אממ כשאתה לומד יש דברים שאתה מרגיש שלא באמת תביא לידי ישום? או שאתה מזדהה עם התוכן ולוקח את זה לדרך?

(אני פעם הייתי לומדת ככה מאמצת כל דבר עד שהתחילו לי הספקות לגבי ההבנה של עצמי ומאז אין ללימוד אותו תוקף. אצלך סיפור שונה אבל ברור שיש סיבה שהלימוד לא יוצר שינוי כי הוא כן אמור...)

קודם כל, באמת צריך להפנים שכל מה שה' עושה לטובה, לא שהכל ורוד, אלא שהכל בסופו של דבר לתכלית טובה, וכמו המשל של אבא שעושים לילד שלו ניתוח, הוא מחזיק את הילד אפילו שהוא בוכה והוא בוכה ביחד איתו, אבל הוא עושה את זה, דווקא משום שהוא אוהב את הילד ורוצה בטובתו. וצריך לנסות לראות במציאות איך הדברים מתהפכים לטובה (כי יש לנו טווח ראייה קצר, ובטווח הארוך הרבה דברים אפשר לראות איך יצא מהם טוב), וזה דורש התבוננות במציאות ומחשבה עמוקה.

בטחון בה' אין בהכרח חוסר פעולה והתבטלות כלפי ה', אלא הבנה שהוא משגיח מן החלונות, ונותן לנו את הכוחות לפעול, את הכוחות לשנות למרות שיש קשיים בדרך. לפעמים דווקא בגלל הקשיים אנחנו מגלים שיש בנו כוחות שלא ידענו והכרנו. ואולי גם כדאי לצייר את העולם העתידי, את הגאולה השלימה, ששם בעז"ה הרוע החיובי ייעלם, ואמנם יהיה לנו עדיין צורך בהתקדמות, אך זו תהיה התקדמות מטוב לטוב יותר גדול, מחיל אל חיל, ולא יהיה רע בעולם, והבטחון בגאולה, גם אם אין הבטחה שזה יהיה ממש עכשיו, מביא לשלווה שאנחנו לא סתם עושים מעשים טובים ובסוף הרע יגבר ח"ו, אלא הכל בעל ערך ומשמעות, יש לנו בטחון בנצחון, והשאלה היא רק שאלה של זמן.

להפנים שיש דברים שגדולים מאיתנו ולא כל העולם מונח על הכתפיים שלנו, אנחנו חלק מתכנית גדולה יותר ואנחנו פרט בה, ו"לא עליך המלאכה לגמור" (אף שגם "ולא אתה בן-חורין ליבטל ממנה"), והקב"ה מנהל את הכל בחכמה ובתבונה ונותן לכל דבר את מקומו, ומצמיח מכל מכה ישועה, ואנחנו צריכים לשמוח בתפקיד שניתן לנו ולנסות למלא אותו בשלימות, ולא לבכות על דברים שלא מוטלים עלינו בכלל, ולא הייתה לנו דרך לשנות אותם.

וטיפ אחרון: אל תחטא. חז"ל אומרים שהיראה מגיעה מחטא, "פחדו בציון חטאים". החטא מנתק אותנו מהעולם הפנימי, השייכות לעולם האידיאלי, וגורם לכך שנהיה קשורים מאוד לעולם המעשה, וכיוון שהגוף ועולם המעשה הוא כל עולמינו, והטבע הוא אקראי (ללא השגחה וחיבור לעולם העליון), אז נוצר פחד. כשיש חיבור לעולם הפנימי, העליון, אז יש יותר תחושת רוגע ושלווה (רואים את זה אצל יעקב אבינו, ביקש יעקב לישב בשלווה, זו השאיפה של הצדיקים, להגיע לשלום, לשלווה, צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם, עד שקפץ עליו רוגזו של יוסף. בעולם הזה צריך לפעול ולתקן, ואי אפשר להגיע לשלווה בשלימות, עד ימות המשיח והגאולה השלימה)..

אם מדובר על ספרים של כל מיני 'פוקסים'\ניסים פרטיים, אני באמת לא מבין איך זה יכול לחזק מישהו.

זה רק ממשיך למקד את האדם על המטרה שלו, בלי להבין שהוא לא באמת יודע מה טוב בשבילו.

לא הכל קורה כמו שאנחנו רוצים או מבינים,

ולא הכל מסתיים בקונפטי ונצנצים. 

צריך בטחון שכל מה שקורה זה מושגח ומדויק לי, בלי לסמן את המטרה מראש.

ברור שלימוד משפיע, רק צריך ללמוד את הדברים הנכונים.

כל לימוד קבוע בספרי מחשבת ישראל, חסידות, סיפורי צדיקים יכול להתאים. לא יודע למקד על ספר ספציפי, כי מדובר בממש דרך חיים.

אגב טוב שתדע שיש פורום עבודת ה  

שני הדברים המהותיים ביותר שצריכים להבין בביטחון

א' היחס שלנו אל המציאות (התרחשויות, צרות), איפה אנחנו עומדים ביחס לכל מה שמתרחש סביבנו.

האם אנחנו באים "מוכנים מהבית" עם אינסוף תוכניות, אינסוף רעיונות איך החיים שלנו צריכים להיראות, אינסוף דעות מה זה טוב ומה זה לא טוב, ואז אנחנו צריכים "להיאבק" בזרם החיים, או לחיות בציפייה תמידית שמתישהו איכשהו אולי יהיה "טוב"?

או, שאנחנו "פתוחים" יותר להתרחשויות, עוד לפני הרמה האמונית, האם אנחנו אנשים שמסוגלים לקבל לא, שלא מסתכלים על החיים ברצינות כזאת תהומית, שאם משהו מתפקשש, אז מקבלים את זה OK, כלומר מידה מסוימת של חוסן ו"סטואיות", שהקיום שלי והאושר שלי לא תלויים באופן כזה ישיר בכל מה שקורה מסביב.

צוות הריב"ש אות ב'

שיויתי ה’ לנגדי תמיד. שויתי לשון השתוות בכל דבר המאורע הכל שוה אצלו בין בענין שמשבחין ב”א אותו או מבזין אותו. וכן בכל שאר דברי’ וכן בכל המאכלות בין שאוכל מעדנים בין שאוכל שאר דברי’ הכל ישוה בעיניו כיון שהוסר היצה”ר ממנו מכל וכל. וכל דבר שיארע לו יאמר הלא זה הוא מאתו יתברך ואם בעיניו הגון וכו’ וכל כוונתו לש”ש אבל מצד עצמו אין חילוק וזה מדרגה גדולה מאד. וכל האדם צריך לעבוד השי”ת בכל כחו שהכל הוא צורך מפני שהשי”ת רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. והכוונה כי לפעמים אדם הולך ומדבר עם ב”א ואז אינו יכול ללמוד וצריך להיות דבוק בהש”י וליחד יחודים. וכן כשהאדם הולך בדרך ואינו יכול להתפלל וללמוד כדרכו וצריך לעבוד אותו באופנים אחרים. ואל יצער את עצמו בזה כי השי”ת רוצה בזה שיעבדוהו בכל האופנים פעמי’ באופן זה ופעמים באופן זה.

///

ב' להעמיק בערך הגדול של הצרות והייסורים, זה יכול לבוא מכל־מיני מקומות, ממקום של כפרת עוונות, או שזה תיקון וחינוך עבורנו (כאן אני מפנה לספר "חורב", מערכת האמונות, "צרות"), או שזה בא לחשוף / לפתוח מידות מיוחדות בנו, או שזה בא למנוע מאיתנו ללכת בדרכים מסוימות, כו' כו', יש שפת אמת מעניין (בלק תרמ"ח) בשם האריז"ל שי"ז בתמוז היה אמור להיות יום טוב, יעני יום מתן הלוחות, מה שאומר שבימי הצרה בעומק העומקים נסתרת קדושה אדירה,

שפת אמת מסעי תרס"א + תרס"ד

ובכל עת שנסגר הדרך בפני איש ישראל. הכל רק כדי שיסתכל האדם כלפי מעלה לשעבד הלב לאביו שבשמים: [...]

במדרש גדולי עולם ברחו ואני לא נתתי אתכם לברוח לכן אמר הקב"ה למשה כתוב המסעות כו'. כי הדרך לברוח מן הסכנה. והקב"ה הביא את בנ"י באותן הדרכים המסוכנים כמ"ש ימצאהו בארץ מדבר. ויצ"מ וכל המסעות הי' הכל דרך ולימוד לבנ"י לדורות להיות נושעים בתוך המצר עצמו שלא לברוח רק למצוא דרך תוך המיצר עצמו. וע"ז איתא המדריכנו על במות אויבינו. ולכן כתיב ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים המוליך אותנו במדבר כו' שכשבא עת צרה צריכין לזכור ביצי"מ ובאלה המסעות להיות נושע תוך המיצר. ולכן נקבע פרשה זו בין המצרים דאיתא הקב"ה עונה בעת רצון ועונה בעת צרה. וכתיב מן המיצר קראתי יה. קריאה הוא דביקות. שגם מתוך המיצר נמצא דרך דביקות אל הבורא כמ"ש במד' ואתחנן ביצור לשון אחד מעשרה לשונות של תפלה דכתיב בצר לי אקרא ה' דכ' אנכי ארד עמך מצרימה והוא הבטחה לדורות שבכל מיצר של בנ"י נמצא אתם התורה כמ"ש עמו אנכי בצרה לכן ויכתוב משה כו' מוצאיהם למסעיהם הרי שנעשה תורה מכל אלה הדרכים המסוכנים. ואיתא במד' גם הוא חכם ויבא רע הול"ל ויבא טוב רק ללמדך שגם הרעה שהוא מביא לעולם בחכמה מביא. פי' למילף מיני' חכמתא. כמ"ש המפ' בפסוק לך ה' החסד כו' תשלם לאיש כמעשהו. פי' שהקב"ה משלם מדה במדה כמעשהו כדי ללמוד מן העונש איך לתקן החטא. זה החסד. נמצא הכל תורה ובנ"י צריכין לבוא לדביקות הבורא בכל העתים כמ"ש עת לבכות ועת לשחוק לפעמים באין אל השורש ע"י שמחה ולפעמים על ידי בכיה. עונה בעת רצון בחי' תפלה למשה. גי' רצון ע"ה. ועונה בעת צרה בחי' תפלה לעני:

=> כלומר לעיתים קרובות אנחנו כל הזמן מחפשים לברוח מהצרות, לברוח מהניסיון, לברוח מההתרחשויות השליליות, אבל יש תהליך הרבה יותר עמוק "להתרגל" ולמצוא דרך מיוחדת דווקא מתוך כל הבלגן

כדי להשליך באמת מאה אחוז

משם יש תולדה של אמונה מאוד חזקה

ולא מדובר בקושי רגיל .. אלא מעבר

בעז'ה שלא תחווה את זה מתוך אתגר

השאלה להיכן הבטחון מופנה (בני אדם, כסף, טכנולוגיה. או אפילו סתם הרגל לא מודע לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה).

אז העבודה היא להבין שאי אפשר באמת לסמוך על כל הנ"ל, ואז הבטחון מה' עולה מאליו או שלפחות קל יותר להשיג אותו.

אני מדבר על בטחון במובן של "כל מה שקורה לי זה מה', בין טוב ובין רע"

ואחרי שיש באמת את המצע הזה של כל מה שקורה לי זה מה', אפשר להתקדם לבטחון במובן של "יהיה לי מה שאני רוצה" (לאו דווקא משהו ספציפי כמו עבודה בחברה מסויימת נניח, אלא עבודה שיהיה לי טוב בה).

צריך להתמקד כהתחלה על הפנמה אמיתית שהשם אוהב אותך. אהבת אמת. אהבה שלא תלויה במה שאתה עושה. הוא מסתכל על הנשמה ורואה רק טוב. והוא מכיר אותך יותר טוב מעצמך, ויודע שאתה טוב.

אפילו בהגיון, בן אדם שאוהב אותך באמת, לא ירצה לעשות לך משהו רע. קל וחומר אלוקים שברא אותך, ומחיה אותך כל שנייה. הוא רוצה לעשות לך רק טוב. וטוב זה לאו דווקא קל, נעים, נחמד. טוב יכול להיות גם קשה, אבל טוב זה טוב. וכשאתה יודע שלא משנה מה יקרה, זה תמיד יהיה מאהבה אליך, אז אתה יכול להיות רגוע. כי הוא מנהיג לך את החיים.

וזו עבודת חיים, להפנים את זה באמת. אבל כשאתה חי באמונה, זה גן עדן בעולם הזה.

יש ספרון של הרב ארוש שנקרא שמחת חיים. ממליצה עליו ממש. משנה תודעה בצורה מפחידה.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!