כל עונה ארזתי את הבגדים בתוך שקיות זבל ורשמתי עליהם מידה ועונה, דוג 12-18 חורף.
אני פותחת את המחסן ואני לא רואה כלום חוץ משקיות זבל, זה לא מסודר לי בכלל
ואנחנו עתידים בע"ה לעבור לדירת 3 חד בלי מחסן
וזה אומר שהכל צריך להיות סופררר מסודר
לא נראלי שיהיה לי ארון לאחסן את הבגדים במדפים כי זה כל עונה לקנות עוד ועוד וזה המוןןן (בת ראשונה)
חשבתי על שקיות וואקום או משו בסגנון
אני צריכה שיהיה נוח באחסון ונראות.
לעצתכן אודה
בתוך כל שקית שמה דף עם פירוט מה יש שם
ומאחסנת מתחת למיטה
רק צריך לקחת בחשבון שלפעמים הוואקום נפתח...
מישהי בפורומים סיפרה פעם שהיא מאחסנת בקופסאות פלסטיק שקופות כאלה שקונים בסטוקים. אבל צריך הרבה מקום בשביל זה...
מישהי שנמצאת בעיקר בפורומים אחריםמתואמתנדמה לי שהיא מאחסנת בארונות העליונים.
האמת שאני כנראה קצת מגזימה באחסון הבגדים... אמא שלי אומרת שאשמור רק את הבגדים הטובים ממש, אבל אין לי כוח למיין... ותכל'ס זה ממש נוח לשלוף בכל פעם מלתחה שלמה לילד התורן...
(אבל עכשיו לפחות את בגדי הבנים אני מאחסנת במחסן, כי כרגע אין בנים קטנים. ובין הבנים הקיימים מעבירה ישירות את הבגדים, בלי תחנות ביניים. מקסימום בהתחלה הבגדים קצת גדולים...)
ממש נח לי. רושמת על השקית בארטליין מה התכולה+ מידה
ואת כל השקיות של אותה מידה באשפתון אחד. לדוגמא כל הבגדים של מידה 12-18 באותו אשפתון: שבת, יום חול, מכנסיים, חולצות וכו'.
מכירה כאלו שאורזות בנייליון נצמד כל חבילה.
הכל נמצא בארגז מצעים של המיטות שלנו.
כי היו לי שקיות מאוד גדולות ואנחנו בדירת שלושה חדרים בלי מחסן, אז יצא מאוד עמוס...
קיצר אין לי עצות, חוץ מלמסור
כמה כבר זה עונה
כל הבגדים חדשים לגמרי
אצלי אני שמה בחדר שירות בערימה כי גם לי אין מחסן.
הוא ממש מצמצם את גודל השקית
(אני ניסיתי עם שואב אלחוטי וזה לא עבד טוב, הוא לא היה מספיק חזק האמת)
וגם, השקיות שקופות ויותר חזקות משקיות זבל אז זה בטוח נראה יותר טוב
איך פותרים את זה?
אני חושבת שכביסה זה לא מספיק.
אבל עכשיו למשל הוצאתי את שקית וואקום שהיה באריזה כמעט שנתיים - הכל במצב מעולה. נשמר מצוין.
ארזתי הכל בצורה מקופלת
אחרי פתיחה כיבסתי (בטעות על 40 מעלות והכל התכווץ 
, חלקם יותר מידי)
בכל אופן לא נתקלתי בבגדים שהיה קריטי לגהץ - כמה טייץ או בגד גוף מידה 0-3 דורשים גיהוץ?
מה עם שמלת שבת לגיל 7
ואני לא שומרת כל שטות אלא רק את מה שאני באמת באמת צריכה.
החדר שירות שלי הוא לא רגיל, יש חדר שירות ויש מסתור כביסה
אז דברים גדולים אני זורקת למסתור
את הקטנים משאירה בחדר שירות בערימה מסודרת
לטעמי, מסודר מאוד
יש סוג שעדיף??
עולה הרבה??
חייבת רק להגיד שבפסח הזה נשבר לי ומסרתי הכל חוץ ממעילים איכותיים, גופיות בכל המידות ומה שרלוונטי לעונה הבאה
שקיות אחסון מאליאקספרס, ממש מוצלח, נכנס הרבה ומסודר
במדפים בכי גבוהים בארון.
אבל שומרת רק את הדברים הכי יפים (כמו איזו שמלה מהממת) או הכי שימושייים (כמו טייץ שחור)
שקית אחת לכל גיל, לא מעבר.
כרגע לא תופס יותר מדי מקום (ילדה בת 2.5 וילד בן 7 חוד')
זה מלא כסף לחדש הכל
ואני רוצה עוד הרבה ילדים בע"ה
רוצה....
נקוווה שיתגשם
נראה לי 85% מכל מיני שקיות שהגיעו אליי ועוד 15% בערך סבתא שלי קנתה.
ב"ה התגלגלו לידי המון בגדים במצב מעולה.
בכללי בגדי ילדים זה משהו שהרבה אנשים מוסרים, צריך להיות בראש לקבל.
(בעיניי הילדים שלי מאוד מטופחים, בחיים לא לובשים חולצה עם כתם וכד)
אני סומכת על זה שכמו שאני מלבישה את הילדים שלי בבגדים שהגיעו אליי בע"ה יגיעו גם בילדים הבאים...
מקווה שזה נכון
אבל מעל גיל 3 בערך, כבר פחות מצליחה למצוא.
איפה אתן מוצאות?
וזה יותר בעייתי למצוא בעיניי
אבל כמו שכתבת, 25 שקלים לחולצה נחשב לזול. בעיניי לפחות. לא מכירה מקומות שמוכרים בפחות ואני פריקית של מבצעים. או לפחותהייתי עד שנגמר לי הכח והזמן🙄
היה בגולף 6 פריטים ב100
ואני קונה בנקסט, משתדלת לקנות פשוט כדי שיצא יותר זול לכל פריט, אבל זה באמת נהיה קשה עם הזמן..
חוץ מזה בשווקים או במקסטוק (אם את מלבישה חליפות גן) יש הרבה פעמים יותר זול אבל באמת זה דןרש חיטוט ומזל
בגדים
אבל אולי בגלל שזה סוג מסוים עם ציורים וכיתובים שאני לא קונה
גם לא בקיווי ב5 ב100.
יותר קשה למצוא בזול.
אבל לנקסט יש הרבה מארזי בייסיק זולים יחסית. תנסי, הם איכותיים
וגם איכות הבד פחות התחברתי
הפסקתי לקנות שם כשהבן שלי הגיע לגיל 3 האמת
כאלה
הייתי צריכה לנסח אחרת ולכתוב שלא מצאתי בפחות *בסגנון שאני קונה*
אני לא קונה חולצות בכל הצבעים ובכל הסגנונות. בעיקר צבעים בהירים, הרוב לבן
חיפשתי ולא היה או שכמובן לא היתה מידה, אז אני מעדיפה לקנות בכל חנות בנפרד 2 חולצות נגיד אבל שהן מתאימות ובמחיר יותר יקר
בטח יש גם לבנות ואז אפשר לקנות לשניהם באותו מבצע
ממה שאני רואה זה חולצות בייסיק צבעוניות
הבן שלי לא ילבש כאלה, וזה צבעוני לי מדי חחח
לבנות לא ראיתי 3/4 אגב
ולגבי לבן שראיתי שכתבת בשרשור כביסה - הכי קל לי לתחזק לבן. הוא לא דוהה כמו צבעוני ואני הכי הרבה מורידה כתם קשה עם ספריי אקונומיקה נקודתית וזה יוצא ממש בוהק אז גם מחזיק יותר מבגד צבעוני מנסיוני
ואיך לא מפספסים בסוף בגדים טובים קשה להחזיק ראש על הכל...
ואם לשמור בגדים של מין שכרגע אין עוד מאותו המין?
אין תשובות... אצלי כרגע הכל בלאגן.. עברנו לבית ממש קטן אז בכלל.
מצד שני חוסכת המון כסף כמעט ולא קונה בגדים לילדים...שזה ממש משמח אותי וכיף.
החום של המזגנים, הלחות, ובחורף הקור לא פוגע בביסה?.
הרי נוצרים כמו עגלי טל באריזות פלסטיק
קודם כל והכי חשוב - ממיינת הרבה.
אני שומרת או בגדים ממש ממש טובים שעלו מלא ויקרים לליבי (גג שני פריטים בעונה), או כאלו שאצטרך בוודאות בשנתיים הקרובות (אז אם יש בן-בת-בן, למשל- לא אשמור את בגדי הבנים).
מעבירה בגדים לגיסה שיש לה ילדים ש'משלימים' את איפה שלי אין, ואז במקום לשמור, הבגדים אצלה בשימוש, וחוזרים אלי לילד הבא (עם חיסורים ותוספות. אנחנו מקבלות את זה באהבה והבנה).
את המעט שאני כן שומרת- אני פשוט מניחה במדף העליון בארון. בלי שקיות ובלי כלום. זה גם עוזר לשלוף את החולצה הקצרה של הקיץ כשהולכים בחנוכה לאילת (לדוגמא) ובכלל הופך את כל ההחלפות של הקיץ חורף לדבר קליל ופשוט (כי זה לא 'טקס' שאוי ואבוי אם נשאר פריט בודד בכביסה שאח"כ צריך לפתוח ארגזים במחסן בשביל לשים אותו במקום. פשוט שולפים וזהו.
רק בשביל הפרופורציות- יש לי 6 ילדים, וכל מה שאני שומרת, נכנס במדפים עליונים בפתיחה של 2 דלתות בארון (לא כולל מעילים שאני מאחסנת בנפרד)- שתביני לבד כמה מעט אני שומרת. מצד שני, החלפת קיץ/חורף של כולם יחד, לוקח לי פחות משעה. אז מבחינתי זה הכי משתלם בעולם.
א - ב - ל- מראש אני לא קונה כל כך בגדים יקרים. אוהבת לקנות, למסור ולקבל, במקום לאגור.
ומה זה להחליף חורף קיץ אצלך אם את לא שומרת בעצם? זה להוציא ולהכניס את החדש שקנית, לא?
והחלפת חורף-קיץ אצלי זה מה שאני שומרת בין ילדים רצופים מאותו המין, ושל המתבגרים הגדולים שכבר סיימו לצמוח.
וכן, למשל השנה החורף קצת הקדים- ונסעתי במיוחד לבית של גיסתי ועברנו יחד על הארון של הבן שלה, ולקחתי לה את כל מה שקטן כדי שיהיה לבן שלי.
אבל אני לא בררנית בבגדים.
אני זורמת עם מגוון של סגנונות.
ממיינת את הבגדים לפי מידות, בנים/בנות ועונות.
אני שמה בשקית, לא שקית זבל, אלא שקיות קשיחות כאלה שמקבלים בחנויות.
מבחוץ אני מדביקה פתק עם מה שיש בשקית.
אין לנו מחסן, אבל יש לנו בבית מין גומחה כזאת ששמנו שם מדפים ועליהם אנחנו שמים את השקיות.
יש גם שקיות במדפים העליונים של הארונות ומעלה לארונות.
הכי חשוב- יש לי דף שבו כתוב איפה נמצאת כל שקית, כדי שיהיה יותר קל לחפש.
היי עבר קניתי כמה, זה מדהים ויעיל.
כמובן רצוי שהבגדים יהיו מקופלים בשקית בצורה אחידה כך זה באמת חוסך מקום.
כמו בכל מוצר, יש שקיות שלא שוות ונפתחות כל הזמן וי יש סוגים טובים.
זרקתי את האריזות.
האם יש למישהי ץ המלצה לשקיות מעולות.
בארונות העליונים או מעל הארון.
ממיינת לפי בנים/בנות ומידה.
ומעמידה מקופל כמו ספרים, כך שכשפותחים את הקרטון רואים כל מה שיש בתוכו.
על הקרטון מבחוץ כותבת מידה ומגדר.
כשאין לי קרטון או הכמות לא מתאימה לקרטון, שמה בשקיות זבל. מצמידה דף מקופל ומהודק על השרוך של השקית עם המידה וכו. ועל דלת הארון מבפנים כותבת מה יש בו, כדי שלא אצטרת להוציא את כל השקיות כדי לדעת מה יש שם. (מדביקה על הדלת נייר דבק (לא מסקנטייפ!) ועליו כותבת. יורד בקלות כשרוצים ולא משאיר סימני דבק)
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
התקן ושני פסים
אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא
השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?
דימום בינוני
ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים
ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה
ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈
לק"י
ואז מגלים שזה לא.
ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.
אני בשוק שדבר כזה קיים
הכי לא מצחיק שיש
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
ואז ב"ה במעקב הריון אצלו
הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה
אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים
הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו
ב"ה
לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת
עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן
עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי
מאד מאד מרוצה
לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים
אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!
והרי החדשהבשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום
שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...
תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים
ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
עם כדור או בלי כדור,
כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב
אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי
אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר
בעלי הלך עם הילדות מהבית כדי שאוכל לנוח כי הגדולה שלי רק רואה שאני חלושה היא ישר נלחצת ונהיית דבק אליי
ואמא שלי טיפלה לי חיים שלי חח (אנחנו גרים ביחידה שלה, אז היא כל איזה שעה קפצה אליי עם קצת אורז או תפוח אדמה מבןשל
שישי הייתי על הפנים
שבת בערב גם (@אמאשוני לא הצלחתי לאכול כלום היה לי כאבי בטן ולא היה לי כיך והייתי חלשה)
שבת בבוקר כבר יותר טוב
ועכשיו אני כבר ניראלי בסדר אבל עדיין מפחדת לאכול (כל היום אכלתי תה, חופן קורנפלקס, רבע שוק עוף, מישמש וחתיכונת של דג עם חתיכונת של לחם)
משתדלת בעיקר לשתות אבל כן חלשה עדיין, אני מרגישה שהחוסר אוכל הזה ממש לוקח כוח שיואו
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
