עיתון אפשר לקנות גם רק פעם בחודש, בחנות ספרים למשל, כולל מקוראשון (אצלנו סטימצקי מביאים אותו).

אם אין אז ישמח אותי גם ישראל היום.

תראי, שמחה זה מילה גדולה, אבל את שאלת לאיזו הפוגה אני מחכה, ונזכרתי שבשישי מחכה לזה שבשבת עם הקפה אגנוב זמן פה ושם... כשאין פלאפון זה הרבה יותר כיף

רק שלא מרבה לעשות מהם כ"כ

הכי הרבה, ארוחה בריאה ומזינה, מקלחת טובה ושינה טובה

זמן לעצמי

קניות לעצמי / לילדים

עבורי, בכל אופן

נמרחת עליו

לא עושה כלום

הזמן עובר בלי שום עשייה ותועלת

את רובם אין לי לפעמים מרץ להתחיל אבל ברגע שהתחלתי אז כיף לי ממש

לאפות דברים שווים

לבשל ארוחות אבל מדושנות כאלה

מקלחת טובה ארוכה מפנקת

הכמה דקות בערב שאני שמה את הילדה לישון כפרוני אני עליה

בבוקר כשהיא מתעוררת

אממ לפעמים לנקות את הבית עם מוזיקה

ולאכול משו מושקע ממש כשהבית מסודר ויש לי סרט😏

הבעיה שאני לא אוהבת לאכול דברים שאני מבשלת זה מגעיל בעיניי גם כשיוצא מוצלח 😂

אבל אפיה זה רעיון טוב

מה יותר מספק מלהכין אוכל טעים, לשטוף כלים ולהתקלח בזמן שהוא מתבשל

לצאת מהמקלחת לציפצופ של הכיריים

ולשבת לאכול🥹🥹

לאחרונה אפילו שוקולד לא טעים לי

ובשבת הכי גרוע

מכינה הרבה אוכל כולם אוכלים בכיף ואני אוכלת לחם עם חומוס ועוגיות

איכס😅

טעים זה נגיד

קציצות בשר עם אורז לבן

או פסטה בולונז

או חזה עוף אדום עם פירה

או פסטה שמנת עם סלט טוב כזה

או פיצה של בית

או אפילו חביתה מושקעת (בצל מטוגן, תפוא מגורד, ובזיליקום נגיד) עם סלט טוב

ועם בת כל הזמן... ולא בהריון גם כל הזמן חחח

כי אני גם מסוגלת לאכול רק אוכל ביתי

ונגעלת מכל השאר, לאו דווקא שוקולד

ועל עצמי אין לי מושג מה המין, עוד מוקדם

וזה בת🤓

אני רציתי בן אז עד הסקירה בניתי על זה אבל ברוך ה׳ העיקר הבריאות😅

חוץ ממשהו אחד שסבתא שלי אמרה לי- בטן חמה זה בן בטן קרה זה בת

בשני ההריונות היה לי בטן קרה וזה בנות🤣

אפשר להיות חברה שלך???

פלייזזזזז

אני על זה

לאמא שלי יש וכשהתחתנתי בעלי הלך עם אמא שלו לקנות מוצרי חשמל, בגדול לא עניין אותי מה הפ קונים אבל זה היה לי ממש עקרוני😂😂

רק קרמיות🤣🤣

מה שאני מבשלת אני יודעת בדיוקק מה יש בפנים

לכן זה האוכל הכי סבבה

תודה לך שהעלית את זה, האמת תקופה ארוכה לא חשבתי רגע - על עצמי

באופן כללי אוהבת קניות (ללכת לבד, בלי תינוקי שאוהב להפריע)

מעדיפה קניות לילדים, ככה לא צריך למדוד

אוהבת לשבת על הספה, דקה אחרי שנכנסת שבת על עוגה טעימה

אוהבת לשחק עם הבן שלי כשאני לא עייפה, זה ממש ממלא אותי באנרגיות חיוביות

אני אוהבת מאוד לאכול עוגת בסיקוויטים, חמאת בוטנים ושוקולד (יש מלאי במקפיא, למה אני נזכרת בזה כל פעם שבעבודה?)

אני אוהבת לאכול חזה עוף בטמפורה, אבל אין לי כח להכין את זה. אשמח לקנות את זה מוכן כל יום ולאכול מזה 3 פעמים ביום!

זה מה שעולה לי עכשיו

לרקוד לצלילים שלהם ופשוט להוציא אנרגיות בריקוד חח

לשמוע/לקרוא על ביטחון ואמונה או על בריאות הגוף והנפש

לאכול אוכל של אמא, אוכל נוסטלגי

לאכול וופל לואקר הבדץ של אושר עד😍😍😍

והאמת שמאוד פחדתי מזה, מתחושת הבדידות, מהזמן לעצמי, לפגוש את עצמי, מהשעמום אבל וואלה אני מופתעת ממש לטובה.

אני מאוד אוהבת לישון!

להקשיב לפודקאסטים ולהעשיר את הידע שלי. היה אחד לאחרונה שממש הרגשתי שהיה משנה חיים.

הלכתי להנחיית הורים, ממש הרגשתי שאני מחכה לזה! זה עשה שינוי ככ מדהים שבא לי עכשיו זוגי ואולי אחכ אישי😅

להיפגש עם חברות. אני בהלם שאני כותבת את זה אבל רק לאחרונה גיליתי שאני אוהבת את זה, מצאתי את הדרך שמתאימה לי ולקח לי הרבה זמן להגיע למקום המדויק הזה.

להתלבש יפה, אם יש לי בגד יפה אני ממש מחכה להזדמנות ללבוש אותו ולהרגיש יפה🙃

קפה עם מאפה טוב במרפסת, כמה דקות לעצמי

מקלחת ארוכה וטובה

דיבור טוב עם בעלי. בגלל שאנחנו מאוד עמוסים במשך היום אנחנו בקושי מספיקים לדבר אז אני ממש מחכה לערב לשבת איתו כמה דקות ולדבר ולדבר ולדבר ולחפור😂

יש עוד אבל נראה לי שגם פה חפרתי מספיק

וחברות וואי הלוואי...

אבל משום מה לאחרונה כל פעם חברה אחרת מספרת לי על צרה אחרת שנחתה עליה, זאתי אמא שלה נפטרה, זאתי מאושפזת אחרי ניתוח... מרגיש לי כבר לא נעים לנסות לקבוע עם אנשים 😅

חחח הצחקת אותי

אני לפעמים מעדיפה מפגשי גינה כי אז זה מפגש לא מחייב ולא שיחות נפש אבל עדיין נותן לי קצת התאווררות וחברה.

אבל מבינה אותך...

מקווה שמי שאני לא מגיבה לא נעלבת חחח

אני קוראת את כולם ואוספת רעיונות

גינה זה אחלה אבל זה כולל בתוכו גם דברים שאני פחות אוהבת כמו להשגיח על 3 זאטוטים בו זמנית כשכל אחד רץ לכיוון אחר, והכי נורא-- החום! אלוקים שישמור

או סרט טוב (וואו כמה זמן לא צפיתי בכלוםםם)

איזה פרוזן יוגורט לבד או עם בעלי

שוקולד עם הקפה זה תמיד טוב

חופש אמור לעשות לי טוב רק שאני כבר לא זוכרת...

וגם אם היה לי זמן וכוח הייתי שמחה לעשות כל מיני יצירות אומנות- מקרמה או איזה ציור על קנבס...

רק שאין לי זמן אף פעם אז זה בעיקר בחלומות

אבל אומנות זה כיף ממש!

להליכה

לשבת מול הים

לקרוא ספר

לצפות בסרט/ סדרה

לשמוע מוזיקה באוטו

לאכול בחוץ מנה אהובה

לשבת על כורסא נוחה נשכבת עם מקום לרגלים

לקחת יום חופש ולעשות פעילות עם עצמי

מהמסגרות.

בשקט .

עם עצמי.

לנשום...

יש שיעורים/פודקאסט מעניינים / ראיונות מעניינים

תוך כדי קיפול כביסה.. בזמן האחרון אין לי משהו שמעניין אותי, הכל עוסק במלחמה וכבר קשה לי לשמוע, בא לי הכי לא קשור לכלום, פשוט להתנתק.

וגם הרבה פעמים כשאני תולה כביסה בערב, בחושך, זמן להתבודד ולהודות לה' על מה שיש, זה כל כך ממלא! 

שהקטן ייכנס לגן ולא ישן צהריים וילך לישון מוקדם ונוכל סוף סוף לצאת לאירועים/ מפגשים/ הרצאות/ הופעות או סתם יציאה בערב.

אבל כל שלב אני מחכה לשלב הבא..

שנה וחצי חיכיתי שהבן שלי יהיה בן 3 😁

אבל בשביל להנות מהתאווררות צריך שיהיה עומס אחרת לא מרגישים את ההתאווררות,

אז אם את לא נהנית מדברים, תשאלי את עצמך אם מספיק עמוס לך ואת מרגישה סיפוק ומשמעות מהעשייה היומיומית.

מחכה לחזור לספורט.

יש תחרויות ויעדים וזה ממש מדרבן וכיף!

למרות כל הקושי.

יש גם סגנון של ריקודי עם או כל מיני כזה, לא דווקא ממש ספורט.

יש המון אפשרויות, יש בפריקת אנרגיה העלאת איז. הורמון כלשהו שנותן הרגשה טובה אז שווה לנסות.

אבל לא בדברים שכיף לי חחח מלא עבודה ומטלות בית ובירוקרטיה וצרחות של הילדים שאף פעם לא נראים מרוצים..

לצאת בערב נשמע מהמם.. אבל עד שבעלי חוזר בערב מהעבודה ויכול להשגיח על הילדים כבר כ"כ מאוחר שלא מצליחה להרים את עצמי מהספה..

אני גם הייתי ככה כל פעם מחכה שיגיע שלב חדש עד שהבנתי שאני מבזבזת לעצמי את החיים והתחלתי לנסות לחיות את הרגע. אז אני יכולה לחכות לר"ה (אני אוהבת חגים) אבל מעדיפה למצוא דברים משמחים בכאן והעכשיו

לקבוע יציאה לחוג כלשהו

פעמיים בשבוע באה בייביסיטר ושלום לכולם היה נחמד..

ואני בעד למצוא את ההנאה כאן ועכשיו, אבל גם מתעודדת לחשוב שרק עוד מעט משהו יסתדר ויהיה יותר טוב..

מתי הילדים נרדמים? אתם לא יכולים לצאת ביחד?הבייביסיטר בדלת לא תוציר לך ברירה תהי חייבת לקום מהספה,

מקלחת זריזה והחוצה.

רק כשיוצאים מרגישים שזה שווה.

פעם הייתי מתלבשת לשיעור ספורט שעתיים קודם כדי לא להתייאש ברגע האחרון אחרי שזה קרה לי וחזלשתי כמה פעמים.

משתדלת לצאת הרבה לבתי קפה ולכתוב.

ואני ממש אוהבת ומרגישה שאני מחכה לו.

חוץ מזה- לאפות, ללכת לים, לעשות פיקניק, לקרוא בשקט עם עצמי ספר יפה.

שכדאי לשבת באווירה נעימה וכיפית, עם מחברת ועט, ולרשום את הדמיון הפרוע ולכאורה האוטופי לחיים שמחים ומלאים שלך. ממש לדמיין כאילו את מתארת סרט "אני קמה בבוקר ו.... ואז... וחוזרת הביתה ואז...."

כולל תחושות, תיאור של הבית, הבעות של הסובבים שלך, של עצמך...

ככה מגלים הכי טוב מה עושה לנו טוב. עצם המחשבה על זה והמודעות...

בהצלחה! 

אני מרגישה שגם אם יהיה לי עכשיו כל הזמן שבעולם וכל הכסף שבעולם אני לא מצליחה לחשוב על דברים כיפים.. לכן ביקשתי רעיונות 😅

כי יש לי ימים יותר רגועים שאני יושבת ואומרת לעצמי יאללה יש לי עכשיו שעה פנויה מה כדאי לי לעשות?? וכלום לא עולה, אז אני גולשת בפלאפון או עושה עוד כביסה..

קודם כללל

אני לא עפה על העבודה שלי ואני כל השבוע מחכה לשבת לשקט הזה על הבוקר בלי הפלאפונים, אוירה של שבת בבוקר עם קפה ואיזה עוגה מיוחדת

אימוני כושר שאני הולכת מידיי שבוע

קפה שלי בערב עם עצמי אחרי שהילדה שלי נרדמה 

מסעדה עם חברות או עם בעלי

ואוכל טעיםםםם

אני מאודד קשה באוכל מאוודד ואני שונאת לבשל אז אם אני יודעת שיש לי אוכל מוכן שאני אוהבת אין כיף כזה

למיין תמונות של הילדים ולפתח אלבומים (עוזר לי להיזכר כמה הם היו חמודים פעם ולא מעצבנים כמו עכשיו😂 תמיד זוכרים רק את הדברים הטובים, זה גם מנחם אותי בזמנים קשים שבהמשך אזכור רק את הטוב שבתקופה הנאחסית הזאת חח)

להיפגש עם חברה טובה, לשבת בשקט על הספה ולקרוא ספר, לפשוט על המקסטוק ולקנות מלא שטויות🤭 ועוד ועוד

לישון

לעשות קניות

לצאת עם הילדים בערב ולהתכרבל איתם בבוקר

להצליח לנהל את הזמן כדי לעשות את כל הסעיפים הקודמים

לפגוש את ההורים שלי

לדבר עם חברה

לנסוע ברכב עם מוזיקה שאני אוהבת ולשיר בקולי קולות

לימוד תורה משותף עם הילדים

ערב שבת אחרי הסעודה כשאני על הלימוד הקבוע שלי

משמח אותי כשאני מרגישה שנח לי ויפה לי

ויש עוד מלא. נראה לי שמלא דברים משמחים אותי. ברוך השם.

שאלה כל כך חשובה שכל אישה צריכה לשאול את עצמה

אותי משמח:

התבודדות בטבע ושיחה עם בורא עולם

שיחת עומק טובה עם בעלי/ חברה/ אחותי

ללמוד (לקרוא או לשמוע פודקאסט) משהו בנושאים שמעניינים אותי (בד"כ בנושאים התפתחות אישית/ עבודת המידות/ זוגיות/ חינוך ילדים/ עיצוב וסטיילינג/רפואה.)

כל מה שקשור ליופי להתלבש יפה ולהתאפר, להתחדש, לעצב חלל או להיות במקום יפה.

אוכל טעים, לרקוד, לשמוע מוזיקה, ספורט.

מקווה שעזרתי♥︎ שתשמחי את עצמך בקרוב ותעדכני אותנו!!

מדמיינת אותך גרה ליד חורשה יפה כזאת ;)

אם אני אצא להתבודדות זה בטח יהיה בחניה שמתחת לבניין עם החבר'ה המעשנים חחח

שזה לא בהכרח גרוע דווקא הם נראים מבסוטים כל אחד בפינה שלו בפסק זמן מהעולם

כי אני גרה בבנין בדיוק כזה במרכז עיר גדולה וסואנת וחולמת על חורשה♥︎

בשבילי ההתבודדות זה ממש צורך כמו אוויר מאז שהכרתי את זה

אז מוכנה לקום בשביל זה ממש מוקדם..זה הזמן היחיד שהבית שקט

או בכוונה לצאת יותר מוקדם לעבודה ולתפוס איזה פינה בפארק שליד העבודה

להיכנס לחדר שלך, לסגור את הדלת ולדבר איתו...

לי יש מרחב מחוץ לבית ובכל זאת הרבה פעמים אני מעדיפה בפנים...

באמת שכחתי לכתוב את זה..

לא חייב לצאת. זה יותר עניין תודעתי. אבל מניחה שיש מי שהסביבה החיצונית משפיעה עליו

שירשןר כלבבי!!!

פעם סבתא שלי לימדה אותי לעשות רשימה כזאת לעצמי.. ככה בכל פעם שמגיע עצב, את יודעת שאת יכולה אם תרצי לשמח את עצמך למרות הכל... ככה היא אמרה לי.

ומאז זה הולך איתי בעצם התחושה שאני אוהבת לעשות דברים פשוטים שמשמחים!

* שירה בציבור/ערב קריוקי

* להפגש עם חברות

* לצאת לטבע/פינות קטנות ויפות שנמצאות במרחק נגיעה מהבית מססתבר (למרות שגרה במקום עירוני, גיליתי שיש לי פה כמה פינות חמד כאלה שמצילות אותי)

להתבודד (כלומר להתפלל להשם ולספר לו את כל מה שמעיק עלי)

* להרשם לכל מיני סדנאות בזומים בתחומים שמעניינים אותי.... ובכלל להרשם להופעות קטנות שיש לנו פה באיזור. ראיתי שהזומים האלו/ההופעות שיש כאן/ערבי נשים ממש נותנים לי גיוון וכיפיות... אני נרשמת גם לבד... בלי לחכות לחברה שתבוא כי לרוב אף אחת לא זורמת וגיליתי שאני נהנת גם לבד... פוגשת מקסימום נשים אחרות שזורמות כמוני ואם לא- לומדת להנות מעצמי, ומהתוכן שאליו באתי...

* לקבוע מפגש עם בנות דודות/אחיות

* גיליתי שאני אוהבת לצאת לגני שעשועים... לפעמים פןגשת שם חברות שנרקם לנו קשר של אימהות גן שעשועים.. אבל בסוף יש שם קשרים עמוקים ממש... ואני נהנת לחפור איתן על הקשיים ועל השמחות... משהו פשוט כזה שמבין ללב

* עם הילדים- יוצאת לירידי קיץ או עכשיו היה שבוע הספר אז אוהבת לקחת אותם לחוויות כאלה... להסתובב.. לבחור.. לשטוף את העיניים😅 האמת אני פשוט אוהבת שווקים וכזה שטיפת עיניים.. ואין לי פה באיזור.. אבל אם יש הזדמנות קרוב לבית אני עפה על זה...

* להזמין בגדים/דברים לבית.... אין כמו שמחה שכזאת

זהו לבינתיים.... עוקבת פה לרעיונות חדשים!

בהצלחה!!!

צריך לשמח את עצמנו

הקטע של לצאת לירידים נשמע ממש כיף, רק צריכה לאזור כוח ולצאת להסתובב עם הילדים הם בטוח יהיו מבסוטים

בזכותכן ישבתי אתמול להכין עוגה סתם בשביל הכיף ועל הדרך אני ובעלי דיברנו על נושאי שיחה החביבים עליו (במקרה הזה הבחירות בצרפת חחח)

סתם סתם

אני אוהבת מים וריח

אמבטיה טובה עם מלא קרמים אחרי

בכללי לאוורר את הבית ולתת לו ריח נעים ותחושה נקיה

אם יש לך בריכה באיזור אז לקפוץ שעה לבד לשחות או להיפגש עם חברכ ליותר שעות

ללכת לראות את הים

להתמרח בכלמיני קרמים וסבונים

לכן לבעל (ולילדים שיגדלו ) פתקי אהבה לסנדוויץ או סתם ככה כל המיטה 

חלק פחות מתאים לזוג, בשבתות אנחנו משחקים כמה מבוגרים וזה ממש כייף

שם קוד

דיקסיט

טאבו למבוגרים

רמי

אליאס

לינק, סו דו יו וכאלה של יוסי קדמי

קאטן

שחמט

המשחקים היותר פשוטים - ספיד, טאקי, דאבל שגם כייף איתם לפעמים

אם אני יזכר בעוד אני יעדכן

שם קוד ודיקסיט מוצלחים ברמות אבל לא מתאים לזוג

טאבו אפשר לזוג אבל זה לא לפי הכללים, עדיין אותו רעיון פשוט בלי קבוצות ומסלול - לדעתי יכול ללכת, אנחנו משחקים בתור זוג

רמי, אליאס כנל, אפשר בתור זוג, יותר כייף שיש יותר אנשים

שחמט זה רק זוג

משחקים של יוסי קדמי חלק זוג חלק קבוצה

משחקי קלפים אפשר בתור זוג

ממליצה לך לכתוב את שם המשחק באינטרנט, לראות את הכללים ותראו אם אתם מתחברים

אם משהו לא מובן או מחפשת עוד המלצות אכתוב לך בכייף

לישוןן

קניות לילדים ולעצמי

לסרוג 

שמחתי שהצלחתי לקלוע כמה חרוזים במשחק של הילדים, אז נזכרתי בשאלתך.

וברצינות-

מעניין לגלות שהיום משמחים אותי הרבה דברים אחרים ממה שבעבר שימח אותי .

הצלחה של ילד במשימה שבעבר לא הצליח, תהליך גדילה,ביצוע של משימות חדשות,

גילויי אהבה בין האחים, ובין חברים,

תפילה מתוקה , 

כשאני מרגישה מהם שמחה מתוקה כזו של נחת בלב שבעבר לא הרגשתי .

את חיפשת בעצם תעסוקה לשעות פנאי, אבל הייתי חייבת לשתף במחשבות שהעלית לי. תודה לך!

שיחה טובה עם בעלי

לישון

ספר טוב

אוכל טעים

עוגה שווה

להספיק דברים שרציתי

לשחק משחק עם הילדים

לטייל

לצאת עם הבעל או הילדים או גם וגם

זמן שלנו כמשפחה יחד... סתם פשוט לשבת ביחד בסלון.

משמח אותי להסתכל על הילדים שלי נהנים ומשחקים יחד(וכשהם במסגרות/ישנים אני מסתכלת על סירטונים שצילמנו אותם🙈)

משמח אותי לקרוא פנימה או ספר טוב

לראות תוכנית/ סרט שמעלים בי תובנות

להתפלל בכותל/קבר רחל

לדבר עם חברה טובה או להיפגש עם חברות

לקנות בגדים לילדים

מעבר לזה אני בן אדם שקשה לי להיות כל היום בבית אז בחופשים משתדלת לצאת כל יום החוצה... אפילו לסידורים קטנים ביותר. היציאה מפיחה בי מין שמש פנימית.

מעבר לזה השאלה שלך העלת בי נושא מסויים... היו תקופות בחיים שלא נהנתי מכלום... בתקופות האלה הבנתי שמשהו תקוע בחיים שלי.. ויש לי מין עצבות. לא באמת הצלחתי להרגיש שמחה והנאה. בתקופות האלה הלכתי לטיפול. זה עזר

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת

וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.

לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.

אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.

בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

סתם חח אולי רק שצריך לעשות פיזורים בחורף עם ניובי.. אבל גם בקיץ זה סיוט אז..

יש לי ילד קיץ וילדת חורף

החורף היה יותר מוצלח בפער...

סוף הריון כשנעים ולא כשנמסים וכנל בגלי חום של ההנקה בהתחלה

מזג אוויר שמזמן התכרבלות כשגם ככה זה מה שהכי זורם בגיל הזה

זחילה בשלב שמתחיל להתחמם ולא צריך מליון שכבות

יומולדת בחורף זה נוח עם מערכת החינוך, שובר שגרה בקטע טוב ולא צריך לדחוף את זה איכשהו ולהקדים בחודש כי יוצאים לחופש...

קיצר

אני בעד לידות חורף לו רק זו הייתה תוכנית כבקשתך...

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

ואף אחד לא אמר למנוע🙏

אם לא היה יוצא לבד היו עושים אולי היסטרוסקופיה להוציא שארית

אם זה נמרח ונמרח הייתי נלחצת רפואית.. ומתייעצת עם פועה גם רפואית וגם הלכתית מה לעשות... כי בעיקרון אם התוכן ההריוני יצא, אין סיבה שזה לא ירד תוך שבועיים ככה מההפלה... (במיוחד שהיתה טבעית) 

ורק אחר כך כשהבטא ירדה לאטטטט אז ראו משהו

ובנס יצא טבעי

בסיטואציה אחרת רופאה אמרה גם להימנע לזמן לא ידוע

התייעצנו עם רב שמבין במצבים רפואיים כאלו והוא אמר להשתמש בדיאפרגמה וזה מה שעשינו (הייתה לי בבית)

רושמת כי לפעמים יש הצעות אחרות שיכולות לעזור.. 

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

טוב, זה בלי הקליפ.

הגננת הייתה מנגנת לנו בחלילית את השיר הזה כל יום בגן

איזה הזוי

בחיי לא עלה על דעתי שזה שיר עצוב או משהו בכיוון עד שהערת עכשיו

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

של ילדים..

אני לא מכירה הכל..

את האלבום 'פלא' של עלמה זוהר.

אוהבים אצלי במיוחד את 'גלגולים' ואת 'לילה'.

עוד שירים פחות מוכרים זה 'ילד פעם'. אבל צריך להתחבר לסגנון (קצת שטותניקי כזה)

וכמובן, הכבש השישה עשר. האלבום המועדף לנסיעות (אני הייתי אמא בתקופה שהיינו משמיעים לילדים שירים מדיסקים...).

שלוש ברצף

אחרי שבןע מהאחרונה עוד אחת

אחרי שבועיים מהנוספת עוד אחת

לא נתקלתי מעולם

יש לי בחמישי שיחה עם הרופאה.

הם גם ככה מקבלים כל חודשיים מפחידמאותי לתת כזו כמות

מאשר כל חודשיים לתת.

(בסבב הראשון אני נותנת רק יומיים, ולא שלושה)

יצא לי גם לעבור על ידיות הבית עם אקונומיקה

המכונה שלי כבר לא יודעת מה זה 40 מעלות..אני כל חודש סביב הרתחות חדשות

החלפות מצעים

מגבות כל יום מחליפה

ציפורניים

ופשוט כל פעם מחדש 2 הקטנים שלי בסבב.

ביצים תולעים נמצאות באלף ואחת מקומות

אין דרך באמת להשמיד אותן

תזמיני כמוסות שום ופרוביוטיקה מאייהרב , זה זול שם ותתני להם בוקר וערב, אמור לעזור בע"ה

המסקנה בעיקר היא לחזק את הגוף (הבנתי שהם מגיעות כשמערכת העיכול חלשנ) ואת הנפש (לפי הרפואה ההוליסטית התולעים מגיעות כשאנחנו נותנים למשהו להיות טפיל עלינו בנפש) ולא להשתגע במרדף אחרי ניקיון מטורף

מישהי אמרה לי שאמא שלה חולתתתת ניקיון  ממש ממש ועדיין כילדים היה להם מלא תולעים...

אז עזבי תפסיקי לרדוף אחרי הזנב של עצמך עם כל הכביסות זה בטוח מנכס לך וגם לילדים, זה לא רלוונטי לדעתי..

בבצלח!

ובלילות קשים שן שום בטוסיק אין ברירה 

להביא להם לאכול (בתוך אוכל) שום כתוש

ולדעתי עזר לי לטווח ארוך יותר מהוורמוקס. כבר הרבה זמן לא היה לנו.

אני רוצה יותר כמניעה.

כי כשיש תולעת אני פחות רוצה לסחוב את זה כי זה יכול להיגרר לסיוט.

דבר ראשון על הבוקר (על קיבה ריקה).

עובד אצלי כמו קסם, יותר טוב מוורמוקס.

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח

ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

גם לך @השקט הזה 

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

וכן חודש זה עדיין משכב לידה.

אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)

תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.

אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה

לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.

לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...

זה בדיוק התסכול שלי... 

לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ

בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה

ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה

וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה

ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..

בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם

האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.

שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).