זה מקום אחר לגמרי כמובן ואני ממש מצטערת שזה מקפיץ לך את החוויה הקשה.

❤️

כי גם כשאני מצליחה להגיד לא אומרים לי "אי אפשר בלי חיבוק" ובום חיבוק.

אני עובדת במקום שחיבוקים זה חלק מהעבודה שלי והרבה פעמים אין לי ברירה כי הצד השני במצב רגיש וצריך את זה ומצפה לזה אפילו שאני לא יכולה שנוגעים בי.

ואז מטורגרת וחרדות והכל צף. 

אני מבינה את הרגישות שלך!!

מותר לך לומר שזה לא נעים לך

אבל לא

לא אמורים לנחש לבד

יד על הכתף זה לגיטימי ולא פולשני ולא מוגזם

חיבוק נשיקה וכו זה כן

מצטערת על הכנות

אבל פשוט האשמה מיותרת

אפשר פשוט להבין שאם רגי ש לך- תבקשי ויכבדו בשמחה

וזה לא נותן לי לערוך

הצורך שלך ממש מובן ולגיטימי.ובטח אם מציף לך מקום רגיש..

פשוט זה לא במודעות וזה בעיני נחשב אקט מאוד עדין וענייניצשל אמפטחה לא חודרנית ומעיקה

אבל

אולי במקווה זה באמת מקום יותר חושף ורגיש ובאמת כדאי להעלות את תשומת לב הבלניות לנהוג ברגישות+++

סתם ככה בחברה בכללי- חושבת שזה ציפיה גבוהה מדי שאף אחת לא תיגע באף אחת בשום אופן אף פעם כי אולי..

לרוב זה באמת נחשב נטו הבעת אמפטחה עדינה..בעיני לפחות

גם קודם לא תכננתי לומר משהו אחר

אבל אני כן כותבת שוב  יותר רגיש כי לא הבנתי את כל הסיטואציה מההודעת פתיחה וסליחה אם פגעתי

שנראה לי בלנית זה ממש ממש לא במקום...

מורות בעבודה זה פחות הזוי למרות שאני בהחלט מבינה את הקושי שלך!

אם מישהי תבוא לדפוק לי על הגב כי נפל לי משהו, סבבה

כל מה שמעבר אני גם מזה לא מתחברת כאילו יאללה שחררו

בלנית המקווה????? הכי גרוע

כאילו מי את שתלטפי אותי במקום הזה?

זה מקום רגיש

מקום שאני רק רוצה לברוח ולהיעלם

הדבר האחרון שהייתי רוצה זה ליטוף על הכתף (החשופה?)

הכתף לא היתה חשופה (ב"ה).

זה היה לפני שנכנסתי לחדר.

המקום הזה שנקרא מקווה

הוא בעיניי מקום מעצבן

ולקבל בו נגיעה בכתף

זה הכי בעולם - ''תתרחקי ממניייי''

לדעתי בלנית לא אמורה לגעת באישה בשום מקום

אפילו לא ללחוץ יד.

זה מידי רגיש

עניין לגעת במשהו טהור ולראות משהו טהור ישר אחרי שיוצאים מהמקווה

שמא ניתקל במשהו לא טהור ביציאה וכו.. לא ממש חקרתי לעומק

ובאמת אני רואה שהבלניות מכירות את המנהג הזה וישר לוחצות יד כשאני עוד עם מגבת עולה במדרגות של המקווה

חוץ מתקופת הקורונה שנשמר מגע

והיא לא נגעה בי

שמעתי על המנהג הזה אבל הבנתי שלראות זה מספיק

והייתי בכמה וכמה מקוואות

בכללי זה אזור כזה שגם אשה ברחוב יכולה ללטף לי את הכתף אחרי שעניתי לה מה השעה

וזה לא יראה מטריד בעיניי חח

ככה הורגלתי

אבל הכל מובן לגמרי ומשתנה לחלוטין ברגע שיש בסיפור הטרדה,  כל מגע הופך למשהו מאוד לא לגיטימי

לא מתחברת לתרבות הזאת, בכלל לא. 

על הכתף שלי ולהגיד תודה

בדרכ מדובר באישה מבוגרת

לא יודעת, זה נראה לי בסדר ואפילו מקרב 

אולי ספציפית אצלי..

הקטע הזה של לגעת באחרים לאט לאט יותר ויותר יוצא מהעולם

ככל שהמודעות לקטע של ''הגוף הוא שלי'' - נכנס

כשהייתי ילדה לא היה שיח ולא היה מודעות בנושא שלכל אחד יש את הגוף ואת השליטה עליו

כיום המודעות יותר קיימת

ולכן לי אישית מרגיש מבחיל לגעת באישה אחרת

ברור לכולנו שלגיטימי לגעת בכתף וביד

אבל גם זה לדעתי ייעלם עם הזמן.. 

שלדעתי זה לא דבר טוב שזה מה שקורה...

זאת המציאות אבל היא די מעוותת

וברור שזה מגיע ממקום של מוגנות אבל זה לא אמור להיות ככה...

בפועל אני לא אוהבת מגע בכלל של אנשים אחרים...

לק"י

לא מדברת על נשים זרות, שזה באמת קצת מוזר בעיני.

אבל נניח חברות לעבודה. גם לא החברות הכי טובות, בעיני לגיטימי נגיעה עדינה (יד על הכתף למשל).

ברור שיש אנשים שלא נעים להם מגע כזה, וצריך לכבד את זה.

וגם אני לא אוהבת מגע מכל אחד.

כנראה שצריך למצוא איזון, ולשים לב מה מרגיש מי שעומד מולי.

בעבודה פחות הייתי שמחה,

אולי כי סתם כולנו נורא מרוחקות כל אחת עושה את עבודתה ונעלמת..

ברור שנגיד באירוע נתחבק ונתנשק

אבל כל מי שהוא לא בסביבה הקרובה שלי

כל מי שעושה לי את זה לא מתוך בחירה שלי

זה עושה לי ממש לא נעים

וכן - היו פעמים שנגיד הייתי באיזה ציון בכיתי את חיי ואישה מגיעה מחבקת מלטפת

ממש כעסתי

לא ביקשתי

ווידאת שאני זורמת רגע לפני שהשתלטת?

ההבדל בין אחד שעושה את זה לשני מתוך בחירה ורצון משותף

לבין אחד אחר שפשוט מפיל עליך את ידו (גם אם מדובר רק בכתף) - ההבדל משמעותי..

וכן אני לא מדברת על נגיעה קלילה של נפל לך משהו

אלא על מקרה מעבר כמו פה במקווה

או סתם כי אמרתי לגברת מה השעה

יגרום לי להבא לא לענות לאנשים וחבל חחח

נפתחת לעולם ומבינה שזה לא בהכרח משהו טוב ומחבר..

אני גדלתי בעולם שיש דרישה תמידית לחיבוקים ונשיקות, כילדה אמרו לי למה אני לא מביאה חיבוק ונשיקה לדודה/לסבתא ואפילו לחברה , זה היה סוג של חינוכי שילד/ה מביא חיבוק ונשיקה, לאו דווקא לקרוב משפחה, אפילו לחברה מהגן..

וגם ברחוב מגיל קטן, היו צובטים בלחי כי זיהו שאני הבת של.. גם בלי שהכרתי אותם.

כל דבר שאתה נחשף אליו הרבה עוד כילד הופך להיות לגמרי נורמלי ..

ובקיצור כנראה זו מנטליות של שכונה

כי אני לא גרה בירושלים/בני ברק/אלעד שיש יותר מודעות לשמירת נגיעה ולשמור על הגוף.

אני גם באה מבית מסורתי שההורים לא שומרים נגיעה, התחזקתי עם השנים.. אבל המגע החברי הזה עדיין טמון בי

קיצר חפרתי , אבל הרגשתי צורך להסביר מאיפה זה נובע, כי אני רואה שהמגע של הבלנית מזעזע את כולן פה, ואני היחידה שדווקא רואה בזה משהו יפה

היא גם ככה כבר רואה אותנו במצב הכי אישי שלנו שהוא באמת מביך, אז דווקא לחיצת יד זה שטויות יחסית

דווקא בגלל שהיא רואה אותנו במצב הכי אינטימי

זה לא נעים מגע איתה...

בלנית צריכה להיות רגישה פי כמה מכל אישה

דווקא בגלל שהיא נחשפת אלינו ככה..

זה ממש ממש עניין של כל עיר, כל שכונה

בטוחה שיש הבדלים בין המקומות

אל תחשבי שאת חריגה

אני ורקאני כנראה סתם כבדות פחד חחח

וגם הפותחת

אשכנזיה סנובית

שלא לגיטימי לדרוש מילד להביא נשיקה לסבתא דודה או לא יודעת מה

אני גם גדלתי על זה שצריך, שככה זה עובד

אבל את הילד שלי אני מלמדת שאם לא בא לו - זה פשוט לא קורה!!! זה שלו!!!

כנל גם להפך,

הרגלתי את אמא שלי וחמותי אחרי כמה פעמים שהבן שלי התעצבן מחיבוקים, הרגלתי אותן שצריך לשאול

וככה זה תמיד - חמותי שואלת אותו אם יכולה לחבק ורק אחר כך הוא מחליט אם לבוא בריצה לחיבוק או לא.

לרוב הוא ממש מתרגש ומייד מגיע

גם למד לעשות לה משחקים ולהגיד לא כדי שתבקש שוב ושוב

קורה גם שאני מבקשת חיבוק, סתם כי באלי

ולא מתחשק לו באותו רגע הוא יודע להגיד לא וממשיכים הלאה.

בזמן כזה אני מבטאת אהבה במילים, במבט וכו'..

(אני עוד סבירה, יש לי חברה שביקשה מהמטפלת במעון שתקפיד שרק היא תחתל את הילד ולא מטפלות או סייעות אחרות - כדי שהילד לא יחשוב שכולם יכולים לגעת בו ולחתל.. זה עבורי קצת מרגיש מוגזם במיוחד שמדובר בילד בן שנה..)

כבר בהודעה הראשונה או השנייה, כתבתי שזה ממש עניין של תרבות

כמו שאת אומרת גן עניין של מקום מגורים

של מקובלות חברתית באותו מקום..

אני חייבת לפשפש במעשיי שאני לא מעבירה לילדיי את מה שגדלתי, כי זה באמת מפחיד עם המקרים שיש ל"ע

זה מאוד עניין תרבותי

ואצלנו כן מחבקים דודות וסבתות וכו'

ברור שצריך לגדל ילד למוגנות

אבל לא להקצין... מותר לך לגדל אותם לחופשיות וחיבוקים לכל דורש

כדי שאם האישה תמצא עליה חוצץ אחרי הטבילה ניתן יהיה לתלות אותו במפגש עם הבלנית

ב"ה לא עברתי הטרדה לפני, ועדיין היתה בלנית ששמה עלי יד בכתף חשופה וזה הרגיש לי ממש לא נעים

מבחינתי, שם חוויתי הטרדה- בלנית שנוגעת בכתף ומסתכלת עלי יורדת למים.. 🤦🏻‍♀️

יכולה להעיד על עצמי שאני אחת של מגע

אם אני צוחקת אני ישר מניחה את היד במהלך הצחוק,

או אם משתפים במשהו או שאני רוצה להביע חיבה בצורה עדינה אז אני מלטפת את הכתף

מאמינה שיש כאלה שלא אוהבות מגע, וכמובן שאם אזהה דיסטנס מהכיוון השני אז מלכתחילה לא ארגיש בנוח ..

אבל אולי אהיה חייבת לשמור את ידיי מאחורי הגב, כי זה באמת בלתי נשלט אצלי🙈

חיבוק על החוויה הטראומטית שעברת ועל הטריגרים . נשמעת חוויה ממש מטלטלת ..

אבל,

אני חושבת שזה לא המקום להתלונן על הבלנית. בלניות מוסרות את הנפש על העבודה הזאת, ובעיני, להניח יד על כתף לבושה כמובן, זה לגיטימי ונורמאלי.  אבל בעיקרון זה לא דבר רע שהיא עשתה, זה לא דבר לא נורמאלי. במקרה שלך יש לך טריגר מאוד מאוד לא פשוט שלקחת את זה קשה, אבל היא לא אמורה לנחש את זה, מאמינה שהיא אפילו לא שמה לב שהיא הניחה יד, היא רק רצתה להביע אמפתיה, ולקבל תלונה זה יכול להיות מאוד פוגע כאילו היא מטרידנית.

ובכללי, השרשור הזה מדבר על מגע עם אנשים זרים, והאמת בתור אחת שגדלה בבית קר (לא זוכרת אף פעם חיבוק מאבא) חיבוק מאמא זה משהו מאוד נימוסי, זה לא באמת חיבוק, חצי לשים את היד עם חצי נשיקה באויר..וזה חסר לי כמו אויר לנשימה, וזה כמובן גם מרחיק נפשית. אני מלאת קנאה כשאני רואה אנשים חמים, אני כמעט לא מחבקת וכמעט לא נוגעת באנשים בכלל כי אני פשוט לא רגילה למגע. מבאס אותי להיות קרירה כזאת כי זה מתחיל מהבית. עכשיו לא שאני אומרת שצריך להתחבק עם כל אחד, אבל בעיני דווקא חסר מגע בין אנשים (כמובן בגדרי ההלכה), כשאני רואה אנשים זרים מתחבקים זה מרגש אותי מאוד, וכשהגעתי פעם ראשונה לבית של בעלי לפני למעלה מעשור, אני לא אשכח את החיבוק החם שקיבלתי מאמא שלו, יש כאלה שיגידו, מי מכיר אותך, למה את מחבקת? הם רק נפגשים... אבל בשבילי זו היתה חוויה של בית, של חום ואהבה וזה נתן לי המון שמחה ובטחון. אני מאוד מבינה את הגועל כשאנשים סתם נוגעים... אני לא אשכח כשהייתי נערה פעם אישה מבוגרת פגשה אותי ברחוב , שוחחה איתי, ואז נתנה לי חיבוק ונשיקה בצוואר שכולי הצטמררתי מגועל... מבינה את הבנות פה שנגעלות, אבל כן חשוב לי להאיר את הצד השני שאנחנו צריכים חום ומגע גם אם זה לא מכרים הכי טובים .

בקיצור חפרתי 🫣

צריך איזון, חד משמעית...

ולכן נוגעת בי.

היא הופתעה מזה ששיניתי את ההרגל שלי והתחלתי לטבול לבד, ותוך כדי שהיא ניסתה לנחם את עצמה היא ליטפה אותי.

אני לא צריכה שום נחמה ושום אמפטיה ממנה. אני צריכה שהיא תכבד אותי, את הבחירות שלי ואת הגבולות שלי. 

הצד שלך - שלא רוצה את המגע ונפגע ממגע בעבר. חיבוק על החוויה הקשה .

הצד שלה - להביע נחמדות להביע קרבה . לא חושבת שהייתה לה כוונה רעה או שאת מאמינה שהייתה כוונה רעה

בסופו של דבר חסר מודעות לגבי נושא הקרבה והמגע אצל אנשים במיוחד מבוגרים יותר .יש אנשים חמים שיש להם טבע של מגע . לא חושבת שמישהו פה עשה משהו להרע

אני גם לפעמים מתעצבנת שנוגעים בי אז מראש אני מרחיקה את עצמי . במה שאת מתארת כנראה ממבוכה היא נסתה  להראות קרבה לפעמים המגע הזה זה להרגיע חרדה פנימית שלה . אני לא הייתי מתלוננת עלייה , הייתי מתרחקת ומקצרת בדיבור . יש עוד דרך לחברה האנושית להבין פגיעות מיניות ומגע חייבים להביא את זה לקדמה