בשנים האחרונות אנחנו נוסעים בקיץ עם הילדים לקמפינג בצפון.
זה זול וזה כיף לנו מאד ויש תכנון כללי לחסוך ולנסוע בעתיד למלון או צימר. הילדים כל הזמן מבקשים שניסע לבית מלון ואנחנו מסבירים שזה יקר מדי וקמפינג זה חוויתי וכו׳.
השנה, בגלל המלחמה החלטנו שלא לעשות קמפינג אלא להשאר בבית ולצאת באוגוסט לימי כיף עם הילדים.
אממה… בעלי בתקופה מאד מאד עמוסה (פיזית ונפשית) וקצת בבאסה כללית ומאד רוצה שניסע רק שנינו למלון (יקר מאד) כי יש לו כמה ימים פנויים ביולי לפני עוד עומס רציני שצפוי בהמשך. לא תהיה לו הזדמנות לעוד נופש כזה לפחות עד החורף.
אמנם זה לא בא במקום ימי הכיף עם הילדים אבל ממש לא נעים לי שאנחנו נוסעים בלעדיהם. היינו כבר בנופש זוגי לפני כשנה וחצי וממש הייתי מעדיפה לנסוע איתם בקיץ. אני יודעת שהם יתאכזבו ואין לי מה לענות להם אם ישאלו למה אנחנו לא לוקחים אותם למלון.
בעלי רוצה שקט, מנוחה שלווה וממש לא בא לו לנסוע עם הילדים. הוא מרגיש שזה ממש צורך נפשי שלו ומאד מאוכזב כשאני מבקשת לנסוע עם הילדים.
מפה לשם הסכמתי שניסע רק שנינו אבל די קשה לי איך לתווך את זה לילדים (הילדים יחסית גדולים ולהשאיר אותם לבד זה לא האישיו).
