ילדים עייפים זה סיוט! מה עושים?פה לקצת

ילד מתוק עוד חודש בן 4.


כל השנה בגן היה חוזר גמור ומצידו היה לישון מיד. ברעיון, בפןעל לא היה מסכים להיכנס למיטה.

היינו מצליחים לסחוב אותו עד 6-6 וחצי ואז הולך לישון.

ואז קם בסביבות רבע ל6-6- גג 6 וחצי.


ואז זה גלגל, קם מוקדם, עיייף, הולך לישון מוקדם, קם מוקדם....


ניסינו, היו ימים שישן ב7 וחצי-8

גם אז קם ב6 וכל הסיפןר אותו דבר.


עשינו בדיקות דם במאי, היה תקין.


הבעיה העיקרית בעייפות הזאת מבחינתי היא ההתנהגות שלו, בבית הוא לא מפסיק לבכות על כל דבר כל הבוקר.

ובגן, הוא משתולל, מרביץ, לא מקשיב.

וכששואלת מה קרה הוא עונה שהיה עייף.

הוא כמובן לא מסכים לנסות לנוח בצד בגן.


עכשיו בקייטנה אותו סרט.

ולי מתחילה להיגמר הסבלנות וכבר אין כח.


מה עושים?

לא באלי ששנה הבאה הסרט הזה יחזור על עצמו.

לא העייפות כל הבוקר, לא ההתנהגות בגן, ןלא העייפות וההתנהגות אחרי הגן עד השינה.

ילדים עייפים זה באמת סיוטהשקט הזה
יש סיכוי לנסות להשכיב לשנצ קצר כשחוזר מהקייטנה (ממש קצר, חצי שעה גג ולהעיר) ואז ילך לישון קצת יותר מאוחר ופחות עייף?
לא. הוא לא יסכים ועד שנצליח כבר יהיה 6פה לקצת
השאלהתקומה

האם את בטוחה שזה נובע מעייפות?


זאת אומרת, יכול להיות שמשהו מפריע לו, בעבר הנחתם שזו עייפות ולכן אמרתם שהוא עייף ומאז למה שהוא מרגיש הוא קורא "עייפות", למרות שזה לא בהכרח מה שמפריע.


כי לכאורה 11-12 שעות בלילה לילד שעוד מעט בן ארבע יכול להספיק (בהנחה שהשינה רציפה וטובה), ואם זו באמת עייפות, הייתי מצפה שכן יהיה שלב ביום שבו הוא רגוע. ואת לעומת זאת מתארת משהו שנמשך לאורך כל היום, כל הזמן.


לכן הייתי מנסה להבין האם זו באמת עייפות.

האם היו פעמים שבהם הצלחתם להשכיב אותו לישון צהריים, ואז הוא לא התנהג ככה?

האם יכול להיות שיש עניין תחושתי?

האם יש איזשהו קושי בגן?

האם זה התחיל מתחילת שנה? או בשלב אחר?


בקיצור, מנסה לחשוב על כיוונים נוספים.

זה נראה ככה, הוא נראה גמורפה לקצת

קם בבוקר עייף, יכול לפעמים כמעט להירדם מהגן לבית (דרך קצרה אז לא מספיק)


 

הסיפור עם העייפות היה מהיום הראשון בגן, חוזר הביתה ומאבד את זה מעייפות.

לקראת סוף השנה, חודש וחצי- חודשיים אחרונים גם ההתנהגות בגן השתנתה.

לא הצלחתי לשים אצבע על שום דבר חוץ מעל זה שאולי פתאום קלט את הלידה וזה השפיע.

הגננת לא ראתה סיבה ושאלה אם משהו השתנה בבית, זה הדבר היחיד שחשבתי עליו.

 

ואיך בודקים אם יכולה להיות סיבה אחרת?

@מתואמת 

אצל הגננת... אבל בטח עכשיו בקייטנה זה כבר לאמתואמת

רלוונטי...

מציעה בתחילת השנה הבאה לדבר עם הגננת ולתאר לה במילים קצרות מה היה בשנה החולפת, ולבקש ממנה שתשים לב שהילד משתלב טוב ושטוב לו בגן ובחברה. לפי זה תוכלי לדעת אם באמת יש לו איזשהו קושי בגן, שגורם לו לפרוק את הקשיים בבית.

קודם כול - השנה הראשונה בגן הרבה פעמים מתאגרת לילדמתואמת

ויכול להיות שבשנה השנייה המצב ישתנה מעצם זה שהוא גדל.

שנית, באמת נשמע שזו לא רק עייפות אלא מעבר. היו לכם שיחות עם הגננת במהלך השנה? איך היא ראתה את ההשתלבות שלו בגן? אולי באמת היה לו קשה מדי, ואז את העצבים על כך הוא פורק בבית?

האמת גם הבת שלי הייתה ככההמקורית

הייתי מתחבקת איתה על הספה, היא הייתה נרדמת לאיזה חצי שעה לידי וקמה חדשה

גם עכשיו שהיא בת 5 זה קורה הרבה שהיא חוזרת ממש עייפה. גם החום מאוד מעייף אותם

אבל באסה כי זה משפיע על ההתנהגות בגןפה לקצת
שם אין לאף אחד פניות ליחס יןתר מידי אישי.
מסכימה. אבל זה נורמלי לשנה ראשונה בגןהמקורית

בלי שנצ.


אפשר לתת פרי שקצת יעורר אותו עד שתישבר העייפות. בעלי לפעמים מסתובב איתם באוטו עוד קצת (ממילא החזרה לבית מהגן אצלנו היא חצי שעה נסיעה בערך) שתישן ואז מעיר אותה לעלות לבית כשהיא כבר יותר מאוששת.

לשנה? חשבתי שזה נורמלי בתחילת שנהפה לקצת
לא לכל אורכה.


מקווה שבאמת שנה הבאה יהיה שינוי.


אצלנו הדרך מהגן לבית זה 4-5 דקות.

כשילד אומר שהוא עייףoo
הוא מתכוון שאין לו כוח, לחוסר כוח יש מגוון סיבות שלא קשורות לעייפות (חוסר סבלנות/ רצון לעשות משהו אחר/ קושי מסוים)


12 שעות שינה זה די והותר, אני הייתי מחפשת פתרונות ספציפיים למצבים שמקשים עליו, נניח הבכי בבוקר, להיות איתו ולבדוק מה הטריגרים לבכי ולנסות לנטרל אותם/ לעזור לו להתנהל/ להתגבר

גם כיוון טוב לדעתי. מתחבר לתקשורת בשפה שלהמקורית
ילדים
הוא לא יודע להסביר מה הוא רוצה/מה קשה לופה לקצת

ניסיתי לדבר איתו בשיחה במיוחד, וגם בדרך אגב.


ואיך זה עוזר לו בגן?

שם זה יותר מפריע לי.

בבית אני עוד מצליחה להתמןדד אבל בגן אין להם את הפניות להיות קשובים אליו ולעזור לו.

מאד הגיוני שהוא לא יודע להסבירoo

זה קשה לדעת מה בדיוק מפריע וגם אם יודעים קשה לתמלל את זה.

ככל שילד מקבל בבית עזרה/ מענה/ דרכי התנהלות, לקשיים שהוא נתקל בהם, זה עוזר לו להתנהלות גם בגן.

כדי לדעת מה מפריע לילדoo
צריך להתבונן מקרוב שוב ושוב על הסיטואציות ולנסות לפענח אותן, עם הזמן יכולים לשים לב לדפוסי התנהגות ולסיטואציות שחוזרות על עצמן.
אני מבינה שהוא יחסית קטן בשנתוןאמאשוני

מה שאת מתארת קרה לי פעם אחת עם ילדה קטנה בשנתון, שנה אח"כ השתפר מאוד.

מה הגננת אומרת?

אולי יש שעות שהוא יותר אסוף?

אם זה ככה כל הזמן, אולי קשה לו מדי עם גירויים.

אצלנו כשהתחילה הקורונה והיו תקופות ארוכות בבית, הילדה פרחה.

איך היא מתחיל את הבוקר? יש רעש והמולה ולחץ או רוגע?

כדאי לנסות לפני הגן להוציא אותו חצי שעה לפארק. אין ילדים. אין המולה. בלי אחים. אפשר לשחק בנחת, לאכול משהו מזין. זה יהיה כבר שעה אחרי שהוא קם, ולפני כל הבלאגן,

אולי זה יעזור לו להתחיל את היום ברגל ימין.


בנוסף, עוזר מאוד לתמלל לו רגשות, מצבים. כשיש מילים להביע את תחושות הלב, זה עושה בהם סדר ומקל על יכולת ההתמודדות, זה משהו שנבנה אמנם בהדרגה אבל חשוב לשים על זה דגש.

הרבה פעמים בגיל הזה אוהבים ללמד על מצוות וחגים ודברים חשובים אחרים, כי ילדים הם כמו ספוג ובגיל הזה קולטים הכל ומקבלים בתמימות,

אבל חשוב לשים לב לספר ולדבר על החוויות והתחושות מעולמו, לא פחות.


דבר נוסף חשוב, לתת לו זמן רק שלו. הוא מאותת שהוא זקוק לזה. מקום להניח רגע את מה שמציק לו בצד לאסוף את עצמו (להתגבר) ולהתמסר לזמן הזה עם אבא או עם אמא לבד.

בפעמים הראשונות אין לזה כ"כ השפעה, אבל אחרי כמה פעמים שהילד מזהה את הפוטנציאל וכמה הזמן הזה יכול להועיל לו, בד"כ יש יותר שיתוף פעולה וזה עוזר לחזק את החוסן.


לכל ילד יש עליות וירידות. עד עכשיו החזקת יפה את ההתמודדות בהקשר הזה, מקווה שהקיץ יעשה לו טוב ויפחית את הגירויים ויעזור לו להתאפס ותעלו על הגל בחזרה.

ועוד דבראמאשוני

לבדוק אם יש לו חסר גופני.

אולי אנמיה. לקחת לרופא לבדיקת התפתחות כדי לשלול סיבה רפואית שמקשה עליו.

ועוד משהואמאשוני

נזכרתי בעוד משהו,

תבדקי מה אפשר להציע לו בסגרת מרכז חוסן.

עברה עליו שנה לא פשוטה. ותיארת בעבר שהבומים מפחידים אותו.

בגיל קטן לא מעמיסים עליהם עם שאלות בטיפולים האלו. צופים בהתנהגות שלהם דרך משחק, בודקים כמה אפשרויות של תגובה כדי לראות איך הם מגיבים ומה עוזר להם ומגבשים דרך פעולה איך לעבוד בבית.

תנצלי מה שאפשר לפני גיל 6.

על הדרך מרוויחים גם זמן של שקט רק עם ההורה, והמענה מותאם ספציפית לילד,

זה ממש יכול לעזור לו.

בחוסן הם לא מטפלים בגיל הזהפה לקצת

המקסימום שיש להם להציע זה טיפול בשביל ההורים.


 

ורציתי טיפול/תרפיה דרך התפתחות הילד.

הרופא אמר שלא מתחילים לפני גיל 4 🤷🏻‍♀️

 

לרופא פניתי כי הוא מתאפק לשירותים וזה משבש אותו. שכחתי מהפרט החשוב הזה.

הוא לא רגוע, מעיף משחקים, לא מצליח לשחק נורמלי- ואז אנחנו לוקחים אותו בכח לשירותים תוך כדי שהוא מתעצבן שאין לו, ואז הוא עושה קטנים ונרגע.

אמרתי להם על זה בגן אבל שוב, לא יודעת כמה יש להם פניות לתת מענה ספציפי לילד....

 

הוא עוד חודש בן ארבעאמאשוני

כדאי להתחיל להניע את התהליך, עד שהוא יתחיל בטיפול תראי אם זה עדיין נצרך.

ומוזר שבחוסן לא מקבלים ילדים, הגיוני שרוב הטיפול הוא בהדרכת ההורים איך להגיב ואיך לעזור לילד,

אבל בשביל זה צריך לצפות בו.

בכל עיר המקום שמטפל בילדים נקרא אחרת אז לא יודעת להגיד לך שם מדוייק, אבל תבררי אם יש מכון שנותן מענה לילדים.

הטיפול דרך התפתחות הילד זה במרפאה או במכון חיצוני?

אם זה מכון חיצוני אז לזה אני מתכוונת ואפשר לשאול אותם מה התהליך.

בחוסן אני מתכוונת למרכז חוסן שיש בדרוםפה לקצת

לא יודעת אם אלה מרכזים שקיימים רק בדרום בגלל המצב או בכל הארץ.


התפתחות הילד דרך הקופה.


לפני חודשיים הרופא לא רצה להתחיל עד שנקבל תשובה של כל הבדיקות הרפואיות שעשינו.

עכשיו הכל הגיע אז באמת אקבע תור להתחיל להזיז את העניין.

בהצלחה בתהליך!אמאשוני

שיהיה לתועלת ותראו שיפור והקלה,

וזה מדהים כמה חשוב לך לנסות את כל האפשרויות כדי לעזור לילד,

צריך להגיד גם את זה.

זה לא קל כל הבירורים וההתייעצויות האלו.

💪

אמן!פה לקצת
מה זאת אומרת? אם אנחנו לא נדאג לו אז מי ידאג?!
יליד אוגוסט זה קטן בשנתון?פה לקצת

אז מה יהיה עם הילד השני שיליד נובמבר? בהצלחה לנו 🤦‍♀️


זה לא ריאלי לצאת איתו לבד בבוקר, אין לי איפה לשים את האחים שלו.

אני מתלבטת אם להוציא אנרגיות על הבוקר זה חכם, כי אז יהיה יותר עייף.


אני משתדלת לתמלל להם את הרגשות, מקווה שמצליחה.


בחודש האחרון התחלנו להקפיד על זה שפעם בשבוע שני הגדולים, כל אחד בתורו, יוצא לבד איתי או עם אבא שלו.

מקווה שבאמת זה יוסיף טוב.


מה זה בדיקת התפתחות? אצל רופא ילדים?

וברזל בדקנו במאי והיה תקין

כן אצל רופא ילדיםאמאשוני

משקל, גובה וכו'.

זה גיל שמתחילים לגבוה וצריך לשים לב שאין חוסרים כלשהם.

אם בדקתם במאי אז כנראה שהוא בסדר מהבחינה הזאת.

הוא אוכל רגיל או בררן?

שלי נולדה באוקטובראמאשוני

אבל יש לי אחיינית שנולדה בספטמבר וגם לה היה קשיים מהסוג הזה.

כמובן שזה לא בהכרח. כל ילד מתפתח שונה זה לא רק תאריך הלידה הקובע, אבל זה מסביר את המצב השנה ומעודד לקראת השנה הבאה (איתו לפחות)

עוד משהו שיכול לעייף ילדשיפור
זה קושי קל בשמיעה או ראיה, שדורש ממנו להתאמץ כל הזמן.
מזכירה לי שבאמת רציתי לקחת את שני הגדולים לבדיקתפה לקצת
שמיעה.


מקווה שהרופא יתן בקלות.


באיזה גיל בדיקת ראיה ושמיעה זה בשגרה בלי שאבקש?

בעיקרון רופאים נותנים בקלות הפניות לבדיקות כאלהמתואמת

ברגע שאת אומרת להם שיש חשד.

(ובאמת גם לבת שלי גילינו ככה שיש ירידה בשמיעה, כשבגן ראו שהיא מתקשה להשתלב מבחינה חברתית... אז זו באמת יכולה להיות סיבה!)

מעולה. קבעתי תור טלפוני למחר בבוקרפה לקצת

ואיך הולכים לבדיקת שמיעה באופן פרטי?

צריך בשביל זה הפנייה?

איך מוצאים מכון כזה פרטי?


דרך הקופה התורים לעוד שנה

אני חושבת שיש מכונים פרטיים שעובדים עם הקופותמתואמת
תבררי אצל הרופא, ואם לא אז אצל המזכירות שבקופה.
לבדיקת ראיה אצל רופא עיניים לא צריך הפניהשיפור
לבדיקת שמיעה צריך
למה בעצםלא כרגע

לא לתת לו ללכת לישון בחמש וחצי/ רבע לשש?

אני לא בעד לסחוב ילדים עייפים.

תנסו להקדים ברבע שעה ויותר, נכון שהוא אולי יקום מוקדם יותר.  אבל זה השעון הביולוגי שלו.  5 זה כבר בוקר .

כי אני חוששת שאז בגן הוא יהיה עוד יותר עייףפה לקצת
כי יקום הרבה יותר מוקדם מעכשיו
ניסית? אצל הילדים שלי לרוב אין קשר בין השעהקופצת רגע

שהולכים לישון לשעה שקמים,

וכשהיו קטנים יותר דווקא ההפך היה נכון אצלנו - על הלכו לישון מוקדם היה יותר סיכוי שישנו עד קצת יותר מאוחר בבוקר... 

5 וחצי הוא כבר במיטהפה לקצת

ב6 הוא בדכ ישן

מתי ארדים אותו? ב5?

פשוט כתבת שאת חוששת להשכיב מוקדם כדי שלא יקוםקופצת רגע

מוקדם יותר. לזה הגבתי.


לגבי מה שכתבת עכשיו, אם זה היה בתחילת גן שלוש הייתי אומרת לך מנסיון שהגן ממש מעייף בהתחלה ובטח שלשהשכיב ב 5 אם הוא נרדם אז.

אבל כמעט שנה שלמה אחרי, לא יודעת האם זה עדיין הגיוני, אני רגילה שזה יותר לתקופת הסתגלות לגן... 

אהה אוקיפה לקצת

אבל נראה לך שהגיוני להרדים ב5?

ב5 וחצי שהם במיטה זה מרגיש מוקדם מידי


אולי באמת שווה לנסות

תכף הוא מסיים את הקייטנה ואז יהיה בבית עד תחילת שנה ובטח לא יסכים לישון צהריים, אז אולי אנסה להרדים מוקדם

אבל באסה כי אז לבעלי אין זמן איתו 😐


לא הייתי 'רבה' איתו על זה, אבל אם יכול להרדםקופצת רגע
ב 5 כן הייתי מנסה ככה יומיים שלושה... ובודקת מה קורה, האם השינוי לטובה או לא. 
אנסה בעז"ה. תודה!פה לקצתאחרונה
הבת שלי חגגה ארבע לא מזמןיעל מהדרום

לק"י


גם סיימה שנה ראשונה בגן עיריה, וגם היא עייפה הרבה פעמים בצהריים. גם אם היא ישנה 11-12 שעות בלילה.

אבל היא כן נרדמת לפעמים בצהרון.


כך שלא מפליא אותי שהוא עייף.

הבעסה שזה גורם לו להתנהג ככה...

גם אצליYaelL
הילד שבדיוק חגג 4 חוזר עייף מהגן ולפעמים נשות הצוות בגן מספרות שהיה עייף והתחיל להרדם מתישהוא במהלך היום. זה גיל כזה שלמרות שכבר מקובל שלא ישנים צהריים, קשה להם בלי השנ"צ.
אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

גלויהאחרונה

וואוו...

חיבוק לך.

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אשמח להתייעצות מאמהות מנוסות-ילד חלשלוש וחסר תאבוןshiran30005

בן 3 עם אסתמה ברקע אם כי בחודשים האחרונים "יחסית" היה רגוע. כרגע לא לוקח כלום . עם עיכוב התפתחותי ומטופל.

לאחרונה -בחצי שנה האחרונה ואולי יותר הוא ירד במשקל - אולי לא ירד אבל אין עליה בכלל במשקל, נראה רזה מאוד שהיה בתור קטן היה שמנמן, אין התקדמות ככ בהתפתחות כאילו תקוע כזה, חולה המון -חום, קוצר נשימה, הקאות, שילשולים, אוזניים וכו' , נופל הרבה (תמיד היה ככה) וגם אין תיאבון בקיצור חלשלוש כזה. עשינו לאחרונה בדיקות דם עם ויטמינים שיצאו תקינות.

הןא שוב עם חום כמה ימים והתחילו גם הקאות היום אז מחר נלך לרופאה- לגיטימי לבקש בירור נוסף? לא יודעת מה אני רוצה ממכם אבל אמא שלי שמטפלת במעון בילדים אמרה לי שיש משהו מעבר ולדרוש בירור. השאלה מה לבקש? נשקול אותו מחר שוב ואם נראה ששוב אין עליה בכלל מה לעשות הלאה? איזה ברור עושים עוד? כבר לא יכולה לראות אותו ככה אני ממש בוכה כבר, כל פעם יש משהו אחר

אשמח לעצתכן  

אני חושבת שאם אחרי הבדיקותבאתי מפעם

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

זה מה שאני שואלת- איזה עוד בדיקותshiran30005

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

ויטמין B6, B12 ו Dאפונה
לגבי בדיקותהשם שלי

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.


איך הוא אוכל?


יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

אוף מסכניאורוש3

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

אין לו שקד שלישי, עשינו כפתורים לפני כחודשshiran30005
הרופאים מתייחסים שמבקשים עוד בדיקות? מעדיפה להגיע מוכנה אליה מחר
תגידי לה מה שאמרת פה...אורוש3
לבדוק צליאקרק טוב!

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

הוא לא אוכל כמעט כלום - עד לפני כמה חודשיםshiran30005

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

אולי מרצפן?נפש חיה.
או כדורי תמרים
במקרה כזה, ממליצה על אנשור, מניסיוןממשיכה לחלוםאחרונה
ראיתי ילדים שזה ממש עזר להם
מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאודאחרונה
כבר לא יודעת למה לצפות 
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
לגלי עודפים יש אותם סנדלים ביותר זולכורסא ירוקה
גם נעליים. אמנם פחות מבחר מהחנות הרגילה אבל דגמים מצויינים. אתם מירושלים אם אני זוכרת נכון? נראה לי שהעודפים שלהם בתלפיות. וזה ברוב הנעליים 1 במאה, 2 ב150
יש לנו חנות של גלי שקרובה אלינו לביתמתואמת
אז בדרך כלל אנחנו מעדיפים לחסוך בזמן במקום בכסף🤭
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

היום הבת שלי הלכה פרק זמן ארוך עם הנעליים!מתואמתאחרונה

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

התקפי חרדה והריוןהרמה

כל החודש וחצי האחרונים היו מלווים בהתקפי חרדה ונטילת כדורי הרגעה ללא מרשם. המון עצבים ודאגה ..פעימות לב וחרדה בעיקר בלילות . ואז גיליתי לפני שבוע כמעט שאני בהריון בבדיקה בייתי. מאז אני בדאגה שאולי עשיתי נזק אולי משהו לא בסדר… אין לי בכלל תסמיני הריון שזה חריג לי..

ממש אשמח לתובנות או כל תגובה 🙏

מזל טוב!גלויה

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.


שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

❤️❤️❤️הרמה
בשמחה!גלויה

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

מרגיע לשמוע תודההרמה
אם תסכימי לכתוב מה את לוקחת אני אשמח לשמוע. 
בכיף, בפרטיגלויהאחרונה
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

אולי אפשר לבקר בחוותפרח חדש
תסעו לדרום-לכיש-שומרון-בקעה-בית שאןפה משתמש/ת
שם לרוב שקט יחסית

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

אנחנו לא מטיילים השנה…רוני 1234

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט


חבל לקחת סיכונים מיותרים

לא כל טיול=סיכוןפרח חדשאחרונה
אפשר לטייל בקרבת מקומות מוגנים
כאב בשד באחד הצדדים, שבוע 31.אני=)

צריך לבדוק?

כאב שמזכיר לי כמו של התחלה של גודש, אבל בלי הרגשה של משהו... וואי זה כואב!! לא זוכרת כאב כזה בהריונות קודמים, בהנקות כן.

מקפיצה לי🙏🙏אני=)
עכשיו עם חזיה תומכת ואדוקה זה קצת פחות כואב, אבל עדיין כשנוגעת מרגישה 
בכל מקרה כדאי לבדוקכורסא ירוקה
הייתי מתחילה מהתייעצות טלפונית
תודה. טלפונית עם מי?אני=)
רופאת נשיםכורסא ירוקהאחרונה
אם היא לא זמינה אז רופאת משפחה
בנות אתן חושבות שזה הריון?שלווה פנימית 34

עשיתי היום בדיקה בשעות הבוקר מאוחרות לא על השתן הראשון.

עיכוב כיומיים...

יש כאב בטן תחתונה וגב תחתון

הפס יצא אחרי כמה דק ולא נעלם

בבקשה תגידו שזה זה!

מחכה שניםםםםםםם לפס הזה

תמונה נוספתשלווה פנימית 34

אני רואה 2 פסים לגמרירקאני

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

 

בגדול נראה חיובי לגמרי

הפס יצא ממש אחרי כמה דק..לא יודעצ בדיוק..עד 10 דקשלווה פנימית 34

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

אז נראה חיובי רקאני

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

אמן ואמן!!!!!!שלווה פנימית 34
ממש פס!!!Pandi99
🥹אין לי מילים..מרוב ציפייה אני בחרדהשלווה פנימית 34
מבינה ממש..Pandi99

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!

תודה אהובה!כיובן שאעשה בדיקת דםשלווה פנימית 34
רק רציתי להגיד שצדקתן!שלווה פנימית 34
אין מאושרת ממני ומאחלת לכל אחת ואחת שמצפה ומייחלת הריון בריא במהרה!!!

בשעה טובה!! משמח ממשאחת כמוני
בשעה טובה!! בקלות ובידיים מלאות!נשימה עמוקהאחרונה

אולי יעניין אותך