תצטרכי לשים יתרונות/רצונות מול חסרונות

לא חושבת שיש מקום שהילדים ירצו עוד אח/ות , הם גדולים וכבר יש להם אחים קטנים.

זה באמת הכוח שלך להתחיל מחדש, לקום בבוקר, חינוך, גמילה, חיסונים, שנה ראשונה שלרוב הם בבית לא מרגישים טוב, אולי תסמיני הריון

מצד שני,

חיים חדשים- במיוחד בתקופה הזו שצריך להגדיל את העם היהודי כמה שאפשר, אור, טוהר ותמימות שנכנסים הביתה, ריגושים מהדברים הקטנים של חיוך או צחוק או הליכה וכו

רק מתלבטת אם אני אןכל גם לבצע את הראשונה.

ובכלל האם זה נכון והוגן להביא ילד שיגדל בפער מאחים שלו בגלל רצון קטן שלי?

החלטות טובות! 

רק את יודעת מה הכי טוב לך.

אני אוהבת ילדים, יש לי כוחות לגדל אותם ורואה בזה מצווה חשובה,

עם זאת אני מאוד מאוד משתדלת להיות קשובה לעצמי ולפני כל תכנון על ילד חדש חושבת-

האם אני רוצה עוד כי זה נכון לי או כי היה לי חלום שאולי נכון לתקופתו הוא והיום כבר לא רלוונטי? 

חושבת שזו נקודה ששווה לחשוב עליה. 

באופן אישי חושבת שהלוואי שתוסיפי עוד ילדים לעם היהודי, אבל גם שתעשי זאת בשלמות. 

שאולי התרגלתי יותר מידי לנוחות.

והכל נראה לי כמו הר

ואחכ אני יתחרט על זה.

וכבר לא תיהיה אפשרות להתחרט

כבר עכשיו יש לי רגשות אשם למה לא שכנעתי את בעלי יותר. לפחות לא הייתי מתרגלת ככה. ואולי בגיל יותר צעיר היה לי יותר קל חהכנס להריןן (7 חודשים ושום דבר לא זז)

יש לי קטע של ייאוש. אין לי כח כבר לסאגה הזו של הציפיה ובסוף לא.

אבל כן מרגישה שיכאב לי מאוד אם אעזוב את התהליך לגמרי ואשלים איתו

ורק את יכולה לומר מה טוב למשפחתך.

אם בכל זאת את רוצה לשמוע דעות אחרות, ההפרש מהקטן לא נורא בעיני.

הפרש של 18 שנה מהגדול זה המון בעיני.

יש לי הפרשים כאלו במשפחה המורחבת, שם חוו את זה כדבר פחות טוב.

אבל, כפי שאמרתי. בסוף הכל תלוי בכם וזו החלטה שלכם.

בהצלחה רבה! 

פחות מפריע לי משום מה

מכירה אתצזה גם מקרוב...

כן מפריע לי שאולי יהיה בודד בלי אחים בגילו

כפי שאמרתי - כל אחת יודעת מה טוב בשבילה..

בעלי גדל בפער של חמש שנים מזה שמעליו. הוא כן קצת התבאס כשהיה קטן אבל היום הם חברים טובים..

וגם יש דברים שלא תלויים בנו.. 

פחות בין הקטנים לגדולים.

אבל מבינה מה דאת אומרת

בכא כשהתחתנו לבעלי היו 2 אחים קטנים ממש.

נולדו כשהיה בן 17 בערך ו18

אחכ הוא עזב את הבית לישיבה והתחתן...

ובעצם לא גדל איתם בכלל

לדעתי פחות מכיר אותם משאר האחים.

מה שכן מלחיץ אותי מהצד השני.

תכף הבנין הגדולים עוזבים את הבית.

השלישי כבר לא ירחק היום

ובגילי אני אמצע את עצמי (כבר מוצאת אחהצ) לבד!

אז מצד אחד אני בלחץ על עצמי כביכול

מצד שני בלחץ על ילד שבעצם יגדל לבד.

וכולן עוברות את זה.. הפחד מהקן המתרוקן..

הפרש של 18 שנים.

מה הבעיה בזה?

לי נולדה אחות כשהייתי בת 18 (אמנם לא זכיתי "לגדול" איתה כי היא נפטרה בגיל חצי שנה), וזה היה מצוין... טיפלתי בה קצת כמו אמא, אבל זה רק כיוון שהיא הייתה זקוקה לטיפולים מיוחדים (תסמונת דאון) ובתור בכורה רציתי לעזור...

יש לי גם אחות שקטנה ממני בשש עשרה שנים, וכיום ההבדלים ממש הצטמצמו ואנחנו יכולות לדבר על כל מיני נושאים של "מבוגרים" בלי בעיה...

זה לא עשה לי טוב בכלל

כפי שאמרתי, אני מכירה את זה מקרוב ולא טוב כפי שאת מתארת, לכן כתבתי שכל אחד חווה את זה אחרת.

זו בהחלט חוויה אישית. 

ניסיון קשה.

גם מעלה את המחשבה על הסיכון בלידה בגילאים האלו.

אמא שלי הייתה בת 45 (ובת 43 כשילדה את האחות שלפני, שבריאה לחלוטין).

ואני מכירה ילדים עם תסמונת דאון שנולדו לאימהות צעירות...

אבל מבינה את החשש

מקווה שתמצאי את התשובה המתאימה *לך* ❤️

ילדתי את הבנים הגדולים בגיל צעיר

אחח איך הייתי רוצנ לחזור לתקופה של הקטנטנים בבית

ובלי כל הספקות והחששות

כי לא בא לי אאוטינג.

במשפחה שלי הגדולים גידלו את הקטנים, וזה לא מה שנם רצו לעשות. ואחכ היה פחות קשר מטבע הדברים בגלל הגיל..יש עוד אבל כפי שאמרתי לא יכולה לפרט יותר מידי.

חשוב לשים לב לזה.

שאותה בת משפחה, מהאחים הקטנים, הרגישה בצעירותה שאמא שחה כבר עסוקה בנכדים( שהם בני אותו גיל כמוה, ואפילו חלק גדולים ממנה) ולמעשה הרגישה שפספסה את אמא שלה.. 

ויש ממש קשר טוב ביניהן. וגם ביני לבין הקטנה (הפרש של 14 שנים).

אולי בעוד שנתיים האלו כן משמעותיות, לא יודעת...

האמת ששמעתי מכמה חברות שיש להן אח/אחות/גיס בהפרש של כשנתיים מהילד שלהן, שהפער הזה היה מורכב גורם לקנאה של הדוד הקטן באחיין. וזה באמת יכול לקרות בפער כזה, אם האח הגדול מתחתן בגיל צעיר.

אצלנו כשהגדולה שלי נולדה (הנכדה הבכורה אצלנו, אחותי הגדולה התחתנה אחרי), אחותי הקטנה היתה בת 9, והתרגשה מאוד מהאחיינית הקטנה, ועד היום יש להן קשר ממש טוב.

אמנם הגדולה והקטן בקשר אחר מאחים קרובים, אבל קשר קרוב, אוהב ומיטיב. הדוד הקטן ממש משוגע על האחיינים שלו ואוהב אותם מאוד. וגם משחק איתם כשווה בין שווים, רב איתם וכו' זה עושה לו ממש טוב שהוא קרוב בגיל לאחיינים.

לי יש אחות שקטנה ממני ב12 שנים ועכשיו כשהיא מתבגרת אנחנו ממש חברות, הפער הצטמצם מאוד (היא לא הכי קטנה). גם הגדולה שגדולה ממנה ב16 שנים חברה שלה בקשר טוב של אחיות. עם הקטנים יותר הקשר הוא שונה אבל זה כי אני כבר אשה והם עוד ילדים.

מהנסיון של המשפחה שלי לא הייתי מפחדת מזה בכלל

והתרגשה מכל רגע!

והיום היא מעין "מדריכה" בשביל הבת שלי, מישהי שחוותה יחסית לאחרונה את מה שהיא חווה היום.

ובמהלך השנים היא תמיד הייתה הדודה המועדפת על האחיינים...

כנראה שזה תלוי באופי 🤷‍♀️

שאני במצב דומה . אומנם הגדולים שלי עוד לא בגילאים שלך אבל כן כבר מתחילים להרגיש בית בלי תינוקות ממש..

מצד אחד מאוד רוצה מצד שני חוששת וגם הציםיה וההמתנה קשות לי.

גם אצלי יש שיקולים של להשקיע במי שכבר יש ואני גם לקראת התחלת עבודה חדשה וגיליתי שממש בא לי על זה כבר ועוד הריון יכול להיות ידחההאת החזרה לעבודה אז אני רציתי למנוע כי קשה לי עם הציפיה והאכזבה וגם כבר קצת השלמתי עם זה שאולי לא יהיה עוד.

בעלי דוקא חושב שלא כדאי לקחת מניעה גם ככה הסיכויים שלי קטנים מאוד להיכנס טבעי כרגע אז לתת ל-ה' לנהל את זה  עוד לא הצלחתי לשחרר לגמרי אבל כן בתהליך..

מאחלת לך החלטות טובות..

אני רחוקה מגיל 40 והנתונים שלי מאוד שונים משלך, אבל אני מבינה את התחושה הזאת של חצי שנה לנסות להיכנס להריון וזה לא קורה ולא קורה, אצלי זה היה ככה גם להריון הראשון וגם לשני, אף פעם לא קרה לי שנכנסתי להריון מיד.

ואני חושבת שעם כל מה שהעלית, בסוף הציפיה הזאת היא עניין מהותי, הרי את רצית עוד ילד כבר מאז שהקטן שלך נולד אז מה קרה עכשיו?

בגילך חצי שנה זה כבר יותר מהותי, בגילי זה עוד לא נחשב סימן לבעיה, אבל כשרוצים זה נצח בכל מקרה... ונפשית להיות סביב זה כל חודש, לתפוס את הביוץ, לחכות לאיחור, לקבל מחזור, לחכות לטבילה ולהתחיל מהתחלה, זה מתיש ומבלבל...

אני מציעה ממה שנראה לי, לא חייבת לקבל כמובן (הגיל הוא הבדל משמעותי באמת) להרפות, לא לחשוב על כן או לא הריון, לא לנסות לתפוס את הביוץ או להימנע ממנו, אבל גם לא למנוע, לזרוק את האחריות לשמיים, אם הוא יחליט הוא יתן, אם לא אז הוא החליט שלא, גם ככה הכל בידיים שלו, אולי יותר מדי השתדלות בנושא הזה זה לא הדבר הנכון בשבילך כרגע?

בגדול בגלל שאני לא יודעת ולא בטןחה מה שאני רוצה מעצמי

אני לא מאוד מאוד בלחץ. ברור לי שבמצב רגיל הייתי פי 100.

החודשים הראשונים עברו בכיף בלי לחץ בכלל.

אבל כן עסוקה עם זה.

גם אני חשבתי ללכת בדעה שלך.

רק השאלה שלי עד מתי.

לא יכולה למשוך את החבל יותר מידי.

אני בת 40 ובהריון, אחרי שנתיים בערך בלי מניעה ובלי טיפולים.

הגיע כשכבר השלמתי שזהו וגם מאז אני מתקשה להתחבר להריון או בכלל אני מופתעת לראות שהכל בסדר ב"ה וזה מרגיש לי לא טבעי חח.

כן זה יכול לקרות עדין ויכול להיות שיקח זמן ויכול להיות שזה לא יבוא. מבינה את האכזבה כל פעם, גם אני התאכזבתי במיוחד כשבאמת חשבתי שהנה....

פשוט לשחרר ומה שיהיה יהיה

עוד מעט הגדולים שלך יתחתנו בע"ה ויביאו ילדים משלהם

בלי הרבה בדיקות

לא נראה שיש בעיה משמעותית.

זא מבחינתם חודש חודשיים אולי תרופה לסידור הביוץ וגמרנו

וזה השאלה שלי האם לשחרר לגמרי ואם יבוא יבוא

ואז השאלה עד מתי?

או כן לעשות עכשיו השתדלות. כדי לא למרוח את הזמן.

כי לא דןמה מבחינתי לידה בגיל 38 ללידה בגיל 40

הבן הגדול יהיה כמעט 20

יש רגעים שאני מתקשה לשחרר

ויש רגעים שאני אומרת לעצמי שיאלה אני משחררת.

בית של גדולים להכניס פתאום תינוק שדורש טיפול.

אני רוצה שהילדים יהיו מחוברים לתינוק ולא שירגישו שהוא מפריע להם בחיים.

(לא אמרתי שיפריע. רק מפחדת שאולי כן)

כמו שיש שוני בהפרש של שנה או 3 שנים

או בין 5 ל-7 וכו'

וכמובן שהכל משמיים

 כי תכלס  מניסיון אנחנו אלופים בלתכנן לחשבן וכו

ולהקבה תכנונים משלו...

לגבי טיפולי פוריות אחרי 6 ילדים זה כבר סיפור אחר

אלאכ זה בדיקות בקטנה להבין את המצב

ואז  כדור לסדר אם צריך

ברמה שלא כל כך מתחבר לי ההריון עכשיו

בהתחלה כשהמחזור איחר בדקתי ויצא שלילי וחשבתי שאולי הפסקתי לקבל לגמרי סתם ככה פתאום... כי אני כבר מבוגרת

והשלמתי עם זה וציפיתי שהנה עוד מעט הילדים גדולים ויהיה לנו יותר חופש

ועכשיו באמת אני יותר מפחדת שיהיה קשה מאשר מתלהבת מההריון וקשה לי להתחבר

ואני גם כל השנה האחרונה חשבתי שהביוץ מקדים ואני מפספסת ביוץ, המחזור הקדים כל הזמן. אבל לא עשיתי עם זה כלום.

ואז פתאום איחר ובדקתי והיה שלילי וחודש אחרי בדקתי והיה שלילי והמשיך לאחר וחשבתי שכנראה שזהו... ובסוף גיליתי על ההריון.

ילדים זה מה', אי אפשר לדעת

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל כן יש סיכוי

את צריכה לחשוב עם עצמך מה את רוצה ומה את מוכנה לעשות בשביל זה. מכירה מישהי שנכנסה להריון אחרי גיל 40 בלי טיפולים אבל כן עם מעקב ביוץ למשל.

אני אף פעם לא רציתי לפנות לטיפולים אבל כן חשבתי במהלך השנה האחרונה שאולי אני צריכה לדחות ביוץ גם כדי לרווח קצת את המחזורים.

אם זה לא כזה משנה אז לדעתי לשחרר ואם יבוא יבוא ואם לא לא.
בסופו של דבר את צריכה להחליט. אבל יש יתרון גם בזה שהילדים גדולים ומשחררים אותך לעשות דברים אחרים

ממוצע של 30 יום פלוס ירדתי ל28

הפעם התחיל לי כתמים קטנים ממש ביום ה31

מאז יום ןחצי וכלום

אבל המחזור יכול להגיע בבום.

שלי כבר התקצרו ממש ל 26 ופחות

היה לי גם 19....

ואז פתאום איחר, וכבר חשבתי שהנה ובדקתי ביום ה 28 ויצא שלילי ובהמשך היום קיבלתי.

וחודש אחרי בדקתי ביום ה 30 והיה שלילי וחשבתי שנגמר לי המחזור וזהו. אחרי שבוע וחצי- שבועיים שהמשיך לאחר עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי

בתפילה שתצליחי להגיע להחלטה בלב הכי שלם שיש

יכולה לענות על עצמי

ביני לבין האחות שמעליי יש הפרש של 5 שנים

ככל שגדלתי הפער מאין הלך והצטמטם - היום היא החברה הכי טובה שלי בחיים (ברור שבגיללידה שלי ובגיל 5 שלה לא היה לה מעניין לשחק איתי, מאזור גיל 14 התחלנו להיות בקשר ממש קרוב)

ביני לבין אח שלי הגדול, הבכור יש פער של מעל 20 שנה

אנחנו גם חברים ממש טובים

נולדתי אחרי שהוא התחתן ככה שגם אשתו היא מאין אמא נוספת

כן בגיל ממש צעיר היה קצת מעצבן שהיו לי 10 אמהות, כל אחת לפעמים הרגישה מחנכת לעצמה

אבל היה לי נחמד בסה"כ

אחיינים לשחק איתם, גם כאלה שגדולים ממני

בקיצור, לא רואה בזה בעיה

זה לגבי הקשר בין אחים

לגבי הקושי שלך בתור אמא - את צודקת. הרבה שנים לא התעסקת עם תינוקים ולחזור לזה עכשיו אכן מאתגר.

תנסי לחשוב על עצמך בעוד עשור,

האם את רואה את עצמך עם עוד ילד?

האם לדעתך תתחרטי על זה שלא הבאת עוד ילד?

אני למשל מתכננת על מניעה של כמה שנים עכשיו (לא לדון אותי בבקשה)

בעלי מבחינתו מתכנן על מניעה של עשור לפחות

אני כל הזמן אומרת לו, שידמיין את עצמו בגיל 40-45 : האם זה באמת מה שרוצה?

המחשבה על העתיד גורמת לו להתרכך קצת עם התכנון של מניעה כלכך ארוכה.

אולי המחשבה על ההמשך תעזור לך להגיע להחלטה

שאני אתחרט על זה שאין לי עוד ילד.

במחשבה שלי  שרציתי עוד ילד זה בגלל שחשבתי שלסיים לחתן ילדים בגיל 50 פלוס זה צעיר ממש.

היום כשכבר התחלתי להנות גם מהתחושה של החופשיות זה לא נראה לי הזוי מצד אחד.

מצד שני כן מפחדת ממש שכרגע אני נהנית כי אני עמוסה מאוד בחיים. עבודה. בית. טיפול ןעזרה לילדים. אז קצת חופשיות טובה לי

ומה יהיה כשלא יהיה את כל זה? ויהיה לי רק חופשיות?

יהיה נכדים בעז"ה נכון ותיהיה לי פניות אליהם. ועדין ילדים זה לא נכדים.

כן יכולה להעיד על עצמי שבעבר אפילו לפני שנה שנתיים לא יכלתי לחשוב על האופציה שלא יהיה לי עוד ילד הרצון ממש בער בי.

עכשיו דןקא אחרי שהןצאתי את המניעה הרצון פחת ךי משמעותי הוא כבר לא "בוער" בי.

אולי גם בגלל שבגילי אין לי סהלנות לכל ההתעסקות הזו סביב הנושא.

וחצי שנה אני מתחילה להרגיש שמיציתי. (וזה אחרי שבגדול די שיחררתי)

וואו אני במקום שונה כל כך

תמיד תהי עסוקה רק עסוקה בדברים אחרים

בלי לרוץ בשעה מסויימת כדי להוציא את הילד בזמן מהגן (זה כבר יבוא כשתעזרי עם הנכדים)

זה היתרון בלהביא ילדים מוקדם, את תהי סבתא מעורבת ויכולה לעזור וזה כל כך הרבה ומשמעותי

וחיים את החיים שלהם, אמא תמיד נשארת אמא ועדיין צריך אותה פנויה נפשית עבורנו כילדים.

ומתישהו בעז"ה, גם בן הזקונים גדל ועוזב. וההתמודדות היא אותה התמודדות.

בשנים שהילדים כבר גדלים בעז'ה, ההורות, הזוגיות, החיים מקבלים צורה אחרת ומתנהלים אחרת. זה קצב חיים אחר. וככה העולם.

אני לא אומרת את זה כדי להרפות את ידייך, אבל זה כן משו לקחת בחשבון לדעתי, שעוד ילד לא מעלים את ההתמודדות שתבוא, אלא רק דוחה אותה.

וגם, אם את רוצה להתקדם עם העניין - הייתי הולכת לרופא שמסתכל על הדברים בצורה אחרת.

החלטות טובות!

לבוא מיצוי של השלב. מישהי תמצה אחרי שני ילדים ומישהי אחרת אחרי עשרה.

לגבי פניות נפשית לא מסכימה איתך. הורים מזדקנים. אחרי גיל 60-70 או 80 תפקידים מתחלפים. כבר ילד יצטרך להיות פנוי נפשית.

ואני אומרת בכנות שאני לא מתכוונת להכיל ילד בן 25 כמו שאני מכילה בן 14 . פשוט לא.

ראיתי את הציפייה הזאת אצל גיבור אחד בעוד ניפגש בעונה אחרונה וזאת צפייה לא ראלית.

למה שאמא תכיל גבר בן 26 שאפילו לא יודע למה היא התגרשה ולא רוצה לדעת

אבל גם אמא לבחור בן 25 יכולה ורוצה להכיל אותו, בצורה המתאימה לו...

יכולה לומר לך שאמא שלי מכילה אותי ועוזרת לי בצורה מדהימה, אף שאני כבר בת 38 והיא בת קרוב ל-65... (ויש לה ב"ה לא מעט ילדים, צעירים יותר שזקוקים לה יותר ממני...)

מתפללת שגם אני אצליח להיות כך בעתיד, אף שיודעת שזה יהיה לי קשה...

הראשונה בתגובה שלך?

וגם, לא נראה לי שהבנת אוצי נכון בכלל. ילד בן 14 וילד בן 25 זה לא אותו דבר, אבל אני מדברת לפחות מניסיון - אני צריכה את אמא שלי לכל מיני דברים. ולא רק אני. ולא מדובר בעזרה עם הנכדים.

אם את לא רואה צורך להכיל ילדים ולהיות פנויה עבורם נפשית.. סבבה🤷

הילדים מבוא ניפגש זה מקרים חריגים ולא אכנס לזה כי אני התכוונתי לנורמה. והתכוונתי לזה שממילא ההרגשה הזו תגיע בכל אופן. ולכן זה שיקול. בעיניי לפחות.

לא יודעת למה אבל לקחת את התגובה שלי למקומות שבכלל לא התכוונתי אליהם.

ובפועל זה לא קורה. זאת עובדה.  אמא שלי לא ידעה להכיל וגם חמותי לא יודעת. הן היו צריכות הכלה בעצמם מגיל די צעיר. למרות שגם הן דקלמו את המטרה הזאת של אמא מקבלת תמיד ואמא היא אמא בכל גיל, כשבפועל זה לא.

גם הרבה אמהות ככה גם בחיים וגם של נשים פה בפורום.

ולגבי מיצוי. אם אמא ילדה את מספר ילדים שהיא רצתה אז היא מוכנה ושלמה לשלב שבו ילדים יוצאים מהבית.נהנית מחופש, משקיעה בזוגיות. אבל אם היא לא מיצתה , מאוד קשה לה, היא לא משחררת , מתחרה עם חתנים וכלות , מנסה לגנוב נכדים , לא נותנת לחיות .

על עניין המיצוי

לדעתי זה לא נכון. כי מחקרית 90 אחוז מהאנשים שנשאלו על נה הם מצטערים, זה על שלא הביאו עוד ילד. מיצוי לא יכול להיות בעניין הזה לדעתי כי בהסתכלות אחורה, לרוב אנחנו חושבים שיכלנו יותר אז לא מתחברת לעניין האמהות הלא ממוצות.

אגב, אמא שלי מיצתה מעל ומעבר מבחינצה ואז גם זכתה ב3 הריונות לא  מתוכננים מעל גיל 40. האם היא פנויה? ממש לא.

חמתי לא מיצתה את כמות הילדים שרצתה ולא הצליחה ללדת יותר ממה שיש לה. והיא ממש פנויה. משקיעה בזוגיות ובעצמה.

אז אני ממש לא רואה את זה כמוך..

זה יותר עניין נפשי אישי לדעתי ולא קשור למס הילדים. לענ"ד זה ממקום אחר בנפש

לגבי אם האמא בפועל מכילה או לא, זה משהו אחר. אני דיברתי בכלל על דברים אחרים בתגובה ועל הדרך עניתי על פניות לילדים כי הכנסת את העניין של פניות בנוגע למקרים חריגים כמו הסדרה, ודיברת והעדת על עצמך.. מבחינתי לא משנה מה האמא מסוגלת רגע, משנה מה ילד צריך. בלי קשר למספר הילדים בכלל.

ושיתפתי שאני כאישה בוגרת עדיין צריכה את אמא שלי. לא משנה אם היא מסוגלת להכיל או לא. לא קשור למספר הילדים. זה בגלל שככה זה ילדים פשוט. בין אם המציאות נורמטיבית ובין אם לא

אני אחת לפני אחרונה ואחי הקטן קטן ממני ב5.5 שנים

אנחנו חברים טובים

בין אחי הבכור לאחי הקטן יש קשר טוב מאוד.

כל זה לא מטריד אותי בכלל

אבל לא הייתי מתחילה טיפולי פוריות כשיש 6 ילדים בבית

זה טלטלה גדולה מידי עם השפעות גדולות מידי

אני חושבת שכדאי להתמקד במה שיש

ולא כל הזמן לחיות את הציפיה

אם את מסוגלת לכך- הייתי מנסה טבעי

ואם לא- הייתי מפסיקה לנסות

מבחינתי אם רופא יביא לי תרופה לביוץ (לדעתי יש מצב שאני מפספסת אותו וגם שהוא כבר לא ככ חזק כמו פעם)

זה לא טיפולים.

ולא אני לא יתחיל הליך מסובך מידי.

לא כרגע.

לא מסןגלת נפשית עם הילדים שבבית.

מציינת שאת כל הילדים ילדתי טבעי בלי שום תרופה

אבל מניחה שלפעמים הזמן עןשה את שלו

ולפני שפונים לרופא פוריות- כדאי לפנות לרב

ואם מיציתם את הכיוון ההלכתי- אז לקחת כדור לדחיית ביוץ זה רחוק בעיני ממה שהגדרתי לעצמי 'טיפולי פוריות'

כמובן שוידאת שזו אכן הבעיה.

כמה זמן המחזורים שלך?

מתי את טובלת?

ניסית לעקוב אחרי הביוץ עם בדיקות ביתיות?

עשית פרופיל הורמונלי ומעכב זקיקים?

(לצערי מכירה את הנושא... )

המחזורים 28 יום.

מתחילים עם יומיים כתמים קטנטנים ואז מגיע המחזור 4 ימים

בקיצור הפסק ביון 6-7

טובלת ביום ה 14 בערך.

לא עוקבת עם בדיקות ביתיות מרגישההשזה לא מאוד אמין.

כן עקבתי אחרי הפרשות. אז בחודשים הראשונים מיד ההפסקת מניעה לדעתי לא היה ביוץ/ חלש מאוד

עכשיו כן רואה הפרשות. מגיעות סביב היום ה12. לא מרגישה מידי יבשה אחרי.

במחזןר הזה טני יעשה בעז"ה פרופיל הורמונלי למרות שהרופא טען שאין צורך ןרק העןבדה שקיבלתח 6 מחזןרים יחסית סדירים בחצי שנה מראה שהכל בסדר אולי למעט העןבדה של הביוץ שלא בזמן.

הוא כן הביא לי לעשות ב. דם ביום של המקווה לראות אם היה ביוץ כברמעקב זקיקים שוב לא הבין למה צריך.

אין ככ לדעתי מה למצות עם רב.

בבית ב"ה.

אני למשל.

עם עקרות הלכתית שהתאפיינה כך בעקבות דימומים אין סופיים בין ווסתות.

והאופציה היחידה שלי לזכות לעוד ילד בעז"ה זה לעבור טיפולים.

אז נכון שמראש אמרתי לרופא פוריות שאני לא מעוניינת בהזרעות/IVF

ובגלל שהבעיה אצלי ברורה גם לא עשינו בדיקת זרע

אבל כן כדורים וזריקות.

וזה באמת מאתגר להיות אמא בטיפולי פוריות.

אבל אישה שמאד מאד רוצה ולא יכולה לעשות את זה בדרך אחרת.

קשה לה לשמוע תתמקדי במה שיש לך, תכבי את ההשתוקקות לעוד ילדים.

ותאמיני לי ששמעתי את זה כ"כ הרבה מהסביבה,

החל מאמא שלי שבקשתי ממנה שתתפלל עלי- והיא זלזלה ואמרה יש לי דברים חשובים יותר להתפלל עליהם

וכלה במשפטים כמו : "תראי מה יש לך בבית, תחבקי אותם ותשתקי"

אין לך מושג איזה כאב זה היה לשמוע אותם.

ולפותחת היקרה- הנתונים שלי ממש דומים לשלך- בת עוד מעט 38, אמא ל6 ילדים בליעה"ר, 5 הריונות טבעיים תקינים, אחרונות תאומות בנות עוד מעט 6

מתפללת ומייחלת לזכות בקרוב לחבוק עוד תינוק/ת בבריאות שלמה ובשמחה.

בהצלחה יקרה

תלכי עם הלב שלך- הוא הכי יודע מה נכון לעשות!!!!

כל כך מבינה אותך.

בעז"ה שתבשרי בשורות טובות במהרה 

אבל כן יש מצב גדול שאני מפספסת את הביוץ.

נשמע באמת דומה לשלך

יודעת מה זה השתוקקות לילד

את ההחלטה להתמקד במה שיש ולא לחיות את האין קיבלתי אחרי 2 ילדים

זה לא אומר שהפסקתי לנסות- אבל הפוקוס היה שונה

ב"ה השלישי הגיע לאחרונה והוא פה לידי.

טיפולי פוריות הם סקאלה רחבה מאוד

נראה שלתינו מתאים ומוסכם שלא להתחיל הזרעות וivf לילד שישי

ויש נשים שכן ילכו על זה

לי באופן אישי- בסקאלה של טיפולי פוריות להשפעה על הבריאות, על המצב רוח והאווירה בבית, על הזוגיות יש משקל רב

אז בגלל שההשפעה משתנה כך כם הגבול משתנה

אבל זה לא בכל מחיר

יש סיפור שאני מאד אוהבת על הרב קוק -

"פעם ביקרה בארץ קבוצת יהודים מפולין, אנשי כלכלה ומסחר, ולפני יציאתם-שובם נפגשו עם מרן הרב קוק זצ"ל. על שאלתו של הרב מדוע לא יעלו ארצה ובכספם יבססו כאן את מצבם, ואף יסייעו לאחרים בתעסוקה? השיבו לו אנשי העסקים שהם כבר חישבו חשבונות וכו' ונתברר להם לפי חשבונם שאין א"י יכולה לתת להם אותם רווחים שיש להם עכשיו בחו"ל

הגיב הרב ואמר: אבותינו הקדומים, לפני כניסתם לא"י הייתה להם מלחמה עם סיחון מלך-חשבון, והם התגברו עליו ונצחו אותו. וזה בא ללמדנו שבדרך לא"י צריכים להתגבר על כל החשבונות, וגם אם החשבון הנראה לעין מטה את הדעת להעדיף את הישיבה בחו"ל, צריכים לדעת שא"י היא למעלה מהחשבונות הרגילים של בני האדם".

אני לוקחת מכאן לימוד גם לנושאים נוספים בחיינו שהם "למעלה מחשבונות רגילים של בני אדם".

לידת ילד יהודי נראית לי אחד מהם,

תמיד לפני החלטה חשובה יבוא "סיחון מלך חשבון" להילחם בנו,

ותשובות ריאליות אחת על אחת לא יעזרו,סיחון ימצא עוד כמה שאלות וספקות לתת לנו לחשוב עליהן.

ולכן הפתרון הוא פשוט להרוג אותו- לא להכנס איתו לדיון ,לא להיגרר למערבולת רגשית ושכלית.

ובכל זאת קצת בענייני חשבונות-

את נשמעת אמא טובה ולילדים שלך טוב, אין סיבה שילד נוסף יחשב "פגיעה" בהם, אז אל תתחילי אפילו לחשוב על מה יהיה, בעז"ה הילד ישתלב במשפחה ויהיה לו טוב.

אני רואה עכשיו שכבר אין לי כח "להשתולל" עם הקטנים שלי כמו שהייתי בת 20 ןהשתוללתי עם הבכור,אבל אני ממש לא רואה שזה חסר להם,יש להם כל כך הרבה דברים טובים,ואני מגלה עכשיו כמה דברים "הפסיד" הבכור כשהייתי צעירה וחסרת נסיון,

תמיד יש יתרונות וחסרונות, ואני מאמינה שה' שולח לעולם כל ילד לתנאי חיים שהוא צריך בשביל למלא את ייעודו בעולם.

לפני כעשר שנים הרב בורשטיין אמר שרק אז ( 60 שנה אחרי השואה) הגענו ל6 מליון יהודים שנולדו .

ולכן הוא ממליץ לכל אישה ש"סיימה" ללדת באופן טבעי לעשות מאמץ לילד נוסף למען עם ישראל.

אחרי ההרוגים הרבים בשנה הזו, זה ממש מרגיש לי שכל ילד נוסף יוסיף לעם ישראל.

ויש בזה גם חלק בהבאת הגאולה.

"אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות ..."

וגם רציתי להוסיף בנימה אישית ,שלא ראיתי

 שום קושי ב"לעשות טיפולים" כשיש גדולים בבית.

אפילו הפוך זה עוזר לי לשמור על "שפיות" במשך התהליך.

את צודקת מממש !!

חיזקת אותי.

ושה' ינחה אותך בדרך הנכונה❤️

( שמעתי פעם על סגולה- לכוון בתפילות ערבית - ותקננו בעצה טובה מלפניך שה' יתן בליבנו את העצה הטובה)

אני כן בדיעה שאם למישהי יש רצון חזק מאוד.. שזה כשלעצמו לא דבר אגואיסטי 

אבל מצד שני חששות

כן צריך לתת מקום לחששות

ולנסות להבין אחד מול השני

רצון להוסיף עוד נשמות לעם היהודי זה יפה מאוד

אבל זה לא במקום דברים אחרים שחשובים לא פחות

ויש הרבבה

ומניסיון יכולה להגיד

שצריך השתדלות בעיקר אבל

יכולים להיות מיליון חישובים תכנונים וחשבונות

והקבה יתכנן לנו מנגד מסלול שמדויק רק לנו

זה בעיקר מה שאני מתחבטת עם עצמי

ולהבין עד כמה זה היה חשוב לך לאורך שנים

ועד כמה חשוב לך כיום 

 ועל מה את מוכנה לוותר בעד זה..

אם זה בכלל נקרא וויתור

כי אחת תגיד שללדת בגיל 20 זה וויתור על השנים הצעירות שלה

ואחת תגיד שללדת בגיל 40 זה וויתור כי אז היא לא חופשיה לצאת לאן שבא לה

ושלישית תגיד שלהפך , שמה שהכי ימלא אותה זה תעסקוה עם עוד ילד

 ולהתחיל לחפש לעצמה תעסוקה כשהבית מתרוקן  זה ישבור אותה לגמרי

ומעל הכל  כמו שאמרתי, מניסיון,  אנחנו יכולים לעשות חשבונות ולהתלבט

ובסוף הקבה מתכנן הכל...

מי כמוני יודעת שזה זה רק השתדלות

עשית מעקבי זקיקים?

ראית שאתם לא מפספסים ביוץ?

קיבלתי הפניה לבדיקת דם ביום המקווה.

ופרופיל הןרמונלי

לא נתן לי עדין מעקב זקיקים

זה רק יכול לעזור בדיעבד

זא שאם הבדיקה תראה שכבר היה ביוץ

נבין שהביוץ היה כבר...

ואם הבדיקה תראה שעדין לא היה ביוץ

אז לא נוכל לדעת מתי בערך כן יהיה אם לא נעשה עוד בדיקות..

אפילו בדיקות דם

אין לי ניסיון עם הבדיקות דם האלו

אבל ככה אני מבינה את הרעיון

אולי אבל אני טועה ובדיקה אחת מספיקה

הלכתי לרופא פוריות - פרופסור

לטענתו אם קיבלתי 6 מחזורים יחסית סדירים בחצי שנה. יש ביוץ ןהמצב ההורמונלי רוב הסיכוים תקין.

צחק גשאמרתי לו את הגיל אמר שזה עדין צעיר...

מעקב זקיקים בודק את איכות הביוץ

ב.דם בודקת אק אם היה ביוץ.

מאחר והוא לא חושב שיש בעיה באיכות (להרגשתי כן יש מצב שיש בעיה באיכות) בגלל המחזןרים.

הןא הציע רק לבדוק אם אני לא מפספסת את הביוץ.

2 מחזןרים

ואז לעשות חישוב מחדש.

בכא יש לי תור לרופא אחר עןד שבועיים (בטח אהחה אז אחרי ביוץ)

מקווה שיתייחס יןתר ברצינות.

ביקשתי מהרופא פוריות מעקב לא הסכים לתת.

ןמהרופא נשים

נראה לכן רופאת משפחה תתן??

ואנסה ללכת נניח גם ביום של המקווה?

הם אמינות

מעבר לזה-

מעקב- כשמו כן הוא

מתחילים ככה ביום ה7 פחות אן יותר

ולפי הנראה מחליטים מתי המעקב הבא

במעקב רואים (באידיאל) את כמות הזקיקים ואת הזקיק המוביל גדל ממעקב למעקב עד שהוא מגיע לגודל התואם ביוץ - ככה אפשר לתזמן יחסים

ולאחר מכן מצפים לראות גופיף צהוב ונוזל - שמופיעים לאחר ביוץ

התחלתי רק ביום ה12 והיה נראה שאין ולאט לאט זה התחזק

בדיעבד קיבלתי אחרי 28 יום.

ככה שזה היה נשמע לא הגיוני

אולי כן אנסה החודש.

כמה פעמים צריך מעקב בכל חודש?

משתנה מאישה לאישה

זה תלוי בהרבה גורמים כמו אורך המחזור, מתי מתחילים, מתי ביוץ.

קל לפספס ביוץ בבדיקות ביתיות אם לא מקפידים על הבדיקה כל יום ואפילו סביב הביוץ כל 12 שעות

כשאת רושמת מחזור של 28 ימים ויום 12 - ממתי את מצחילה לספור?

כי כתבת שבהתחלה יש לך כתמים

ואז הווסת.

ברפואה מתחילים לספור מיום הדימום הפעיל הראשון

לא מהכתמים

אז זה עוד יןתר מחזק את הטענה שכנראה היה לי מחזור קצר של 26 יום.

וקרוב לודאי שפספסתי את הביוץ.

ומה דמוזר שהבדיקות ביוץ הראו אחרת.

מאיזה יום להתחיל לבדוק? מיום 10 למחזור פעיל?

והמחזור התחיל יומיים אחכ אז בעצם 30

אז אולי כן הגיוני

ולא התפספס הביוץ

ואם את רוצה בכא תמונה יותר מלאה תנסי מעקב  יותר מסודר

מקבלת את זה שאת בגישה אחרת.

בשביל דברים חשובים אני מתגברת על חששות,

אני מסמנת לי מה חשש ובוחנת מה מצווה, או מעשה חשוב למען העולם,ובהחלט מתגברת על חששות.

כמובן שמדובר על חששות כמו שכתבת- שהם לא דברים עקרוניים ומהותיים ( לדוג' לא צריך להתחתן עם אדם רע חלילה כי יש מצווה להתחתן, אבל כן צריך להתחתן עם אדם טוב ולהתגבר על החשש איך נצליח לקנות דירות לילדים שיוולדו לנו)

ובשביל דברים גדולים וחשובים ( כמו בדיון הזה- לידת ילד יהודי)

אני בהחלט "מוותרת" על דברים כמו קריירה,ערבים פנויים לעצמי וכו' למען מטרה גדולה.

לא אמרתי לקבל אות את החששות מיד ולבטל את מה שהיה חשוב כל החיים

אלא כן לתת מקום לחשש.

לדעת שהוא קיים שם ולהבין איך אני מתמודדת מול זה.

לפני החלטות גדולות תמיד יגיע עמלק עם ספקות או סיחון עם חשבונות ועל כל חשש שמנסים לפתור הוא יביא עוד חששות חדשים,

וזו ביצה טובענית שאי אפשר להיחלץ ממנה...

אולי במקביל להתקדמות בגיל.

חשבתי הרבה על מה שכתבת,

מעניין אם זה הגיל,

או אולי המצב החברתי- בגיל צעיר יותר יש הרבה דיבורים בחברה שסביבנו על לידות,

וזה משפיע הרבה על חשק ,על הורמונים ,

בגיל מבוגר יותר נושאי השיחה בחברה הם אחרים ( חינוך,מתבגרים..),אז אולי זה כבר משפיע בכוון הפוך על ההורמונים.

זה ממש מעניין כמה חשק והורמונים משפיעים וכרוכים זה בזה.

או אולי תום הילדות שנותן לנו מבט תמים על החיים,ואחר כך במשך השגרה - נשחק...

ולגבי הדיון המקורי-בדיוק קראתי ספר על בנין הבית של הרבנית ראפ , יש שם פרק על איך בוחרים בן זוג, השילוב של השכל והרגש,

מביאה פסקאות בעד הרגש ובעד השכל,

הזכיר לי קצת את הדיון כאן,

בסוף היא מביאה משפט  של הרב קוק בפנקס ה " האמונה צריכה להחיות אותנו, לעשות אותנו יותר אמיצים ברוח מכפי שהיינו מבלעדיה".

האמונה בה' היא מעל כוחות השכל והרגש,והיא הביטוי הפנימי של הנשמה

" האמונה אינה לא שכל ולא רגש , אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה,שצריך להדריך אותה בתכונתה"

(שמונה קבצים א,ריט)

האלו של האקוואה, שמוכרים בסופרפארם ולא בסופרים

יקר יותר קצת

אבל הם עבים וזה מאוד נוח ממש

(בונוס- הם נייר כזה אז זה אחלה לשבת, עדיף הלכתית לפי המקורות שלנו)

והם נראים עבים יחבית.

אהל הם עם בישום.

שמעתי המלצות גם על של יוחננוף. לא ניסיתי.

פעם היה לי הנחות בשילב של וועדים וכזה..

יש שם מבצע שלוש חבילות בסכום מסוים (אני כבר לא זוכרת)

מה שאהבתי שהחבילות גדולות מאוד ומגבונים איכותיים

ויצא לי גם זול...

אני גם אוהבת את של "יש"

ולא כל רגע גונבים לך עוד קצת כסף על הפחתת כמות/איכות

כי כתבתי גם למטה שאני ממש ממליצה

אני לפעמים עושה הזמנה גדולה ממש רק של חד פעמי ומגבונים שיהיה סטוק גדול ואיכותי במחיר מעולה

בעיני שניהם אחלה...

רק משום מה כל המגבונים לאחרונה ספוגים בנוזלים. 🙄

וגם האלה של "אחת שתיים" הם צבע כחול לבן כזה מעולים!

כל חבילה שמנה וכבדה

כי המגבונים עבים ורטובים כמו שצריך

בכללי ממליצה מאוד על החד פעמי שלהם

זול

שאין כמעט כאלו דברים (בדכ כזה איכותי זה יקר)

יש כרטיסים נטענים, אולי זה יפתור לך את הבעיה הפרקטית.

את מזמינה מחברת אשראי כרטיס לילדה, ומטעינה בכל פעם כמה שאת רוצה. היא לא יכולה להוציא יותר ממה שהטענת לה.

מן הסתם השאלה החינוכית הרבה יותר משמעותית, אבל אולי יעזור בכל זאת.

רעיון טוב ואבדוק את זה

לא חשבתי על זה

לא הייתי עושה עניין ממה שכבר קרה.

אם זה סכום ממש משמעותי תבקשי ביטול עסקה והחזרת מוצר.

אם זה רק עניין של חינוך הייתי משחררת את מה שהיה ומהדקת את הפיקוח להמשך.

כן הייתי מדברת איתה שהיא עשתה משהו שאת לא מרשה והפתח הזה קיים לצורך מסויים והיא לא השתמשה לפי הכללים ולכן האפשרות נסגרת.

לא הייתי מבקשת את הכסף חזרה ממנה או משהו כזה.

סכום קטן, בעיקר העניין העקרוני

הייתי שמה דגש על ההתנהלות להבא ולא חופרת מדי במה שהיה.

לדעתי להתעקש על מה שהיה זה להיכנס לפינות.

אני חושבת שיותר חינוכי ללמד להסתכל הלאה מאשר להתעקש על מה שהיה.

ככה אני גם מחנכת את ילדי.

אם ילד קטן מצא פרצה והרס משהו לאחיו, עדיף לשים את הדגש לשים את החפץ היקר במקום בטוח מאשר לחפור עכשיו מול האח על מה שנהרס.

אני לא אומרת לא לדבר בכלל, אלא שהשיחה צריכה להיות:

לאור מה שקרה ודיברנו, והחלטתך לחייב את האשראי ללא רשותי, מעתה ואילך תוכלי להשתמש באמצעי החיוב כך וכך.

אם אראה שאת מפנימה ומסוגלת לעמוד בפיתוי ומכבדת את מרחב ההחלטה, אשקול להרחיב בחזרה את אמצעי התשלום שיעמדו לרשותך.

זהו בלי אובר חפירות. אם היא רוצה לפתוח מעבר, אפשר לדון.

אם לא, בלי התנגחויות מיותרות.

אין לי ניסיון עם משפחה מורכבת, זה בטח אתגר בפני עצמו.

בקשר למקה הספציפי, למתבגרת הזאת יש דמי כיס, עבודה קטנה או סכום כלשהו יכולה לרכוש לעצמה דברים שהיא רוצה גם אם את לא ממליצה?

אם לא חשוב למצוא דרך שיהיה לה.

אם היא רוצה משהו מתוק מסוים הרבה זמן שאת לא מאשרת בגלל המחיר, זה נורא מתסכל בגיל הזה, ובכלל, היא חצי מבוגרת חצי לא.

אולי תשקלי פיתרון כזה, ובמידה והיא רוכשת בלי רשותך, זה יבוא על חשבון דמי הכיס, לא כעונש נקמה, סיבה ותוצאה בקור רוח.

תודה ❣️

והקניה זה לא רק מבחינה כספית אלא כי זה נראה לי מוצר מיותר ולעומת זאת לה זה נראה משהו שחשוב לקנות

באמת חשבתי על להגיד לה להחזיר או שירד מכספים שלה אבל תמיד יש לי את הקושי מול זה שהאבא שלה קונה לה (בגדול קונה מה שהיא רוצה, בין אם היא צריכה ובין אם לא) ואני הרבה פעמים זאת שצריכה להגיד לא

זה גם לא מוצר יקר כל כך, זה יותר העניין החינוכי שלא מתאים לי שתקנה את זה, אז אני מרגישה חוסר נעימות כזאת להגיד לה שאני רוצה שה20 שח האלו של המוצר הזה יחזרו אלי (היא כמובן קנתה בסכום גדול יותר עוד כל מיני דברים אבל דווקא הקניה הזאת מכעיסה אותי)

לבקש ממנה שתחזיר מכספה את הכסף. זה מה שהייתי עושה עם הילדים שלי.

אבל לא בכעס, בקור רוח.

זאת לא התחשבנות קטנונית זה חינוך.

ובאמת מורכב הנושא של חינוך שונה בין אמא לאבא. עדיין לדעתי הייתי פועלת ככה.

זה לא עונש, זה סיבה ותוצאה ולקיחת אחריות.

יש כאן אמירה ברורה וחשובה-

אין לקנות בכסף של ההורים משהו מבלי רשותם

קנית? תשלמי.

בנחת, בנעימות, בגבול ברור.

ולא לעשות השוואות מול האבא. בסוף היא מבינה טוב מאד מי דואג לה ביומיום, מגדל אותה, מחנך אותה על אמת..

את יכולה כאילו לנטרל את הקטע הרגשי סביב המחיר, ולומר בצורה הכי פשוטה שהיא קנתה משהו שלא מקובל עליך, אז זה מהכסף שלה.

היא תגיד: נו אמא מה את עושה עסק על 20 ש''ח. ותוכלי לענות לה: אני באמת לא עושה עסק על 20 ש''ח, אני רוצה לחנך את הבת שלי שאני לא מוכנה שהיא תקנה בלי לקבל את רשותי.

אבל מצד שני, אם להבא הבעיה תיפתר בכרטיס נטען, או שאפשר לומר שזה פעם ראשונה,

לפעמים מספיק פשוט לומר להם: זה לא מקובל עלי שקונים מהכסף שלי פריט שבעיני הוא מיותר. (משהו ששמעתי מאיש חינוך ואימצתי, לא תמיד יש לנו באמת 'נשק' איך לגרום למתבגרים לשלם מחיר, ולפעמים עדיף/ מספיק פשוט לומר שזה לא בסדר / לא מקובל עלי)

מעבר לזה אני רוצה לומר לך שנשמע שהקמת משפחה נפלאה, וטוב לכם ב"ה!! ואולי באמת כדאי לך, בשביל עצמך ובשביל התחושה שלך סביב הנושא, למצוא יועצת מקצועית שתוכלי לפרוק אצלה להתייעץ ולקבל את התמיכה הזו.

ועוד משהו, לתת כרטיס אשראי למישהו, גם ילד שלך, זה בעיני מראה על רמת אמון גבוהה במיוחד. אז כנראה בסוף באמת יש לך את האמון בבת, ב"ה. ונקווה שלא יצטברו לך מקרים כאלו שיהרסו את האמון. אולי גם את זה אפשר לומר לה.

בקשר להתייעצויות, אולי יש איזה יועצת מתאימה שאפשר להתייעץ איתה? ואת הדברים הקטנים אפשר להתייעץ כאן

בשר לקניות עכשיו, מבינה שמה שבעיקר מתסכל אותך זה שהיא קנתה דברים שהיא יודעת בפירוש שזה לא לרוחך. נכון?

כאילו אם היא היתה קונה דברים קטנים שלא אכפת לך שיקנו, זה לא היה מכעיס אותך באותה רמה

ונראה לי אפשר לעשות שכל קניה באשראי מחייבת אישור של בעל הכרטיס, נראה לי שמשהו כזה יכול לעזור לך גם אם הכרטטיס בפועל אצלה, או לתת לה כרטיס נטען ולא אשראי רגיל

בת כמה היא?

זה קרה בעבר והבהרתי לה טוב שאני לא מוכנה שתקנה בלי לעדכן אותי קודם ולקבל את האישור שלי, אז הרבה זמן זה באמת לא קרה

וגם ספציפית זה שהיא ניצלה את זה לקנות את המוצר שאני לא רוצה לקנות

על משהו בסגנון שהיא תחזיר את הכסף, אבל אם זה העניין העקרוני של מה שהיא קנתה, לדעתי להחזיר את הכסף זה רק יזיק כי זה מראה

שההתנגדות היא בגלל הכסף ואם היא תקנה מכסף שלה זה בסדר

אישית חושבת שגם אם בשגרה היא צריכה את הכרטיס שלך כם הייתי לוקחת את הכרטיס לשבוע ודואגת לה לכסף או מה שלא יהיה בדרך אחרת

כדי להבהיר שאת מביאה לה את הכרטיס כי את סומכת עליו שהיא תשתמש בזה רק למה שהוא נצרך ולא סתם לקניות חופשיות.

דווקא. אני הייתי מעדיפה להוציא להם אשראי נטען משלהם וזהו.

מכל מקום נאה שאת צריכה לדבר איתה ולהגדיר גבולות מחדש.

לגבי כל השאר שסיפרת - אני מכירה כמה משפחות משולבות, חלקן זה באמת כמו שסיפרת שהבעל קצת יותר מרוחק ובחלקן הוא ממש הפך להיות אבא שני.

אני חושבת שאם עד עכשיו לא הלכתם - כדאי ליוויי זוגי ולקבל הכוונה אם את מרגישה לא בנח או לפחות לעצמך שיהיה לך איפה לאוורר רגשות ולהגיד בנח מה שאת מרגישה ולעבד

חיבוק♥️

באמת מעולם לא הלכנו לטיפול זוגי

ב"ה הדברים אצלנו הולכים ממש טוב מכל הבחינות ואנחנו מדברים ומתקשרים אבל לא משנה מה הוא לעולם לא יהיה אבא שלהם. גם הם מרגישים ככה, כי יש להם אבא, אבל מבחינה חינוכית אף אחד מהם (לא האבא ולא בעלי) עושה כלום עם הילדים ואני מרגישה שרק אני צריכה להתמודד עם הכול לבד וזה ממש קשה (אני כן מתייעצת עם בעלי מידי פעם וזה לרוב עוזר או מכוון איתי אבל אני עדיין מרגישה שזה לא תמיד העזרה שאני צריכה או אפילו הפריקה והתחושה שמישהו איתך)

להעביר

האבא הביולוגי של הילדים הוא רק "מארח" בימים שלו

בעלך הוא לא האבא הביולוגי

ןאת נשארת באמצע בתפקיד גם האמא האוהבת אבל גם בתפקיד האמא המחנכת שהוא לא תמיד תפקיד נעים ונוח, בטח אם רק את במקום הזה

ובטח כשזה מתבגרת, שיכולה לעשות עליך מניפולציות בנושא (אבא מרשה לי, אני אלך לאבא, אני אבקש מאבא וכו)

ממליצה ממש למתוא מנחת הורים או יועצת שאת יכולה להגיע אליה למפגשים והתייעצות במקרה הצורך

חיבוק!

זה באמת העניין שהכי קשה לי

אבל בפשטות,

קנית על דעת עצמך - שלמי על זה מכספך. לא משתמשים בכסף של מישהו אחר ללא רשותו, גם אם זו אמא.

חוצמיזה, חיבוק גדול על ההתמודדות של ההורות לבד, נשמע מאתגר בודד שכזה 💔

וכל תגובה ותגובה נותנת לי תחושה טובה שמבינים אותי

לגבי המקרה- הדודגמה הכי קרובה שאני חושבת עליה זה שנגיד הילדה קנתה משקה חלבון ואני חושבת שאפשר לצרוך מספיק חלבון מאוכל רגיל שמכינים בבית

לא משהו מזיק אבל משהו שלדעתה הוא נצרך ולדעתי לא.

בבית של אבא שלה יש לה יחסית בחופשיות את המוצר הזה

לכל אלה שכתבו להחזיר, מרגיש לא נעים להגיד לה שתחזיר סכום כזה על משהו שהוא בעיקרון אוכל

שכדאי לשחרר

בגיל מסוים העניין של חינוך כזה

להגיד מה מרשים ומה לא

כבר הרבה פחות רלוונטי

יש ילדים שיצמדו יותר לדעה של ההורה

ויש ילדים שלא

חבל על האנרגיות

במיוחד שאת במצב שמצריך שמירה מיוחדת על האנרגיות

וגם יש טריגר של צד שני

עד מתי את חושבת שתוכלי להתעקש איתה

בסוף מתבגרים וילדים מםתחים רצונות, גם אם הם שונים משלנו

.לא חריג לרצות לקנות משקה חלבון. או משו טעים בחוץ. גם אם יש חומרי גלם בבית. זה חלק מלהתפנק לפעמים

והאמת יש לי אח מתבגר דצורך את זה באופן קבוע כחלק מתזונה מותאמת אישית שהוא ירד איתה 17 קג

אני חושבת שלפעמים עדיף קצת לחרוג מהעקרונות מאשר שהילד יעשה מה שבא לו כי חנוק לו מדי

לא מכספה.. חושבת שזה שונה.

מוצר אחד היה בקטגוריה הזו

לא הייתי מגדירה את זה 'לקנות בלי רשות'

היא ילדה

מותר לה לשכוח או לרצות לשכוח

שאמרו לה לא לקנות כזה

היא החליטה ללכת לסופר ועשתה קניות של פינוקים לה ולאחותה

אם היא היתה מבקשת לפני הייתי מסכימה בשמחה ואומרת מה הסכום שמקובל מבחינתי

אבל הקטע שהיא לא שאלה (אבל היא לא עשתה קניה מטורפת, פחות מ70 שח..)

אז כל הקניה הכעיסה אותה אבל במוצר הספציפי הזה במיוחד

ילדים (וגם מבוגרים) צריכים בהירות

אם היית מסכימה

אז לשאול רשות נשמע מיותר

אם יש סכום שמקובל עליך

אז כדאי שהוא יהיה גלוי וברור

וגם לילדים יש את המבט שלהם על העולם (ובעצם גם למבוגרים כל אחד והמבט שלו)

אם מביאים לילד כרטיס אשראי

זה נותן תחושה די חופשית ביחס לקניות

בפרט קניות של אוכל

(אתמול הכנתי עם הילד עוגה

נתתי לו להכין הכל לבד

למרות שזה קרייסס מבחינתי הבלגן שזה עושה

כשסיימנו אמרתי לו 'עכשיו אפשר לנוח'

אז הוא אמר 'מה לנוח? לא עשית כלום, אני עשיתי הכל')

זה מבט של ילד

הוא לא רואה הרבה מעבר לעצמו

כי המדקה הוא כן בעיה מבחינתך

וזו היתה הסיבה למה לא לקנות

אם היה ביניכן שיח שנגיד היא יכולה לקנות עד 50 שח מה שבא לה בחודש מכספך, והשאר משלה זה משו אחד

אבל אין שיח. ממה שאני מבינה כן? את לא מרשה וזהו. אז היא החליטה לעקוף

זה מה שנקרא עולמם של מתבגרים

כשמתנגדים להם - הם מץנגדים בחסרה כל אחד בדרכו

הרי אם היא הייתה אומרת שהיא רוצה לקנות משקה היא לא הייתה נענית ב- בטח ילדה שלי, לבריאות. אני צודקת..?

אז צריך להבין שזה חלק ממכלול

או למקום עם אוכל ואז היא שואלת לפני (אחרי הפעם הקודמת שבה היא קנתה בכרטיס שלי ואמרה רק בדיעבד)

אם היא היתה שואלת היתי אומרת לה לקנות עד תקציב מסויים וזהו לא הייתי אפילו בודקת מה היא קנתה

אבל עכשיו כן הסתכלתי כי הופתעתי שקיבלתי פתאום קבלה לפלאפון ואז גם פתאום אני רואה את המוצר הזה

מצד אחד היא קונה משהו שסך הכול הגיוני לקנות, גם אם אני לא רואה צורך בזה וכבר אמרתי בעבר

אבל מצד שני- יש לה כסף משלה! חמה היא קונה בכרטיס שלי ובלי לשאול אותי? זה מה שמעצבן כל כך

אני משתדלת לתת לה חופש ולקנות את רוב הדברים שהיא מבקשת גם אם סתם ככה לא היתי קונה אותם לבית

על ממש מעט דברים אני אומרת שלא

בכלל לא הייתי מתייחסת לשאלה מי שילם.

פשוט הייתי מסבירה את דעתי, אבל מכבדת גם את מרחב הבחירה שלה.

בעינייך מיותר משקה חלבון

בעיני אמא אחרת מיותר לק גל

והשלישית בגדים ממתוגים.

הקשר עם הילדה חשוב הרבה יותר מאשר שהיא תעשה דווקא מה שאת חושבת.

אם יש בעיה כלכלית הגיוני לחלק איכשהו את התשלום. גם אני בתור נערה כשרציתי לצאת עם חברות לטיולים שילמתי חלק מעלות הטיול.

אבל אם זה סתם כי זה מיותר בעיניך ממש הייתי משחררת.

ילדים עולים כסף, וחלק מזה זה רכישת התדמית ופיתוח האישיות.

ברור שאי אפשר לתת הכל, נגיד אם תתעקש על מלון באילת עם חברות זאת סוגיה אחרת, אבל מותגים/ טרנדים מטופשים, שיהיה להם לבריאות.

כדאי לקבוע מנגנון מוסכם איך עומדים בהוצאות שבעיניך הם מיותרות ובעיניה לא,

במקום לדון על הצורך עצמו.

אתן לא תגיעו להסכמה בנוגע לשאלה אם זה נצרך או מיותר. השאלה מה עושים מפה כשיש אי הסכמה ואיך מכבדים את שני הצדדים.

אותה שהיא רוצה משהו כזה

ואותך שאת רוצה להשקיע את הכסף באפיקים קצת יותר נצרכים.

אפשר לקבוע מנגנון של דמי כיס, או מנגנון של 20/80 וכד'.

באמת מכל התגובות פה אני מבינה שאני לא צריכה לעשות עניין

אמרתי לה רק שוב שאני לא מרשה לקנות בלי לעדכן אותי, אמרתי את זה גם לאחותה שהיתה איתה וזהו

ואולי גם פעם הבאה שתבקש אגיד לה שאני מוכנה לקנות את המוצר הזה פעם בחודש ואם היא רוצה יותר שתקנה מכספה

אני אני טועה אז תתעלמי,

אבל יש פה חלק אחד של לעשות קניה בלי לעדכן, (שזה גם מה שאמרת להן אחרי)

ויש עוד חלק של לקנות מוצר שאת חושבת שהוא פחות נצרך.

נראלי שלקנות בלי אישור זה באמת פשוט להגיד שאת צריכה עדכון לפני,

או כמו שהציעו פה לעשות לה אשראי נטען.

החלק השני, של לקנות משו שאת לא בעניין שלו, היתי ממש מתעלמת. לא שווה את המרחק שזה יצור בינכן לדעתי.

ואני לא ממש הבנתי בת כמה היא? זה גם משמעותי,

כי מתישהו היא כבר לא תקשיב להמלצות האלה, ואפילו אולי דווקא תרצה את מה שלך נראה פחות בריא או חשוב....

אם הגבול הוא שבעל הכסף מקבל החלטות לגבי אופן ההוצאה וצריך לבקש את רשותו לפני קניה, אז הבעיה היא לא ספציפית המוצר הזה אלא כל הקניה. אם הגבול הוא התנהלות כלכלית מחושבת בכסף שלך? בכסף שלה? שיהיה ברור אלו מוצרים אפשר לקנות רק בכסף שלה, או רק באירועים מיוחדים וכדו'.

ואני לא חושבת שצריך השוואה לאבא. זה שאבא קונה משקאות חלבון לא אומר שגם אמא חייבת להסכים. ונשמע שהיא גם בגיל שהיא יכולה להבין שלכל אחד יש שיקולים שונים איך לנהל את הכסף שלו. ודווקא זה שהם אצלו רק מעט זמן יוצר מין תחושה שאלו יציאות מיוחדות עם יותר פינוקים לעומת השגרה שמנוהלת בצורה יותר חסכונית.

נקרא הריון בטוח,

לא מתעסק רק בהריון יש שם גם הרבה סיפורי לידה (אם מעניין אותך)

חינוך ילדים

אימהות ועבודה

כל מיני נושאים של ילדים- אכילה דברים כאלו

אני נהנית מאד לשמוע

אני כאן כי זה פורום פעיל וכיפי ויש כאן נשים נהדרות ואני מאוד אוהבת, הצטרפתי כשהילדים היו קטנים וגדלו ב"ה, ולצערי לא זכיתי לעוד קטנים...

של ציפי ריין ותמר ניזרי. קליל ועמוק גם יחד.

בתנ"ך - אני אוהבת את השיעורים של הרב עוזי ביננפלד. זה לא םודקסט אבל בעיניי מעניין. יש אותםתבאתר של ערוץ מאיר.

אבל את כל הפודקסטים הדתיים, וכמובם את השיעורים, אי אפשר לשמוע בעבודות בית שדורשות להיות בשירותים/באמבטיה... אז אני שומעת פודקסטים על הארי פוטר ודיסני🤭 אם התחומים האלה מעניינים אותך אז אכתוב לך המלצה ספציפית...

שמעתי חלק מהעונות של פוטרקאסט, בעברית, ואז ממש התחשק לי לשמוע את הספרים עצמם, אז עשיתי איזה מנוי ניסיון לאתר אמריקאי כלשהו ושמעתי את השישי באנגלית בגרסת full cast וזה היה מצויין! אבל אז התקמצנתי להמשיך את המנוי למרות שמאוד רציתי לשמוע גם את שבע.

ואחר כך שמעתי בעברית את הארי פוטר והגישה הראציונלית שזה נחמד אבל לא ממש הארי פוטר

הם כבר בעונה השביעית, אז יש הרבה לשמוע...

ואם את רוצה לשמוע את הספר עצמו, אז אני מצאתי הקראה באנגלית של ג'ים דייל. עקרונית בלי תשלום, אבל לא בטוחה... (אני חולמת לקנות את ה-full cast אבל בינתיים לא הצלחתי למצוא איך...)

יש גם פודקסט מבית פוטרקאסט - "מבוא לקסם". בכל פרק דנים בנושא או בשמות מהארי פוטר. מרתק ממש.

על דיסני יש את "דיסני 30", שאלה שני אנשים פריקים של דיסני שבכל פרק מנתחים סרט של דיסני או דנים על משהו כללי שקשור לדיסני. ויש גם כמה פרקים של פודקסט שנקרא "דיבוב צפוף" - בכל פרק הם מראיינים שני מדבבים מפורסמים (בעברית) ויש שם כל מיני פינות חמודות ומצחיקות. זה לא רק על דיסני, אבל הרוב על דיסני...

אז מצאתי כמה הקראות יפות מאוד של שר הטבעות באנגלית, גם ביוטיוב וגם בספוטיפיי, בליווי מוזיקה וקולות רקע וכו'.

וגם ראיתי שיש פודקסט בעברית של מישהי שקוראת לראשונה את שר הטבעות. אני מתכננת לשמוע אותו אחרי שאסיים לשמוע את ההקראה של שר הטבעות.

אחפש.

כבר קראת בעבר?

אני קראתי בנעורי ומאוד אוהבת, עכשיו עושה ניסיון להקריא את זה לילדים שלי( בני תשע ועוד מעט אחת עשרה), אני מאוד אוהבת להקריא ולמזלי הם עדיין אוהבים לשמוע. הם קצת צעירים לזה אבל נראה איך יתקדם.

נערה. ואז הגיעה לידיי הסדרה באנגלית, ופעם אחת קראתי גם באנגלית. וכך עכשיו אני מסתדרת עם ההקראה באנגלית.

(לדעתי זה ספר שקצת קשה לקרוא אותו בגיל תשע ואחת עשרה, בטח לילדים של ימינו... שפה גבוהה ועלילה קצת מורכבת. שיקראו הארי פוטר קודם)

ובקשר ל- full cast של הארי פוטר - הייתי מעדיפה לקנות ממש, לא לשכור בתשלום חודשי. שאחליט מתי מתחשק לי לשמוע... מצאתי בעיקרון באמזון, אבל לא הצלחתי לרכוש בפועל🤷‍♀️

אני מקריאה.

את הארי פוטר כבר הקראתי להם 🫣 וכולנו נהננו מאוד!

עד ספר שלוש, לא חושבת שאני רוצה שימשיכו כרגע, גם חיכיתי בכוונה בין ספר לספר שיגדלו.

את הארי פוטר אני מאוד אוהבת, אבל מבחינת קריאה לילדים זה קצת 'ג'אנק פוד' כזה, לא דורש הרבה ומאוד כיפי וממכר.

את יכולה לפרש להם במידת הצורך, ועצם האינטונציה עוזרת.

איזו אמא שווה את!

אבל שמחה בתכל'ס על ההזדמנות להעשיר את אוצר המילים במילים שבאמת לא היינו נחשפים אליהן אחרת. פה ושם אני שמה לב שגם אני לא מבינה ממש כל מילה, זו עברית ישנה.

למשל הייתי צריכה לבדוק מה זה' מערה יער', כדי לוודא שזו אכן קרחת יער כמו שחשבתי, ולא דווקא חלק צפוף של היער כמו ששיער הבן שלי( וזו דווקא הייתה השערה הגיונית בעיני)

שר הטבעות הרבה יותר כבד וארוך

מאוד אהבו.

אני נגיד פחות אוהבת אותו, זה יותר ספר ילדים כזה. עכשיו הם כבר גדולים ויכולים לקרוא בעצמם, אז הגענו לשלב שאני יכולה להקריא מה שכיף לי.

ה full cast ממש מצויין! נהנתי מזה מאוד.

אם מעניין אותך מנוי חודשי בתשלום אז אחפש איפה עשיתי( ויש חודש ראשון בחינם ) אבל מן הסתם גוגל יכול למצוא את זה

ואיפה מוצאים את ההקראה שציינת? בספוטיפיי?

וגם שר הטבעות

לא אדם אחד מקריא, אלא לכל דמות יש מקריא אחר שמתאים לה, זה ממש כיף לשמוע ככה. לא יודעת אם יש כאלה דברים גם בעברית

"להקשיב לה" רפואת נשים בגובה העיניים

הוא מאוד מגוון ויש הרבה נושאים מעניינים וחשובים, אז תבחרי את הנושאים שמדברים אלייך. זה הפודקאסט שאני הכי נהנית לשמוע תוך כדי עבודות בית

עוסק בנושאים של פסיכולוגיה חיובית.

ממש יפה ומלמד וגם היא מגישה את זה בחן ונעים להקשיב 🙂

מפלגת המחשבות - לא בנושאים שציינת, אבל פותח אופקים ומעניין.

וכמובן עוקבת גם 😄

בנוסף אני אוהבת את 'הבית האופטימי' - זה על סדר וארגון הבית, אבל מנקודת מבט קצת פסיכולוגית. מתייחס למערכת היחסים שלנו מול הבית, מה גורם לנו להרגיש טוב, מה מפריע וכזה.

יש את 'טועמות כי טוב' - של הרבנית נעמי שפירא, על כל מיני שלבים של האישה במהלך החיים.

בנושאי הורות אני אוהבת את 'חזרה ללב ההורות' וגם את הפודקאסט של אפרת וקסלר.

לא בדיוק תנ"ך, אבל פודקאסטים תורניים יותר -

* הרבנית ימימה - זה השיעור שהיא מעבירה ברדיו פעם בשבוע לקראת שבת. לי יותר נח לשמוע דרך אפליקציית פודקאסטים.

* הרב שמואל אליהו - גם כן פודקאסט שפשוט מעלה את כל השיעורים שהרב מוסר בכל מיני מקומות. זה הרבה הסתכלות על המציאות כיום ודברים שקורים בהסתכלות אמונית, ומתוך מבט של גאולה. מאוד מחזק!

על היסטוריה יהודית.

יש פרקים על תקופת הגאונים, רש"י, גירוש ספרד ועוד המון פרקים מעניינים.

אני יודעת שזה נשמע משעמם, אבל זה מוגש נעים, קליל, ולדעתי ממש חשוב ללמוד היסטוריה יהודית,

להיזכר מי אנחנו ומה אנחנו.

לדעתי זה חלק מהזהות שלנו היום ונותן פרספקטיבה ועדיין בגדר קליל ולא כבד בכלל.

יותר מביאמבה

מאד לא מומלצת להגברת החלב. היא לא מרוקנת את השד עד הסוף ומאותת כך לגוף לייצר פחות חלב..

שאיבה לא דומה להנקה. הגוף צריך להתרגל לשאיבה כדי להתחיל להוציא חלב זה ממש נורמלי שבהתחלה כמעט לא יוצא

אגב 120 בשאיבה זה יפה מאוד

ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה היא תסביר לך באיזה תזמונים ובאיזה הדרגה לשאוב כדי שהשאיבה תהיה יותר אפקטיבית.

בקשר למשאבות אני לא מכירה ספציפית אבל אני יודעת שיש משאבות שממש פוגעות בחלב

כמה זמן שאיבה כל פעם?

רבע שעה בערך

רבע שעה זה לא מעט ליונק מיומן

ובטח החיקויים שלה

תנסי לשאוב עם משאבה ידנית, היא מרוקנת הכי טוב ויעיל

באמזון היא נמכרת בזול

100 שח

amazon.com/gp/product/B0CLF59ZKF/ref=ox_sc_act_title_1?smid=A2XZ7JICGUQ1CX&psc=1

ראיתי שהרבה ממליצות על ידנית של אוונט. לא רק עכשיו, גם בעבר.

זה לא מתיש לשאוב ידנית- מבחינת היד ללחוץ ככה מלא זמן...? כמה זמן לוקח נגיד מנה של 120-180 בערך? עם החשמלית יכול לקחת לי נגיד 20 דק אבל זה רק להחזיק בלי ללחוץ ולאמץ את היד...

וחוץ מהיד, זה לא יותר כואב בשד עם ידנית?

כשאני שואבת המשאבה ידנית אני יכולה לשלוט בעוצמה ובקצב.

בדרך כלל זה יותר מהיר מאשר המשאבה חשמלית.

היו פעמים שהייתי מלאה מאוד והצלחתי לשאוב כמות, סביבות 250, בכמה דקות בודדות.

תודה.

את גם שאבת עם אוונט או עם ידנית אחרת?

יש לי ידנית של יד שרה. נראה לי בערך פעם אחת השתמשתי בה..

אחת של אוונט ישנה (לא נטורל), ואחת של לייף.

השתמשתי בהן כששאבתי בעבודה פעם/ פעמיים ביום.

כששאבתי בלעדית השתמשתי בחשמלית של קליניקר, אבל אחר כך חזרתי לידנית.

בעבודה היה לי יותר נח לשאוב בידנית.

במשאבה מתלבשת לא ניסיתי לשאוב.

בעבר הן לא היו קיימות, ובלידה האחרונה קניתי את החשמלית כי הייתי צריכה משהו מתאים חשיבה בלעדית.

יותר מבביאמבה

וזה לא מתיש את היד, לחיצה אחת, מחכים איזה חצי דקה לחוץ, כל הזמן הזה יוצא חלב וחוזר חלילה בערך 10 פעמים.... ושאבת מנה

תודה רבה!

אז למה בעצם לא כולנו עם הידניות אם הן הרבה יותר טובות?!

יש כאלה שיותר קל להן לשאוב בידנית, ויש כאלה שלא.

בידנית הידיים לא פנויות, וצריך לשאוב כל צד בנפרד.

טוב שיש את כל הסוגים, שכל אחת תמצא את מה שהכי מתאים לה.

וגם החשמלתי של לנסינו והעדפתי את החשמלית

את עושה ככה ישר או קודם מנסה לשחרר את הרפלקס בלחיצות צפופות וקצרצרות?

פעם השתמשתי והיה מדהים ועכשיו ממש מתאמצת איתה . כשמגיע איזשהו שלב של שחרור חלב זה מצמצם מהר את הפער כמו שכתבת, אבל זה כמעט ולא קורה במהלך השאיבה, ואם כן זה רק לכמה שניות .

ככה נוצר מצב שהמשאבה נטו סוחטת אותי ולא ממש מרוקנת היטב

וזה לא היה ככה לפני שנתיים

כן, לפעמים אני צריכה בהתחלה כמה לחיצות צפופות כדי ליצור את הואקום היפה שמוציא זרם ארוך ושווה

יש כאלה שפשוט לא מצליחות לשאוב הרבה. הפעולה של השאיבה שונה מיניקה.

אני הייתי מאוד מתוסכלת עד שגיליתי את זה וויתרתי על שאיבות. אבל אני לא הצלחתי לשאוב גם עם משאבות טובות של בית חולים.

דווקא ביאמבה היתה הכי טובה מכל אלו שניסיתי

בעבר הייתי מניקה כל הלילה מצד אחד ואז בבוקר שואבת מהצד השני, היה יוצא בערך 120,

אבל זה נראה לי עשה שהיא תקום יותר פעמים לאכול כי היא לא באמת אכלה טוב, אז עשיתי את זה רק כשהייתי יוצאת לעבוד וממש חייבת.

כרגע אני עדיןן בבית אבל מתכננת עוד מעט להתחיל לעבוד אז אני כבר מתחילה לאגור.. ולא רוצה שזה יחזור על עצמו.

ממליצה לך לנסות משאבה ידנית, אפשר גם אחת ממש פשוטה מעליאקספרס

הן מוציאות יותר

העניין רק שאת לא יכולה לעשות כלום בזמן השאיבה

אני יודעת שלא לכולן זה סבבה או עובד,

אני זנחתי את המשאבה מּאז שהתחלתי לסחוט.

לסחוט פיזית עם היד? היית מצליחה להוציא מנה שלמה? בכמה זמן? איך עושים את זה?

במשאבה חשמלית (מדלה) או ידנית (אוונט).

יש לי הרבה חלב אז זה היה 200 מ"ל סמוך ללידה וירד בהדרגה לכ100 מ"ל סביב גיל 8-9 חודש

לי יש הרבה חלב, וסחיטה ידנית לא ממש עובדת לי

גם כן מוציאה הרבה חלב גם בידני וגם בחשמלי..

אבל לסחוט גמר לי את היד והיה פחות יעיל

להעיר את הרפלקס של שחרור החלב?

אם כן, ממליצה לנסות קצת לסובב את הפטמות עד שאת מתחילה להרגיש עקצוצים ורק אז להתחיל לסחוט.

פעם שכחתי את המשאבה אז עשיתי את זה

כאב לי הידיים אחר כך מלא זמן

לא שאבתי הרבה זמן. 5 דקות, גג 10

והיה לי ממש מעולה, פרט לרעש שלה

היא שואבת מהר והרבה יחסית, הייתי שואבת 150 בעשר דקות בערך

עזבתי את כל המשאבות

וסחטתי ביד

אני בשבוע 37

כ"כ רוצה לארגן את הבית טוב.

רוצה פיזמה חדשה(יש לך רעיון לצנועה)?

בנתיים רק עסוקה בלכבות שריפות...

הילדים הגדולים כ"כ דורשים!!

הבית ספר שלהם דורש

הם כאילו לא מתחשבים ולא תמיד מתנהגים יפה....

ואני לא מוכנה בכלל ללידה

בעלי מאוד מנסה אבל גם כ"כ עסוק

ולחץ כלכלי

נכנס במישהו וחייב לו כמה וכמה אלפים...

לא יודעת אם עזרתי אבל באמת מבינה אותך כ"כ

דיוקא הילדות מזה חמודות

מתוקות שלי

(גם שם אבל אני רואה שהגדולה שבת ארבע מבינה שמשן עומד לקרות, ותוהה מתי לכניס אותה לעניינים לראות לה דברים שקונה וכזה, כי היא ככ חכמה אני לא רוצה שפתאום נעלם נחזיר עם הבייבי)

אצלנו זה נושא מרכזי

תינוק, לידה בעזרת השם

בבית כולם מדברים על זה גם הקטנים....

כולם מתוקים אבל יש עומס ב"ה.

של בית ספר

יש לך קישור?

וגם מחכה

ושואלת

אבל סתם נגיד

קניתי בגד ליציאה הביתה

והראתי לאמא שלי

והיא היתה שם ורצתה לראות

הראתי לה התלהבה מתוקה שלי

אז חשבתי

אולי לא טוב כי יכול לקחת עוד זמן וזה קשה להם לחכןת (היא יודעת מהסקירה הראשונה, היה לי חשוב שלא ידברו מעל הראש שלה כי הכל היא קולטת)

ואולי עדיף שלא תראה איפה אני מאחסנת או מה קונה שלא תתרגש מידי ותחשוב שכל יום זה קורה

https://m.shein.com/il/Slowluna-%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%93,-%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A-p-564611382.html

היא נעימה, בד נעים ממש, צנועה, האורך טיפה יותר קצר ממה שאני לובשת ביום אבל לגמרי עובר ברך בנחת. ההנקה איתה זה מתחת כמו סרפן כזה, אז מהצד או מהאמצע, סביר, יש בגדים יותר נוחים להנקה אבל זה היה לי סבבה גם להניק איתה בלילה מתוך שינה.

שיים אני קונה בשגרה

ללידות אני מתפנקת ביקרות יותר אבל פשוט הלכתי לקניום וכאילו כלום לא עושה לי אזה

זה יותר מדי החלטות לחודש תשיעי!

איזה כיף שקיבלת מתנה מלא בגדים חדשים!

אני גיליתי שאפשר ממש להחליט כמעט העל אחרי הלידה 🙈

רלוונטי לך לקחת חברה ללידה? או אחות, גיסה, בת דודה? אולי אפילו שתחכה בחוץ ובעלך יגיד לה להכנס אם יהיה צורך.

יש לכם בייביסיטר שאפשר להקפיץ במקרה הצורך? שכנים?

מה שחוסם זה הפחדים, וזה מאד משפיע על העבודה. תני לעצמך, ותשקלי אם רלוונטי כלכלית לצאת לחלד שבוע הבא כדי להיות בנחת.. לא כל מה שעבד בהריון אחד יעבוד בהריון אחר. החיים שלך שונים בכל הריון.

תעשי רשימה הכי קצרה ותלכי לסופר פארם לקנות לך - שמן שקדים, תחתונים חדפ וכאלה. תדחפי לתיק לא בשימוש ותשימי בצד.

וברית - אפשר להחליט גם אחרי הלידה, זה יותר לחוץ בזמן אבל יותר קל כשאין את החששות מהלידה על הראש. ממילא אי אפשר לסגור כלום לפני. את יכולה סתם לבדוק בכללי איזה אופציות יש (אולם, ביכ, מסעדה וכו) אבל אל תשתגעי על זה..

אולי אולי חמותי (אנחנו חברות מאוד טובות ובה יחדית אני לא מרגישה שצריכה 'לטפל' אבל לא אקח אותה ואשאיר את אמא שלי. אין מצב.)

באותו הקשר- כנראה הילדות ישארו עם אמא שלי כי הם גרים בניין לידנו ותכלס הילדות הכי מכירות אותם והם כי אותן ואני אהיה הכי בנחת (אבל לא חושבת שלאשפוז אחרי גם, נצטרך למצוא משו. ללידה בטח הפ ילכו אליה אחר כך אולי אחים שלי)

אני לא רוצה ללכת בקטנה ולדחוף לתיק לא שימושי😩ישלי מזוןדה קטנה שמיועדת לבית יולדות, ארזתי בה גם לקודמות, ואני אוהבת את ההתארגנות הזו ככ

פשוט הפעם משו חסום משו לא נפתח

אני לא זזה

(ואני גם לא רוצה ללדת ב42 בסוף כי אני תוקעת את עצמי… את הגדולה ילדתי ב39 והקטנה ב40)

😭😭😭😭

ואחרי שתמצי את זה אז אולי יחזור לך החשק להתארגן.

אל תדחקי בעצמך, גם לא צריך וגם זה לא יעזור

תשפכי הכל, את כל הפחדים שלך, החששות מהלידה, דברי עם ה' תגידי לו כמה את דואגת ומפחדת שדברים לא יסתדרו ושיהיה לבעלך קשה, ושאת מרגישה עצורה ואת רוצה להרגיש קלילה ומשוחררת.

תכתבי את הדברים שאת רוצה שיסתדרו, ושחררי את הכל.

בסוף זה לא בידיים שלנו הדברים האלה, והמתח וההצפה שאת מרגישה זה רק הרגשה כאילו עכשיו את לוקחת שליטה, וביקורת עצמית למה אני לא עושה ופועלת, תרפי, תנשמי, תהני מהרגעים האלה שהקב"ה בחר בכם להיות שותפים איתו בהבאת הנשמה הזאת לעולם.

♥️♥️

מעניין אם היא פה בפרופיל אחר, קוראת ומוחמאת...

אישיות מיוחדת וקורעתתתתתתתת

מבאס לקרוא ואין יכולת להגיב חחח

לא הייתי כאן אז אבל מעניין לקרוא שרשורים ישנים

זה חדש הפיצ'ר הזה, לא?

כדי להתגעגע לניקיות ישנות שהאירו לנו פה, עכשיו יש את הפיצר החדש + שרשור

הייתה תקופה לפני כמה שנים שכל כמה זמן היה שרשורפלצת קורע מצחוק

ומשמעת עצמית

וואו זה היה קורעע

אם בענייני חמות עסקינן.. כלות קלילות או כבדות😉-לכאן!! - הריון ולידה

שרשור חדש בנוסח השם בשימוש כבר! פאדיחות בעלים נרדמים! - הריון ולידה

שרשור פדיחות - הריון ולידה

תעסוקה טובההה

מצא לי אותם ברגע חח

שימחת אותי 😂

אף פעם לא ראיתי שרשור עם ככ הרבה תגובות

בטח לכולם כבר יש סיפורים עדכניים

צריך שרשור חדש

כמה צחקתיייי

לדעתי היה שם מעל אלף הודעות.

חייב עוד אחד כזה!

מלאא

ותמיד הייתי הצעירה ופתאום אני מרגישה קשישה לידכן

ואז די הרבה זמן קוראת שקטה מידי פעם

וכשרציתי לחזור עם הניק ההוא לא זכרתי את הסיסמה וגם כבר חששתי שמזהים אותי

ואני לגמרי זוכרת את כל הניקיות שהוזכרו פה, וואי כמה הייתי מכורה לפורום אז

השם בשימוש כבר שהוזכרה..

תפוחים ותמרים

באר מרים..

ועוד רבות וטובות.

לק"י

וממש חיבבתי את הדמות שלה.

לא זוכרת מי זאת...

לק"י

וממש חיבבתי את הדמות שלה.

לא זוכרת מי זאת...

היו לה חמישה ילדים

לק"י

עכשיו בדקתי בכרטיס האישי שלה.

המידות בארץ באמת קטנות.. זו תופעה ארצית ממש. ומעצבנת. לפני חודשיים הייתי בזויה למשל וחזרתי הביתה מבואסת כי הכל היה קטן.

ממליצה על האתר של חן פאשן אולי יהיה רלוונטי

וגם - ניסית להזמין משיין? יש לי חברה במידות גדולות (120+ קילו) והיא מתלבשת מהמם משם.. היתרון הוא שאת יכולה להחזיר בנוחות ולהזמין גם כמה מידות למדוד בבית ולהחזיר מה שלא מתאים

חייבת לשתף שאני מכירה מישהי שמנה מאוד מאוד שמצליחה תמיד להתלבש עם המון סטייל (לא חושבת שהבגדים עד כדי כך מיוחדים) אלא ממש מחמיאים לה.

ובכל פעם שאני רואה אותה מתלבשת אני נדהמת איזו יפה היא.

את צריכה למצוא את הגזרה שתחמיא לך.

בטוחה שאת מהממת בלי קשר ללבוש!

❤️❤️❤️

תמיד סביב הקניה הזו לפני אירוע עם כל זה שזה הכי משמח בעולם

אני מתחילה עוד יותר לקבל הערות מאחרים

הבוקר שלחתי לאמא שלי תמונה של שמלה שנראית לי

שאלתי אותה לגבי הצבע

ושמעתי עקיצה מהצד של אבא שלי על המשקל שלי.... זה משהו שלא הייתי

אמורה לשמוע כביכול ושמעתי.😰

כנל מישהי שאמרה לי לא ללבוש בהיר כי זה לא מחמיא לי

מבאס כל כך שסביב הזמנים הכי שמחים במשפחה אני רק עסוקה בלהתבאס מאיך שאני נראית...

ואז אחכ לא מסוגלת להסתכל על התמונות

ואני בדכ מחליטה לתפור שמלה, כי אני לא מוצאת שום דבר רלוונטי

ואז זה באמת להשקיע המון זמן אנרגיה וכסף

על תוצאה שאני בכל מקרה לא אוהבת

חיבוק גדול, זה באמת מתסכל!

יצא לי בעבר להזמין מדעים אבל זה לא יוצא באמת מוצלח

כמו בגדים של יומחול

ממש מתלבטת מה לעשות עכשיו

ועוד מרוב תסכול אני רק נופלת לאכילה רגשית יותר

ובעלי מראש אומרת לי שאני ארפה מזה ועכשיו אקנה או אתפור מה שיש

לקנות בשיין.

בשגרה ירדתי מזה קצת כי כתבו על חומרים לא בריאים וכאלה. אבל מה איכפת לי באירוע.

הזמנתי איזה ארבע חמש שמלות אחרי חפירה.

השארתי אחת והחזרתי את היתר. תיקנתי קצת עם צריך. זה עדיין היה בגירושים ביחס למה שעולה פה שמלות אירועים. זה לערב אחד ושלום. יצא טוב סך הכל ב''ה. תנסי...

חושבת ששמתי בחיפוש שמלת מקסי, שמלת ערב, עם שרוולים, כאלה.

ויש להם דברים ממש ממש יפים

ממליצה לבדוק

שכחתי מה השם שלה אבל זה בגדי ארועים בחלק האחורי של הקניון, ואם לא מצאתי שם, ישר הלכתי לחנות בדים ולתופרת...

זה יקר יותר לתפור אבל הגעתי למסקנה שהמחיר הנפשי חשוב לי יותר 🩷🩷

החברה הכי טובה שלי מתמודדת עם עודף משקל כבר כמה שנים.

לפני שנה היא התחילה תכנית תזונה מיוחדת ומאוד יקרה, שסוף סוף השפיעה עליה.

היא התחילה לרדת ולרדת במשקל באופן משמעותי.

לפני 3 חודשים אחותה הקטנה התחתנה.

אני הצטרפתי לחברה שלי למסע קניות וההכנות... קנינו ביחד שמלה מחנות שפעם היא אפילו לא נכנסה לשם כי ידעה שאין במידות שלה כלום היא הלכה למאפרת שגם קשרה לה כיסוי ראש מיוחד, ממש ממש השקיעה ונראתה מהמם.

בחתונה היו אנשים שלא ראו אותה כמה חודשים ולקח להם רגע לזהות אותה!

בהמשך שמעתי נשים מדברות על כמה היא רזתה

בעזרת נשים כל הזמן דיברו על איזה מהממת היא

ואיך היא נראית אחרת

ופתאום נהיה לי מגעיל.

וחשבתי לעצמי, נכון, היא עשתה את הצעד הזה והוא טוב לה אבל בסוף כל ההסתכלות הזאת לא יותר טובה.

להגיד על מישהי איך היא רזתה, כמה היא רזתה, וואו איך היא הורידה,

זה כמו להגיד על מישהי כמה היא שמנה ומסכנה ולא מצליחה לרדת...

זו התעסקות בגוף

ובגוף של מישהי אחרת.

ואין תחליף לאיזשהו איזון ביננו לבין עצמנו

ולהבנה של החברה סביבנו שלא על הכל מותר לדבר ולהעיר ולהתערב (גם משפחה לפעמים מגזימים).

אמא שלי היתה אישה מלאה כל החיים שלה

ובשנתיים האחרונות, התחילה לקחת זריקות, במקביל היא ממש שומרת על תזונה וכושר.

היא שינתה את כל אורח החיים שלה, וכמובן בשילוב של הזריקות

והיא שינתה צורה, נראית בן אדם אחר

רזה, וחתיכה ויפה, וזה גם עושה לה מראה ממש צעיר פתאום

החליפה את כללל הקולקציה

ואנשים בחוסר רגישות, רואים אותה ואומרים "ממהההה? לא זיהיתי אותך, איך עשית את זה???"

מה אתם רוצים שהיא תענה? חלק גדול ממי שיורד היום במשקל זה בזכות הזריקות, זה לא נעים לחייב אותה לספר את זה...

להגיד - את נראית נהדר.

זהו לא צריך הרבה מעבר.

(אני כרגע בשלב ההפוך, שהשמנתי מאוד ביחס למה שהייתי ובאירועים ברור לי שאלו שאני לא פוגשת ביומיום רואים ושמים לב… לא זרובבלה, לא צריך להגיד שהפנים שלי השתנו לגמרי. תודה)

איזה יפה!! ואז את משמינה מחדש ומבינה שחזרת להיראות זוועה. ולא בא לך להסתובב בציבור כי מי יודע איך אני נראית עכשיו

הייתי נראית מזעזע?? אי אפשר לצאת מזה טוב נקודה!! כל הדגשה של הרזית הזה וואו ואיזה מושלמת את עכשיו זה נוראי בעיניי

עד שראיתי שחברה שחזרה מחופשה והרזתה ממש

שמחה לשמוע כל אחת שאמרה לה שהיא רזתה

אני אישית הרגשתי שזה חסר טאקט

אבל ראיתי שזה משמח אותה אז אמרתי לה שהיא נראית טוב

היא אמרה לי שהיא שמחה שמחמיאים לה שרזתה

עבדה על זה קשה וכיף לה לקבל משוב

הופתעתי האמת

שאני קיבלתי הערות על רזון

במשך תקופה ארוכה

מהסביבה ומהמשפחה

הערות על הגוף/ האכילה

ושם אנשים הרשו לעצמם יותר כי זה רזון ולא שומן

רק שאני הפסקתי להתייחס לאנשים שאמרו משהו על זה

הפכתי אותם לאוויר

הבכתי אותם

רק אז זה הסתיים

למרות שנשארתי באותו המשקל

איכשהו אנשים מרשים לעצמם

בחוסר מודעות מדהים

להתערב בגוף של אחרות

וצריך הרבה כוח לעמוד מנגד

ממליצה לך לחפש בגדים בקווין סייז, יש להם אתר וחנות בתל אביב.

רוב הבגדים שם מתאימים ליום יום, אבל אפשר גם למצוא נגיד שמלה שחורה יפה ולהקפיץ אותה עם מטפחת טובה.

הבגדים שם איכותיים ברמה גבוהה ונראים ממש טוב. האמת היא שאני מתבאסת שאני רזה מדי לאתר הזה😉.

מניחה שיש לך את הבגדים שכן באין ונראים טוב עליך ואם לא, אז לדאוג שיהיו מספר פריטים טובים לאירועים.

וזהו

ולהיות שלמה עם איך שאת

תמיד יהיו בנות יותר יפות. גם לרזות יש תחושות נחיתות עם המראה שלהן. הרוב הגדול מאוד של הנשים מרישות רגשי נחיתות בעקבות המראה שלהן

גם כי לא רוצה שייראה פרסומת או משהו (אין לי שום קשר או רווח)

וגם כי לא הייתי בטוחה שזו התגובה שאת מחפשת בכלל..

אבל רק בשביל הסיכוי שאולי זה כן יועיל, כי כאב לי הלב לקרוא.. אם זה לא בא לך טוב, תתעלמי מההודעה..

אני מכירה משהי שיש לה תוכנית לירידה במשקל, שהקטע שלה הוא בעיקר עבודה עם התת מודע, אכילה בריאה כמובן אבל יחד עם עבודה על התת מודע, היא אומרת שבלי זה שום דיאטה לא באמת מועילה לטווח רחוק, ושזה מועיל לעוד תחומים בחיים.

לא התנסיתי, אני רק רואה את הסטטוסים שלה בווצאפ (אשת קשר שלי מסיבה אחרת)

אבל זה נראה כמו משהו שונה שכן עוזר להרבה

כדי שלא יהיה פרסומת או משו, אולי אוכל לשלוח לך את הפרטים שלה בפרטי אם זה מדבר אלייך..

חיבוק!

כרגע לא פנויה רגשית לשום תוכנית

וגם לקראת האירוע כאילו נהיה לי אנטי לחלוטין לרדת במשקל

מה שבעבר היה ממש מדרבן אותי

אולי כי אני עוברת עוד דברים בחיים חוץ מהמשקל

ושמתי לב שכשטוב לי אני יורדת ממש יפה וגם מרגישה טוב כללי כזה

אין לי כוח מאכזבות מחנויות. שוקלת לעשות סיבוב קצרצר ושם לסיים אם לא מוצאת

ופשוט לגשת לתפור

כואב לי שחמותי שואלת מאיפה אני קונה לילדים בגדים ובחיים לא תשאל מה איתי

כי ברור שאני שמנה וזה לא מעניין מאיפה אני קונה

הכי בא לי בעולם להרגיש שווה בין שווים

מרגישה תמיד הכי שמנה והכי לא יפה

מרגישה תינוקת שאני בכלל כותבת את זה

אני אישה יפה ומטופחת ממש,אין שום סיבה שבעולם שארגיש רע

אבל עדיין,,, הבגדים..... זה פשוט שובר אותי כל פעם מחדש

וכמו שכתבתי, ההערות של אנשים!!!!!!!!!!

אני הולכת לפגוש בשמחה הזו אנשים שלא ראיתי עשר שנים

והייתי בעברי רזה מאוד כך שאני בטוחה שהתגובות והמבטים יהיו בהתאם 😭

כדי לא להביך אותך...

וחוץ מזה, חמיות באופן כללי מתעניינות יותר בנכדים ולא בכלות

בכל אופן - חיבוק של הזדהות!

לי ב"ה לא מעירים הערות במשפחה, אבל אני מרגישה בעצמי את ההבדל מול כל האחיות והגיסות הרזות שלי... (לפחות אמא שלי במצב דומה לשלי, ואני יכולה להתנחם בכך שזה נובע מכך ששתינו ילדנו הכי הרבה פעמים מכולן... אם כי ברור לי שחלק מבנות המשפחה יישארו מקלות גם לאחר עשרה היריונות)

שבעניין הזה של המידות לוקה מאוד בחסר. אם תכנסי לחנויות בחול תראי את ההבדל הגדול.. זה מתסכל ברמות. איתך בתסכול!❤️

אני גם סובלת מעודף משקל והכי מבינה את התחושות

ניסית באתר של אירופה ישראל?

יצא לי לקנות שם, יש טווח מידות גדול

(מדגדג לי בזיכרון שיש איפשהו חנות פיזית אבל לא ניסיתי)