אני כנל כמוך,

אחרי ivf כלכך התרגשתי

התחננתי שיבוא לכל בדיקה

והוא לא הבין מה אני רוצה

יכולה להגיד שלקראת שלב התנועות שיכל לשים יד על הבטן ולהרגיש

הלב בו הטכנאית כבר יכלה להוציא לנו תלת מימד בשבוע 30 פלוס ולראות ממש בנאדם

זה השלב שהתחיל יותר להרגש

אחרי הלידה - בעלי והילד מייד הפכו להיות החברים הכי טובים

ברמה שכל פעם שהחזקתי את הילד בעלי פשוטנ בא ולקח, לא יכל לראות אותו במקום אחר שהוא לא בידיים שלו

בקיצור, לדעתי תקין מאוד

בעלי גם היה ממש בלחץ מכל ההריון, רק רצה שהכל יעבור בטוב

לכן היה לו יותר מאתגר להנות מזה 

יהיה כתוב בהמשך.

בעלי בא לאולטראסאונד רק בפעם הראשונה בהריון הראשון.

מאז לא היה אף פעם, יש לנו 4 ילדים.

הוא מעיין באולטראסאונד מהסקירה המאוחרת אם מדפיסים לי משהו, וגם זה הוא עושה לי טובה 😆

ממש עושים טובה

צריך פשוט להשלים שזה המצב

בכל זוגיות יש תחומי עניין שונים,

היופי זה לדעת לחיות עם זה בלי לנסות לשנות את השני.ה

הוא הסביר לי פעם שזה מרגיש לו לא ממשי. הוא גם לא מבין מה רואים במסך.

הוא הרבה יותר מתרגש מהתנועות, במיוחד בחודשים מתקדמים שהבטן ממש קופצת

כל פעם אומר שזה לא אמיתי וסתם עיבוד של גלי הקול

לא עזר להסביר שזה לא משנה וזה מרגש כך או אחרת. בקיצור גבר טיפוסי 😆

אה, וגם באולטרסאונדים המתקדמים עדיין לא הגניב אותו.

זה מוזר לו.

הוא לא מצליח להבין מה הוא רואה....

שאל באחת הפעמים הראשונות אם בטוח יש לנו תינוק ולא מיקי מאוס😜

ניסה לזרום איתי וכשראה בטן אמר שקצת מעוות אבל נראה מאד חמוד התינוק....

באחת הפעמים ראו מאד ברור את עצמות הרגליים וראיתי עליו שקלט ובאמת באותה פעם הוא היה יותר מרוגש...

אנחנו חוות את הראיון מאד! אז עם כל הקושי יש לנו קשר קרוב לעובר. להם ההריון יותר מופשט.

יכולה לומר לך שאצלנו כשהתחילו תנועות ברורות היתה התרגשות, פתאום היה איזשהו קשר לעובר ותקשורת... 

כל שבוע ממש באולטרסאונד...

ובעלי בא רק לאולטרסאונדים החשובים - סקירות וכדומה. בהריון הראשון הוא כן בא לכל הבדיקות, אבל נטו בשביל ללוות אותי, לא כי זה ריגש אותו או משהו...

בקיצור, הסירי דאגה מליבך, הוא גבר נורמלי לגמרי

ושיהיה בשעה טובה ובקלות!

ובכללי החוויה של ההריון באופן טבעי נשים מאוד מתחברות אליה בקלות וחוות כל בעיטה ובעיטה

הבעל עובר תהליך אחר

בדר''כ נקשר לתינוק .. וגם זה לפעמים לוקח טיפה יותר זמן

הוא יהיה שותף

וישמח ויאהב ויהיה אבא מתוק

אבל פשוט התהליך עובר על כל אחד בקצב ובאופי אחר קצת

הכי מובן מה שאת מרגישה גם אני תמיד התבאסתי מזה

אבל עם השנים ..וההכרות עם עוד ועוד תחושות כאלו מנשים

נראה לי טבעי

בעלי לא מפספס שום בדיקה נהנה ברמות באולטרסאונד

אני בדרך כלל בשקט והוא והרופאה מנתחים את הממצא😅 איפה רגל, הנה הלב וכל זה

ממש כייף לי שזה ככה, חשבתי כל הבעלים ככה זה עכשיו אני לומדת להודות יותר ב"ה ❤️

ברמה שעושה שמיניות באוויר לצאת מהעבודה כדי להיות בא.ס ולראות את העובר

וגם אחר כך מסתכל על התמונות

אבל כל אחד והאופי שלו

מציינת שזה הריון ראשון אחרי עשור אז אפשר להבין תהתרגשות

ואני ממש מתרגשת, אבל ביבש יותר...

אבל רק בפעמים שהצליח לראות באמת צורה של תינוק

בדרך כלל זה לא כזה ברור...

גבר טיפוסי...

בהתחלה נעלבתי, אח''כ הבנתי שזה לא קשור לביטוי השמחה שלו

בהמשך כבר הגעתי לבדיקות בלעדיו 

אגב גם מהתנועות הוא לא מתלהב. אנחנו חוות את ההריון אחרת מהם וזה בסדר

בשקיפות של הגדולה שלנו שפתאום ממש ראינו צורה של תינוק.

וזהו. אצל השניה הוא בכלל לא הגיע איתי לבדיקות.

בהתחלה היה לי איזשהו כיוצ'וצ' בלב אבל עבר

ואם חושבים על זה רגע לעומק- בסוף ההריון הוא משהו שקורה בתוכנו. גם כשהוא שם יד על הבטן כדי להרגיש זה לא באמת אותה תחושה כמו שלנו, נכון?

ולכן גם מידת החיבור אל העובר כעובר היא שונה. כי אצלנו זה ממש משהו שהוא חלק מאיתנו כרגע, ואצלו זה משהו קצת אמורפי, שעוד לא לגמרי קיים.

זה לא אומר שהוא לא שמח בעובדה שיש הריון או שזה משפיע איכשהו על הרגשות אחרי הלידנ

הם פשוט בנויים אחרת

אני שמחה שמראה שהכל תקין ויש דופק , ויש התפתחות תקינה, אני מלאה בהודיה, ובהקלה, ושמחה. .אבל וואלה לא הייתי מגדירה את עצמי מתרגשת... חחח... זה הכל שחור לבן, עיגולים צורות משונים... לא ממש מרגש.

העיקר כשהוא יוצא אני מתרגשת 

שלא אצא אצא לא מתלהבת מהילד שלב

אבל כן, עכשיו אחרי שעושה כל שבועיים אס

אני בסדר עם קצת הפסקה

הפוך - אני חוששת מכל אולטרסאונד נכנסת ממש בחרדה 

שונאת ממש אולטראסאונד

במיוחד שאני הולכת פעמיים בשבוע...

אני מחכה לראות אותה בצבעוני ותלת מימד בחוץ🥰

רק בהמשך שרואים משהו קצת יותר ברור.

בהתחלה אני מנסה לדמיין שאני רואה משהו, לא רואה כלום חוץ מכתמים שחורים לבנים.

ומתחננת לבעלי שיגיע איתי לסקירה.

וגם א"ס ראשון חשוב לי ממש שיגיע.

שאר המעקבים הולכת לבד ומשחררת אותו.

בקיצור נורמלי מאוד מאוד. זה ההורמונים חחח...

אבל ממש לא כל שבוע

לבדיקת דופק, שקיפות, סקירה

הבדיקת דופק פחות מרגשת. גם השקיפות אני בלחץ אטומי עד שרואה שיש דופק.

אחרי זה כבר נהנית וכבר בעלי נהנה.

אבל אם הוא היה צריך כל שבוע זה כבר היה סתמי ופחות מרגש..

מבחינתו שהילד ייוולד ללא הריון בכלל,

הוא שמח בילד ברגע שהוא נולד

בטח שלא מתרגש מבדיקות.

אולי מרגיש הקלה אם יש בעיה והיא מסתדרת, לא מעבר.

בהריון הראשון הודעתי לו על ההריון כשהיה במילואים.

התגובה שלו: אוקי.

אני לא אשכח את השיחה הזאת בחיים.

לא יישכח עד יומך האחרון.

בטוח שהוא זכר אלפא

🤣

בעלי דוקא כן מתרגש באולטרסאונד ובכל ההדמיות, לא תמיד הצליח לבוא אבל אם יכול. אני לעומת זאת הרבה פחות, בהדמיות הראשונות לא רואה כלום,  ואפילו בהדמיות המשוכללות קצת מוזר לי ... אני רק צריכה לשמוע דופק ולשמוע מהרוםא

שנינו מאוהבים בילדים שלנו, אין לך מה לחשוש.

אבל יותר מזה, תזכרי שהוא גבר, מה שגורם להתרגשות, איך ההתרגשות מתבטאית וכו' יהיו לעיתים קרובות שונות משלך. לפעמים מרגיש שהם לא איתנו כביכול בהתרגשות וכו', אבל לעיתים קרובות זה לא נכון. בשעה טובה וידיים מלאות! 

פעם בשבוע זה די הרבה לאולטראסאונד... אז הגיוני שזה לא כזה מרגש. וגם גברים פחות מחצינין את הרגשות שלהם, זה תמיד ככה.

דבר שלישי, הבעל לא חייב להיות בכל הבדיקות... אם את מרגישה צורך וזה מסתדר אז סבבה, אבל בעלי בקושי היה איתי בבדיקות וזה היה בסדר... 

או בכלל משהו שקשור בהריון (עשה טובה שהרגיש תנועות)

אבל תשמעי ברגע שיצאו לאוויר העולם הבנאדם התאהב בכל אחת ואחד מהם בשניה אחת.

והוא באמת אבא מדהים ומעורב ומתרגש מהם מאד כשהם כאן .

לגברים יש כמה באגים בייצור, אל תקחי קשה 

ומתחבר אליהם רק כשמתחילים להגיב לו

והוא עף עליהם

אז תדעי שזה רק הולך ומשתפר עם הזמן

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...