ולא מחכה עם זה...יש מגוון דעות לגבי תמיכה בשלב הזה ואם משהו אחד לא עובד, כדאי לנסות לשנות... במיוחד שנשמע שזה לא משהו חד פעמי.

בשורות טובות יקרה! תעדכני

הם יתעקשו לבדוק ויגינאלי (שזה רק מסכן יותר את ההמטומה) ולא רוצה לסכן שום דבר

ואז הם יגידו שלא רואים דימום (כי מן הסתם לא אגיע ב3-4) ואז אציין שהנרות עשו את הבעיה אבל מהצד שלהם הם לא רואים שום הוכחה לדימום

ויחזירו אותי הביתה

ותודה רבה , אמן!!🙏💞

דבר שני את לא חייבת שיבדקו וגינלית. בוגינלית כן רואים יותר טוב לפעמים אבל בשבוע כמו שלך יראו טוב כבר דרך אולטרסאונד בטני.

אני כן חושבת שכדאי מאד ללכת שיראו מה גודל ההמטומה וגם שאין הפרדות שליה או מקור דימום אחר חס ושלום.

שיהיה בהצלחה🙏

השלישית, נסעתי למיון עשרות פעמים, בבתי חולים שונים

ולצערי אף אחד לא הסכים לבדוק בטני כשמדובר בדימום ...

כי רוצים לבדוק מה מקור הדימום

והיו מקרים שהיו לא נעימים בכלל שהתעקשתי שלא יעשו ויגינאלי ואמרו לי שהם לא משחררים אותי בלי ויגינאלי.

בדקו אותי בכפייה, והיו מקרים שיום אחרי הדימום גבר בגלל זה..

ושוב תודה רבה🙏💞

ולדעתי זה לא חוקי מה שעשו לך!

זכותך לסרב!!

זה נשמע לא חוקי

ונוראי ממש

חיבוק

ממש מבינה למה את לא רוצה לחזור לשם

כפייה הכוונה לא מרצוני, לא חלילה שבדקו אותי בכוח פיזי ה' ישמור

התחננתי שם שלא יעשו ויגינאלי כי המקום רגיש ומדמם

אבל בקור רוח שמו כפפות ואמרו שאם אני לא נבדקת הם לא משחררים אותי ושאחליט עכשיו כי יש המתנה

ואז הגדילו לעשות והביאו את הספקולום הזה, המרחיב, שמרחוק ראיתי וביקשתי שלא יעשו, אבל שוב בקור רוח אמרו שחייב לראות מאיפה הדימום ואין ברירה אחרת.

קיצר שונאת מיון, וזה לא רק בבית חולים אחד

מאיפה שבא לך, מתי שבא לך

ולא להסכים לבדיקה שאת לא מעונינת בה

ואת יכולה להתשחרר על דעת עצמך גם

זה אולי לא יכסה את כל ההפנייה בתשלום, אבל בדיקה כזו אינטימית ורגישה בסיטואציה כזו - אם אין רצון ושיתוף פעולה, הכסף לא שווה את הטראומה לדעתי

את ההשלכות, אם חלילה יהיו

שחרור יש איזה קנס או משהו כזה, לא ממש זוכרת

רק זוכרת שמכתב שחרור זה חובה

אם אין הפניה ולא אשפזו אותך

מניסיוני זה לא שחור ולבן וקיבלתי הנחה מה900 שח האלה פעם

הייתי במיון והמכתב התעכב אז אמרתי להם שאבוא מחר לקחת (זה היה באמצע בלילה)

בבוקר התקשרתי לשאול אם אפשר לבוא לקחת את המכתב והם אמרו לי שאני לא חייבת וזה יגיע ישירות לרופא (בכללית).

אולי גם עם מבוגרים זה ככה.

ואם את לא מהווה סכנה לעצמך או לציבור מותר לך לחתום ויתור וקבלת אחריות ולהשתחרר.

חוץ מזה הם סתם מפחידים, זה איום ריק מתוכן. חסרות בבתי החולים מיטות והם היו משחררים אותך כמו גדולים אחרי שהיו צועקים עלייך קצת שאת חסרת אחריות (לא מצדיקה אותם בכלל, נשמע מקום מזעזע. פשוט מתארת לעצמי שזה מה שהיה קורה). תזכרי שמשמרות הם 7-8 שעות והרופא במשמרת הבאה יכול בהחלט להיות נורמלי יותר.

ובנוסף הייתי מגישה תלונה על האיומים האלה כי זה לא חוקי ולא תקין (הם כנראה יכחישו אבל אם יש לך כוח להתלונן בשביל האישה הבאה - אולי הם יחשבו פעמיים).

בכל אופן תדעי אם תצטרכי להבא. מאחלת לך לא להצטרך

הם כן יכולים לאשפז אותך, כלומר להעלות מהמיון למחלקה, כדי לעקוב שאין עוד דימומים. גם משם זכותך להשתחרר. (לא בהכרח הייתי משתחררת באופן אישי, אבל זו זכותך).

כנראה איימו עלייך כי בדיוק לא רצו לאשפז כי תתפסי מיטה והעדיפו לסיים איתך

אפשר להציב עובדה שהם חייבים לבדוק אבל להגיד מראש שאם אני מסרבת אז ישחררו אותי ויציינו שסירבתי בדיקה, הכי פשוט והכי נעים לכולם.

הקטע שהאיומים והעקשנות על בדיקה ויגינאלית היתה בכמה בתי חולים אז הבנתי שזה משהו חובה ולא נוהל

קודם כל היחס - ברור שלא חייב להיות ככה! תמיד אפשר להיות בנאדם נעים ולדבר יפה.

לגבי הבדיקה - יש פרוטוקול, ובדימום עושים בדיקה וגינלית. זה הפרוטוקול. את לא חייבת להסכים, אבל אם הם ישחררו אותך בלי - הם חשופים לתביעה על רשלנות רפואית. למה להם להיות חשופים לתביעה? תחשבי שניה על הצד שלהם.. לאף רופא אין אינטרס, לא ברמה המוסרית ולא ברמה המקצועית, לפשל וללכת לא לפי הפרוטוקול בדבר כל כך בסיסי. מה הוא יגיד אחכ לשופט? היא לא רצתה? לך תוכיח.

אולי לא שכנעת מספיק? אולי לא הסברת את החשיבות? גם אני מבינה שלך ברור כשמש שזה עלול לגרופ להפלה, אבל להם זה כנראה לא ברור. אולי הם טועים. רופאים בהחלט לא יודעים הכל. אבל הם מכירים שיותר נשים עם דימום לא הפילו אחרי בדיקה וגינלית מאשר כן הפילו (מוזמנת לעשות מחקר שיאשש את ההיפך) ולכן חשוב להם להסביר לך. או לאשפז אותך למעקב - כי אין להם אופציה אחרת לוודא שהכל בסדר (וגם זה לא ברור.. לכמה זמן? יומיים? שבועיים? חודשיים?)

הם מצד שני גם יודעים שבבית חולים אין מיטות מיותרות ובנוסף העלות של אישפוז גבוהה, והם מבינים שכחלק מהמערכת האחריות שלהם היא גם לא להעמיס עוד כשאין צורך (בראיה שלהם), אז הם חושבים שהמוצא הטוב ביותר הוא לגרום להיבדק.

זה שהם עושים את זה בדרכים לא נעימות- אין מה להגיד. זה לא בסדר.

"מסרבת בכל תוקף להבדק ויגינאלית למרות שמודעת להשלכות" ולהוסיף כמה שבא להם כדי להוכיח שמראש זה היה המצב..

במכתב שחרור מציינים הכל כולל הכל

בגלל זה אני לא מבינה את הקטע להתעקש ושזה יהיה ברע, כי גם מתביעה הם יכולים "להנצל"

לי פעם התעכב המכתב שחרור ולא התאים לי לחכות יותר, וגם לא רצו להוציא לי את המחט מהיד עד שאקבל אצ המכתב.

אז הודעתי להם שאם תוך חצי שעה אין מכתב מוכן אני יוצאת עם המחט ובלי המכתב.

לא הספקתי להתרחק הרבה ושמעתי את האחות אומרת למישהו בטלפון להזדרז עם המכתב שחרור שלי כי אני הולכת בלעדיו

לקום וללכת. נגיד בתחילת לידה (יש לי חברה שרצתה לקום וללכת באמצע חח)

אבל יש הרבה סיטואציות שזה עניין שלך וזהו. רק שזה עולה כסף

יותר מאוחר.

אם גרים באזור.

אמא שלי הייתה עושה את זה עם אחותי, הולכת בלי להודיע לאף אחד ואז חןזרת יותר מאוחר לקחת את המכתב.

אם היו שואלים איפה הייתה או מתקשרים אליה הייתה אןמרת שיצאה לסיבוב בבית רפואה עם הילדה.

עד שבוע 13 לא הסכמתי בשום אופן לבדיקה פנימית. כמה שהתווכחו איתי בסוף עשו בדיקת דופק בטני והכל ביטני. הרופאים טוענים שאין קשר להפלה/דימום מבדיקה וגינאלית אבל אני יודעת בוודאות שאחרי או"ס של דופק בשבוע 8 (פנימי) התחיל דימום ואז הפלה. מאז סירבתי

ברגע שהרגשתי בטוחה יותר בהריון הסכמתי לבדיקה פנימית- אורך צוואר וסקירות שהיה צורך

חיבוק לפותחת, בעז"ה בשורות טובות 🙏

כמו שלא מוכח שהמטומה עוברת במנוחה, בפועל אחרי עמידה של דקה יש דימום וההמטומה גדלה. ודווקא שמירה מוחלטת ושכיבה מצילה את המצב.

אותו דבר פה,

הספיקו לי 3 מקרים שהתחילו דימומים אחרי התעסקות עם האיזור, וגם הם יותר מדי..

פעם אחת בדיקה ויגינאלית, פעם אחת בדיקת טהרה חד פעמית ופעם שלישית עכשיו שזה לא חטטני מדי, רק לשים נר..

וכמו ששושנושי אמרה- במצב של המטומה אסור לקיים יחסים, ואת זה דווקא הרופאים כולם דואגים להגיד ומסכימים עם זה..

רק מתייחס לזה.

עשיתי ווגנאלי בשבוע 5 בגלל דימום, ראו דופק וההריון ב"ה המשיך טוב ובידיים מלאות.

הריון אחר, שבוע 7, היתה הפלה ספונטנית ללא   us.

אין כללים.

לא אמרתי לרגע שכל ההפלות קורות בעקבות בדיקה ויגינאלית, זה ממש להפיל את האשמה על הרופאים.

יש גם הריון כימי שנופל לפני שבכלל יודעים עליו, ושום בדיקה לא נעשתה..

אלא אמרתי שבדיקה ויגינאלית מסכנת את ההריון במקרה של הריון בסיכון עם המטומה מדממת- שזה הסיפור שלי.

לצערי היה לי גם כימי, גיליתי אותו בעקבות בדיקת דם.

אקרא ואשלים פערים.....

מנסה להתנתק מהנייד.

עושה "סדר" בבית לפני שכל החמולה יוצאת לחופש.

אז אולי באמת זה לא היה נכון להגיב ככה על סמך הודעה אחת שקראתי, מתנצלת.

אין לי עצות אבל ליבי איתך. 

מקווה שהכל יהיה בסדר עם ההריון ובקרוב ההמטוטה תיספג וההריון ימשיך קל קל ומשעמם בידיים מלאות במתיקות בסופו.

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

של עוד מי שפיר

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

איך אני עכשיו קמה לעשות קצת סדר? איך?

תקשיבי זה קיצוני...

בע"ה מחר יהיה יום חדש ויפה הרבה יותר!!!!

ואני יודעת שזה נראה בלתי אפשרי אבל תנסי אולי שנייה להגיד לעצמך תודה על משו אחד היום.. זה יכול לשפר את ההרגשה חיבוקקקקקק

ווואו תותחית!!!!!!

חושבת עלייך🩷

היה קשוח ב"ה

הקאות שזה הכי כיף

היה ממש אומלל כל הלילה,

הקטנציק לפחות ישן לא רע

תודה על הסימפתיה, זזה ממש מחזק!

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

שאמצא רופא

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

עירוי ברזל אתמול!!!!

של בי12

עירוי זה בדיוק בשביל למלא מאגרי ברזל

אצלי בהריונות זה הפוך, מוגלובין ברצפה ומאגרים סבבה ולכן לא נותנים לי עירוי

כיף שיש לך פתרון בעז"ה!

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון