אני חושב שבעיקר הגיל בעבר היו יותר הצעות. אני מחפש סגנון יחסית דוס וכנראה שרוב הבנות בסגנון הזה כבר נשואות או שאני לא מספיק טוב בשבילן (לצערי לא למדתי בישיבה - גם משפיע מאוד על המעגלים). 
ואני יודע שזו אחת הסיבות העיקריות ששוללים אותי עליהם. גם אם אני מבין את זה אין לי הרבה מה לעשות עם המצב וכבר די השלמתי עם זה
 
בפועל לא יצאתי הרבה כי או שלא היו הצעות או שהיה קשר קיים.

למה לא עשית ישיבה? אולי זה קשור גם לסגנון הדתי שאתה מחפש? (גם אם הוא דוסי)

בכנות לא הייתי תלמיד מוצלח בבית הספר חוויתי לימודים כטראומה וכדבר שרק רציתי לברוח ממנו.
לא האמנתי שאני מסוגל לעמוד במה שלימודים בישיבה ידרשו. אני מעריץ את לומדי התורה ומקנא בהם כל יום מחדש
לא רציתי להיות סתם נוכח ולהשאר בחדר או משהו הרגשתי שזה לא הגון. פחדתי.
אני מתחרט על זה כל יום מחדש.

ברור לי שיהיו בנות שיראו אותך ויחשוב עליך מעבר השורה בקורות חיים.

בחורה שמחפשת יר"ש ובסגנון שלך תרצה.

אולי כדאי להדגיש בכרטיס את השאיפות הדתיות שלך ואת רמת הדתיות כמו שצריך.ובעיקר לא להתייאש. לפנות לכמה שיותר מיזמים אנשים ודברים ולא לראות בזה השפלה, להיפך. זה מוערך שאדם פועל בדברים הללו.

יש לך רעיון איך רצוי לעשות את זה?
ניסתי לחשוב ולא כלכך הצלחתי

אתה מתרגש מלקרוא הלכות בילקוט יוסף?

אתה מקפיד על 3 תפילות במניין? (וואלה לא פשוט)

אתה אוהב ניגוני קרלביך?

תכתוב מה שיש בך ובחורה דוסית ורוצה מישהו עם לב בעבודת ה' תשמח לראות בכרטיס על בחור.

בעיקר ממליץ לכתוב דוגמאות ביחס למשהו מהותי ולא טכני (יותר התרגשות וחשיבה מדברים שבקודש, מאשר אני עשה כך וכך)

אז אני אומר משהו שאני מנסה להגיד לעצמי (בעניין קצת אחר אבל הרעיון זהה)

דבר ראשון אתה לא צריך 100 בחורות שירצו אותך ויעמדו בתור. אתה בסוף צריך אחת שתרצה אותך כמו שאתה.

דבר שני, להרבה אנשים יש נקודות בחיים בהן הם לא מותאמים לסביבה, ויש מי שינסו לטשטש את זה ולהתאים את עצמם בכח. בעיני זה לא דבר רע להיות אחר.

זה לא שאני לא רואה ערך בלימוד ישיבתי. יש ערך.

אבל גם יש ערך לבנאדם שיודע מה לא מתאים לו ודואג לעצמו גם אם זה לא מה שהסביבה מצפה.

ללכת נגד הזרם, כל עוד זה לא נובע מדווקאיות והתרסה, זה לא דבר רע. להפך זה לפעמים מעיד על מודעות עצמית טובה וחשובה ועל עמוד שדרה. (לא בהכרח אבל לפעמים).

בסוף אני מאמינה שיש חבר'ה שפחות התאים להם המסגרת הישיבתית והם הלכו רק מכוח האינרציה... בעיני זה לא בהכרח נכון. לפעמים כן ולפעמים לא.

אתה צריך לעשות מה שטוב לך.

התורה היא חשובה, אבל לא לכולם מתאים ללמוד בישיבה...

אני חושבת שאם חשוב לך הערך התורני, אפשר למצוא את הדרך שלך לשלב אותו בחייך ולהפוך אותו למשמעותי.

מסכימה עם מה שכתבו מעלי, למצוא דרך להדגיש את ה'תורניות' הזו בכרטיסי מידע עליך בדרכים אחרות שהן לא עבר ישיבתי. כי בסוף אנחנו כן מסתכלים/ות על המידע שעומד לנו מול העיניים כמסנן ראשוני.

לא יודע איך אבל תיארת אותי בצורה מדוייקת אני לא הולך נגד הזרם מתוך התרסה אלא מתוך מחשבה מעמיקה אבל בסופו של דבר הסביבה "מתנקמת" כי בגלל שאתה לא פועל לפי "התבנית הרגילה" אתה אוטמטית נשלל. כי אם לא למדת בישיבה כנראה שלא אכפת לך \ אתה לא דוס \ כל אופציה אחרת
אני מאמין שאם הייתי לומד בישיבה סביר להניח שהייתי נשוי כבר שנים.. אני יודע שעל זה אני נשלל זו לא תאוריה.
אני כן מבין את זה כמו שברור לי שאני רואה שמישהי שלמדה במדרשה כנראה שזה חשוב לה (אני לא מסנן על זה)
 

כמובן שברור לי שלא צריך 100 ואני מאוד אשמח להסתפק באחת שפשוט תתאים לא רואה ערך בלצאת המון. פשוט כשאין בכלל הצעות גם האופציה הזו יורדת..
לגבי איך לציין בכרטיס שחשוב הערך התורני זו שאלה שאני לא מצליח לענות עליה וניסיתי.. אין כלכך מקום היום בכל התבניות של הכרטיסים דרך טובה לציין דבר כזה
בכל מקרה תודה על ההשקעה בתגובות. מרגש

הזדהות😉

אבל שחרר מהמשפט של אם הייתי...אז הייתי... זה מתאים רק למשחקי חברה והכרות. לא למציאות.

בסוף, איך לומר, יש גם כאלה שעשו את המסלול האידיאלי והנורמטיבי והם כשלעצמם האידיאל בהתגלמותו והיה ברור שהם יתחתנו לכל המאוחר בגיל 22 והם רווקים. מה שאומר בפשטות שזה לא פקטור. לא פקטור מחייב לפחות.

תמיד יש מקום לספר על עצמך, תכתוב על זה שם.

לא צריך להיות בוק. תכתוב מה חשוב לך ברמה התורנית אנאערף. תהיה יצירתי, הרי אתה לא הולך בתלם לא? 

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

אבל אתה חייב להחליף גישה ..

מתי מציעים לי הצעות אפילו אנשים שאני לא מכירה .. חתונה .. אירוע אפילו מסעדה.. מתי שאני מחייכת .. מחליפה אווירה

דבר שני תזכור אתה בן 28 להגיד על עצמך שאתה זקן זה עניין של פרשנות .. אני מכירה בנים בני 28 שיש להם מלא הצעות והם עדיין לא נשואים .. אז מזה משנה שיש להם מלא הצעות? האחת שלהם עדיין לא הגיעה וגם שלך.

אתה כבר לא ילד קטן אתה יודע ומבין שזה לא רק חתונה ויאללה אושר . אתה קודם כל מייצר את האושר

אני למשל יכולתי להתחתן מזמן .. ואני מודה לה' שהחלטתי לא להתחתן והוא פקח לי את העיניים.. אז ײַכולתי להיות נשואה ולא באמת לאהוב עד הסוף את הבעל ..,

האושר זה מאוד אינדיבידואלי ובלב של האדם חבל לך לקנא במישהו .. שאתה לא באמת יודע מה קורה שם.

כך גם בעבודה וכו'..

אתה צריך להתפלל לה' דבר ראשון להיות שמח , דבר שני לזכור שהכל מושגח , דבר שלישי לשדר את האופי שלך.

דבר רביעי אל תאמין שכל הנשואים מאושרים ואתה לבד, אפשר להיות לבד גם שנשואים .. לכל אחד יש את הגלות ואת הקושי שלו, תתרכז בעצמך שלך יהיה טוב.

של הפי

לא אמרתי שבשניה מאושרים והכל קל אבל זה מסע ואני יודע שהוא דורש המון וככל שהוא נדחה אני מניח שהוא גם יותר קשה. במיוחד שאני רואה מה קורה עם הזמן הכיוון לא מרגיש במגמת שיפור
לא זוכר מתי הייתי בחתונה ב"ה לשמחתי כל החברים הקרובים שלי נשואים מזמן אני ממעט להסתובב כי אין לי כלכך עם מי. העובדה שלא למדתי בישיבה מצמצמת עוד יותר את מעגלי ההיכרות הפוטנציאליים.

למרות הקושי הייתי מרגיש יותר טוב אילו היו הצעות כלשהן \ הצעות רלוונטיות קצת תחושה של התקדמות. 
אני מבין שמדובר במסע בפני עצמו, אך חשוב לי לא להיגרר לקשר לא מתאים מתוך ייאוש.
אין לי כוונה להתחתן בכל מחיר אני יודע שזו טעות.

בכל מקרה תודה על ההשקעה בתגובה

ממעט להסתובב , למה ?

אפשר לצאת גם עם נשואים ,אחים, בני דודים וכו'..

אפילו חבר אחד זה עולם ומלואו תנסה לחשוב עם מי אתה יכול לצאת השבוע או שבוע הבא , בשבילך .

לפרוק/לצחוק /להרגיש חלק

אז מה אם לא למדת בישיבה .. קל וחומר אם אתה מקפיד על התנהגות תורנית ב"ה.

אני לא כל-כך חושבת שגם אם היית יוצא היית מרגיש מאה אחוז התקדמות .. לפעמים , מנגד ,מפגש עם אדם יכול לרוקן לך המון כוחות ואנרגיה לשווא בטח אם הוא לא מוליד חתונה.

שוב זה עניין של פרשנות .. יש חסרון ויתרון ואפשר להסתכל על זה ככה או ככה.

אולי זה ישמע חריף אבל הייתי שמחה למחוק בחור אחד בטוח שדיברתי איתו אבל אני לא יכולה להיות חכמה בדיעבד ..אז מזל שאני דתייה ויש לי אמונה שגם אם אני לא מבינה למה זה היה טוב לי.. הכל משמיים. 

תשים לב שאתה בונה את עצמך את האופי שלך .. נכון שאתה לבד עכשיו אבל זה נצרך כרגע. 

אותי זה מחשל לפעמים ..

נניח דוגמה הכי מניטורית ,בתואר כמה חברות שהבעל הכין להם עבודה תורנית שהיתה קשה, יש כאלה שלא עברו עליה אפילו ,אני הכנתי את העבודה לבד..  מנגד לא התביישתי לבקש עזרה מהסביבה שיהיה לי יותר תוכן.

מה למדתי מכאן ? קרעתי את כולם .

סתם עכשיו ברצינות .. אני יכולה לבד מנגד זה לא סותר שאני יכולה לבקש עזרה.

אני לא באה להגיד איזה כיף לי שאין לי בעל כרגע

אני באה להגיד שאני שמחה שאני נפגשת עם מקומות חזקים אצלי.. 

כל אתגר יכול להוליד גם מקומות שלא פגשת אצלך

ייאוש זו תחושה אמיתית, והיא קשה, ומשתקת.

כשר' נחמן אומר שאין שום ייאוש בעולם כלל, הוא לא מתכוון לכך שאין תחושה כזאת, אלא שיש תחושה כזאת - אבל אין הצדקה לחוש את התחושה הזאת - ויש לך את הכוחות והיכולות להתגבר על זה.

אז מה עושים?

עושים אחרת ממה שעשית עד עכשיו.

לדעתי, צריך לצאת מנקודת הנחה אחרת.

א. הצעות לא מקבלים, הצעות יוצרים. זכור גם שכמות ההצעות לא משנה, אלא הרלוונטיות. מספיקה הצעה אחת טובה כדי להתחתן...

להצטרף לפרויקטים זה נהדר. האם יזמת פניות שם?

האם אתה מתזכר את השגריר שלך? אולי כדאי להחליף שגריר?

אם האפיקים האלה לא יצרו מספיק הצעות רלוונטיות - לנסות בדרכים נוספות.

לא לחכות שיציעו לך. 

ב"ה לא חסרים רווקים ורווקות, ולאנשים שמשדכים יש מיליון דברים על הראש. לתזכר אותם מפעם לפעם יכול מאוד לעזור לעניין.

ב. למה ההצעות שאתה מקבל לא מתאימות? 

ייתכן שהכרטיס שלך לא מעביר מספיק טוב מי אתה ומה אתה מחפש. אולי כדאי לשבת על הכרטיס שלך עם מישהו שמכיר אותך ויש לו ניסיון. לראות אם הכרטיס מעביר את מה שאתה רוצה שיעביר, אם זה מבהיר לצד השני מי אתה ומה אתה מחפש, אם התמונה שיש מספיק טובה וכו'. אם זה ארוך מידי\קצר מידי\כללי מידי\מפורט מידי.

ג. לפנות לחברים זה ממש לא השפלה!!!!

ואני חושבת שזו נקודה שווה להתעכב עליה.

לשאוף לזוגיות, לבנות בית, זה ממש לא משהו להתבייש בו.

למה זה משפיל בעיניך לבקש מאחרים לסייע לך בכך?

(כמובן אין צורך שתענה על השאלה הזאת כאן, אבל אולי זה מעיד על משהו עמוק יותר).

(ובהקשר הזה - אנו לא רואים שחברים טובים מצליחים לשדך יותר טוב מחברים רחוקים\מכרים\ ואפילו אנשים זרים. לכן אני ממליצה להעלות את זה שאתה מחפש בפני כל אדם שאיכשהו קשור לסגנון החיים שאתה מחפש. במיוחד על רקע מה שכתבת לגבי הישיבה.)

ד. "לרוב מקבל תשובות שליליות" - אולי שווה לנסות לברר למה. הגיוני שאנשים לא יגידו לך באופן ישיר מה מפריע להם, ולכן אני ממליצה לך למצוא דמות שאתה סומך עליה, שמכירה אותך, ולתת לה מספרי טלפונים של בחורות שיצאת איתן - ושאותו אדם ינסה להבין מהם מה לא התאים, ויחזור אליך עם תובנות.

ייתכן כמובן שאין שום דבר מיוחד - רוב התשובות שאנחנו מקבלים הם שליליות....

ה. לגבי הלימוד בישיבה - אין איך לשנות את העבר, אבל אפשר לעשות דברים בהווה. אם אתה מרגיש שזה חסר לך - למה שלא תנסה עכשיו להשתלב במסגרת תורנית?

אני בטוחה שיש לך לוז עמוס בדברים אחרים, אבל אולי תוכל למצוא כמה סדרים בשבוע שאתה יכול להצטרף לישיבה מקומית.

שאלה נוספת היא איך אתה מתייחס לזה בכרטיס שלך. אפשר לכתוב כרטיס שלא מזכיר את השנים האלו, ואז לא צריך לכתוב במפורש לא למדתי בישיבה. להבהיר בכרטיס במה מתבטא זה שאתה סגנון יחסית דוס. ואם ישאלו אותך על הישיבה, לתת את התשובה הכנה שאמרת כאן.

ו. ב"ה לא חסרות רווקות יחסית דוסיות ומבוגרות. איך אתה יודע שזה שלא למדת בישיבה היא הסיבה עיקרית ששוללים אותם?

וגם לדייק במינוח - זה שלא רוצים לצאת איתך לא אומר שאתה לא מספיק טוב, אלא לא מתאים.

ז. מה יעזור לך לצאת מייאוש, מדכאון, מחוסר תקווה?

האם לשמוע על אנשים שהתחתנו בגילאים מבוגרים יותר ממך?

לשמוע על אנשים שהיו יותר מיואשים, מדוכאים, מחוסרי תקווה, עם פחות הצעות שהתחתנו?

האם זה ההשוואה לאחרים, או משהו מול עצמך?

כשאתה כותב שאתה בסיוט הזה כבר כמה שנים - זה אומר שאתה אקטיבית מחפש הרבה שנים ולא הולך? אם כן, חשבת ללכת לאיזשהו טיפול?
אתה אולי לא צעיר, אבל גם לא כ"כ מבוגר. יש לך עוד חיים ארוכים ומלאים לפניך.

בניגוד למה שכתבו פה על עניין ההשגחה (וזה נושא לדיון בפני עצמו, כי הרי יש כאן סתירה מובנית) - אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל על זה *כאילו* הכל בידיים שלנו, ולעשות כמה שיותר השתדלות. לא לחכות שידפקו לנו על הדלת, לא לחכות שמישהו אחר יואיל בטובו לחשוב עלינו, לא לחכות לקשר ורק אז להתמודד עם עצמינו - אלא לפעול כדי להביא לידי הצעות רלוונטיות, לפעול כדי להבין מה זו זוגיות, מה זה תקשורת, מי אני, מה רצונתיי, מה צרכי, איך אני משפר את המידות שלי, איך אני מתמודד עם המגרעות שלי וכו'.

תודה על התגובה המעמיקה! אגיב בהמשך.
ממש מרגש ההשקעה

כל העצות שנתנו לך כאן הן מעולות ומסתמכות (אני מניחה) על נסיון וחכמת חיים.

אולי כדאי לפנות למאמן לזוגיות שייתן לך את העצות הטיפה יותר מדויקות? מישהו שזה המקצוע שלו?

הגיוני שאחד טוב גם יראה איפה הבאג בתהליך שאתה עושה היום ויעזור לך לפתור אותו.

אבל אם התייאשת, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לנוח ולצבור כוחות. אח"כ השמיים הם הגבול.

1. אני שנה מעליך, גם רווק. וקודם כל, חייב לומר, אתה לא זקן..
2. יש אנשים שההתפתחות שלהם יותר איטית. יכול להיות שבתחומים מסויימים אתה מפותח מאוד, ובתחומים אחרים - פחות. וזה יכול להשפיע.. אז לדעתי כדאי לעשות עבודה פנימית..

3. מאמן חתונה או ייעוץ בכלל יכול מאוד להועיל. גם אם אתה בטוח שאתה מכיר את עצמך - מסתבר שאתה, כמו כל אחד, הרבה יותר עמוק, מורכב ומושפע ממשפחה ונסיבות החיים, ממה שאתה חושב... .

4. אחי אתה גבר. ותפקיד שלך זה להנהיג ולהוביל את עצמך.... ממילא - סליחה אם אני ישיר מידי - אתה לא אמור 'לנסות להצטרף'. אתה אמור להצטרף. לדבר. עם שדכנים. וכל המיזמים הרלוונטיים. כמובן שתמיד אפשר להתייעץ ולהיעזר אם משהו לא מסתדר - כולנו בני אדם. 

5. ברור שאתה יכול לדבר עם חברים  - וגם משפחה - שיציעו לך. פחות ממקום 'קורבני' של 'אולי תחשבו עליי'. יותר ממקום של 'היי, יש לך מישהי להציע' 'אפשר לשלוח כרטיס' ?.

6. אני מאוד מבין את התחושה של 'השפלתי את עצמי' כשאני פונה לאנשים. אבל, מניסיון, אם אתה מתייחס לעצמך ממקום גברי של - היי. אני שולט. אני אחראי על החיים שלי. ורוצה לדאוג לעצמי. ומתוך זה אני עושה א. ב. ג. אז זה אחרת לגמרי. במקום השפלה - עוצמה וביטחון.

7. אני חושב שזה מאוד קשור לתפיסה עצמית של בן אדם. ככל שאדם פחות מסתכל על עצמו ברגשי נחיתות, ויותר אומר - וואלה, אני אחלה בן אדם, גם אם יש לי כמה קשיים בלהוציא את עצמי לפועל, העמדה שאיתה אנחנו מגיעים לשדכן/חבר היא הרבה יותר אמיתי ומדוייקת עבורנו..
8. אגב, יש לך איש חינוך שהשפיע עליך ? מישהו שהערכת ? שאתה יכול לפתוח איתו שיח ?. לדעתי יכול להועיל לך במסע..

9. ישיבה זה באמת נקודה חשובה לדעתי. במקומך, הייתי רואה מה אני יכול עכשיו לשנות את המצב. קודם כל בסמל סטטוס. אולי אתה כן יכול להשתלב בישיבה היום. יש כל מיני מקומות, ובהחלט אפשר לבוא פעם פעמיים בשבוע, כמה שעות לחתור לחברותות עם רב או אברך, עדיף מקום שאתה מכיר.. גם דף יומי או שיעורים משמעותיים בקביעות יכול לעזור להראות מי אתה.

10. לא מכיר את המקום שלך בחיים, אבל אם אתה בעניין, יש מקומות שממש מיועדים לחבר'ה מבוגרים במסגרת ישיבתית מלאה - בית אורות? עלי? בטוח יש עוד... אולי יותר שגרתי זה לבוא בגיל 18, אבל זה כן מראה שאכפת לך וחשוב לך הדוסיות. ולדעתי יכול להיות אחל'ה השלמה. מראה שאתה אדם שמתפתח, שעבר תהליך, ובסוף חשוב לך הישיבה והתורה.

10. חשוב לי להגיד  שלדעתי האישית חשוב גם הנראות, המה יאמרו, במיוחד בשידוכים. כמובן שהאמת זה הדבר היחיד שנכון ומדוייק. אבל בעולם שבו אתה צריך לשווק את עצמך, לשכנע מישהי [וכן היא אותך..] בכמה משפטים, תמונות וכרטיס אחד שאתה פוטנציאל טוב - צריך להשקיע מחשבה בזה. איך אני כותב, איך אני מדגיש את הנקודות הטובות שלי. אם יש לי משהו שמקשה [ישיבה ?], איך אני מנסח בצורה טובה - מדגיש את זה שכיום אני לומד בישיבה/ את המסלול המרתק והמשמעותי שעשיתי בצבא/

 את הדף יומי שאני שומע כל בוקר וכו'. שווה לחשוב טוב טוב עם עצמך ולהתייעץ עם שדכנים טובים.

המון הצלחה !

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש