אני חושב שבעיקר הגיל בעבר היו יותר הצעות. אני מחפש סגנון יחסית דוס וכנראה שרוב הבנות בסגנון הזה כבר נשואות או שאני לא מספיק טוב בשבילן (לצערי לא למדתי בישיבה - גם משפיע מאוד על המעגלים). 
ואני יודע שזו אחת הסיבות העיקריות ששוללים אותי עליהם. גם אם אני מבין את זה אין לי הרבה מה לעשות עם המצב וכבר די השלמתי עם זה
 
בפועל לא יצאתי הרבה כי או שלא היו הצעות או שהיה קשר קיים.

למה לא עשית ישיבה? אולי זה קשור גם לסגנון הדתי שאתה מחפש? (גם אם הוא דוסי)

בכנות לא הייתי תלמיד מוצלח בבית הספר חוויתי לימודים כטראומה וכדבר שרק רציתי לברוח ממנו.
לא האמנתי שאני מסוגל לעמוד במה שלימודים בישיבה ידרשו. אני מעריץ את לומדי התורה ומקנא בהם כל יום מחדש
לא רציתי להיות סתם נוכח ולהשאר בחדר או משהו הרגשתי שזה לא הגון. פחדתי.
אני מתחרט על זה כל יום מחדש.

ברור לי שיהיו בנות שיראו אותך ויחשוב עליך מעבר השורה בקורות חיים.

בחורה שמחפשת יר"ש ובסגנון שלך תרצה.

אולי כדאי להדגיש בכרטיס את השאיפות הדתיות שלך ואת רמת הדתיות כמו שצריך.ובעיקר לא להתייאש. לפנות לכמה שיותר מיזמים אנשים ודברים ולא לראות בזה השפלה, להיפך. זה מוערך שאדם פועל בדברים הללו.

יש לך רעיון איך רצוי לעשות את זה?
ניסתי לחשוב ולא כלכך הצלחתי

אתה מתרגש מלקרוא הלכות בילקוט יוסף?

אתה מקפיד על 3 תפילות במניין? (וואלה לא פשוט)

אתה אוהב ניגוני קרלביך?

תכתוב מה שיש בך ובחורה דוסית ורוצה מישהו עם לב בעבודת ה' תשמח לראות בכרטיס על בחור.

בעיקר ממליץ לכתוב דוגמאות ביחס למשהו מהותי ולא טכני (יותר התרגשות וחשיבה מדברים שבקודש, מאשר אני עשה כך וכך)

אז אני אומר משהו שאני מנסה להגיד לעצמי (בעניין קצת אחר אבל הרעיון זהה)

דבר ראשון אתה לא צריך 100 בחורות שירצו אותך ויעמדו בתור. אתה בסוף צריך אחת שתרצה אותך כמו שאתה.

דבר שני, להרבה אנשים יש נקודות בחיים בהן הם לא מותאמים לסביבה, ויש מי שינסו לטשטש את זה ולהתאים את עצמם בכח. בעיני זה לא דבר רע להיות אחר.

זה לא שאני לא רואה ערך בלימוד ישיבתי. יש ערך.

אבל גם יש ערך לבנאדם שיודע מה לא מתאים לו ודואג לעצמו גם אם זה לא מה שהסביבה מצפה.

ללכת נגד הזרם, כל עוד זה לא נובע מדווקאיות והתרסה, זה לא דבר רע. להפך זה לפעמים מעיד על מודעות עצמית טובה וחשובה ועל עמוד שדרה. (לא בהכרח אבל לפעמים).

בסוף אני מאמינה שיש חבר'ה שפחות התאים להם המסגרת הישיבתית והם הלכו רק מכוח האינרציה... בעיני זה לא בהכרח נכון. לפעמים כן ולפעמים לא.

אתה צריך לעשות מה שטוב לך.

התורה היא חשובה, אבל לא לכולם מתאים ללמוד בישיבה...

אני חושבת שאם חשוב לך הערך התורני, אפשר למצוא את הדרך שלך לשלב אותו בחייך ולהפוך אותו למשמעותי.

מסכימה עם מה שכתבו מעלי, למצוא דרך להדגיש את ה'תורניות' הזו בכרטיסי מידע עליך בדרכים אחרות שהן לא עבר ישיבתי. כי בסוף אנחנו כן מסתכלים/ות על המידע שעומד לנו מול העיניים כמסנן ראשוני.

לא יודע איך אבל תיארת אותי בצורה מדוייקת אני לא הולך נגד הזרם מתוך התרסה אלא מתוך מחשבה מעמיקה אבל בסופו של דבר הסביבה "מתנקמת" כי בגלל שאתה לא פועל לפי "התבנית הרגילה" אתה אוטמטית נשלל. כי אם לא למדת בישיבה כנראה שלא אכפת לך \ אתה לא דוס \ כל אופציה אחרת
אני מאמין שאם הייתי לומד בישיבה סביר להניח שהייתי נשוי כבר שנים.. אני יודע שעל זה אני נשלל זו לא תאוריה.
אני כן מבין את זה כמו שברור לי שאני רואה שמישהי שלמדה במדרשה כנראה שזה חשוב לה (אני לא מסנן על זה)
 

כמובן שברור לי שלא צריך 100 ואני מאוד אשמח להסתפק באחת שפשוט תתאים לא רואה ערך בלצאת המון. פשוט כשאין בכלל הצעות גם האופציה הזו יורדת..
לגבי איך לציין בכרטיס שחשוב הערך התורני זו שאלה שאני לא מצליח לענות עליה וניסיתי.. אין כלכך מקום היום בכל התבניות של הכרטיסים דרך טובה לציין דבר כזה
בכל מקרה תודה על ההשקעה בתגובות. מרגש

הזדהות😉

אבל שחרר מהמשפט של אם הייתי...אז הייתי... זה מתאים רק למשחקי חברה והכרות. לא למציאות.

בסוף, איך לומר, יש גם כאלה שעשו את המסלול האידיאלי והנורמטיבי והם כשלעצמם האידיאל בהתגלמותו והיה ברור שהם יתחתנו לכל המאוחר בגיל 22 והם רווקים. מה שאומר בפשטות שזה לא פקטור. לא פקטור מחייב לפחות.

תמיד יש מקום לספר על עצמך, תכתוב על זה שם.

לא צריך להיות בוק. תכתוב מה חשוב לך ברמה התורנית אנאערף. תהיה יצירתי, הרי אתה לא הולך בתלם לא? 

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

אבל אתה חייב להחליף גישה ..

מתי מציעים לי הצעות אפילו אנשים שאני לא מכירה .. חתונה .. אירוע אפילו מסעדה.. מתי שאני מחייכת .. מחליפה אווירה

דבר שני תזכור אתה בן 28 להגיד על עצמך שאתה זקן זה עניין של פרשנות .. אני מכירה בנים בני 28 שיש להם מלא הצעות והם עדיין לא נשואים .. אז מזה משנה שיש להם מלא הצעות? האחת שלהם עדיין לא הגיעה וגם שלך.

אתה כבר לא ילד קטן אתה יודע ומבין שזה לא רק חתונה ויאללה אושר . אתה קודם כל מייצר את האושר

אני למשל יכולתי להתחתן מזמן .. ואני מודה לה' שהחלטתי לא להתחתן והוא פקח לי את העיניים.. אז ײַכולתי להיות נשואה ולא באמת לאהוב עד הסוף את הבעל ..,

האושר זה מאוד אינדיבידואלי ובלב של האדם חבל לך לקנא במישהו .. שאתה לא באמת יודע מה קורה שם.

כך גם בעבודה וכו'..

אתה צריך להתפלל לה' דבר ראשון להיות שמח , דבר שני לזכור שהכל מושגח , דבר שלישי לשדר את האופי שלך.

דבר רביעי אל תאמין שכל הנשואים מאושרים ואתה לבד, אפשר להיות לבד גם שנשואים .. לכל אחד יש את הגלות ואת הקושי שלו, תתרכז בעצמך שלך יהיה טוב.

של הפי

לא אמרתי שבשניה מאושרים והכל קל אבל זה מסע ואני יודע שהוא דורש המון וככל שהוא נדחה אני מניח שהוא גם יותר קשה. במיוחד שאני רואה מה קורה עם הזמן הכיוון לא מרגיש במגמת שיפור
לא זוכר מתי הייתי בחתונה ב"ה לשמחתי כל החברים הקרובים שלי נשואים מזמן אני ממעט להסתובב כי אין לי כלכך עם מי. העובדה שלא למדתי בישיבה מצמצמת עוד יותר את מעגלי ההיכרות הפוטנציאליים.

למרות הקושי הייתי מרגיש יותר טוב אילו היו הצעות כלשהן \ הצעות רלוונטיות קצת תחושה של התקדמות. 
אני מבין שמדובר במסע בפני עצמו, אך חשוב לי לא להיגרר לקשר לא מתאים מתוך ייאוש.
אין לי כוונה להתחתן בכל מחיר אני יודע שזו טעות.

בכל מקרה תודה על ההשקעה בתגובה

ממעט להסתובב , למה ?

אפשר לצאת גם עם נשואים ,אחים, בני דודים וכו'..

אפילו חבר אחד זה עולם ומלואו תנסה לחשוב עם מי אתה יכול לצאת השבוע או שבוע הבא , בשבילך .

לפרוק/לצחוק /להרגיש חלק

אז מה אם לא למדת בישיבה .. קל וחומר אם אתה מקפיד על התנהגות תורנית ב"ה.

אני לא כל-כך חושבת שגם אם היית יוצא היית מרגיש מאה אחוז התקדמות .. לפעמים , מנגד ,מפגש עם אדם יכול לרוקן לך המון כוחות ואנרגיה לשווא בטח אם הוא לא מוליד חתונה.

שוב זה עניין של פרשנות .. יש חסרון ויתרון ואפשר להסתכל על זה ככה או ככה.

אולי זה ישמע חריף אבל הייתי שמחה למחוק בחור אחד בטוח שדיברתי איתו אבל אני לא יכולה להיות חכמה בדיעבד ..אז מזל שאני דתייה ויש לי אמונה שגם אם אני לא מבינה למה זה היה טוב לי.. הכל משמיים. 

תשים לב שאתה בונה את עצמך את האופי שלך .. נכון שאתה לבד עכשיו אבל זה נצרך כרגע. 

אותי זה מחשל לפעמים ..

נניח דוגמה הכי מניטורית ,בתואר כמה חברות שהבעל הכין להם עבודה תורנית שהיתה קשה, יש כאלה שלא עברו עליה אפילו ,אני הכנתי את העבודה לבד..  מנגד לא התביישתי לבקש עזרה מהסביבה שיהיה לי יותר תוכן.

מה למדתי מכאן ? קרעתי את כולם .

סתם עכשיו ברצינות .. אני יכולה לבד מנגד זה לא סותר שאני יכולה לבקש עזרה.

אני לא באה להגיד איזה כיף לי שאין לי בעל כרגע

אני באה להגיד שאני שמחה שאני נפגשת עם מקומות חזקים אצלי.. 

כל אתגר יכול להוליד גם מקומות שלא פגשת אצלך

ייאוש זו תחושה אמיתית, והיא קשה, ומשתקת.

כשר' נחמן אומר שאין שום ייאוש בעולם כלל, הוא לא מתכוון לכך שאין תחושה כזאת, אלא שיש תחושה כזאת - אבל אין הצדקה לחוש את התחושה הזאת - ויש לך את הכוחות והיכולות להתגבר על זה.

אז מה עושים?

עושים אחרת ממה שעשית עד עכשיו.

לדעתי, צריך לצאת מנקודת הנחה אחרת.

א. הצעות לא מקבלים, הצעות יוצרים. זכור גם שכמות ההצעות לא משנה, אלא הרלוונטיות. מספיקה הצעה אחת טובה כדי להתחתן...

להצטרף לפרויקטים זה נהדר. האם יזמת פניות שם?

האם אתה מתזכר את השגריר שלך? אולי כדאי להחליף שגריר?

אם האפיקים האלה לא יצרו מספיק הצעות רלוונטיות - לנסות בדרכים נוספות.

לא לחכות שיציעו לך. 

ב"ה לא חסרים רווקים ורווקות, ולאנשים שמשדכים יש מיליון דברים על הראש. לתזכר אותם מפעם לפעם יכול מאוד לעזור לעניין.

ב. למה ההצעות שאתה מקבל לא מתאימות? 

ייתכן שהכרטיס שלך לא מעביר מספיק טוב מי אתה ומה אתה מחפש. אולי כדאי לשבת על הכרטיס שלך עם מישהו שמכיר אותך ויש לו ניסיון. לראות אם הכרטיס מעביר את מה שאתה רוצה שיעביר, אם זה מבהיר לצד השני מי אתה ומה אתה מחפש, אם התמונה שיש מספיק טובה וכו'. אם זה ארוך מידי\קצר מידי\כללי מידי\מפורט מידי.

ג. לפנות לחברים זה ממש לא השפלה!!!!

ואני חושבת שזו נקודה שווה להתעכב עליה.

לשאוף לזוגיות, לבנות בית, זה ממש לא משהו להתבייש בו.

למה זה משפיל בעיניך לבקש מאחרים לסייע לך בכך?

(כמובן אין צורך שתענה על השאלה הזאת כאן, אבל אולי זה מעיד על משהו עמוק יותר).

(ובהקשר הזה - אנו לא רואים שחברים טובים מצליחים לשדך יותר טוב מחברים רחוקים\מכרים\ ואפילו אנשים זרים. לכן אני ממליצה להעלות את זה שאתה מחפש בפני כל אדם שאיכשהו קשור לסגנון החיים שאתה מחפש. במיוחד על רקע מה שכתבת לגבי הישיבה.)

ד. "לרוב מקבל תשובות שליליות" - אולי שווה לנסות לברר למה. הגיוני שאנשים לא יגידו לך באופן ישיר מה מפריע להם, ולכן אני ממליצה לך למצוא דמות שאתה סומך עליה, שמכירה אותך, ולתת לה מספרי טלפונים של בחורות שיצאת איתן - ושאותו אדם ינסה להבין מהם מה לא התאים, ויחזור אליך עם תובנות.

ייתכן כמובן שאין שום דבר מיוחד - רוב התשובות שאנחנו מקבלים הם שליליות....

ה. לגבי הלימוד בישיבה - אין איך לשנות את העבר, אבל אפשר לעשות דברים בהווה. אם אתה מרגיש שזה חסר לך - למה שלא תנסה עכשיו להשתלב במסגרת תורנית?

אני בטוחה שיש לך לוז עמוס בדברים אחרים, אבל אולי תוכל למצוא כמה סדרים בשבוע שאתה יכול להצטרף לישיבה מקומית.

שאלה נוספת היא איך אתה מתייחס לזה בכרטיס שלך. אפשר לכתוב כרטיס שלא מזכיר את השנים האלו, ואז לא צריך לכתוב במפורש לא למדתי בישיבה. להבהיר בכרטיס במה מתבטא זה שאתה סגנון יחסית דוס. ואם ישאלו אותך על הישיבה, לתת את התשובה הכנה שאמרת כאן.

ו. ב"ה לא חסרות רווקות יחסית דוסיות ומבוגרות. איך אתה יודע שזה שלא למדת בישיבה היא הסיבה עיקרית ששוללים אותם?

וגם לדייק במינוח - זה שלא רוצים לצאת איתך לא אומר שאתה לא מספיק טוב, אלא לא מתאים.

ז. מה יעזור לך לצאת מייאוש, מדכאון, מחוסר תקווה?

האם לשמוע על אנשים שהתחתנו בגילאים מבוגרים יותר ממך?

לשמוע על אנשים שהיו יותר מיואשים, מדוכאים, מחוסרי תקווה, עם פחות הצעות שהתחתנו?

האם זה ההשוואה לאחרים, או משהו מול עצמך?

כשאתה כותב שאתה בסיוט הזה כבר כמה שנים - זה אומר שאתה אקטיבית מחפש הרבה שנים ולא הולך? אם כן, חשבת ללכת לאיזשהו טיפול?
אתה אולי לא צעיר, אבל גם לא כ"כ מבוגר. יש לך עוד חיים ארוכים ומלאים לפניך.

בניגוד למה שכתבו פה על עניין ההשגחה (וזה נושא לדיון בפני עצמו, כי הרי יש כאן סתירה מובנית) - אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על זה *כאילו* הכל בידיים שלנו, ולעשות כמה שיותר השתדלות. לא לחכות שידפקו לנו על הדלת, לא לחכות שמישהו אחר יואיל בטובו לחשוב עלינו, לא לחכות לקשר ורק אז להתמודד עם עצמינו - אלא לפעול כדי להביא לידי הצעות רלוונטיות, לפעול כדי להבין מה זו זוגיות, מה זה תקשורת, מי אני, מה רצונתיי, מה צרכי, איך אני משפר את המידות שלי, איך אני מתמודד עם המגרעות שלי וכו'.

תודה על התגובה המעמיקה! אגיב בהמשך.
ממש מרגש ההשקעה

כל העצות שנתנו לך כאן הן מעולות ומסתמכות (אני מניחה) על נסיון וחכמת חיים.

אולי כדאי לפנות למאמן לזוגיות שייתן לך את העצות הטיפה יותר מדויקות? מישהו שזה המקצוע שלו?

הגיוני שאחד טוב גם יראה איפה הבאג בתהליך שאתה עושה היום ויעזור לך לפתור אותו.

אבל אם התייאשת, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לנוח ולצבור כוחות. אח"כ השמיים הם הגבול.

1. אני שנה מעליך, גם רווק. וקודם כל, חייב לומר, אתה לא זקן..
2. יש אנשים שההתפתחות שלהם יותר איטית. יכול להיות שבתחומים מסויימים אתה מפותח מאוד, ובתחומים אחרים - פחות. וזה יכול להשפיע.. אז לדעתי כדאי לעשות עבודה פנימית..

3. מאמן חתונה או ייעוץ בכלל יכול מאוד להועיל. גם אם אתה בטוח שאתה מכיר את עצמך - מסתבר שאתה, כמו כל אחד, הרבה יותר עמוק, מורכב ומושפע ממשפחה ונסיבות החיים, ממה שאתה חושב... .

4. אחי אתה גבר. ותפקיד שלך זה להנהיג ולהוביל את עצמך.... ממילא - סליחה אם אני ישיר מידי - אתה לא אמור 'לנסות להצטרף'. אתה אמור להצטרף. לדבר. עם שדכנים. וכל המיזמים הרלוונטיים. כמובן שתמיד אפשר להתייעץ ולהיעזר אם משהו לא מסתדר - כולנו בני אדם. 

5. ברור שאתה יכול לדבר עם חברים  - וגם משפחה - שיציעו לך. פחות ממקום 'קורבני' של 'אולי תחשבו עליי'. יותר ממקום של 'היי, יש לך מישהי להציע' 'אפשר לשלוח כרטיס' ?.

6. אני מאוד מבין את התחושה של 'השפלתי את עצמי' כשאני פונה לאנשים. אבל, מניסיון, אם אתה מתייחס לעצמך ממקום גברי של - היי. אני שולט. אני אחראי על החיים שלי. ורוצה לדאוג לעצמי. ומתוך זה אני עושה א. ב. ג. אז זה אחרת לגמרי. במקום השפלה - עוצמה וביטחון.

7. אני חושב שזה מאוד קשור לתפיסה עצמית של בן אדם. ככל שאדם פחות מסתכל על עצמו ברגשי נחיתות, ויותר אומר - וואלה, אני אחלה בן אדם, גם אם יש לי כמה קשיים בלהוציא את עצמי לפועל, העמדה שאיתה אנחנו מגיעים לשדכן/חבר היא הרבה יותר אמיתי ומדוייקת עבורנו..
8. אגב, יש לך איש חינוך שהשפיע עליך ? מישהו שהערכת ? שאתה יכול לפתוח איתו שיח ?. לדעתי יכול להועיל לך במסע..

9. ישיבה זה באמת נקודה חשובה לדעתי. במקומך, הייתי רואה מה אני יכול עכשיו לשנות את המצב. קודם כל בסמל סטטוס. אולי אתה כן יכול להשתלב בישיבה היום. יש כל מיני מקומות, ובהחלט אפשר לבוא פעם פעמיים בשבוע, כמה שעות לחתור לחברותות עם רב או אברך, עדיף מקום שאתה מכיר.. גם דף יומי או שיעורים משמעותיים בקביעות יכול לעזור להראות מי אתה.

10. לא מכיר את המקום שלך בחיים, אבל אם אתה בעניין, יש מקומות שממש מיועדים לחבר'ה מבוגרים במסגרת ישיבתית מלאה - בית אורות? עלי? בטוח יש עוד... אולי יותר שגרתי זה לבוא בגיל 18, אבל זה כן מראה שאכפת לך וחשוב לך הדוסיות. ולדעתי יכול להיות אחל'ה השלמה. מראה שאתה אדם שמתפתח, שעבר תהליך, ובסוף חשוב לך הישיבה והתורה.

10. חשוב לי להגיד  שלדעתי האישית חשוב גם הנראות, המה יאמרו, במיוחד בשידוכים. כמובן שהאמת זה הדבר היחיד שנכון ומדוייק. אבל בעולם שבו אתה צריך לשווק את עצמך, לשכנע מישהי [וכן היא אותך..] בכמה משפטים, תמונות וכרטיס אחד שאתה פוטנציאל טוב - צריך להשקיע מחשבה בזה. איך אני כותב, איך אני מדגיש את הנקודות הטובות שלי. אם יש לי משהו שמקשה [ישיבה ?], איך אני מנסח בצורה טובה - מדגיש את זה שכיום אני לומד בישיבה/ את המסלול המרתק והמשמעותי שעשיתי בצבא/

 את הדף יומי שאני שומע כל בוקר וכו'. שווה לחשוב טוב טוב עם עצמך ולהתייעץ עם שדכנים טובים.

המון הצלחה !

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.