ובשעה טובה

אין לי מושג לגבי אפס הפרדה... לא ניסיתי. 

ושבעז"ה הכל יתנהל כמו שאת רוצה ומצפה.

אני ילדתי שם לפני שנה וחצי והיה לי ממש לא טוב שם מבחינת האפס הפרדה, הרגשתי שהם לא בראש בכלל

הבנתי שממש עכשיו נפתחה מחלקה חדשה לאפס הפרדה ששם יותר בנויים לזה אז אולי שווה לברר

אם יש מישהי שילדה שם יחסית לאחרונה - אשמח לשמוע...

רציתי להיות בביות ולא התייחסו

בסו הייתי ברגיל ולא עניין אף אחד

גם הייתי שם אחרי ניתוח, ועוד פרטי, ולא עזר ממש ליחס

את מירושלים נכון?

סליחה אם חוזרת על הצעות, אבל מה עם שערי צדק?

יולדת שם תמיד, ב"ה לא עברתי קיסרי

אבל מחברות ובנות משפחה שכן, שמעתי דברים מאוד טובים

גם על היחס

גם על הגישה

אבל אין להם שם קיסרי באפס הפרדה בהגדרה...

מניחה שכן אוכל איכשהו לבקש שיתנו לי להיניק בחדר הניתוח ושאהיה בבית מלא מההתחלה (עם מלווה) - אבל אין להם חדר התאוששות לקיסרי, אז לא אוכל להיות שם עם התינוק... (וגם על הדברים האחרים כנראה אצטרך להתעקש )

מכל הבחינות האחרות אני באמת מרוצה משערי צדק, וגם יש שם רופאה מנתחת שאני כבר מכירה, אבל הקטע של ההתאוששות בנפרד מהתינוק, בתוך חדר התאוששות חסר פרטיות עם מתאוששים מניתוחים אחרים - זה אחד הדברים שקשים לי, ולכן אני מנסה לחפש חלופה...

חשבת לבדוק בלניאדו? 

למרות שלפני אחת הלידות הקודמות דיברתי שם עם רופאה שהיא ראש מחלקת היריון בסיכון (והייתה הרופאה הפרטית שלי בשע"צ בניתוח של התאומים), והיא אמרה לי שאם אגיע ללדת בזמן שהיא נמצאת שם אז היא תבוא ליילד אותי. (בסוף מצאתי רופאה אחרת בירושלים שהתאימה לצורך שהחה לי אז)

אבל חוששת לסמוך על משהו כזה...

יש אפשרות לקחת רופא פרטי בלניאדו

יש את דר מתן אלעמי

ויש את דר עודה חוסיין אומנם ערבי אבל הוא אחד המנתחים הכי טובים שם והוא גם לא יקר 

לגבי מנתחות אני לא בטוחה

לגבי הרופאים שכתבתי אני יודעת בבירור 

למזכירה של הרופאים היא נמצאת במחלקת יולדות א, בטח בגוגל יש מספר

אבל לפי מה שאני יודעת לפרטי צריך להתקשר ישירות לרופא אולי המזכירה תדע לכוון אותך 

את זה מלכתחילה

בהצלחה!

אבל קודם אני צריכה לעכל שכנראה לא כל הרצונות שלי יתממשו...

אבל כן אחרי שאנחנו מתעדפים לאחר מחשבה עמוקה, אז באמת מה שלא נצליח לממש יותר קל לנו

וגם לזכור שהקב"ה מנתב אותנו בצורה מדוייקת...

בהצלחה יקרה! 

אז מדובר שם גם על אפס הפרדה אחרי קיסרי וכו...

שאם יש מלווה ללילה הראשון אפשר להיות בביות, במידה והתינוק עונה על התנאים שהם מציבים: משקל וכדומה...

לי לא נתנו לעבור בגלל משקל נמוך... אם לא המשקל היו מאפשרים.

רק חשוב לדעת שזה גם תלוי בעומס שיש שם בביות- וזה עמוס...

חדר ההתאוששות שם משותף לכל המנותחים או שיש מיוחד לקיסריות?

ומה המשקל שממנו מאפשרים?

הבדיקות והכל בנוכחות האמא בחדר. ככה אני זוכרת.

אם את לוקחת משם פרטי- את יכולה להתייעץ עם הרופא.

לרופאים שם בפרטי יש השפעה, בדרך כלל הם בכלי תפקידים במחלקות...

כלומר מהרגע שהתינוק יוצא מהבטן, כולל בהתאוששות מהניתוח.

בכל אופן, אשמח להמלצות לרופאות מנתחות שם...

תודה!

לא היה רלוונטי אפס הפרדה

אז לא יודעת אם יש אופציה כזאת.

היה פג.

ילדתי אחר הצהריים וראיתי אותו רק בבוקר.

בעלי ואמא שלי ראו אותו לפני.

לקחו את התינוק ובעלי הלך איתו. היה ממש מבאס להיות לבד בהתאוששות...

יש מחלקת ביות מלא אבל לי לא אפשרו בגלל המשקל של התינוק.

ואפילו בביות מלט לא נתנו לי להיות ולא הסכימו לי לקחת להנקה בלילה הראשון

הלוואי שזה השתנה אבל להבנתי הם מאוד לא בקטע

רופאים פרטיים, וזה גם חשוב לי... (חשוב לי לדעת מי ינתח אותי, וחשוב לי שיהיה צוות נשי ככל האפשר.)

אולי צריכה באמת לשאול אותם אם הם יכולים לאפשר זאת גם בלי רופאה פרטית...

מכירה מישהי שילדה שם עם דר אלמעי . אבל אולי זה התחיל כלידה רגילה ואז הפך לקיסרי?

אני די בטוחה אבל אולי אני טועה.

תרימי טלפון 🙂

פרטית

ואשמח שתעדכני 

בעקבות מה ששאלתי את אחת הרופאות שם לפני כחמש שנים וחצי.

אולי באמת אתקשר אליה שוב...

אבל אנסה קודם למצות את האפשרויות בירושלים. קבעתי תור לייעוץ אצל רופאה מנתחת בעין כרם, ונראה מה יהיה לה לומר לי...

שילדה ממש לפני שבוע עם דר אלעמי

וחברה שלי לקחה שם את דר עודה בפרטי לניתוח חוזר  ,

צריך להתקשר אליהם ישירות כנראה לטלפון הפרטי

אבל אין לי טעם להתקשר אליהם, כי אני לא רוצה לקחת אותם...

אולי אתקשר שוב לרופאה שהייתה לי בלידת התאומים (ובלידה שאחריה) ואשאל אותה שוב אם יש סיכוי לקחת אותה פרטי (אף שלפני 5.5 שנים היא אמרה לי שלא).

כשרציתי לקבוע תור מקדים אצל הרופאה הפרטית בשערי צדק המזכירה שלה אמרה לי שזה מוקדם מדי, ושבכל מקרה הרופאה לא תוכל לעזור לי בעניין של קיסרי ידידותי, ושבשביל זה אני צריכה לדבר עם המיילדת האחראית על חדרי הניתוח רק בטרום ניתוח.

מה אתן אומרות, "להאמין" לה?

ואם לא, אז עם מי לנסות לדבר/לקבוע תור עכשיו? עם הרופאה או עם המיילדת האחראית (שתכל'ס אין לי מושג איך מדברים איתה)?

לי אמרו אותו דבר בהר הצופים. כשאני ניסיתי לדבר עם המיילדת האחראית לקבל את התינוק אחרי הלידה, להניק בחדר לידה ושהוא ישאר איתי, העבירו אותי מאחת לשניה, בסוף אמרו לי שאי אפשר לדעת מי תהיה המיילדת האחראית בניתוח, ורק בניתוח אוכל לדבר איתה.

בניתוח עצמו כמובן לא היה כמו שציפיתי מהבחינה הזאת (היו חייבים לקחת את התינוק לתינוקיה, אבל בכל מקרה לא הרגשתי שהקשיבו לי) 

אני לא הייתי מסתמכת על דברים באוויר

ואם את מוכנה להתפשר שיהיה מנתח ולא מנתחת אז בנתיים יש לי המלצה מצוינת, בפרטי

לא חייבת לענות כמובן,

הרי הצוות בחדר בין כה וכה כולל גברים אז למה דווקא הרופא זה מה שחשוב? 

שתי רופאות מנתחות, רופאה מרדימה, מיילדת - זה כבר רוב נשי. עם הסניטרים אין לי מה לעשות (גם לא עם הלאום שלהם 😖), אבל הם לא אמורים להיות נוכחים בניתוח עצמו...

בונה על זה שאם אני לוקחת רופאה פרטית היא תוכל לדאוג לזה. (בקיסרי הראשון שלי, שהתחיל כלידה רגילה עם רופאה פרטית, היא סידרה שתבוא רופאה מרדימה בשביל האפידורל, והיא זו שנשארה גם לניתוח)

יש לי טראומה מרופאים גברים... בקיסרי הראשון, שהיה חירום, הצטרף רופא לרופאה שלי, ואח"כ באשפוז בסבב הביקורים שלו שאלתי אם יש רופאה שיכולה לבדוק אותי (עוד לא ידעתי שזה חלק מהתפקיד של הרופאה הפרטית), והוא אמר: "רגע, את זו עם התאומים, נכון? אני הייתי בניתוח שלך, אז בואי." כאילו - 'כבר ראיתי אותך, אז מה את מתפדחת ממני'😵‍💫 (אני תפסתי את זה כהטרדה...)

ובלידה אחרת, רגילה, גם היו לי רופאים גברים - הם אמנם היו רגישים, אבל עדיין זה היה לי לא נעים...

כמובן, זה לא יהיה כמו הלידות הרגילות האחרות שלי, שמהבחינה הזו היו חלומיות... אבל לפחות כמה שאפשר

מקווה גם לצוות נשי ככל האפשר

אבל בכל ניתוח יש גם סטז'ר הבנתי ומקווה שלא ערבי בעעע

הזיה שאי אפשר למנוע את זה

אולי אני אעשה בלאגן כדי שזה לא יקרה🤭

וכן, היו לי גם לידות טובות ויחסית קצרות, אבל אף אחת מהן לא הייתה "חלומית" כמו בדמיון שלי...

אני אדבר עם הרופא אבל לא בטוח שזה אפשרי

וואי שונאת אותםםם

למה הם צצים בכל מקום? כמו מקקים

לא יכולה לחשוב שיהיו שם כאלה בלידה

וואי תכף יוציאו לי צו מינהלי, אני צריכה להתאפק קצת עד אחרי הלידה, שלא יכריחו אותי ללדת בבית🙈

ולידה בבית? הלוואי... אחד החלומות שכבר לא יזכו להתגשם

נראה לי הסטנדרט שלך גבוה אחות🙃

אני מסתפקת במוסיף והולך, שכל לידה תהיה טובה מהקודמת

ואולי גם מהלידה השלישית (הקיסרי הראשון) לרביעית.

מאז זה הלך והידרדר...

ולכן אני די נחושה שהפעם, גם אם נגזר עליי ניתוח, שאצא בחוויה טובה ככל האפשר!

סניטר זה מי שדואג לעבודות השחורות ואת זה מה לעשות, אין הרבה שרוצים לעשות את זה ולכן בעיקר בני דודינו מאיישים את התפקיד

ואגב @מתואמת כשעברתי פרוצדורה ניתוחית במעייני הישועה הסניטרים אמנם היו גברים, אבל יהודים

אני התכוונתי לסניטרים, כמובן. הלוואי שלא היה צריך אותם, אבל אין ברירה

לגבי הסניטרים היהודיים במעייני הישועה - זו באמת נקודת זכות לטובתם. אבל נראה לי ששאר הנקודות לא עומדות לטובת הבחירה בהם...

מתחתייך מישהי הגיבה על סטאז'רים..

אז חשוב להפריד

אבל באלי להגיד לך(אני מהתחום)

שאני די בטוחה שהוא אמר את זה לא במובן של "ראיתי אותך אז מה זה משנה"

אלא במובן של

אני הייתי בניתוח אז יודע בדיוק איך היה מהלך הניתוח ולכן צופה את ההחלמה המדוייקת למהלך הניתוח.

הם ממש מסתכלים על זה ככה.

אוהבים שמי שניתח הוא זה שיבדוק אחר כך.

כי יש לפעמים דקויות של מנתחים (איך חתכו, איך תפרו, מה מצאו בפנים וכו) שיכולים להיות משמעותיות להמשך (במיוחד אם צצות בעיות, אבל לא רק)

ולכן לא חשבתי להתלונן עליו.

עדיין בהרגשה האישית שלי זה לא היה נעים...

מהראיה שלי את השטח זה נכון.

כלומר, הרופאים אחראים על הטיפול הרפואי והאחיות אחראיות על הצד ה"ניהולי" (כמובן כאשר לא מעורבים שיקולים רפואיים):

 איזו יולדת תגיע לאיזו מחלקה, האם לאשר ביות מלא ועוד

הרופאים בד"כ לא מתערבים בשיקולים של האחיות.

כמובן כדאי לשאול גם את הרופאה עצמה, אבל הייתי מנסה לברר (אולי אפילו אישית) עם המיילדות הבכירות מה המדיניות.

אם אני לא טועה המיילדות הראשיות בשע"צ אלו אפרת הרלינג ורינה דביר.

אולי שווה לנסות לשאול בינתיים גם מיילדת זוטרה בשע"צ מה המדיניות ואולי היא תדע להפנות אותך הלאה

שאחראית על חדרי הניתוח. מיקי משהו.

מישהי יודעת את השם המלא ואיך להגיע אליה?

אז את אומרת שבעצם אין טעם לקבוע כבר עכשיו תור לרופאה הפרטית ולברר איתה את כל הדברים האלו?

אחראיות רק על חדרי הלידה ולא על חדרי הניתוח.

אני לא מכירה את המיילדת האחראית על חדרי הניתוח, אבל תנסי למצוא סביבך אחיות בשערי צדק ולשאול אותן, אני גם אנסה לברר.

לגבי תור לרופאה הפרטית, יכול להיות שלגבי קיסרי ידידותי כן יש לה אמירה (כגון האם היא מסכימה לתפור כשיש תינוק בחדר)

לגבי ההתאוששות סביר להניח שזו באמת לא אחריות שלה,אולי היא יכולה לבקש... (אבל כנראה לא להציב עובדות)

באמת לגבי ההתאוששות אני מניחה שלרופאה לא יהיה מה לעשות, אבל לכל מהלך הניתוח - אני מקווה שכן...

בכל אופן, אנסה לחפש מיילדות בשערי צדק בסביבתי, ולהגיע דרכן למיילדת הראשית...

אני עברתי קיסרי באפס הפרדה-

(הם מגדירים אפס הפרדה, היה זמן מסוים בסוף הניתוח שהתינוקת לא היתה איתי, היא יצאה עם בעלי והם חיכו לי בהתאוששות, וכל התאוששות היו איתי)

בכל מקרה,

כל זמן שהתינוקת היתה בחדר ניתוח - המילדת גם עדיין היתה וממש עמדה צמוד אליי ווידאה שאני מחזיקה אותה בבטיחות וכו'

לא נותנים ליולדת תוכ"ד ניתוח להחזיק לבד תינוק בן 0 בלי השגחה

כלומר היתה פה השקעת משאבים מסוימת (תכלס לא כזו ארוכה! כמה זמן זה ניתוח קיסרי...) של חדרי לידה, מילדת שבמקום להיות בחדרי לידה היתה איתי.

וגם בחדר התאוששות - היתה איתנו אחות תינוקיה שנתנה לתינוקת טיפול ראשוני (שקילה, טיפות עיניים וכו') בזמן שסיימו לי את הניתוח

בעלי כמובן היה איתה כל הזמן הזה

והאחות תינוקיה נשארה איתנו עד שהעבירו אותי מהתאוששות למחלקה, ואז בעצם התינוקת היתה באחריותנו כמו כל אישה שעוברת למחלקה

בקיצור, לא מספיק שהרופאה תסכים להמשיך ניתוח יחד עם תינוק..

צריך הקצאת משאבים נוספת של בי"ח

הראשיות בבתי החולים...

(ב"ה בזכות עצתה של @שלומית. גיליתי בסביבה שלי כמה כאלה שיכלו לעזור לי בזה, כולל רופאת נשים אחת, שלא ידעתי שזה מקצועה...)

האמת השרשורים שלך מבאסים. כי קיוויתי בגדול שהמצב ישתנה כבר עד כה.

מאחלת לך להגיע למקום הכי נכון לך.

ושנתאושש וניתקע בחדר התאוששות המבאס רק אחרי ניתוחים כאלה אמן ואמן. 

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅

אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

לק"י

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.

ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

לק"י

למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

לק"י

לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.

מזל טוב!!!

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

לק"י

אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות

הגוף פורק מתח

תבכי, תספרי כמה שיותר את הסיפור בדגש על יצירת רצף האירועים בצורה קוהרנטית והרפיות

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!