אני חושב שבעיקר הגיל בעבר היו יותר הצעות. אני מחפש סגנון יחסית דוס וכנראה שרוב הבנות בסגנון הזה כבר נשואות או שאני לא מספיק טוב בשבילן (לצערי לא למדתי בישיבה - גם משפיע מאוד על המעגלים). 
ואני יודע שזו אחת הסיבות העיקריות ששוללים אותי עליהם. גם אם אני מבין את זה אין לי הרבה מה לעשות עם המצב וכבר די השלמתי עם זה
 
בפועל לא יצאתי הרבה כי או שלא היו הצעות או שהיה קשר קיים.

למה לא עשית ישיבה? אולי זה קשור גם לסגנון הדתי שאתה מחפש? (גם אם הוא דוסי)

בכנות לא הייתי תלמיד מוצלח בבית הספר חוויתי לימודים כטראומה וכדבר שרק רציתי לברוח ממנו.
לא האמנתי שאני מסוגל לעמוד במה שלימודים בישיבה ידרשו. אני מעריץ את לומדי התורה ומקנא בהם כל יום מחדש
לא רציתי להיות סתם נוכח ולהשאר בחדר או משהו הרגשתי שזה לא הגון. פחדתי.
אני מתחרט על זה כל יום מחדש.

ברור לי שיהיו בנות שיראו אותך ויחשוב עליך מעבר השורה בקורות חיים.

בחורה שמחפשת יר"ש ובסגנון שלך תרצה.

אולי כדאי להדגיש בכרטיס את השאיפות הדתיות שלך ואת רמת הדתיות כמו שצריך.ובעיקר לא להתייאש. לפנות לכמה שיותר מיזמים אנשים ודברים ולא לראות בזה השפלה, להיפך. זה מוערך שאדם פועל בדברים הללו.

יש לך רעיון איך רצוי לעשות את זה?
ניסתי לחשוב ולא כלכך הצלחתי

אתה מתרגש מלקרוא הלכות בילקוט יוסף?

אתה מקפיד על 3 תפילות במניין? (וואלה לא פשוט)

אתה אוהב ניגוני קרלביך?

תכתוב מה שיש בך ובחורה דוסית ורוצה מישהו עם לב בעבודת ה' תשמח לראות בכרטיס על בחור.

בעיקר ממליץ לכתוב דוגמאות ביחס למשהו מהותי ולא טכני (יותר התרגשות וחשיבה מדברים שבקודש, מאשר אני עשה כך וכך)

אז אני אומר משהו שאני מנסה להגיד לעצמי (בעניין קצת אחר אבל הרעיון זהה)

דבר ראשון אתה לא צריך 100 בחורות שירצו אותך ויעמדו בתור. אתה בסוף צריך אחת שתרצה אותך כמו שאתה.

דבר שני, להרבה אנשים יש נקודות בחיים בהן הם לא מותאמים לסביבה, ויש מי שינסו לטשטש את זה ולהתאים את עצמם בכח. בעיני זה לא דבר רע להיות אחר.

זה לא שאני לא רואה ערך בלימוד ישיבתי. יש ערך.

אבל גם יש ערך לבנאדם שיודע מה לא מתאים לו ודואג לעצמו גם אם זה לא מה שהסביבה מצפה.

ללכת נגד הזרם, כל עוד זה לא נובע מדווקאיות והתרסה, זה לא דבר רע. להפך זה לפעמים מעיד על מודעות עצמית טובה וחשובה ועל עמוד שדרה. (לא בהכרח אבל לפעמים).

בסוף אני מאמינה שיש חבר'ה שפחות התאים להם המסגרת הישיבתית והם הלכו רק מכוח האינרציה... בעיני זה לא בהכרח נכון. לפעמים כן ולפעמים לא.

אתה צריך לעשות מה שטוב לך.

התורה היא חשובה, אבל לא לכולם מתאים ללמוד בישיבה...

אני חושבת שאם חשוב לך הערך התורני, אפשר למצוא את הדרך שלך לשלב אותו בחייך ולהפוך אותו למשמעותי.

מסכימה עם מה שכתבו מעלי, למצוא דרך להדגיש את ה'תורניות' הזו בכרטיסי מידע עליך בדרכים אחרות שהן לא עבר ישיבתי. כי בסוף אנחנו כן מסתכלים/ות על המידע שעומד לנו מול העיניים כמסנן ראשוני.

לא יודע איך אבל תיארת אותי בצורה מדוייקת אני לא הולך נגד הזרם מתוך התרסה אלא מתוך מחשבה מעמיקה אבל בסופו של דבר הסביבה "מתנקמת" כי בגלל שאתה לא פועל לפי "התבנית הרגילה" אתה אוטמטית נשלל. כי אם לא למדת בישיבה כנראה שלא אכפת לך \ אתה לא דוס \ כל אופציה אחרת
אני מאמין שאם הייתי לומד בישיבה סביר להניח שהייתי נשוי כבר שנים.. אני יודע שעל זה אני נשלל זו לא תאוריה.
אני כן מבין את זה כמו שברור לי שאני רואה שמישהי שלמדה במדרשה כנראה שזה חשוב לה (אני לא מסנן על זה)
 

כמובן שברור לי שלא צריך 100 ואני מאוד אשמח להסתפק באחת שפשוט תתאים לא רואה ערך בלצאת המון. פשוט כשאין בכלל הצעות גם האופציה הזו יורדת..
לגבי איך לציין בכרטיס שחשוב הערך התורני זו שאלה שאני לא מצליח לענות עליה וניסיתי.. אין כלכך מקום היום בכל התבניות של הכרטיסים דרך טובה לציין דבר כזה
בכל מקרה תודה על ההשקעה בתגובות. מרגש

הזדהות😉

אבל שחרר מהמשפט של אם הייתי...אז הייתי... זה מתאים רק למשחקי חברה והכרות. לא למציאות.

בסוף, איך לומר, יש גם כאלה שעשו את המסלול האידיאלי והנורמטיבי והם כשלעצמם האידיאל בהתגלמותו והיה ברור שהם יתחתנו לכל המאוחר בגיל 22 והם רווקים. מה שאומר בפשטות שזה לא פקטור. לא פקטור מחייב לפחות.

תמיד יש מקום לספר על עצמך, תכתוב על זה שם.

לא צריך להיות בוק. תכתוב מה חשוב לך ברמה התורנית אנאערף. תהיה יצירתי, הרי אתה לא הולך בתלם לא? 

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

אבל אתה חייב להחליף גישה ..

מתי מציעים לי הצעות אפילו אנשים שאני לא מכירה .. חתונה .. אירוע אפילו מסעדה.. מתי שאני מחייכת .. מחליפה אווירה

דבר שני תזכור אתה בן 28 להגיד על עצמך שאתה זקן זה עניין של פרשנות .. אני מכירה בנים בני 28 שיש להם מלא הצעות והם עדיין לא נשואים .. אז מזה משנה שיש להם מלא הצעות? האחת שלהם עדיין לא הגיעה וגם שלך.

אתה כבר לא ילד קטן אתה יודע ומבין שזה לא רק חתונה ויאללה אושר . אתה קודם כל מייצר את האושר

אני למשל יכולתי להתחתן מזמן .. ואני מודה לה' שהחלטתי לא להתחתן והוא פקח לי את העיניים.. אז ײַכולתי להיות נשואה ולא באמת לאהוב עד הסוף את הבעל ..,

האושר זה מאוד אינדיבידואלי ובלב של האדם חבל לך לקנא במישהו .. שאתה לא באמת יודע מה קורה שם.

כך גם בעבודה וכו'..

אתה צריך להתפלל לה' דבר ראשון להיות שמח , דבר שני לזכור שהכל מושגח , דבר שלישי לשדר את האופי שלך.

דבר רביעי אל תאמין שכל הנשואים מאושרים ואתה לבד, אפשר להיות לבד גם שנשואים .. לכל אחד יש את הגלות ואת הקושי שלו, תתרכז בעצמך שלך יהיה טוב.

של הפי

לא אמרתי שבשניה מאושרים והכל קל אבל זה מסע ואני יודע שהוא דורש המון וככל שהוא נדחה אני מניח שהוא גם יותר קשה. במיוחד שאני רואה מה קורה עם הזמן הכיוון לא מרגיש במגמת שיפור
לא זוכר מתי הייתי בחתונה ב"ה לשמחתי כל החברים הקרובים שלי נשואים מזמן אני ממעט להסתובב כי אין לי כלכך עם מי. העובדה שלא למדתי בישיבה מצמצמת עוד יותר את מעגלי ההיכרות הפוטנציאליים.

למרות הקושי הייתי מרגיש יותר טוב אילו היו הצעות כלשהן \ הצעות רלוונטיות קצת תחושה של התקדמות. 
אני מבין שמדובר במסע בפני עצמו, אך חשוב לי לא להיגרר לקשר לא מתאים מתוך ייאוש.
אין לי כוונה להתחתן בכל מחיר אני יודע שזו טעות.

בכל מקרה תודה על ההשקעה בתגובה

ממעט להסתובב , למה ?

אפשר לצאת גם עם נשואים ,אחים, בני דודים וכו'..

אפילו חבר אחד זה עולם ומלואו תנסה לחשוב עם מי אתה יכול לצאת השבוע או שבוע הבא , בשבילך .

לפרוק/לצחוק /להרגיש חלק

אז מה אם לא למדת בישיבה .. קל וחומר אם אתה מקפיד על התנהגות תורנית ב"ה.

אני לא כל-כך חושבת שגם אם היית יוצא היית מרגיש מאה אחוז התקדמות .. לפעמים , מנגד ,מפגש עם אדם יכול לרוקן לך המון כוחות ואנרגיה לשווא בטח אם הוא לא מוליד חתונה.

שוב זה עניין של פרשנות .. יש חסרון ויתרון ואפשר להסתכל על זה ככה או ככה.

אולי זה ישמע חריף אבל הייתי שמחה למחוק בחור אחד בטוח שדיברתי איתו אבל אני לא יכולה להיות חכמה בדיעבד ..אז מזל שאני דתייה ויש לי אמונה שגם אם אני לא מבינה למה זה היה טוב לי.. הכל משמיים. 

תשים לב שאתה בונה את עצמך את האופי שלך .. נכון שאתה לבד עכשיו אבל זה נצרך כרגע. 

אותי זה מחשל לפעמים ..

נניח דוגמה הכי מניטורית ,בתואר כמה חברות שהבעל הכין להם עבודה תורנית שהיתה קשה, יש כאלה שלא עברו עליה אפילו ,אני הכנתי את העבודה לבד..  מנגד לא התביישתי לבקש עזרה מהסביבה שיהיה לי יותר תוכן.

מה למדתי מכאן ? קרעתי את כולם .

סתם עכשיו ברצינות .. אני יכולה לבד מנגד זה לא סותר שאני יכולה לבקש עזרה.

אני לא באה להגיד איזה כיף לי שאין לי בעל כרגע

אני באה להגיד שאני שמחה שאני נפגשת עם מקומות חזקים אצלי.. 

כל אתגר יכול להוליד גם מקומות שלא פגשת אצלך

ייאוש זו תחושה אמיתית, והיא קשה, ומשתקת.

כשר' נחמן אומר שאין שום ייאוש בעולם כלל, הוא לא מתכוון לכך שאין תחושה כזאת, אלא שיש תחושה כזאת - אבל אין הצדקה לחוש את התחושה הזאת - ויש לך את הכוחות והיכולות להתגבר על זה.

אז מה עושים?

עושים אחרת ממה שעשית עד עכשיו.

לדעתי, צריך לצאת מנקודת הנחה אחרת.

א. הצעות לא מקבלים, הצעות יוצרים. זכור גם שכמות ההצעות לא משנה, אלא הרלוונטיות. מספיקה הצעה אחת טובה כדי להתחתן...

להצטרף לפרויקטים זה נהדר. האם יזמת פניות שם?

האם אתה מתזכר את השגריר שלך? אולי כדאי להחליף שגריר?

אם האפיקים האלה לא יצרו מספיק הצעות רלוונטיות - לנסות בדרכים נוספות.

לא לחכות שיציעו לך. 

ב"ה לא חסרים רווקים ורווקות, ולאנשים שמשדכים יש מיליון דברים על הראש. לתזכר אותם מפעם לפעם יכול מאוד לעזור לעניין.

ב. למה ההצעות שאתה מקבל לא מתאימות? 

ייתכן שהכרטיס שלך לא מעביר מספיק טוב מי אתה ומה אתה מחפש. אולי כדאי לשבת על הכרטיס שלך עם מישהו שמכיר אותך ויש לו ניסיון. לראות אם הכרטיס מעביר את מה שאתה רוצה שיעביר, אם זה מבהיר לצד השני מי אתה ומה אתה מחפש, אם התמונה שיש מספיק טובה וכו'. אם זה ארוך מידי\קצר מידי\כללי מידי\מפורט מידי.

ג. לפנות לחברים זה ממש לא השפלה!!!!

ואני חושבת שזו נקודה שווה להתעכב עליה.

לשאוף לזוגיות, לבנות בית, זה ממש לא משהו להתבייש בו.

למה זה משפיל בעיניך לבקש מאחרים לסייע לך בכך?

(כמובן אין צורך שתענה על השאלה הזאת כאן, אבל אולי זה מעיד על משהו עמוק יותר).

(ובהקשר הזה - אנו לא רואים שחברים טובים מצליחים לשדך יותר טוב מחברים רחוקים\מכרים\ ואפילו אנשים זרים. לכן אני ממליצה להעלות את זה שאתה מחפש בפני כל אדם שאיכשהו קשור לסגנון החיים שאתה מחפש. במיוחד על רקע מה שכתבת לגבי הישיבה.)

ד. "לרוב מקבל תשובות שליליות" - אולי שווה לנסות לברר למה. הגיוני שאנשים לא יגידו לך באופן ישיר מה מפריע להם, ולכן אני ממליצה לך למצוא דמות שאתה סומך עליה, שמכירה אותך, ולתת לה מספרי טלפונים של בחורות שיצאת איתן - ושאותו אדם ינסה להבין מהם מה לא התאים, ויחזור אליך עם תובנות.

ייתכן כמובן שאין שום דבר מיוחד - רוב התשובות שאנחנו מקבלים הם שליליות....

ה. לגבי הלימוד בישיבה - אין איך לשנות את העבר, אבל אפשר לעשות דברים בהווה. אם אתה מרגיש שזה חסר לך - למה שלא תנסה עכשיו להשתלב במסגרת תורנית?

אני בטוחה שיש לך לוז עמוס בדברים אחרים, אבל אולי תוכל למצוא כמה סדרים בשבוע שאתה יכול להצטרף לישיבה מקומית.

שאלה נוספת היא איך אתה מתייחס לזה בכרטיס שלך. אפשר לכתוב כרטיס שלא מזכיר את השנים האלו, ואז לא צריך לכתוב במפורש לא למדתי בישיבה. להבהיר בכרטיס במה מתבטא זה שאתה סגנון יחסית דוס. ואם ישאלו אותך על הישיבה, לתת את התשובה הכנה שאמרת כאן.

ו. ב"ה לא חסרות רווקות יחסית דוסיות ומבוגרות. איך אתה יודע שזה שלא למדת בישיבה היא הסיבה עיקרית ששוללים אותם?

וגם לדייק במינוח - זה שלא רוצים לצאת איתך לא אומר שאתה לא מספיק טוב, אלא לא מתאים.

ז. מה יעזור לך לצאת מייאוש, מדכאון, מחוסר תקווה?

האם לשמוע על אנשים שהתחתנו בגילאים מבוגרים יותר ממך?

לשמוע על אנשים שהיו יותר מיואשים, מדוכאים, מחוסרי תקווה, עם פחות הצעות שהתחתנו?

האם זה ההשוואה לאחרים, או משהו מול עצמך?

כשאתה כותב שאתה בסיוט הזה כבר כמה שנים - זה אומר שאתה אקטיבית מחפש הרבה שנים ולא הולך? אם כן, חשבת ללכת לאיזשהו טיפול?
אתה אולי לא צעיר, אבל גם לא כ"כ מבוגר. יש לך עוד חיים ארוכים ומלאים לפניך.

בניגוד למה שכתבו פה על עניין ההשגחה (וזה נושא לדיון בפני עצמו, כי הרי יש כאן סתירה מובנית) - אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על זה *כאילו* הכל בידיים שלנו, ולעשות כמה שיותר השתדלות. לא לחכות שידפקו לנו על הדלת, לא לחכות שמישהו אחר יואיל בטובו לחשוב עלינו, לא לחכות לקשר ורק אז להתמודד עם עצמינו - אלא לפעול כדי להביא לידי הצעות רלוונטיות, לפעול כדי להבין מה זו זוגיות, מה זה תקשורת, מי אני, מה רצונתיי, מה צרכי, איך אני משפר את המידות שלי, איך אני מתמודד עם המגרעות שלי וכו'.

תודה על התגובה המעמיקה! אגיב בהמשך.
ממש מרגש ההשקעה

כל העצות שנתנו לך כאן הן מעולות ומסתמכות (אני מניחה) על נסיון וחכמת חיים.

אולי כדאי לפנות למאמן לזוגיות שייתן לך את העצות הטיפה יותר מדויקות? מישהו שזה המקצוע שלו?

הגיוני שאחד טוב גם יראה איפה הבאג בתהליך שאתה עושה היום ויעזור לך לפתור אותו.

אבל אם התייאשת, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לנוח ולצבור כוחות. אח"כ השמיים הם הגבול.

1. אני שנה מעליך, גם רווק. וקודם כל, חייב לומר, אתה לא זקן..
2. יש אנשים שההתפתחות שלהם יותר איטית. יכול להיות שבתחומים מסויימים אתה מפותח מאוד, ובתחומים אחרים - פחות. וזה יכול להשפיע.. אז לדעתי כדאי לעשות עבודה פנימית..

3. מאמן חתונה או ייעוץ בכלל יכול מאוד להועיל. גם אם אתה בטוח שאתה מכיר את עצמך - מסתבר שאתה, כמו כל אחד, הרבה יותר עמוק, מורכב ומושפע ממשפחה ונסיבות החיים, ממה שאתה חושב... .

4. אחי אתה גבר. ותפקיד שלך זה להנהיג ולהוביל את עצמך.... ממילא - סליחה אם אני ישיר מידי - אתה לא אמור 'לנסות להצטרף'. אתה אמור להצטרף. לדבר. עם שדכנים. וכל המיזמים הרלוונטיים. כמובן שתמיד אפשר להתייעץ ולהיעזר אם משהו לא מסתדר - כולנו בני אדם. 

5. ברור שאתה יכול לדבר עם חברים  - וגם משפחה - שיציעו לך. פחות ממקום 'קורבני' של 'אולי תחשבו עליי'. יותר ממקום של 'היי, יש לך מישהי להציע' 'אפשר לשלוח כרטיס' ?.

6. אני מאוד מבין את התחושה של 'השפלתי את עצמי' כשאני פונה לאנשים. אבל, מניסיון, אם אתה מתייחס לעצמך ממקום גברי של - היי. אני שולט. אני אחראי על החיים שלי. ורוצה לדאוג לעצמי. ומתוך זה אני עושה א. ב. ג. אז זה אחרת לגמרי. במקום השפלה - עוצמה וביטחון.

7. אני חושב שזה מאוד קשור לתפיסה עצמית של בן אדם. ככל שאדם פחות מסתכל על עצמו ברגשי נחיתות, ויותר אומר - וואלה, אני אחלה בן אדם, גם אם יש לי כמה קשיים בלהוציא את עצמי לפועל, העמדה שאיתה אנחנו מגיעים לשדכן/חבר היא הרבה יותר אמיתי ומדוייקת עבורנו..
8. אגב, יש לך איש חינוך שהשפיע עליך ? מישהו שהערכת ? שאתה יכול לפתוח איתו שיח ?. לדעתי יכול להועיל לך במסע..

9. ישיבה זה באמת נקודה חשובה לדעתי. במקומך, הייתי רואה מה אני יכול עכשיו לשנות את המצב. קודם כל בסמל סטטוס. אולי אתה כן יכול להשתלב בישיבה היום. יש כל מיני מקומות, ובהחלט אפשר לבוא פעם פעמיים בשבוע, כמה שעות לחתור לחברותות עם רב או אברך, עדיף מקום שאתה מכיר.. גם דף יומי או שיעורים משמעותיים בקביעות יכול לעזור להראות מי אתה.

10. לא מכיר את המקום שלך בחיים, אבל אם אתה בעניין, יש מקומות שממש מיועדים לחבר'ה מבוגרים במסגרת ישיבתית מלאה - בית אורות? עלי? בטוח יש עוד... אולי יותר שגרתי זה לבוא בגיל 18, אבל זה כן מראה שאכפת לך וחשוב לך הדוסיות. ולדעתי יכול להיות אחל'ה השלמה. מראה שאתה אדם שמתפתח, שעבר תהליך, ובסוף חשוב לך הישיבה והתורה.

10. חשוב לי להגיד  שלדעתי האישית חשוב גם הנראות, המה יאמרו, במיוחד בשידוכים. כמובן שהאמת זה הדבר היחיד שנכון ומדוייק. אבל בעולם שבו אתה צריך לשווק את עצמך, לשכנע מישהי [וכן היא אותך..] בכמה משפטים, תמונות וכרטיס אחד שאתה פוטנציאל טוב - צריך להשקיע מחשבה בזה. איך אני כותב, איך אני מדגיש את הנקודות הטובות שלי. אם יש לי משהו שמקשה [ישיבה ?], איך אני מנסח בצורה טובה - מדגיש את זה שכיום אני לומד בישיבה/ את המסלול המרתק והמשמעותי שעשיתי בצבא/

 את הדף יומי שאני שומע כל בוקר וכו'. שווה לחשוב טוב טוב עם עצמך ולהתייעץ עם שדכנים טובים.

המון הצלחה !

א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.

ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.

כל טוב שנה טובה והמון אושר.

זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש

ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.

ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.

ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.

אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.

אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

אין יאוש כלל כל עוד השם נמצא. ואני כותבת את זה לאחר כמה שעות

של סערת רגשות ובכייה כזו שזה שהשכנים לא הזמינו הצולה, זה לכשעצמו

נס גדול ....

פעמים רבות אולי אנו, מרוב יאוש, חשש, חוסר בטחון עצמי, ערעורים באמונה ,

נועלים לעצמנו את הדלתות במו ידני... לא אמיצים מספיק...... וחשש גדול יש לי, שלאחר 120, נצטרך לתת דין וחשבון

שלא נתנו לקב"ה מספיק קרדיט.

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

לק"י

אני אף פעם לא הייתי נפגשת עם חברות יותר מידי.

אבל גם כשכן, נשמע לי מוזר להביא עוד חברים בלי לשאול קודם אם מתאים.

כך שלא זוכרת שעשו לי את זה.

מה שכן, יש דברים שכנראה מקובלים מאוד אצל אנשים מסויימים, ולכן אולי להם זה נראה מוזר שלך זה מפריע.

מציעה להגיד מראש בפעם הבאה, שאם רוצים להביא עוד חברים, שישאלו אותך לפני.

כי אני עושה את זה מלא אבל צריך טאקט לדעת מתי להכניס

לק"י

אלא אם כן, את יודעת מראש שזה בסדר מצד החברות שלך.

וגם יש הבדל בעיני, אם קבעתן כמה ביחד להפגש, ונוספה עוד אחת. לבין אם קבעת מראש רק עם חברה אחת....

כי הן מכירות ואני מפחדת לפגוע במישהי שלא אזמין אותה

מציעים להזמין עוד אנשים או כיף לא בא שיחות חופרות אחד על אחד. או להנות ביחד כדי לא לחפור אחד על אחד.

שזה מובן לי..

כך או כך מבקשת כנות ופתיחות

כלומר מופעלת וצריכה להיפגש 1/1 ?

אישה רגישה = צריכה להפגש אחד על אחד עם חברה?

מהי אישה מופעלת?

אני מנסה להבין את המנגנון הבסיסי לפני שאני עונה יותר ברצינות.

אם את אישה שהרבה אנשים "מפעילים" אותה (בגוף, אין לי איך לתאר את זה - תחושה כזו של הצפה), אז פשוט לא שייך להזמין עוד מישהי בלי לידע אותך. אין לך קיבולת לזה.

בעיני אנשים אחרים ארוע עם 2 אנשים, 3 אנשים או עם חמישה אנשים זה סבבה וזורם ויהיה כיף. בעיני אנשים רגישים - לא. זה דורש התייחסות אחרת.

בפוסט שלי.

אם אני קובעת להפגש עם חברה מבחינתי קבעתי רק איתה ולא עם חבורה של אנשים נוספים. אני רוצה להנות מהשיחות איתה, מחוויות שלנו המשותפות. אם הייתי רוצה להנות עם עוד בנות הייתי קובעת איתן.

ולגביי ההצפה מבינה למה התכוונת, אני לא כזאת.

כי כתבת להזרים אנרגיה חדשה.

כלומר את להרגשתך צריכה לייצר אנרגיה וזה לא הוגן כי באת עם 5w להנות ולא להפעיל

גנרטור של הכרויות שיצרוך ממך יותר

והוא משה, כידוע שמתמחה באנשים רגישים.

רק שאלה כדי לדעת אם לענות לך לפי השיטה שלו.

הוא שאל בתמימות לא מתוך התנשאות או משהו ככה הרגשתי מההודעה שלו.

לק"י

בעיני זה לא קשור בהכרח.

לפעמים פשוט רוצים לבלות עם חברה ספציפית.

אבל שאלתי.

לפעמים זה כיף מאוד לפעמים לא

את יכולה לשאול או לבקש שיעדכנו לפני, לפעמים זה קורה ספונטנית שמצטרפים אלינו מכרים.

אם המטרה שלך היא בילוי פרטי או שיחת נפש אז גם מצידך כדאי לעדכן, אולי מתאים יותר יציאה לקפה ולא פסטיבל המוני.

אם עושים את זה מעדכנים מראש בד"כ

לא דומה מפגש בין זוג נשוי לעוד כמה זוגות למפגש של רווקות;

גם לי זה היה מפריע.

באותו רגע אם מתאים לי אבל להבא מתאמת ציפיות מראש

מודה שלא קרה לי

להבנתי זה נפוץ שיוצאים בחבורות בביצות הרווקיות.. כמראה שזה זלג גם אליי להבא אקפיד יותר על תיאום ציפיות.

ילדים מתוקים אהובים ומהממים יותר ממנה

שנותנים כוחות וכיפיים

יש בזה תחושה של בגידה קטנה. אני הצעתי לצאת רק איתך ואתה מביא אנשים אחרים. זה מעלה שאלה מה בכלל החבר ההוא רואה בי? עוד אחד מכולם? עוד מישהו שמבדר אותו? חשבתי שלנו יש קשר קרוב וייחודי..

נשמע קצת זוגיות, אבל חברות עמוקה לא מאוד רחוקה מזה.

למה להנחית? אם רוצים להזמין עוד אנשים תעדכני

ותעשו תיאום ציפיות אם מדובר במפגש 1/1 או מפגש חברתי מורחב

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!