1. הנקה- מה איך למה כמה.

לנרמל שהפסקת הנקה כשכבר לא רוצים או לא יכולים זה בסדר גמור ולא כישלון.

יועצת הנקה- להצטייד במספרי פלאפון אם חשוב לה להניק.

2. אמצעי מניעה אם הם מעוניינים זה הזמן לחשוב ולהחליט.

3. להכין אותה לתלות הגדולה של התינוק בה/ם.

בכל דבר.

תקופות הגזים, קפיצת גדילה וכו'..

4. אני רוצה להוסיף משהו שקשור ללידה עצמה -

אני מרגישה שלא ככ מדברים על כמה הלידה היא קשה וזה כאבים בלתי ניתנים לתיאור.

כל מה ששמעתי כל חיי זה כמה לידה היא רוחנית, פלאית, "חוויה".

אבל לא מספיק שמעתי עד כמה זה קשה וכואב.

עכשיו ברור שזה כואב, אבל להרגשתי זה בקושי מדובר בענייני לידה.

חשוב לעשות קורס הכנה, אבל לזכור שברגע האמת לא תמיד הכל הולך לפי הספר ולפי התוכנית.

לי אישית היה חסר להתכונן נפשית לכאבים נורא קשים. מרגישה שהייתי מגיעה מוכנה יותר ולא בהלם ובשוק מהעוצמה. ועוד עשינו קורס הכנה זוגי...

פשוט שמישהו יבוא ויגיד לי- תתכונני לסף כאב שבחיים לא סבלת.

5. לילות בלי שינה.

יכול להיות גם עד גיל שנה ועד גיל שנתיים.

לדעתי חשוב להתכונן גם מבחינה טכנית וגם מבחינה זוגית.

בהצלחה ובשעה טובה

כל הנושא הזה היה קשה בטירוף בהתחלה

אני והתינוק סבלנו

והרגשתי כאילו מתנפץ לי חלום

ושהולך להיות סיוט תמידי.

אם הייתי לומדת על השלבים של ההנקה בהתחלה, הקשיים שיכולים להיות ומה הדרך לנסות לפתור אותם חושבת שהכל היה אחרת.

דמיינתי את זה כחיבור טבעי וכיף וזה היה חלום שהתנפץ. פשוט כך.

לא מדברים על כמה זה קשה וכמה סובלות מהנקה.

בסוף בחסדי ה' הנקתי עד גיל שנה אבל נלחמתי בשיניים.. 

יש מפגשי הכנה להנקה, דרך כללית אני מכירה. לא הייתי בזה ואח"כ הצטערתי שלא הלכתי...

בהתחלה אין זמן לכלום, את רק סביב התינוק. להכין הרבה אוכל בריא במקפיא ואם יש משפחה/חברות שיכולות לסייע בארוחות חמות ממש יעזור.

שעל אף כל השמחה, יכולות להיות תחושות של בדידות, חרדה ודכדוך

וחשוב ממש לשתף בזה מישהו 

ולנרמל את הדכדוך אחרי הלידה. זה באמת מצב רוח שנראה תלוש מהמציאות. כוויכול אין סיבה להיות עצובים, אנחנו קיבלנו מתנה ענקית וכו.. אבל זה הורמונלי וצריך להכין את היולדת והסביבה לעטוף אותה היטב ולקבל את הכל באהבה. לא להשאיר אותה לבד ולדאוג לצרכים הפיזיים שלה (שמישהו אחר יעשה לתינוק גרעפסים וירדים אותו ויהיה לה זמן לישון, ארוחות מזינות, דאגה לכביסות ונקיון) כי הגוף מאוד משפיע על הנפש.

כנל לגבי שמירה על מה מתאים לגוף וליכולות שלי עכשיו.

חלד בטח בהתחלה לא מיועדת למפגשים עם חברות, בתי קפה וקניות. את לא סופרוומן ומי שחושבת שכן לרוב מגלה שההחלמה שלה נגררה הלאה והלאה בגלל המאמצי יתר הללו

הכי שוק מבחינתי זה המצבי רוח שהם כמו רכבת הרים,

מלא בכי,

לפעמים חוסר תאבון,

בהלה, חרדה, דאגה מטורפת, אושר עילאי... הכל מערבולת... אז רק לחבק את עצמך שאת נורמאלית וככה זה כולן, ושזה עובר!! ושזה גם ממש בסדר שבעלך לא מצליח להבין מה נסגר איתך.. אפשר להסביר לו. 

אחרי מספר שנות המתנה והפריות

לידה מהסרטים

הרגשתי מייד אחרי הלידה שפשוט אממ - היה לי קשה.

לא הרגשתי בחדר ניתוח שאני באורות מלראות את הבייבי

רק ראיתי שהוא דומה לי והתבאסתי ממש כי רציתי שיהיה דומה לבעלי

בסוף הילד היום קופי אבא שלו, אין לו שום נתון שמזכיר אותי

הוא כמובן הכי מתוק שיש

אבל החיבור הראשוני, האבה הראשונית - לקח לי זמן.

בהתחלה הרגשתי עם זה מזעזע

אם רק היו מכינים אותי לזה שזה קיים

מעצירות.

אצלי זה ממש סיפור עצוב. בערך שבוע אחרי הלידה המערכת נתקעת..

מוסיפה:

עצירות טחורים פיסורה

אצלי לפחות ככה היה ישבתי שעות בתוך האמבטיה כדי לרכך את האזור

אמאלה כאבים מהגהינום

עם נר מדובר בכמה דקות אחרי.. אבל נר היה לי לא נוח עם הטחורים

לק"י

ממליצה להשתמש בנרות, ולא לחכות.

לפעמים תוך פעם-פעמיים של שימוש בנרות, הפחד מלהתפנות יורד וזה משתחרר. 

מראש לאכול דברים שקל לעכל

אם צריך לבקש חוקן במחלקה לכמה פעמים הראשונות

ממש לנסות למנוע את זה כמה שיותר

בת דודה חכמה שלחה לי כמה מספרים של בודקות הלכתיות בעיר שלי

היא אמרה לי שאחרי הלידה ללכת לחפש ולשאול זה לא תמיד נעים

תכלס באמת נעזרתי בהן בשביל הטהרה של אחרי הלידה

אז כמה דברים

א. לוקח זמן להיטהר

ב. יכול להיות שהדימום זה פצע בצוואר הרחם שקורה להרבה נשים אחרי לידה וע"י בודקת הרב מתיר

ג. להתארגן עם מספרים של בודקות למקרה שתצטרך..

איזה אחות מסורה את!!

גם בלי בודקת. אז קודם להתייעץ עם רב, אם יש שאלות.

אם יהיו לה זו החלמה קשה שאורכת כעד שבועיים בדכ.

ברגע שהיא תדע תוך כמה זמן זה עובר זה ממש מרגיע. לקנות אלופירס לפני הלידה

לקחת משככי כאבים ולא לסבול כי מספיק יש את כל המסביב

בוכים הרבה!! לא להיבהל מעצמך בעיקר..

לעשות משהו בשביל עצמה שיעשה לה טוב ושיהיה המקום המפלט שלה..

לדעת להיעזר ולא להרגיש מולטי וכל יכולה

יש הלם אחרי הלידה ובאמת תחושה של למה לא אמרו לי.

אבל אני חייבת להגיד לך שלא בטוח שזה יעזור שתגידי.

כי כנראה שכן אומרים אבל יש מין תחושה כזאת לפני הלידה ובטח בלידה ראשונה

ש... לי זה לא יקרה. אצלי הכל יהיה בסדר.

פעם שמעתי ממדריכה של קורס הכנה ללידה שתמיד בקורס הכנה ללידה ראשונה יש הכי הרבה נשים שאומרות שרוצות ללדת בלי אפידורל.

ובטוחות שהן יצליחו ולהן זו לא תהיה בעיה.

יש מין מנגנון כזה של הכחשה.

אז תגידי לה ומקווה שזה יעזור לה אבל לדעתי יש מצב שעדיין היא תהיה בשוק אחרי הלידה.

שני דברים שאני חושבת שהכי חשובים:

1. הנקה! הנקה! הנקה!

זה נראה כל כך קל וכ"כ פשוט אצל אחרות

וזה כ"כ מורכב רגע אחרי לידה.

אני חושבת שכדאי שתדע שיכול להיות בעיות, כאבים, תינוק כן יונק לא יונק, יש חלב אין חלב (תמיד יש צריך לשמר כמויות)

וכן הלאה.

2. תפרים אחרי לידה. אמאלה זה כואבבב

ובלידה ראשונה אני חושבת שאצל רוב הנשים יש קרע/חתך וצריך להתמודד עם תפרים.

והשפעות נלוות כמו עצירות וכן הלאה.

שכל יום שעובר המצב משתפר. שבהתחלה זה סיוט ונורא עוד יותר מהלידה עצמה ושזה משתפר

להקפיד לקחת ברזל ומולטיויטמין מיד אחרי הליד- לי זה ממש עזר לחזור לעצמי

לא לפחד לקחת מרככי צואה (אני ממש נמנעתי מזה כי פחדתי להתמכר ותכלס חבל) וגם להבין שאחרי לידה מערכת העיכול בשוק ולדעתי לוקח לה כמה ימים לחזור לתפקד כרגיל

במחלקה עצמה לנדנד ולקרוא ליועצת הנקה גם כל חצי שעה אם צריך, לי זה ממש הציל את ההנקה ובאמת שיגעתי אותם

לקחת משככי כאבים!!

כן היו יועצות הנקה, אבל הן ממש לא היו זמינות. כי היה להן הרב ביקוש, ויכולתי לחכות שעות עד שניגשה אליי מישהי...

הקושי ביועצות הנקה זה שכל אחת אומרת משהו הפוך מהשניה... לכן גם לפעמים ה לא עזר בכלל

אחרי לידה יש חוסר שינה, עומס, אחריות טוטאלית- לא לבזבז זמן על נדודי שינה בגלל כאבים.

ועוד דבר קריטי- ללמוד לומר לא.

אולי זה דבר שלומדים רק על הבשר, אבל לא להתבייש לומר 'אני מבקשת שלא יגיעו מבקרים בחודש הראשון' 'לא נגיע לבר מצווה כי אני זקוקה למנוחה' לצאת להניק בנחת באמצע הברית וכו.

האי נעימויות האלה הם כוויכול 'חסדים' שפוגעים ישירות בעצמך ובתינוק שלך.

כשאת מקבלת אורחים שלא נעים לך לחזלש, את עייפה, את חסרת סבלנות, את מותשת, את מדלגת על ארוחה ולא מיטבה עם עצמך

ולהבהיר לבעל שאישה אחרי לידה רק רק רק מניקה ודואגת לעצמה. כל השאר הסביבה שלה צריכה לתת יד. פיזית ונפשית

(אבל אני לא בטוחה, אז רק מעלה נקודה למחשבה)

שעדיף לנרמל תוך כדי, כלומר אחרי הלידה, ולא להעביר את כל המידע הזה לפני הלידה.

זה מאוד מלחיץ

לא כולן יתמודדו עם אותם הקשיים

ולפני לידה ראשונה יש הרבה חששות בכלל מאיך תראה הלידה, ויכול להיות שלדעת בדיוק גם מה קורה אחר כך רק יעמיס יותר.

אם היא שואלת כמובן לשתף בכנות, ולא להסתיר.

אבל אני לא יודעת כמה לפני הלידה הייתי מעלה את זה באופן יזום מצידי.

אחרי זה הייתי דואגת להסביר שהכל הגיוני וכו'וכו'

מתלבטת

מצד אחד לא להבהיל

מצד שני לא לחיות בסרט...

לכל הדברים החכמים שאמרו-

להרבה מאד זוגות, בפרט בלידה ראשונה זה ממש משבר לזוגיות.

שומעת את זה מהמון נשים! שהיה קשוח מאד זוגית אחרי הלידות.

אז לדעת שזה נורמלי וצולחים את זה.

חושבת באופן כללי שיש הרבה קשיים באמת- כאבים, תפרים, עצירות וטחורים, קשיים בהנקה, ועוד היד נטויה... אבל קצת מפחיד לשמוע על הכל לפני. הייתי מתה מפחד.

לדעתי כן חשוב לומר שהתקופה אחרי הלידה מאד מאתגרת, ולהשאיר מקום להתייעצות על הכל בשביל להבין שזה נורמלי ויעבור, כמובן שיש דברים שניתן ורצוי להתכונן לפני פיזית ונפשית, אבל הצפה של מידע גם עלולה להפחיד ממש אז כדאי לעשות את זה בחוכמה.

ואת נשמעת אחות מהממת! 

1. והתפרים שלי היו קשים ממששש גם הרופאה לא הסתירה את ההלם שלה.

המליצו לי לעשות הרבה שטיפות למקום אבל זה לא נוח כל רגע מקלחת, אז דאגתי שיהיה לי בקבוק מים רגיל ובישיבה בשירותים הייתי משפריצה על התפרים עם הבקבוק. הזרם לא חזק ומאוד מרענן ובהחלט עוזר

2. נורמלקס להכין מראש הצלה

3. לי אישית היו מחשבות מפחידות ולא רצויות ברמה שפחדתי להישאר עם הילדה לבד בבית שמא... הבנתי שזה הגיוני אשמח לנרמול

4. זה לא רק תינוק קטן זה ממש לשכוח מהזוגיות לרגע

5. צריבה במתן שתן - זה היה כואב ושורף ברמות שפחדתי להתפנות, הגברתי שתיה שזה אומנם בהתחלה הגביר את כמות השירותים אבל אחרכך כשיש מספיק נוזלים הצריבה נעלמת לגמרייי

אם יש לאחותך אפשרות לעקוב אחרי זיוה כחלון

היא באנטסגרם, פשוט מהממת,

משתפת בהמון המון מידע, בצורה ברורה, יעילה, קצרה

היא גם מדברת הרבה על לידה טבעית

בכללי באינסטגרם יש המון יועצות הנקה, יועצות שינה, דולות, מיילדות, רופאות וכו' וכו'

עולם שלם של ידע שמוגש בצורה מעניינת (או שלא)

וכל אחד בוחר להרחיב על נושא ועניין אחר כך שבסוף אתה יוצא עם הרבה טיפים.

*כלל ראשון לדעתי הוא שכל אחד חווה לידה באופן אחר. לכן לא כל כך אפשר להסיק מסיפורים. (אבל כן יש סטיסטיקות שאפשר ללמוד מהם)

יש אחת שתחווה כאבי תופת, ויש אחת לקיצון שלא מרגישה את הצירים (סיפור אמיתי) 

יש לידה שהיא שעות ויש לידת בזק. יש כל כך הרבה אפשרויות. חשוב להתכונן לכמה אופציות.

אני באופן אישי אוהבת להתכונן לגרוע מכל, ככה שאם תהיה בסוף חוויה טובה תהיה לי הפתעה נעימה.

*אצלי שאלו אותי המון "תרצי אפידורל או לא" והתשובה שלי תמיד היתה-

אין לי מושג, לא ילדתי. בלידה אראה ואחליט. וכך היה. באמת שלא היה לי מושג.

יש יתרונות וחסרונות לכל בחירה שלך בחדר לידה, וזה הטיפ שלי.

לבוא מוכנות מצד אחד, מצד שני להבין שהכל יכול להיות, לכן להיות פתוחים.

*לפעמים הצוות לחוץ, וזה יכול להשפיע על הבחירות שלנו בחדר לידה.

להם חשוב בריאות האם והתינוק/עובר, האחריות היא שלהם בסופו של דבר,

אבל רק צריך לא להבהל מזה. הם יכולים להציע זירוזים, פיטוצינים למינהם, ושלל "הפתעות"

העיקר שזה יקרה כבר. 

לכן לדעתי כדאי לבוא עם דולה, כי ברגע האמת קשה להחליט לבד מה יהיה הכי נכון.

*לגבי דולה-

אני חשבתי שלא אקח, ובסוף ברגע האחרון לקחתי. וואלה, בדיעבד זה היה חכם.

אבל כמו לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. 

לי באופן אישי היה נחמד שהיתה איתי מישהי שהיתה בחויה, הרגשתי לא לבד,

והיא גם תוך כדי יכולה להסביר לך על השלב שלך בלידה, לדבר עם הצוות במקומך,
לעודד, לדרבן, להציע עזרה ועוד.  

* לגבי עוצמת הכאב- אם מתאים לה לדעת את זה. אז צירי לחץ זה עוצמה ורמה אחרת של כאבים.

אבל, הגוף יודע להפריש אדרופינים שזה מאוד מקל על החוויה הכללית, לי באופן אישי זה הרגיש כמו טשטוש.

נשימות, הרפיה, רוגע, מאוד עוזרות אבל שאף אחד לא יעבוד עלייך/ה שהם איזה תרופת קסם לכאבים.

זה עוזר מאוד, זה מקל, אבל כאב הוא כאב והוא נוכח. 

יש לי עוד, אבל כבר אין לי כח לכתוב  

- מס' של יועצת הנקה טובה מאוד ולהבין שזה עולה הרבה כסף וצריך המון השקעה ולא לדחות בעיות בהנקה כי הן מתעצמות ברגע חלילה.

להכיר מראש מה זה חיבור נכון, איך הוא נעשה (אם את מרגישה בנוח להדגים לה עם התינוק שלך איך מחברים נכון, כמובן אם רלוונטי)

להסביר מה עושים עם גודש, אם התינוק לא יונק בהתחלה מיד ואיך סוחטים חלב ומביאים בכפית קטנה (שלא יתרגל לפטמה זרה), איך מטפלים בפצעים ושבהתחלה ההנקה מכאיבה לפטמות אבל אם הכאב מתעצם אחרי החיבור במקום לפחות זה אומר שהחיבור שגוי.

לדעת שדברים משתפרים בע"ה, זה לפעמים נראה שנגמרו החיים

לנסות לתת לה כמה שעות שינה רצופות, זה יכול להציל

תפרים- ממליצה על דבש מעורבב בלבנדר, לי ממש שיפר

לחשוב מראש מה חשוב לה ולפי זה לבחור ביח, לדעת שיש גישות שונות שיכולות להשפיע על הלידה

ממליצה לקרוא על אפס הפרדה להכיר את האפשרות

לעשות הכנה ללידה שמתייחסת גם להתמודדות עם צירים ולדעת שבלידה זה יכול להיראות אחרת, לא להתבאס

גלולות הנקה יכולות לגרום למצבי רוח קיצוניים/ דיכאון. קשה לפעמים לבודד את זה מעייפות/ מצבי רוח רגילים אחרי לידה אבל לדעת שלפעמים זה הגורם

אבל אני מתלבטת אם כדאי לחשוף אותה להכל לפני הלידה.. בכלל לא בטוח שהיא תחווה את הכל. וזה יכול ממש להלחיץ אותה.

במקומך הייתי אומרת לה באופן כללי שכל מה שהיא תרגיש לגיטימי, ושהכל עובר ומסתדר בסוף. ותהיי ערה לתחושות שלה אחרי הלידה, בפועל, ואז תוכלי להרגיע אותה..

גם פודקאסטים וגם קורס הכנה ללידה.

בת חן וייל הוציאה לא מזמן קורס הכנה לאחרי לידה, אפשר לפנות אליה לשמוע על מחיר ומה בדיוק מציעה.

חסרה שלי קנתה ונהנתה )עדיין לא ילדה(

לק"י

אולי באמת להתמקד בנקודות, שאם יהיה לה קושי, היא תדע שזה קורה ותדע לפנות לעזרה.

ולהתמקד בדברים פרקטיים, כמו הנקה למשל.

מרגיש לי שאותי לא היה משמח לקבל רשימה של כל הדברים המפחידים/ לא נעימים שיכולים לקרות אחרי לידה. כמו שלא למדתי לקראת הלידה על כל סיבוך אפשרי שיכול לקרות תוך כדי הלידה.

כן היה משמח אותי לדעת שזאת תקופה של למידה, נולד תינוק חדש ויחד איתו נולדת אמא חדשה, זוגיות חדשה וכ"ו. יש קסם בתקופה הזאת ממש ויש בה גם קשיים- לכולן יש קשיים שונים וחשוב להציף את הקושי ולדבר עליו עם אדם אהוב.

אולי פשוט הייתי אומרת לאחותי שאני ממש כאן בשבילה לכל דבר! ואחרי הלידה הייתי מתעניינת הרבה בשלומה ושואלת במה אפשר לעזור.

אני חושבת שבאופן אישי זה מה שהיה יותר נכון ומדויק לי לשמוע❤️

אני אכתוב לי

ויאמר לה מה שבטוח צריך כמו עצירות וכו

והשאר יישאר אצלי חמקרה שתצטרך

אני גם נכנסתי לשמיני הריון ראשון

תודה לכולן על הטיפים!

ולך על פתיחת השרשור

מזל טוב

איזה מרגש זהההההה וואיי

ואהבת

של מרים אדהן (אני חושבת שככה כותבים את השם)

ספר מהמם על חינוך

ויש שם פרק מפורט על המעבר להורות

שהלוואי שהייתי קוראת אותו בזמן 😌

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.