את יכולה להגיד ביפה להפסיק לדבר על זה , ולשנות נושא, להראות שאת לא רוצה לדבר על זה

ואם היא בכל זאת שואלת על הריון אז להביא תשובות של "בעזרת ה'" ולא תשובה חד משמעית

היא מרגישה בנוח לספר לך הכל וזה מהמם , אבל זה לא מחייב אותך לפעול בהתאם. ברכה שורה על הנסתר💞

רק שאני מרגישה כל הזמן שאני בלחץ שאכשל בלשון

צריכה לעשות סוויצ במוח

הנחת פה כ"כ הרבה פרטים, אין מצב שהיא חברה שלך גם בפורום?

וכמובן, בשעה טובה ובידיים מלאות

היא אחת ששונאת חשבת מול מחשב או עם הטלפון

מבקשת ממני להוציא לה הזמנות באתרים כי היא לא מסתדרת עם זה וכו

אז...

(וסתם במאמר מוסגר, אני תמיד, גם בגלגול הקודם שלי פה, משנה פרטים שלא קריטים לעניין, אז הרבה ממה שפריטי פה זה רק דוגמאות שלאו דווקא היו בצורה הזאת, אבל העיקרון מאחוריהם דומה)

אבל לא הבנתי מה הקטע לשמור את זה בסוד מכזו חברה קרובה. בעיני מיותר ואפילו פוגע.

( מכינה את עצמי לעגבניות, קדימה תתחילו)

שדבר שאני רוצה ומרגישה צורך לשמור אותו לעצמי

אני ירגיש בנוח לעשות את זה....

במיוחד שגם אם חס ושלום יהיו אתגרים בדרך, כנראה היא כן תשתף את החברה, לא?

ואפשר לשתף ולומר שכרגע זה סוד מכולם ולא מעוניינת לדבר על זה.

כמובן שאת צודקת, ובקשר בין שתי חברות ראוי שכל אחת תשתף רק במה שנוח לה, ולא בגלל לחץ מצד החברה.

לעניין כאן, אפשר לומר שוב שהיא פחות מעוניינת לדבר על ענייני פוריות כרגע, ואם יש צורך לענות כך על כל הערה בנושא.

כאמור פשוט פחות מבינה את הקטע לשמור בסוד משהו שעוד כמה שבועות יהיה ברור לכולם. ועוד מכזו חברה קרובה. 

(נניח זה שהיא יכולה להציע לי שוקולד ליד אחרות ובלגיד בקריצה: "תשמיני קצת, עוד רגע את ממילא בהריון ותרדי הכל". האחרות שבסביבה, שיודעות שיש בינינו קשר קרוב מה מבינות מזה? אה היא בטח מנסה להכנס להריון... אם איקס מדברת על זה כנראה שהיא יודעת על מה היא מדברת... וככה המעגל מתרחב)

לרוב שמירת סוד זה לא העניין

אלא התחושה שלא נכנסים לך לחיים ..

כמו שמעה שמקבלים בטעות לרוב לא כואבת כמו מכה שמקבלים בכוונה..

התחושה הזו הרבה בחיים...

ויתכן וגם מפריע לך בעוד נושאים רק שהריון/התקן זה כבר ממש ממש חדירה לפרטיות.

לדעתי, את צריכה לבדוק/להתייעץ איך להגיד לה בצורה עדינה ולדבר אתה שיש שדברים שהם שטח פרטי

אבל הדרך לשם כן

הרצון כן. לפעמים.

ולפחות בהתחלה להמון נשים - גם כן. לא משנה מה הסיבה. לא משנה שאחכ רואים ויודעים. זה הרצון כרגע. ולדעתי יש עוד יותר אנטי טבעי כשאוכלים לך תראש על הנושא

לא חייב לשתף אם היא לא רוצה

אני לא שיתפתי חברות בהפלה ובהשלכות שהיו לה עליי למשל

כל אחת ומה שהיא רוצה וטוב לה

תגובה

אין לך דברים שאת מרגישה צורך לשמור לעצמך? את משתפת כל דבר עם מי שקרוב אליך?

כאילו מנסה להגיד, שמכירה את זה שלכל אחד יש את מה שהוא אוהב לשמור לעצמו?

אז בכל ענייני ההריון תמיד הייתי חרדה לפרטיות שלי, אולי זה בגלל ההקצנה שאף פעם לא באמת זכיתי לזה.

כולםםםם ידעו שאני בהריון משבוע 5

בין אם אמרתי ובין אם הבינו לבד...

הפירמאזיס קשוח

אז אולי משם זה מגיע

אבל זה לא כך כך משנה מאיפה זה מגיע

משנה שבא לי שזה ישאר פרטי שלי (ואגב גם לחצי השני שלי זה מפריע אז בכלל.. וגם אם יהיו חלילה קשיים, לא חושבת שאשתף, אולי רק בדיעבד ואחרי זמן, כסיפור)

לעניות דעתי

לדעתי כדאי לך לנסות קצת לדלל פגישות

נשמע שאתם קצת יותר מדי ביחד..

הקשר נהיה מדי קרוב והגבול של הפרטיות הבריאה

הטשטש ונעלם

וכנראה היא לא אחת שמגיבה לזה טוב...

למשל מה שסיפרת עליה-

שהיא עם תחושה ואפילו אומרת את זה גם

שאת תוציאי בטח את ההתקן אחריה כי תרצי להיות כמוה

מעידה על מצב לא בריא... בכלל...

עדיף למנן קצת את הקשר עכשיו ולשמור על הדברים הטובים שבו

מאשר שזה יגיע למשבר ותפסידו שתיכן לגמרי אחת את השנייה

שיהיה הריון קל ומשעמן!! לידה קלה ותינוק בריא !!!

איפה עובר הגבול הדק

זה לא חברות שבא לי להפסיד

אני נתרמת ממנה וגם תורמת לה

וזה לא שהחיים שלנו שזורים אחד בשני

רק היא עוברת את הגבול קצת, ואני לא מכירה אותה כזאת

יכול להיות שזה ההריון שחדש לי בה ואולי תחזור לעצמה אחרי הלידה (ב2 ההריונות הקודמים שלנו לא היינו בקשר כזה קרוב, הכרנו בשלום שלום, רק אח"כ מסיבות מסוימות הקשר התהדק ממש).

אבל את צודקת שאני צריכה לשים גבול

בכל מקרה זה שכתבתי פה עזר לי יותר מוקדם לענות לה תשובה מודה, מכבדת אבל עם מסר של "תצאי לי מהחיים בנקודה הזאת".

את זה..

כל הכבוד!

לשים גבולות זה חשוב בכל קשר שיש...

איך לשים אותם לפעמים זו שאלה מאתגרת..

קשר קרוב מדי עלול להיהפך ללא בריא

והכל ששמים לב ופועלים בזמן

יותר סיכוי שתוכלי להמשיך את הקשר בצורה בריאה שתיתן ולא תיקח ממך....

בהצלחה יקרה!

תשמעי, כרגע הנושא של הריון וילודה רגיש אצלי, ואני מבקשת שלא נדבר על זה. אני מרגישה שאני זקוקה לפרטיות וסומכת עליך שתתני לי את המרחב הזה בלי להיעלב.

איך היא תקבל את זה?

רק בלי הרגיש

נראה לי אני אמצא איזה מילה שתסביר לי שבכללי הנושאים האלה פרטיים בשבילי

אני לא מרגישה בנוח לדבר על x

או אני לא אוהבת שמדברים על זה

אני מעדיפה שלא נדבר על הנושא הזה

וכאלה דברים 

אבל בסוף זה נגמר ולא בטוב.

כי כמו אמרה "אוהבת את השבת" (אגב, אם את אוהבת לבשל לשבת, מוזמנת אליי)
יש גבולות בריאים בקשר. ופה נשמע שהקשר ביניכן על גבול הסימביוטי. אתן מדברות על הכל, אבל נשמע שאם תעזי לפתוח משהו שאת לא אוהבת ביניכן- תהיה פה היעלבות ופיצוץ.

היו לי כמה חברויות כאלו, שישבו על מקום כזה.

יש בהז קסם בהתחלה, כביכול מצאתן זו את זו, סוףסוף נפש תאומה,

אבל הדמיון הזה הוא לא בריא, כי חסר שם הגבול הברור- שפה זו אני. ואת *מכבדת* את זה.

כבוד הוא מרחק. 

וכשאין כבוד ויש ערבוב- אז הקשר כאילו נוגס במרחב הפרטי שלי עצמי.

ויש שם כעס, רק שאסור לבטא את זה, כי הערבוב הזה הוא מה שמחזיק רת הקשר.

לי לא היו נסיונות טובים עם כאלו סוגים של קשרים. כל פעם זה נגמר בפיצוץ, בעיקר מצידי.

כי פשוט הרגשתי שאני לא יכולה עם האשמה וחוסר הנעימות שקשר כזה יוצר. שאני מרגישה מחנק וחוסר יכולת לבטא את המחנק הזה.

והבעיה היא שאני ממש אדם של חופש.

אז פשוט העדפתי את החופש שלי על פני הסימביוזה הלא בריאה.

טבעית טובה כזו...

שמחה שקלעתי לדעתך😅

מחכה תמיד לתגובות שלך!!

אני קלעתי לדעתך, לא את לדעתי.

תודה❤️

את הגבול שלי ולהיכנס לי למרחב הפרטי עם 'את לא רוצה עוד ילדים'?

ו'עד מתי את רוצה למנוע'

ו'איך זה אצלכם .'

וסיפורים על טבילה ויחסים כשאני מכירה את הבעל כי הוא חבר של בעלי

אני לא מתחברת לקשקשת אינטימית (מחילה ממי שכן. בעיניי זה לא שייך השיתופים האלה בין חברות והלכתית אני יודעת שלפחות לפי חלק מהדעות זה ניבול פה וגם כמובן, לשון הרע)

הייתי צריכה לספר למישהו...

תספרי כשיהיה לך טוב לספר

עכשיו קראתי ואני ממש מעריכה כל אחת שטרחה להגיב

אני מחכימה

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

בהצלחה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.

ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.

חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!

אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈

אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים

גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני

כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם

איזה שפע.

שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!

גידול קל ותהני!

א ש ר י י ך ! ! ! 

כל פעם שחוזרת מחלד

מלא מזל טוב

ברכה עצומה

היום אני מרגישה שזה גדול עליי

לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים

כמה דברים שעלו לי

א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית

ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.

ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.

זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר

הם גם מתחילים לעזור

בהצלחה אהובה!!

הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי  עוד פעם?

והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?

אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)

היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..

והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)

למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי

גם אם את לא תכננת עכשיו הריון

את לא חייבת כלום לאף אחד

גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים

תהיי על מרומך

זה מה שה' זימן לך

ואת בסדר גמור

והשאר-י מחדדו

אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית

תגובות של אנשים בכל מני נושאים

בלי קשר ספציפי להריון

זה יכול מאד להציק

ההתערבות במשהו פרטי

האנרגיות שזה מצריך

לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי

בפעם האחרונה שחוויתי את זה

חברה אמרה לי משפט יפה

'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'

כלומר התגובות שלהם

זה בעצם החוויה שלהם

אני בעיקר למדתי לא להסביר

לזכור שזה שלי ולא שלהם

אם בא לי לשתף אני אשתף

ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק

גם אם זה גורם לאנשים מבוכה 

ואני ממש ממליצה על זה.

בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.

אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.

למשל מקרה אמיתי:

שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?

אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט

האישה הולכת נבוכה

אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.

נחמדה ומקצועית מאןד.

לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️