את לפני לידה,

תהיה לו תקופה קשה עם אח חדש שלוקח לו קצת את אבא ואמא.

כל הסדרים בבית יתערעררו קצת, בוודאי בימים של הלידה.

אני חושבת שכדאי שיהיה לו משהו שיעזור לו וינחם אותו.

ואני גם לא חושבת שזה כ"כ נדיר שילד לקראת גיל 3 (נכון? ככה זכור לי שהוא) עדיין צמוד למוצץ.

כמובן שכדאי לשחרר אותו מזה אבל לא נראלי כל כך דחוף.

אולי שנה הבאה בגן תגידי לו שהגננת לא מרשה להביא מוצץ לגן.

אולי זה יעזור.

אבל בכל מקרה לא בכח בתקופה שתהיה גם ככה רגישה בשבילו.

אני גם חושבת שגיל כזה (הוא אוהב לבדוק גבולות, נכון? אז למה להוסיף עוד משהו?) ועוד שבקרוב יהיה שינוי משמעותי של לידה, לא שווה להילחם על זה..

צחצוח שיניים אני לא יודעת לעזור, אצלי היא נהנת מזה ומצחצחת מהשן הראשונה..

בהצלחה!

בגיל שנתיים זה עוד תקין שילד יהיה מחובר למוצץ שלו. גמילה בכוח לא תועיל בכלל.

איך כן - לנסות להסיח את דעתו במשך היום מהמוצץ, להציע לו אוכל במקום או משחקים. להניח את המוצץ במקום לא נראה לעין כדי שהוא לא ייזכר בקיומו. אבל זהו, לא יותר מזה...

ובאמת עכשיו, רגע לפני שהבלעדיות שלו עליכם עומדת להילקח, זה ממש לא הזמן לקחת לו גם את המוצץ...

בסופו של דבר ממוצץ קל יותר להיגמל מאשר מאצבע, אז לא צריך להילחץ.

(שני הגדולים שלי נגמלו בשיתוף פעולה מלא שלהם בגיל שלוש ובגיל ארבע וחצי, כשנולדו להם אחים קטנים והם רצו להיות הגדולים. הבן הקטן שלי נגמל בעצמו בסביבות גיל שלוש, אחרי החלאקה, כשהבין שהוא גדול ורצה להראות שהוא גדול. לפני כן באמת המוצץ הפך להיות רק של הלילה, אבל בהסכמה שלו. הקטנה שלי בת שנתיים וחצי, ואני ממש לא חושבת לקחת לה את המוצץ. כן מסיחה את דעתה ממנו ואומרת לה שהיא לא צריכה אותו אם היא סתם מוצצת, אבל מאפשרת לה אותו כשהיא צריכה - בלילה או כדי להירגע ממשהו. עקרונית אני בשאיפה לא לתת מוצץ בכלל או להוציא אותו בגיל מוקדם לפני שמתמכרים, אבל ברגע שהוא ישנו - אין טעם לגמול בכוח...)

ואני לא מסכימה עם זה.

כן מסכימה עם העובדה שלא צריך להיות עם המוצץ כל היום (מגיל אפס, לא רק בגיל שנתיים), אבל הדרך לפתור זאת היא לא בקשירת המוצץ למיטה, מהלך שמבשר מאבק...

אפשר לעשות גמילה שהיא לא כוחנית. אני דווקא מסכימה שכדאי לגמול אותו,  גם אם בנחת ולא לפני תחילת שנה או לדחות בחודש. אני לא הבנתי ממנה שהמנהלת הציעה לעשות לו גמילה "כוחנית"

ולגבי מגיל אפס אני מסכימה איתך וככה אני עושה, אבל כנראה שלא תמיד זה עובד

כי אמרתי לה כזה נכון את צודקת שכדאי לגמול

אמרה לי הנה בואי קחי סרט ותקשרי למיטה..

את גם ממש צודקת שזה הפך להיות מאבק

ובגלל זה שאלתי כאן כי זה באמת לא הרגיש לי נכון.

בבית אני באמת מסיחה את דעתו מהעניין ולכן הוא כמעט לא מבקש

אבל במעון המנהלת טוענת אחרת..

כי בבית הוא באמת לא נוןגע בזה

דווקא מאז שהתחלתי את ה "גמילה" זה נהיה יותר בולט הרצון למוצץ

זה הפך להיות מאין אבק מהרגע שחוזר הביתה למרות שלפני כן זה לא דגדג לו

מתכוונת שהגמילה גרמה לו לרצות ולחפש את זה הרבה יותר

כל בוקר למשל הכי מובן לכולנו שהמוצץ נשאר עם הדובי במיטה מכסים אותם - טקס שלם..

היום בבוקר הוא ממש התעקש להישאר עם המוצץ, מאין מרגיש שהוא מאבד את זה.

ואוו אני כלכך שמחה ששיתפתי כאן, כולן ממש מכוונות אותי

טוב שאת זורמת עם האינטואיציה האימהית שלך... ומבינה כבר בעצמך שדרך של מאבק תביא רק תוצאות הפוכות...

בע"ה שתצליחו לחזור לדרך המלך שלכם!

אצלנו ממש עזר "שיר צחצוח השיניים" ביוטיוב..

אבל אני זוכרת שעשית לו גמילה ממסך אז בטח פחות רלוונטי

כן, נגמלנו ממסך

אבל אוולי אלמד את השיר המדובר כדי לשיר תוך כדי כי עד כה סתם שרנו שירים אחרים או דיקלומים מומצאים..

תודה על זה

שמספר על זה שהאריה מחפש מישהו שיעזור לו עם הצחצוח וזה.. ואז השיר הוא כאילו המשך של הספרון..

זה חמוד.. 

עוד רגע יהיה תינוק עם מוצץ.

הילדים שלי כבר גדולים מזמן בלי מוצץ וביקשו מוצץ גם כדי להיות כמו התינוקת😄 כשבן ה5 שלא לקח מוצץ מימיו רצה לחבר מוצץ לחולצה ולהסתובב עם מוצץ בפה בחוץ הצבתי גבול 

הצחקת אותי ממש

אני גם אמרתי למנהלת שקצת מגוחך עכשיו כי עוד רגע יהיה לנו בבית חגיגת מוצצים

היא התעקשה שחבל על כל רגע..

אבל מניסיון של "גמילה" ביום יומיים האחרונים זה לא עבד

אבל אני כן הייתי מנסה לגמול, לא בכוח.

אצלנו הגדול נכנס למעון בגיל שנתיים עם מוצץ והם שם העלימו לו אותו ברגע שלא שם לב ואז הוא זרם כי אף אחד סביבו לא היה עם מוצץ.

בבית הוא שם מוצץ מתי שרצה.

לקראת גיל שלוש גמלנו אותו ממוצץ לגמרי אבל היה לו אח בן שנה ושמונה גם עם מוצץ אז גם בהתחלה גמלנו את שניהם  ממוצץ אבל ראיתי שקשה לקטן אז החלטנו שהקטן יכול מוצץ רק כשהולכים לישון.

אם ממש התעקש שרוצה (וככה זה עד היום) אז אני מאפשרת מוצץ במיטה, הוא יושב ומוצץ במיטה עד שממצה ואז קם לשחק.

לגדול הסברנו שאח שלו קטן אז עם מוצץ והוא כבר גדול והולך לגן של גדולים (ולכן גמלנו) אז לא צריך מוצץ.

לגבי הצחצוח, לא רוצה גם לבד?

אצלנו הם "מצחצחים" לבד, אוכלים את המשחה בעיקר.

לחלק אני מצחצחת בעצמי לפעמים ולפעמים לא, כרגע חשוב לי יותר ההרגל מהצחצוח.

לגבי המוצץ - איך גמלת את הגדול בפועל? הסברת לו שזה רק במיטה וככה הצלחת?

אם כי בגיל 3 סביר לגמול מזה 

שלי כולה בן שנתיים

לגבי הצחצוח הבן שלי מלקק את המשחה ואת המבשרת, ככה כבר חצי שנה

אבל איך מתקדמים צעד קדימה לצחצוח?

שאני אצחצח לו - פחות אפשרי לי. הוא ילד נורא עקשן אני צריכה שזה יגיע ממנו

מלחיץ אותי פתאום שאני לא מצחצחת במיוחד בלילה

לא רוצה שיפתח עששת בגיל הזה (חברה פשוט שיתפה על כמה חורים שכבר יש לילד שלה והוא גדול מהבן שלי בכמה חודשים - קשה לי לחשוב על זה)

אני הוא והילד שאחריו

צילמתי אותם ואחכ הסתכלנו כמה פעמים על התמונה כדי להיזכר.

כשראיתי שלקטן קשה אז החזרתי לו רק במיטה ואמרתי לו שאי אפשר לצאת מהמיטה עם מוצץ אז כשמסכים להניח אותו במיטה הוא יכול לקום

עד היום, בדיוק שנה אחרי, הוא רוצה מוצץ אז הולך למיטה ומוצץ וכשמסיים קם בלעדיו

אני נותנת להם למצוץ ואז רק מצחצחת

לפעמים אני אומרת להם שאם אני לא מצחצחת להם אז אי אפשר ללכת לשתות ושילכו לשחק עד שיחליטו שאני יכולה לצחצח להם

זה בדכ עושה את העבודה בלי מריבה

לקשור עם חוט זה ממש קשה. רואים את זה כל הזמן

אפשר להכין קופסה בשביל המוצץ, לקשט במדבקות, להכניס אותו לשם כשקמים בבוקר ולהגיד שהמוצץ נח עכשיו. להוציא בזמן שינה ומנוחת צהרים

לגבי ציחצוח מבחינתי זה כמו לנגב אחרי שירותים

עושים גם כשלא רוצים

אני מנסה לשחד בסרטון או סיפור, "לחפש" חיות בפה ועוד שטויות כאלה. אבל אם לא עובד אני מצחצחת גם בלי שיתוף פעולה. זה עשר שניות בדיוק וחשוב לעתיד.

לא חשבתי על זה.. הבן שלי ממש אוהב לקשט קופסאות שאחר כך בשימוש.

אם כי בבית באמת שאין בעיה עם המוצץ

הבעיה התחילה רק ברגע שהתחלנו את ה "גמילה" בעצתה של המנהלת..

לגבי הצחצוח, נחשוב על זה

וואי לא יודעת איך נצליח בכח.

אננ לא מקפידה בכלל עם הקטנים. אבל בפעמים שאני מנסה לצחצח לקטן, זה מסובך לי.

כשמתנגדים בוכים ואז הפה נפתח..

אותה במעון, בבית את כותבת שממילא הוא לא עם נוצץ הרבה?

לגבי המעון, תבקשי שאחרי ההסתגלות לשנה הבאה, ירגילו אותו להניח את המוצץ בצד בזמן פעילות, ויתנו רק כשהולך לישון. מאוד מקובל במעונות ואין צורך לגמול לגמרי, בוודאי לא לפני לידה/חופש/תחילת שנה חדשה, מיותר ממש. הייתי עוזבת לגמרי כל התעסקות ועניין במוצץ כרגע.

לגני צחצוח שיניים, אם תחליטו שזה באמת חשוב לכם, תצחצחו גם בלי שיתוף פעולה. אפשר אפילו להשקיע ממש, לקבוע תור לרופא שיניים, ללכת רק להכיר, שיסביר לילד כמה חשוב לצחצח ויראה לו, ואז תמשיכו בבית, גם כאן לא רוצה, כי ככה הרופא אמר.

ואגב, אצלנו הילדים לא מאוד התלהבו מצחצוח שיניים, אמנם לרוב לא מאוד התנגדו, ופעם אחת בטעות בעלי קנה מברשת שיניים לילדים שבאה עם בובה קטנה. קבענו שרק מי שמצחצחים לו שיניים יכול להחזיק את הבובה, ולפרק זמן די משמעותי הם היו באים בשמחה רבה לצחצח כדי שיזכו להחזיק את הבובה 😅

רק מאז הגמילה הוא התחיל להתעקש על זה.. את הגמילה בבית אני עוצרת

מעון עוד שבוע מסיימים..

ככה שנשאיר את הקבלות החדשות כבר לשנה הבאה..

רעיון לגבי הבובה

אחפש ברשת ונקנה לו

אבל אין מה לעשות

היא מאוד מאוד אוהבת להחזיק את המברשת להרטיב אותה ולמצוץ ממנה את המעם😅

אז כל המקלחת זה ביד שלה, באמתע אני רבה איתה לשתי דקות של הציחצוח ואחר כך מחזירה לה

אין מה לעשות

לצחצח חייבים מבחינתי זה לא בר דיון…

ממש ממש תודה על המענה

היה לי ממש "ויכוח" עם בעלי

בעלי צידד בצד המנהלת ואני באמת הייתי בצד שלא צריך לריב (על המוצץ)

כרגע זה בטוח לא הזמן הנכון..

נעצור את זה

אם לבעלי יהיו תהיות נשלח אותו לכאן

לגבי הצחצוח העליתן כמה רעיונות, ננסה אחד אחד 

תודה ענקית אני הכי בעולם מעריכה את הזמן שהקדתן לענות

היא תצטרך להתמודד.

והוא, אולי אם יראה שכולם בלי מוצץ אז יסכים לשחרר

אולי יצטרך להתחלה עד שיסתגל ואז יהיה אפשר להציע לו בבוקר לשים בתא שלו (במעון של הבן שלי זה היה גבוה) עד השינה.

ואם לא, אז המטפלת תתמודד ותצטרך למצוא את הדרך בעצמה.

אני לא חושבת שנכון לעשות דברים כאלה בכוח והוא באמצ עדיין קטנציק.

בהצלחה! ❤️

אצלי הכל תקין

חצי שעה של מוצץ בצהריים זה בעיניי ממש סביר

הבעיה היא במעון לפי מה שאומרת

הוא לא אמור להיות עם המוצץ כל היום!!!

וואי במחשב שנייה שלישית ורביעית זה קצת מכעיס אותי

כי למה שהילד יהיה במעון כל הזמן עם מוצץ?

או שהיא סתם מגזימה

לא יודעת על מה לחשוב 

לגבי מוצץ גם הייתי מרפה

הגיוני לגמרי עד גיל 3

גם הבן שלי לאחרונה התמכר למוצץ

אמא שלי אמרה לי בכלל לא לחשוב על גמילה

אמנם הוא יותר קטן כן?

אבל יהיה לו בקרוב אח קטן והוא צריך משהו להתנחם

משהו שאני כן עושה אני מידע פעם תולשת לו את המוצץ מהפה יעני בצחוק

כדי לעודד אותו לדבר

בהתחלה הוא בכה אבל בשבועיים האחרונים יותר זורם ואז הוא פחות עם המוצץ

אגב זה גם בעיניי תפקיד של מטפלות להיות אסרטיביות

שיהיו יצירתיות , לא תמיד חייב להביא לו את המוצץ

לדוגמא להעלים בזמן האוכל ולא להחזיר לו אחכ

המנהלת בעיני נכנסה לשטח שלא שלה

לגבי צחצוח

לי קשה כי אנחנו לא ככ מקפידים:/

אבל גם הוא לא תמיד הסכים לנו לצחצח

מה שאני עושה אני משכיבה אותו על הברכיים שלי כלפי הצג

מכניסה לו את המברשת לפה ובתנועות מהירות וקטנות כמו דגדוגים, אני מצחצחת לו

אני גם עושה מנגינה כזה מצחיקה אז זה גורם לו לצחוק ואז הוא פותח רחב את הפה ואני מצליחה להגיע לכל המקומות

ואני מפרדנת לו כל כמה זמן בעוד טיפות חדשות שיהיה לו מתוק ושככה אני אמשיך לצחצח לו

זה בימים אידאלים

עשיתי לו דומה לקוסא- מוצץ מחובר עם חוט בעצתה של המנהלת - הוא לא מוכן לזה

ולא יודעת עד כמה יבין בשלב הזה שמסכימה רק בחדר..

בינתיים שחררתי

עוד תקופה נחזור לזה 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...