כשחזרתי הביתה הבן שלי היה הפוך לגמרי, עצוב ומבולבל.לקח לו כמה ימים טובים(ואולי אפילו חודש) לחזור לעצמו .. וגם זה אחרי שהייתי איתו המון. מלא חיזורים וחום. והיה לו לגמרי טוב עם מי ששמר עליו ביומיים שהייתי בבית חולים!!(קרובי משפחה שמכיר) ועדיין .. זה גיל קטן ושינויים כאלה לא פשוטים. במיוחד השינוי הגדול הזה שהם עוברים מילד יחיד לפתאום שיש עוד אח קטן. אבל יכול להיות שהבן שלי רגיש במיוחד... אני לא יודעת
מסכימה עם זה האמתהמקורית
קוראת אתכןשושנושי

אם כי לגביי - זה דיי סופי

לא חושבת שיש לי אופציה אחרת על סמך ההיסטוריה של הלידה הקודמת.

גם אין לי ממש איפה להיות וממי לקבל עזרה

ככה שאם לא בית הבראה אני ככל הנראה ישירות הביתה. להיות בבית מ 48 אחרי לידה עם שני קטנים ועזרה חלקית של בן זוג כי מהה לעשות יש לו עבודה...

זה קצת מורכב

לגבי בעלי ממש לא בטוח שבאמת ייסע איתי, אקח גם את הצד הזה בשיקולים

תודה שכתבת את זה!


עוד משהו, יצאנו כמה פעמים לנופש לבד כזוג והוא היה ממש ממש בסדר

לא הרגשנו שיש שינוי אחרי שחזרנו. ככה שזה פחות חוששת 

אם יש אופציה שבעלך יהיה איתך כמה שעות ביוםמחי

ואחר כך יהיה עם הבן שלך, לדעתי זה הכי טוב.

אני מבינה אותך לגמרי על זה שהמחשבה על חזרה הביתה וטיפול לבד בשני קטנים לא מתקבלת על דעתך. זה כאילו הנורמה, אבל זה לא נורמלי.

כמובן שיש את האמצע - להיות בבית ולדאוג לעזרה שוטפת, שבשעות שהגדול לא במסגרת מישהו תמיד יהיה איתך, בעלך או בחורה בתשלום, אבל לא קל לארגן את זה.

איזה מסגרת - התלמ שלי באמצע אוגוסט 🤣שושנושי
אז תחכי שבועיים, מה הלחץ ללדת 😂אמאשוני

בסוף באמת תלדי אחרי התאריך עם כל התסבוכת בהריון הזה 😉

מה שהכי חשוב בידיים מלאות והרבה בריאות.

אני רוצה להקדים בשבועיים, מה רע?שושנושי

חולמת ממש שבורא עולם יאיר את עיניי לצאת לחופשה קצרה ב 37

שבוע - שבוע וחצי מנוחה ואחר כך לידה..

ככה הברית תצא עוד לפני היציאה שלו לחופשה בתשעה באב..

וואי חלומי!!!!🤣

התלבטתי אם גם לכתוב לך שלא כדאיהבוקר יעלה

כי אולי זה יחליש אותך וזה לא מה שרצית לשמוע..

בגלל שעוד כתבו לך, אני מצטרפת.

בלידה השניה והשלישית, הקטנה התורנית היתה בת שנתיים ולקחה את זה מאוד קשה..

וחזרתי הביתה אחרי 48 שעות, אבל עצם העניין שיש תינוק חדש שלוקח את תשומת הלב היה קשוח, גם בגן וגם בבית..

הייתי שמה את הקטנה בגן בצרחות, והייתי חוזרת בוכה הביתה כי היה לי קשה לראות כמה קשה לה..

לדעתי זה גיל קטן שהם עוד לא תופסים שינויים, וזה שינוי ענק. ומבורך ב"ה..

אם את מחליטה בכל זאת לצאת, אני ממש בעד שתשימי אצל חמותך כי הוא מכיר אותה יותר ובעיני זה מה שחשוב. אחרי לידה זה לא זמן להקפיד על כללים של מסכים וכו.. אתם אלופים שאתם מקפידים על כך, אבל כשאני שולחת לאמא שלי או לחמותי יש לי אפס ציפיה שיקפידו על מסכים וממתקים, זה לא תפקידם. וכן, אפשר לשחרר בעניין אחרי לידה, במיוחד אם תלכי למלונית..

החלטות טובות בע"ה. 

אם בעלך יכול להיות איתך כמה ימים בבית הבראהפה לקצת

ולא ללכת לעבודה, אז למה שלא יוכל לעשות את זה אם תשארי בבית?

ככה גם תהיה לך עזרה כל היום וגם הילד יהיה איתכם.

זה לגבי זה שאמרת שאם לא תלכי לבית הבראה תהיה לך עזרה חלקית של בן הזוג.


ולגבי הנופש- זה שונה לגמרי מלעזוב אותו אחרי לידה.

לידה זאת טלטלה גם לילדים ולא רק לנו ההורים.


אין בכל האמור לומר לך מה לדעתי עדיף כי אין לי מושג מה הנתונים שלכם אבל רק מגיבה להודעה שכתבת.

מסכימה עם זה וגמני רציתי לכתוב את זההמקורית

אם הבעל זמין לנופש - הוא יכול להיות זמין לעזרה עבורך ולהסתגלות של הקטן.

אני באופן אישי אחרי לידה שנייה גם קיצרתי זמן אשפוז כדי לחזור להיות עם הגדול שלי. אז אני פחות מתחברת לרעיון של פרידה ארוכה, ועוד מ2 ההורמם. לדעתי זה פתח לבעיות רגשיות וקשיים שיכבידו עלייך בהמשך, אבל זה לשיקולך כבר

אבל יציאה כשאתא רחי לידה זה יותר טראומתי בשבילואורות המלחמה
יש הרבה נשים שיוצאות לבתי הבראה, לא עם הבעל. אם הוא יכול לקחת חופש לבית מלון, הוא יוכל גם לקחת חופש להיות עם הילד... 
זה ממשאבל ממשמדברה כעדן.אחרונה
לא אותו דבר כשנולד לו אח!!!! זה טלטלה מטורפת שאתם הדבר שהכי יעזור לו להתאזן חזרה בע"ה. טלטלה חיובית ב"ה אבל טלטלה... 
מסכימה ממש, ובלידה עצמה דווקא הייתי משאירה אצל החמרקלתשוהנ
מבחינתי עדיף מקום מוכר ובטוח מאשר המוני ולא מוכר
מסכימה. עדיף לא לעזוב אותו שוב. אם בכל זאת תעשי זאאביגיל ##

זאת. אז עדיף אצל חמותך

אצל הגיסה נשמע מציף מידי.

האמת שהתלבטתי אם לכתובמישהי מאיפשהו

אבל מסכימה עם זה. נשמע לי לא מוצלח להיעלם באשפוז, ואז לחזור עם תינוק חדש, ולהיעלם שוב... זה מטלטל מאוד. ואם זה ממש חובה מבחינתך (שזה זכותך ובסדר גמור!!!), אז תנסו לחשוב אם זה ממש חובה שבעלך יבוא איתך, כי עצם העובדה ששניכם תעזבו אותו - יטלטל אותו יותר...

(למשל לי נשמע חלום ללכת לבד לבית החלמה, ושאת רגועה שהילד שלך בידיים טובות - עם אבא שלו. אבל זה אני..).

ואם אתם עדיין מחליטים ללכת שניכם, הייתי משאירה אצל החמות, כשהוא מקבל תשומת לב פרטית ולא נאבד בין מלא ילדים, תחשבי שהוא לא בתקופה רגילה, הלידה מטלטלת עבורו, והוא גם לא בגיל של חגיגות כשההורים לא נמצאים.

אם כבר, הייתי שולחת לחמות ומשחררת את עניין המסכים.

בהצלחה בקבלת ההחלטות ❤️

מסכימה גםחיים חדשים🍃

כתבת מקודם: ״מצד שני, האם הנוכחות איתי עדיפה?...לא בטוחה שהבן שלי ירוויח משהו מזה שאהיה נוכחת בסביבה״ - 

 

ויש לי לומר לך על זה משהו (-גם אם תחליטי ללכת בסוף - שזה מאוד מאוד מובן הצורך הזה, נראה לי חשוב שתדעי)

 

גם אני חשבתי ככה לפני הלידה האחרונה כשהקטנה שלי הייתה בת שנה, ואז לאחריה התברר לי עד כמה טעיתי

הילדים שלנו צריכים אותנו הרבה מעבר ל״שירות״ הפיזי שאנחנו נותנים להם... 

כשהייתי במחלקה, המתוקה הזאת באה אלי אחרי שהייתה 24 שעות אצל ההורים שלי 

והיא, שבדרכ מאוד פעילה ואנרגטית, שכבה לידי בשקט בשקט הרבה זמן, בוהה בי... כשואלת לאן נעלמתי לככ הרבה זמן 

וגם אחרי זה כשבאתי להורים שלי - היא ככ שמחה לבוא ליד המיטה כשנחתי ולקשקש איתי... ויותר מזה שזה היה חיוני לה - זה פשוט הרים אותי והוציא אותי מהתחושות הקשות שהיו בעקבות הכאבים והחולשה!!

 

מצטרפת. נוכחות אחמהית משמעותית לילדשיפור
גם כשהאמא שוכבת ולא עושה כלום
באמת התלבטות...מתואמת

רק רוצה לומר שגם אם הגיסה אמרה לך בשמחה רבה שהוא מוזמן להיות אצלם והיא לא תרגיש אותו - לא בטוח שכך זה באמת... (כותבת מהצד של הגיסה... אני באמת בשמחה מוכנה! אבל כל ילד שלא שייך לי מוסיף על המערך המשפחתי, כי בסופו של דבר אני לא מכירה אותו עד הסוף ואת ההתנהלות היומיומית שלו ואת הדברים הקטנים שמציקים לו... וכו'. בכל אופן ודאי שלא הייתי מסכימה לשום תשלום!)

מה עם האפשרות שהוא יהיה אצל חמותך, אבל מדי פעם הילדים של גיסתך יגיעו לבקר ויעסיקו אותו? (אפילו מחוץ לבית, אם קשה לחמותך)

ואולי באמת לשקול אם ממש חובה שבעלך יהיה איתך במלונית? אם תרגישי שהוא חייב ימי חופש, אז תוכלי לאפשר לו אותם אחר כך, כשתתאוששי יותר. ואז את יכולה להיות במלונית עם התינוק, והוא יהיה אצל חמותך עם הילד, יטפל בו בעצמו אבל לארוחות וכאלה לא יצטרך לדאוג. זה גם יכול להיות סוג של נופש

מעריכה מאוד את התגובות של כולןשושנושי

עברתי עליהן,

עושה חושבים


אם כי עם כל הרצון שלכן, למלונית אני בטוח הולכת

רואה בזה חשיבות עליונה רגע להתאפס ולאגור כוחות להמשך.

שוקלת לא לצרף את בעלי,

לקוות ללדת לפני יציאת תינוקי לחןפשת לידה

וככה יהיה אצל חמותי ובעלי גם אחרי העבודה


בקיצור, נחשוב על זה 

אני לא חושבת שזה "רצון שלנו"פה לקצת
רק נותנות לך כיווני מחשבה אחרים, בסוף זה מה שרצית בשרשור, לא?!
אני לא חושבת שמישהי חולקת על הצורך להתאוששאמאשוני

השאלה היא רק על הדרך.

כמובן שבסוף תעשי מה שאת חושבת, אנחנו יכולות לתת טיפים כל אחת מהניסיון שלה, מה שנקרא חכמת ההמונים ואת תחשבי לפי השיקולים שלך.


נקודה נוספת שלא עלתה בשרשור זה שבכל מקרה כדאי להגיע בראש פתוח ולראות איך הלידה, איך ההתאוששות, איך הברית, באיזה יום בכלל זה יצא,

מה יהיה המצב עד אז.


אני רק רוצה לחדד עניין מסויים, כי ברור לי למה יש הקשר בין מנוחה לבית החלמה.

ויש כאלו שטוב להם.

אני רק רציתי לאתגר את המחשבה הזאת מתוך הניסיון שלי של ארבע לידות שבחלקן הייתי בבית החלמה וחלקן לא:

1. המעברים והנסיעות- לא פשוט בכלל ליולדת. ימים של יציאה/ חזרה לי אישית היו מתישים פי שלוש מאשר יום בלי נסיעות.

2. השפעת השינוי על הילדים- אצלי ההבדל היה דרמטי. ככל שהיינו יותר בסביבה המוכרת, ככה היכולת התמודדות של הילדים היתה הרבה יותר טובה וממילא ההתאוששות. היה לי הרבה יותר קשה (פיזית ונפשית) להתמודד עם ילד עם התפרצויות זעם, מאשר למנוע אותם מלכתחילה ע"י ייצוב השגרה.

3. כשבחרתי לנוח בבית- זאת הייתה בחירה של מנוחה בידיעה. ללא בישולים, מעט כביסות (בכל מקרה הבגדים מצטברים, אפשר לחלק את העבודה לפי היכולת) ללא ניקיון. נטו מנוחה. בבית שלי. את הכסף שהתפנה השקענו בליצור הבראה בבית ולשלם למיקור חוץ על מרבית העבודה. כמובן שהבעל לוקח חופש, לא צריך לשלם על בית הבראה כדי שיקח חופש. אפשר להבריא גם בבית.

4. שיקול משמעותי *אצלנו* היה לחסוך לבעלי את הטרטרת של הנסיעות. בית חולים, בית יולדות, טיפת חלב, איסופים של הילדים, התארגנות לברית.

בסוף הקושי הטכני השפיע על מצב הרוח שלו וזה חזר אלי כבומרנג. במקום לנוח רק בכיתי.

בבית היה לו הכל קרוב ויכל להפנות כוחות לדברים אחרים והכי חשוב- לעזור לי עם הצרכים האישיים שלי.


יצא שאחרי הלידה הרביעית חזרתי הביתה פחות מ24 שעות אחרי לידה, מה שלא אפשר לי לקבל מלונית,

ועם יותר ילדים, במגוון גילאים, הייתה לי התאוששות הכי קלה משמעותית מבין כל הלידות.


רק רציתי לחדד את זה כדי שלא יצא שתחשבי שהכוונה היא או טובתך או טובת הילד כי זה לא מה שהתכוונתי להגיד.


בכח מקרה בהצלחה בכל החלטה ושתהיה לידה קלה כתרנגולת עם תינוק בריא ושמנמן והתאוששות מהירה וטובה והאח הגדול יהיה אח לתפארת!

המון נחת מהמשפחה 😘

ממה שהיא כתבהפליונקה

היא צריכה עזרה בטיפול אחרי הברית

אין להם יכולת לרדוף אחרי הילד

אחרי לידות ראשונות שינוי מורגש יותר חזק ויש יותר צורך להתאוורות בלי ילדים. 

למה היא צריכה לרדוף אחרי הילד?אמאשוני

זה מה שאני מנסה להגיד, שאפשר לייצר את התנאים לנוח גם בבית מבלי להתנתק לחלוטין מהילד וכך לחסוך את ההתמודדות של אחרי החזרה.

אבל כל אחת ומה שטוב לה 🙂

את לא מכירה את הבן שלי שושנושי

מה את מצפה מילד בן שנתיים לעשות לבד בחופש הגדול כשאין מסגרת?

מקווה שתהיה קייטנה במעון, זה תלוי רישום..

אם תהיה כזאת זה יפתור לי הרבה בעיות.

הוא לא אמור להיות איתך לבד בביתאמאשוני

זה לא מה שהצעתי.

אפשר לשלוח אותו יום אחד לסבתא ולהחזיר אחה"צ, להזמין את האחיינית שכ"כ מחכה לו ליומיים אצלכם או שאבא יהיה איתו רוב הזמן ותזמינו בייביסיטר שכנה שתוציא אותו לפארק/ ג'ימבורי.

אפשר למצוא כל מיני רעיונות.

הרעיון הוא שיולדת יכולה לנוח בבית כשיוצרים את התנאים המתאימים. בסוף הכל בראש.

למשל המחשבה על להישאר בבית ישר שלחה את בעלך לעבודה. לא, זה פספוס כל הפואנטה.

אותו דבר עם הילד, מה ההבדל אם הוא רוב היום יהנה אצל סבתא/ דודים/ פעילויות חוץ, ובשעות אחה"צ/ ערב יחזור הביתה לעומת שכל היום וגם בלילה יהיה מחוץ לבית?

להישאר בבית זה לא או הכל או כלום, זה מאפשר גמישות.

מסכימה. ועוד אפשרותאפונה

להזמין את הבת של גיסתך אלייך לעזרה למספר ימים.

 

עריכה: אופס, קראתי ברפרוף ועכשיו אני רואה שהצעת בדיוק את זה...

אצל הגיסהאמא לאוצר❤

וקונה לה מתנה נחמדה ומפנקת על העזרה

לא תשלום כספי..

אני חושבת שהגיסה זה עדיףאורות המלחמה
חמודה שהיא ככה נרתמת. אולי תנסו ליצור עוד קצת מפגשים עד אז..
נשמע שעדיף אצל גיסתך, כמובן תוודאי שמבחינת אחריותאושר אקספרס
עבר עריכה על ידי אושר אקספרס בתאריך כ"ו בסיוון תשפ"ד 13:49

ובטיחות זה מתאים כי הוא מאוד קטן ויש לה ילדים גדולים בהרבה ממנו.

אני מודה שלהשאיר ילד בן שנתיים עם בת 14 נשמע לי קצת מלחיץ, אבל את מכירה אותם 🤷‍♀️

לדעתי ממש לא בטוחה שהיא מתכוונת שתשלמו, זה נחמד להציע או לקנות מתנה יפה בסוף התקופה אבל אני לא הייתי מצפה לתשלום.

תודה לכן שוב על המענהשושנושי

אני ממש מוסיפה לי למאזניים כל תשובה

אתן ממש צודקות על העניין של להשאיר לבד לתקופות כלכך ארוכות

אולי באמת צריך לחכות לאחרי הלידה לראות איך ארגיש (כי כרגע הוא התכנון שלי מתבסס על הלידה הקודמת)

 

גם קחו בחשבון שאין לי ממש עזרה חיצונית, אני גם לא מתכננת להביא עזרה כזאת (מנקה כבר מחפשת שנה ואין באזור. לא רוצה להכניס אליי לבית ילדות שינקו יכבסו ויבשלו)

ככה שחוץ מעזרה בשמירה על הילד - אין לי עוד

אני מתכוונת לבישולים כביסות 

קצת לשמור על עוברוני שאוכל לנוח

תוסיפו לזה ילד בן שנתיים שדורש את שלו,

גם אם יישב על המחשב כל היום בבית - זו ממש לא תעסוקה ליותר מכמה דקות..

 

בקיצור, נעשה חושבים

תודה לכן על מה שכתבתן - לוקחת את כולם במכלול  

אני כותבת לך מהניסיון שליאחתפלוס

אצל כל הבנים שלי נסעתי אחרי הברית לבית החלמה לאחר שהייתי בבית לפני כן.

ב''ה לא נרשם נזק.

אני ממש מעודדת אותך לעשות את זה..

ההתאוששות שלך תהיה אחרת בעז''ה

מה שכן-בעלי היה תמיד עם הילדים ואני נסעתי לבד

כנראה באמת שזה מה שנעשהשושנושי

בעלי עם הילד אצל חמותי ואני בבית החלמה

אין - אני חייבת את זה

לא יכולה לחשוב על ההריון והלידה בלי מלונית בסיום חחח

באופן כלליכנרת כנרת

כשמשאירים אצל מישהו שהוא לא אנחנו צריך לקבל את זה שהעזרה תהיה לא תמיד כפי שאנחנו אוהבים..

אומרת את זה בתור בת לאמא שהיא סבתא מהממת אבל גם מגזימה בעיניי עם הסוכר והמסכים

היתה לי אותה התלבטות ובסוף השארתי אותם אצלה ושחררתי ,זה יומיים אי אפשר לשלוט על הכל ואותה הם הרבה יותר מכירים ומרגישים בטוחים

ואני חושבת שמה שנחרט אצל ילדים רכים זאת החוויה ופחות התנהגויות שאחכ גם אפשר למגר..

טיפ קטן

אני הכנתי שקית עם כמה דברים משחקים וספרים שלהם בלי קשר למה שיש אצלה בבית

ואני יודעת שזה כן שימש אותה

בסוף ילדתי בשישי אז הם היו אצלה כל השבת אז העניין נפתר..

בהצלחה ולידה קלה ידיים מלאות 

לדעתימדברה כעדן.

לחשוב עם עצמך מה הצורך שלך בימי מלונית על איזה צורך זה צריך לענות לך.

אולי תגלי שאפשרי שתהי לבד והבעל יהיה עם הילד ויבקרו אתכם פעם/פעמיים?


כי הצורך האמיתי זה להתחבר לתינוק/לא להתעסק עם עבודות הבית... ולא חייב שדווקא הבעל יהיה איתך?


ואם הצורך זה זמן עם הבעל, אולי זה יכול להיות ממוקד יותר ואז אחרי שהגדול ישן בערב בעלך יבוא למלונית לשעתיים של כמו דייט?


הכי טוב להבין מה הצורך שעליו מנסים לענות...

ירושלמיות עזרתכןניק חדש2

לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול

אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.

איפה אפשר לחנות עם רכב?

חניון אגריפס עוד קיים?

לא נסעתי שנים לירושלים

אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון

משם יש רכבת לאן שרוצים

בעיה שאין לי רב קוניק חדש2

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

אני חושבת שאפשרהשם שלי

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אפשר לקנות רב קורקאני

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

לדייק: אין תחנת רכבת קלה בממילא. רק אוטובוסים.אלישבע999אחרונה

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

תודה לכולןניק חדש2

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

אוקיניק חדש2

תודה רבה

בגבעת המבתררקאני

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2

למה מסוכן?רקאני

ערבים וכוניק חדש2

החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

אני לא אשכח בע"הניק חדש2

היום הפנגו חכם כבר חחח

הכוונה ברכבת הקלה, הרבה שוכחים ונקנסים...אוהבת את השבת

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

יחסים מול אבאמדפדפת

אשמח לעצות שלכן

אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי

זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון

ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי

כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי

ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

היה לי ככה עם אמא שליאונמר

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

זה ממש קשהמדפדפת

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנס

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

אצלי אישית כןשלומית.

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

לשתף את אמא, רלוונטי?באתי מפעםאחרונה

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

את השראה שתדעיאורוש3

המון המון בהצלחה

חיבוק גדול!!!

מעבד מזוןאפרסקה

היי בנות,

למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-

סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100

סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480

למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?

אשמח לתובנות 🙏

אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

אני גםאפרסקה

תודה על הזווית ראיה

לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

אז זהו שהמחיריםאפרסקה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק

לא יודעת לגבי הדגם

לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

תודה!אפרסקה

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

פה באתר שלהםDoughnut

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

תודה רבה לךאפרסקה

עזרת לי מאוד

☺️❤️Doughnutאחרונה

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדש

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

זה נס מטורףבאתי מפעם

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

וואי ממשאורוש3

וואי ממש ממש, סיפור הזויאמא לאוצר❤אחרונה

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימי

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חודש זה כלוםםםםםאוהבת את השבתאחרונה

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

מה עושים עם חרדותשירה_11

על הילדים…

מודה שנרגעתי ובכיתי מאושר כשמצאו את הילד

בעיקר הרגיע אותי שזה לא חטיפה כמו של קודמיו שלא נמצאו… ושלא חלילה יש אופנה חדשה של חטיפות

אבללל

אני לא באמת נרגעת

העניים על הילדים בכל שניה

שמתי אותה בגן ועד שבעלי החזיר אותה כמעט התעלפתי מהלחץ קראתי תהילים קיבלתי קבלות וגם תרמתי כסף לקופת העיר

אני לא מגזימה

עד שיבוא משיח, אפשר הרגעות????

אי אפשר לחיות ככה הריי

את צודקת, באמת אי אפשר לחיות ככה❤️מתואמתאחרונה

מצד אחד - חרדה על הילדים היא רגש טבעי, הם הרי הדבר העיקרי בחיים שלנו.

מצד שני - צריך להתנהל בחיים בנחת, ולו רק בשביל הילדים שלנו, שהורים מתוחים זה לא טוב להם...

מהתיאור שלך נשמע שהחרדה יותר מדי משתלטת עלייך, מעבר לטבעי ולרצוי, ולכן מציעה לך לחשוב על טיפול❤️ (כי לא יעזןר שנרגיע אותך בשכל, הנפש כנראה לא תשתף עם זה פעולה...)

חלומות על ילד נוסףshiran30005

כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט

אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב

עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום

איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?

אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...

אם יש סכנהניק חדש2

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

תחפשי חלומות אחריםoo

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

מסכימההמקורית

אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

אני גם עם ארבעהאמאשוני

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

אם את כל כך רוצה אז למה לא?Avigailh1אחרונה

לכי עם הלב שלך

יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי

ו36 זה גיל סבבה

אולי יעניין אותך