מדובר על ילד חכם ונבון וכובש ומדבר יפה ברמה גבוהה יותר מילד בן גילו אבל גם שובב וקשה איתו בצהרון. יש שם סייעת מאד אמוציונלית, כל הזמן מתקשרת ובוכה לי ומתלוננת שלא התנהג יפה גם היום, ושאי אפשר איתו, הוא משתטח ולא מקשיב ומפריע במפגש ומוציא אותה מדעתה.
גם אצל הגננת קשה אבל איכשהו היא חזקה ומכילה אבל כרגע הגננת בחופש ויש את הסייעות של הצהרון איתם יום שלם במתכונת של קייטנה. לאחרונה הוא חושב שהוא חזק ומתלהב לשאוג כמו אריה והפחיד שתי בנות וצעק ושאג בקול חזק בגן, היא הסייעת התקשרה פעמיים וסימסה לי והתלוננה או במילים אחרות שאבוא ואקח אותו.
התאום שלו בדיוק הפוך, משתף פעולה, משחק ומסדר יפה, עושה מה שמצופה ממנו ומתנהג למופת אוסף כוכבים ושבחים.
אני מרגישה שאנחנו הורים ככ טובים, עדינים
מפנקים וכו אבל אולי נותנים לו יותר מדי חופש ודרור ולא יודעים להציב גבול (למשל אם הוא לא אוסף אחריו אני מוותרת ולא מתעקשת למרות שמבקשת ומנסה) אני זורמת עם זה שחכם ועובד ומצחיק למרות שברור שאני מעירה לו ומדברת איתו אם מתנהג לא יפה.
זה ילד עם עולם פנימי עשיר מאד
שפשוט לפעמים לא קשוב ועושה מה שבראש שלו יש לו יוזמות ורעיונות ולפעמים קם באמצע מפגש או יושב על העגלה של הבובות או נכנס למטבח עץ ויכול ליפול ככה . הוא לא מרביץ חלילה אבל עושה הרבה שטויות , לא אוסף ומסדר כשמבקשים, ועוד.
השאלה שלי נניח שהיום הוצאתי אותו מוקדם
רק אותו ב15 במקום ב16 כעונש והוא ראה שכעסתי ודברתי עם הסייעת עליו
איך מצד אחד גורמים לו להבין שהתנהגות הזו לא בסדר
ומצד שני לא מדכאים את הילד???
איזה שיח אני אמורה לנהל עם ילד בן 3.8???
למשל לא לתת ממתק באותו היום?
לא נראה.לי שמזיז לו …
אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...